1
00:00:22,520 --> 00:00:24,000
‫פול אוונס?‬
‫-סליחה, חבר'ה.‬

2
00:00:24,080 --> 00:00:25,960
‫לא משנה מה אתם מוכרים, אני לא צריך את זה.‬

3
00:00:26,040 --> 00:00:28,560
‫ובטוח שאין לי כסף לזה.‬
‫-אנו קונים, לא מוכרים.‬

4
00:00:29,160 --> 00:00:31,200
‫סאם הייג.‬
‫-מה איתו?‬

5
00:00:31,280 --> 00:00:34,160
‫אתה זה שמצא אותו?‬
‫-כן.‬

6
00:00:34,240 --> 00:00:36,680
‫הוא דמות מפתח בתיק שאנחנו עובדים עליו.‬

7
00:00:36,760 --> 00:00:38,000
‫סאם מת כבר ארבע שנים.‬

8
00:00:38,080 --> 00:00:39,760
‫כן, 26 בספטמבר.‬

9
00:00:39,840 --> 00:00:42,480
‫אישה בשם מריט לינגרד נעלמה ב-27 בחודש.‬

10
00:00:42,560 --> 00:00:44,920
‫בסדר.‬
‫-הם היו במערכת יחסים.‬

11
00:00:45,000 --> 00:00:48,360
‫איזו מין מערכת יחסים?‬
‫-זה מה שאנחנו מנסים להבין.‬

12
00:00:49,360 --> 00:00:52,000
‫זה האדרנלין? זאת המשיכה? הסכנה?‬

13
00:00:52,080 --> 00:00:53,880
‫לא, זה לא באמת ככה.‬

14
00:00:54,520 --> 00:00:56,600
‫טיפוס דורש ריכוז. יותר כמו מדיטציה.‬

15
00:00:56,680 --> 00:00:58,760
‫מדיטציה כשאתה תלוי על קצות האצבעות?‬

16
00:00:58,840 --> 00:01:01,720
‫כן. אני מניח שלא תבין את זה‬
‫אלא אם כן עשית את זה.‬

17
00:01:01,800 --> 00:01:03,960
‫מישהו מאלה הוא הייג?‬
‫-כן.‬

18
00:01:04,040 --> 00:01:05,720
‫מי מהם זה הייג?‬
‫-הנה.‬

19
00:01:08,640 --> 00:01:09,840
‫בחור שמח וחסר דאגות?‬

20
00:01:09,920 --> 00:01:11,920
‫הוא התעצבן שצילמתי אותו.‬

21
00:01:12,000 --> 00:01:13,560
‫אפשר לקבל את זה?‬
‫-בטח.‬

22
00:01:13,640 --> 00:01:17,120
‫תודה. אז ספר לנו איך מצאת אותו.‬

23
00:01:17,200 --> 00:01:20,800
‫עליתי לשם מוקדם בבוקר‬
‫כדי לצלם כמה תמונות לאתר.‬

24
00:01:20,880 --> 00:01:23,640
‫ואז שמתי לב שהמכונית של סאם נמצאת בחניון.‬

25
00:01:23,720 --> 00:01:24,680
‫כמה מוקדם?‬

26
00:01:24,760 --> 00:01:26,320
‫השער עדיין לא היה פתוח.‬

27
00:01:26,400 --> 00:01:27,760
‫היה לי מפתח משלי,‬

28
00:01:27,840 --> 00:01:31,160
‫אבל זה אומר שהמכונית של סאם‬
‫הייתה נעולה שם למשך הלילה.‬

29
00:01:31,240 --> 00:01:34,200
‫יש לך מושג איך הוא נפל?‬
‫מלבד זה שהוא עזב את האחיזה.‬

30
00:01:34,720 --> 00:01:37,760
‫אני לא יודע. חוץ מזה‬
‫שהוא הפר את החוק הבסיסי שלי.‬

31
00:01:37,840 --> 00:01:39,160
‫לעולם אל תטפס לבד.‬

32
00:01:39,240 --> 00:01:41,920
‫ולמה שהוא יעשה את זה?‬
‫-לא יודע.‬

33
00:01:42,000 --> 00:01:44,640
‫אולי הוא צפה ביותר מדי‬
‫סרטונים של אלכס הונולד‬

34
00:01:44,720 --> 00:01:46,960
‫והחליט לטפס בסגנון סולו חופשי על הצוק.‬

35
00:01:47,040 --> 00:01:49,480
‫כן, כמו אידיוט. תתכבדו.‬

36
00:01:49,560 --> 00:01:50,560
‫תודה.‬

37
00:01:52,880 --> 00:01:55,600
‫אז מה, הוא אהב להסתכן?‬

38
00:01:55,680 --> 00:01:58,720
‫סאם? כל החיים הארורים שלו‬
‫היו סיכון אחד גדול.‬

39
00:01:58,800 --> 00:02:00,880
‫הוא העדיף את המילה "הרפתקה".‬

40
00:02:00,960 --> 00:02:03,440
‫הוא מופיע יום אחד‬
‫ואומר שהוא צריך הסחת דעת.‬

41
00:02:03,520 --> 00:02:07,280
‫שהשגרה שלו שעממה אותו,‬
‫בין אם זה לחקור רוצחים או לא יודעת מה.‬

42
00:02:07,360 --> 00:02:08,480
‫אם אתה מאמין לזה.‬

43
00:02:08,560 --> 00:02:10,440
‫לא אהבת אותו?‬
‫-לא, אהבתי את סאם.‬

44
00:02:10,520 --> 00:02:13,120
‫אבל לא התלהבתי מהחברות שלו עם פול.‬

45
00:02:13,200 --> 00:02:16,160
‫למה?‬
‫-הוא היה פסיכי.‬

46
00:02:16,240 --> 00:02:17,960
‫קלואי, בחייך.‬
‫-אבל הוא היה.‬

47
00:02:18,040 --> 00:02:20,000
‫לא הופתעתי כששמעתי שהוא נפל.‬

48
00:02:20,080 --> 00:02:21,800
‫הוקל לי שפול לא היה איתו.‬

49
00:02:21,880 --> 00:02:24,480
‫את יודעת שהוא ידע שלא אהבת שהוא בסביבה.‬

50
00:02:24,560 --> 00:02:27,440
‫כן, כי הוא תמיד היה בסביבה.‬
‫-הוא היה בודד.‬

51
00:02:27,520 --> 00:02:28,800
‫אתה קוצר את מה שאתה זורע.‬

52
00:02:29,520 --> 00:02:31,920
‫כלומר, הוא היה אחראי למותו?‬

53
00:02:32,000 --> 00:02:33,760
‫כלומר, זה היה בלתי נמנע.‬

54
00:02:33,840 --> 00:02:37,600
‫אני לא יודע אם לסאם הייתה מערכת יחסים עם…‬

55
00:02:37,680 --> 00:02:40,360
‫מריט לינגרד.‬
‫-כן, המריט הזאת.‬

56
00:02:40,440 --> 00:02:43,000
‫אבל אם זה היה קשר אישי,‬
‫הוא לא הזכיר את זה.‬

57
00:02:43,080 --> 00:02:47,600
‫ואם זה היה מקצועי, אין מצב שהיה מספר לי.‬
‫-אנו עוד לא יודעים מה זה היה.‬

58
00:02:47,680 --> 00:02:51,800
‫הוא הזכיר מישהו?‬
‫אולי חברים אחרים? משפחה? חברה?‬

59
00:02:51,880 --> 00:02:53,000
‫הוא היה בודד.‬

60
00:02:53,080 --> 00:02:55,760
‫כשהוא לא היה בעבודה,‬
‫הוא היה כאן או על הצוק.‬

61
00:02:55,840 --> 00:02:57,040
‫כן, עם פול.‬

62
00:03:00,040 --> 00:03:01,000
‫בסדר.‬

63
00:03:01,760 --> 00:03:04,440
‫אני חושב שגזלנו מספיק מזמנכם. תודה.‬

64
00:03:07,920 --> 00:03:10,880
‫באיזו תדירות סאם טיפס על הצוק?‬

65
00:03:11,640 --> 00:03:12,640
‫אחת לשבוע.‬

66
00:03:13,280 --> 00:03:14,840
‫באיזשהו יום מסוים או…‬

67
00:03:14,920 --> 00:03:17,640
‫בדרך כלל בשעות מאוחרות יותר‬
‫כשהיה פחות עמוס.‬

68
00:03:18,560 --> 00:03:20,920
‫וכמה זמן לוקח להגיע לפסגה?‬

69
00:03:21,000 --> 00:03:22,760
‫לסאם, 45 דקות.‬

70
00:03:22,840 --> 00:03:25,560
‫יותר זמן אם הוא עושה סולו חופשי.‬
‫-למה יותר זמן?‬

71
00:03:25,640 --> 00:03:27,960
‫כי אתה זהיר יותר ללא חבל.‬

72
00:03:29,520 --> 00:03:31,000
‫תודה.‬
‫-בטח.‬

73
00:03:37,200 --> 00:03:40,560
‫אז הוא טיפס את כל הדרך למעלה בלי חבלים?‬

74
00:03:41,640 --> 00:03:45,600
‫זה לא בדיוק צועק "רצח"‬
‫אלא יותר "מה לעזאזל ציפית שיקרה?"‬

75
00:03:45,680 --> 00:03:49,440
‫יש כאן לפחות תריסר שלטים‬
‫שמציינים את שעות הפתיחה של הפארק.‬

76
00:03:49,960 --> 00:03:54,120
‫ושכאשר השער יינעל, לא תתאפשר‬
‫יציאת רכבים לאחר שעות הפעילות.‬

77
00:03:54,640 --> 00:03:55,720
‫הוא התעלם מהשלטים.‬

78
00:03:55,800 --> 00:03:57,760
‫סאם הייג נפל ביום ראשון.‬

79
00:03:57,840 --> 00:04:02,680
‫אנחנו יודעים זאת כי הוא לא נמצא עד יום שני‬
‫כשפול אוונס ראה את המכונית שלו בחניון.‬

80
00:04:02,760 --> 00:04:04,440
‫סאם הייג טיפס כאן פעם בשבוע.‬

81
00:04:04,520 --> 00:04:07,880
‫הטיפוס לוקח 45 דקות,‬
‫או שעה, אם אתה מטפס חופשי.‬

82
00:04:07,960 --> 00:04:09,280
‫הבנתי את המסר.‬

83
00:04:09,360 --> 00:04:12,720
‫הוא ידע שאין לו מספיק זמן.‬
‫הוא הכיר את הכללים. אז למה הוא עשה זאת?‬

84
00:04:12,800 --> 00:04:15,560
‫טוב, או שהוא היה מטורף, כמו שהיא אמרה שם,‬

85
00:04:15,640 --> 00:04:16,960
‫או שמישהו זרק אותו.‬

86
00:04:17,040 --> 00:04:18,080
‫שוב, למה?‬

87
00:04:18,160 --> 00:04:22,880
‫אני לא יודע, אבל בטוח שהתשובה קשורה‬
‫במה שהוא עשה עם מריט, בניגוד לכאן.‬

88
00:04:22,960 --> 00:04:24,680
‫לא היו לו את מפתחות הרכב שלו.‬

89
00:04:25,840 --> 00:04:29,600
‫איכשהו המכונית שלו נעולה,‬
‫עם תיק הציוד שלו עדיין בפנים,‬

90
00:04:29,680 --> 00:04:31,320
‫אבל מעולם לא נמצאו מפתחות.‬

91
00:04:31,840 --> 00:04:33,960
‫לא בלוקרים בתוך מרכז הטיפוס,‬

92
00:04:34,040 --> 00:04:37,400
‫לא על הגופה, לא בסביבת המקום שבו הוא נפל.‬

93
00:04:38,360 --> 00:04:43,320
‫אני לא אתווכח. הכול לא בסדר.‬
‫-ברור שהכול לא בסדר, כפי שהיה עם מריט.‬

94
00:04:43,400 --> 00:04:47,440
‫במקום שממנו באתי,‬
‫כשבבירור מתעלמים מהעובדות,‬

95
00:04:47,960 --> 00:04:49,680
‫זה אף פעם לא בגלל חוסר מקצועיות.‬

96
00:05:17,720 --> 00:05:19,400
‫- מחלקה Q -‬

97
00:05:35,160 --> 00:05:38,880
‫- קירסטי, סטיבן ברנס, גרהם פינץ',‬
‫סאם הייג, האויבים של סאם הייג -‬

98
00:06:05,560 --> 00:06:08,440
‫סאם הייג. לא הייתי בטוח שתבואי.‬
‫-אני לא נשארת.‬

99
00:06:09,880 --> 00:06:11,680
‫תפסיק להטריד את העוזרת האישית שלי.‬

100
00:06:12,360 --> 00:06:14,840
‫סברין אמרה שאני מטריד אותה.‬
‫-לא, אני אומרת.‬

101
00:06:15,360 --> 00:06:16,200
‫בסדר.‬

102
00:06:16,280 --> 00:06:19,120
‫אין לי שום עניין לדבר‬
‫עם עיתונאי על העבודה שלי.‬

103
00:06:20,720 --> 00:06:21,600
‫הבנתי.‬

104
00:06:21,680 --> 00:06:22,680
‫ובכן,‬

105
00:06:23,880 --> 00:06:27,080
‫תודה שהקדשת מזמנך לבוא‬
‫ולהגיד לי זאת פנים אל פנים.‬

106
00:06:34,080 --> 00:06:36,160
‫אם כבר, אז כדאי שאוכל משהו.‬

107
00:06:36,960 --> 00:06:39,000
‫שמעתי שמרק הבצל מדהים.‬

108
00:06:44,040 --> 00:06:47,400
‫אתה לא עושה כתבות פרופיל.‬
‫-כבר לא.‬

109
00:06:47,480 --> 00:06:50,040
‫אתה מסקר את הפשע המאורגן.‬
‫-כן.‬

110
00:06:50,120 --> 00:06:52,400
‫אז למה שתרצה לכתוב עליי?‬
‫-אני לא.‬

111
00:06:53,680 --> 00:06:56,960
‫כמו שאמרת, את לא הקטע שלי בכלל.‬
‫הרעיון עלה בפגישה.‬

112
00:06:57,040 --> 00:06:58,080
‫אני מבינה.‬

113
00:06:58,160 --> 00:06:59,280
‫זה היה העורך שלי.‬

114
00:06:59,360 --> 00:07:04,280
‫הוא ראה הצהרה שלך בטלוויזיה,‬
‫אמרת שאף אחד לא באמת חומק מעונש,‬

115
00:07:04,880 --> 00:07:07,200
‫והוא חשב שאת יכולה להיות מישהי מעניינת.‬

116
00:07:07,280 --> 00:07:10,560
‫אבל אתה לא חשבת ככה.‬
‫-עשיתי מה שאני עושה.‬

117
00:07:10,640 --> 00:07:12,680
‫מצאתי כמה דברים מעניינים.‬
‫-אבל?‬

118
00:07:12,760 --> 00:07:16,600
‫אבל אולי הדברים שלא מצאתי יותר מעניינים.‬

119
00:07:16,680 --> 00:07:19,480
‫כמו מה?‬
‫-כמו הרקע שלך.‬

120
00:07:20,240 --> 00:07:22,560
‫מור במיוחד.‬
‫-מה עם מור במיוחד?‬

121
00:07:22,640 --> 00:07:24,080
‫את לא מדברת על זה.‬

122
00:07:25,440 --> 00:07:28,880
‫את מדברת על האוניברסיטה.‬
‫את מדברת על העבודה.‬

123
00:07:31,320 --> 00:07:34,000
‫אני לא מוצא כלום בו את מדברת על עצמך.‬

124
00:07:34,520 --> 00:07:37,200
‫כי אני החלק הכי פחות מעניין בחיי.‬

125
00:07:38,000 --> 00:07:39,000
‫אני תוהה.‬

126
00:07:40,240 --> 00:07:43,240
‫בניגוד לאחרים, אני לא בוחרת‬
‫מה לחשוף על חיי האישיים.‬

127
00:07:44,040 --> 00:07:47,600
‫אני שומרת אותם פרטיים.‬
‫-את רוצה להישאר בגדר תעלומה, אני מבין.‬

128
00:07:47,680 --> 00:07:50,200
‫היי, סאם. בולשיט.‬

129
00:07:51,440 --> 00:07:54,520
‫בוא נפסיק את המופע של הילד החמוד‬
‫ונגיע למה שקורה כאן.‬

130
00:07:55,080 --> 00:07:58,720
‫אתה חושב שיש משהו רקוב במחלקה שלי.‬

131
00:07:59,320 --> 00:08:03,720
‫משהו שקשור ל… אני לא יודעת, פשע מאורגן?‬

132
00:08:04,720 --> 00:08:08,720
‫לכן באת לפגוש אותי באופן אישי.‬
‫את רוצה לבחון אותי מקרוב.‬

133
00:08:09,800 --> 00:08:11,320
‫הייתי עושה את אותו הדבר.‬

134
00:08:11,960 --> 00:08:12,960
‫אז יש?‬

135
00:08:14,120 --> 00:08:16,960
‫כמו בהמלט, "משהו רקוב בדנמרק?"‬
‫-אין לי מושג,‬

136
00:08:17,040 --> 00:08:20,120
‫אבל אם אתה זה ששואל,‬
‫אני בטוחה שיש לך מושג.‬

137
00:08:21,040 --> 00:08:22,400
‫אבא שלך דייג, נכון?‬

138
00:08:22,480 --> 00:08:25,120
‫אז את יודעת שסירה עם נקודת תורפה בגוף שלה‬

139
00:08:25,200 --> 00:08:27,040
‫זה כמו סירה עם דליפה.‬

140
00:08:27,720 --> 00:08:31,600
‫ובמטפורה המדהימה הזאת,‬
‫אני נקודת התורפה או הדליפה?‬

141
00:08:31,680 --> 00:08:33,400
‫אולי את פשוט על סירה שדולפת.‬

142
00:08:34,240 --> 00:08:35,360
‫אתה התעלומה.‬

143
00:08:36,080 --> 00:08:38,240
‫באמת?‬
‫-יותר כמו רוח רפאים.‬

144
00:08:38,320 --> 00:08:41,040
‫חתום על כותרות רבות, הרבה פרסים.‬

145
00:08:42,160 --> 00:08:43,160
‫אבל…‬

146
00:08:44,640 --> 00:08:45,640
‫ללא ביוגרפיה.‬

147
00:08:46,440 --> 00:08:50,480
‫ללא מדיה חברתית. ללא תמונות עדכניות.‬
‫-המצלמה גורמת לי להיראות שמן.‬

148
00:08:50,560 --> 00:08:52,400
‫בהתחשב על מי ועל מה אתה כותב,‬

149
00:08:52,480 --> 00:08:54,680
‫אני מניחה שרמה מסוימת‬
‫של זהירות היא הכרחית.‬

150
00:08:54,760 --> 00:08:56,760
‫רק אם אני רוצה להמשיך לחיות.‬

151
00:09:01,000 --> 00:09:03,240
‫אני לא יכול להיות נושא הכתיבה של עצמי.‬

152
00:09:03,320 --> 00:09:07,080
‫ובהקשר הזה, אתה ואני באותה סירה,‬

153
00:09:07,160 --> 00:09:08,480
‫אפשר לומר.‬

154
00:09:09,680 --> 00:09:11,560
‫תיהנה מהמרק שלך, מר הייג.‬

155
00:09:31,840 --> 00:09:32,840
‫יש מישהו?‬

156
00:09:39,560 --> 00:09:41,360
‫היי.‬
‫-צריכה עזרה?‬

157
00:09:42,120 --> 00:09:44,240
‫כן, זה יהיה נחמד. תודה.‬

158
00:09:44,960 --> 00:09:46,160
‫כן, פשוט…‬

159
00:09:49,160 --> 00:09:51,560
‫לאן זה הולך?‬
‫-לשם. סליחה.‬

160
00:09:53,600 --> 00:09:56,000
‫אלוהים.‬
‫-זה כבד יותר ממה שזה נראה.‬

161
00:10:05,240 --> 00:10:06,520
‫זה הפוך.‬

162
00:10:11,080 --> 00:10:13,680
‫טוב, קדימה. אני פשוט אתפוס את זה.‬

163
00:10:14,480 --> 00:10:15,320
‫כן.‬

164
00:10:17,160 --> 00:10:18,640
‫תפסת?‬
‫-כן, תפסתי.‬

165
00:10:22,040 --> 00:10:23,360
‫כן, מגניב, תודה.‬

166
00:10:23,440 --> 00:10:24,840
‫אז אני מחפשת את…‬
‫-רגע.‬

167
00:10:44,160 --> 00:10:45,320
‫בסדר.‬

168
00:10:45,400 --> 00:10:46,960
‫אני מחפשת את קארל.‬

169
00:10:47,640 --> 00:10:48,720
‫בנוגע ל…‬

170
00:10:48,800 --> 00:10:51,560
‫קבענו פגישה, שכמובן, הוא פספס,‬

171
00:10:51,640 --> 00:10:54,360
‫אז באתי לספר לו איך אני מרגישה לגבי זה.‬

172
00:10:54,440 --> 00:10:55,600
‫ומי את?‬

173
00:10:55,680 --> 00:10:58,120
‫רייצ'ל אירווינג, אני עובדת עם משאבי אנוש.‬

174
00:10:59,200 --> 00:11:02,400
‫את המחליפה של ד"ר סוננברג.‬
‫-את צריכה להיות בלשית.‬

175
00:11:02,480 --> 00:11:06,040
‫שמעתי את קארל אומר למישהו‬
‫שאת נראית טוב מאוד, אז…‬

176
00:11:08,880 --> 00:11:10,240
‫זאת משתנה?‬

177
00:11:10,320 --> 00:11:12,520
‫האם סאלי חוזרת?‬

178
00:11:13,680 --> 00:11:15,080
‫ד"ר סוננברג.‬

179
00:11:15,600 --> 00:11:16,960
‫אני לא חושבת.‬

180
00:11:19,400 --> 00:11:20,680
‫נפגשת איתה?‬

181
00:11:21,720 --> 00:11:23,480
‫אולי בגלל ה-OCD שלך?‬

182
00:11:25,880 --> 00:11:29,360
‫אני לא נפגשת איתה יותר.‬
‫פגשתי אותה רק פעם או פעמיים.‬

183
00:11:30,920 --> 00:11:34,360
‫אולי קצת יותר מזה, אבל לא, זה היה מזמן.‬

184
00:11:34,440 --> 00:11:35,520
‫היא הייתה נחמדה.‬

185
00:11:36,160 --> 00:11:37,840
‫סבלתי מקצת PTSD,‬

186
00:11:38,560 --> 00:11:40,280
‫יחד עם ה-OCD.‬

187
00:11:41,240 --> 00:11:43,920
‫וקצת ADHD, BED.‬

188
00:11:44,000 --> 00:11:46,400
‫ואו. כל האלף-בית.‬

189
00:11:46,480 --> 00:11:48,480
‫ישר בתחת, כן.‬

190
00:11:48,560 --> 00:11:49,840
‫כדורי הטניס עזרו?‬

191
00:11:50,680 --> 00:11:53,720
‫לא ממש, לא, אבל היא נראתה נלהבת מאוד, אז…‬

192
00:11:54,560 --> 00:11:56,040
‫יש לי לחיצת יד חזקה מאוד עכשיו.‬

193
00:11:56,120 --> 00:11:58,440
‫ואיך את מרגישה עכשיו?‬
‫-יותר טוב.‬

194
00:12:00,000 --> 00:12:03,320
‫לא ממש טוב יותר.‬
‫יש לי פלשבקים מדי פעם, אבל…‬

195
00:12:05,000 --> 00:12:06,000
‫כן.‬
‫-זה בסדר.‬

196
00:12:06,080 --> 00:12:08,960
‫את לא חייבת לדבר על זה אם את לא רוצה.‬
‫-תודה.‬

197
00:12:11,640 --> 00:12:14,160
‫זה נראה כמו תיק גדול.‬
‫-כן.‬

198
00:12:14,240 --> 00:12:16,200
‫חשבתי שהוא מגזים.‬

199
00:12:16,280 --> 00:12:18,640
‫לא, קארל לא באמת משקר.‬

200
00:12:18,720 --> 00:12:21,720
‫לא על הדברים הגדולים, בכל אופן.‬
‫רק על עצמו.‬

201
00:12:22,840 --> 00:12:26,560
‫זה הטבע האנושי, לא? להגן על עצמנו.‬

202
00:12:26,640 --> 00:12:30,640
‫אני מוצאת שהטבע האנושי הוא יותר‬
‫חוסר החלטיות, אכזבה ודיכאון.‬

203
00:12:32,520 --> 00:12:33,600
‫מה שמך?‬

204
00:12:35,160 --> 00:12:36,000
‫רוז.‬

205
00:12:36,520 --> 00:12:39,440
‫טוב, רוז, רק הכרנו,‬
‫אז תפרשי את זה איך שבא לך,‬

206
00:12:39,520 --> 00:12:42,840
‫אבל אולי לשבת במרתף חשוך‬
‫זה לא המקום הכי טוב בשבילך.‬

207
00:12:44,240 --> 00:12:47,280
‫אני חושבת שפגשתי אותה פעם, את מריט לינגרד.‬

208
00:12:47,360 --> 00:12:50,720
‫בעבודה?‬
‫-לא, במסיבה עם האקס.‬

209
00:12:51,360 --> 00:12:52,920
‫עורכי דין. כולם מכירים זה את זה.‬

210
00:12:53,000 --> 00:12:55,400
‫איך היא הייתה?‬
‫-היא שמרה מרחק.‬

211
00:12:56,720 --> 00:13:00,680
‫טוב, אני צריכה ללכת. אם תראי את קארל…‬

212
00:13:00,760 --> 00:13:03,800
‫הייתי הנוסעת במהלך מרדף כשפגענו בהולך רגל.‬

213
00:13:05,120 --> 00:13:07,200
‫ברחוב פארי רוד? בפנסיונר?‬

214
00:13:10,800 --> 00:13:13,240
‫אני כל כך מצטערת. אני זוכרת את זה.‬

215
00:13:14,280 --> 00:13:16,800
‫גם אני, וזו הבעיה.‬

216
00:13:20,480 --> 00:13:21,880
‫מה רצית למסור לקארל?‬

217
00:13:23,160 --> 00:13:27,000
‫זה לא משנה. למה לטרוח? הוא פשוט יתעלם מזה.‬

218
00:13:27,720 --> 00:13:29,520
‫לדעתי הוא מרגיש אחראי.‬

219
00:13:30,640 --> 00:13:31,480
‫אחראי למה?‬

220
00:13:32,880 --> 00:13:33,880
‫לכול.‬

221
00:13:36,840 --> 00:13:38,640
‫היה נעים להכיר אותך, רוז.‬

222
00:13:40,400 --> 00:13:41,440
‫ואו.‬

223
00:13:42,760 --> 00:13:45,120
‫לא צחקת על לחיצת היד הזאת.‬

224
00:13:51,280 --> 00:13:53,800
‫- סקוטיש טלגרף -‬

225
00:13:59,040 --> 00:14:00,760
‫זה לא כזה חריג.‬

226
00:14:00,840 --> 00:14:05,080
‫סאם הייג פגש הרבה מהמקורות שלו‬
‫במלונות כאלה או אחרים.‬

227
00:14:05,160 --> 00:14:09,760
‫אני בטוח, אבל האם מישהו מהם נעלם לאחר מכן,‬
‫או במקרה הזה, יום אחרי שסאם מת?‬

228
00:14:09,840 --> 00:14:11,440
‫ברור שאני לא יודע.‬

229
00:14:11,520 --> 00:14:13,800
‫יכול להיות שהוא עבד על תחקיר עם מריט?‬

230
00:14:13,880 --> 00:14:15,600
‫כזה שסיכן גם אותה?‬

231
00:14:15,680 --> 00:14:18,120
‫אם כן, לא שמעתי על זה לפני כן.‬

232
00:14:18,200 --> 00:14:20,000
‫אבל גם זה לא כל כך חריג.‬

233
00:14:20,080 --> 00:14:23,880
‫אבל אתה היית העורך שלו.‬
‫-זה לא אומר שידעתי מה הוא זומם.‬

234
00:14:24,720 --> 00:14:26,880
‫סאם עבד בחשאיות למען ביטחונו.‬

235
00:14:26,960 --> 00:14:30,400
‫איך זה עבד?‬
‫-דיברתי איתו, אבל כמעט ולא ראיתי אותו.‬

236
00:14:30,480 --> 00:14:33,000
‫הוא חי במקום מבודד, השתמש בטלפון סודי.‬

237
00:14:33,680 --> 00:14:35,920
‫אני אפילו לא בטוח‬
‫אם סאם הייג היה שמו האמיתי.‬

238
00:14:36,000 --> 00:14:39,360
‫היחסים שלנו היו ברמה‬
‫של היכרות בסיסית בלבד.‬

239
00:14:39,440 --> 00:14:42,640
‫בכל זאת, בטח ידעת על מה הוא עבד.‬

240
00:14:42,720 --> 00:14:47,040
‫לא עד שהוא היה מוכן לשתף אותי.‬
‫עד אז, הוא פעל באופן עצמאי.‬

241
00:14:47,120 --> 00:14:49,720
‫אני מניח שהוא רשם הערות?‬
‫-אני בטוח שכן.‬

242
00:14:49,800 --> 00:14:53,840
‫אבל לגבי היכן הוא שמר אותן,‬
‫אני חושש שהמידע הזה מת איתו,‬

243
00:14:53,920 --> 00:14:56,520
‫וכנראה לטובה.‬

244
00:14:56,600 --> 00:14:59,600
‫לא היית סקרן?‬
‫-הייתי סקרן מאוד.‬

245
00:15:00,240 --> 00:15:03,960
‫הושקע מאמץ רב למצוא כל דבר שהוא עבד עליו,‬

246
00:15:04,480 --> 00:15:05,680
‫אבל לא נמצא דבר.‬

247
00:15:05,760 --> 00:15:07,080
‫זה כשלעצמו מוזר.‬

248
00:15:07,160 --> 00:15:10,560
‫שוב, לא אם היית מכיר‬
‫את סוג האנשים איתם סאם בילה את זמנו.‬

249
00:15:10,640 --> 00:15:12,920
‫אתה חושב שאחד מהם דחף אותו מהצוק?‬

250
00:15:13,000 --> 00:15:15,760
‫אולי מפתיע לשמוע את זה מאדם כמוני,‬

251
00:15:15,840 --> 00:15:19,000
‫אבל לא כל דבר הוא קונספירציה.‬

252
00:15:19,600 --> 00:15:24,160
‫כפי שפרויד אהב לומר,‬
‫לפעמים סיגר הוא רק סיגר.‬

253
00:15:24,240 --> 00:15:28,680
‫ולפעמים זה גדול, פועם…‬
‫-תודה רבה על זמנך.‬

254
00:15:29,280 --> 00:15:30,280
‫תודה.‬

255
00:15:31,760 --> 00:15:34,400
‫חשבתי להתקשר אליך כדי שתראה את ביתנו החדש.‬

256
00:15:35,280 --> 00:15:38,480
‫כן, נכון. אנחנו במרתף מזוין.‬

257
00:15:40,760 --> 00:15:42,200
‫הרבה מקומות אחסון.‬

258
00:15:43,280 --> 00:15:45,400
‫קסדות, צריך לזכור אותן.‬

259
00:15:48,840 --> 00:15:54,680
‫זה השולחן של הבוס הגדול,‬
‫השולחן של אכרם והשולחן שלי.‬

260
00:15:54,760 --> 00:15:59,960
‫פה יש לנו את מתחם השירותים.‬

261
00:16:00,040 --> 00:16:02,240
‫יש מקלחות נהדרות,‬

262
00:16:02,760 --> 00:16:04,600
‫כיור מגעיל,‬

263
00:16:05,200 --> 00:16:08,440
‫וכמה אסלות נוראיות‬
‫שאפילו העכברושים לא מתקרבים אליהן.‬

264
00:16:08,520 --> 00:16:11,920
‫לא היה לי מושג שכל הדברים האלה‬
‫בכלל נמצאים כאן למטה.‬

265
00:16:12,440 --> 00:16:15,080
‫זה לפני זמני, אני מניחה.‬
‫-אפשר לקבל טישו?‬

266
00:16:17,280 --> 00:16:20,560
‫אני מצטערת שהתפרקתי לגמרי לפני כמה ימים.‬

267
00:16:21,080 --> 00:16:23,480
‫תודה שאיפסת אותי.‬
‫-זה הלוח מאחורייך?‬

268
00:16:24,640 --> 00:16:26,560
‫כן. אתה רוצה לראות אותו?‬

269
00:16:26,640 --> 00:16:29,400
‫לא, אני רוצה לראות עוד משתנות.‬
‫כן, אני רוצה לראות אותו.‬

270
00:16:34,360 --> 00:16:37,560
‫מה הקטע עם הקורמורן?‬
‫-המה?‬

271
00:16:37,640 --> 00:16:39,320
‫הקורמורן, הציפור על הכובע.‬

272
00:16:40,240 --> 00:16:41,520
‫לא, זה בוברי.‬

273
00:16:41,600 --> 00:16:43,880
‫אין מצב, זה קורמורן. זאת ציפור אמיתית.‬

274
00:16:43,960 --> 00:16:47,240
‫זה לא איזה מיתוס מזוין‬
‫שחי באגמים ואוכל לוטרות וכאלה.‬

275
00:16:47,320 --> 00:16:50,600
‫יש ציפור שאוכלת לוטרות?‬
‫-לא כציפור. היא משנה צורה.‬

276
00:16:50,680 --> 00:16:53,440
‫לפעמים זה חרק ענק שמוצץ דם מסוסים.‬

277
00:16:53,520 --> 00:16:54,640
‫באמת?‬
‫-כן, באמת.‬

278
00:16:54,720 --> 00:16:56,720
‫אבל זה לא בוברי, זה קורמורן.‬

279
00:16:56,800 --> 00:16:57,840
‫מאיפה אתה יודע?‬

280
00:16:57,920 --> 00:17:00,440
‫כי אני דייג מזוין. או שהייתי.‬

281
00:17:00,520 --> 00:17:02,160
‫מה זה עושה על הלוח?‬

282
00:17:02,680 --> 00:17:05,520
‫לא משנה איזו ציפור זאת,‬
‫אני חושבת שהיא אולי אכלה את מריט.‬

283
00:17:05,600 --> 00:17:06,440
‫מה?‬

284
00:17:07,040 --> 00:17:10,000
‫ויליאם לינגרד ראה פעמיים‬
‫מישהו שחבש את הכובע הזה.‬

285
00:17:10,080 --> 00:17:12,440
‫פעם על המעבורת ופעם בבית.‬
‫-בבית?‬

286
00:17:12,520 --> 00:17:15,440
‫מסתבר שמישהו הסתובב בבית.‬

287
00:17:16,360 --> 00:17:19,040
‫למה "מסתבר"?‬
‫-ויליאם לא בדיוק תקשורתי.‬

288
00:17:19,120 --> 00:17:23,520
‫אז הוא צייר את זה‬
‫אחרי שהוא ברח מאגלי האוס,‬

289
00:17:23,600 --> 00:17:27,120
‫ואת זה ממש לפני שהיא נעלמה.‬

290
00:17:28,480 --> 00:17:32,400
‫את יכולה לעשות לי טובה? תוכלי לסרוק‬
‫את שני הצדדים ולשלוח אותם אליי?‬

291
00:17:33,560 --> 00:17:34,400
‫בסדר.‬

292
00:17:35,640 --> 00:17:39,920
‫פקד. דניס פייפר.‬
‫הייתי במסיבת העיתונאים שלך.‬

293
00:17:40,000 --> 00:17:40,880
‫שמח בשבילך.‬

294
00:17:40,960 --> 00:17:43,440
‫תהיתי אם שמעת את החדשות.‬
‫-אילו חדשות?‬

295
00:17:43,520 --> 00:17:47,040
‫על ארוסתו של השוטר אנדרסון.‬
‫השוטר שנהרג בלית' פארק.‬

296
00:17:47,120 --> 00:17:49,400
‫אני יודע מי הוא היה. מה עם ארוסתו?‬

297
00:17:49,480 --> 00:17:53,000
‫היא ילדה היום. ילדה קטנה. רוצה להגיב?‬

298
00:17:53,080 --> 00:17:54,560
‫כן. לך תזדיין.‬

299
00:17:54,640 --> 00:17:57,520
‫איזה מסר בשבילה? מה עם התנצלות?‬

300
00:18:02,680 --> 00:18:06,680
‫היא מאשימה אותך, מורק.‬
‫היא אומרת שאתה היית צריך למות.‬

301
00:18:06,760 --> 00:18:08,360
‫אולי באמת הייתי צריך.‬

302
00:18:09,840 --> 00:18:10,800
‫קארל.‬

303
00:18:29,600 --> 00:18:31,080
‫קארל לא כאן.‬

304
00:18:31,600 --> 00:18:34,000
‫אני יודע, גברתי. הוא לקח קצת זמן לעצמו.‬

305
00:18:34,520 --> 00:18:37,760
‫כמובן. תסביר לי את כל זה.‬

306
00:18:37,840 --> 00:18:40,080
‫כדאי שפקד בילוש מורק…‬

307
00:18:40,160 --> 00:18:42,000
‫פשוט תסביר לי את זה.‬

308
00:18:42,880 --> 00:18:43,720
‫בסדר.‬

309
00:18:43,800 --> 00:18:47,680
‫בנוסף לבדיקה של מה היא עשתה‬
‫בשבועות שקדמו להיעלמה,‬

310
00:18:47,760 --> 00:18:51,320
‫אנחנו מנסים להבין מי הייתה מריט לינגרד.‬

311
00:18:52,040 --> 00:18:53,200
‫ומי היא הייתה?‬

312
00:18:53,760 --> 00:18:56,320
‫היא הייתה… שנויה במחלוקת.‬

313
00:18:56,960 --> 00:18:58,760
‫אז בעיקרון, אין לכם הרבה?‬

314
00:18:59,440 --> 00:19:01,400
‫עוד לא. אין לנו.‬

315
00:19:04,160 --> 00:19:07,600
‫הייתה תקרית בבית לינגרד.‬

316
00:19:07,680 --> 00:19:08,840
‫תקרית?‬

317
00:19:08,920 --> 00:19:10,120
‫נראה שכן.‬

318
00:19:10,640 --> 00:19:13,680
‫בחור צעיר שפלש לשם עם שתי נשים‬

319
00:19:13,760 --> 00:19:17,200
‫אושפז בבית החולים עם קנה נשימה מרוסק.‬

320
00:19:17,280 --> 00:19:19,360
‫זה נשמע כואב.‬
‫-תפסיק.‬

321
00:19:19,440 --> 00:19:22,680
‫לא ריסקתי את קנה הנשימה שלו.‬
‫-לא אמרתי שכן.‬

322
00:19:22,760 --> 00:19:25,600
‫התכוונתי שלא ריסקתי אותו. רק פצעתי אותו.‬

323
00:19:26,720 --> 00:19:29,040
‫יכולתי, כמובן, לרסק אותו,‬

324
00:19:29,120 --> 00:19:31,560
‫אבל אז הוא לא היה מסוגל לדבר.‬

325
00:19:34,200 --> 00:19:36,080
‫איפה למדת טכניקות כאלה?‬

326
00:19:36,160 --> 00:19:38,680
‫גדלתי באזור קשוח מאוד של סוריה.‬

327
00:19:38,760 --> 00:19:40,640
‫האם לא הכול קשוח שם היום?‬

328
00:19:40,720 --> 00:19:42,240
‫יש גם חלקים יפים מאוד.‬

329
00:19:43,880 --> 00:19:47,520
‫אתה מבין שאתה לא בסוריה. אתה לא שוטר.‬

330
00:19:47,600 --> 00:19:50,160
‫כן, גברתי.‬
‫-באת לעזור לקארל.‬

331
00:19:50,880 --> 00:19:53,000
‫וזה תענוג אמיתי.‬

332
00:19:53,080 --> 00:19:56,640
‫כי אם משהו יקרה בזמן שאתה משחק שם שוטר,‬

333
00:19:56,720 --> 00:20:00,120
‫פוצע אבל לא מרסק את צווארם של אנשים,‬

334
00:20:00,640 --> 00:20:03,600
‫נמצא את עצמנו בבעיה רצינית. כולנו.‬

335
00:20:04,200 --> 00:20:05,880
‫כמובן, גברתי. אני מבין.‬

336
00:20:05,960 --> 00:20:08,000
‫טוב. עדכן אותי בהתפתחויות.‬

337
00:20:15,640 --> 00:20:17,560
‫- זה היה צריך להיות אני -‬

338
00:20:18,400 --> 00:20:20,600
‫לעזאזל.‬

339
00:20:26,600 --> 00:20:29,000
‫לא יודע מי עושה לך יחסי ציבור,‬
‫אבל הייתי מבקש החזר.‬

340
00:20:29,080 --> 00:20:30,320
‫הנה זה בא.‬

341
00:20:30,400 --> 00:20:33,960
‫יש פה מנתחים טובים.‬
‫אחד מהם יכול לתפור לך את הפה.‬

342
00:20:34,040 --> 00:20:38,080
‫אגיד לך מה, אולי במקום זה תגיד,‬
‫"קארל, חתיכת אגדה, תודה"?‬

343
00:20:38,160 --> 00:20:42,680
‫"תודה על המחשב המזדיין החדש דנדש שלי."‬

344
00:20:42,760 --> 00:20:45,200
‫"היי, הכול בשבילך, הארדי. על לא דבר."‬

345
00:20:45,280 --> 00:20:47,560
‫מעניין ששלחת את רוז למסור אותו.‬

346
00:20:47,640 --> 00:20:50,000
‫היא בדאון, ואתם שניכם חברים בלב ובנפש.‬

347
00:20:50,080 --> 00:20:52,080
‫היא בדאון רק כי אתה מניאק.‬

348
00:20:52,160 --> 00:20:54,480
‫יש תרופות לזה. ואני במקום הנכון.‬

349
00:20:54,560 --> 00:20:56,720
‫היא רק רוצה להרשים אותך.‬
‫-לא נראה לי.‬

350
00:20:56,800 --> 00:21:00,000
‫אולי תזייף את זה מדי פעם.‬
‫-תמיד היית טוב יותר בזה ממני.‬

351
00:21:00,080 --> 00:21:01,440
‫הייתי טוב יותר בכל דבר.‬

352
00:21:03,040 --> 00:21:04,720
‫טוב, קודם כול…‬

353
00:21:07,400 --> 00:21:08,600
‫זה קורמורן.‬

354
00:21:08,680 --> 00:21:10,200
‫טוב, אני סומך עליך.‬

355
00:21:10,280 --> 00:21:12,560
‫מה דעתנו על זה?‬
‫-אנו חושבים שזה לוגו.‬

356
00:21:12,640 --> 00:21:15,520
‫מה אתה אומר, שרלוק. של מה?‬
‫-לא מצאנו שום דבר.‬

357
00:21:16,360 --> 00:21:17,320
‫גם אני לא מצאתי.‬

358
00:21:18,840 --> 00:21:22,040
‫איזו הקלה לדעת שאתה בודק את העבודה שלי.‬

359
00:21:22,120 --> 00:21:23,240
‫יותר כמו עושה אותה.‬

360
00:21:23,320 --> 00:21:26,280
‫יש לי מניע אפשרי מדוע מישהו אולי חטף אותה.‬

361
00:21:26,360 --> 00:21:29,240
‫היא והייג התעסקו עם האדם הלא נכון.‬
‫-מניע אחר.‬

362
00:21:31,000 --> 00:21:31,840
‫תפתיע אותי.‬

363
00:21:32,680 --> 00:21:36,200
‫זה המניע האוניברסלי‬
‫של כל הפשעים לאורך ההיסטוריה האנושית.‬

364
00:21:36,280 --> 00:21:37,440
‫אהבה?‬
‫-כסף.‬

365
00:21:37,520 --> 00:21:40,720
‫תחזור לציפורים שלך‬
‫כי המשפחה הזאת הייתה מרוששת.‬

366
00:21:40,800 --> 00:21:42,320
‫ג'יימי לינגרד היה מרושש.‬

367
00:21:42,400 --> 00:21:46,360
‫ליילה לינגרד, במקור ליילה גרהם,‬
‫הייתה עשירה. למשפחה שלה היה כסף.‬

368
00:21:47,080 --> 00:21:48,200
‫כסף מאיפה?‬

369
00:21:48,280 --> 00:21:50,960
‫מאות שנים של קרובי משפחה מתים.‬
‫זו בריטניה, אחרי הכול.‬

370
00:21:51,040 --> 00:21:54,480
‫אני מניח שבדקת את כרטיס האשראי‬
‫שבו היא שילמה על החדר במלון.‬

371
00:21:54,560 --> 00:21:57,120
‫הנחת נכון.‬
‫-ו…?‬

372
00:21:57,200 --> 00:22:01,000
‫הוא מחובר לחשבון נאמנות‬
‫בבנק "צ'אנל איילנדס" בג'רזי.‬

373
00:22:01,080 --> 00:22:06,240
‫למרבה הצער, שם העקבות, בדומה לכסף‬
‫של המניאקים העשירים שגרים שם, נעלמו.‬

374
00:22:06,320 --> 00:22:11,200
‫זה המניע המבריק שלך, שמישהו חטף‬
‫את מריט כדי לקחת את הכסף שלה?‬

375
00:22:11,280 --> 00:22:12,920
‫מבריק, ווטסון.‬

376
00:22:13,000 --> 00:22:16,360
‫בוקר טוב, ג'יימס.‬
‫-ד"ר לו, כבר יום רביעי?‬

377
00:22:16,440 --> 00:22:19,200
‫לא, אבל ה-MRI האחרון שלך היה כל כך מבטיח,‬

378
00:22:19,280 --> 00:22:20,680
‫שחשבתי להוסיף פגישה.‬

379
00:22:20,760 --> 00:22:23,440
‫לעזאזל.‬
‫-אתה אוהב לשכב במיטה כל היום?‬

380
00:22:23,520 --> 00:22:25,480
‫כן, כל הדברים האהובים עליו קורים שם.‬

381
00:22:25,560 --> 00:22:29,880
‫מי אתה? ולמה אתה מפריע לי בפגישה?‬
‫-קארל, השותף שלי לשעבר.‬

382
00:22:31,200 --> 00:22:32,840
‫לא ידעתי שאתה גיי.‬
‫-במשטרה.‬

383
00:22:32,920 --> 00:22:35,120
‫אז היית צריך להגיד, "שותף במשטרה".‬

384
00:22:35,720 --> 00:22:38,520
‫בימינו, אתה צריך לעזור‬
‫לאנשים להבין דברים כאלה.‬

385
00:22:38,600 --> 00:22:40,320
‫מה הקטע עם השיקום?‬

386
00:22:40,400 --> 00:22:42,640
‫חשבתי שהרופא אמר שהמצב לא יכול להשתפר.‬

387
00:22:42,720 --> 00:22:45,880
‫ואו, אתה ממש קרן אור שמחה ומאושרת.‬

388
00:22:45,960 --> 00:22:49,240
‫גם אני רופאה,‬
‫וכפי שאמרתי לג'יימס בחודש שעבר,‬

389
00:22:49,320 --> 00:22:52,000
‫הרופא האחר שלו לא מכיר אותו טוב כמוני,‬

390
00:22:52,080 --> 00:22:56,040
‫ולכן הוא לא יודע שלמעשה,‬
‫ייתכן שהוא יוכל ללכת שוב.‬

391
00:22:57,520 --> 00:23:00,080
‫ייתכן.‬
‫-תלוי בהמשך ההחלמה של ג'יימס.‬

392
00:23:00,160 --> 00:23:02,320
‫עד עכשיו זה היה מעודד.‬
‫-עד עכשיו.‬

393
00:23:02,400 --> 00:23:04,680
‫כמה זמן זה נמשך?‬
‫-לא כל כך הרבה זמן.‬

394
00:23:04,760 --> 00:23:07,040
‫אני מעדיפה להתחיל בטיפולים‬
‫כמה ימים אחרי הניתוח.‬

395
00:23:07,880 --> 00:23:09,600
‫ימים? בסדר.‬

396
00:23:09,680 --> 00:23:12,480
‫אם מחכים יותר מדי הגוף שוכח איך לתפקד.‬

397
00:23:13,200 --> 00:23:15,640
‫ארבעת חודשי השיקום האלה היו יעילים.‬

398
00:23:15,720 --> 00:23:18,200
‫כשד"ר לו אומרת שיקום, מה שהיא באמת מתכוונת‬

399
00:23:18,280 --> 00:23:21,240
‫זה לראות אותי נופל‬
‫ולשמוע אותי מקלל אותה כל יום.‬

400
00:23:21,320 --> 00:23:25,160
‫אני לא צוחקת, ואתה לא מקלל,‬
‫אחרת אתה יודע מה יקרה.‬

401
00:23:25,240 --> 00:23:26,720
‫היי.‬
‫-התקדמות.‬

402
00:23:26,800 --> 00:23:28,040
‫אתה מרגיש את זה?‬

403
00:23:29,000 --> 00:23:29,840
‫קצת.‬

404
00:23:30,600 --> 00:23:31,600
‫אתה יכול ללכת.‬

405
00:23:32,400 --> 00:23:33,400
‫כן.‬

406
00:23:34,480 --> 00:23:35,640
‫להתראות.‬

407
00:23:36,760 --> 00:23:38,320
‫תרגישי חופשייה לכסח לו את הצורה.‬

408
00:23:48,960 --> 00:23:51,120
‫קארל, מוירה רוצה לראות אותך.‬

409
00:23:52,920 --> 00:23:55,320
‫שמעת מה אמרתי?‬
‫-כן, והיא ראתה אותי.‬

410
00:24:01,160 --> 00:24:06,120
‫ההתמקדות בפרטים הקטנים, היומיומיים,‬
‫היא מה שחשובה. לפעמים זה מוביל לפתרון.‬

411
00:24:06,200 --> 00:24:08,720
‫השגרה או חריגה מהשגרה.‬

412
00:24:09,480 --> 00:24:13,120
‫אבל אחרי ארבע שנים,‬
‫קשה לשחזר את הפרטים הקטנים בחייו של אדם.‬

413
00:24:13,200 --> 00:24:16,560
‫לכן אנחנו נמשכים לאירועים‬
‫שהתרחשו ממש לפני הפשע.‬

414
00:24:16,640 --> 00:24:17,960
‫אבל במקרה הזה,‬

415
00:24:19,600 --> 00:24:21,200
‫צריכים להסתכל יותר לעבר…‬

416
00:24:21,280 --> 00:24:23,520
‫למען השם, קארל.‬
‫-…ולהסתכל על…‬

417
00:24:23,600 --> 00:24:26,800
‫תחסוך מאיתנו את ההרצאה‬
‫על קרימינולוגיה. אתה מרדים אותי.‬

418
00:24:26,880 --> 00:24:28,440
‫תגיע לעיקר. הכסף של מריט.‬

419
00:24:28,520 --> 00:24:30,000
‫זה נקרא להיות מנטור.‬

420
00:24:30,080 --> 00:24:31,760
‫כן, אתה עושה עבודה מעולה.‬

421
00:24:32,480 --> 00:24:33,480
‫בסדר.‬

422
00:24:35,000 --> 00:24:38,960
‫מה כולם חושבים על התאוריה‬
‫של הארדי ש"למריט היה כסף"?‬

423
00:24:39,040 --> 00:24:40,600
‫אנו יודעים שהייתה לה קרן נאמנות.‬

424
00:24:40,680 --> 00:24:43,720
‫אנחנו יודעים שהיא משכה כסף‬
‫מהקרן עד שהיא נעלמה.‬

425
00:24:43,800 --> 00:24:46,000
‫אבל אנו לא יודעים מה קורה אם מריט תמות.‬

426
00:24:46,080 --> 00:24:48,440
‫אבל אנו יכולים לנחש שהכול הולך לוויליאם.‬

427
00:24:48,520 --> 00:24:51,040
‫הרבה ניחושים.‬
‫-אתה לא עוזר.‬

428
00:24:51,120 --> 00:24:55,080
‫ולמען השם, אתה יכול לשבת?‬
‫אתה נראה כמו ראש כרות.‬

429
00:24:55,160 --> 00:24:57,920
‫אתה עדיין קצת כועס‬
‫שלא סיפרתי לך על השיקום שלי?‬

430
00:24:58,000 --> 00:25:00,680
‫לא כעסתי.‬
‫-נראה היה שעמדת לבכות שוב.‬

431
00:25:00,760 --> 00:25:02,640
‫לך תזדיין. יכולת להגיד משהו.‬

432
00:25:02,720 --> 00:25:04,800
‫עשו לי חוקן הבוקר. גם את זה לספר לך?‬

433
00:25:04,880 --> 00:25:09,040
‫כן, כי זה היה מעודד אותי.‬
‫הטרולית חושבת שאתה יכול ללכת.‬

434
00:25:09,120 --> 00:25:11,560
‫היא חושבת שאולי אוכל לזוז. יש הבדל קטן.‬

435
00:25:11,640 --> 00:25:13,720
‫בכל זאת, היה נחמד לדעת.‬

436
00:25:14,440 --> 00:25:18,680
‫אם ויליאם לא יכול לנהל את הקרן,‬
‫אז מי יעשה את זה?‬

437
00:25:18,760 --> 00:25:21,520
‫האפוטרופוס החוקי שלו ינהל אותה.‬

438
00:25:24,280 --> 00:25:26,200
‫היא אמרה לך שהיא האפוטרופוסית שלו.‬

439
00:25:26,280 --> 00:25:28,440
‫היא אמרה.‬
‫-רגע, מי זאת "היא"?‬

440
00:25:29,280 --> 00:25:31,480
‫במילים האלה בדיוק.‬
‫-במילים האלה בדיוק.‬

441
00:25:31,560 --> 00:25:35,000
‫לאן אנחנו הולכים? מי זאת "היא"?‬
‫-אספר לך במכונית.‬

442
00:25:36,080 --> 00:25:37,080
‫ניצחתי?‬

443
00:25:39,040 --> 00:25:40,040
‫אתם שם?‬

444
00:25:41,880 --> 00:25:43,880
‫אליס, היכנסי.‬

445
00:25:45,400 --> 00:25:47,640
‫תרגישי בנוח. לא אתעכב.‬

446
00:25:53,360 --> 00:25:55,920
‫יש לך שם קורי עכביש.‬
‫-טכנית, הם לא שלי.‬

447
00:25:56,000 --> 00:26:00,120
‫עכביש עלול ליפול מהתקרה‬
‫על אחד המטופלים שלך.‬

448
00:26:00,200 --> 00:26:01,200
‫אולי.‬

449
00:26:02,720 --> 00:26:06,000
‫תמיד שמעתי שהם מביאים מזל טוב‬
‫כשהם זוחלים לך בשיער.‬

450
00:26:06,080 --> 00:26:08,400
‫לא. אני לא חושבת שזה נכון.‬

451
00:26:09,600 --> 00:26:11,760
‫אז, אני מניחה שראית את העיתון?‬

452
00:26:12,640 --> 00:26:15,400
‫ניסיתי להזהיר אותך.‬
‫-את לא אמורה לעזור לו?‬

453
00:26:15,480 --> 00:26:17,560
‫הוא צריך להיות כאן כדי שאעזור לו.‬

454
00:26:17,640 --> 00:26:19,560
‫מה זאת אומרת?‬
‫-הוא לא הגיע אתמול.‬

455
00:26:19,640 --> 00:26:21,280
‫אלוהים, קארל.‬

456
00:26:21,360 --> 00:26:24,360
‫הייתי שמחה לתת לו אישור‬
‫ולשלוח אותו בחזרה לעבודה בלי דאגות.‬

457
00:26:24,440 --> 00:26:27,400
‫אבל אם משהו יקרה,‬
‫יאשימו אותי בכך שנתתי לו להסתובב חופשי.‬

458
00:26:27,480 --> 00:26:30,280
‫הוא כבר מסתובב חופשי.‬
‫-זה באשמתך, לא באשמתי.‬

459
00:26:31,040 --> 00:26:35,840
‫זה היה רעיון חביב לנעול אותו במרתף,‬
‫כי לתת לו להסתובב חופשי עם כל הכעס הזה…‬

460
00:26:36,360 --> 00:26:38,640
‫הוא כבר תקף עיתונאי.‬

461
00:26:39,520 --> 00:26:40,840
‫זו הייתה רק דחיפה.‬

462
00:26:40,920 --> 00:26:44,160
‫מה יקרה אם הוא ידחף חשוד? או עמית?‬

463
00:26:45,320 --> 00:26:46,960
‫מה אם הוא יפגע בעצמו?‬

464
00:26:47,040 --> 00:26:49,760
‫קארל הוא הרבה דברים,‬
‫אבל הוא לעולם לא יעשה דבר כזה.‬

465
00:26:49,840 --> 00:26:51,120
‫את בטוחה?‬

466
00:26:51,200 --> 00:26:55,720
‫כי את מסתמכת על הפרצה הזאת לגבי תיקים קרים‬
‫שלא נחשבים כשירות פעיל, אבל…‬

467
00:26:57,000 --> 00:26:58,960
‫זה התפוצץ לך קצת בפנים, לא?‬

468
00:27:02,480 --> 00:27:05,040
‫יכול להיות שאתם לא מסתדרים‬
‫בגלל הבדלי אופי.‬

469
00:27:06,840 --> 00:27:09,000
‫מה זאת אומרת?‬
‫-זה שהוא לא בא.‬

470
00:27:09,080 --> 00:27:12,440
‫אחרי הכול, לא כל מטפל מתאים לכל מטופל.‬

471
00:27:13,440 --> 00:27:14,520
‫זה נכון מאוד.‬

472
00:27:14,600 --> 00:27:18,760
‫אז קארל עשוי להגיב טוב יותר למטפל אחר.‬

473
00:27:21,600 --> 00:27:22,440
‫אולי.‬

474
00:27:26,720 --> 00:27:30,240
‫אולי תעשי סקר שוק לגבי מטפלים,‬
‫לראות למי הוא מתחבר.‬

475
00:27:30,320 --> 00:27:33,800
‫מהיכרותי עם קארל, אני בטוחה‬
‫שהוא ישמח לצאת לחיפוש הזה איתך.‬

476
00:27:33,880 --> 00:27:36,120
‫אני רק מנסה להיות מעשית.‬

477
00:27:36,200 --> 00:27:38,600
‫זה לא העסק שלי, כמו שאומרים.‬

478
00:27:40,240 --> 00:27:41,960
‫תמסרי לו שאמרתי טאטי-ביי?‬

479
00:27:53,040 --> 00:27:55,400
‫פקד בילוש מורק לד"ר וולאס.‬
‫-אני יודעת מי אתה.‬

480
00:27:55,480 --> 00:27:57,040
‫סליחה. אתם לא יכולים לעלות לשם.‬

481
00:27:57,120 --> 00:27:59,760
‫תרשי להם לעשות את העבודה שלהם, בבקשה.‬
‫תתקשרי לד"ר וולאס.‬

482
00:28:09,360 --> 00:28:11,840
‫אני לא חושבת שיש לנו פגישה.‬
‫-לא, אין לנו.‬

483
00:28:12,360 --> 00:28:14,200
‫כדאי שתסגרי את הדלת, דוקטור.‬

484
00:28:14,720 --> 00:28:17,160
‫אתה מתכוון לספר לי מה פשר ההתפרצות הזאת?‬

485
00:28:17,760 --> 00:28:20,240
‫שבי, בבקשה.‬

486
00:28:22,600 --> 00:28:26,720
‫מדוע את מאפשרת לוויליאם לינגרד‬
‫לשהות כאן ללא תשלום?‬

487
00:28:26,800 --> 00:28:28,400
‫אני לא מאפשרת לו כלום.‬

488
00:28:28,920 --> 00:28:30,880
‫זה הסכם שבמסגרתו הוא מקבל בית‬

489
00:28:30,960 --> 00:28:34,000
‫ולי יש הזדמנות לבחון‬
‫את מצבו בתנאים מתאימים יותר.‬

490
00:28:34,080 --> 00:28:37,240
‫ב"מתאימים" את מתכוונת לנוחים?‬
‫-בהחלט.‬

491
00:28:37,320 --> 00:28:41,120
‫אף אחד לא פורח במחסן,‬
‫וזה המצב של מרבית מהמוסדות שלנו.‬

492
00:28:42,880 --> 00:28:43,880
‫ויליאם?‬

493
00:28:47,960 --> 00:28:50,880
‫בטח אספת הרבה נתונים‬

494
00:28:50,960 --> 00:28:52,720
‫במשך ארבע השנים שהוא כאן.‬

495
00:28:52,800 --> 00:28:53,880
‫לא מעט, כן.‬

496
00:28:54,400 --> 00:28:58,160
‫חשוב לי להוסיף כי חלה התקדמות‬
‫משמעותית במצבו של ויליאם.‬

497
00:28:58,240 --> 00:29:00,200
‫בפעם הקודמת אמרת שמצבו מידרדר.‬

498
00:29:01,040 --> 00:29:02,720
‫נדמה לי שלא הבנת אותי כהלכה.‬

499
00:29:02,800 --> 00:29:05,360
‫סנט מוריץ. נחמד.‬

500
00:29:13,120 --> 00:29:14,000
‫ויליאם.‬

501
00:29:14,080 --> 00:29:16,880
‫טענת שיש לך את הסמכות‬
‫לאסור עליי לדבר עם ויליאם‬

502
00:29:16,960 --> 00:29:19,360
‫מכיוון שאת האפוטרופוסית החוקית שלו.‬

503
00:29:19,440 --> 00:29:20,760
‫זה נכון.‬

504
00:29:20,840 --> 00:29:22,280
‫מה בדיוק זה אומר?‬

505
00:29:22,360 --> 00:29:26,200
‫זה אומר, במילים פשוטות, שאני מקבלת‬
‫את כל ההחלטות שמשפיעות על חייו.‬

506
00:29:26,280 --> 00:29:30,200
‫כמו למשל איך הכי טוב לנהל את הכספים שלו?‬

507
00:29:30,280 --> 00:29:32,080
‫אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך.‬

508
00:29:33,160 --> 00:29:34,640
‫ואני בטוח שהבנת.‬

509
00:29:35,440 --> 00:29:38,600
‫אז אני לא בטוחה שאהבתי את מה שאתה רומז.‬
‫-ומה אני רומז?‬

510
00:29:38,680 --> 00:29:43,800
‫שאני איכשהו גונבת כסף‬
‫מאחד המטופלים שלי, שזה מגוחך.‬

511
00:29:43,880 --> 00:29:45,080
‫זה פריט נחמד מאוד.‬

512
00:29:45,160 --> 00:29:47,600
‫מה קורה פה?‬
‫-האיש הזה לא נראה בסדר.‬

513
00:29:47,680 --> 00:29:49,120
‫אתה צריך לעזוב. מיד.‬

514
00:29:49,200 --> 00:29:50,800
‫משטרה. באנו לבדוק מה שלומו.‬

515
00:29:50,880 --> 00:29:52,920
‫לא אכפת לי.‬
‫אתם לא יכולים להיות כאן ללא אישור.‬

516
00:29:53,000 --> 00:29:56,200
‫מה לא בסדר איתו?‬
‫-לעזאזל.‬

517
00:29:56,280 --> 00:29:58,960
‫כאפוטרופוסית חוקית,‬
‫אפילו כזו עם ייפוי כוח,‬

518
00:29:59,040 --> 00:30:01,360
‫מותר לי ליצור קשר רק עם הנאמן.‬

519
00:30:01,440 --> 00:30:05,280
‫ואין לי סיבה לכך מכיוון שאני מספקת‬
‫את כל צרכי הטיפול של ויליאם.‬

520
00:30:05,360 --> 00:30:08,640
‫רק שהנאמנה, במקרה הזה,‬
‫נעדרת כבר ארבע שנים.‬

521
00:30:08,720 --> 00:30:12,960
‫ולכן הבנק מינה עורך דין שישמש כנאמן.‬

522
00:30:13,040 --> 00:30:15,520
‫כן, הבנק של ג'רזי.‬

523
00:30:17,160 --> 00:30:19,160
‫איפה שהוא לא יהיה, כן.‬

524
00:30:19,240 --> 00:30:21,160
‫רוז, תעזרי לי.‬
‫-בשום פנים ואופן.‬

525
00:30:22,200 --> 00:30:24,320
‫לא ביקשתי ממך רשות.‬

526
00:30:25,720 --> 00:30:28,400
‫תקשיב, ידידי, מוטב שתזוז הצידה.‬

527
00:30:31,600 --> 00:30:32,600
‫תודה.‬

528
00:30:33,920 --> 00:30:35,400
‫טוב.‬
‫-בואי נהפוך אותו.‬

529
00:30:35,480 --> 00:30:36,560
‫בסדר.‬
‫-בזהירות.‬

530
00:30:37,320 --> 00:30:39,800
‫ואם אערוך חיפוש במשרד הזה,‬

531
00:30:39,880 --> 00:30:41,960
‫מה הסיכויים לדעתך…‬

532
00:30:43,200 --> 00:30:46,640
‫שיש כאן פנקס צ'קים‬
‫או כרטיס בנק על שמו של ויליאם לינגרד?‬

533
00:30:47,240 --> 00:30:48,640
‫אפס סיכוי.‬

534
00:30:49,240 --> 00:30:52,760
‫כי אתה לא תחפש במשרד הזה, לא בלי צו.‬

535
00:30:52,840 --> 00:30:55,680
‫זו תשובה מצחיקה.‬
‫-כלומר?‬

536
00:30:56,200 --> 00:30:59,320
‫כלומר יכולת להגיד "אפס", ולעצור שם.‬

537
00:30:59,400 --> 00:31:02,880
‫כמישהי עם ייפוי כוח,‬
‫אני זכאית להחזיק במסמכים האלה.‬

538
00:31:02,960 --> 00:31:05,720
‫כן, אבל אמרת לי שאת משלמת‬
‫על הטיפול בוויליאם‬

539
00:31:05,800 --> 00:31:08,080
‫בתמורה לידע הרב שהוא נותן לך.‬

540
00:31:08,160 --> 00:31:10,280
‫אני רק מציינת שיש חוקים.‬

541
00:31:10,360 --> 00:31:12,840
‫אם הייתי מושכת כסף מקרן הנאמנות של ויליאם,‬

542
00:31:12,920 --> 00:31:14,680
‫היה עליי להסביר כל הוצאה.‬

543
00:31:14,760 --> 00:31:21,160
‫כן, כמו הטיפול השנתי למרצדס SLC 250D‬
‫חדשה לגמרי משנת 2024.‬

544
00:31:21,240 --> 00:31:23,720
‫כל דבר דומה יגרום לביקורת מיידית.‬

545
00:31:24,240 --> 00:31:25,840
‫אבל בבקשה, תיהנה.‬

546
00:31:26,800 --> 00:31:31,160
‫בלי משפחה שתתלונן,‬
‫אין הרבה סיכוי שמישהו ישים לב.‬

547
00:31:31,240 --> 00:31:33,560
‫יש סיכוי גדול שהבנק ישים לב.‬

548
00:31:33,640 --> 00:31:37,480
‫ישנן מערכות שמזהות חריגה‬
‫מהתקציב המותר ושולחות על כך התראה.‬

549
00:31:37,560 --> 00:31:41,120
‫כמה ממטופלייך הם יורשים יחידים‬
‫למשפחות בעלות הון מדורי דורות?‬

550
00:31:41,200 --> 00:31:42,520
‫טוב, אתה יכול ללכת עכשיו.‬

551
00:31:43,240 --> 00:31:45,360
‫אתה לא רק חסר כבוד. אתה מוציא דיבה.‬

552
00:31:45,440 --> 00:31:47,400
‫איך את חושבת שהתובע יגיב‬

553
00:31:47,480 --> 00:31:51,240
‫כשישמע שזמן קצר לאחר שמריט לינגרד נעלמה,‬

554
00:31:51,320 --> 00:31:55,240
‫את הגעת, לקחת את אח שלה,‬
‫ואז התחלת לבזבז את הכסף שלו?‬

555
00:31:55,320 --> 00:31:56,160
‫צא החוצה.‬

556
00:31:56,240 --> 00:31:58,600
‫וכשהאנשים המכובדים בעולם שלך יגלו…‬

557
00:31:59,520 --> 00:32:00,640
‫אוי ואבוי לי…‬

558
00:32:02,680 --> 00:32:03,840
‫את גמורה.‬

559
00:32:04,920 --> 00:32:05,880
‫אני גמורה?‬

560
00:32:06,840 --> 00:32:09,520
‫יש לך מושג את מי אני מכירה בעולם שלך?‬

561
00:32:10,120 --> 00:32:13,120
‫לא, ואני לא שם זין,‬

562
00:32:13,200 --> 00:32:16,160
‫כך שתוכלי לשמור את הזעם הצדקני הזה‬

563
00:32:16,800 --> 00:32:18,920
‫למשפט שלך, בסדר?‬

564
00:32:22,640 --> 00:32:24,840
‫הם סיממו אותו.‬
‫-הוא בסדר.‬

565
00:32:25,360 --> 00:32:27,240
‫הוא קיבל תרופות הרגעה.‬
‫-למה?‬

566
00:32:27,320 --> 00:32:30,760
‫לפעמים, אם הוא נסער, אנו נותנים לו‬
‫מינון נמוך של תורזין או הלדול.‬

567
00:32:30,840 --> 00:32:35,280
‫לפעמים? או ממש לפני שהגענו?‬
‫כמה מטופלים אחרים סיממתם?‬

568
00:32:35,360 --> 00:32:36,480
‫כולם מסוממים.‬

569
00:32:37,240 --> 00:32:38,240
‫פאק.‬

570
00:32:39,880 --> 00:32:40,840
‫איפה ויליאם?‬

571
00:32:42,000 --> 00:32:44,280
‫תכניסו אותו למכונית.‬
‫-אין לך את הסמכות…‬

572
00:32:44,360 --> 00:32:45,360
‫לא.‬

573
00:32:46,440 --> 00:32:48,760
‫לא, את הסתבכת מספיק.‬

574
00:32:51,360 --> 00:32:53,080
‫אני לא חושב שתכננת את זה.‬

575
00:32:53,640 --> 00:32:56,920
‫אני מנחש שזה כנראה התפתח‬
‫תוך כדי הטיפול בוויליאם.‬

576
00:32:57,000 --> 00:33:00,200
‫זה אחד מאותם דברים שמרגע שהתחלת בו,‬

577
00:33:00,280 --> 00:33:03,040
‫מרגע שהבנת כמה פשוט להשיג‬
‫את הכסף הזה, לא הצלחת לעצור.‬

578
00:33:03,120 --> 00:33:05,440
‫וכמו רוב מי שמעלו בכספים,‬

579
00:33:05,520 --> 00:33:10,040
‫את ישנה בלילה כמו תינוק‬
‫כשאת מספרת לעצמך שזה שלך בזכות.‬

580
00:33:20,240 --> 00:33:22,080
‫אני רוצה לדבר עם עורך הדין שלי.‬

581
00:33:33,360 --> 00:33:37,840
‫אני לא יכול להסביר לך עד כמה אני מפחד‬
‫להתחרט על מה שאני עושה, בסדר?‬

582
00:33:37,920 --> 00:33:41,840
‫הוא לא ארז כלום,‬
‫אז הוא יצטרך מברשת שיניים ו…‬

583
00:34:03,960 --> 00:34:04,960
‫ג'ספר!‬

584
00:34:12,920 --> 00:34:14,480
‫זה היה ג'ספר?‬

585
00:34:14,560 --> 00:34:15,720
‫כן.‬

586
00:34:15,800 --> 00:34:19,600
‫הוא אמר שהוא צריך כמה דברים חיוניים,‬
‫אבל הדבר החיוני היחיד שראיתי היה באנג.‬

587
00:34:19,680 --> 00:34:21,840
‫למה לא ביקשת ממנו לחכות לי?‬

588
00:34:21,920 --> 00:34:24,880
‫כי אמרת לי שוב ושוב לא לדחוף את האף שלי.‬

589
00:34:24,960 --> 00:34:27,960
‫לא כשאתה יכול לראות שהמצב לפני פיצוץ.‬

590
00:34:28,040 --> 00:34:31,600
‫אל חשש. הדירה לא התפוצצה.‬
‫-דיברתי על ג'ספר.‬

591
00:34:31,680 --> 00:34:33,400
‫הבנתי את המטפורה.‬

592
00:34:34,320 --> 00:34:35,520
‫יום רע במשרד?‬

593
00:34:35,600 --> 00:34:36,760
‫לך תזדיין.‬

594
00:34:36,840 --> 00:34:38,960
‫קדימה, תמשיך לצפות בסרט הרכבות שלך.‬

595
00:34:39,040 --> 00:34:40,800
‫רגע. גם אני גר כאן.‬

596
00:34:40,880 --> 00:34:42,560
‫כאילו שאני צריך תזכורת.‬

597
00:34:42,640 --> 00:34:45,120
‫מותר לי לדאוג.‬
‫-מותר לי שלא יהיה לי אכפת.‬

598
00:34:45,200 --> 00:34:48,440
‫אתה צריך לטפל בכמה עניינים.‬
‫אתה לא יכול להמשיך לדחות דברים.‬

599
00:34:48,520 --> 00:34:51,960
‫אומר האיש שנמצא בשנת הדוקטורט‬
‫השמינית המזוינת שלו על ויטגנשטיין.‬

600
00:34:52,040 --> 00:34:55,080
‫זה קירקגור, אידיוט. אתה אף פעם לא מקשיב?‬

601
00:34:55,160 --> 00:34:59,280
‫אולי כדאי שתקשיב, כי אחד הנושאים‬
‫החשובים של סרן הוא למה אנו קמים בבוקר.‬

602
00:34:59,880 --> 00:35:02,800
‫נושא אחד ייחודי, רק לנו. האמת שלנו עצמנו.‬

603
00:35:03,400 --> 00:35:05,360
‫אתה רוצה לדעת את שלי?‬
‫-ממש לא.‬

604
00:35:06,120 --> 00:35:07,160
‫אני אוהב את חיי.‬

605
00:35:07,240 --> 00:35:12,280
‫יש לי את הלימודים שלי, קצת עבודה,‬
‫חברים, תחביבים. מה איתך?‬

606
00:35:12,840 --> 00:35:16,440
‫אם יש לך חברים ותחביבים,‬
‫למה לעזאזל אתה תמיד פה?‬

607
00:35:16,520 --> 00:35:17,800
‫אני אשמח לאחת, תודה.‬

608
00:35:21,600 --> 00:35:23,040
‫זריקה טובה, אידיוט.‬

609
00:35:23,120 --> 00:35:27,000
‫רק שתדע, אני משתתף בשיעור ציור עירום.‬

610
00:35:27,080 --> 00:35:31,440
‫אפילו פגשתי שם אישה מקסימה.‬
‫פורטוגלית או אולי ברזילאית.‬

611
00:35:31,960 --> 00:35:36,080
‫אנחנו מפלרטטים. אני פלרטטתי.‬
‫האנגלית שלה לא טובה במיוחד. עדיין…‬

612
00:35:36,800 --> 00:35:40,120
‫העניין הוא שאני חושב‬
‫שאתה צריך לגלות את האמת שלך, קארל.‬

613
00:35:40,200 --> 00:35:42,320
‫למען כולם, אבל בעיקר למעני.‬

614
00:35:43,200 --> 00:35:47,000
‫סיימת? אני חושב שהעדפתי כשציטטת את יוקו.‬

615
00:35:48,480 --> 00:35:50,680
‫לך תזדיין, קארל, ותחשוב על מה שאמרתי.‬

616
00:35:51,240 --> 00:35:52,680
‫אלוהים.‬

617
00:35:54,040 --> 00:35:57,400
‫אל תירדם על הספה.‬
‫אתה תתעורר מדוכא עוד יותר.‬

618
00:36:11,280 --> 00:36:13,120
‫לאן את הולכת?‬
‫-למכבסה.‬

619
00:36:13,640 --> 00:36:15,160
‫לפני שהיא תיסגר.‬

620
00:36:15,240 --> 00:36:19,240
‫תעשי את הכביסה שלך בזמן החופשי שלך.‬
‫יש פה עבודת משטרה אמיתית לעשות.‬

621
00:36:19,320 --> 00:36:21,800
‫זו לא הכביסה שלי, קארל. זו הכביסה של מריט.‬

622
00:36:21,880 --> 00:36:25,600
‫אני עושה מה שאמרת לי לעשות.‬
‫אני בודקת את המשעמם והיומיומי.‬

623
00:36:25,680 --> 00:36:26,680
‫למה את מתכוונת?‬

624
00:36:27,840 --> 00:36:30,320
‫אתה תחשוב שזה טיפשי.‬
‫-אני בטוח.‬

625
00:36:30,840 --> 00:36:34,080
‫אבל בכל זאת תגידי לי,‬
‫או שאעיף אותך מהצוות,‬

626
00:36:34,160 --> 00:36:38,080
‫ותוכלי לחזור לתפקיד הקודם שלך‬
‫כליצנית של הזונות שלמעלה.‬

627
00:36:38,160 --> 00:36:40,880
‫אלוהים, קארל.‬
‫אתה לא יכול להגיד דברים כאלה.‬

628
00:36:40,960 --> 00:36:42,000
‫מה, "ליצנית"?‬

629
00:36:42,080 --> 00:36:43,040
‫לא, "זונות".‬

630
00:36:43,120 --> 00:36:46,600
‫אם אתה משתמש בזה בפאב, זה בסדר.‬
‫אבל אתה לא יכול לומר את זה בעבודה.‬

631
00:36:46,680 --> 00:36:49,320
‫יש חוקים לגבי זה.‬
‫-זה מספיק טוב לצ'וסר.‬

632
00:36:49,400 --> 00:36:52,600
‫רק שזו לא אנגליה העתיקה,‬
‫ואתה לא ביוולף המזוין.‬

633
00:36:52,680 --> 00:36:55,040
‫ביוולף? צ'וסר כתב את "סיפורי קנטרברי"…‬

634
00:36:56,120 --> 00:36:58,880
‫פשוט תגידי לי, "האישה מבאת".‬

635
00:36:58,960 --> 00:37:02,320
‫עברתי שוב על כל הקבלות‬
‫ודפי האשראי של מריט.‬

636
00:37:02,400 --> 00:37:06,880
‫אבל הפעם חזרתי שנה אחורה,‬
‫וראיתי דפוס. או סוג של דפוס.‬

637
00:37:08,000 --> 00:37:10,600
‫כל החנויות שהיא הלכה אליהן‬
‫היו קרובות לפרקליטות המדינה,‬

638
00:37:10,680 --> 00:37:14,600
‫וזה הגיוני כי אין הרבה חנויות‬
‫באזור שבו היא וויליאם גרו.‬

639
00:37:14,680 --> 00:37:16,320
‫אז היה הגיוני שאחרי העבודה‬

640
00:37:16,400 --> 00:37:19,320
‫היא עשתה קניות או סידורים‬
‫לפני שנסעה הביתה.‬

641
00:37:19,840 --> 00:37:23,000
‫אבל מה שמשך את תשומת ליבי‬
‫היה מקום אחד שהיא הלכה אליו,‬

642
00:37:23,080 --> 00:37:26,800
‫מכבסה ליד רחוב קאוגייט,‬
‫שלא ממש קרובה למשרדי פרקליטות המדינה.‬

643
00:37:26,880 --> 00:37:28,920
‫בהתחלה חשבתי, "זה לא כל כך מוזר".‬

644
00:37:29,000 --> 00:37:31,680
‫מריט תהיה בררנית לגבי המקום‬
‫אליו היא לוקחת את הבגדים שלה‬

645
00:37:31,760 --> 00:37:33,160
‫כי הם היו כל כך יפים.‬

646
00:37:33,240 --> 00:37:37,040
‫יהיה לה מקום שהיא סומכת עליו‬
‫שידאג לשמור על הדברים היפים שלה.‬

647
00:37:37,560 --> 00:37:39,920
‫אבל המקום הזה לא היה מקום מסוג כזה.‬

648
00:37:40,000 --> 00:37:41,880
‫היא הלכה לשם רק פעם אחת, למיטב ידיעתי,‬

649
00:37:41,960 --> 00:37:45,240
‫בזמן שהיא הלכה הרבה פעמים‬
‫למקום מפואר ליד המשרדים במרצ'יסטון.‬

650
00:37:45,320 --> 00:37:47,840
‫ודפי החשבון מראים שהיא הולכת לשם כבר שנים.‬

651
00:37:47,920 --> 00:37:49,720
‫אז מה היא עשתה במקום השני?‬

652
00:37:50,320 --> 00:37:52,880
‫ושכחתי לומר, זה היה שבוע לפני שהיא נעלמה.‬

653
00:38:02,640 --> 00:38:03,800
‫קחי את אכרם איתך.‬

654
00:38:07,680 --> 00:38:08,520
‫מגניב.‬

655
00:38:41,400 --> 00:38:46,040
‫אני הבלשית דיקסון.‬
‫זה הבלש סלים. את הבעלים?‬

656
00:38:46,120 --> 00:38:47,000
‫כן.‬

657
00:38:47,080 --> 00:38:49,880
‫את שירלי אטקינס?‬
‫-במה מדובר?‬

658
00:38:50,480 --> 00:38:53,800
‫יש לי קבלה מלפני ארבע שנים.‬

659
00:38:54,400 --> 00:38:57,400
‫תהיתי אם תוכלי לספר לי משהו על הלקוחה.‬

660
00:38:57,480 --> 00:38:59,520
‫אעיף מבט, אבל בספק אם אוכל לעזור.‬

661
00:38:59,600 --> 00:39:01,640
‫אני לא שומרת תיעוד כל כך הרבה זמן.‬

662
00:39:03,880 --> 00:39:05,200
‫מה זה?‬

663
00:39:05,280 --> 00:39:07,360
‫אני יודעת טוב מאוד מי זאת.‬
‫-אני מצטערת, אני…‬

664
00:39:07,440 --> 00:39:10,040
‫את באמת חושבת‬
‫שאעזור לך לחפש את הכלבה הזאת?‬

665
00:39:10,120 --> 00:39:12,080
‫אחרי מה שהיא עשתה לקירסטי שלי?‬

666
00:39:14,080 --> 00:39:16,560
‫הכרת את מריט?‬
‫-הלוואי שלא הייתי פוגשת אותה.‬

667
00:39:16,640 --> 00:39:18,800
‫היא הייתה לקוחה?‬
‫-היא מעולם לא הייתה לקוחה.‬

668
00:39:18,880 --> 00:39:22,400
‫היא באה לכאן כדי להתנצל בפניי ובפני קית',‬
‫אבל פשוט התחרטה ברגע האחרון.‬

669
00:39:22,480 --> 00:39:24,880
‫דני, אחיה של קירסטי, עבד באותו יום.‬

670
00:39:24,960 --> 00:39:26,640
‫היא העיפה בו מבט אחד‬

671
00:39:26,720 --> 00:39:29,040
‫והעמידה פנים שהמעיל שלה צריך ניקוי יבש‬

672
00:39:29,120 --> 00:39:30,240
‫וברחה מהמקום.‬

673
00:39:31,080 --> 00:39:34,240
‫את אומרת שהיא השאירה את המעיל אצלך.‬
‫עדיין יש לך אותו?‬

674
00:39:34,320 --> 00:39:36,320
‫אתה צוחק? שרפתי אותו.‬

675
00:39:36,400 --> 00:39:39,920
‫על מה היא התנצלה?‬
‫-למה שלא תשאלי את הבת שלי?‬

676
00:39:40,520 --> 00:39:44,080
‫אמרת שקוראים לה קירסטי.‬
‫איפה אוכל למצוא אותה?‬

677
00:39:44,160 --> 00:39:45,760
‫בתוך פנטלנד.‬

678
00:39:46,360 --> 00:39:47,360
‫הכלא?‬

679
00:39:47,960 --> 00:39:51,640
‫היא הועברה לשם אחרי שמריט לינגרד‬
‫כמעט גרמה למותה בכלא סאוטון.‬

680
00:40:09,120 --> 00:40:12,320
‫השוטר מארק גילבי. אתה זוכר אותו?‬

681
00:40:13,920 --> 00:40:16,000
‫אני אמור?‬
‫-השותף הראשון שלי.‬

682
00:40:17,160 --> 00:40:18,440
‫הוא היה בכוננות.‬

683
00:40:19,320 --> 00:40:21,200
‫תגרה מחוץ לפאב.‬

684
00:40:21,960 --> 00:40:24,760
‫זה נראה כמו כלום עד שנשלפה סכין.‬

685
00:40:26,240 --> 00:40:28,520
‫ואז מארק היה על הקרקע בתוך שלולית דם.‬

686
00:40:29,640 --> 00:40:33,680
‫הוא נשאר בחיים, אבל… הוא עזב את העבודה.‬

687
00:40:35,880 --> 00:40:37,840
‫אני לא בטוחה מה היינו עושים אחרת,‬

688
00:40:37,920 --> 00:40:39,720
‫אבל בכל זאת הרגשתי אשמה.‬

689
00:40:40,840 --> 00:40:42,040
‫אני עדיין מרגישה כך.‬

690
00:40:44,200 --> 00:40:46,560
‫אבל מעולם לא רציתי שזאת תהיה אני.‬

691
00:40:46,640 --> 00:40:48,880
‫לא אמרתי את זה. לא בדיוק.‬

692
00:40:50,480 --> 00:40:52,040
‫בערך כן אמרת.‬

693
00:40:56,440 --> 00:40:57,720
‫אתה בסדר, קארל?‬

694
00:40:58,520 --> 00:41:00,480
‫נראה לי שזה עניין של דעה.‬

695
00:41:00,560 --> 00:41:05,600
‫היו לי לא מעט כאלה היום.‬
‫יש פה כמה אנשים שדואגים.‬

696
00:41:05,680 --> 00:41:08,000
‫אני בסדר.‬
‫-לא לך.‬

697
00:41:08,080 --> 00:41:09,520
‫למוניטין שלהם.‬

698
00:41:09,600 --> 00:41:13,920
‫זה היה עיתונאי שחיפש סיפור.‬
‫הגזמתי בתגובה שלי.‬

699
00:41:14,560 --> 00:41:16,040
‫הם רוצים שתודח מתפקידך.‬

700
00:41:17,200 --> 00:41:19,760
‫חשבתי שזאת החלטה שלך.‬
‫-אכן כן.‬

701
00:41:19,840 --> 00:41:23,080
‫אם יהיו עוד בעיות,‬
‫אני אהיה הראשונה לספוג את האש.‬

702
00:41:23,600 --> 00:41:25,680
‫את לא נותנת להם להשפיע עלייך, נכון?‬

703
00:41:26,880 --> 00:41:28,680
‫אל תניח הנחות, קארל.‬

704
00:41:29,600 --> 00:41:31,680
‫אנחנו מכירים הרבה שנים, אבל כרגע,‬

705
00:41:31,760 --> 00:41:35,080
‫זו סיבה להקשיב לדעות האלה, לא להתעלם מהן.‬

706
00:41:35,160 --> 00:41:38,800
‫שמת אותי במרתף המזוין הזה מסיבה מסוימת.‬

707
00:41:38,880 --> 00:41:39,720
‫כן.‬

708
00:41:39,800 --> 00:41:43,040
‫הייתי רוצה שתעשה את העבודה שלך בשקט,‬
‫בלי לעשות לי בעיות.‬

709
00:41:43,120 --> 00:41:47,040
‫רחוק מהעין רחוק מהלב,‬
‫בזמן שאני עושה את העבודה המלוכלכת, נכון?‬

710
00:41:47,120 --> 00:41:50,000
‫על איזו עבודה מלוכלכת אתה מדבר?‬

711
00:41:51,160 --> 00:41:55,160
‫למה נתת את התיק‬
‫של מריט לינגרד לפרגוס דאנבר?‬

712
00:41:55,240 --> 00:41:58,440
‫אני מניחה שהוא היה הבא בתור לקבל תיק.‬

713
00:41:58,960 --> 00:42:01,520
‫למה אתה שואל?‬
‫-אמרת שזה תיק בעל פרופיל גבוה.‬

714
00:42:01,600 --> 00:42:04,760
‫היו בו את כל המאפיינים‬
‫שגורמים לדרגים שמעלייך להתלהב.‬

715
00:42:04,840 --> 00:42:06,520
‫זה דורש מישהו טוב. נכון?‬

716
00:42:06,600 --> 00:42:10,440
‫פרגוס ניהל חקירה טובה.‬
‫-אם היא הייתה טובה, למה הורדת אותו מהתיק?‬

717
00:42:10,520 --> 00:42:14,080
‫כי לא היו יותר רמזים, זה הגיע למבוי סתום,‬
‫והייתי זקוקה לו במקום אחר.‬

718
00:42:14,160 --> 00:42:15,240
‫"במקום אחר."‬

719
00:42:16,880 --> 00:42:19,640
‫מחוץ לבניין?‬
‫-זו הייתה הבחירה שלו, לא שלי.‬

720
00:42:19,720 --> 00:42:20,760
‫חיבבתי את פרגוס.‬

721
00:42:20,840 --> 00:42:23,280
‫וככה פתאום, כולם שכחו ממריט לינגרד.‬

722
00:42:24,640 --> 00:42:26,560
‫לא כולם.‬
‫-אז מה אם כן?‬

723
00:42:27,320 --> 00:42:30,560
‫שיחת טלפון באמצע הלילה?‬
‫מישהו אמר לך לעצור את החקירה?‬

724
00:42:32,440 --> 00:42:35,600
‫אני האישה הראשונה אי פעם בתפקיד הזה,‬

725
00:42:36,120 --> 00:42:38,120
‫וזה חשוב לי, כן,‬

726
00:42:38,640 --> 00:42:41,480
‫אבל זה גם חשוב לכל מי שתבוא אחריי.‬

727
00:42:41,560 --> 00:42:45,440
‫אז את אומרת ששיתפת פעולה עם זה‬
‫כדי לא לסכן את התפקיד החשוב שלך?‬

728
00:42:45,520 --> 00:42:49,160
‫זה בכלל לא מה שאני אומרת. אני לא פחדנית.‬

729
00:42:49,240 --> 00:42:53,640
‫אני לוחצת כשאני צריכה ללחוץ,‬
‫ואתה יודע את זה היטב.‬

730
00:42:53,720 --> 00:42:55,680
‫אני צריכה להזכיר לך…‬
‫-לא, את לא.‬

731
00:42:55,760 --> 00:42:58,600
‫…שהצלתי את התחת שלך יותר מפעם אחת.‬

732
00:42:58,680 --> 00:43:00,080
‫כאן בפנים, שם בחוץ.‬

733
00:43:00,160 --> 00:43:04,680
‫עשית טעות בזמנו. החלטה גרועה, לא משנה.‬
‫עכשיו את רוצה שאני אתקן את זה.‬

734
00:43:04,760 --> 00:43:07,120
‫עכשיו אני רוצה שתפתור את התיק‬

735
00:43:07,200 --> 00:43:09,760
‫בלי שתפוטר בגלל שאתה דפוק בראש.‬

736
00:43:10,640 --> 00:43:12,800
‫זה אפשרי?‬
‫-תלוי.‬

737
00:43:16,960 --> 00:43:18,200
‫את מגבה אותי או לא?‬

738
00:43:18,280 --> 00:43:21,280
‫אם אתה צריך לשאול אותי את זה, אז לא הקשבת.‬

739
00:43:23,400 --> 00:43:25,720
‫ולמען השם, תפסיק להגיד שטויות רגשניות‬

740
00:43:25,800 --> 00:43:27,480
‫כמו "זה היה צריך להיות אני".‬

741
00:43:37,880 --> 00:43:40,320
‫היי, קירסטי. שבי.‬

742
00:43:41,800 --> 00:43:45,400
‫זה איזה סוג של מלכודת?‬
‫באתם לדפוק לי את השחרור המוקדם?‬

743
00:43:45,480 --> 00:43:47,600
‫לא.‬
‫-כי אני משתחררת בעוד שישה שבועות.‬

744
00:43:47,680 --> 00:43:50,280
‫את אסירה למופת.‬
‫-בהחלט.‬

745
00:43:50,360 --> 00:43:54,160
‫תחזרי למכבסה?‬
‫-עשיתי מספיק כביסה, תודה.‬

746
00:43:54,240 --> 00:43:56,600
‫אני מתכוונת להתרחק כמה שרק אוכל.‬

747
00:43:56,680 --> 00:43:57,720
‫להתחיל מחדש?‬

748
00:43:57,800 --> 00:43:58,840
‫להיעלם.‬

749
00:44:00,120 --> 00:44:03,240
‫את מפחדת.‬
‫-רק אידיוטית לא תפחד.‬

750
00:44:03,880 --> 00:44:05,320
‫מי תקף אותך בסאוטון?‬

751
00:44:05,400 --> 00:44:09,600
‫מאחר והדבר הראשון שהם עשו‬
‫היה לדקור אותי בעין, לא יכולתי לראות.‬

752
00:44:11,120 --> 00:44:13,720
‫מריט לינגרד נעלמה זמן קצר לאחר שהותקפת.‬

753
00:44:13,800 --> 00:44:15,520
‫כן, כי דאגתי שיהרגו אותה.‬

754
00:44:15,600 --> 00:44:18,640
‫נקמה על כך שהיא כמעט גרמה למותי.‬
‫-באמת?‬

755
00:44:18,720 --> 00:44:21,400
‫שכרתי רוצח שכיר שעקב אחריה למעבורת‬

756
00:44:21,480 --> 00:44:22,720
‫וזרק אותה מהסיפון.‬

757
00:44:23,320 --> 00:44:25,040
‫טוב, זה פותר את זה.‬

758
00:44:25,120 --> 00:44:26,200
‫על לא דבר.‬

759
00:44:29,480 --> 00:44:30,440
‫מה?‬

760
00:44:31,040 --> 00:44:35,200
‫גיליתי שלפעמים‬
‫אנשים מפחידים מישהו כדי להשתיק אותו.‬

761
00:44:35,280 --> 00:44:37,760
‫ולפעמים הם מדלגים על החלק הזה‬

762
00:44:38,480 --> 00:44:39,640
‫ופשוט משתיקים אותו.‬

763
00:44:41,360 --> 00:44:42,320
‫בסדר.‬

764
00:44:43,080 --> 00:44:45,720
‫אני מסתכל עלייך ועל הפציעות שלך,‬

765
00:44:45,800 --> 00:44:47,960
‫ואני רואה שלא התכוונו להזהיר אותך.‬

766
00:44:48,040 --> 00:44:49,560
‫התכוונו להרוג אותך.‬

767
00:44:50,080 --> 00:44:53,160
‫זה לא מידע חדש בשבילך. הגיוני שאת מפחדת.‬

768
00:44:53,880 --> 00:44:55,360
‫את יודעת משהו.‬

769
00:44:56,400 --> 00:44:59,360
‫סיפרת על זה למריט בתקווה לקבל שחרור מוקדם,‬

770
00:44:59,440 --> 00:45:00,680
‫אבל משהו קרה.‬

771
00:45:00,760 --> 00:45:02,760
‫כן, קרה משהו.‬

772
00:45:03,760 --> 00:45:05,560
‫היא נטשה אותי.‬

773
00:45:06,920 --> 00:45:08,280
‫מה היה המידע?‬

774
00:45:08,360 --> 00:45:10,400
‫אין סיכוי שאעיד בבית המשפט.‬

775
00:45:11,400 --> 00:45:16,040
‫אין מצב שאני מודה שראיתי משהו.‬
‫כי אני לעולם לא אבטיח דבר כזה.‬

776
00:45:16,120 --> 00:45:17,600
‫אני לא מאשימה אותך.‬

777
00:45:22,720 --> 00:45:23,640
‫בסדר?‬

778
00:45:27,880 --> 00:45:30,640
‫הייתי במקלט לנשים לזמן מה.‬

779
00:45:32,800 --> 00:45:34,280
‫לפני שנעצרתי.‬

780
00:45:37,600 --> 00:45:39,600
‫פגשתי אישה.‬

781
00:45:41,680 --> 00:45:44,800
‫היא לא הייתה שם הרבה זמן, אבל התיידדנו.‬

782
00:45:47,440 --> 00:45:49,360
‫היא אמרה שבעלה ניסה להרוג אותה.‬

783
00:45:49,440 --> 00:45:51,440
‫הוא הרביץ לה מכות רצח.‬

784
00:45:53,000 --> 00:45:55,720
‫השאיר אותה עם פנסים בעיניים וצלעות שבורות.‬

785
00:45:55,800 --> 00:45:57,920
‫הוא שבר לה את עצם הלחי.‬

786
00:46:03,000 --> 00:46:06,960
‫היא הייתה משוכנעת‬
‫שהוא ימצא אותה במקלט, אז היא עזבה,‬

787
00:46:07,040 --> 00:46:10,720
‫ולא ראיתי אותה שוב או אפילו חשבתי עליה…‬

788
00:46:14,000 --> 00:46:16,800
‫עד שהפנים שלה הופיעו בכל החדשות.‬

789
00:46:16,880 --> 00:46:18,000
‫למה?‬

790
00:46:18,080 --> 00:46:19,880
‫התיק הזה של לינגרד.‬

791
00:46:22,240 --> 00:46:25,280
‫הבעל שהרג את אשתו, פינץ'?‬

792
00:46:26,600 --> 00:46:28,520
‫האישה הייתה אשתו.‬

793
00:46:28,600 --> 00:46:30,600
‫אנדריאה פינץ'.‬

794
00:46:33,480 --> 00:46:38,280
‫העסקה הייתה שאעיד בקשר לאנדריאה‬
‫ואקבל שחרור מוקדם.‬

795
00:46:41,440 --> 00:46:44,440
‫אבל ברגע האחרון, הכלבה הזאת שינתה את דעתה…‬

796
00:46:47,520 --> 00:46:49,960
‫אמרה שאני לא יכולה להעיד‬

797
00:46:50,040 --> 00:46:53,840
‫בגלל שמישהי כמוני לא תהיה אמינה.‬

798
00:46:53,920 --> 00:46:58,240
‫רק שהסתובבה שמועה שדיברתי איתה.‬

799
00:46:58,320 --> 00:46:59,640
‫אז התקשרתי אליה…‬

800
00:47:01,880 --> 00:47:03,080
‫ואמרתי לה…‬

801
00:47:05,520 --> 00:47:07,000
‫"החיים שלי בסכנה.‬

802
00:47:09,080 --> 00:47:10,480
‫"מאיימים עליי."‬

803
00:47:10,560 --> 00:47:12,240
‫רגע, מי זה היה? מי תקף אותך?‬

804
00:47:12,320 --> 00:47:15,840
‫שתי הכלבות האלה.‬
‫אסירות עולם מזוינות, שתיהן.‬

805
00:47:16,400 --> 00:47:20,080
‫הן נכנסות, מנופפות בסכינים מאולתרות,‬
‫אומרות שהרגזתי מישהו חשוב.‬

806
00:47:20,160 --> 00:47:22,080
‫מי שילם?‬
‫-אני לא יודעת.‬

807
00:47:22,160 --> 00:47:25,840
‫הן מקבלות 500 ליש"ט לקנטינה‬
‫ושם בשק הכביסה שלהן.‬

808
00:47:25,920 --> 00:47:29,440
‫אבל למה לרצות לפגוע בך בגלל מידע‬
‫שאף אחד לא יודע שיש לך?‬

809
00:47:29,520 --> 00:47:31,760
‫כי יש כאן אנשים שמכירים את פינץ',‬

810
00:47:31,840 --> 00:47:35,120
‫והם יודעים שדיברתי איתך,‬
‫אז עכשיו את חייבת לעזור לי.‬

811
00:47:35,720 --> 00:47:37,160
‫מה מריט עשתה?‬

812
00:47:38,440 --> 00:47:39,680
‫מאיפה את מתקשרת?‬

813
00:47:39,760 --> 00:47:40,800
‫מהנייד שלי.‬

814
00:47:40,880 --> 00:47:42,280
‫מטלפון מוברח?‬

815
00:47:42,360 --> 00:47:45,000
‫מה זה משנה? הרגע אמרתי לך.‬

816
00:47:45,080 --> 00:47:48,480
‫ואמרתי לך שאני לא יכולה לעזור.‬
‫-חתיכת כלבה מזוינת.‬

817
00:47:50,360 --> 00:47:51,280
‫את מסטולית?‬

818
00:47:51,800 --> 00:47:54,400
‫אני מבועתת.‬

819
00:47:55,200 --> 00:47:56,320
‫את מסטולית?‬

820
00:47:59,320 --> 00:48:01,000
‫מה את מצפה שאעשה?‬

821
00:48:01,080 --> 00:48:02,040
‫אלוהים…‬

822
00:48:03,080 --> 00:48:04,240
‫היא ניתקה.‬

823
00:48:05,440 --> 00:48:06,920
‫- קירסטי -‬

824
00:48:14,480 --> 00:48:21,280
‫- גרהם פינץ' -‬

825
00:48:31,040 --> 00:48:32,800
‫- קירסטי -‬

826
00:48:32,880 --> 00:48:34,440
‫מה הייתי אמורה לעשות?‬

827
00:48:34,520 --> 00:48:37,360
‫לא השארת לי ברירה.‬
‫לא הרשית לי להשתמש בראיות של קירסטי.‬

828
00:48:37,440 --> 00:48:39,680
‫היא לא התכוונה לעזור לך.‬

829
00:48:39,760 --> 00:48:41,640
‫היא הייתה מחמירה את המצב.‬

830
00:48:41,720 --> 00:48:42,560
‫- סטיבן ברנס -‬

831
00:48:42,640 --> 00:48:44,480
‫קירסטי אטקינס נדקרה.‬

832
00:48:44,560 --> 00:48:45,560
‫אלוהים.‬

833
00:48:48,360 --> 00:48:50,800
‫עד כמה זה גרוע?‬
‫-אני לא יודע.‬

834
00:48:51,800 --> 00:48:55,080
‫היא בחיים, אבל היא בתרדמת.‬

835
00:48:56,520 --> 00:49:01,120
‫תראי, חייה של קירסטי‬
‫הם תוצאה של הרבה בחירות דפוקות,‬

836
00:49:02,360 --> 00:49:04,360
‫שאף אחת מהן לא קשורה אלייך.‬

837
00:49:05,720 --> 00:49:08,760
‫תגיד את זה למשפחה שלה.‬
‫אני בטוחה שזה ינחם אותם.‬

838
00:49:09,920 --> 00:49:12,800
‫הדקירה הראשונה עקרה לה את העין,‬
‫השנייה ניקבה את הריאה שלה,‬

839
00:49:12,880 --> 00:49:16,280
‫ודקירה נוספת פספסה את הלב שלה‬
‫בכמה מילימטרים בודדים.‬

840
00:49:16,360 --> 00:49:21,000
‫שלושה פצעים בלבד. שניים פגעו במטרה,‬
‫בזמן שאחד מהם היה ממש קרוב.‬

841
00:49:21,080 --> 00:49:24,040
‫אם זה לא היה קורה בכלא,‬
‫הייתי אומר שמקצוען עשה זאת.‬

842
00:49:24,880 --> 00:49:27,200
‫איפה אתה חושב שנמצאים כל המקצוענים?‬

843
00:49:48,240 --> 00:49:49,480
‫סאם הייג מדבר.‬

844
00:49:51,640 --> 00:49:53,120
‫קירסטי!‬
‫-הלו?‬

845
00:49:55,520 --> 00:49:56,400
‫בסדר.‬

846
00:49:57,120 --> 00:49:59,280
‫מריט?‬
‫-אני אדבר איתך.‬

847
00:50:00,600 --> 00:50:02,080
‫תגידי לי איפה ומתי.‬

848
00:51:24,960 --> 00:51:27,560
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכה‬