1
00:00:11,011 --> 00:00:11,845
‫- פרינסטון -‬

2
00:00:11,928 --> 00:00:14,723
‫כמעט הגיע הזמן לגלות מה החליטו בפרינסטון,‬

3
00:00:14,806 --> 00:00:17,225
‫ודייווי הרגישה רגועה בצורה מוזרה.‬

4
00:00:17,308 --> 00:00:18,810
‫אולי זה בגלל שהיא עשתה‬

5
00:00:18,893 --> 00:00:21,479
‫כל שביכולתה לשפר את סיכוייה.‬

6
00:00:21,563 --> 00:00:23,773
‫טוב, חבר'ה, תנו בראש!‬

7
00:00:23,857 --> 00:00:26,651
‫או אולי בגלל שהיא התבגרה קצת.‬

8
00:00:26,735 --> 00:00:27,944
‫באמת הגשת בקשה לייל?‬

9
00:00:28,028 --> 00:00:32,490
‫הריב שלה עם פביולה‬
‫היה סוג של ניעור בנוגע למזג שלה.‬

10
00:00:32,574 --> 00:00:34,492
‫והעובדה שהרפתה מפקסטון‬

11
00:00:34,576 --> 00:00:38,580
‫הוכיחה שהיא התפתחה מעבר‬
‫לחנונית הנואשת שהיא הייתה.‬

12
00:00:40,123 --> 00:00:41,833
‫אבל אולי היא פשוט הייתה רגועה‬

13
00:00:41,916 --> 00:00:44,461
‫כי משהו אחר הסיח את דעתה.‬

14
00:00:45,670 --> 00:00:48,131
‫בשבוע שעבר, זה קרה.‬

15
00:00:49,466 --> 00:00:50,550
‫מה את עושה?‬

16
00:00:50,633 --> 00:00:51,718
‫וואו, מותק.‬

17
00:00:51,801 --> 00:00:54,220
‫זה אולי לא נראה כמו מי יודע מה למבוגר,‬

18
00:00:54,304 --> 00:00:57,057
‫אבל הודעת "מה את עושה" בלתי צפויה‬

19
00:00:57,140 --> 00:00:59,392
‫ב-11 בלילה מבחור הייתה עניין די רציני.‬

20
00:00:59,476 --> 00:01:00,351
‫לא הרבה. אתה?‬

21
00:01:00,435 --> 00:01:03,772
‫במיוחד בחור שלא שלח לך הודעה כמעט שנה.‬

22
00:01:05,482 --> 00:01:07,901
‫ומאז הם מתכתבים כל יום.‬

23
00:01:07,984 --> 00:01:09,402
‫ראיתי את זה וחשבתי עלייך.‬

24
00:01:09,486 --> 00:01:11,154
‫- אישה סולקה ממטוס עם זאב ערבות טיפולי -‬

25
00:01:11,237 --> 00:01:13,448
‫בתור גבר שחתם לא מעט על חזה של נשים,‬

26
00:01:13,531 --> 00:01:14,783
‫אני יודע לזהות פלירטוטים.‬

27
00:01:14,866 --> 00:01:15,950
‫תפסיק להיות כזה אובססיבי.‬

28
00:01:18,703 --> 00:01:20,622
‫ואני רואה את זה עכשיו במטבח.‬

29
00:01:24,250 --> 00:01:26,002
‫רגע, זה היה מגע ביד?‬

30
00:01:29,464 --> 00:01:30,840
‫ותחיבת שיער?‬

31
00:01:31,424 --> 00:01:32,467
‫תפסיק.‬

32
00:01:32,550 --> 00:01:33,968
‫טפיחה שובבה?‬

33
00:01:34,052 --> 00:01:38,389
‫אלוהים אדירים, אימא של דייווי‬
‫דלוקה על אבא של מרגו?‬

34
00:01:38,473 --> 00:01:40,100
‫מה קורה פה לעזאזל?‬

35
00:01:41,267 --> 00:01:45,105
‫- …חובה עלייך לשדך מישהו לאימא שלך -‬

36
00:01:45,897 --> 00:01:48,608
‫דייווי הייתה המומה כל היום,‬

37
00:01:48,691 --> 00:01:51,820
‫בניסיון לעכל את המראה של אימה הדלוקה קשות‬

38
00:01:51,903 --> 00:01:54,572
‫על השיפוצניק.‬

39
00:01:54,656 --> 00:01:58,076
‫היא הניחה שבכל רגע היא תשתגע לגמרי‬

40
00:01:58,159 --> 00:02:01,204
‫בגלל אימא שלה שמתרועעת‬
‫עם קרוב משפחתה של האויבת שלה.‬

41
00:02:01,287 --> 00:02:04,999
‫אבל ככל שחלף היום,‬
‫לא הגיעה שום תגובה מטורפת,‬

42
00:02:05,083 --> 00:02:06,417
‫ודייווי הבינה…‬

43
00:02:06,501 --> 00:02:07,710
‫נראה לי שזה סבבה מבחינתי.‬

44
00:02:07,794 --> 00:02:10,547
‫בהתחלה קצת נבהלתי,‬

45
00:02:10,630 --> 00:02:13,216
‫אבל חשבתי על זה, ואני מרגישה שבא לי…‬

46
00:02:14,634 --> 00:02:16,803
‫מה ההפך מחבלה?‬

47
00:02:16,886 --> 00:02:18,346
‫את מתכוונת ל"עזרה"?‬

48
00:02:18,429 --> 00:02:20,932
‫כן, בדיוק.‬
‫אני רוצה לעזור לאימא שלי להשיג אותו.‬

49
00:02:21,015 --> 00:02:25,061
‫את יודעת, אני פשוט לא רוצה‬
‫שהיא תהיה לבד אחרי שאעזוב בשנה הבאה.‬

50
00:02:25,145 --> 00:02:28,148
‫אני ממשיכה הלאה לחיים חדשים ומגניבים,‬
‫וגם היא צריכה.‬

51
00:02:28,231 --> 00:02:30,900
‫אני מבינה.‬
‫ההורים שלי לא ישרדו האחד בלי השנייה.‬

52
00:02:30,984 --> 00:02:33,403
‫צריך את שניהם‬
‫כדי שאבא שלי יעלה על אופני הכושר.‬

53
00:02:33,486 --> 00:02:36,364
‫אני לא יודעת מה הוא יעשה‬
‫כשנלך להסתכל על קולג'ים.‬

54
00:02:36,447 --> 00:02:38,116
‫את עדיין בודקת קולג'ים אחרים?‬

55
00:02:38,199 --> 00:02:40,910
‫כן, רק כדי לוודא שפרינסטון הכי מתאים,‬
‫מה שבטח נכון.‬

56
00:02:40,994 --> 00:02:44,080
‫אז אל תדאגי, עדיין נהיה שותפות.‬
‫אה, וגם דייטים לנשף.‬

57
00:02:44,164 --> 00:02:46,541
‫דיברתי עם אדיסון.‬
‫הם/ן יהיו מחוץ לעיר בנשף,‬

58
00:02:46,624 --> 00:02:48,877
‫אז חשבתי ששלושתנו נוכל ללכת יחד.‬

59
00:02:48,960 --> 00:02:50,170
‫כן! אני מתה על זה.‬

60
00:02:50,253 --> 00:02:53,214
‫אתן מערכת היחסים הכי טובה‬
‫שהייתה לי בתיכון.‬

61
00:02:53,298 --> 00:02:56,551
‫אז זה רק הולם שנלך יחד.‬
‫-נכון. אלינור, את בפנים?‬

62
00:02:58,219 --> 00:02:59,470
‫אני מסכימה עם דייווי.‬

63
00:03:00,388 --> 00:03:02,640
‫היא אמרה משהו, נכון?‬
‫-אלינור, בחייך.‬

64
00:03:02,724 --> 00:03:04,142
‫אנחנו מדברות על נשף הסיום.‬

65
00:03:04,225 --> 00:03:06,227
‫אנחנו כבר כמעט לא רואות אותך,‬

66
00:03:06,311 --> 00:03:08,438
‫וכשזה קורה, דעתך תמיד כל כך מוסחת.‬

67
00:03:08,521 --> 00:03:10,148
‫אני יודעת. אני מצטערת.‬

68
00:03:10,231 --> 00:03:13,026
‫אני קוראת את התסריט‬
‫לסרט שאני אעבוד עליו מחר.‬

69
00:03:13,902 --> 00:03:14,861
‫יש לך שורה הפעם?‬

70
00:03:14,944 --> 00:03:19,782
‫לא, אבל שמעתי שאחד הניצבים‬
‫אולי יהיה גופה על הפוסטר.‬

71
00:03:19,866 --> 00:03:21,576
‫זה נשמע מגניב.‬

72
00:03:22,160 --> 00:03:23,786
‫אז מה לגבי ללכת איתנו לנשף?‬

73
00:03:23,870 --> 00:03:26,873
‫זה יהיה הדבר האחרון בתיכון‬
‫שנזכה לעשות יחד.‬

74
00:03:26,956 --> 00:03:30,668
‫אני יודעת,‬
‫אבל הסוכן שלי רוצה שאעשה נטוורקינג.‬

75
00:03:30,752 --> 00:03:33,004
‫המפיקים בסרט שאני עושה מחר‬

76
00:03:33,087 --> 00:03:36,633
‫הם גם המפיקים של סרט מארבל (גולות) החדש.‬

77
00:03:36,716 --> 00:03:38,343
‫את מתכוונת לסרט של מארוול.‬

78
00:03:38,426 --> 00:03:40,595
‫לא, זה סרט על גולות.‬

79
00:03:41,179 --> 00:03:45,516
‫אבל אולי הם יראו אותי ויחשבו,‬
‫"היי, הגופה הזאת מיוחדת".‬

80
00:03:46,100 --> 00:03:48,478
‫אז אני לא יכולה להתחייב כרגע לנשף.‬

81
00:03:52,732 --> 00:03:55,318
‫בסדר, נירמלה מאמי, מחר אנחנו נטפל בך.‬

82
00:03:55,401 --> 00:03:57,695
‫אז מה תרצי לעשות לכבוד‬
‫ארוחת יום ההולדת שלך?‬

83
00:03:57,779 --> 00:04:00,114
‫אני אישה פשוטה. אני לא זקוקה להרבה,‬

84
00:04:00,198 --> 00:04:02,450
‫רק את משפחתי ואת אהוביי,‬

85
00:04:02,533 --> 00:04:05,411
‫ואולי ארוחת ערב עם קייטרינג‬
‫ממסעדה בעלת כוכב מישלן.‬

86
00:04:05,495 --> 00:04:07,455
‫וואו, רק זה?‬
‫-כן.‬

87
00:04:07,538 --> 00:04:11,000
‫אבל אל תדאגי לגבי הקינוח, כי לן מטפל בזה.‬

88
00:04:11,084 --> 00:04:14,504
‫טוב, אני הולכת להתקשר‬
‫לחברת הטלפונים לגבי החזר.‬

89
00:04:14,587 --> 00:04:16,756
‫הדרך הכי טובה לסיים את היום.‬

90
00:04:18,049 --> 00:04:21,219
‫ראו הוזהרתם, לן מתכנן לאפות עוגה בעצמו.‬

91
00:04:21,302 --> 00:04:25,223
‫קמאלה, איך את יודעת‬
‫שלן מתכנן לאפות עוגה בעצמו?‬

92
00:04:25,306 --> 00:04:27,809
‫את לא עוקבת אחריו עדיין, נכון?‬

93
00:04:28,518 --> 00:04:29,769
‫אולי.‬
‫-קמאלה.‬

94
00:04:29,852 --> 00:04:32,480
‫גם את היית עוקבת אחריו‬
‫אם היית רואה את מה שראיתי.‬

95
00:04:32,563 --> 00:04:35,400
‫את מתכוונת כשהוא התנהג כמו פאקבוי‬
‫עם שרלילת היורוטראש?‬

96
00:04:35,483 --> 00:04:36,401
‫דייווי.‬

97
00:04:37,110 --> 00:04:38,194
‫אין לי מושג מה אמרת,‬

98
00:04:38,278 --> 00:04:40,738
‫אבל אני מאמינה‬
‫שאני לא רוצה שתדברי ככה בבית הזה.‬

99
00:04:40,822 --> 00:04:42,490
‫תני לי לדבר עם בת הדודה שלך.‬

100
00:04:44,617 --> 00:04:48,496
‫אני נשבעת שהוא מתכנן תוכנית‬
‫עם המאהבת שלו לגנוב את הכסף של פאטי.‬

101
00:04:48,579 --> 00:04:49,831
‫אם לן היה איזה נוכל,‬

102
00:04:49,914 --> 00:04:52,083
‫היית כבר מגלה משהו, ולא גילית.‬

103
00:04:52,166 --> 00:04:54,585
‫אבל אני פשוט יודעת שהוא זומם משהו.‬

104
00:04:54,669 --> 00:04:56,212
‫ופאטי נוטה לבטוח באנשים.‬

105
00:04:56,296 --> 00:04:58,840
‫היא עונה לכל דואר זבל שהיא מקבלת.‬

106
00:04:58,923 --> 00:05:02,302
‫איך את מצליחה בכלל‬
‫להמשיך עם המחקר שלך עם כל זה?‬

107
00:05:03,594 --> 00:05:04,846
‫אני קצת בפיגור.‬

108
00:05:04,929 --> 00:05:08,391
‫בחייך. את חייבת לשחרר את העניין הזה עם לן.‬

109
00:05:13,563 --> 00:05:17,233
‫אז אבא של מרגו עשה לא מעט עבודה בבית.‬

110
00:05:17,317 --> 00:05:20,069
‫זה כמעט כאילו שברגע שפרויקט אחד מסתיים,‬

111
00:05:20,153 --> 00:05:22,363
‫את מוצאת לו עוד פרויקט.‬

112
00:05:23,197 --> 00:05:24,866
‫מה את רומזת, דייווי?‬

113
00:05:24,949 --> 00:05:26,909
‫רק רציתי להגיד לך‬

114
00:05:27,410 --> 00:05:30,788
‫שאם את במקרה בקטע שלו,‬
‫זה יהיה בסדר מבחינתי.‬

115
00:05:30,872 --> 00:05:32,457
‫מה? אני אישה בוגרת.‬

116
00:05:32,540 --> 00:05:34,917
‫אני בקטע של למעוך שום ותשבצים.‬

117
00:05:35,001 --> 00:05:37,503
‫את בטוחה? שמעתי המון צחקוקים הבוקר.‬

118
00:05:37,587 --> 00:05:40,131
‫פשוט תודי בזה, את מחבבת אותו.‬
‫-אני לא.‬

119
00:05:40,214 --> 00:05:42,383
‫אימא, את כן, ואת צריכה להזמין אותו לצאת.‬

120
00:05:43,259 --> 00:05:46,262
‫אלוהים אדירים, דייווי,‬
‫אני לא אזמין אותו לצאת.‬

121
00:05:46,346 --> 00:05:48,139
‫תזמיני אותו לארוחת יום ההולדת של פאטי.‬

122
00:05:48,222 --> 00:05:51,559
‫זה ממש לא רומנטי.‬
‫הוא בטח ימצא את השיניים שלה במפית.‬

123
00:05:51,642 --> 00:05:53,269
‫קדימה, אימא. את יודעת שאת רוצה.‬

124
00:05:54,312 --> 00:05:55,855
‫בסדר.‬
‫-יש!‬

125
00:05:56,439 --> 00:05:57,982
‫אני מניחה שזה לא רעיון נוראי‬

126
00:05:58,066 --> 00:06:00,401
‫להזמין גבר נחמד לארוחה משפחתית מכובדת.‬

127
00:06:00,485 --> 00:06:02,195
‫נהדר. טוב, נשלח לו הודעה עכשיו?‬

128
00:06:02,278 --> 00:06:04,572
‫באמת. בתשע בערב.‬

129
00:06:04,655 --> 00:06:06,824
‫אני נראית לך כמו איזו ג'ניפר קולידג'?‬

130
00:06:07,575 --> 00:06:09,535
‫אני אדבר איתו בבוקר.‬

131
00:06:10,203 --> 00:06:11,037
‫בסדר.‬
‫-החוצה.‬

132
00:06:15,541 --> 00:06:16,834
‫אלוהים. אימא, הוא כאן.‬

133
00:06:16,918 --> 00:06:19,212
‫בסדר.‬
‫-אימא, בואי הנה.‬

134
00:06:19,295 --> 00:06:22,006
‫רגע אחד. דייווי, מה את עושה?‬

135
00:06:22,090 --> 00:06:24,884
‫אנחנו מבליטות את היתרונות שלך.‬
‫קבלי את זה כמחמאה.‬

136
00:06:24,967 --> 00:06:27,428
‫ותני מקום לקווצות הזנותיות.‬

137
00:06:27,512 --> 00:06:30,515
‫אולי פשוט תלכי מפה? ואל תקשיבי, טוב?‬

138
00:06:34,143 --> 00:06:37,063
‫אנדרס, שלום. היי.‬
‫-היי.‬

139
00:06:37,146 --> 00:06:39,649
‫את נראית…‬
‫-את הולכת לאנשהו?‬

140
00:06:39,732 --> 00:06:43,277
‫לא. כאילו, כן, אני חייבת לעבוד.‬

141
00:06:44,821 --> 00:06:47,198
‫אבל לפני שאני הולכת, רק רציתי…‬

142
00:06:47,281 --> 00:06:49,409
‫תהיתי מה אתה עושה הערב.‬

143
00:06:50,034 --> 00:06:52,829
‫אנחנו עורכים ארוחת ערב‬
‫לכבוד יום ההולדת של נירמלה,‬

144
00:06:52,912 --> 00:06:55,456
‫וזה ממש לא משהו מפואר, אבל פשוט…‬

145
00:06:57,625 --> 00:06:59,127
‫אולי תרצה לבוא?‬

146
00:07:01,879 --> 00:07:04,006
‫אשמח לבוא לארוחת ערב.‬
‫-טוב. יופי.‬

147
00:07:05,258 --> 00:07:08,553
‫אבל אני לא בטוח שכדאי שאבוא.‬

148
00:07:11,097 --> 00:07:14,851
‫את יודעת שהמצב עם הבנות שלנו הוא מורכב,‬

149
00:07:14,934 --> 00:07:16,769
‫ומרגו מבינה את זה שאני עובד כאן,‬

150
00:07:16,853 --> 00:07:20,815
‫אבל אני לא יודע אם זה יהיה בסדר מבחינתה‬
‫אם זה יהיה יותר מזה.‬

151
00:07:23,484 --> 00:07:25,862
‫אני מצטער.‬
‫-אלוהים, זה בסדר.‬

152
00:07:25,945 --> 00:07:27,530
‫זה היה רעיון מטופש.‬

153
00:07:27,613 --> 00:07:31,826
‫ובנימה זו, דייווי ידעה‬
‫שהיא חייבת למצוא דרך להשלים עם מרגו.‬

154
00:07:32,368 --> 00:07:35,371
‫אבל איך כובשים את ליבו‬
‫של מישהו שמתעב אותך כל כך?‬

155
00:07:35,455 --> 00:07:36,998
‫כנראה אתה פשוט צריך להיות עצמך…‬

156
00:07:37,081 --> 00:07:39,750
‫היי, מותק. מה הולך?‬

157
00:07:41,294 --> 00:07:44,005
‫טוב, סליחה. אני אתחיל מחדש.‬
‫-מה את רוצה, דייווי?‬

158
00:07:45,089 --> 00:07:48,050
‫אני יודעת שהיו לנו עניינים בסתיו,‬

159
00:07:48,134 --> 00:07:49,677
‫אבל אנחנו בסדר עכשיו, נכון?‬

160
00:07:49,760 --> 00:07:52,096
‫לא, אני שונאת אותך מאוד‬
‫וחושבת שאת בן אדם רע.‬

161
00:07:52,180 --> 00:07:53,639
‫אבל מה לגבי אבא שלך?‬

162
00:07:54,182 --> 00:07:55,266
‫את אוהבת אותו, נכון?‬

163
00:07:56,058 --> 00:07:57,059
‫את מרגישה טוב?‬

164
00:07:57,143 --> 00:07:59,145
‫כן. הכי טוב שיש.‬

165
00:07:59,228 --> 00:08:03,399
‫אני חושבת שאימא שלי ואבא שלך‬
‫יכולים להיות זוג חמוד.‬

166
00:08:04,150 --> 00:08:05,318
‫אני בספק.‬

167
00:08:05,401 --> 00:08:10,281
‫אבא שלי יוצא בדרך כלל‬
‫עם מורות ליוגה, קוסמטיקאיות, דיילות.‬

168
00:08:10,364 --> 00:08:13,201
‫הבנת אותי.‬
‫-אימא שלי נראית מעולה.‬

169
00:08:13,284 --> 00:08:15,620
‫הבחור בקוסטקו קורץ לה‬
‫בכל פעם שאנחנו הולכים לשם.‬

170
00:08:15,703 --> 00:08:19,540
‫ואני חושבת שאבא שלך יהיה בקטע שלה‬
‫אם הוא יחשוב שאת ואני חברות.‬

171
00:08:19,624 --> 00:08:21,501
‫טוב, אנחנו ממש לא חברות,‬

172
00:08:21,584 --> 00:08:23,753
‫ואני לא ממש רוצה שאבא שלי‬
‫ייצא עם אימא שלך.‬

173
00:08:23,836 --> 00:08:25,713
‫אבל אימא שלי היא לא אני.‬

174
00:08:25,796 --> 00:08:28,174
‫היא רופאה הגיונית לחלוטין וסופר חכמה.‬

175
00:08:28,257 --> 00:08:29,926
‫וכשאת תסעי לקולג',‬

176
00:08:30,009 --> 00:08:33,346
‫את רוצה שאבא שלך יהיה עצוב ובודד,‬

177
00:08:33,930 --> 00:08:36,849
‫ויירדם כל לילה בכורסת הטלוויזיה שלו?‬

178
00:08:40,728 --> 00:08:43,356
‫אני אוסיף קצת טייק אוויי‬
‫כדי להמתיק את העסקה.‬

179
00:08:45,816 --> 00:08:47,193
‫בסדר.‬

180
00:08:47,276 --> 00:08:48,694
‫אבל אני רוצה גם שייק.‬

181
00:08:50,029 --> 00:08:52,740
‫בסדר, אחותי…‬

182
00:08:52,823 --> 00:08:53,991
‫לא?‬

183
00:08:54,075 --> 00:08:55,034
‫לא.‬

184
00:08:56,160 --> 00:08:58,579
‫יו, ביג בן. אפשר לשבת?‬

185
00:08:59,413 --> 00:09:00,790
‫בטח.‬
‫-מעולה.‬

186
00:09:13,052 --> 00:09:16,097
‫סליחה שאני מפריע,‬
‫אבל למה אתה עושה בכלל שיעורי בית?‬

187
00:09:16,180 --> 00:09:17,682
‫התקבלת כבר לקולג' טוב, לא?‬

188
00:09:17,765 --> 00:09:19,850
‫כן, אבל אני עדיין צריך‬
‫לעשות את המשימות שלי.‬

189
00:09:20,476 --> 00:09:22,353
‫למה?‬
‫-כי אני חייב.‬

190
00:09:22,436 --> 00:09:25,314
‫אם הציונים שלי ירדו,‬
‫קולומביה עלולים לחזור בהם מהקבלה שלי.‬

191
00:09:25,398 --> 00:09:26,566
‫לא, זה מיתוס.‬

192
00:09:26,649 --> 00:09:28,526
‫לא, זה לא.‬
‫-כן, זה כן.‬

193
00:09:28,609 --> 00:09:29,944
‫אתה חושב שפקידי רישום‬

194
00:09:30,027 --> 00:09:32,530
‫בודקים את הציונים של יותר מ-1,000 ילדים?‬

195
00:09:32,613 --> 00:09:34,365
‫לא, הם בחופשה, מותק.‬

196
00:09:34,448 --> 00:09:36,325
‫ואתה יודע מי עוד זקוק להפסקה?‬

197
00:09:36,409 --> 00:09:38,578
‫אתה, חברי הקטן והחנון.‬

198
00:09:38,661 --> 00:09:40,746
‫לא הייתי יודע מה לעשות עם הפסקה.‬

199
00:09:41,247 --> 00:09:43,332
‫אני לא בן אדם רגוע.‬

200
00:09:45,209 --> 00:09:46,627
‫אני יכול ללמד אותך להירגע.‬

201
00:10:03,561 --> 00:10:05,229
‫את רואה? תסתכלי עליהם.‬

202
00:10:06,606 --> 00:10:07,565
‫מה?‬

203
00:10:10,151 --> 00:10:10,985
‫מרגו?‬

204
00:10:12,695 --> 00:10:14,030
‫מה את עושה פה?‬

205
00:10:14,905 --> 00:10:19,243
‫אני מבלה עם… דייווי.‬

206
00:10:21,162 --> 00:10:22,747
‫מה? באמת?‬

207
00:10:22,830 --> 00:10:25,082
‫כן. אנחנו חברות עכשיו.‬

208
00:10:27,710 --> 00:10:31,005
‫וחשבתי להזמין אותה‬
‫לארוחת הערב של פאטי היום?‬

209
00:10:31,505 --> 00:10:34,300
‫אלוהים, מר ראמוס, תבוא גם אתה.‬

210
00:10:34,884 --> 00:10:37,094
‫אה, לא. האמת היא שהוא לא יכול…‬

211
00:10:37,178 --> 00:10:39,847
‫האמת היא שאני אשמח לבוא.‬

212
00:10:50,608 --> 00:10:53,694
‫אחותי, שלחי לי את הטיק-טוק‬
‫של הכריש שרוקד על עמוד.‬

213
00:10:53,778 --> 00:10:55,946
‫בסדר, כולם. בבקשה.‬

214
00:10:56,030 --> 00:10:57,156
‫הארוחה מוכנה.‬

215
00:10:57,239 --> 00:10:58,366
‫תתחילו לאכול, בבקשה.‬

216
00:10:58,449 --> 00:10:59,617
‫אני אקח את זה.‬

217
00:11:00,368 --> 00:11:03,162
‫פאטי, מאניש שלח לך את זה.‬
‫הוא מתנצל שפספס את הארוחה.‬

218
00:11:03,245 --> 00:11:06,874
‫צדפי שוקולד גודייבה.‬

219
00:11:06,957 --> 00:11:08,542
‫יכאב למחזר את המתנה הזאת.‬

220
00:11:09,418 --> 00:11:11,712
‫תודה לכם שנתתם לנו להצטרף אליכם הערב.‬

221
00:11:12,713 --> 00:11:14,840
‫זה בעצם הפרויקט הכי ארוך שעשיתי.‬

222
00:11:16,342 --> 00:11:18,761
‫אבל הוא גם האהוב עליי.‬

223
00:11:26,811 --> 00:11:30,356
‫אז, דייווי ומרגו, איך השלמתן?‬

224
00:11:32,358 --> 00:11:36,153
‫טוב, הבנו שחוסר ההבנה הקטן שלנו בהתחלה‬

225
00:11:36,237 --> 00:11:37,738
‫היה טיפשי, אתם יודעים?‬

226
00:11:38,864 --> 00:11:42,702
‫כן, גם אני חשבתי שזה טיפשי‬
‫איך כמעט זרקו אותי מבית הספר,‬

227
00:11:42,785 --> 00:11:43,994
‫אז פשוט אמרתי לדייווי,‬

228
00:11:44,078 --> 00:11:47,081
‫"בטח, אני סולחת לך שהתנהגת‬
‫כמו פסיכופתית חסרת אחריות."‬

229
00:11:48,124 --> 00:11:51,252
‫וככה נהיינו חברות, ושתינו אוהבות את זה.‬

230
00:11:58,008 --> 00:12:01,303
‫לן, נראה שמישהו מנסה להתקשר אליך.‬
‫כדאי שתענה.‬

231
00:12:01,387 --> 00:12:04,890
‫אני לא רוצה לקחת את תשומת הלב‬
‫מהיום המיוחד של נירמי,‬

232
00:12:04,974 --> 00:12:07,184
‫אז אני אענה לשיחה למעלה.‬

233
00:12:10,020 --> 00:12:12,648
‫וואו. זה רינגטון ממש חזק.‬

234
00:12:12,732 --> 00:12:15,443
‫תגידי תודה שהוא שינה את זה‬
‫מ"למה אתה כזה גס רוח?"‬

235
00:12:15,526 --> 00:12:17,528
‫לא, זה מבאס.‬

236
00:12:18,654 --> 00:12:20,781
‫יודעים מה? גם אני צריכה לעלות למעלה.‬

237
00:12:20,865 --> 00:12:22,658
‫כדי להשתמש בשירותים.‬

238
00:12:22,742 --> 00:12:24,702
‫למטה שומעים הכול.‬

239
00:12:26,120 --> 00:12:28,748
‫תסמונת המעי הרגיז משתוללת במשפחה שלנו.‬

240
00:12:31,292 --> 00:12:32,710
‫הכול בסדר?‬

241
00:12:34,420 --> 00:12:35,796
‫אני לא יכול לדבר עכשיו.‬

242
00:12:35,880 --> 00:12:37,673
‫זו ארוחת יום ההולדת של נירמלה.‬

243
00:12:38,257 --> 00:12:40,217
‫בוודאי שאת לא יכולה לבוא לכאן.‬

244
00:12:40,301 --> 00:12:43,929
‫אנחנו חייבים ללכת לפי התוכנית‬
‫ולחכות עד אחרי החתונה,‬

245
00:12:44,013 --> 00:12:45,264
‫אחרת נהרוס הכול.‬

246
00:12:45,347 --> 00:12:47,475
‫הם כבר מתחילים לחשוד.‬

247
00:12:52,813 --> 00:12:54,648
‫שלום. אלינור וונג.‬

248
00:12:54,732 --> 00:12:57,276
‫ניצבת עם תפקיד. להתייצב בשיער ואיפור?‬

249
00:12:58,277 --> 00:12:59,487
‫לא, את יכולה לשבת.‬

250
00:12:59,570 --> 00:13:02,239
‫נקרא לך כשיגיע הזמן‬
‫שחייזרים יירו בך למוות עם לייזר.‬

251
00:13:02,323 --> 00:13:03,324
‫תודה.‬

252
00:13:03,407 --> 00:13:04,241
‫אלינור?‬

253
00:13:09,371 --> 00:13:10,372
‫אימא?‬

254
00:13:10,456 --> 00:13:13,709
‫כפי שאתם זוכרים,‬
‫בפעם האחרונה שאלינור ראתה את אימה,‬

255
00:13:13,793 --> 00:13:16,295
‫היא נטשה אותה והשאירה אותה מרוסקת.‬

256
00:13:16,879 --> 00:13:20,841
‫מאז, הוחלפו ביניהן‬
‫רק כמה שיחות טלפון והודעות בודדות.‬

257
00:13:21,675 --> 00:13:26,222
‫טוב, ואלינור גם הוזמנה פעם אחת‬
‫להשתתף בפודקאסט של ג'ויס,‬

258
00:13:26,305 --> 00:13:27,640
‫"משחקים בג'ויסטיק".‬

259
00:13:27,723 --> 00:13:29,809
‫וואו. חזרת לעיר.‬

260
00:13:29,892 --> 00:13:31,101
‫כן.‬

261
00:13:31,185 --> 00:13:32,394
‫לקצת זמן.‬

262
00:13:32,478 --> 00:13:34,522
‫בדיוק התכוונתי להתקשר אלייך.‬

263
00:13:34,605 --> 00:13:36,023
‫אז מה שלומך, מותק?‬

264
00:13:37,483 --> 00:13:39,401
‫האמת היא ששלומי מצוין.‬

265
00:13:39,485 --> 00:13:42,196
‫סיימתי את הלימודים מוקדם‬
‫ועכשיו אני משחקת במשרה מלאה.‬

266
00:13:42,279 --> 00:13:44,031
‫הולכת בעקבותיי.‬

267
00:13:45,032 --> 00:13:47,076
‫אולי עכשיו, כשאת משחקת באופן מקצועי,‬

268
00:13:47,159 --> 00:13:49,620
‫תביני למה עשיתי כמה מהדברים שעשיתי.‬

269
00:13:49,703 --> 00:13:52,540
‫את מתכוונת איך שהברזת לי כל החיים?‬

270
00:13:52,623 --> 00:13:53,958
‫אוי, מותק.‬

271
00:13:54,625 --> 00:13:57,670
‫אני יודעת שהרגזתי אותך‬
‫בפעם האחרונה שהתראינו,‬

272
00:13:57,753 --> 00:13:59,713
‫ואני כל כך מצטערת על זה.‬

273
00:14:00,297 --> 00:14:01,966
‫פשוט, בתור שחקנית,‬

274
00:14:02,049 --> 00:14:04,760
‫אין לך שליטה איפה או מתי תעבדי.‬

275
00:14:04,844 --> 00:14:07,680
‫אבל אם מחזיקים מעמד מספיק זמן,‬
‫זוכים לפריצה הגדולה.‬

276
00:14:08,264 --> 00:14:11,892
‫למשל, בשבוע שעבר‬
‫התקבלתי לפרסומת הארצית הראשונה שלי.‬

277
00:14:12,476 --> 00:14:14,937
‫אני מגלמת "אישה מדוכאת‬
‫במסיבת בריכה כיפית".‬

278
00:14:16,689 --> 00:14:18,107
‫מזל טוב, אימא.‬

279
00:14:19,942 --> 00:14:22,736
‫היי, אני צריכה שמישהו יהיה גופה‬
‫בכרזות הפרסום שלנו.‬

280
00:14:22,820 --> 00:14:24,905
‫שיחקתי גופה שלוש פעמים ב"חוק וסדר".‬

281
00:14:25,656 --> 00:14:28,868
‫כשאלינור ראתה את הייאוש בפניה של אימה‬

282
00:14:28,951 --> 00:14:31,245
‫לגלם גופה על כרזה,‬

283
00:14:31,328 --> 00:14:33,163
‫היא נמלאה רגשי רחמים כנים.‬

284
00:14:33,664 --> 00:14:34,874
‫טוב, בסדר. את.‬

285
00:14:40,546 --> 00:14:43,507
‫את יודעת מה? בעצם,‬
‫אני חושבת שהבת שלי צריכה לעשות את זה.‬

286
00:14:45,009 --> 00:14:46,760
‫כן, לא אכפת לי מי זה יהיה.‬

287
00:14:47,386 --> 00:14:49,096
‫זה בסדר, אימא. קחי את זה את.‬

288
00:14:49,930 --> 00:14:51,015
‫את בטוחה?‬

289
00:15:03,277 --> 00:15:05,070
‫אני חושבת שהתוכנית שלך עובדת.‬

290
00:15:05,154 --> 00:15:06,447
‫אימא שלך הקשיבה לאבא שלי‬

291
00:15:06,530 --> 00:15:09,033
‫מתאר פרק שלם של ילוסטון בפירוט.‬

292
00:15:09,116 --> 00:15:10,826
‫אני יודעת. ובדרך כלל, היא חושבת,‬

293
00:15:10,910 --> 00:15:13,537
‫"סדרות טלוויזיה‬
‫זה בשביל העובדים הכי עצלנים בחברה."‬

294
00:15:14,121 --> 00:15:16,790
‫הלילה לא היה מעצבן כמו שחשבתי.‬

295
00:15:16,874 --> 00:15:20,419
‫כאילו, אם בן לא היה קיים,‬
‫יכולתי לחשוב עלינו בתור חברות.‬

296
00:15:20,502 --> 00:15:21,670
‫גם אני.‬

297
00:15:21,754 --> 00:15:25,049
‫אבל היי, ייאמר לזכותו,‬
‫יש לו טעם מעולה בחברות.‬

298
00:15:28,469 --> 00:15:29,803
‫מדברים על החמור.‬

299
00:15:30,387 --> 00:15:31,639
‫בן בדיוק שלח לי הודעה.‬

300
00:15:33,807 --> 00:15:35,100
‫אתם עדיין מתכתבים?‬

301
00:15:35,184 --> 00:15:37,102
‫כן, זה די רנדומלי.‬

302
00:15:37,186 --> 00:15:39,563
‫פתאום הוא התחיל לסמס לי לא מזמן.‬

303
00:15:39,647 --> 00:15:42,107
‫מה עשה הילד הקטן והמגונדר?‬

304
00:15:42,191 --> 00:15:44,568
‫סליחה, מוזר לדבר על זה?‬

305
00:15:44,652 --> 00:15:47,696
‫לא, לא מוזר בכלל. בן ואני רק ידידים.‬

306
00:15:47,780 --> 00:15:48,697
‫כן.‬

307
00:15:49,323 --> 00:15:52,576
‫כן, הנחתי ככה,‬
‫כי אם היית רוצה להתחיל לצאת איתו,‬

308
00:15:52,660 --> 00:15:54,912
‫היית עושה את זה מיד אחרי שנפרדנו.‬

309
00:15:54,995 --> 00:15:56,205
‫נכון.‬

310
00:15:56,288 --> 00:15:59,917
‫כי אז זה היה קורה, אם זה היה קורה.‬

311
00:16:02,836 --> 00:16:04,630
‫אז מה המצב איתכם?‬

312
00:16:05,673 --> 00:16:07,216
‫קטע קלאסי של נערה מתבגרת,‬

313
00:16:07,800 --> 00:16:11,345
‫מעמידה פנים שהיא לא מעוניינת‬
‫באדם שאת מעוניינת בו‬

314
00:16:11,428 --> 00:16:15,891
‫כדי לגלות אם הוא בעצם מעוניין‬
‫בבחורה האחרת שמתעניינת בו.‬

315
00:16:15,975 --> 00:16:16,976
‫אני לא יודעת.‬

316
00:16:17,685 --> 00:16:19,937
‫אני מניחה שיש לי עדיין רגשות כלפיו,‬

317
00:16:20,020 --> 00:16:22,982
‫אבל אני לא מבינה מההודעות שלו מה הוא חושב.‬

318
00:16:23,065 --> 00:16:26,068
‫אולי אם תראי לי אותן, אוכל לעזור לך להבין.‬

319
00:16:26,151 --> 00:16:29,530
‫בזמן שבן שלח לדייווי הודעות‬
‫על כרישים חשפנים,‬

320
00:16:29,613 --> 00:16:33,033
‫הוא שאל את מרגו על תקוותיה וחלומותיה‬

321
00:16:33,117 --> 00:16:34,743
‫וסימן לב לכל ההודעות שלה.‬

322
00:16:34,827 --> 00:16:36,787
‫בטח, הוא שלח לשתיהן הודעות,‬

323
00:16:36,870 --> 00:16:39,248
‫אבל היה ברור שדייווי נמצאת במשבצת הידידה.‬

324
00:16:39,331 --> 00:16:42,084
‫כן, נראה שהרגשות הם הדדיים.‬

325
00:16:42,668 --> 00:16:43,502
‫באמת?‬

326
00:16:43,585 --> 00:16:47,047
‫מרגו, את אורחת.‬
‫את צריכה לנוח. אני אעזור לדייווי לסדר.‬

327
00:16:47,131 --> 00:16:49,258
‫לא אכפת לי…‬
‫-לכי לשבת.‬

328
00:16:52,136 --> 00:16:54,513
‫את בסדר? לפי העיניים שלך נראה שהתחרפנת.‬

329
00:16:54,596 --> 00:16:56,890
‫גנבתי את הטלפון של לן.‬
‫אני צריכה שתפרצי אותו.‬

330
00:16:56,974 --> 00:16:59,601
‫לעזאזל. השתגעת לגמרי.‬

331
00:17:00,602 --> 00:17:01,812
‫מהר.‬

332
00:17:02,563 --> 00:17:04,481
‫לן, מה הסיסמה שלך?‬

333
00:17:04,565 --> 00:17:06,358
‫ארבע, שלוש, שתיים, אחת.‬

334
00:17:06,442 --> 00:17:08,819
‫זה חכם כי זה הפוך.‬
‫-מעולה.‬

335
00:17:08,902 --> 00:17:11,321
‫אני אוריד אפליקציה‬
‫שתהפוך את השיער שלך לסגול.‬

336
00:17:11,405 --> 00:17:14,199
‫בסדר.‬
‫-אהבתי! תהפכי את זה לתמונת פרופיל שלי.‬

337
00:17:14,283 --> 00:17:15,200
‫- בייבי‬
‫נירמי -‬

338
00:17:15,951 --> 00:17:17,411
‫הוא קורא לה "בייבי"!‬

339
00:17:19,872 --> 00:17:20,998
‫רגע, מה את עושה?‬

340
00:17:21,081 --> 00:17:22,124
‫הגיע הזמן לקבל תשובות.‬

341
00:17:22,207 --> 00:17:23,751
‫- התחרטתי.‬
‫בואי לבית של נירמלה. -‬

342
00:17:25,044 --> 00:17:27,337
‫התלמיד עלה על מורו.‬

343
00:17:30,924 --> 00:17:33,135
‫אז מתי הסוכריה אמורה להתחיל להשפיע?‬

344
00:17:33,719 --> 00:17:35,429
‫אתה לא מרגיש כלום?‬

345
00:17:35,512 --> 00:17:37,347
‫אולי יש לך סבילות ממש גבוהה.‬

346
00:17:37,431 --> 00:17:40,225
‫זה לא מפתיע. אני תמיד שותה המון מים,‬

347
00:17:40,309 --> 00:17:43,395
‫והמאמן האישי שלי אומר‬
‫שיש לי פחות שומן גוף מדה רוק.‬

348
00:17:43,479 --> 00:17:45,355
‫אתה תמיד יכול לאכול עוד אחת.‬

349
00:17:45,439 --> 00:17:47,024
‫אין דבר כזה מסטול מדי.‬

350
00:17:47,733 --> 00:17:48,567
‫טוב.‬

351
00:17:52,780 --> 00:17:54,698
‫אז מה עושים עכשיו?‬

352
00:17:54,782 --> 00:17:57,618
‫חלק אוהבים לצפות בסרטים מצוירים מוזרים,‬

353
00:17:57,701 --> 00:17:59,787
‫אבל אני מעדיף לחלוק.‬

354
00:18:00,746 --> 00:18:04,833
‫לחלוק במה?‬
‫-החיים שלנו, הסיפורים שלנו, האמיתות שלנו.‬

355
00:18:05,334 --> 00:18:07,252
‫אבל אפשר להתחיל בקטן. את מי אתה אוהב?‬

356
00:18:07,336 --> 00:18:08,629
‫מה?‬

357
00:18:08,712 --> 00:18:10,714
‫אני לא יודע. אף אחת.‬

358
00:18:10,798 --> 00:18:12,049
‫אמרתי את האמיתות שלנו, בן.‬

359
00:18:12,132 --> 00:18:15,010
‫אנחנו שני האנשים היחידים בממד הזה כרגע.‬

360
00:18:15,094 --> 00:18:17,596
‫אנחנו לא יכולים לשקר האחד לשני.‬
‫-בסדר, כן.‬

361
00:18:19,932 --> 00:18:21,683
‫יכול להיות שיש מישהי.‬

362
00:18:21,767 --> 00:18:23,811
‫בסדר. ספר לי עוד.‬

363
00:18:24,937 --> 00:18:25,771
‫בסדר.‬

364
00:18:26,730 --> 00:18:29,233
‫חלמתי עליה.‬
‫-חלום?‬

365
00:18:31,944 --> 00:18:33,529
‫ספר לי על החלום הזה.‬

366
00:18:35,489 --> 00:18:38,992
‫טוב, הכול התחיל די רגיל, ואז…‬

367
00:18:39,076 --> 00:18:40,160
‫היי, חתיך.‬

368
00:18:42,579 --> 00:18:43,413
‫דייווי?‬

369
00:18:43,497 --> 00:18:46,959
‫אני הרבה יותר טובה ממך בלימודים.‬

370
00:18:48,335 --> 00:18:49,294
‫איפה החולצה שלי?‬

371
00:18:49,378 --> 00:18:51,380
‫הסמרטוט הזה?‬

372
00:18:54,508 --> 00:18:55,342
‫אופס.‬

373
00:19:00,472 --> 00:19:05,102
‫פשוט תישען אחורה ותן לי לקחת פיקוד.‬

374
00:19:06,019 --> 00:19:07,855
‫אתה יודע שאתה מעדיף את זה ככה.‬

375
00:19:12,317 --> 00:19:13,152
‫וואו!‬

376
00:19:14,236 --> 00:19:17,114
‫היה לי בדיוק כזה חלום משפיל על אלינור,‬

377
00:19:17,197 --> 00:19:18,657
‫מה שאומר שאתה ממש אוהב אותה.‬

378
00:19:19,741 --> 00:19:20,951
‫אתה חייב ללכת אליה.‬

379
00:19:21,034 --> 00:19:23,120
‫מה? על מה אתה מדבר? עכשיו?‬

380
00:19:23,203 --> 00:19:26,623
‫כן, בנג'מין. אתה חייב לספר לה‬
‫איך אתה מרגיש. אין זמן לבזבז.‬

381
00:19:26,707 --> 00:19:29,293
‫אני לא יכול.‬
‫מה אם היא לא מרגישה אותו הדבר?‬

382
00:19:29,376 --> 00:19:31,503
‫זה לא משנה. אתה חייב לומר את האמת שלך.‬

383
00:19:31,587 --> 00:19:33,046
‫היא צריכה לדעת.‬

384
00:19:33,130 --> 00:19:34,006
‫עכשיו, לך.‬

385
00:19:42,139 --> 00:19:43,515
‫כולם רוצים תה?‬

386
00:19:44,892 --> 00:19:46,518
‫אני פותחת.‬

387
00:19:47,519 --> 00:19:49,646
‫היי, אתם יודעים מה הולך נהדר עם תה?‬

388
00:19:49,730 --> 00:19:50,606
‫עוגה.‬

389
00:19:50,689 --> 00:19:53,066
‫חכה שתראי מה הכנתי לך, נירמי.‬

390
00:19:54,651 --> 00:19:55,986
‫אה, זה אתה.‬

391
00:19:58,447 --> 00:19:59,823
‫היי. אני מחפש את דייווי.‬

392
00:20:00,407 --> 00:20:01,491
‫בן?‬

393
00:20:02,284 --> 00:20:04,494
‫מרגו. מה את עושה פה?‬

394
00:20:04,578 --> 00:20:06,371
‫מה אתה עושה פה?‬

395
00:20:10,417 --> 00:20:14,755
‫אלוהים, אני כזאת טיפשה. יש משהו ביניכם?‬

396
00:20:14,838 --> 00:20:17,216
‫שיקרת לי כשנפתחתי בפנייך בטיפשותי?‬

397
00:20:17,299 --> 00:20:20,719
‫לא, מרגו, אני מבטיחה. בן ואני רק ידידים.‬

398
00:20:20,802 --> 00:20:21,970
‫נכון, בן?‬

399
00:20:33,732 --> 00:20:35,275
‫אז למה הוא מחזיק פרחים?‬

400
00:20:35,359 --> 00:20:36,735
‫אני לא יודעת.‬

401
00:20:36,818 --> 00:20:38,862
‫זאת מתנה לסבתא שלי?‬

402
00:20:40,906 --> 00:20:45,494
‫בסדר. תקשיבי, מרגו,‬
‫אין ביני ובין בן שום דבר.‬

403
00:20:45,577 --> 00:20:47,496
‫הוא אמר שאנחנו לא צריכים להיות ביחד‬

404
00:20:47,579 --> 00:20:50,082
‫כי שנינו חסרי ביטחון ותחרותיים מדי.‬

405
00:20:50,165 --> 00:20:51,667
‫והוא צודק.‬

406
00:20:51,750 --> 00:20:54,294
‫הוא מרושע מדי ואני משוגעת מדי.‬

407
00:20:54,378 --> 00:20:57,130
‫ביחד, אנחנו רק שני לוטרות‬
‫שמנסות להטביע האחת את השנייה.‬

408
00:20:57,214 --> 00:20:58,548
‫אז מה הוא עושה כאן?‬

409
00:20:58,632 --> 00:21:00,425
‫אין לי מושג.‬

410
00:21:00,509 --> 00:21:02,469
‫בן, למה באת?‬

411
00:21:04,221 --> 00:21:06,598
‫כי אני על סמים.‬
‫-מה?‬

412
00:21:06,682 --> 00:21:07,599
‫היי, כולם.‬

413
00:21:07,683 --> 00:21:12,020
‫תתכוננו להיות מופתעים מהעוגה המדהימה שלי.‬

414
00:21:12,104 --> 00:21:13,105
‫הבנתם?‬

415
00:21:13,188 --> 00:21:15,315
‫נירמי היא בבת עיני.‬

416
00:21:15,399 --> 00:21:17,693
‫זה לא יותר כמו בבת התפוח שלך?‬

417
00:21:22,531 --> 00:21:23,824
‫אלוהים.‬

418
00:21:24,908 --> 00:21:26,410
‫מה יש לתפוח הזה?‬

419
00:21:26,493 --> 00:21:28,078
‫אלוהים!‬
‫-אלוהים.‬

420
00:21:28,161 --> 00:21:29,621
‫היי, אחי, מה…‬

421
00:21:29,705 --> 00:21:31,039
‫העוגה שלי!‬

422
00:21:31,123 --> 00:21:33,333
‫אחי!‬
‫-אני ממש מצטער.‬

423
00:21:33,417 --> 00:21:36,378
‫אתה צריך להצטער. העוגה הזאת נראתה נפלא.‬

424
00:21:38,922 --> 00:21:41,216
‫כולם רואים את האישה הבריטית?‬

425
00:21:41,300 --> 00:21:44,678
‫אני אוסטרלית, למען האמת.‬
‫-זאת היא. זאת האישה האחרת של לן.‬

426
00:21:44,761 --> 00:21:48,432
‫מה? זאת לא אישה אחרת.‬
‫זאת סוכנת הנדל"ן שלנו.‬

427
00:21:48,515 --> 00:21:50,892
‫-לא. הוא קורא לה "בייבי"!‬

428
00:21:51,810 --> 00:21:53,437
‫בייבי הוא השם הפרטי שלי.‬

429
00:21:53,520 --> 00:21:56,690
‫קראו לי על שם הדמות הראשית ב"ריקוד מושחת".‬

430
00:21:56,773 --> 00:21:58,400
‫ההורים שלי היו די טיפשים.‬

431
00:21:59,776 --> 00:22:02,362
‫האמת היא שאני חושב שיש דבר כזה מסטול מדי.‬

432
00:22:03,405 --> 00:22:07,576
‫אבא, אפשר ללכת? זה נהיה קצת מוזר מדי.‬

433
00:22:08,785 --> 00:22:09,828
‫כן. בסדר, מותק.‬

434
00:22:11,496 --> 00:22:13,957
‫תודה לכולכם על ערב מעניין.‬

435
00:22:14,458 --> 00:22:16,251
‫נעים להכיר, בייבי.‬

436
00:22:16,835 --> 00:22:17,753
‫גם לי.‬

437
00:22:17,836 --> 00:22:19,463
‫תוכל להקפיץ אותי הביתה, בבקשה?‬

438
00:22:22,049 --> 00:22:25,677
‫מרגו, רגע. בבקשה, אל תלכי.‬
‫ההורים הבודדים שלנו זקוקים לזה.‬

439
00:22:28,096 --> 00:22:30,474
‫טוב, אם היא "סוכנת הנדל"ן" שלכם,‬

440
00:22:30,557 --> 00:22:32,851
‫למה היא לוחצת על לן לקבל כסף?‬

441
00:22:32,934 --> 00:22:35,604
‫בשביל מקדמה על דירת נופש משפחתית.‬

442
00:22:35,687 --> 00:22:38,732
‫התכוונו להפתיע את כולם בחתונה,‬

443
00:22:38,815 --> 00:22:40,442
‫אבל בייבי הייתה קצת נודניקית.‬

444
00:22:40,525 --> 00:22:42,819
‫יקירתי, מקומות נחטפים,‬

445
00:22:42,903 --> 00:22:45,322
‫ולמען האמת, אני ממש זקוקה לעמלה.‬

446
00:22:45,405 --> 00:22:46,656
‫אני שקועה בחובות.‬

447
00:22:46,740 --> 00:22:48,825
‫מה אפשר להגיד? אני אוהבת להמר על הפוני.‬

448
00:22:48,909 --> 00:22:52,662
‫טוב, זה היה ערב מרגש ביותר.‬

449
00:22:53,288 --> 00:22:57,584
‫אולי ננקה את הבלגן הזה‬
‫ונגיד לילה טוב ללן ול…‬

450
00:22:57,667 --> 00:22:59,127
‫בייבי.‬
‫-בייבי.‬

451
00:23:00,212 --> 00:23:01,254
‫היי, קמאלה,‬

452
00:23:02,130 --> 00:23:07,052
‫אני אוהב את סבתא שלך,‬
‫ואני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בה.‬

453
00:23:07,135 --> 00:23:09,679
‫אני מקווה לשכנע אותך בזה יום אחד.‬

454
00:23:14,101 --> 00:23:14,935
‫ביי.‬

455
00:23:21,525 --> 00:23:23,777
‫הערב היה בהחלט מוזר,‬

456
00:23:23,860 --> 00:23:26,279
‫ונדמה שהמוטיב המרכזי היה‬

457
00:23:26,363 --> 00:23:28,907
‫ששתיכן, עד כמה ששיקול דעתכן היה מוטעה,‬

458
00:23:29,616 --> 00:23:31,368
‫ניסיתן לדאוג לנו.‬

459
00:23:31,952 --> 00:23:33,829
‫דייווי, את לא צריכה לדאוג לי.‬

460
00:23:33,912 --> 00:23:36,623
‫אני אהיה בסדר גמור כשתעזבי.‬

461
00:23:36,706 --> 00:23:40,544
‫אבל לפעמים כשאני רואה אותך‬
‫אוכלת ארוחה מוכנה לבד,‬

462
00:23:41,294 --> 00:23:42,129
‫זה מעציב אותי.‬

463
00:23:42,212 --> 00:23:45,507
‫שלא יעציב אותך. פטוצ'יני אלפרדו במיקרוגל‬
‫מסב לי אושר רב.‬

464
00:23:46,341 --> 00:23:48,427
‫ואת יודעת מה עוד מסב לי אושר?‬

465
00:23:48,927 --> 00:23:50,512
‫שזה בסדר מבחינתך שאני אצא לדייטים.‬

466
00:23:51,221 --> 00:23:53,432
‫כי את לא רוצה למות מבלי לעשות את זה שוב?‬

467
00:23:53,515 --> 00:23:54,933
‫אלוהים, לא.‬

468
00:23:56,101 --> 00:23:58,311
‫היינו לכודות באפלה כל כך הרבה זמן,‬

469
00:23:58,395 --> 00:24:01,440
‫וכל זה גרם לי להבין שאנחנו יוצאות מזה.‬

470
00:24:02,566 --> 00:24:04,860
‫אבל לא נראה לי שאתקדם לאנשהו עם אנדרס.‬

471
00:24:04,943 --> 00:24:08,196
‫שמעתי את חריקת הצמיגים כשהוא הסתלק מהחניה.‬

472
00:24:08,822 --> 00:24:11,158
‫ועכשיו, קמאלה, אנחנו צריכות לדאוג?‬

473
00:24:12,409 --> 00:24:14,536
‫לא. אני מצטערת.‬

474
00:24:14,619 --> 00:24:17,164
‫פשוט באמת חשבתי שלן נוכל.‬

475
00:24:17,747 --> 00:24:18,957
‫לן לא נוכל.‬

476
00:24:19,040 --> 00:24:21,793
‫אין לו את הכישורים הארגוניים לרמות.‬

477
00:24:21,877 --> 00:24:24,296
‫הוא שומר את כל התיקים שלו‬
‫באמבטיה של האורחים.‬

478
00:24:24,379 --> 00:24:26,256
‫מה באמת העניין, קמאלה?‬

479
00:24:27,340 --> 00:24:28,425
‫אני לא יודעת.‬

480
00:24:30,552 --> 00:24:32,762
‫לאחרונה סירבתי להצעת עבודה מדהימה,‬

481
00:24:32,846 --> 00:24:35,015
‫ואולי כל זה פשוט נועד להסיח את דעתי‬

482
00:24:35,098 --> 00:24:36,475
‫מלהתחרט על זה.‬

483
00:24:36,558 --> 00:24:38,435
‫ולמה סירבת להצעת העבודה הזאת?‬

484
00:24:38,518 --> 00:24:42,105
‫כי העבודה בבולטימור,‬
‫ואני לא יכולה לעבור לבולטימור.‬

485
00:24:42,189 --> 00:24:44,024
‫אף פעם לא חייתי בלי משפחה.‬

486
00:24:44,107 --> 00:24:46,234
‫זאת אומרת, נראה לי שמאניש יבוא,‬

487
00:24:46,318 --> 00:24:49,738
‫אבל התא המשפחתי הקטן הזה‬
‫הפך להיות יקר במיוחד ללבי.‬

488
00:24:52,866 --> 00:24:55,327
‫אבל אנחנו תמיד כאן בשבילך.‬

489
00:24:56,077 --> 00:24:57,704
‫ואם את מתחרטת מספיק‬

490
00:24:57,787 --> 00:24:59,789
‫בשביל לבצע את תרגיל העוקץ שביצעת הערב,‬

491
00:24:59,873 --> 00:25:02,167
‫אז אולי את צריכה להסכים להצעת העבודה.‬

492
00:25:02,250 --> 00:25:04,669
‫והיי, את תמיד יכולה לבקר אותי.‬

493
00:25:04,753 --> 00:25:06,379
‫אני בטח אהיה במעלה החוף.‬

494
00:25:06,463 --> 00:25:09,216
‫את יכולה לעשות ת"ז חדשה, אני אקח את הישנה…‬

495
00:25:11,176 --> 00:25:12,844
‫אני יודעת שזה מפחיד.‬

496
00:25:12,928 --> 00:25:14,346
‫החיים שלנו משתנים.‬

497
00:25:14,429 --> 00:25:17,098
‫אבל שינוי הוא דבר טוב.‬

498
00:25:17,182 --> 00:25:19,184
‫שינוי הוא דבר הכרחי.‬

499
00:25:19,893 --> 00:25:21,186
‫סעי לבולטימור, קמאלה.‬

500
00:25:24,814 --> 00:25:27,651
‫עכשיו, מה דעתכן שנוציא קצת עוגה מהזבל‬

501
00:25:27,734 --> 00:25:31,821
‫ונשיר "יום הולדת שמח"‬
‫כמו שצריך לסבתא שלכן?‬

502
00:25:33,198 --> 00:25:35,242
‫אני מעדיפה את הגרסה של סטיבי וונדר.‬

503
00:25:38,203 --> 00:25:39,621
‫- תיכון שרמן אוקס -‬

504
00:25:39,704 --> 00:25:41,581
‫אז לאסוף את הפרחים אחרי הלימודים?‬

505
00:25:41,665 --> 00:25:42,499
‫אני בעניין.‬

506
00:25:42,582 --> 00:25:44,918
‫היי, אל, מה את עושה פה?‬

507
00:25:45,001 --> 00:25:48,004
‫אני רוצה שתדעו שאתן יותר חשובות לי ממשחק,‬

508
00:25:49,005 --> 00:25:51,007
‫ואני לגמרי בקטע של הנשף.‬

509
00:25:51,091 --> 00:25:52,092
‫באמת?‬

510
00:25:52,175 --> 00:25:53,885
‫כן.‬
‫-מגניב.‬

511
00:25:56,972 --> 00:25:58,348
‫תוכלו לתת לי שנייה?‬

512
00:25:58,431 --> 00:26:00,767
‫אני כבר חוזרת, ואז נקנה כרטיסים?‬

513
00:26:01,768 --> 00:26:03,979
‫בסדר, מעולה. נדבר אחר כך.‬
‫-טוב, ביי.‬

514
00:26:04,854 --> 00:26:06,273
‫היי. מרגו.‬

515
00:26:09,776 --> 00:26:13,154
‫תקשיבי, אני ממש מצטערת על אתמול בלילה.‬

516
00:26:13,238 --> 00:26:15,490
‫אני לא יודעת מה היה הקטע עם בן,‬

517
00:26:15,574 --> 00:26:19,578
‫אבל אני ממש ממש מבטיחה‬
‫שלא אמרתי לו לעשות את זה.‬

518
00:26:20,412 --> 00:26:21,246
‫אני יודעת.‬

519
00:26:21,830 --> 00:26:25,041
‫הוא אמר לי שטרנט מיסטל אותו,‬
‫ושלח אותו לבית שלך.‬

520
00:26:25,125 --> 00:26:27,335
‫נשמע שזו הייתה מתיחה מטופשת.‬

521
00:26:28,420 --> 00:26:29,254
‫בסדר.‬

522
00:26:30,130 --> 00:26:31,798
‫אז למה נראה שאת עדיין כועסת?‬

523
00:26:33,425 --> 00:26:36,469
‫אני לא כועסת, אני נבוכה.‬

524
00:26:37,846 --> 00:26:41,808
‫אחרי שהלכנו, לקחנו את בן ל"פופאי'ס",‬
‫שם הוא אכל עשרה פולקה.‬

525
00:26:41,891 --> 00:26:43,560
‫והוא אמר לי שהוא סימס לי‬

526
00:26:43,643 --> 00:26:45,478
‫כי הוא רצה לסיים את השנה כידידים.‬

527
00:26:46,354 --> 00:26:49,190
‫לעזאזל. אולי זה מה שהוא עושה איתך, דייווי.‬

528
00:26:49,691 --> 00:26:51,776
‫אני ממש מצטערת.‬
‫-כן.‬

529
00:26:51,860 --> 00:26:55,530
‫אני פשוט מרגישה קצת מושפלת‬
‫שהראיתי לך את כל ההודעות האלה‬

530
00:26:55,614 --> 00:26:57,657
‫מתוך מחשבה שהוא אולי מחבב אותי.‬

531
00:26:59,326 --> 00:27:01,369
‫תרגישי טוב יותר אם תדעי‬

532
00:27:01,453 --> 00:27:03,955
‫שגם לי יש עדיין רגשות כלפיו?‬

533
00:27:04,039 --> 00:27:06,124
‫אבל הוא לא מחבב גם אותי.‬

534
00:27:07,292 --> 00:27:11,838
‫כשאתם נפרדתם,‬
‫קיוויתי שהוא יזמין אותי לצאת, אבל כלום.‬

535
00:27:13,131 --> 00:27:15,967
‫רגע, אז אנחנו סתם שתי דחויות?‬

536
00:27:17,636 --> 00:27:18,595
‫כן.‬

537
00:27:20,138 --> 00:27:22,599
‫את יודעת, אני באמת מרגישה טוב יותר.‬

538
00:27:23,767 --> 00:27:26,061
‫טוב, אולי אף פעם לא נהיה החברות הכי טובות,‬

539
00:27:26,144 --> 00:27:29,189
‫אבל אשמח אם אבא שלי יצא עם אימא שלך.‬

540
00:27:30,732 --> 00:27:33,693
‫טוב, תמיד רציתי אחות חורגת מרושעת, אז…‬

541
00:27:34,277 --> 00:27:36,738
‫ביץ', אני ללא ספק סינדרלה.‬

542
00:27:36,821 --> 00:27:38,740
‫את העכברוש שתופר לה את כל השמלות.‬

543
00:27:42,786 --> 00:27:43,703
‫אנדרס.‬

544
00:27:44,454 --> 00:27:45,789
‫היי.‬
‫-היי.‬

545
00:27:46,373 --> 00:27:47,290
‫תיכנס.‬

546
00:27:47,374 --> 00:27:49,125
‫סליחה…‬
‫-כן.‬

547
00:27:49,209 --> 00:27:50,710
‫אני פשוט…‬

548
00:27:50,794 --> 00:27:53,922
‫אני פשוט מופתעת לראות אותך‬
‫אחרי היום הולדת-גייט.‬

549
00:27:54,005 --> 00:27:56,091
‫כן. אתמול בערב גרם לי להבין‬

550
00:27:56,174 --> 00:28:00,887
‫שאני לא יכול לבנות את חיי‬
‫לפי גחמותיה של נערה מתבגרת.‬

551
00:28:00,970 --> 00:28:03,390
‫אין לי מושג מה קורה עם הבנות שלנו ועם בן,‬

552
00:28:03,473 --> 00:28:08,144
‫אבל אני יודע שאלה שטויות של ילדים,‬
‫ואני בן אדם מבוגר.‬

553
00:28:08,228 --> 00:28:09,229
‫ו…‬

554
00:28:10,647 --> 00:28:14,275
‫אני רוצה לעשות משהו כבר הרבה זמן.‬

555
00:28:23,284 --> 00:28:26,121
‫גם אני רציתי שתעשה את זה כבר הרבה זמן.‬

556
00:28:27,372 --> 00:28:29,541
‫למה אתה חושב שהחלפתי את הארונות?‬

557
00:28:30,291 --> 00:28:32,669
‫למה את חושבת שלקח לי שבועיים לתקן את הברז?‬

558
00:28:45,223 --> 00:28:48,184
‫השינוי היה באוויר עבור שבט וישווקומאר.‬

559
00:28:48,268 --> 00:28:51,980
‫למרות שזה היה מפחיד, נאליני צדקה.‬
‫שינוי הוא דבר טוב.‬

560
00:28:52,772 --> 00:28:56,401
‫ועכשיו הגיע הזמן לקבל בברכה‬
‫את השינוי המרגש של ניו ג'רזי‬

561
00:28:56,484 --> 00:28:58,194
‫שהיה צפוי לדייווי.‬

562
00:28:58,278 --> 00:28:59,404
‫- סטטוס בקשה:‬
‫רשימת המתנה -‬

563
00:29:00,780 --> 00:29:02,323
‫רשימת המתנה? מה?‬

564
00:29:02,407 --> 00:29:04,492
‫דייווי ישבה בחוסר אמון.‬
‫-לעזאזל.‬

565
00:29:04,576 --> 00:29:08,329
‫אחרי כל מה שהיא עשתה,‬
‫פרינסטון שמו אותה ברשימת המתנה.‬

566
00:29:08,413 --> 00:29:10,415
‫אבל היא החליטה לשמור על קור רוח.‬

567
00:29:10,498 --> 00:29:14,127
‫אולי היו אלה האלים שאמרו לה‬
‫שעליה לפנות לכיוון אחר,‬

568
00:29:14,210 --> 00:29:15,378
‫למשל, ניו הייבן.‬

569
00:29:16,296 --> 00:29:20,049
‫…ואנו מצטערים להודיעך‬
‫שאין באפשרותנו להציע לך מקום.‬

570
00:29:20,133 --> 00:29:23,094
‫או שלא. מה לגביכם, הרווארד?‬

571
00:29:23,178 --> 00:29:26,347
‫למרבה הצער, לא נוכל לקבלך.‬

572
00:29:26,431 --> 00:29:28,016
‫…ועדת הקבלה של קולומביה…‬

573
00:29:28,099 --> 00:29:31,269
‫אנחנו מצטערים מאוד להודיעך‬
‫שלא מצאנו מקום עבורך.‬

574
00:29:31,352 --> 00:29:33,229
‫אחרי שבדקנו בקפידה עבור דארטמות',‬

575
00:29:33,313 --> 00:29:35,648
‫אנו מצטערים להודיעך שלא נוכל להציע לך…‬

576
00:29:35,732 --> 00:29:38,026
‫ייתכן שאת תוהה מה היה חסר בבקשה שלך…‬

577
00:29:38,109 --> 00:29:40,278
‫ועדת הקבלה של אוניברסיטת בראון…‬

578
00:29:40,361 --> 00:29:41,654
‫…לא יכולה למרבה הצער…‬

579
00:29:41,738 --> 00:29:43,156
‫אוניברסיטת קורנל…‬
‫-למרבה הצער…‬

580
00:29:46,034 --> 00:29:47,786
‫בהצלחה בקריירת הקולג' שלך.‬

581
00:29:47,869 --> 00:29:49,996
‫רשימת המתנה אחת ושבע דחיות?‬

582
00:29:51,080 --> 00:29:53,583
‫זה אומר שדייווי וישווקומאר לא התקבלה…‬

583
00:29:54,459 --> 00:29:55,543
‫לשום מקום!‬

584
00:30:47,595 --> 00:30:50,098
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬