1
00:00:11,120 --> 00:00:12,240
‫- פנטלינה -‬

2
00:00:29,440 --> 00:00:30,800
‫מריט?‬

3
00:00:32,360 --> 00:00:33,360
‫שלום?‬

4
00:00:36,760 --> 00:00:40,200
‫מריט לינגרד, זאת את?‬

5
00:00:40,800 --> 00:00:41,720
‫האם הרגע…‬

6
00:00:56,800 --> 00:00:57,760
‫שלום?‬

7
00:01:02,440 --> 00:01:03,400
‫היי!‬

8
00:01:06,520 --> 00:01:08,000
‫אני מדברת אליכם!‬

9
00:01:23,000 --> 00:01:24,240
‫- גז דליק -‬

10
00:01:35,480 --> 00:01:38,800
‫אני תובעת מטעם פרקליטות המדינה.‬
‫אתם מבינים מה זה אומר?‬

11
00:01:39,400 --> 00:01:40,600
‫זה אומר ש…‬

12
00:01:42,160 --> 00:01:45,800
‫כל שוטר במדינה יחפש אותי עכשיו.‬

13
00:01:45,880 --> 00:01:48,920
‫יש לכם מושג עד כמה הסתבכתם?‬

14
00:01:49,000 --> 00:01:50,480
‫איפה אח שלי?‬

15
00:01:51,120 --> 00:01:52,760
‫אחי כאן?‬

16
00:01:53,800 --> 00:01:55,520
‫חטפתם את אחי?‬

17
00:01:56,520 --> 00:01:59,160
‫אני נשבעת באלוהים, אם תפגעו בו…‬

18
00:02:34,000 --> 00:02:35,680
‫- מחלקה Q -‬

19
00:02:42,320 --> 00:02:44,720
‫זה משגע אותי. בלי שום ספק.‬

20
00:02:44,800 --> 00:02:48,360
‫אבל יותר מזה, את יודעת מה?‬
‫זה פשוט… זה מבלבל אותי.‬

21
00:02:48,960 --> 00:02:52,000
‫"טאטי-בייז". מה זה החרא הזה?‬
‫-זה רק "ביי", קארל.‬

22
00:02:52,080 --> 00:02:54,760
‫לא נכון. "טאטיז" זה תפוחי אדמה.‬

23
00:02:54,840 --> 00:02:57,000
‫מה הקשר בין תפוחי אדמה ולהגיד ביי?‬

24
00:02:57,080 --> 00:02:59,000
‫תפוחי אדמה הם אוכל, לעזאזל.‬

25
00:02:59,080 --> 00:03:02,040
‫מה הקשר בין צ'יריוס לבין לומר להתראות?‬

26
00:03:02,120 --> 00:03:04,640
‫צ'יריוס הם דגני בוקר מזוינים.‬

27
00:03:04,720 --> 00:03:06,160
‫את צינית. יופי.‬

28
00:03:06,240 --> 00:03:09,880
‫לא, אני רק מנסה למצוא שרברב. יש לך המלצות?‬

29
00:03:09,960 --> 00:03:11,520
‫זה לא תחום המומחיות שלי.‬

30
00:03:11,600 --> 00:03:15,160
‫גם לא שלי, ולכן צריך לחפש מומחה אמיתי.‬

31
00:03:16,000 --> 00:03:19,000
‫אתה כל כך שונא את סקוטלנד. למה עברת לכאן?‬

32
00:03:19,080 --> 00:03:20,400
‫התחתנתי עם סקוטית.‬

33
00:03:20,480 --> 00:03:24,400
‫עכשיו אתה סוף סוף יכול לעזוב.‬
‫תן לנו את העצמאות המזוינת שלנו.‬

34
00:03:24,480 --> 00:03:26,960
‫איך בדיוק את אמורה לעזור לי?‬

35
00:03:27,040 --> 00:03:29,680
‫אם המדיח מתקלקל, מזמינים שרברב.‬

36
00:03:31,440 --> 00:03:33,840
‫בתרחיש הזה, קארל, אני השרברב שלך.‬

37
00:03:33,920 --> 00:03:37,120
‫חצי מהחיים שלי אני מוקף‬
‫בחוסר יעילות נורא, מכל כיוון,‬

38
00:03:37,200 --> 00:03:40,280
‫ובחצי השני יש לי נער מתבגר‬
‫עצבני מאוד ומלא הורמונים.‬

39
00:03:40,360 --> 00:03:42,640
‫הוא אפילו לא שלי.‬

40
00:03:42,720 --> 00:03:45,800
‫איכשהו זכיתי בו בהגרלת הלוטו של הגירושים.‬

41
00:03:45,880 --> 00:03:49,000
‫יחד עם כמה כלי כסף, שלמען האמת,‬
‫הרבה יותר קל לטפל בהם.‬

42
00:03:53,320 --> 00:03:55,800
‫לא ידעתי שיש לך בן.‬
‫-בן חורג.‬

43
00:03:57,560 --> 00:03:58,800
‫אתם חולקים משמורת?‬

44
00:03:58,880 --> 00:04:01,960
‫לא. אני בר מזל.‬
‫קיבלתי את ג'ספר לגמרי לעצמי.‬

45
00:04:03,720 --> 00:04:04,920
‫הוא לא עם אימא שלו?‬

46
00:04:06,000 --> 00:04:08,080
‫ויקטוריה נוסעת הרבה במסגרת העבודה,‬

47
00:04:08,160 --> 00:04:10,640
‫והיא חשבה שיהיה יותר טוב לג'ספר‬
‫אם תהיה לו…‬

48
00:04:12,960 --> 00:04:16,640
‫דמות גברית חזקה בחייו ב… כפי שהיא אומרת,‬

49
00:04:17,640 --> 00:04:20,040
‫בנקודת מפנה מכרעת בהתפתחותו.‬

50
00:04:20,120 --> 00:04:21,200
‫ואו.‬

51
00:04:23,200 --> 00:04:25,920
‫אני חייבת לומר, קארל, אני מופתעת.‬

52
00:04:26,000 --> 00:04:28,400
‫ממה?‬
‫-מהסיבה שלא עזבת.‬

53
00:04:29,000 --> 00:04:31,360
‫זו מחויבות עצומה שלקחת על עצמך.‬

54
00:04:31,440 --> 00:04:34,200
‫אל תדאגי. נלחמתי בה על זה.‬
‫-הנה מי שאני מכירה.‬

55
00:04:34,280 --> 00:04:37,400
‫כשהגיע הזמן לקחת אותו‬
‫לבית של סבתא שלו, חשבתי לעצמי…‬

56
00:04:40,480 --> 00:04:43,600
‫ולא יכולתי להשאיר אותו שם.‬
‫לא יכולתי לעשות את זה.‬

57
00:04:44,200 --> 00:04:46,240
‫כי אכפת לך ממנו.‬
‫-לא.‬

58
00:04:46,320 --> 00:04:48,240
‫כי אני שונא את הכלבה הזקנה הזאת.‬

59
00:04:50,120 --> 00:04:51,240
‫בן כמה ג'ספר?‬

60
00:04:51,320 --> 00:04:52,400
‫שבע־עשרה.‬

61
00:04:53,280 --> 00:04:54,480
‫"לך תזדיין. תכסה אותי."‬

62
00:04:55,480 --> 00:04:56,520
‫סליחה?‬

63
00:04:56,600 --> 00:04:57,600
‫בני נוער.‬

64
00:04:58,600 --> 00:05:01,520
‫הם צריכים לשנוא אותך‬
‫כך שהם יוכלו לעזוב אותך בבוא העת,‬

65
00:05:01,600 --> 00:05:04,560
‫אבל הם לא באמת רוצים ללכת,‬
‫כך שבינתיים הם משגעים את כולם.‬

66
00:05:04,640 --> 00:05:07,280
‫אני די בטוח שג'ספר לא כל כך מבולבל.‬

67
00:05:07,360 --> 00:05:09,680
‫יש לך הרבה דברים בחייך כרגע.‬

68
00:05:09,760 --> 00:05:12,280
‫כן, אפשר לומר את זה, רייצ'ל. כן.‬

69
00:05:12,360 --> 00:05:15,160
‫לא פלא שהתחרפנת בשידור חי.‬

70
00:05:15,960 --> 00:05:18,800
‫אבל הזמן שלנו להיום נגמר.‬

71
00:05:20,400 --> 00:05:21,360
‫ואו.‬

72
00:05:22,520 --> 00:05:24,560
‫אני מרגיש שעשינו פריצת דרך אמיתית.‬

73
00:05:25,440 --> 00:05:27,040
‫טאטי-ביי, קארל.‬

74
00:05:30,600 --> 00:05:31,680
‫צ'יריו, רייצ'ל.‬

75
00:05:34,960 --> 00:05:38,000
‫אנחנו צריכים לחזור לזירת הפשע,‬
‫לעשות שחזור נוסף.‬

76
00:05:38,080 --> 00:05:39,800
‫חייב להיות משהו שפספסנו.‬

77
00:05:40,400 --> 00:05:43,960
‫ובזמן שאתם עושים את זה,‬
‫דברו שוב עם השכנים.‬

78
00:05:44,840 --> 00:05:46,360
‫הם בטח זוכרים משהו.‬

79
00:05:54,960 --> 00:05:56,000
‫אתה לא יכול להיות כאן.‬

80
00:05:56,080 --> 00:05:59,280
‫כמה זמן עבר? ארבעה חודשים?‬
‫-אני לא יכול לדון בתיק איתך.‬

81
00:05:59,360 --> 00:06:02,960
‫זה נקרא אדיבות מקצועית,‬
‫אפילו אם רק אחד מאיתנו הוא מקצוען.‬

82
00:06:03,040 --> 00:06:05,480
‫ורק אחד מאיתנו באמת אדיב.‬

83
00:06:06,040 --> 00:06:07,000
‫אחת אפס לך.‬

84
00:06:08,800 --> 00:06:11,840
‫אבקש ממוירה שתעביר את הצוות‬
‫למקום שבו לא תמצא אותנו.‬

85
00:06:11,920 --> 00:06:14,080
‫בהצלחה בבונקר הנאצי המזוין הזה.‬

86
00:06:14,160 --> 00:06:15,840
‫יודע מה, למה שלא נחליף?‬

87
00:06:15,920 --> 00:06:20,120
‫אתה תיקח את המקום המובחר שלנו‬
‫בצינוק המלתחות, ואנחנו נעבור לכאן אל האור.‬

88
00:06:20,200 --> 00:06:22,600
‫תמשיך ככה, קארל, ומישהו עלול לחשוב‬

89
00:06:22,680 --> 00:06:24,640
‫שאתה מנסה לחבל בחקירה.‬

90
00:06:24,720 --> 00:06:26,240
‫אני באמת מנסה לעזור לך.‬

91
00:06:26,320 --> 00:06:28,920
‫אבל אתה יותר מדי‬
‫חסר ביטחון כדי לקבל את זה.‬

92
00:06:29,000 --> 00:06:34,360
‫למה שלא תגיד לי מה אתה חושב‬
‫במקום להיות השמוק המתנשא הרגיל?‬

93
00:06:36,880 --> 00:06:39,320
‫היורה חיכה לנו בפנים כשהגענו לשם.‬

94
00:06:40,680 --> 00:06:44,840
‫לפני כמה ימים אמרת לבלשים וילסון וקלארק‬
‫שהיורה חיכה בחוץ.‬

95
00:06:44,920 --> 00:06:48,520
‫אמרתי להם שמישהו חיכה בחוץ.‬
‫-השתמשת במילה "יורה".‬

96
00:06:48,600 --> 00:06:51,040
‫היינו שומעים או רואים אם מישהו נכנס.‬

97
00:06:51,120 --> 00:06:53,160
‫לא אם הוא נכנס דרך הדלת האחורית.‬

98
00:06:53,240 --> 00:06:55,520
‫במיוחד אם הוא נכנס דרך הדלת האחורית.‬

99
00:06:55,600 --> 00:06:57,320
‫הייתה ערימת פחים לפניה.‬

100
00:06:57,400 --> 00:06:58,720
‫למה שמישהו יעשה את זה?‬

101
00:06:58,800 --> 00:07:02,880
‫כי רוב האנשים בדירות האלה‬
‫משתמשים בחלל הזה כחדר נוסף.‬

102
00:07:03,400 --> 00:07:06,120
‫בפנים, היה כיסא מול הדלת,‬

103
00:07:06,200 --> 00:07:08,600
‫כלומר, כל מי שנכנס מאחור‬
‫יצטרך להזיז את הפחים‬

104
00:07:08,680 --> 00:07:10,400
‫ואז לפתוח את הדלת ואז להזיז את הכיסא.‬

105
00:07:10,480 --> 00:07:12,920
‫כל זה מבלי שנשמע אותו?‬

106
00:07:13,000 --> 00:07:15,600
‫אבל הכיסא הוזז הצידה, והפחים היו הפוכים.‬

107
00:07:15,680 --> 00:07:17,320
‫רק שהמצב לא היה כך כשהגענו.‬

108
00:07:17,400 --> 00:07:19,960
‫בדקתי את הפחים ואת הכיסא.‬
‫למה? כי זו העבודה.‬

109
00:07:20,040 --> 00:07:22,320
‫עכשיו, האיש המת היה שם זמן מה.‬

110
00:07:22,400 --> 00:07:25,040
‫הבת שלו אמרה‬
‫שלא שמעה ממנו כבר כמה ימים, כן?‬

111
00:07:25,120 --> 00:07:29,000
‫אז מישהו ישב שם בבית כל הלילה‬

112
00:07:29,080 --> 00:07:31,080
‫וחיכה ל… מה?‬

113
00:07:31,160 --> 00:07:32,080
‫אני לא יודע.‬

114
00:07:32,160 --> 00:07:35,640
‫אני רק מצביע על כך שמישהו יצא,‬
‫לא נכנס, דרך הדלת האחורית לאחר הירי.‬

115
00:07:35,720 --> 00:07:38,200
‫בנוסף, מצלמות האבטחה‬
‫של מקדונלד'ס קלטו בחור‬

116
00:07:38,280 --> 00:07:41,120
‫בערך 25 דקות לפני תחילת הירי, כן?‬

117
00:07:41,200 --> 00:07:43,400
‫הוא כנראה יצא וחזר לפני שהגעתם.‬

118
00:07:44,000 --> 00:07:46,240
‫למה?‬
‫-לדבריך, הוא נהיה צמא.‬

119
00:07:47,520 --> 00:07:50,120
‫הכוס הייתה שם, היכן שהפורד חנתה,‬

120
00:07:50,200 --> 00:07:53,760
‫מה שמצביע על כך שהוא אכל‬
‫את הצ'יפס שלו ושתה את השייק שלו שם.‬

121
00:07:53,840 --> 00:07:57,800
‫אם הוא אכל מהר, זה עוד עשר דקות‬
‫לפני שנכנס לדירה המזוינת, הבנת?‬

122
00:07:57,880 --> 00:08:01,360
‫ייתכן שהוא הספיק לחזור לדירה לפני שהגעתם.‬

123
00:08:01,440 --> 00:08:02,600
‫זאת נסיעה קצרה.‬

124
00:08:02,680 --> 00:08:04,440
‫כדאי שזו תהיה נסיעה קצרה מאוד‬

125
00:08:04,520 --> 00:08:08,960
‫כי מצלמות האבטחה מראות בחור לבוש‬
‫בקפוצ'ון שחור במקדונלד'ס, קצת אחרי 10:15.‬

126
00:08:09,040 --> 00:08:11,760
‫הוא היה שם 12 דקות,‬
‫וזה לוקח אותנו ל-10:30.‬

127
00:08:11,840 --> 00:08:15,960
‫מצלמת הגוף של השוטר אנדרסון קובעת‬
‫שהירי בוצע בדיוק שמונה דקות לאחר מכן.‬

128
00:08:17,120 --> 00:08:20,360
‫אז זה שמונה דקות נסיעה חזרה ללית' פארק,‬

129
00:08:20,440 --> 00:08:24,040
‫לאכול, לשתות, להקדים אותנו לדירה,‬
‫להיכנס לדירה, ואז לירות בנו.‬

130
00:08:24,120 --> 00:08:27,720
‫למעשה, זה פחות משמונה דקות‬
‫כי השוטר אנדרסון הגיע לפני כן.‬

131
00:08:27,800 --> 00:08:29,840
‫אז אתה סותר את הטיעון שלך‬

132
00:08:29,920 --> 00:08:32,640
‫שהיורה כבר היה בפנים לפני שהגעתם.‬

133
00:08:32,720 --> 00:08:33,880
‫העדה שלך…‬

134
00:08:37,040 --> 00:08:40,000
‫אמרה שהיא ראתה מישהו נכנס לפורד‬

135
00:08:40,080 --> 00:08:42,720
‫מיד לאחר הירי ונוסע משם.‬

136
00:08:42,800 --> 00:08:44,280
‫עדה לשעבר, אבל כן.‬

137
00:08:44,360 --> 00:08:48,040
‫לאיזה כיוון היא אמרה שהמכונית נסעה?‬

138
00:08:48,120 --> 00:08:49,480
‫לכיוון מגרש הכדורגל.‬

139
00:08:49,560 --> 00:08:54,320
‫ומאיזה צד של המכונית‬
‫היא אמרה שהבן אדם נכנס?‬

140
00:08:57,280 --> 00:08:58,240
‫היא לא אמרה.‬

141
00:08:58,320 --> 00:09:00,600
‫אולי תחזור לשאול אותה, טוב?‬

142
00:09:15,800 --> 00:09:16,800
‫לכל הרוחות!‬

143
00:09:19,040 --> 00:09:20,240
‫הם היו שניים.‬

144
00:09:26,240 --> 00:09:27,160
‫היי.‬

145
00:09:27,760 --> 00:09:28,720
‫הארדי.‬

146
00:09:30,520 --> 00:09:33,120
‫אני… הבאתי לך…‬

147
00:09:38,600 --> 00:09:41,960
‫לעזאזל, רוז, תפסיקי לבכות,‬
‫את גורמת לי להרגיש רע יותר.‬

148
00:09:42,560 --> 00:09:43,680
‫תודה.‬

149
00:09:43,760 --> 00:09:46,400
‫אז מה קורה? איך קארל מתייחס אלייך?‬

150
00:09:46,480 --> 00:09:48,440
‫הוא בקושי שם לב אליי.‬
‫-אני מפקפק בזה.‬

151
00:09:48,520 --> 00:09:50,400
‫נותן לאכרם לעשות את כל הדברים החשובים.‬

152
00:09:50,480 --> 00:09:52,600
‫נותן לי את כל העבודה המחורבנת.‬
‫-למשל?‬

153
00:09:52,680 --> 00:09:56,640
‫אני בדרך למור לחקור‬
‫את התקיפה של ויליאם לינגרד,‬

154
00:09:56,720 --> 00:10:00,400
‫אבל אני חושבת שהוא רק רוצה‬
‫להרחיק אותי מהחקירה.‬

155
00:10:00,480 --> 00:10:02,120
‫למה שהוא ירצה להרחיק אותך?‬

156
00:10:02,200 --> 00:10:05,560
‫כי סחטתי אותו שיצרף אותי.‬
‫-אף אחד לא יכול לסחוט את קארל.‬

157
00:10:05,640 --> 00:10:07,280
‫למה לא?‬
‫-כי הוא לא שם זין.‬

158
00:10:08,280 --> 00:10:09,520
‫תאמיני לי.‬

159
00:10:09,600 --> 00:10:11,640
‫אם הוא לא רצה אותך שם, לא היית שם.‬

160
00:10:12,720 --> 00:10:14,760
‫אז מה התוכנית שלך למור?‬

161
00:10:14,840 --> 00:10:16,720
‫אני לוקחת את המעבורת.‬

162
00:10:16,800 --> 00:10:19,280
‫לא איך תגיעי לשם, מה תעשי שם?‬

163
00:10:19,360 --> 00:10:25,000
‫כן. חשבתי שאדבר קודם עם השוטר‬
‫כדי לקבל את נקודת המבט שלו.‬

164
00:10:25,080 --> 00:10:28,480
‫אבל נקודת המבט שלו שווה לתחת.‬
‫רק נקודת המבט שלך חשובה.‬

165
00:10:28,560 --> 00:10:30,560
‫מה נקודת המבט שלי?‬
‫-בדיוק.‬

166
00:10:31,200 --> 00:10:34,280
‫לכי לפגוש את השוטר,‬
‫אבל רק כדי לספר לו שאת חוקרת את התיק.‬

167
00:10:34,760 --> 00:10:37,600
‫תבקשי שיעזור לך עם מפה‬
‫או משהו שאת לא צריכה,‬

168
00:10:37,680 --> 00:10:40,480
‫רק כדי לגרום לו להרגיש שהוא חשוב.‬
‫ככה הוא יעזוב אותך בשקט.‬

169
00:10:40,560 --> 00:10:45,240
‫בסדר. ואז אוכל ללכת לבקר בזירת הפשע?‬
‫-אחרי 16 שנה? זה בזבוז זמן.‬

170
00:10:45,320 --> 00:10:46,960
‫כדי לקבל תחושה?‬
‫-תחושה?‬

171
00:10:47,040 --> 00:10:50,480
‫כל מה שתרגישי זה, "טוב, אז כאן זה קרה".‬

172
00:10:50,560 --> 00:10:51,600
‫אז…‬

173
00:10:51,680 --> 00:10:54,200
‫הם כבר מצאו את האשם, לא?‬

174
00:10:54,280 --> 00:10:56,880
‫הוא מת בניסיון לברוח. הנרי משהו.‬

175
00:10:56,960 --> 00:10:57,880
‫הארי ג'נינגס.‬

176
00:10:57,960 --> 00:11:00,760
‫הארי ג'נינגס. תתחילי שם.‬
‫-עם הבחור המת?‬

177
00:11:00,840 --> 00:11:04,400
‫עם הבחור המת. עם המשפחה שלו,‬
‫עם החברים שלו, עם דג הזהב שלו.‬

178
00:11:04,480 --> 00:11:05,720
‫תחפשי קשרים.‬

179
00:11:05,800 --> 00:11:08,640
‫זה היה לפני 20 שנה. זה בטח לא קשור להארי.‬

180
00:11:08,720 --> 00:11:11,040
‫כנראה שלא, אבל כל חוט מוביל חזרה למרכז,‬

181
00:11:11,120 --> 00:11:12,920
‫אז תבחרי אחד ותהפכי אותו לשלך.‬

182
00:11:13,880 --> 00:11:15,600
‫קארל אמר לך את זה?‬
‫-נרו וולף.‬

183
00:11:15,680 --> 00:11:16,920
‫מי שזה לא יהיה.‬

184
00:11:17,000 --> 00:11:18,920
‫אחרי איזה חוט אתה הולך לעקוב?‬

185
00:11:19,000 --> 00:11:22,560
‫מה קרה בשבועות אחרי ההיעלמות.‬
‫-אנחנו לא יודעים מה קרה.‬

186
00:11:22,640 --> 00:11:25,720
‫אנחנו לא יודעים מה קרה למריט,‬
‫אבל היא הייתה קיימת.‬

187
00:11:26,720 --> 00:11:29,240
‫היא יצרה גלים שהשפיעו על אנשים, מוסדות,‬

188
00:11:29,320 --> 00:11:32,480
‫והגלים האלה גם השפיעו על הדפוסים בחייה.‬

189
00:11:33,000 --> 00:11:36,760
‫כדאי לראות אם הדפוסים משתנים‬
‫אחרי שאחד מהם מפסיק להתקיים.‬

190
00:11:38,080 --> 00:11:39,160
‫שוב נרו וולף?‬

191
00:11:39,240 --> 00:11:40,400
‫זה היה קארל.‬

192
00:11:42,120 --> 00:11:45,240
‫אבל זה יוצא מנקודת הנחה‬
‫שמישהו מחייה חטף אותה.‬

193
00:11:45,320 --> 00:11:46,800
‫זה ניחוש מזוין, כן.‬

194
00:11:46,880 --> 00:11:51,040
‫אבל עם זה אנחנו מתחילים, לא? ניחושים.‬
‫אנחנו קוראים לזה תאוריות.‬

195
00:12:51,480 --> 00:12:54,000
‫- פרוטוקולים לשחרור לחץ -‬

196
00:12:57,320 --> 00:12:59,960
‫- אזהרה‬
‫לחץ עבודה בטוח מקסימלי -‬

197
00:13:00,040 --> 00:13:02,600
‫- זהירות - חלל תחת לחץ‬
‫עלול להשתחרר במהירות -‬

198
00:13:08,360 --> 00:13:10,080
‫אז הנה הבחור,‬

199
00:13:10,160 --> 00:13:12,600
‫יושב בפאב, עירום לגמרי,‬

200
00:13:12,680 --> 00:13:16,080
‫כוס בירה לפניו, רק מחכה שאעצור אותו.‬

201
00:13:18,600 --> 00:13:21,160
‫אלוהים, בטח יש לך‬
‫כל כך הרבה סיפורים נהדרים.‬

202
00:13:21,920 --> 00:13:23,120
‫יותר מדי, כן.‬

203
00:13:24,040 --> 00:13:25,080
‫תמשיך.‬

204
00:13:25,160 --> 00:13:27,560
‫זה הגדוד הרביעי‬
‫של הרגימנט המלכותי של סקוטלנד.‬

205
00:13:27,640 --> 00:13:30,440
‫כן, ההיילנדרים.‬
‫-את מכירה את ההיסטוריה הצבאית?‬

206
00:13:30,520 --> 00:13:33,200
‫אני יודעת שההיילנדרים‬
‫הם צאצאים של הסיפורת'ים,‬

207
00:13:33,280 --> 00:13:34,840
‫הקמרונים והגורדונים.‬

208
00:13:34,920 --> 00:13:36,800
‫כן, הנה הם כולם. תראי.‬

209
00:13:37,520 --> 00:13:39,280
‫אפשר?‬
‫-כן, כמובן.‬

210
00:13:40,440 --> 00:13:43,800
‫אלוהים, הם יפים. איפה השגת אותם?‬

211
00:13:43,880 --> 00:13:44,880
‫אני הכנתי אותם.‬

212
00:13:45,400 --> 00:13:47,120
‫לא נכון!‬
‫-כן, באמת.‬

213
00:13:48,120 --> 00:13:51,480
‫טוב, הם יפים. ואו.‬

214
00:13:52,000 --> 00:13:54,600
‫איך מניאק כמו הבוס שלך‬

215
00:13:54,680 --> 00:13:56,560
‫מגייס מישהי מקסימה כמוך?‬

216
00:13:57,080 --> 00:13:58,400
‫אני לא כל כך מקסימה.‬

217
00:13:58,480 --> 00:14:00,960
‫יש לי נשמה אפלה.‬
‫-אני בטוח.‬

218
00:14:01,040 --> 00:14:03,280
‫אישיויות מרובות.‬
‫-עוד יותר טוב.‬

219
00:14:03,920 --> 00:14:07,800
‫הייתי יכול להשתמש ביותר מאחת כמוך.‬
‫בניגוד לאידיוטים שיש לי כאן.‬

220
00:14:07,880 --> 00:14:09,480
‫זה קולין, הבכור שלי.‬

221
00:14:10,080 --> 00:14:12,640
‫שום דבר לא מרגש יותר‬
‫מאשר האהבה בין אב לבן.‬

222
00:14:12,720 --> 00:14:14,200
‫אם את אומרת.‬

223
00:14:15,440 --> 00:14:17,680
‫אז אתם שמונה בצוות?‬

224
00:14:17,760 --> 00:14:19,840
‫כן, שניים מהם עובדים במשרה חלקית.‬

225
00:14:19,920 --> 00:14:25,080
‫אני מניחה שאין כאן הרבה פשע?‬
‫-קטטה פה ושם בפאב. שכרות בציבור.‬

226
00:14:25,160 --> 00:14:28,640
‫אחרי הכול, זה אי.‬
‫אם תשדוד את הבנק, לאן תלך?‬

227
00:14:28,720 --> 00:14:31,680
‫אז, נגיד, אם מישהו פורץ לבית‬
‫לגנוב דבר כזה או אחר‬

228
00:14:31,760 --> 00:14:35,120
‫ומרביץ למישהו מכות רצח, זה יהיה חריג.‬

229
00:14:35,200 --> 00:14:36,160
‫מאוד.‬

230
00:14:36,240 --> 00:14:40,400
‫שלא לדבר על כך שהחשוד נהרג תוך כדי בריחה.‬
‫-אנו מדברים על משפחת לינגרד?‬

231
00:14:40,480 --> 00:14:44,640
‫האמת היא שאני יותר מעוניינת‬
‫בחשוד, הארי ג'נינגס,‬

232
00:14:44,720 --> 00:14:47,360
‫הבחור שפרץ לביתם‬
‫וכמעט הרג את ויליאם לינגרד.‬

233
00:14:47,440 --> 00:14:48,440
‫אני יודע מי זה.‬

234
00:14:49,920 --> 00:14:51,680
‫במקרי השוד האחרים באותו החודש‬

235
00:14:51,760 --> 00:14:53,760
‫לא הייתה מעורבת אלימות.‬
‫-לא.‬

236
00:14:53,840 --> 00:14:56,240
‫האם שקלת שהארי לא היה מעורב בהם?‬

237
00:14:56,320 --> 00:14:59,920
‫כמובן, אבל לא היה אף אחד בבית‬
‫במהלך הפריצות האחרות.‬

238
00:15:00,000 --> 00:15:02,520
‫וברגע שמלאו לו 18,‬

239
00:15:02,600 --> 00:15:06,400
‫הגעתי לפאב לפחות פעם בשבוע‬
‫כדי להפסיק קטטות בינו ובין אחרים.‬

240
00:15:06,480 --> 00:15:08,880
‫הייתי אומר שהוא היה חמום מוח.‬

241
00:15:08,960 --> 00:15:10,600
‫אז היה קל לעצבן את הארי?‬

242
00:15:10,680 --> 00:15:15,240
‫הבחור נולד עצבני. הוא יצא מאימא שלו עצבני.‬

243
00:15:15,320 --> 00:15:19,040
‫אז זה היה פשוט מזל רע שוויליאם היה בבית.‬

244
00:15:19,120 --> 00:15:22,760
‫כן, וזה כל מה שזה היה. מזל רע מאוד.‬

245
00:15:22,840 --> 00:15:24,440
‫ומריט עזבה מיד לאחר מכן?‬

246
00:15:24,520 --> 00:15:27,800
‫היא עלתה על המסוק לבית החולים‬
‫עם אחיה ולא חזרה.‬

247
00:15:28,320 --> 00:15:31,480
‫היא חזרה פעם אחת. ללוויה.‬

248
00:15:33,160 --> 00:15:36,480
‫כן, לשם שינוי אתה צודק.‬
‫היא באמת חזרה ללוויה.‬

249
00:15:36,560 --> 00:15:37,760
‫רגע…‬

250
00:15:38,680 --> 00:15:41,880
‫היא חזרה ללוויה של הבחור‬
‫שכמעט הרג את אח שלה?‬

251
00:15:41,960 --> 00:15:43,880
‫הארי ומריט היו… קרובים.‬

252
00:15:43,960 --> 00:15:46,440
‫אם הם היו קרובים כל כך,‬
‫למה שהוא ישדוד את הבית שלה?‬

253
00:15:46,520 --> 00:15:48,040
‫כי המשפחה שלו הייתה נואשת.‬

254
00:15:48,120 --> 00:15:50,920
‫העסק של קלייב ג'נינגס‬
‫פשט רגל שנה קודם לכן.‬

255
00:15:51,000 --> 00:15:53,680
‫אפשר לדבר עם קלייב?‬
‫-אם את יכולה לדבר עם המתים.‬

256
00:15:53,760 --> 00:15:55,640
‫הוא מת לפני… שש שנים?‬

257
00:15:55,720 --> 00:15:58,480
‫והאימא, איילסה?‬
‫-את עושה שיעורי בית, נכון?‬

258
00:15:58,560 --> 00:16:02,440
‫את בטוחה שאת לא רוצה לבוא‬
‫ולעבוד בשבילי? תוכלי לאמן את קולין.‬

259
00:16:02,520 --> 00:16:08,480
‫אולי להתחתן איתו, ליישר אותו קצת.‬
‫-לא, הוא נאה מדי. דעתי תוסח.‬

260
00:16:10,480 --> 00:16:14,520
‫כן, איילסה עדיין איתנו,‬
‫אבל היא לא אדם חברותי במיוחד.‬

261
00:16:14,600 --> 00:16:16,720
‫תמיד אפשר לדפוק על הדלת שלה,‬
‫לראות מה יקרה.‬

262
00:16:16,800 --> 00:16:19,000
‫קולין ייקח אותך אליה.‬
‫-אני יכולה למצוא את הבית.‬

263
00:16:19,080 --> 00:16:20,080
‫בכל זאת,‬

264
00:16:21,160 --> 00:16:22,560
‫קולין ייקח אותך.‬

265
00:16:22,640 --> 00:16:25,560
‫הבסת אותו שם.‬
‫-זה לא היה קשה במיוחד.‬

266
00:16:25,640 --> 00:16:28,000
‫החברים שלך, אלה שהגיעו בפעם שעברה,‬

267
00:16:28,080 --> 00:16:30,640
‫הזהירו אותך מראש על חיילי הצעצוע?‬

268
00:16:30,720 --> 00:16:35,520
‫אין לי מושג על מה אתה מדבר.‬
‫אני פשוט אוהבת גברים במדים.‬

269
00:16:36,440 --> 00:16:38,320
‫את באמת חושבת שאני נאה?‬

270
00:16:38,400 --> 00:16:39,480
‫כן.‬

271
00:16:40,320 --> 00:16:43,600
‫כן, אתה כמו רייף פיינס צעיר והומו.‬

272
00:16:46,200 --> 00:16:48,720
‫קלטת את המשפט של "ליישר אותו", זה טוב.‬

273
00:16:48,800 --> 00:16:50,640
‫שוב, זה לא היה קשה.‬

274
00:16:53,000 --> 00:16:56,000
‫יום אחד, אני אעזוב.‬
‫-אני לא מאשימה אותך.‬

275
00:16:56,080 --> 00:16:59,600
‫אולי שמת לב שהדיבורים‬
‫על משפחת לינגרד ומשפחת ג'נינגס‬

276
00:16:59,680 --> 00:17:02,360
‫זה נושא קצת כואב בשביל השוטר.‬

277
00:17:02,440 --> 00:17:06,000
‫אתה קורא לאבא שלך "השוטר"?‬
‫-אני בהחלט לא קורא לו "אבא".‬

278
00:17:06,920 --> 00:17:09,480
‫ראית את התמונות מזירת הפשע? מהפריצה?‬

279
00:17:10,000 --> 00:17:12,880
‫כן, הסתכלתי עליהן. למה? מה איתן?‬

280
00:17:12,960 --> 00:17:15,480
‫אחרי שהבוס שלך ביקש את תיקי המקרה,‬

281
00:17:15,560 --> 00:17:18,520
‫השוטר הלך והוציא אותם מהארכיון,‬

282
00:17:18,600 --> 00:17:20,520
‫והוא נשאר ער כל הלילה וקרא אותם.‬

283
00:17:20,600 --> 00:17:22,960
‫כן, לקארל יש יכולת להניע אנשים.‬

284
00:17:23,040 --> 00:17:26,280
‫זה היה יותר מלהניע. כלומר, הוא היה נסער.‬

285
00:17:27,480 --> 00:17:29,520
‫אז אני הצצתי בתיקים.‬

286
00:17:30,440 --> 00:17:32,440
‫שטן קטן.‬

287
00:17:33,720 --> 00:17:34,600
‫ו…?‬

288
00:17:34,680 --> 00:17:40,120
‫מעולם לא קראתי אותם לפני כן,‬
‫כי הייתי ילד, אבל זה היה… אכזרי.‬

289
00:17:40,200 --> 00:17:43,680
‫כאילו, התמונות מזירת הפשע גרמו לי לבחילה.‬

290
00:17:43,760 --> 00:17:45,720
‫הארי ריסק את הגולגולת של ויליאם.‬

291
00:17:45,800 --> 00:17:47,160
‫הוא גרם לו נזק מוחי.‬

292
00:17:47,880 --> 00:17:52,760
‫הייתה תמונה של החדר‬
‫שבו מצאו את ויליאם, אבל מישהו…‬

293
00:17:54,840 --> 00:17:58,960
‫הקיף בטוש שחור משהו שהיה מונח על הרצפה.‬

294
00:17:59,560 --> 00:18:00,520
‫הקיף את מה?‬

295
00:18:00,600 --> 00:18:01,960
‫שרשרת.‬

296
00:18:04,080 --> 00:18:05,760
‫יש לך רעיון למה זה הוקף?‬

297
00:18:06,480 --> 00:18:07,320
‫לא.‬

298
00:18:07,400 --> 00:18:09,640
‫ואתה חושב שאבא שלך עשה את זה?‬

299
00:18:11,680 --> 00:18:14,600
‫טוב… אני לא יכול לומר בוודאות.‬

300
00:18:15,960 --> 00:18:19,040
‫אתה… יכול לסרוק את התמונה?‬

301
00:18:21,160 --> 00:18:22,040
‫כן, אני יכול.‬

302
00:18:22,120 --> 00:18:23,960
‫זה יגרום לשוטר להיראות רע.‬

303
00:18:27,160 --> 00:18:28,800
‫או שאולי זה הרעיון.‬

304
00:18:33,520 --> 00:18:37,840
‫- סכנה - פסולת מסוכנת‬
‫אין כניסה -‬

305
00:18:58,520 --> 00:19:01,760
‫על איזה סוג של פסולת מסוכנת אנחנו מדברים?‬

306
00:19:04,040 --> 00:19:05,040
‫אסבסט?‬

307
00:19:05,880 --> 00:19:08,840
‫אולי אורניום? מעולם לא חשבתי על זה.‬

308
00:19:10,240 --> 00:19:11,600
‫אין סיבה לדאגה.‬
‫-כן.‬

309
00:19:16,200 --> 00:19:18,880
‫המקום הזה היה פעיל 24/7.‬

310
00:19:20,600 --> 00:19:22,040
‫מה היה העסק של ג'נינגס?‬

311
00:19:22,120 --> 00:19:24,400
‫הכול. בין אם קלייב ג'נינגס תיקן את זה,‬

312
00:19:24,480 --> 00:19:26,560
‫או צבע את זה או מכר את זה כגרוטאות.‬

313
00:19:34,600 --> 00:19:37,400
‫זה הבית הישן של משפחת ג'נינגס.‬

314
00:19:37,480 --> 00:19:39,000
‫איך הוא נשרף?‬

315
00:19:39,840 --> 00:19:42,000
‫כמו שהשוטר אוהב לומר,‬

316
00:19:42,080 --> 00:19:46,320
‫"הכול התחיל כשברק פגע בפוליסת הביטוח."‬

317
00:19:47,320 --> 00:19:50,120
‫גברת ג'נינגס? זה קולין קנינגהם.‬

318
00:19:51,880 --> 00:19:52,960
‫אני נכנס.‬

319
00:19:54,120 --> 00:19:55,120
‫שלום?‬

320
00:19:57,000 --> 00:19:58,000
‫איילסה?‬

321
00:20:00,440 --> 00:20:01,320
‫זה קולין.‬

322
00:20:01,840 --> 00:20:03,640
‫זה מסביר את הציפורים המתות.‬

323
00:20:07,760 --> 00:20:08,760
‫איילסה?‬

324
00:20:17,080 --> 00:20:19,840
‫היא בטח בכנסייה.‬
‫-זה יום שלישי.‬

325
00:20:19,920 --> 00:20:23,280
‫כן, אני יודע. יש לה שם‬
‫משרה חלקית בתור מנהלת חשבונות.‬

326
00:20:23,880 --> 00:20:25,840
‫ואתה נזכר בזה רק עכשיו?‬

327
00:20:26,920 --> 00:20:29,280
‫אבא שלך צודק. אתה סתום.‬

328
00:20:31,760 --> 00:20:32,920
‫די פוגע.‬

329
00:20:33,440 --> 00:20:38,360
‫זה לא רחוק מכאן, אם את רוצה לנסוע לשם.‬
‫-לא, אני אפספס את המעבורת.‬

330
00:20:40,080 --> 00:20:41,640
‫- בן מיוחד -‬

331
00:20:43,240 --> 00:20:44,680
‫במובן מסוים, הוקל לי.‬

332
00:20:45,480 --> 00:20:47,360
‫מה הייתי אמורה לשאול אותה?‬

333
00:20:47,960 --> 00:20:49,920
‫איך זה הרגיש לאבד את הבן שלך?‬

334
00:20:50,000 --> 00:20:53,600
‫בלי להעליב, אבל איזה מקום לגדול בו.‬

335
00:20:53,680 --> 00:20:55,360
‫אין פלא שמריט ברחה.‬

336
00:20:56,160 --> 00:20:57,960
‫הכול מת כאן.‬

337
00:21:00,040 --> 00:21:01,920
‫טוב, לא כל כך קל לצאת מכאן.‬

338
00:21:02,000 --> 00:21:04,200
‫מריט יצאה.‬
‫-לא, היא רק חשבה שהיא יצאה.‬

339
00:21:04,280 --> 00:21:07,840
‫בסופו של דבר, היא מצאה‬
‫את מותה באותם המים שבהם מת הארי.‬

340
00:21:09,960 --> 00:21:11,480
‫נכון.‬
‫-גן עדן עלי אדמות.‬

341
00:21:12,040 --> 00:21:15,920
‫אבל כשאתה חייב לחרבן, אתה חייב לחרבן,‬
‫אז הוא הולך ומוצא דיונה,‬

342
00:21:16,000 --> 00:21:18,240
‫מתיישב מאחוריה, ועושה את הצרכים שלו.‬

343
00:21:19,040 --> 00:21:21,360
‫וכולנו יודעים שהוא זה שהרס את המקום.‬

344
00:21:21,440 --> 00:21:24,280
‫ואז כלב הספנייל הקטן הזה נכנס לתוך הבית.‬

345
00:21:24,800 --> 00:21:26,320
‫הוא האשים את הספנייל.‬

346
00:21:27,360 --> 00:21:30,160
‫אנחנו כאילו, "אין מצב‬
‫שדבר כזה יוצא מספנייל".‬

347
00:21:30,240 --> 00:21:32,280
‫הדבר היה גדול יותר מהספנייל.‬

348
00:21:33,080 --> 00:21:34,200
‫ערב טוב, קארל.‬

349
00:21:34,280 --> 00:21:35,520
‫ערב טוב, ויקטוריה.‬

350
00:21:36,360 --> 00:21:40,040
‫אז, מותק, מה קרה לאוסף כדורי השלג שלי?‬

351
00:21:40,120 --> 00:21:42,160
‫נגנבו על ידי מישהו חסר טעם.‬

352
00:21:42,240 --> 00:21:43,960
‫הוא זרק את כולם לפח.‬

353
00:21:44,480 --> 00:21:48,600
‫אבל אל תדאגי, הצלחתי להגן‬
‫על ההדפסים המקסימים שלך מידיו המרושעות.‬

354
00:21:48,680 --> 00:21:50,160
‫תודה, מרטין.‬

355
00:21:50,240 --> 00:21:54,240
‫המקום נראה בדיוק כפי שעזבתי אותו, קארל.‬
‫-כמו מאוזוליאום.‬

356
00:21:56,680 --> 00:21:59,720
‫אין לי הרבה זמן.‬
‫אני יוצאת שוב בטיסה לפרנקפורט.‬

357
00:22:01,000 --> 00:22:03,480
‫הכנסת את עצמך. זו הפגישה שלך.‬
‫-אני הכנסתי אותה.‬

358
00:22:03,560 --> 00:22:06,400
‫ואתה מכיר את הדרך החוצה.‬
‫-מקסים כמו תמיד.‬

359
00:22:06,480 --> 00:22:07,440
‫ביי, מותק.‬

360
00:22:10,880 --> 00:22:13,000
‫אתה נראה זוועה.‬
‫-כמעט מתתי.‬

361
00:22:13,080 --> 00:22:14,720
‫מה? הבוקר?‬

362
00:22:16,320 --> 00:22:18,000
‫איך מה-שמו מהדיוטי פרי?‬

363
00:22:18,080 --> 00:22:20,600
‫הוא טייס.‬
‫-הוא שמוק.‬

364
00:22:21,200 --> 00:22:23,880
‫בסדר. ג'ספר עזב. הוא אצל אימא שלך.‬

365
00:22:23,960 --> 00:22:26,280
‫אני מניח שהיא התקשרה אלייך,‬
‫לכן ההפתעה המקסימה הזאת.‬

366
00:22:26,360 --> 00:22:28,360
‫כן, היא התקשרה אליי. מה קרה?‬

367
00:22:28,440 --> 00:22:30,720
‫מה שקרה זה שהשמעת לו‬
‫את ההודעה הקולית המזדיינת הזו.‬

368
00:22:30,800 --> 00:22:32,520
‫לא, זו לא הסיבה שהוא עזב.‬

369
00:22:32,600 --> 00:22:34,960
‫הוא ואני עשינו עסקה. המצב השתפר.‬

370
00:22:35,040 --> 00:22:38,320
‫עשיתם עסקה? הוא צריך אבא,‬
‫לא מוכר מכוניות מזוין.‬

371
00:22:38,400 --> 00:22:40,520
‫ואז את דוחפת את האף והורסת את זה.‬

372
00:22:40,600 --> 00:22:42,320
‫זה כאילו שאת רוצה לחבל במצב.‬

373
00:22:42,400 --> 00:22:44,280
‫זה מדהים אותי.‬
‫-למה שאעשה את זה?‬

374
00:22:44,360 --> 00:22:46,040
‫למה שתשמיעי לו את ההודעה?‬

375
00:22:46,120 --> 00:22:48,600
‫כי אני רוצה שהוא ידע שזה לא באשמתו.‬
‫-מה לא באשמתו?‬

376
00:22:48,680 --> 00:22:51,640
‫איך שאתה מתנהג איתו. למעשה עם כולם.‬

377
00:22:51,720 --> 00:22:54,600
‫אני רוצה שהוא ידע‬
‫שזה לא קשור אליו, זה קשור אליך.‬

378
00:22:54,680 --> 00:22:59,440
‫מה? הוא מעריץ אותך, ואתה פשוט מרחיק אותו.‬
‫-מעריץ אותי? הוא בקושי נוהם לעברי.‬

379
00:22:59,520 --> 00:23:02,440
‫הוא בן 17. הוא לא הולך לדקלם שירה, נכון?‬

380
00:23:02,520 --> 00:23:05,000
‫אבל כשהובהלת לבית החולים, הוא היה שם.‬

381
00:23:05,080 --> 00:23:07,720
‫והוא לא עזב עד שיצאת מהניתוח, עד שיצאת…‬

382
00:23:08,240 --> 00:23:09,600
‫מכלל סכנה.‬

383
00:23:10,680 --> 00:23:12,880
‫איך את יודעת את זה?‬
‫-אימא סיפרה לי.‬

384
00:23:16,520 --> 00:23:19,600
‫הוא לא סיפר לי על זה.‬
‫-שאלת אותו פעם?‬

385
00:23:20,880 --> 00:23:23,120
‫האם חשבת עד כמה הוא פחד?‬

386
00:23:23,720 --> 00:23:25,760
‫גם לי זה לא היה בדיוק פיקניק.‬

387
00:23:25,840 --> 00:23:27,560
‫האם אי פעם הסברת לו את זה?‬

388
00:23:27,640 --> 00:23:30,040
‫זה לא הדבר הכי קל להכניס לשיחה.‬

389
00:23:30,120 --> 00:23:34,800
‫אני לא אומרת שזה קל, קארל.‬
‫הוא כועס, אבל אתה האבא החורג שלו.‬

390
00:23:34,880 --> 00:23:38,360
‫אולי הוא כועס כי אימא שלו‬
‫מתעופפת ליעדים לא ידועים.‬

391
00:23:38,440 --> 00:23:40,960
‫אנחנו מדברים על משהו אחר.‬
‫-אני חולק עלייך.‬

392
00:23:41,040 --> 00:23:44,000
‫הוא זקוק לך, וכשאתה מתעלם ממנו,‬
‫זה מרגיש כמו עונש.‬

393
00:23:44,080 --> 00:23:45,880
‫אני לא מתעלם ממנו, לעזאזל.‬

394
00:23:45,960 --> 00:23:50,200
‫שאשמיע לך את ההודעה?‬
‫"אני חושב שעדיף לי להיות לבד".‬

395
00:23:50,280 --> 00:23:52,680
‫זה לא קשור אליו!‬
‫-זאת הנקודה שלי.‬

396
00:23:52,760 --> 00:23:57,120
‫ג'ספר צריך לדעת שהבעיה‬
‫היא מה שעובר לך בתוך הראש ושזה לא הוא.‬

397
00:24:01,040 --> 00:24:02,040
‫אני צריכה ללכת.‬

398
00:24:05,040 --> 00:24:08,160
‫את רוצה שאסע לאסוף אותו?‬
‫-לא, תעזוב אותו.‬

399
00:24:08,240 --> 00:24:10,840
‫אימא תשגע אותו. הוא יחזור הביתה בקרוב.‬

400
00:24:11,920 --> 00:24:14,480
‫אבל אתה צריך לחשוב אל מה הוא חוזר.‬

401
00:24:29,720 --> 00:24:32,440
‫סליחה.‬
‫-אין על מה.‬

402
00:24:33,480 --> 00:24:34,800
‫חיכיתי לך.‬

403
00:24:35,600 --> 00:24:37,080
‫לשמוע על מור.‬

404
00:24:38,160 --> 00:24:39,640
‫זה היה מעניין.‬

405
00:24:40,920 --> 00:24:41,880
‫איך בדיוק?‬

406
00:24:46,120 --> 00:24:49,320
‫מאיפה השגת את זה?‬
‫-תיק השוד והתקיפה של לינגרד.‬

407
00:24:50,320 --> 00:24:51,680
‫הידיד שלי קולין שלח את זה.‬

408
00:24:52,520 --> 00:24:53,480
‫קולין?‬

409
00:24:54,160 --> 00:24:57,000
‫הסגן והבן של קנינגהם. בסדר הזה.‬

410
00:24:57,080 --> 00:24:58,920
‫וגם בעלי לעתיד ההומו.‬

411
00:25:00,560 --> 00:25:04,600
‫זה רשום כ"תליון יהלום‬
‫על שרשרת פלטינה ששייך לליילה לינגרד".‬

412
00:25:04,680 --> 00:25:05,720
‫רשום איפה?‬

413
00:25:05,800 --> 00:25:07,600
‫בתביעת הביטוח.‬

414
00:25:07,680 --> 00:25:08,840
‫אבל הוא לא נגנב.‬

415
00:25:08,920 --> 00:25:12,120
‫לא, הוא לא נגנב. מריט חזרה בשביל זה.‬

416
00:25:12,200 --> 00:25:15,480
‫מתי?‬
‫-ביום הלוויה של הארי ג'נינגס.‬

417
00:26:09,280 --> 00:26:12,600
‫לך תזדיין, חתיכת סוטה מזדיין.‬

418
00:26:12,680 --> 00:26:15,480
‫זה מה שאתה רוצה? אתה רוצה אותי ככה?‬

419
00:26:16,640 --> 00:26:18,360
‫בבקשה, שמוק! בבקשה!‬

420
00:26:22,800 --> 00:26:23,800
‫הלו?‬

421
00:26:25,280 --> 00:26:26,520
‫תמשיכי.‬

422
00:26:36,160 --> 00:26:37,040
‫ג'ספר?‬

423
00:26:51,600 --> 00:26:54,600
‫אלוהים אדירים. הבהלת אותי, קארל.‬

424
00:26:54,680 --> 00:26:56,600
‫חשבתי שאתה שונא את המוזיקה הזאת.‬

425
00:26:56,680 --> 00:26:59,880
‫כן. אני מתעב אותה. אז החלטתי ללמוד אותה.‬

426
00:26:59,960 --> 00:27:02,280
‫להבין למה הם נמשכים אליה,‬
‫כמו כל ארכאולוג טוב.‬

427
00:27:02,360 --> 00:27:06,040
‫אתה עושה דוקטורט בפילוסופיה.‬
‫או ששוב שינית את דעתך?‬

428
00:27:06,120 --> 00:27:09,560
‫קארל, פילוסוף הוא ארכאולוג של המוח,‬
‫אתה לא חושב?‬

429
00:27:09,640 --> 00:27:12,120
‫אני באמת לא שם זין. מה כל זה?‬

430
00:27:12,200 --> 00:27:15,040
‫חשבתי שנוכל לאכול ארוחת ערב נחמדה ולשוחח.‬

431
00:27:15,120 --> 00:27:18,480
‫כי אתה יודע כמה אני אוהב לדבר איתך.‬
‫-כי אתה צריך לדבר עם מישהו.‬

432
00:27:20,680 --> 00:27:24,440
‫הכנתי את מה שאתה הכי אוהב. כבד.‬
‫-מי אמר שאני הכי אוהב כבד?‬

433
00:27:24,520 --> 00:27:25,480
‫ג'ספר.‬

434
00:27:27,360 --> 00:27:30,600
‫הוא עבד עליך, האמת שזה די מצחיק.‬

435
00:27:30,680 --> 00:27:33,240
‫שאעז לשאול על מה אתה רוצה לדבר?‬

436
00:27:34,960 --> 00:27:35,920
‫לית' פארק.‬

437
00:27:38,000 --> 00:27:39,240
‫בשביל מה, לעזאזל?‬

438
00:27:39,320 --> 00:27:41,800
‫כי כפי שהפילוסופית האהובה עליי אוהבת לומר,‬

439
00:27:41,880 --> 00:27:44,240
‫"לרפא את עצמך קשור לריפוי אחרים."‬

440
00:27:44,320 --> 00:27:47,320
‫יוקו אונו.‬
‫-יוקו? לא ג'ון. יוקו?‬

441
00:27:47,400 --> 00:27:52,000
‫"חלום שחולמים לבד הוא רק חלום.‬
‫חלום שחולמים יחד הוא מציאות."‬

442
00:27:52,080 --> 00:27:53,520
‫הוא היה קיטשי, היא הייתה כנה.‬

443
00:27:53,600 --> 00:27:57,320
‫הפסיכולוגית שלי חושבת שארפא את עצמי‬
‫בכך שאדבר איתה על לית' פארק.‬

444
00:27:57,400 --> 00:27:59,680
‫הלכת לפסיכולוגית? מרצון?‬

445
00:27:59,760 --> 00:28:01,360
‫לא. במחלקה חייבו אותי ללכת.‬

446
00:28:01,440 --> 00:28:03,840
‫תודה לאל. העולם נשאר כפי שאני מכיר אותו.‬

447
00:28:03,920 --> 00:28:05,920
‫אתה חושב שארפא את עצמי אם אדבר על זה איתך?‬

448
00:28:06,440 --> 00:28:08,080
‫בהצלחה, אחי.‬

449
00:28:08,160 --> 00:28:10,920
‫לא איתי. אפילו לא עם הפסיכולוגית שלך.‬

450
00:28:11,000 --> 00:28:12,160
‫עם ג'ספר.‬

451
00:28:13,280 --> 00:28:16,280
‫הקשבת לשיחה שלנו?‬
‫-היה קשה שלא.‬

452
00:28:16,360 --> 00:28:19,280
‫האמת שזה קל. פשוט אל תדחוף את האף.‬

453
00:28:23,920 --> 00:28:26,880
‫תראה, ויקטוריה לא טועה.‬

454
00:28:27,960 --> 00:28:28,960
‫בסדר.‬

455
00:28:29,560 --> 00:28:33,800
‫הקליע נכנס מכאן ויצא מכאן.‬

456
00:28:33,880 --> 00:28:34,880
‫אפשר לראות את זה.‬

457
00:28:37,080 --> 00:28:38,560
‫אלוהים, תן לי כוח.‬

458
00:28:41,640 --> 00:28:47,200
‫הקליע נכנס מכאן ויצא מכאן,‬

459
00:28:47,280 --> 00:28:49,080
‫אחרי…‬

460
00:28:50,560 --> 00:28:53,680
‫שהוא עבר דרך עמוד השדרה של הארדי.‬

461
00:28:56,320 --> 00:28:59,200
‫אה.‬
‫-כן, "אה".‬

462
00:29:08,240 --> 00:29:10,520
‫הארדי האט את המהירות שלו,‬
‫זה ללא ספק הציל את חיי.‬

463
00:29:10,600 --> 00:29:14,720
‫הוא, בינתיים, משותק מהמותניים ומטה,‬
‫עם יד אחת מתפקדת, השנייה מוגבלת.‬

464
00:29:14,800 --> 00:29:18,400
‫וכפי שכולנו יודעים,‬
‫השוטר אנדרסון לא היה כל כך בר מזל.‬

465
00:29:19,480 --> 00:29:22,160
‫ויקטוריה אמרה שהוא פחד‬
‫כשראה אותי בבית החולים.‬

466
00:29:22,240 --> 00:29:24,360
‫איך הוא ירגיש כשהוא ישמע את כל זה?‬

467
00:29:24,440 --> 00:29:27,480
‫איך הוא ירגיש כשאספר לו‬
‫שאפילו אם היינו חמושים,‬

468
00:29:27,560 --> 00:29:31,240
‫התוצאה הייתה זהה, אולי יותר גרועה?‬
‫ואתה יודע למה? אני אגיד לך.‬

469
00:29:31,800 --> 00:29:35,200
‫כי לא משנה כמה‬
‫קלישאות ארורות תמצא באינטרנט,‬

470
00:29:35,280 --> 00:29:38,400
‫העולם הוא מקום מסוכן מאוד‬
‫שבו אף אחד אף פעם לא בטוח‬

471
00:29:38,480 --> 00:29:41,000
‫מפני הפתעה רעה אחת שתהרוס לו את כל החיים.‬

472
00:29:41,080 --> 00:29:42,600
‫אתה יודע למה זה, מרטין?‬

473
00:29:42,680 --> 00:29:46,800
‫כי היצורים הכי מסוכנים‬
‫על הכוכב הזה הם אנחנו.‬

474
00:29:49,520 --> 00:29:51,160
‫עכשיו אני הולך להתקלח,‬

475
00:29:51,680 --> 00:29:53,880
‫אני אחזור, ואנחנו נשב,‬

476
00:29:53,960 --> 00:29:57,320
‫ואנחנו נאכל את הכבד המזוין הזה.‬

477
00:30:00,760 --> 00:30:02,560
‫עדיף בשקט.‬

478
00:30:18,240 --> 00:30:22,080
‫אני מניח שוויליאם לא ראה‬
‫את אביו במעבורת או בבית.‬

479
00:30:22,600 --> 00:30:23,680
‫למה שנניח את זה?‬

480
00:30:23,760 --> 00:30:27,080
‫כי אנחנו גם יכולים להניח‬
‫שוויליאם יכול לזהות את אבא שלו.‬

481
00:30:27,600 --> 00:30:29,440
‫אפילו אחרי 12 שנים?‬

482
00:30:29,520 --> 00:30:32,200
‫בסדר, רוז. קדימה. שתפי אותנו בתאוריה שלך.‬

483
00:30:32,280 --> 00:30:36,200
‫שתפי את הכיתה מדוע את חושבת‬
‫שג'יימי לינגרד מעורב בהיעלמות בתו.‬

484
00:30:36,280 --> 00:30:38,560
‫קדימה, אני לא יכול לחכות.‬
‫-אני לא יודעת למה.‬

485
00:30:38,640 --> 00:30:40,760
‫אני פשוט יודעת שלפי ויליאם עצמו,‬

486
00:30:40,840 --> 00:30:43,000
‫הוא ראה מישהו חובש כובע,‬

487
00:30:43,080 --> 00:30:46,720
‫גם במעבורת וגם בבית,‬
‫עם שם הסירה של ג'יימי.‬

488
00:30:46,800 --> 00:30:50,080
‫לא, הוא ראה מישהו חובש כובע‬
‫עם סמל של ציפור מזוינת,‬

489
00:30:50,160 --> 00:30:52,160
‫אבל את, אורניתולוגית חובבת שכמוך,‬

490
00:30:52,240 --> 00:30:54,960
‫החלטת ששם הציפור‬
‫הוא גם שם הסירה של ג'יימי.‬

491
00:30:55,040 --> 00:30:56,280
‫הבנתי נכון?‬

492
00:30:56,360 --> 00:30:58,120
‫אתה שוב עושה את זה.‬
‫-מה?‬

493
00:30:58,200 --> 00:31:00,440
‫אתה לא מסכים רק כדי לעצבן.‬

494
00:31:00,520 --> 00:31:01,880
‫אני לא מסכים איתך‬

495
00:31:01,960 --> 00:31:04,800
‫כי לא חשבת על זה מספיק‬
‫כדי לגרום לי להסכים.‬

496
00:31:05,760 --> 00:31:08,320
‫טוב, אז מה עם השרשרת?‬

497
00:31:09,320 --> 00:31:11,800
‫של האם. זאת שג'יימי אמר שמריט לקחה.‬

498
00:31:11,880 --> 00:31:14,720
‫מה איתה?‬
‫-אולי ג'יימי ניסה לקחת אותה בחזרה?‬

499
00:31:14,800 --> 00:31:16,080
‫תני לי להבין.‬

500
00:31:16,160 --> 00:31:17,680
‫הוא עקב אחרי הבת שלו,‬

501
00:31:17,760 --> 00:31:21,680
‫ואז הוא חטף ו/או הרג אותה‬
‫כדי להחזיר לעצמו את השרשרת, נכון?‬

502
00:31:23,040 --> 00:31:24,280
‫בסדר. זה מגוחך.‬

503
00:31:24,360 --> 00:31:26,360
‫כן.‬
‫-פאק.‬

504
00:31:26,440 --> 00:31:29,160
‫אכרם, מה אלה?‬
‫-זה הגיע מפרקליטות המדינה.‬

505
00:31:29,240 --> 00:31:31,600
‫עברת על כולם?‬
‫-על רובם.‬

506
00:31:31,680 --> 00:31:33,120
‫משהו טוב?‬

507
00:31:33,200 --> 00:31:37,280
‫נראה שלאישה אין חיים.‬
‫לא כתוב כלום ביומנים שלה.‬

508
00:31:38,600 --> 00:31:39,480
‫רישומי השיחות.‬

509
00:31:39,560 --> 00:31:42,040
‫הכל הלוך ושוב מהבית, והלוך ושוב מהמשרד.‬

510
00:31:42,560 --> 00:31:44,920
‫זה כאילו שהיא הלכה ישר הביתה כל לילה.‬

511
00:31:45,000 --> 00:31:49,200
‫בלי ארוחת ערב עם בכירים.‬
‫בלי משקאות בפאב עם עמיתים לעבודה.‬

512
00:31:54,320 --> 00:31:55,960
‫"אני כבר מתגעגע אלייך."‬

513
00:31:56,040 --> 00:31:58,840
‫"מחכה בקוצר רוח לפעם הבאה. באותו חדר?"‬

514
00:31:58,920 --> 00:32:01,160
‫"אני מאמין שהמיטה הזאת מביאה מזל."‬

515
00:32:02,320 --> 00:32:03,440
‫חתום, "ס'".‬

516
00:32:04,240 --> 00:32:06,080
‫אז היא לא תמיד הלכה ישר הביתה.‬

517
00:32:07,120 --> 00:32:10,920
‫מי לעזאזל זה ס'?‬
‫-יש את השם של חנות הפרחים, אבל בלי תאריך.‬

518
00:32:11,440 --> 00:32:13,960
‫כלומר היא יכלה לקבל את זה‬
‫בכל זמן לפני שנעלמה.‬

519
00:32:14,040 --> 00:32:16,160
‫אני בספק אם עדיין יש להם‬
‫רישום של ההזמנה הזאת.‬

520
00:32:16,240 --> 00:32:18,080
‫אולי מישהו זוכר את הכרטיס?‬

521
00:32:18,160 --> 00:32:21,240
‫ממתי? שוב, מי יודע מתי היא קיבלה את זה?‬

522
00:32:21,320 --> 00:32:23,160
‫היא שמרה את הכרטיס מסיבה כלשהי.‬

523
00:32:25,480 --> 00:32:26,800
‫"אותו חדר."‬

524
00:32:27,320 --> 00:32:29,640
‫מלון.‬
‫-אבל איזה?‬

525
00:32:29,720 --> 00:32:32,640
‫זה הגיע מהמשרד שלה, כן? מי ארז את זה?‬

526
00:32:33,600 --> 00:32:34,680
‫העוזרת האישית שלה.‬

527
00:32:36,880 --> 00:32:38,280
‫סברין פררה.‬

528
00:32:40,280 --> 00:32:41,320
‫סברין.‬

529
00:32:42,760 --> 00:32:44,880
‫אלה היו שירותים או משהו דומה?‬

530
00:32:44,960 --> 00:32:46,240
‫מלתחות.‬

531
00:32:46,320 --> 00:32:47,960
‫כן, כמובן.‬

532
00:32:48,040 --> 00:32:50,320
‫למריט היה מוניטין כטיפוס אגרסיבי.‬

533
00:32:50,400 --> 00:32:51,760
‫זאת דרך אחת לנסח את זה.‬

534
00:32:51,840 --> 00:32:53,200
‫איך היית מנסחת את זה?‬

535
00:32:53,280 --> 00:32:56,200
‫היא התגרתה באנשים.‬
‫לא היססה להתעמת. בחנה אותם.‬

536
00:32:56,280 --> 00:33:00,480
‫למריט לא היה אכפת מה אנשים חשבו עליה.‬
‫כל עוד הם חשבו שהיא טובה בעבודתה.‬

537
00:33:00,560 --> 00:33:03,560
‫הם חשבו כך?‬
‫-הם היו חייבים כי היא הייתה טובה.‬

538
00:33:03,640 --> 00:33:05,920
‫סטיבן ברנס אמר שהיא לא השתלבה.‬

539
00:33:06,000 --> 00:33:07,440
‫שתינו לא השתלבנו.‬

540
00:33:07,520 --> 00:33:10,360
‫לדעתי היא צירפה אותי אליה‬
‫כדי שתהיה לה בעלת ברית.‬

541
00:33:10,440 --> 00:33:13,880
‫העדיפה אותך על בוגרי בתי ספר יוקרה?‬
‫-נהגנו להתבדח עליהם.‬

542
00:33:13,960 --> 00:33:17,480
‫שיניים מושלמות, אופי גרוע.‬
‫זה היה אנחנו נגדם.‬

543
00:33:17,560 --> 00:33:19,000
‫כן, אני מכירה את ההרגשה.‬

544
00:33:19,080 --> 00:33:20,760
‫הם מנסים להפחיד אותך.‬

545
00:33:20,840 --> 00:33:24,000
‫גורמים לך להרגיש כמו בורג קטן‬
‫במכונה של הבנים הגדולים.‬

546
00:33:26,920 --> 00:33:27,800
‫מה?‬

547
00:33:28,600 --> 00:33:29,640
‫סיימת?‬

548
00:33:30,160 --> 00:33:31,160
‫אז…‬
‫-סליחה.‬

549
00:33:32,280 --> 00:33:35,080
‫…מריט הייתה חזקה? שורדת?‬

550
00:33:35,160 --> 00:33:37,440
‫שורדת? אתה צוחק?‬

551
00:33:38,200 --> 00:33:40,440
‫היא ניזונה מהדברים האלה.‬

552
00:33:40,520 --> 00:33:45,600
‫אז היא מסוגלת לשרוד במצבים קשים?‬

553
00:33:47,600 --> 00:33:50,320
‫אתה חושב שהיא יכולה להיות בחיים?‬
‫-זה אפשרי.‬

554
00:33:52,000 --> 00:33:53,560
‫לא, עברו ארבע שנים.‬

555
00:33:53,640 --> 00:33:57,160
‫ואני לא חושבת שהיא פשוט תקום‬
‫ותנטוש את אחיה או אותי ככה.‬

556
00:33:57,240 --> 00:33:59,360
‫אם היא הייתה בחיים, הייתי… יודעת.‬

557
00:33:59,440 --> 00:34:01,000
‫כי הייתן כל כך קרובות?‬

558
00:34:01,080 --> 00:34:03,480
‫תמיד היה לנו חיבור.‬
‫-כן?‬

559
00:34:05,800 --> 00:34:08,440
‫זה לא היה קורה.‬
‫-למה לא?‬

560
00:34:10,160 --> 00:34:12,480
‫כי לא שיחקנו באותו צד של המגרש.‬

561
00:34:13,000 --> 00:34:15,640
‫אפרופו, את זוכרת את זה?‬

562
00:34:19,840 --> 00:34:20,680
‫לא.‬

563
00:34:20,760 --> 00:34:23,480
‫ארזת את זה עם שאר הדברים מהמשרד שלה.‬

564
00:34:24,000 --> 00:34:25,360
‫אם את אומרת.‬

565
00:34:25,440 --> 00:34:27,200
‫יש לך מושג מי זה ס'?‬

566
00:34:27,280 --> 00:34:28,640
‫אתה חושב שזאת אני?‬

567
00:34:28,720 --> 00:34:31,240
‫אני חושב שזה מישהו ששמו מתחיל באות ס'.‬

568
00:34:32,600 --> 00:34:34,800
‫הרבה שמות מתחילים באות ס'.‬

569
00:34:36,080 --> 00:34:37,320
‫זה יכול להיות כל אחד.‬

570
00:34:37,400 --> 00:34:41,520
‫תתקשרו לחנות הפרחים. תשאלו אותם.‬
‫-כן. הם סגרו את העסק.‬

571
00:34:41,600 --> 00:34:44,280
‫יכול להיות שזה מישהו מהעבודה?‬

572
00:34:44,880 --> 00:34:47,480
‫אלוהים, אני מקווה שלא.‬

573
00:34:49,560 --> 00:34:51,000
‫זה כל מה שיש לכם?‬

574
00:34:56,000 --> 00:34:59,880
‫אז זה בדיוק כפי שזה נראה.‬
‫תרגיל יחסי ציבור ובזבוז זמן.‬

575
00:34:59,960 --> 00:35:01,920
‫אנחנו רוצים למצוא אותה.‬
‫-גם הבחור הקודם רצה.‬

576
00:35:02,000 --> 00:35:04,360
‫תראו כמה רחוק הוא הגיע.‬
‫-הבחור הקודם פישל.‬

577
00:35:06,320 --> 00:35:09,760
‫לפחות הוא לא עבד בשירותים‬
‫באיזה חור תחת נידח של התחנה,‬

578
00:35:09,840 --> 00:35:13,480
‫עם מה שנראה לי כמו זוג עובדים זמניים‬
‫ממאגר העוזרים האישיים.‬

579
00:35:14,120 --> 00:35:15,800
‫לא פלא שכל כך אהבו אותך.‬

580
00:35:15,880 --> 00:35:18,160
‫תגידו לי למה אתם חושבים שתצליחו יותר?‬

581
00:35:18,240 --> 00:35:19,240
‫כי אני עושה את זה.‬

582
00:35:20,600 --> 00:35:21,600
‫שיט.‬

583
00:35:23,440 --> 00:35:25,120
‫אתה נשמע כמוה.‬

584
00:35:25,200 --> 00:35:27,680
‫אם מריט הייתה יוצאת עם מישהו, הייתי יודעת.‬

585
00:35:27,760 --> 00:35:30,680
‫כל זכרי האלפא ואף אחד מהם לא ניסה את מזלו?‬

586
00:35:30,760 --> 00:35:33,040
‫ברור שהם ניסו. כולם רצו אותה.‬

587
00:35:33,760 --> 00:35:37,520
‫הם בטח ערכו תחרות.‬
‫אבל היא לא הייתה מעוניינת.‬

588
00:35:38,040 --> 00:35:40,720
‫היא דיברה עליהם כאילו הם לא לרמה שלה.‬

589
00:35:40,800 --> 00:35:43,680
‫היא לא הייתה מיודדת עם אף אחד מהם?‬
‫-אני לא יודעת.‬

590
00:35:44,200 --> 00:35:45,400
‫אולי ליאם.‬

591
00:35:46,000 --> 00:35:50,040
‫רק כי הם עבדו יחד על התיק של פינץ',‬
‫וזה היה יותר נימוס מידידות.‬

592
00:35:50,120 --> 00:35:51,920
‫ליאם טיילור?‬
‫-כן.‬

593
00:35:52,440 --> 00:35:55,400
‫הוא היה תובע טוב. ונשוי באושר.‬

594
00:35:56,040 --> 00:35:58,800
‫הוא לא הזיל עליה ריר כמו האחרים.‬

595
00:35:58,880 --> 00:36:01,480
‫למה את אומרת "טוב"?‬
‫-ככה מריט דירגה אותו.‬

596
00:36:01,560 --> 00:36:04,960
‫היא הביעה פעם עניין בו?‬
‫-שאלתי אותה עליו פעם.‬

597
00:36:05,480 --> 00:36:08,640
‫היא אמרה שהיא רואה את ליאם יותר כאתגר.‬

598
00:36:08,720 --> 00:36:11,520
‫אבל היא ידעה שהוא נשוי באושר.‬
‫היא לא הייתה נכנסת לזה.‬

599
00:36:11,600 --> 00:36:15,520
‫אז, אם למריט היה בחור,‬
‫זה היה מישהו מחוץ למשרד.‬

600
00:36:27,600 --> 00:36:31,040
‫מה אתה עושה? אתה לא תייר.‬
‫-זה מביא מזל.‬

601
00:36:31,120 --> 00:36:34,240
‫לא לכלב. החליפו לו פעמיים את האף, קדימה.‬

602
00:36:39,440 --> 00:36:41,240
‫גבירותיי ורבותיי,‬

603
00:36:41,320 --> 00:36:43,640
‫אקצר. כידוע, אני לא מרבה במילים.‬

604
00:36:44,240 --> 00:36:45,280
‫כן, בטח.‬

605
00:36:45,360 --> 00:36:46,640
‫בסדר.‬

606
00:36:48,960 --> 00:36:50,400
‫אתם צריכים להיות גאים בעצמכם.‬

607
00:36:50,480 --> 00:36:54,640
‫אני יודע כמה קשה עבדתם‬
‫וכמה מעט הכרה תקבלו.‬

608
00:36:54,720 --> 00:36:58,880
‫אבל אני רוצה לומר תודה רבה וכל הכבוד,‬

609
00:36:58,960 --> 00:37:01,600
‫וזה מרגיש כל כך טוב לנצח.‬

610
00:37:06,360 --> 00:37:09,120
‫זה יום ההולדת של הקטנה, אז…‬
‫מוקדם על הבוקר.‬

611
00:37:13,000 --> 00:37:15,080
‫קארל מורק המזדיין.‬

612
00:37:15,160 --> 00:37:17,880
‫ליאם טיילור, בכבודו ובעצמו.‬

613
00:37:17,960 --> 00:37:19,720
‫ליאם טיילור, אני אכרם.‬

614
00:37:21,000 --> 00:37:23,240
‫שמעתי שאתה מת.‬
‫-רק מבפנים.‬

615
00:37:23,320 --> 00:37:26,720
‫מצחיק, בדיוק דיברנו עליך. תוכל להישאר קצת?‬

616
00:37:26,800 --> 00:37:28,160
‫אחרי שאדבר עם הבוס שלך.‬

617
00:37:28,240 --> 00:37:30,840
‫זה יום ההולדת של קלי.‬
‫אנו עורכים ארוחה משפחתית, אז…‬

618
00:37:30,920 --> 00:37:33,600
‫בסדר. אתה עדיין שוחה במים קרים‬
‫כמו דוב קוטב?‬

619
00:37:33,680 --> 00:37:35,360
‫כל בוקר. זה שומר אותי צעיר.‬

620
00:37:35,440 --> 00:37:37,400
‫עד שהלב המזוין שלך יתפוצץ.‬

621
00:37:38,400 --> 00:37:41,000
‫אני שמח שאתה עדיין בחיים.‬
‫-כן, אני אמצא אותך.‬

622
00:37:44,720 --> 00:37:45,680
‫אתה חוגג?‬

623
00:37:45,760 --> 00:37:48,040
‫שלוש הרשעות בתיק גדול של הלבנת כספים.‬

624
00:37:48,120 --> 00:37:49,720
‫זה לא יתקבל טוב במועדון הגולף.‬

625
00:37:50,840 --> 00:37:52,400
‫למי יש זמן לגולף?‬

626
00:37:53,360 --> 00:37:55,640
‫לא נראה לי שנפגשנו.‬
‫-אני אכרם.‬

627
00:37:56,160 --> 00:37:57,600
‫הוא יד ימיני.‬

628
00:37:57,680 --> 00:37:59,560
‫יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך,‬

629
00:37:59,640 --> 00:38:02,440
‫חוץ מלשמוע את השטויות‬
‫הרגילות שלך על מזג האוויר?‬

630
00:38:02,520 --> 00:38:04,240
‫"אני כבר מתגעגע אלייך."‬

631
00:38:05,480 --> 00:38:06,320
‫סליחה?‬

632
00:38:06,400 --> 00:38:08,240
‫"אני לא יכול לחכות לפעם הבאה.‬

633
00:38:08,320 --> 00:38:10,720
‫"אותו חדר, אותה מיטה."‬

634
00:38:10,800 --> 00:38:13,400
‫בלה, בלה, בלה.‬
‫-מצטער, לא הבנתי.‬

635
00:38:13,480 --> 00:38:16,720
‫זה היה פתק שהוצמד לפרחים שנשלחו למריט.‬

636
00:38:16,800 --> 00:38:17,840
‫נשלחו ממי?‬

637
00:38:17,920 --> 00:38:21,280
‫מעריץ שחתם עם האות ס'.‬

638
00:38:23,360 --> 00:38:26,200
‫אני מבין.‬
‫-יש לך מושג מי זה, סטיבן?‬

639
00:38:26,280 --> 00:38:27,200
‫שום מושג.‬

640
00:38:27,720 --> 00:38:30,920
‫וכדי להבהיר, מריט ואני‬
‫מעולם לא דיברנו על חייה האישיים.‬

641
00:38:31,000 --> 00:38:36,000
‫אבל אתה היית הממונה עליה, המנטור שלה.‬
‫-לא היה לי מושג מה היא עשתה מחוץ למשרד.‬

642
00:38:36,080 --> 00:38:39,560
‫מה עם בתוך המשרד?‬
‫אנשים מפתחים מערכות יחסים בעבודה כל הזמן.‬

643
00:38:39,640 --> 00:38:42,440
‫ואני עדיין מצפה מהם להתנהג באופן מקצועי.‬

644
00:38:42,520 --> 00:38:46,280
‫אבל אם אנשים יעשו מה שאנו מצפים מהם,‬
‫אתה ואני נהיה מובטלים.‬

645
00:38:47,720 --> 00:38:50,280
‫זה לא יהיה דבר כל כך רע, נכון?‬

646
00:38:51,640 --> 00:38:55,000
‫משהו נוסף? או שתרצה להסתכן בשאלה נוספת?‬

647
00:38:58,680 --> 00:38:59,680
‫לא היום.‬

648
00:39:01,600 --> 00:39:05,400
‫נעים מאוד להכיר אותך, אדוני התובע הכללי.‬

649
00:39:05,480 --> 00:39:06,360
‫לך תזדיין.‬

650
00:39:06,880 --> 00:39:09,800
‫- אגלי האוס‬
‫מוסד טיפולי -‬

651
00:39:14,640 --> 00:39:17,320
‫כוס תה?‬
‫-אתה צריך לישון.‬

652
00:39:17,400 --> 00:39:20,600
‫ותחכי שהמים ירתחו הפעם.‬
‫-שיהיה.‬

653
00:39:23,760 --> 00:39:26,720
‫אולי תוכלי למצוא לי עוגייה קטנה?‬
‫-לך לישון!‬

654
00:39:49,480 --> 00:39:50,680
‫כל הכבוד, מריט.‬

655
00:40:10,720 --> 00:40:12,280
‫המים נראים נפלא.‬

656
00:40:14,520 --> 00:40:16,480
‫רק מלראות אותך הוא הפך לי לצימוק.‬

657
00:40:16,560 --> 00:40:19,800
‫כדאי לך לנסות. זו דרך נהדרת להתעורר.‬

658
00:40:19,880 --> 00:40:21,920
‫בהנחה שמישהו רוצה להתעורר, כן.‬

659
00:40:22,400 --> 00:40:25,200
‫כן, אני זוכר אותך‬
‫בהתייעצויות בוקר מוקדמות על תיקים.‬

660
00:40:25,800 --> 00:40:27,320
‫היית ממש קרן שמש אמיתית.‬

661
00:40:27,400 --> 00:40:29,760
‫אם כבר מדברים על קור ותיקים…‬

662
00:40:30,520 --> 00:40:31,800
‫כן, בסדר.‬

663
00:40:31,880 --> 00:40:34,760
‫אתה ומריט לינגרד עבדתם יחד‬
‫על התיק של גרהם פינץ'?‬

664
00:40:35,600 --> 00:40:36,440
‫כן.‬

665
00:40:36,520 --> 00:40:37,960
‫מה חשבת עליה?‬

666
00:40:38,040 --> 00:40:40,040
‫שאפתנית. מעצבנת.‬

667
00:40:41,840 --> 00:40:44,560
‫היא הייתה ממוקדת מאוד.‬
‫לא ממש שחקנית קבוצתית.‬

668
00:40:45,080 --> 00:40:48,080
‫לא באמת העריכה את הקולגות שלה?‬
‫-ממש לא.‬

669
00:40:49,040 --> 00:40:50,960
‫אבל מעולם לא הייתה לי בעיה איתה.‬

670
00:40:51,440 --> 00:40:55,080
‫העוזרת האישית שלה אמרה‬
‫שמריט חשבה עליך כעל אתגר.‬

671
00:40:56,400 --> 00:40:58,360
‫אתגר?‬
‫-כן, אתה יודע…‬

672
00:40:59,880 --> 00:41:02,560
‫מבחן. פרס לזכות בו.‬

673
00:41:03,960 --> 00:41:05,520
‫זה מחמיא לי, אני מניח.‬

674
00:41:05,600 --> 00:41:09,920
‫כולם אומרים לי שמריט אהבה אתגרים.‬
‫היא עברה את כל המבחנים, זכתה בכל הפרסים.‬

675
00:41:10,000 --> 00:41:12,480
‫ואני תוהה, אם היא חשבה עליך כעל אתגר,‬

676
00:41:13,240 --> 00:41:14,720
‫האם היא פעלה לפי זה?‬

677
00:41:14,800 --> 00:41:18,400
‫ובגלל שבדרך כלל היא השיגה‬
‫את מה שרצתה, אם היא פעלה לפי זה…‬

678
00:41:21,960 --> 00:41:24,040
‫אני שואל האם…‬
‫-האם זיינתי את מריט?‬

679
00:41:24,120 --> 00:41:26,800
‫או להפך, כן.‬
‫-בשם אלוהים, קארל.‬

680
00:41:26,880 --> 00:41:28,200
‫תשנה את דעתי, ליאם.‬

681
00:41:28,800 --> 00:41:31,560
‫תגיד לי שלא קרה כלום ביניכם,‬
‫שלא עשית את זה.‬

682
00:41:31,640 --> 00:41:34,360
‫אני לא יודע מה לומר.‬
‫-תגיד שזה לא קרה.‬

683
00:41:37,320 --> 00:41:38,400
‫זה לא קרה.‬

684
00:41:40,680 --> 00:41:42,400
‫לעזאזל, ליאם.‬
‫-קארל…‬

685
00:41:45,280 --> 00:41:46,480
‫מרתה יודעת?‬

686
00:41:47,080 --> 00:41:48,080
‫ברור שלא.‬

687
00:41:49,080 --> 00:41:50,080
‫ברור שלא.‬

688
00:42:01,920 --> 00:42:03,360
‫איך זה התחיל?‬

689
00:42:03,440 --> 00:42:06,400
‫כמו שאמרת, מסיבה כלשהי מריט שמה עליי עין.‬

690
00:42:06,480 --> 00:42:08,480
‫ואז יצאנו לשתות משהו אחרי העבודה.‬

691
00:42:09,000 --> 00:42:10,760
‫שנינו השתכרנו קצת.‬

692
00:42:10,840 --> 00:42:13,200
‫ואז היא נישקה אותי, ודבר אחד הוביל לשני.‬

693
00:42:13,280 --> 00:42:16,520
‫זה נמשך חודש.‬
‫-לקח לך חודש להתעשת.‬

694
00:42:16,600 --> 00:42:18,520
‫זאת הייתה מריט. היא סיימה את זה.‬

695
00:42:19,400 --> 00:42:20,280
‫למה?‬

696
00:42:21,960 --> 00:42:25,840
‫היא פשוט עשתה את זה.‬
‫בלי אזהרה, בלי הסבר, בלי מריבה גדולה.‬

697
00:42:25,920 --> 00:42:28,200
‫פשוט, "תודה, נתראה".‬

698
00:42:29,640 --> 00:42:31,360
‫שמרתי מרחק אחר כך.‬

699
00:42:32,520 --> 00:42:34,760
‫אז אתה נשוי.‬
‫היא מעולם לא הביאה אנשים הביתה.‬

700
00:42:34,840 --> 00:42:37,040
‫איפה נפגשתם?‬
‫-מלון.‬

701
00:42:37,120 --> 00:42:39,720
‫איזה?‬
‫-פרינס גרדן.‬

702
00:42:39,800 --> 00:42:42,440
‫שלחת לה פעם פרחים?‬
‫-היא הייתה שונאת את זה.‬

703
00:42:42,520 --> 00:42:44,080
‫אתה זוכר תאריכים?‬

704
00:42:44,640 --> 00:42:48,240
‫לא, אבל היא תמיד שילמה.‬
‫-דאגה לך.‬

705
00:42:48,320 --> 00:42:51,480
‫סביר להניח שיהיה רישום.‬
‫-זה היה לפני זמן מה.‬

706
00:42:52,000 --> 00:42:54,080
‫יותר משנה לפני שהיא נעלמה.‬

707
00:42:55,240 --> 00:42:57,480
‫שום דבר מזה לא קשור לחקירה שלך.‬

708
00:42:57,560 --> 00:43:01,600
‫הדרך היחידה שמרתה תגלה היא אם תספר לה.‬
‫-זה לא חייב להיכנס לתיק.‬

709
00:43:01,680 --> 00:43:05,440
‫אז התעסקתם. היא זרקה אותך. הרגשת מנוצל.‬

710
00:43:05,520 --> 00:43:09,040
‫ואז חיכיתי שנה כדי להרוג אותה?‬
‫-אני לא יודע אם מישהו הרג אותה.‬

711
00:43:09,920 --> 00:43:13,560
‫אתה בטח חושב על זה.‬
‫חקירה בדרך כלל מניחה שבוצע פשע.‬

712
00:43:14,080 --> 00:43:17,600
‫הפשע האמיתי הוא הספידו המזוין הזה.‬

713
00:43:20,360 --> 00:43:22,920
‫אל תדאג. לא אכניס אותך לתיק.‬

714
00:43:24,520 --> 00:43:26,160
‫היא השתמשה בשם אחר.‬

715
00:43:28,440 --> 00:43:30,320
‫היא נרשמה בתור ליילה גרהם.‬

716
00:43:33,600 --> 00:43:36,560
‫אתה בטוח?‬
‫-היה לה כרטיס אשראי בשם הזה.‬

717
00:43:37,520 --> 00:43:41,320
‫אני זוכר, כי צחקתי‬
‫על תובעים שמבצעים הונאה.‬

718
00:43:41,400 --> 00:43:43,200
‫היא בטח נקרעה מצחוק.‬

719
00:43:44,200 --> 00:43:48,320
‫היא רק אמרה, "עכשיו אתה בטוח.‬
‫יש לך משהו עליי".‬

720
00:44:15,440 --> 00:44:19,440
‫פקד בילוש מורק, זה מרקוס, סגן מנהל המלון.‬

721
00:44:19,520 --> 00:44:21,000
‫מה שלומך, מרקוס?‬

722
00:44:21,080 --> 00:44:25,520
‫בלש, כפי שאמרתי לשותפים שלך,‬
‫אני לא יכול לעזור לך.‬

723
00:44:25,600 --> 00:44:28,560
‫מצטער שבאת לכאן, אבל אני חושש…‬
‫-שתוק, מרקוס.‬

724
00:44:28,640 --> 00:44:30,880
‫לכמה זמן אתם שומרים‬
‫את רישומי האורחים שלכם?‬

725
00:44:30,960 --> 00:44:33,480
‫חמש שנים, אבל שוב…‬
‫-שתוק, מרקוס.‬

726
00:44:33,560 --> 00:44:35,720
‫אנחנו חוקרים היעלמות של אישה‬

727
00:44:35,800 --> 00:44:38,240
‫שאולי שהתה במלון הזה לפני שהיא נעלמה.‬

728
00:44:38,320 --> 00:44:42,080
‫אנחנו יודעים בוודאות‬
‫שהיא שהתה כאן בערך שנה לפני כן.‬

729
00:44:42,160 --> 00:44:46,840
‫אז זה לפני ארבע שנים, שתי אולימפיאדות,‬
‫גביע עולם אחד וארבעה ראשי ממשלה.‬

730
00:44:46,920 --> 00:44:49,240
‫ברשותך.‬
‫-אתה צריך צו.‬

731
00:44:49,320 --> 00:44:52,200
‫זה רק כדי לוודא. אלה לא 50 קילו של קוקאין.‬

732
00:44:52,280 --> 00:44:56,440
‫כך או כך, אסור לי לחלוק מידע אישי.‬

733
00:44:56,520 --> 00:44:58,880
‫המידע הזה מוגן על ידי החוק עכשיו.‬

734
00:44:58,960 --> 00:45:01,080
‫חוק הגנת המידע, 2018.‬

735
00:45:01,920 --> 00:45:03,920
‫תודה, אכרם. מועיל.‬

736
00:45:04,000 --> 00:45:06,120
‫כפי שאמרתי לשותפיך,‬
‫אני עלול לאבד את עבודתי.‬

737
00:45:06,200 --> 00:45:11,640
‫אתה עלול לאבד את עבודתך אם אספר‬
‫לבכירים שלך שאתה מזמין זונות לאורחים שלך.‬

738
00:45:11,720 --> 00:45:12,680
‫אני לא עושה זאת.‬

739
00:45:12,760 --> 00:45:16,280
‫ושיש לך חדרנית שסוחרת באוקסי‬
‫מעגלת הניקיון שלה.‬

740
00:45:16,360 --> 00:45:19,240
‫זה ממש לא נכון.‬
‫-אני יודע. זה דפוק, נכון?‬

741
00:45:20,400 --> 00:45:22,600
‫זו הטרדה.‬
‫-תתקשר למשטרה.‬

742
00:45:27,000 --> 00:45:30,640
‫אותו החדר, שש פעמים‬
‫בחודשיים לפני שהיא נעלמה.‬

743
00:45:30,720 --> 00:45:34,760
‫כל הזמן הזה הם יכלו לעקוב‬
‫אחר ההיסטוריה הפיננסית של ליילה גרהם.‬

744
00:45:34,840 --> 00:45:36,160
‫אנו עושים זאת עכשיו.‬

745
00:45:36,240 --> 00:45:38,880
‫מי משתמשת בשם של האימא המתה שלה?‬

746
00:45:41,560 --> 00:45:44,160
‫מה זה "אורח מורשה"?‬

747
00:45:44,680 --> 00:45:48,360
‫מישהו שמורשה לחתום על שירות חדרים,‬
‫על חשבון בר, מה שלא יהיה.‬

748
00:45:48,880 --> 00:45:51,840
‫למה שהיא תעשה את זה?‬
‫-כי היא מעולם לא הייתה כאן.‬

749
00:45:53,160 --> 00:45:56,080
‫היא במחשב.‬
‫-לא, זה השם של ליילה גרהם במחשב.‬

750
00:45:56,160 --> 00:45:59,680
‫זו החתימה של ליאם טיילור‬
‫על כל ראיה שמציבה את מריט בחדר.‬

751
00:45:59,760 --> 00:46:02,440
‫כלבה פרנואידית מזוינת.‬

752
00:46:02,520 --> 00:46:07,320
‫אני מסתכל על הרישום של הפעם האחרונה‬
‫שהיא הייתה כאן, וזה לא שמו של ליאם טיילור.‬

753
00:46:12,520 --> 00:46:14,440
‫מי זה סאם הייג, לעזאזל?‬

754
00:46:16,680 --> 00:46:19,000
‫טוב, היום זה היום, מריט.‬

755
00:46:19,080 --> 00:46:23,600
‫היה לך מספיק זמן לחשוב.‬
‫עכשיו זו ההזדמנות שלך לענות על השאלה.‬

756
00:46:23,680 --> 00:46:26,160
‫למה את כאן?‬

757
00:46:27,000 --> 00:46:29,480
‫כמו שאומרים, האמת תשחרר אותך,‬

758
00:46:29,560 --> 00:46:32,120
‫אבל אם לא תעני נכון,‬

759
00:46:32,920 --> 00:46:36,680
‫ניתן לך עוד חודש לחשוב על זה ולנסות שוב.‬

760
00:46:50,040 --> 00:46:56,360
‫- קלייר מארש‬
‫בבקשה תחזרי הביתה. ויליאם זקוק לך. -‬

761
00:47:02,000 --> 00:47:02,960
‫הכול בסדר?‬

762
00:47:09,600 --> 00:47:10,920
‫ניחוש ראשון.‬

763
00:47:12,120 --> 00:47:13,440
‫שיהיה טוב.‬

764
00:47:30,040 --> 00:47:31,200
‫סאם הייג?‬

765
00:47:32,160 --> 00:47:34,160
‫מה עשית לסאם?‬

766
00:47:35,640 --> 00:47:38,200
‫אשמח לקחת אותך ל"בני בג" יום אחד.‬

767
00:47:38,280 --> 00:47:41,040
‫זה צוק קטן ונהדר להתחיל ללמוד איתו טיפוס.‬

768
00:47:41,120 --> 00:47:43,480
‫מי אמר שאני רוצה ללמוד לטפס?‬

769
00:47:46,600 --> 00:47:49,240
‫את לבושה.‬
‫-כן, אני צריכה ללכת.‬

770
00:47:51,400 --> 00:47:53,600
‫הכול בסדר?‬
‫-כן. משהו צץ.‬

771
00:47:53,680 --> 00:47:57,520
‫טוב, אסלח לך רק אם תגידי לי‬
‫מתי אוכל לראות אותך שוב.‬

772
00:47:57,600 --> 00:47:59,520
‫אני נוסעת לזמן מה.‬
‫-לאן את נוסעת?‬

773
00:48:00,120 --> 00:48:01,080
‫למור.‬

774
00:48:01,160 --> 00:48:03,800
‫מור. מה יש במור?‬

775
00:48:04,400 --> 00:48:05,320
‫זה אי.‬

776
00:48:05,920 --> 00:48:08,600
‫כן, אני יודע. אבל מה יש לך במור?‬

777
00:48:08,680 --> 00:48:09,920
‫אבא שלי.‬

778
00:48:12,240 --> 00:48:14,360
‫אז כמה זמן תיעדרי?‬
‫-מי יודע?‬

779
00:48:14,440 --> 00:48:17,480
‫ואו. "מי יודע" זה קוד לנצח.‬

780
00:48:17,560 --> 00:48:20,560
‫בחייך. אני לא נוסעת הביתה כדי לגור עם אבי.‬

781
00:48:20,640 --> 00:48:22,800
‫אני צריכה לראות אותו. ואז…‬

782
00:48:22,880 --> 00:48:24,000
‫ואז מה?‬

783
00:48:24,880 --> 00:48:27,000
‫אתקשר אליך כשאחזור.‬
‫-שזה מתי?‬

784
00:48:27,080 --> 00:48:28,840
‫אני לא יודעת. כשאחזור.‬

785
00:48:29,440 --> 00:48:32,760
‫את ממש מקור מידע בלתי נדלה.‬
‫-אי אפשר רק להזדיין בלי לשתף?‬

786
00:48:33,480 --> 00:48:36,800
‫זה מה שאנחנו עושים עכשיו? רק מזדיינים?‬

787
00:48:38,560 --> 00:48:40,280
‫מה חשבת שזה היה?‬

788
00:48:43,880 --> 00:48:48,360
‫אני חייבת ללכת. אבל אתה יכול להישאר.‬
‫תזמין שירות חדרים. תבלה את היום בכיף.‬

789
00:48:50,880 --> 00:48:52,240
‫היי, מריט.‬

790
00:48:54,480 --> 00:48:55,480
‫לכי תזדייני.‬

791
00:49:08,200 --> 00:49:12,000
‫מה עשית לסאם?‬

792
00:49:15,640 --> 00:49:16,960
‫ניצלתי אותו.‬

793
00:49:18,440 --> 00:49:19,560
‫זה הכול?‬

794
00:49:23,440 --> 00:49:24,920
‫הייתי לא נחמדה.‬

795
00:49:29,640 --> 00:49:31,040
‫זה קשור לסאם?‬

796
00:49:37,400 --> 00:49:38,400
‫לא.‬

797
00:49:40,720 --> 00:49:44,320
‫אבל סאם הייג מת בגללך.‬

798
00:49:47,440 --> 00:49:48,760
‫סאם מת?‬

799
00:49:49,280 --> 00:49:51,960
‫ובכל פעם שאת עונה תשובה שגויה,‬

800
00:49:52,040 --> 00:49:56,360
‫אנחנו נהפוך את המצב לקצת יותר לא נוח.‬

801
00:49:57,680 --> 00:50:02,160
‫אז מעכשיו והלאה כדאי שתחשבי טוב טוב‬

802
00:50:02,240 --> 00:50:03,760
‫לפני שתדברי.‬

803
00:50:18,560 --> 00:50:23,440
‫התא ההיפרברי יתחיל להתחמם ככל שהלחץ יעלה.‬

804
00:50:23,520 --> 00:50:27,760
‫בחמש אטמוספרות, או בעומק של 50 מטר,‬

805
00:50:27,840 --> 00:50:33,000
‫הטמפרטורה בתוך התא‬
‫תהיה בסביבות 32 מעלות צלזיוס,‬

806
00:50:33,080 --> 00:50:35,720
‫או 90 מעלות פרנהייט.‬

807
00:50:35,800 --> 00:50:39,480
‫העיקרון הוא, ככל שעמוק יותר, חם יותר.‬

808
00:50:39,560 --> 00:50:43,920
‫החמצן יהיה דחוס יותר, דבר שיקשה על הנשימה.‬

809
00:50:44,000 --> 00:50:47,800
‫אדם עלול להתחיל לחוות היפראוקסיה‬

810
00:50:47,880 --> 00:50:51,520
‫או לסבול מרמות גבוהות‬
‫של פחמן דו חמצני בנשימה.‬

811
00:50:51,600 --> 00:50:56,440
‫התסמינים האלה כוללים רעד, הזעה, בלבול,‬

812
00:50:56,520 --> 00:50:59,240
‫כאבי ראש וראייה מטושטשת.‬

813
00:51:40,760 --> 00:51:43,440
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכה‬