1
00:00:01,000 --> 00:00:03,800
‫- פרק זה עוסק בנושאים רגישים,
וביניהם התאבדות. -‬

2
00:00:03,880 --> 00:00:04,960
‫- מומלץ להפעיל שיקול דעת. -‬

3
00:00:10,080 --> 00:00:11,520
‫גם הם יבואו אליך.‬

4
00:00:11,600 --> 00:00:14,520
‫עוד אנשים שנרצחו. כמו קסנדרה.‬

5
00:00:15,360 --> 00:00:16,520
‫וכמוני.‬

6
00:00:20,240 --> 00:00:21,320
‫אבא?‬

7
00:00:25,480 --> 00:00:26,320
‫אבא?‬

8
00:00:29,280 --> 00:00:30,280
‫אבא!‬

9
00:00:33,680 --> 00:00:38,680
‫- מצטער
אני חייב לעזוב -‬

10
00:00:45,560 --> 00:00:48,640
‫יהיו עוד. עוד אנשים שנרצחו.‬

11
00:00:50,080 --> 00:00:51,280
‫כמו קסנדרה.‬

12
00:00:52,920 --> 00:00:54,040
‫וכמוני.‬

13
00:00:54,120 --> 00:00:55,880
‫לאז!‬

14
00:01:04,760 --> 00:01:06,920
‫תעקפו!‬

15
00:01:07,000 --> 00:01:09,280
‫הרמזור ירוק, חבר.
-תעקפו!‬

16
00:01:09,760 --> 00:01:13,120
‫תעקוף! פשוט תעקפו!‬

17
00:01:17,120 --> 00:01:18,280
‫אתה בסדר?‬

18
00:01:20,160 --> 00:01:21,280
‫מצטער.‬

19
00:01:22,440 --> 00:01:23,840
‫אני יכול לעזור?‬

20
00:01:25,160 --> 00:01:26,200
‫לא.‬

21
00:01:30,320 --> 00:01:34,280
‫אבא שלי... אבא שלי מת. הוא... הוא מת.‬

22
00:01:42,480 --> 00:01:46,320
‫וכעת יש לנו זמן
לעוד שיר ישן ואהוב לפני החדשות.‬

23
00:02:11,840 --> 00:02:14,520
‫אני פשוט לא מבינה למה הוא עשה את זה.‬

24
00:02:24,400 --> 00:02:30,400
‫לאזרוס מאת הרלן קובן‬

25
00:02:34,520 --> 00:02:36,400
‫- דילן סובל ממקרה חריף
של הפרעה טורדנית-כפייתית -‬

26
00:02:36,480 --> 00:02:38,400
‫- ומתקשה לתפקד בחברה רגילה
בגלל ההפרעה שלו. -‬

27
00:02:38,480 --> 00:02:42,160
‫- זה לא נגמר. -‬

28
00:02:42,920 --> 00:02:47,400
‫אז... אני אקבל הסבר?‬

29
00:02:49,160 --> 00:02:52,160
‫אני... התכוונתי לנסוע הביתה.‬

30
00:02:52,640 --> 00:02:55,760
‫כן. זה ברור. למה?‬

31
00:02:57,040 --> 00:02:59,480
‫השהות כאן עושה לי בלגן בראש.‬

32
00:02:59,560 --> 00:03:02,920
‫אוקיי. אז כדי להירגע, אתה מתעסק‬

33
00:03:03,000 --> 00:03:05,440
‫בפתק ההתאבדות המעורפל והמעצבן של אבא.‬

34
00:03:11,920 --> 00:03:13,280
‫יש לי תאוריה.‬

35
00:03:13,920 --> 00:03:14,840
‫לגבי?‬

36
00:03:15,400 --> 00:03:17,600
‫פתק ההתאבדות המעורפל והמעצבן הזה.‬

37
00:03:18,520 --> 00:03:19,520
‫והיא?‬

38
00:03:20,680 --> 00:03:23,720
‫אני יודע שזה כתב היד של אבא.‬

39
00:03:24,240 --> 00:03:27,360
‫אבל מתי אי פעם הוא התחיל משפט באות קטנה?‬

40
00:03:27,960 --> 00:03:29,520
‫כשהוא היה אובדני.‬

41
00:03:29,600 --> 00:03:32,200
‫פיסוק לא היה בראש סדר העדיפויות שלו כנראה.‬

42
00:03:32,280 --> 00:03:35,360
‫זה נראה כמו סוף משפט, לא התחלה.‬

43
00:03:35,440 --> 00:03:39,840
‫אז... אולי... היה דף מספר אחת?‬

44
00:03:39,920 --> 00:03:41,600
‫המשטרה מצאה רק את זה.‬

45
00:03:41,680 --> 00:03:44,320
‫כן, מי מצא את הפתק קודם, המשטרה או מרגו?‬

46
00:03:45,160 --> 00:03:46,160
‫מרגו.‬

47
00:03:46,240 --> 00:03:48,920
‫ואם היא לקחה את דף מספר אחת מאיזו סיבה?‬

48
00:03:49,320 --> 00:03:50,480
‫למה שהיא תיקח?‬

49
00:03:50,560 --> 00:03:52,520
‫אין לי מושג. אני לא יודע.‬

50
00:03:53,000 --> 00:03:55,960
‫בעצמך אמרת שזה פתק מגוחך
שלא מסביר שום דבר.‬

51
00:03:56,040 --> 00:03:57,880
‫שלוש מילים ושרבוט מוזר.‬

52
00:03:57,960 --> 00:04:00,920
‫זה לא הפתק האחרון של אדם
שצלל לנבכי נפשם של אנשים!‬

53
00:04:02,960 --> 00:04:04,600
‫אני חושבת שאתה עייף מאוד.‬

54
00:04:05,760 --> 00:04:07,360
‫הוא קרא ספר.‬

55
00:04:08,280 --> 00:04:11,520
‫"שיח הערער: אובדן התמימות"
מאת סי סי ארנולד.‬

56
00:04:13,280 --> 00:04:14,680
‫ו...‬

57
00:04:14,760 --> 00:04:19,560
‫זה ספר לימוד בפסיכולוגיה מ-1954.
שיח הערער הוא אנלוגיה.‬

58
00:04:19,640 --> 00:04:22,560
‫בברית החדשה, ישו העולל והוריו הסתתרו‬

59
00:04:22,640 --> 00:04:24,640
‫מחייליו של הורדוס בתוך שיח ערער.‬

60
00:04:24,720 --> 00:04:26,840
‫הוא עוסק בתמימות ועוסק באובדן.‬

61
00:04:27,680 --> 00:04:28,920
‫סאטון?‬

62
00:04:32,200 --> 00:04:34,120
‫לאז, אתה מצער אותי עכשיו.‬

63
00:04:34,840 --> 00:04:36,960
‫אז אם לא אכפת לך, אני...‬

64
00:04:37,680 --> 00:04:42,480
‫אני הולכת להכין תה‬

65
00:04:42,960 --> 00:04:44,880
‫ולאפות כמה עוגות.‬

66
00:04:58,920 --> 00:05:00,600
‫היי, חכה.
-עוף מפה.‬

67
00:05:00,680 --> 00:05:02,360
‫לאן אתה הולך, ילד?‬

68
00:05:03,880 --> 00:05:06,520
‫אתה מפחד?
-היי, איידן!‬

69
00:05:06,600 --> 00:05:07,920
‫היי!‬

70
00:05:10,360 --> 00:05:13,800
‫היי. היי! אתה.‬

71
00:05:14,360 --> 00:05:16,320
‫מה, אתה רוצה ללכת מכות?
-מה?‬

72
00:05:16,400 --> 00:05:18,840
‫הוא מטרה קלה. ילד חלש.‬

73
00:05:18,920 --> 00:05:20,480
‫מה דעתך על מישהו גדול יותר?‬

74
00:05:22,200 --> 00:05:27,720
‫אתה, לך. כל השאר... אני כאן.‬

75
00:05:28,600 --> 00:05:29,640
‫לך תזדיין.‬

76
00:05:30,280 --> 00:05:31,480
‫לך תזדיין?‬

77
00:05:36,320 --> 00:05:37,640
‫לכו לבית הספר.‬

78
00:05:52,560 --> 00:05:54,160
‫תיכנס.
-אלך ברגל.‬

79
00:05:54,680 --> 00:05:56,440
‫אני לא רוצה שהם יתפסו אותך.‬

80
00:05:56,520 --> 00:05:58,800
‫לא יתפסו, כי אני הולך במהירות מרבית.‬

81
00:05:58,880 --> 00:06:00,240
‫ואם הם ירוצו?‬

82
00:06:00,320 --> 00:06:02,640
‫לא ירוצו. הם לא ייראו מגניבים אם ירוצו.‬

83
00:06:03,840 --> 00:06:05,240
‫תשמור על עצמך, טוב?‬

84
00:06:05,320 --> 00:06:10,760
‫זה ביטוי חסר משמעות,
כי זה לא באמת תלוי... בי.‬

85
00:06:11,840 --> 00:06:13,160
‫יש בזה משהו.‬

86
00:06:32,080 --> 00:06:33,480
‫קפה?
-אני כבר מאחר.‬

87
00:06:34,240 --> 00:06:36,080
‫אז עוד חצי שעה לא תשנה.‬

88
00:06:38,440 --> 00:06:40,600
‫הם יחשבו ששוב יש לי הנגאובר.‬

89
00:06:40,680 --> 00:06:41,840
‫זה נכון?‬

90
00:06:41,920 --> 00:06:44,920
‫כן, אבל אני לא רוצה שהם יחשבו ככה, נכון?‬

91
00:06:45,880 --> 00:06:47,520
‫זה די חשוב.‬

92
00:06:49,120 --> 00:06:52,640
‫חשבתי על ההתאבדות של אבא.
משהו לא מסתדר לי.‬

93
00:06:52,720 --> 00:06:55,680
‫מניסיוני, נדיר שזה מסתדר לבני המשפחה.‬

94
00:06:56,880 --> 00:06:59,240
‫אבל כל הפילוסופיה שלו, המקצועית,‬

95
00:06:59,320 --> 00:07:01,680
‫הייתה "אל תיתנו להם הרגשה שהם ננטשו".‬

96
00:07:01,760 --> 00:07:05,880
‫הוא באמת ובתמים האמין
שאפשר להציל אנשים פגומים.‬

97
00:07:05,960 --> 00:07:08,240
‫מי מרגיע את זה שמרגיע?‬

98
00:07:09,280 --> 00:07:11,280
‫זה מקומיקס של סנופי.‬

99
00:07:11,840 --> 00:07:15,320
‫תקשיב. לא היה בבעלותו אקדח, סת'.‬

100
00:07:16,160 --> 00:07:17,960
‫בדקתם טביעות אצבעות?‬

101
00:07:18,560 --> 00:07:22,760
‫אולי מישהו נכנס לשם, מטופל למשל,
ודאג שזה ייראה כמו התאבדות?‬

102
00:07:22,840 --> 00:07:26,560
‫זה סתם אקדח רחוב מחודש.
אין שום דרך לאתר את מקורו.‬

103
00:07:27,280 --> 00:07:28,720
‫מה עם בדיקות מז"פ?‬

104
00:07:28,800 --> 00:07:31,320
‫שרידי אבק שרפה על ידיו?
אלה דברים שאפשר לגלות.‬

105
00:07:31,400 --> 00:07:33,800
‫כן, אפשר, אבל יש עומס, לאז.‬

106
00:07:33,880 --> 00:07:36,600
‫והתאבדויות, צר לי לומר, לא נחשבות דחופות.‬

107
00:07:36,680 --> 00:07:38,440
‫מי היה רוצה להרוג את אבא שלך?‬

108
00:07:39,320 --> 00:07:42,640
‫קודם הסיפור עם קסנדרה רודס,
שקרה לפני 25 שנה...‬

109
00:07:42,720 --> 00:07:45,880
‫קראת בכלל את תיקי המשטרה שנתתי לך?‬

110
00:07:46,440 --> 00:07:49,120
‫אתה מחפש קשרים במקום שאין.‬

111
00:07:50,240 --> 00:07:51,800
‫אתה בטוח?‬

112
00:07:53,080 --> 00:07:56,320
‫סאטון, קסנדרה ואבא שלך קרו בהפרש של שנים.‬

113
00:07:56,880 --> 00:07:58,680
‫אתה מנצל לרעה את החברות בינינו.‬

114
00:07:58,760 --> 00:08:00,920
‫יש לך מזל שאני דלוק על אחותך.‬

115
00:08:09,800 --> 00:08:11,760
‫- סודי
פתוח -‬

116
00:08:11,840 --> 00:08:14,080
‫- ארכיון
תיק משטרה -‬

117
00:08:15,760 --> 00:08:18,160
‫- תיק משטרה
חשוד עיקרי: ניל קרופט -‬

118
00:08:18,240 --> 00:08:20,240
‫- מקום הימצאו לא ידוע -‬

119
00:08:29,680 --> 00:08:31,240
‫- קסנדרה
רודס -‬

120
00:08:40,520 --> 00:08:44,600
‫יהיו עוד, בן. גם הם יבואו אליך.‬

121
00:08:44,680 --> 00:08:46,640
‫- שוחרר החשוד ברצח תלמידה,
מהמשטרה נמסר שאין כיוונים נוספים -‬

122
00:09:38,440 --> 00:09:40,600
‫אלוהים.‬

123
00:10:06,560 --> 00:10:10,160
‫היי, ד"ר לאז. זה ניל.‬

124
00:10:10,480 --> 00:10:11,600
‫ד"ר לזרוס.‬

125
00:10:12,320 --> 00:10:15,440
‫הוא לא התלהב לבוא,
אבל אמרתי לו שזאת הצעה שלך‬

126
00:10:15,520 --> 00:10:19,240
‫ושתקפיד שזה לא יהיה יותר מדי... מטורלל.‬

127
00:10:19,320 --> 00:10:22,360
‫כן, אני פשוט לא רגיל
לכל הקטע של "דיבורים" בחדרים.‬

128
00:10:22,440 --> 00:10:23,720
‫טוב...‬

129
00:10:26,960 --> 00:10:30,400
‫אעשה כמיטב יכולתי לפשט את הדברים.‬

130
00:10:32,200 --> 00:10:34,160
‫תשתה משהו. הוא יכול לשתות?‬

131
00:10:35,160 --> 00:10:36,040
‫כן.‬

132
00:10:36,120 --> 00:10:38,360
‫אני שותה.
-אני לא רוצה לשתות.‬

133
00:10:38,440 --> 00:10:40,000
‫פשוט תשתה משהו.
-רדי מזה.‬

134
00:10:40,080 --> 00:10:42,040
‫ניל, פשוט תשתה...
-רדי מזה!‬

135
00:10:42,600 --> 00:10:47,680
‫ניל... אני מציע שתשב כאן.‬

136
00:10:52,800 --> 00:10:54,240
‫קסנדרה, כאן.‬

137
00:10:56,640 --> 00:10:57,920
‫מושלם.‬

138
00:11:04,520 --> 00:11:08,800
‫אז... טיפול זוגי, כן?‬

139
00:11:09,960 --> 00:11:13,800
‫ניל, למה לא נתחיל בך?
למה אתה חושב שאתה כאן?‬

140
00:11:13,880 --> 00:11:17,080
‫זה היה הרעיון שלה.
כדי לעזור למערכת היחסים שלנו.‬

141
00:11:20,440 --> 00:11:23,800
‫בסדר. קסנדרה, אותה השאלה.‬

142
00:11:23,880 --> 00:11:27,400
‫טוב, במפגשים שלנו תמיד עודדת אותי‬

143
00:11:27,480 --> 00:11:30,320
‫לעמוד על שלי ו...‬

144
00:11:32,320 --> 00:11:36,400
‫כתבתי ביומן קטן
על כל יום ועל כל פעם שאני...‬

145
00:11:36,480 --> 00:11:37,680
‫אני... אני יכול לדבר?‬

146
00:11:39,000 --> 00:11:40,320
‫בבקשה.‬

147
00:11:42,000 --> 00:11:44,680
‫אני סוגד לקסנדרה,‬

148
00:11:45,160 --> 00:11:47,800
‫אבל לפעמים, לטובתה, מה שהיא צריכה...‬

149
00:11:48,680 --> 00:11:50,760
‫הכול התחיל עם אימא שלה.‬

150
00:11:50,840 --> 00:11:52,720
‫אלוהים.
-אל תיאנחי, קסי.‬

151
00:11:53,280 --> 00:11:56,320
‫גידלה אותה אימא ללא גבולות. תספרי לו.‬

152
00:11:56,880 --> 00:11:59,640
‫היא הייתה יוצאת לרחוב,
שוכבת עם גברים בשביל כסף...‬

153
00:11:59,720 --> 00:12:01,480
‫לא נכון.
-אל תשקרי לו.‬

154
00:12:01,880 --> 00:12:05,040
‫היא שכבה עם גברים בשביל כסף.‬

155
00:12:05,600 --> 00:12:07,400
‫אולי כדי לפרנס את ילדיה, אבל...‬

156
00:12:07,480 --> 00:12:09,080
‫היית שם?‬

157
00:12:10,320 --> 00:12:13,800
‫והם גדלו במחשבה שזה נורמלי.‬

158
00:12:22,280 --> 00:12:27,240
‫אתה... היית מתאר את עצמך
כאדם שצריך להיות בשליטה‬

159
00:12:27,840 --> 00:12:29,480
‫באופן כללי בחיים?‬

160
00:12:32,280 --> 00:12:35,520
‫יש לי בראש מחשבות
על הדרך שבה העולם צריך להתנהל,‬

161
00:12:35,600 --> 00:12:38,120
‫וכשהן שם, אני רוצה שהעולם יהיה בהתאם.‬

162
00:12:38,200 --> 00:12:39,640
‫אחד מספיק.
-אתה רואה?‬

163
00:12:39,720 --> 00:12:42,880
‫אמרתי שאחד מספיק.
-אני רוצה עוד.‬

164
00:12:44,200 --> 00:12:46,880
‫אני מחזיק את המשקאות בגלובוס.‬

165
00:12:48,080 --> 00:12:50,240
‫זה עוזר לי לזכור שמחוץ לחדר הזה,‬

166
00:12:50,320 --> 00:12:52,320
‫יש... עולם גדול ורחב.‬

167
00:12:54,680 --> 00:12:58,080
‫לאן היית הולך אם היית צריך מרחב?‬

168
00:13:01,800 --> 00:13:02,840
‫להודו.‬

169
00:13:02,920 --> 00:13:03,760
‫למה?‬

170
00:13:03,840 --> 00:13:06,680
‫לחיות בזול, ללכת לאיבוד.
אף אחד לא ימצא אותך שם.‬

171
00:13:07,440 --> 00:13:09,400
‫כדאי שתלך.
-אולי אלך.‬

172
00:13:10,240 --> 00:13:11,560
‫לא תוכל לעזוב אותי.‬

173
00:13:11,640 --> 00:13:13,800
‫אני יכול, אבל איך את תסתדרי, קסנדרה?‬

174
00:13:13,880 --> 00:13:14,960
‫אני אסתדר.‬

175
00:13:15,040 --> 00:13:17,120
‫בטח תהיי כמו אימא שלך, תמצצי לגברים.‬

176
00:13:17,200 --> 00:13:18,720
‫תפסיק לומר את זה.‬

177
00:13:18,800 --> 00:13:21,160
‫לא פלא שיש לך מטרידן. צריך להכיר באמת.‬

178
00:13:21,240 --> 00:13:24,200
‫זה לא חלק מהחדר הזה,
הצורך להשלים עם מה שאנחנו?‬

179
00:13:24,280 --> 00:13:25,640
‫היא מצצה בשביל כסף.‬

180
00:13:25,720 --> 00:13:29,360
‫היא לא רוצה להודות בזה,
כי מי רוצה לחשוב שאימא שלו הייתה זונה?‬

181
00:13:29,440 --> 00:13:30,560
‫אבל זה מה שהיא הייתה.‬

182
00:13:30,640 --> 00:13:33,040
‫קסנדרה באה מזונה, וצריך להשלים עם זה‬

183
00:13:33,120 --> 00:13:35,960
‫שלפעמים התפוח לא נופל רחוק מה...‬

184
00:14:02,200 --> 00:14:03,400
‫ג'ן!‬

185
00:14:04,840 --> 00:14:05,920
‫ג'ן.‬

186
00:14:06,000 --> 00:14:08,600
‫הפסלון שאימא ואבא קנו בירח הדבש שלהם...‬

187
00:14:08,680 --> 00:14:10,640
‫אני עם לקוחה.‬

188
00:14:11,680 --> 00:14:12,720
‫היי.‬

189
00:14:13,760 --> 00:14:14,760
‫סליחה.‬

190
00:14:15,800 --> 00:14:17,920
‫זוכרת אותו? האימא המערסלת?‬

191
00:14:18,000 --> 00:14:18,960
‫כן.‬

192
00:14:19,040 --> 00:14:21,800
‫הוא היה במשרד של אבא,
אבל הוא כבר לא שם. למה?‬

193
00:14:21,880 --> 00:14:24,200
‫אין לי מושג. עכשיו בבקשה, לאז.‬

194
00:14:25,200 --> 00:14:26,240
‫כן.‬

195
00:14:27,120 --> 00:14:28,240
‫בסדר.‬

196
00:14:43,760 --> 00:14:46,960
‫טוב, תמיד עודדת אותי לעמוד על שלי.‬

197
00:14:47,080 --> 00:14:49,840
‫כתבתי ביומן על כל יום ועל כל פעם...‬

198
00:14:49,920 --> 00:14:51,920
‫היינו היחידים שהסכימו לקנות את הדירה.‬

199
00:14:52,000 --> 00:14:53,680
‫היא נשארה ריקה המון זמן.‬

200
00:14:53,760 --> 00:14:56,440
‫חוץ מכל הזבל שנשאר בעליית הגג.‬

201
00:15:00,520 --> 00:15:03,800
‫ביי. אני... אני יוצא.‬

202
00:15:03,880 --> 00:15:05,440
‫כן, עדיין עם לקוחה.‬

203
00:15:06,160 --> 00:15:07,080
‫היי.‬

204
00:15:08,960 --> 00:15:09,960
‫תשע חרבות.‬

205
00:15:12,000 --> 00:15:13,560
‫זהירות.‬

206
00:15:15,440 --> 00:15:17,360
‫זאת סיבה לדאגה?‬

207
00:15:17,440 --> 00:15:18,800
‫לא. ממש לא.‬

208
00:15:18,880 --> 00:15:20,240
‫אוקיי.‬

209
00:15:21,800 --> 00:15:23,400
‫טוב...‬

210
00:15:31,320 --> 00:15:33,480
‫שוב אתה.
-אני יודע. סליחה.‬

211
00:15:33,560 --> 00:15:36,080
‫הזכרת שכאשר קניתם את הדירה,‬

212
00:15:36,160 --> 00:15:38,720
‫לא ניקו את עליית הגג כמו שצריך.‬

213
00:15:38,800 --> 00:15:42,040
‫נכון, אבל, חבר, אני באמצע הארוחה,
צופה ב"ספירה לאחור".‬

214
00:15:42,120 --> 00:15:44,560
‫קסנדרה, האישה שגרה פה לפני כן...‬

215
00:15:45,040 --> 00:15:47,080
‫מה עשית עם החפצים שלה?‬

216
00:15:48,560 --> 00:15:51,800
‫זה רק כמה ארגזים. הם בעליית הגג. למה?‬

217
00:15:55,760 --> 00:15:59,600
‫נדמה לי שציינתי בפעם הקודמת...
היא הכירה את אבי,‬

218
00:15:59,680 --> 00:16:02,480
‫ומסיבות סנטימנטליות,‬

219
00:16:02,560 --> 00:16:04,920
‫אני אשמח לראות מה היא השאירה.‬

220
00:16:08,320 --> 00:16:11,280
‫אני לא יודע מי אתה. אתה בא לבית שלי...‬

221
00:16:11,360 --> 00:16:13,880
‫יכול להיות שאתה גנב או נוכל או...‬

222
00:16:13,960 --> 00:16:17,400
‫אתן לך את הארנק שלי,
ותוכל להחזיר לי אותו כשאלך.‬

223
00:16:22,640 --> 00:16:23,960
‫מפתח לרכב?‬

224
00:16:26,440 --> 00:16:27,640
‫כן.‬

225
00:16:28,440 --> 00:16:30,280
‫בסדר. בוא.‬

226
00:16:54,600 --> 00:16:55,640
‫הפסלון הזה...‬

227
00:16:55,720 --> 00:16:56,920
‫מה איתו?‬

228
00:16:59,520 --> 00:17:00,920
‫הוא של קסנדרה?‬

229
00:17:01,000 --> 00:17:02,760
‫כן, מעליית הגג.‬

230
00:17:09,240 --> 00:17:10,720
‫הוא היה של אבי.‬

231
00:17:10,800 --> 00:17:13,600
‫תכף תאמר שהטלוויזיה 65 האינץ' שלי
הייתה של אביך.‬

232
00:17:13,680 --> 00:17:14,880
‫הוא היה במשרד שלו.‬

233
00:17:15,800 --> 00:17:18,800
‫אני רק יודע שאשתי אוהבת את זה.‬

234
00:17:40,480 --> 00:17:42,120
‫זהירות כשאתה עולה.‬

235
00:17:46,400 --> 00:17:48,360
‫הדברים שאתה רוצה נמצאים שם.‬

236
00:17:49,440 --> 00:17:51,120
‫אלה?
-כן, אלה שם.‬

237
00:17:53,720 --> 00:17:54,720
‫שיט.‬

238
00:17:57,040 --> 00:17:58,360
‫כשקנינו את זה,‬

239
00:17:58,880 --> 00:18:00,760
‫חשבתי שזה יכול להיות חדר משחקים,‬

240
00:18:00,840 --> 00:18:06,400
‫שאשים פה את הפלייסטיישן שלי, מקרר לבירה...
אבל אני צריך לשפץ הכול כמו שצריך.‬

241
00:18:06,480 --> 00:18:10,960
‫להתקין רצפה מחוזקת ו...
נצטרך לשבור את המחיצה הזאת.‬

242
00:18:11,400 --> 00:18:14,840
‫אלוהים יודעים למה היא סגרה את זה.
האישה הטילה על זה וטו.‬

243
00:18:15,280 --> 00:18:17,000
‫אמרה שלא תראה אותי לעולם.‬

244
00:18:17,080 --> 00:18:19,360
‫אמרתי, "את אומרת את זה כאילו זה רע".‬

245
00:18:22,240 --> 00:18:24,000
‫היא סגרה את זה? קסנדרה?‬

246
00:18:24,080 --> 00:18:28,520
‫כן, תדפוק על זה. בצד זה לבנים,
וכל הקטע באמצע רק לוח גבס.‬

247
00:18:32,120 --> 00:18:33,880
‫יש משהו מאחורי זה.‬

248
00:18:33,960 --> 00:18:34,920
‫מה?‬

249
00:18:35,360 --> 00:18:36,360
‫אתה חייב לבדוק.‬

250
00:18:37,520 --> 00:18:39,320
‫אבל אנחנו חייבים לבדוק עכשיו.‬

251
00:18:40,720 --> 00:18:42,160
‫צריך לבדוק!‬

252
00:18:42,240 --> 00:18:45,720
‫זוז מהדרך, מטורף! זוז מהדרך.‬

253
00:18:52,960 --> 00:18:54,800
‫באמת יש שם משהו.‬

254
00:19:04,760 --> 00:19:06,160
‫זה כבד.‬

255
00:20:39,320 --> 00:20:40,600
‫אתה בסדר?‬

256
00:20:42,160 --> 00:20:43,360
‫כן, טיפה מזועזע.‬

257
00:20:43,880 --> 00:20:45,200
‫למה באת לכאן?‬

258
00:20:45,280 --> 00:20:50,320
‫קסנדרה הייתה אחת המטופלות של אבא.
אני מפנה את המשרד שלו.‬

259
00:20:50,400 --> 00:20:54,040
‫ראיתי את שמה באחד התיקים. הסתקרנתי.‬

260
00:20:57,200 --> 00:21:01,480
‫ואם הגופה היא של ניל? החבר, ניל קרופט?‬

261
00:21:01,560 --> 00:21:03,960
‫הוא נעלם כשהיא נרצחה.‬

262
00:21:04,040 --> 00:21:07,960
‫אבל אם זה היה הוא שם למעלה...
לא יכול להיות שהוא רצח אותה.‬

263
00:21:08,040 --> 00:21:11,120
‫בוא לא נקדים את המאוחר.
עדיין לא ידוע של מי הגופה.‬

264
00:21:14,000 --> 00:21:17,000
‫אתה מבין שנצטרך לגבות הצהרה?‬

265
00:21:52,240 --> 00:21:53,640
‫תיכנס למכונית.‬

266
00:21:53,720 --> 00:21:55,000
‫אני צריך אוויר, סת'.‬

267
00:21:55,080 --> 00:21:58,000
‫תיכנס למכונית המזדיינת, מזדיין דפוק!‬

268
00:22:10,960 --> 00:22:13,360
‫איך לעזאזל מצאת גופה?‬

269
00:22:13,440 --> 00:22:15,200
‫השאלה שאתה צריך לשאול היא‬

270
00:22:15,280 --> 00:22:18,240
‫איך לעזאזל המשטרה לא מצאה אותה ב-1999?‬

271
00:22:19,000 --> 00:22:20,160
‫למה היית שם?‬

272
00:22:21,840 --> 00:22:24,960
‫היי, שמוק. מדובר פה בעבודה שלי.‬

273
00:22:25,920 --> 00:22:29,360
‫אתה חוזר, מתחיל לבקש
כל מיני טובות מוזרות, בסדר.‬

274
00:22:29,440 --> 00:22:33,080
‫אתה מתאבל, אני מתחשב בזה.
אבל העניין נעשה רציני מאוד עכשיו.‬

275
00:22:33,160 --> 00:22:36,680
‫אז כדאי שתתחיל לדבר,
או שאתה ואני נסתכסך באמת!‬

276
00:22:37,880 --> 00:22:39,440
‫בסדר, אני אספר לך את האמת.‬

277
00:22:43,160 --> 00:22:44,560
‫ייתכן שנצטרך אלכוהול.‬

278
00:22:52,360 --> 00:22:54,400
‫דיברתי עם אבא שלי.‬

279
00:22:57,160 --> 00:22:58,560
‫ועם קסנדרה רודס.‬

280
00:23:00,760 --> 00:23:02,400
‫אני יודע, הם מתים.‬

281
00:23:06,040 --> 00:23:07,280
‫רוצה לפרט?‬

282
00:23:09,640 --> 00:23:11,160
‫זה התחיל עם קסנדרה.‬

283
00:23:11,240 --> 00:23:14,640
‫הייתי במשרד של אבא שלי. הייתי מותש.‬

284
00:23:14,720 --> 00:23:18,320
‫שכבתי על הספה שלו, רק כדי...
להיות במקום שלו...‬

285
00:23:19,440 --> 00:23:22,640
‫העיניים שלי התחילו להיעצם, ואז פתאום...‬

286
00:23:27,320 --> 00:23:29,560
‫ואז היא נכנסה, קסנדרה.‬

287
00:23:29,640 --> 00:23:32,040
‫כאילו היא באה לטיפול.‬

288
00:23:32,920 --> 00:23:34,240
‫זה לא חלום?‬

289
00:23:36,200 --> 00:23:37,560
‫לא חלום, לא.‬

290
00:23:38,440 --> 00:23:39,920
‫סליחה, אתה על תרופות?‬

291
00:23:40,600 --> 00:23:41,440
‫סת'.‬

292
00:23:41,520 --> 00:23:43,960
‫בסדר. אז מה היא אמרה?‬

293
00:23:44,040 --> 00:23:46,800
‫האישה המתה?
-היא לא חושבת שהיא מתה.‬

294
00:23:46,880 --> 00:23:48,680
‫היא חושבת שהיא באה לטיפול.‬

295
00:23:48,760 --> 00:23:51,040
‫היא חושבת שאני אבא שלי, והיא אומרת...‬

296
00:23:52,400 --> 00:23:55,840
‫שמעת אותי? אמרתי שיש לי מחשבות כאלה.‬

297
00:23:57,120 --> 00:23:59,320
‫אז מה אתה עושה?‬

298
00:23:59,640 --> 00:24:02,000
‫כי אתה לא אבא שלך.‬

299
00:24:02,080 --> 00:24:04,280
‫די זרמתי עם זה.
-למה?‬

300
00:24:04,840 --> 00:24:06,280
‫אני לא יודע.‬

301
00:24:06,360 --> 00:24:09,800
‫חשבתי שאולי היא תעזור לי
להבין למה אבא שלי התאבד.‬

302
00:24:10,400 --> 00:24:11,320
‫והיא עזרה?‬

303
00:24:12,040 --> 00:24:15,120
‫לא, היא... היא דיברה על המטרידן שלה,‬

304
00:24:15,200 --> 00:24:18,040
‫ועל ניל, החבר שלה, שהיה שם היום.‬

305
00:24:26,280 --> 00:24:28,400
‫טוב, אז איך אבא שלך נכנס לסיפור?‬

306
00:24:29,480 --> 00:24:31,960
‫אתמול בלילה, חזרתי למשרד שלו.‬

307
00:24:32,040 --> 00:24:33,840
‫חשבתי על הלוויה שלו, על סאטון.‬

308
00:24:33,920 --> 00:24:36,480
‫כל מיני מחשבות. ואני שומע מין...‬

309
00:24:40,320 --> 00:24:41,360
‫אני מרים את המבט.‬

310
00:24:44,000 --> 00:24:45,320
‫והוא שם.‬

311
00:24:46,000 --> 00:24:47,560
‫מה הוא אומר?‬

312
00:24:48,320 --> 00:24:49,720
‫הוא אומר...‬

313
00:24:49,800 --> 00:24:51,320
‫יהיו עוד, בן.‬

314
00:24:51,400 --> 00:24:53,360
‫עוד אנשים שנרצחו.‬

315
00:24:54,040 --> 00:24:55,440
‫כמו קסנדרה.‬

316
00:24:57,320 --> 00:24:58,480
‫וכמוני.‬

317
00:24:59,400 --> 00:25:00,760
‫הוא אמר מי הרג אותו?‬

318
00:25:01,720 --> 00:25:02,680
‫לא.‬

319
00:25:03,480 --> 00:25:04,880
‫שאלת?‬

320
00:25:10,240 --> 00:25:11,400
‫לא.‬

321
00:25:14,240 --> 00:25:15,840
‫אני יודע שכל זה נשמע לא שפוי.‬

322
00:25:15,920 --> 00:25:19,040
‫אבל איך מה שקרה היום מסתדר אם אני משקר?‬

323
00:25:23,240 --> 00:25:25,400
‫אני מניח שיש רק דרך אחת לגלות.‬

324
00:25:25,480 --> 00:25:28,000
‫אז כאן היה הפסלון.‬

325
00:25:28,080 --> 00:25:32,360
‫ניל דיבר, קסנדרה... התרגזה.‬

326
00:25:32,440 --> 00:25:36,800
‫הערות על זה שאימא שלה הייתה זונה.
ולפתע היא תופסת את הפסלון ו...‬

327
00:25:38,400 --> 00:25:41,560
‫היה עליה הצעיף האדום, זה שאיתו רצחו אותה.‬

328
00:25:41,640 --> 00:25:44,720
‫אז אתה אומר שהיא הרגה... מצטער, אולי הרגה‬

329
00:25:44,800 --> 00:25:46,600
‫את האיש שחשוד ברצח שלה.‬

330
00:25:46,680 --> 00:25:49,920
‫והרצח הזה, שאולי קרה לפני 25 שנה,‬

331
00:25:50,000 --> 00:25:51,680
‫אתה ראית אותו קורה היום.‬

332
00:25:52,240 --> 00:25:55,080
‫לאז...
-אני יודע איך זה נשמע, סת'. טוב?‬

333
00:25:55,160 --> 00:25:58,000
‫אם מטופל היה אומר לי דברים כאלה,
הייתי מודאג.‬

334
00:25:58,080 --> 00:26:01,880
‫מחוץ לחדר הזה, אני אדם רציונלי, אבל כאן...‬

335
00:26:01,960 --> 00:26:02,920
‫בסדר.‬

336
00:26:07,680 --> 00:26:09,680
‫בוא נשחזר את התנאים,‬

337
00:26:09,760 --> 00:26:12,880
‫את התנאים המדויקים שבהם הם מופיעים.‬

338
00:26:20,760 --> 00:26:22,760
‫צריך לעצום עיניים?‬

339
00:26:23,440 --> 00:26:26,760
‫כן.‬

340
00:26:32,440 --> 00:26:33,720
‫והם פשוט מופיעים?‬

341
00:26:34,440 --> 00:26:37,600
‫יש קול לפני כן. תמיד קול לפני כן.‬

342
00:26:37,680 --> 00:26:40,400
‫ואז, אז הם מגיעים.‬

343
00:26:58,960 --> 00:27:02,280
‫בסדר, לאז. אין לי שום הסבר.‬

344
00:27:03,040 --> 00:27:05,400
‫אני רק יודע שאני לא יכול לספר לקולגות שלי‬

345
00:27:05,480 --> 00:27:07,800
‫שראית גבר, שמת כנראה,‬

346
00:27:07,880 --> 00:27:10,240
‫מותקף על ידי אישה, שמתה בוודאות,‬

347
00:27:10,320 --> 00:27:12,360
‫במשרד של אביך המת,‬

348
00:27:12,440 --> 00:27:16,440
‫שאומר, דרך אגב, שהוא לא מת בהתאבדות‬

349
00:27:16,520 --> 00:27:18,960
‫ושאנחנו צריכים לחפש את הרוצח שלו.‬

350
00:27:27,240 --> 00:27:28,680
‫אני הולך להשתין.‬

351
00:27:37,160 --> 00:27:39,920
‫- שיח הערער אובדן התמימות
מאת סי סי ארנולד -‬

352
00:28:00,840 --> 00:28:03,280
‫אתה לא יכול לספר שאתה רואה רוחות, בן.‬

353
00:28:03,360 --> 00:28:05,160
‫יכניסו אותך לבית משוגעים.‬

354
00:28:10,120 --> 00:28:11,000
‫סת'?‬

355
00:28:11,080 --> 00:28:14,080
‫אני יודע שאסור לומר "בית משוגעים" בימינו.‬

356
00:28:14,160 --> 00:28:16,560
‫יש לזה קונוטציות משפילות או משהו.‬

357
00:28:16,640 --> 00:28:18,960
‫אבל איש כבר לא יודע איך לקרוא לשום דבר,‬

358
00:28:19,040 --> 00:28:22,800
‫במיוחד אנשים בגילי. טוב, בגיל שהייתי.‬

359
00:28:24,320 --> 00:28:25,800
‫איך ייתכן שאתה כאן?‬

360
00:28:28,880 --> 00:28:30,440
‫קברנו אותך.‬

361
00:28:33,680 --> 00:28:36,360
‫מה קורה לי, אבא? למה אני רואה אותך?‬

362
00:28:36,440 --> 00:28:38,840
‫למה אתה חושב?
-אני לא מטופל.‬

363
00:28:38,920 --> 00:28:42,840
‫כולם מטופלים, בן. בחדר הזה או מחוצה לו.‬

364
00:28:44,640 --> 00:28:46,680
‫אז מה שלומך?‬

365
00:28:46,760 --> 00:28:50,120
‫טוב. כן, טוב.
חוץ מזה שאני רואה אנשים מתים.‬

366
00:28:50,640 --> 00:28:52,840
‫כן. ספר לי על קסנדרה.‬

367
00:28:52,920 --> 00:28:54,320
‫בפעם האחרונה שהייתה פה,‬

368
00:28:54,400 --> 00:28:56,880
‫היא ריסקה לחבר שלה את הראש בפסלון.‬

369
00:28:56,960 --> 00:28:58,160
‫באמת?‬

370
00:28:58,240 --> 00:29:00,720
‫כן, במשרד הזה.‬

371
00:29:00,800 --> 00:29:05,720
‫טוב, תמיד עודדתי אותה לעמוד על שלה.‬

372
00:29:07,080 --> 00:29:11,400
‫היא מתה שנה אחרי סאטון.
היא אמרה לי שמישהו עוקב אחריה.‬

373
00:29:11,480 --> 00:29:13,040
‫ואם יש קשר?‬

374
00:29:13,600 --> 00:29:15,680
‫קסנדרה, ניל...‬

375
00:29:15,760 --> 00:29:17,160
‫הם חושבים שאני אתה.‬

376
00:29:18,600 --> 00:29:22,920
‫הן נכנסות לכאן... רוחות הרפאים האלה,‬

377
00:29:23,000 --> 00:29:26,080
‫וזה כמו שחזור,‬

378
00:29:26,160 --> 00:29:27,720
‫כמו מכונת זמן.‬

379
00:29:27,800 --> 00:29:30,880
‫כל הידע המקצועי שלי
אומר לי שזה לא יכול לקרות,‬

380
00:29:30,960 --> 00:29:33,480
‫שמוחי מתעתע בי, אבל אני רואה אותם.‬

381
00:29:33,560 --> 00:29:35,720
‫ממש מולי.
-בסדר.‬

382
00:29:35,800 --> 00:29:37,760
‫כן, בוא נעלה השערות.‬

383
00:29:39,040 --> 00:29:42,240
‫האנשים האלה מדברים‬

384
00:29:43,080 --> 00:29:45,640
‫כפי שהם דיברו במפגשים איתי.‬

385
00:29:47,160 --> 00:29:52,000
‫והחדר הזה שמע כל כך הרבה סיפורים.‬

386
00:29:52,080 --> 00:29:55,920
‫סיפורי סבל שסופרו כל כך הרבה פעמים
עד שהם נספגו בתוך הקירות,‬

387
00:29:56,000 --> 00:29:59,000
‫הפכו לחלק מהמבנה שניסה להכיל אותם.‬

388
00:29:59,080 --> 00:30:03,760
‫ועכשיו, מה? הם יוצאים מהקירות כי אתה מת?‬

389
00:30:03,840 --> 00:30:05,240
‫ייתכן.‬

390
00:30:05,320 --> 00:30:07,240
‫אתה אומר שהם חושבים שאתה אני,‬

391
00:30:07,320 --> 00:30:09,520
‫אבל זה אומר שהם חיים בהווה.‬

392
00:30:10,160 --> 00:30:11,760
‫בהווה שלהם.‬

393
00:30:11,840 --> 00:30:15,440
‫אז הם לא רוחות רפאים.
רוחות רפאים יודעות שהן מתות.‬

394
00:30:15,520 --> 00:30:16,680
‫אתה יודע שאתה מת?‬

395
00:30:16,760 --> 00:30:21,560
‫אבל אני רוח הפסיכיאטר של העבר‬

396
00:30:21,640 --> 00:30:25,080
‫שבא לבקש נקמה.
"לעזאזל, איפה השלשלאות שלי?"‬

397
00:30:27,360 --> 00:30:30,200
‫אבא. אבא, בבקשה.‬

398
00:30:33,320 --> 00:30:35,800
‫מצטער. אני לא יוצא הרבה.‬

399
00:30:38,680 --> 00:30:40,840
‫אתה מתגעגע לזה, נכון?‬

400
00:30:41,880 --> 00:30:45,320
‫אתה ואני, מלבנים עניין.‬

401
00:30:47,680 --> 00:30:49,480
‫אבל אתה פסיכיאטר.‬

402
00:30:51,040 --> 00:30:52,480
‫אתה יודע שהמוות סופי,‬

403
00:30:54,840 --> 00:30:58,400
‫שאתה ואני לעולם לא נהיה שוב יחד.‬

404
00:30:59,200 --> 00:31:04,480
‫וזה משהו שקשה לשנינו להשלים איתו.‬

405
00:31:05,200 --> 00:31:07,000
‫אז אתה אומר...‬

406
00:31:09,440 --> 00:31:12,320
‫שאני מתגעגע אליך כל כך שאני יוצר אותך?‬

407
00:31:16,480 --> 00:31:19,920
‫מי רצח אותך? בבקשה, אבא, בבקשה.‬

408
00:31:21,520 --> 00:31:24,400
‫אם לא התאבדת, אתה חייב לדעת מי הרג אותך.‬

409
00:31:27,360 --> 00:31:28,720
‫אבא, מי רצח אותך?‬

410
00:31:28,800 --> 00:31:31,680
‫אני לא יודע.
-בבקשה, אבא, בבקשה.‬

411
00:31:31,760 --> 00:31:34,760
‫אם לא נהרגת בהתאבדות,
אתה ודאי יודע מי הרג אותך.‬

412
00:31:34,840 --> 00:31:36,280
‫ואם מישהו רצח אותך,‬

413
00:31:36,360 --> 00:31:39,680
‫אז ייתכן שיש לזה קשר לרצח של סאטון.‬

414
00:31:39,760 --> 00:31:40,960
‫בבקשה.‬

415
00:31:45,120 --> 00:31:47,000
‫סאטון היפה שלי.‬

416
00:31:51,600 --> 00:31:55,200
‫כתבת... "זה לא נגמר"‬

417
00:31:56,080 --> 00:31:57,200
‫בפתק.‬

418
00:31:57,280 --> 00:31:58,880
‫זה קשור לסאטון?‬

419
00:32:00,800 --> 00:32:02,040
‫אבא?‬

420
00:32:06,480 --> 00:32:09,440
‫אבא? אבא, זה קשור לסאטון?‬

421
00:32:13,120 --> 00:32:13,960
‫לאז.‬

422
00:32:17,400 --> 00:32:18,400
‫אתה בסדר?‬

423
00:32:20,680 --> 00:32:21,880
‫עם מי אתה מדבר?‬

424
00:32:32,040 --> 00:32:33,520
‫בוא נלך מפה.‬

425
00:33:01,160 --> 00:33:02,240
‫שוב אופה?‬

426
00:33:03,200 --> 00:33:04,240
‫כן.‬

427
00:33:06,360 --> 00:33:08,840
‫ביררתי על שיח הערער.‬

428
00:33:08,920 --> 00:33:11,360
‫זה רק ספר, ג'ן.
לא הייתי צריך להזכיר את זה.‬

429
00:33:11,440 --> 00:33:13,320
‫לא, תקשיב.‬

430
00:33:13,400 --> 00:33:17,200
‫בארצות מסוימות הוא מסמל גלגול נשמות.‬

431
00:33:17,280 --> 00:33:19,280
‫יש תרבויות ששורפות את הגרגרים שלו,‬

432
00:33:19,360 --> 00:33:22,680
‫והעשן משמש לסוג של טיהור פולחני.‬

433
00:33:22,760 --> 00:33:26,720
‫ויש כאלה שחושבים
שהוא עוזר לעודד מגע עם עולמות אחרים.‬

434
00:33:27,920 --> 00:33:30,640
‫ויש גם פרשנות אפלה יותר.‬

435
00:33:31,200 --> 00:33:32,120
‫שהיא?‬

436
00:33:32,200 --> 00:33:34,360
‫שעץ הערער מסלק שדים.‬

437
00:33:34,920 --> 00:33:36,360
‫זה קשקוש.‬

438
00:33:36,440 --> 00:33:39,200
‫לא, אבל ייתכן שהוא הניח אותו שם כמסר.‬

439
00:33:39,280 --> 00:33:42,720
‫אתה חושב שנכנס לו לראש הרעיון
שהוא יכול להיות איתה שוב?‬

440
00:33:42,800 --> 00:33:44,720
‫ייתכן. הכול ייתכן.‬

441
00:33:44,800 --> 00:33:46,960
‫אתה חושב שהוא חשב שהוא וסאטון יכולים...‬

442
00:33:47,040 --> 00:33:48,120
‫ג'ן!‬

443
00:33:51,160 --> 00:33:54,360
‫אני מצטער. אני עייף. אני עולה לחדר.‬

444
00:34:11,800 --> 00:34:13,200
‫- הבלשית אליסון בראון -‬

445
00:34:13,280 --> 00:34:14,480
‫יבוא.‬

446
00:34:19,800 --> 00:34:23,080
‫אם במז"פ יזהו רשמית את הגופה כניל קרופט,‬

447
00:34:23,600 --> 00:34:27,200
‫אני חושב שאנחנו צריכים
לשקול את האפשרות שזה כלי הרצח.‬

448
00:34:29,400 --> 00:34:30,680
‫ואם היא הרגה אותו,‬

449
00:34:32,160 --> 00:34:33,960
‫אז מי הרג אותה?‬

450
00:34:37,400 --> 00:34:40,320
‫כתבת "זה לא נגמר" בפתק. זה קשור לסאטון?‬

451
00:34:44,080 --> 00:34:46,120
‫אבא, זה קשור לסאטון?‬

452
00:34:50,120 --> 00:34:53,000
‫- ברכות
מחזור 98' -‬

453
00:35:39,720 --> 00:35:40,680
‫שלום?‬

454
00:35:51,440 --> 00:35:52,600
‫שלום?‬

455
00:37:08,480 --> 00:37:09,520
‫ג'ואל לזרוס?‬

456
00:37:10,480 --> 00:37:12,840
‫סליחה. לא הייתי צריך להיכנס.‬

457
00:37:15,800 --> 00:37:17,160
‫נקשתי.‬

458
00:37:23,400 --> 00:37:25,120
‫אתה רוצה לימונדה?‬

459
00:37:30,240 --> 00:37:33,600
‫אני יודע מה אתה חושב עליי.
או מה חשבת עליי לפחות.‬

460
00:37:35,280 --> 00:37:38,000
‫תנחומיי, דרך אגב. על אביך.‬

461
00:37:41,320 --> 00:37:42,280
‫תודה רבה.‬

462
00:37:44,280 --> 00:37:45,240
‫וכן...‬

463
00:37:47,440 --> 00:37:50,080
‫הרבה זמן חשבתי שרצחת את אחותי.‬

464
00:37:52,120 --> 00:37:53,480
‫לא היית היחיד.‬

465
00:37:56,720 --> 00:38:01,000
‫מוזר לשאול שאלה כזאת
כששותים לימונדה, אבל...‬

466
00:38:04,960 --> 00:38:05,880
‫רצחת אותה?‬

467
00:38:07,920 --> 00:38:09,680
‫לספר לך איך הכרתי את סאטון?‬

468
00:38:11,120 --> 00:38:14,400
‫והיא הייתה בחורה מקסימה,
דרך אגב. מנומסת מאוד.‬

469
00:38:15,360 --> 00:38:17,120
‫היא חיפשה כלב.‬

470
00:38:18,120 --> 00:38:21,120
‫ראזלס, הכלב של סבא וסבתא שלך.‬

471
00:38:22,880 --> 00:38:25,520
‫עזרתי לה לחפש בכל הגנים והחצרות.‬

472
00:38:27,200 --> 00:38:30,280
‫בסוף מצאנו אותו. היא שמחה כל כך.‬

473
00:38:31,800 --> 00:38:35,520
‫והיא הביאה לי את כלב הצעצוע הזה כאות תודה.‬

474
00:38:38,000 --> 00:38:40,720
‫לא הבנתי למה היית ברחוב שלנו.‬

475
00:38:40,800 --> 00:38:43,800
‫ראו אותך מסתובב ברחוב שלנו
בלילה שבו היא מתה.‬

476
00:38:43,880 --> 00:38:45,520
‫"מסתובב." אתה רואה?‬

477
00:38:46,200 --> 00:38:48,080
‫שפה של עיתונים.‬

478
00:38:48,160 --> 00:38:50,600
‫"המוזר", "המתבודד".‬

479
00:38:51,640 --> 00:38:53,800
‫כל אחד שקצת שונה, זה מפריע להם.‬

480
00:38:54,320 --> 00:38:56,120
‫הייתה נגדך תלונה קודמת,‬

481
00:38:56,200 --> 00:38:59,720
‫שגנבת תחתונים מבית של נערה,
אז זה לא היה חסר בסיס.‬

482
00:38:59,800 --> 00:39:01,800
‫מעולם לא עשית משהו לא רציונלי?‬

483
00:39:02,560 --> 00:39:03,680
‫הייתי צעיר.‬

484
00:39:07,200 --> 00:39:08,800
‫אז למה היית שם?‬

485
00:39:10,000 --> 00:39:11,080
‫ג'ואל...‬

486
00:39:15,720 --> 00:39:17,320
‫הייתי בן 20 פלוס.‬

487
00:39:18,480 --> 00:39:19,880
‫עדיין בתול.‬

488
00:39:20,600 --> 00:39:23,040
‫ונדלקתי על האישה ממספר חמש.‬

489
00:39:23,120 --> 00:39:26,760
‫לא הייתי נער שבטוח בעצמו,
אבל שמעתי אותה בדואר לפני כן,‬

490
00:39:26,840 --> 00:39:28,920
‫והיא אמרה שהיא תצא בערב ההוא,‬

491
00:39:29,840 --> 00:39:32,200
‫אז ניסיתי ליצור דרך לדבר איתה.‬

492
00:39:32,840 --> 00:39:35,240
‫חשבתי לציין שיש בעיה באוטו שלה.‬

493
00:39:35,640 --> 00:39:37,160
‫בעיה שאני יצרתי.‬

494
00:39:38,120 --> 00:39:40,920
‫הבעיה הייתה שלא ידעתי מתי בדיוק היא תצא.‬

495
00:39:41,000 --> 00:39:41,840
‫טוב.‬

496
00:39:42,360 --> 00:39:45,440
‫ברור שראיתי את כולכם יוצאים לנשף קודם לכן.‬

497
00:39:45,520 --> 00:39:47,400
‫סיפרתי את זה למשטרה.‬

498
00:39:47,480 --> 00:39:50,880
‫אמרתי להם גם שמאוחר יותר
ראיתי את בילי מקינטייר‬

499
00:39:50,960 --> 00:39:53,480
‫חוזר לבית שלכם ברכבו
ואת אחותך נכנסת לתוכו.‬

500
00:39:53,560 --> 00:39:54,400
‫בילי?‬

501
00:39:56,800 --> 00:39:58,200
‫נראה שהוא כעס עליה.‬

502
00:40:01,600 --> 00:40:03,600
‫היה ביניהם ויכוח די סוער.‬

503
00:40:07,680 --> 00:40:10,880
‫בילי צעק עליה ואז טס משם כמו נהג מרוצים.‬

504
00:40:13,240 --> 00:40:15,560
‫אז מה עשית אחרי שראית את זה?‬

505
00:40:16,120 --> 00:40:17,280
‫שום דבר.‬

506
00:40:17,880 --> 00:40:19,880
‫זה היה אירוע קטן בערב שלי.‬

507
00:40:20,600 --> 00:40:23,720
‫הנחתי מה שכל אחד היה מניח,
מריבה קטנה בין בני זוג.‬

508
00:40:24,560 --> 00:40:26,040
‫והלכת הביתה?
-כן.‬

509
00:40:27,320 --> 00:40:30,600
‫במקום לחכות לאישה במספר חמש?‬

510
00:40:37,720 --> 00:40:39,800
‫נכנסת לבית שלי בלי רשות.‬

511
00:40:43,040 --> 00:40:44,280
‫התקשרתי למשטרה?‬

512
00:40:46,000 --> 00:40:47,000
‫לא.‬

513
00:40:48,240 --> 00:40:50,960
‫הצעתי לך לימונדה ועניתי על השאלות שלך.‬

514
00:40:52,920 --> 00:40:55,680
‫אז אם אתה רוצה לחקור אותי
כאילו חזרנו ל-1998...‬

515
00:40:59,760 --> 00:41:01,200
‫אני מציע שתלך.‬

516
00:41:10,200 --> 00:41:12,200
‫אני רוצה לקחת את הדובי של סאטון.‬

517
00:41:15,480 --> 00:41:16,920
‫אני אביא לך אותו.‬

518
00:41:26,800 --> 00:41:28,120
‫הייתי צריך לעבור מכאן,‬

519
00:41:28,200 --> 00:41:30,280
‫אבל זה היה נראה כמו אשמה.‬

520
00:41:32,360 --> 00:41:34,360
‫חשבתי שזה ידעך.‬

521
00:41:37,120 --> 00:41:40,640
‫בילי מקינטייר לא החמיץ
שום הזדמנות להכפיש אותי.‬

522
00:41:43,080 --> 00:41:45,880
‫והמשטרה סימנה אותי מהיום הראשון.‬

523
00:41:46,440 --> 00:41:50,040
‫בכל פעם ששודדים מישהו, נוגעים במישהו,
נחש את מי הם באים לחקור.‬

524
00:41:51,040 --> 00:41:53,360
‫עדיין יש שמועות, באינטרנט.‬

525
00:41:53,440 --> 00:41:55,720
‫אין שמץ של ראיה, אבל לא אכפת להם.‬

526
00:42:02,000 --> 00:42:04,160
‫אתה יכול לדמיין איזו הרגשה זאת...‬

527
00:42:06,280 --> 00:42:08,800
‫כשאנשים מביטים בך בחשדנות?‬

528
00:42:12,040 --> 00:42:13,360
‫אפילו עכשיו.‬

529
00:42:29,200 --> 00:42:30,760
‫יו, מה קורה?‬

530
00:42:31,280 --> 00:42:35,040
‫שאלה אקראית.
אתה עדיין מדבר עם בילי מקינטייר?‬

531
00:42:35,120 --> 00:42:38,120
‫וואו, מאיפה זה בא? ראית אותו בחיזיון?‬

532
00:42:38,640 --> 00:42:41,360
‫הוא היה בלוויה של אבא שלך, אבל הלך די מהר.‬

533
00:42:41,800 --> 00:42:45,080
‫אתה עדיין יודע מה המספר שלו?
-כנראה, אם לא החליף אותו.‬

534
00:42:46,440 --> 00:42:47,840
‫אני מניח שאוכל לבקש ממרגו.‬

535
00:42:48,360 --> 00:42:52,160
‫אימא שלו בטח יודעת,
אבל אתה מתכוון להתקשר אליו ככה סתם?‬

536
00:42:52,240 --> 00:42:55,240
‫למה לא? יצרתי קשר עם בלה,
אז למה לא עם בילי?‬

537
00:42:55,320 --> 00:42:58,640
‫תן לי לחשוב. כי בילי היה שמוק.‬

538
00:43:00,240 --> 00:43:02,160
‫כן, יש בזה משהו.‬

539
00:43:02,240 --> 00:43:05,480
‫אבל אם הייתי מפסיק לדבר עם שמוקים,
לא הייתי מדבר אי...‬

540
00:43:08,560 --> 00:43:09,960
‫יפה מאוד.‬

541
00:43:13,440 --> 00:43:14,480
‫כן.‬

542
00:43:16,080 --> 00:43:17,080
‫תודה.‬

543
00:43:19,680 --> 00:43:21,200
‫- שם קובץ: ד"ר ג'ונתן לזרוס
תיק מספר 4899 -‬

544
00:43:21,280 --> 00:43:23,280
‫- בדיקת שרידי אבק שרפה רשמית
ממצאים ראשוניים -‬

545
00:44:05,280 --> 00:44:06,360
‫סאטון?‬

546
00:44:08,480 --> 00:44:09,640
‫היי, אבא.‬

547
00:45:07,040 --> 00:45:09,040
‫תרגום כתוביות: נעמי מאזוז‬