1
00:00:35,600 --> 00:00:36,440
‫הצילו!‬

2
00:01:43,120 --> 00:01:45,920
‫לא מדדת אותו? אין סיכוי שזה יתאים.‬

3
00:01:46,640 --> 00:01:48,080
‫לכופף את הרגליים שלו?‬

4
00:01:49,040 --> 00:01:52,480
‫הן ארוכות מדי.‬
‫-למשפחת פיכלר אין כסף לארון בהתאמה אישית.‬

5
00:01:54,680 --> 00:01:55,760
‫אני אטפל בזה.‬

6
00:02:18,360 --> 00:02:21,440
‫מר פיכלר, אני מקווה שלא תיטור לי טינה.‬

7
00:02:22,880 --> 00:02:24,360
‫לא, מובן שלא.‬

8
00:02:24,440 --> 00:02:27,000
‫מה יעזרו לי 15 הסנטימטרים האלה עכשיו?‬

9
00:02:41,200 --> 00:02:43,560
‫- NETFLIX מציגה -‬

10
00:03:33,160 --> 00:03:35,560
‫- בלום -‬

11
00:04:03,160 --> 00:04:04,040
‫בוקר טוב.‬

12
00:04:06,040 --> 00:04:06,920
‫בוקר טוב.‬

13
00:04:09,600 --> 00:04:11,000
‫מתי חזרת הביתה?‬

14
00:04:12,160 --> 00:04:13,000
‫מאוחר.‬

15
00:04:14,040 --> 00:04:15,480
‫כבר ישנת.‬

16
00:04:17,120 --> 00:04:18,320
‫היה לך יום ארוך?‬

17
00:04:19,520 --> 00:04:21,760
‫כן. ארוך ו…‬

18
00:04:24,000 --> 00:04:25,080
‫מסובך.‬

19
00:04:28,560 --> 00:04:29,560
‫התגעגעתי אלייך.‬

20
00:04:36,440 --> 00:04:37,280
‫קומי.‬

21
00:04:39,680 --> 00:04:42,680
‫אני לא רוצה, אימא.‬
‫-קדימה, קומי.‬

22
00:04:51,200 --> 00:04:52,720
‫רק במספר הזה.‬

23
00:04:53,440 --> 00:04:54,840
‫בלי לחץ.‬

24
00:04:55,760 --> 00:04:56,680
‫אהיה בקשר.‬

25
00:04:58,280 --> 00:05:00,440
‫מי זה היה?‬
‫-סתם, מישהו מהעבודה.‬

26
00:05:00,520 --> 00:05:01,400
‫זה טלפון חדש?‬

27
00:05:02,160 --> 00:05:03,920
‫לא, רק החלפתי כיסוי.‬

28
00:05:06,720 --> 00:05:07,800
‫אני צריכה להתארגן.‬

29
00:05:19,760 --> 00:05:21,240
‫- משטרה -‬

30
00:05:23,280 --> 00:05:25,400
‫אימא, איך את מצליחה להרוס טוסט?‬

31
00:05:25,480 --> 00:05:29,440
‫זו אמנות, מתוקה.‬
‫-תוותרי. בשביל זה יש לנו את סבא.‬

32
00:05:30,320 --> 00:05:33,760
‫בוא נלך, טים. אני צריכה להחליף בגדים‬
‫לפני שיעור התעמלות.‬

33
00:05:36,400 --> 00:05:37,280
‫ביי, מתוקה.‬

34
00:05:37,360 --> 00:05:38,400
‫ביי, אבא.‬
‫-ביי.‬

35
00:05:38,480 --> 00:05:40,000
‫ביי.‬
‫-בסדר.‬

36
00:05:41,320 --> 00:05:42,440
‫סנדוויץ'?‬
‫-יש.‬

37
00:05:42,520 --> 00:05:43,800
‫שיעורי בית?‬
‫-יש.‬

38
00:05:43,880 --> 00:05:45,000
‫אינסולין?‬
‫-יש.‬

39
00:05:45,080 --> 00:05:47,040
‫כן.‬
‫-בום!‬

40
00:05:49,160 --> 00:05:50,520
‫שיהיה יום נעים!‬
‫-ביי!‬

41
00:05:54,560 --> 00:05:55,800
‫לא התגלחת.‬

42
00:05:55,880 --> 00:05:56,960
‫אתגלח אחר כך.‬

43
00:05:57,760 --> 00:06:00,000
‫הקולגות שלי יתמודדו עם קצת זיפים.‬

44
00:06:04,520 --> 00:06:05,560
‫בוקר טוב, אבא.‬

45
00:06:05,640 --> 00:06:07,320
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

46
00:06:17,960 --> 00:06:19,360
‫אתם כאלה טמבלים.‬

47
00:06:55,720 --> 00:06:56,560
‫מארק.‬

48
00:07:02,400 --> 00:07:03,280
‫מארק.‬

49
00:07:07,400 --> 00:07:08,400
‫מארק!‬

50
00:07:10,600 --> 00:07:13,400
‫מארק! אלוהים!‬

51
00:07:29,920 --> 00:07:31,520
‫לא!‬

52
00:08:21,160 --> 00:08:22,160
‫יש חדשות?‬

53
00:08:27,520 --> 00:08:29,600
‫חשבתי שכבר יצאתם לחופשה.‬

54
00:08:30,720 --> 00:08:31,560
‫לחופשה?‬

55
00:08:31,640 --> 00:08:33,640
‫הוא ביקש חופש אתמול, בהתראה קצרה.‬

56
00:08:36,560 --> 00:08:38,600
‫אולי זו הייתה אמורה להיות הפתעה.‬

57
00:08:40,480 --> 00:08:41,880
‫אני לא אוהבת הפתעות.‬

58
00:08:44,480 --> 00:08:45,680
‫אני לא יודע.‬

59
00:08:56,280 --> 00:08:58,000
‫צר לי מאוד, גברת בלום.‬

60
00:09:00,680 --> 00:09:03,160
‫עשינו כל מה שיכולנו.‬

61
00:09:07,400 --> 00:09:09,080
‫בעלך נפטר.‬

62
00:09:52,400 --> 00:09:53,880
‫בלום, אני מצטער כל כך.‬

63
00:09:53,960 --> 00:09:55,640
‫מארק היה…‬
‫-כן, הוא היה.‬

64
00:09:58,360 --> 00:09:59,280
‫בואו.‬

65
00:10:30,240 --> 00:10:31,360
‫מה את עושה?‬

66
00:10:31,880 --> 00:10:33,480
‫אף אחד חוץ ממני לא נוגע בו.‬

67
00:10:34,120 --> 00:10:35,800
‫מארק לא היה רוצה בזה.‬

68
00:10:35,880 --> 00:10:37,760
‫מארק לא היה רוצה הרבה דברים.‬

69
00:10:37,840 --> 00:10:40,120
‫למות, למשל. הוא בטוח לא היה רוצה בזה.‬

70
00:10:40,200 --> 00:10:41,760
‫זה שונה כשמדובר באדם זר.‬

71
00:10:41,840 --> 00:10:43,920
‫ריזה, אתה יודע מה אני הכי אוהבת בך?‬

72
00:10:44,600 --> 00:10:46,160
‫שאתה יודע לשתוק.‬

73
00:11:28,520 --> 00:11:30,160
‫הבטחת!‬

74
00:11:36,600 --> 00:11:37,440
‫אתה…‬

75
00:11:45,600 --> 00:11:47,520
‫בבקשה, תחזור.‬

76
00:11:50,960 --> 00:11:52,720
‫אני צריכה אותך.‬

77
00:11:55,040 --> 00:11:57,240
‫אני לא יכולה לעשות את זה בלעדיך.‬

78
00:11:58,000 --> 00:12:01,240
‫אני לא יכולה לעשות כלום בלעדיך.‬

79
00:12:35,240 --> 00:12:37,840
‫כשמישהו קרוב אלינו‬

80
00:12:37,920 --> 00:12:42,120
‫נלקח מאיתנו בצורה כל כך חסרת פשר,‬

81
00:12:43,320 --> 00:12:47,440
‫אנחנו תמיד שואלים את עצמנו,‬
‫ובצדק, את אותה השאלה.‬

82
00:12:48,480 --> 00:12:50,320
‫איך אלוהים נתן לזה לקרות?‬

83
00:12:51,240 --> 00:12:53,080
‫התשובה נמצאת בכתבי הקודש.‬

84
00:12:55,200 --> 00:12:57,840
‫הבשורה על פי יוחנן, פרק י"ד, פסוק 14.‬

85
00:12:57,920 --> 00:12:59,120
‫"ויאמר אליו תומא,‬

86
00:12:59,200 --> 00:13:03,800
‫"'אדוני, לא ידענו אנה אתה הולך,‬
‫ואיככה נדע את הדרך?'‬

87
00:13:04,840 --> 00:13:09,880
‫"ויאמר אליו ישוע, 'אנוכי הדרך והאמת.‬

88
00:13:10,400 --> 00:13:13,440
‫"'לא יבוא איש אל האב בלתי על ידי.‬

89
00:13:13,520 --> 00:13:17,280
‫"'לו ידעתם אותי, גם את אבי ידעתם.'"‬

90
00:13:26,640 --> 00:13:27,640
‫תנחומיי.‬

91
00:13:29,480 --> 00:13:30,480
‫תנחומיי.‬

92
00:13:31,480 --> 00:13:32,600
‫תנחומיי.‬

93
00:13:41,600 --> 00:13:42,440
‫בלום.‬

94
00:13:43,320 --> 00:13:47,040
‫אם את צריכה משהו, לא משנה מה, תתקשרי אליי.‬

95
00:13:48,360 --> 00:13:49,280
‫בכל שעה.‬

96
00:13:49,360 --> 00:13:51,880
‫תמצא את הנהג של הרכב. זה מה שאני צריכה.‬

97
00:13:55,080 --> 00:13:57,120
‫נמצא אותו. אני מבטיח.‬

98
00:14:03,400 --> 00:14:05,400
‫איזה מקום ארור.‬

99
00:14:06,200 --> 00:14:08,440
‫הוא לוקח מאיתנו את כל היקר לנו.‬

100
00:14:10,000 --> 00:14:11,920
‫איזה מקום ארור!‬

101
00:14:12,000 --> 00:14:13,560
‫הכול בסדר, מר תייל.‬

102
00:14:14,200 --> 00:14:15,280
‫אני מצטער.‬

103
00:14:16,280 --> 00:14:17,720
‫בואי, גרדה, נלך הביתה.‬

104
00:14:17,800 --> 00:14:20,560
‫קוראים לי נלה, לא גרדה.‬

105
00:14:22,560 --> 00:14:23,640
‫אה, נכון.‬

106
00:14:23,720 --> 00:14:25,120
‫כן.‬

107
00:14:26,240 --> 00:14:27,080
‫סליחה.‬

108
00:14:28,320 --> 00:14:29,600
‫מקום ארור.‬

109
00:14:31,000 --> 00:14:34,960
‫הבת שלו מתה כשהייתה בת 17.‬
‫הוא לא התאושש מאז.‬

110
00:15:06,520 --> 00:15:10,000
‫- מלון שנבורן‬
‫מסעדה -‬

111
00:15:31,640 --> 00:15:32,600
‫הם כאן.‬

112
00:15:34,080 --> 00:15:35,640
‫הם לא ימצאו כלום.‬

113
00:15:39,560 --> 00:15:40,800
‫אני מקווה.‬

114
00:15:48,880 --> 00:15:50,680
‫- פוך שטובה -‬

115
00:15:59,320 --> 00:16:00,640
‫שלום, בלום.‬

116
00:16:01,520 --> 00:16:03,160
‫אני שמח שבאת.‬

117
00:16:04,000 --> 00:16:06,120
‫כולם כבר כאן.‬

118
00:16:06,640 --> 00:16:08,480
‫אפילו גברת שנבורן, נכון?‬

119
00:16:09,040 --> 00:16:10,240
‫כן.‬

120
00:16:10,320 --> 00:16:11,920
‫מלכת השלג בכבודה ובעצמה.‬

121
00:16:14,040 --> 00:16:17,520
‫ברטל פוך הכין הכול בעצמו.‬

122
00:16:18,320 --> 00:16:19,640
‫גברת בלום היקרה.‬

123
00:16:21,320 --> 00:16:23,480
‫איזו תאונה נוראית.‬

124
00:16:24,480 --> 00:16:26,080
‫תנחומיי הכנים לשניכם.‬

125
00:16:27,240 --> 00:16:29,880
‫תודה שהקדשת מזמנך ובאת, גברת שנבורן.‬

126
00:16:29,960 --> 00:16:31,720
‫בשמחה.‬

127
00:16:31,800 --> 00:16:36,080
‫מארק היה שוטר מצוין.‬

128
00:16:36,160 --> 00:16:37,200
‫הוא יחסר לכולנו.‬

129
00:16:37,280 --> 00:16:40,560
‫אנחנו כמו משפחה אחת גדולה.‬

130
00:16:40,640 --> 00:16:41,840
‫כן, משפחה גדולה.‬

131
00:16:41,920 --> 00:16:43,200
‫גדולה מאוד.‬
‫-כן.‬

132
00:16:43,800 --> 00:16:47,440
‫ומארק היה אחד מטובי בנינו, נכון?‬

133
00:16:47,520 --> 00:16:49,080
‫תנחומיי הכנים.‬

134
00:16:49,840 --> 00:16:52,280
‫אשתדל להציע לכם מעט נחמה.‬

135
00:16:54,560 --> 00:16:57,320
‫מארק ואני רצינו לחגוג כאן‬
‫את יום הנישואים העשירי שלנו,‬

136
00:16:57,920 --> 00:17:00,000
‫אבל לא הצלחנו להשיג שולחן.‬

137
00:17:01,600 --> 00:17:02,560
‫צר לי.‬

138
00:17:03,560 --> 00:17:08,040
‫אני מבטיח שמעכשיו‬
‫יהיה לך כאן שולחן בכל שעה שתרצי.‬

139
00:17:08,120 --> 00:17:09,120
‫סלחו לי, בבקשה.‬

140
00:17:10,440 --> 00:17:13,360
‫מה קרה?‬
‫-הם רוצים בדיקת נאותות אחרי הכול.‬

141
00:17:13,440 --> 00:17:16,000
‫גברת שנבורן מרוכזת בעסקים, אבל נסלח לה.‬

142
00:17:17,120 --> 00:17:20,280
‫בלעדיה, באד אננהוף אפילו לא היה על המפה.‬

143
00:17:24,240 --> 00:17:25,480
‫לא אאריך בדברים.‬

144
00:17:27,640 --> 00:17:31,440
‫מארק לא היה רק עמית שיכולתי לסמוך עליו.‬

145
00:17:33,080 --> 00:17:35,160
‫בראש ובראשונה, הוא היה חבר טוב.‬

146
00:17:36,880 --> 00:17:38,520
‫ואדם מיוחד.‬

147
00:17:40,120 --> 00:17:45,800
‫פעם אחת הוזעקנו לכספומט בהאופטפלאץ.‬

148
00:17:46,880 --> 00:17:52,200
‫הגענו לשם במהירות, וראינו מבקש מקלט סורי‬

149
00:17:52,280 --> 00:17:54,440
‫עם מברג ביד.‬

150
00:17:56,120 --> 00:17:57,880
‫כשהוא ראה אותנו מתקרבים,‬

151
00:17:58,480 --> 00:18:02,080
‫הוא שמט מייד את המברג‬
‫והושיט ידיים קדימה כדי שנאזוק אותו.‬

152
00:18:02,760 --> 00:18:03,600
‫אבל מארק…‬

153
00:18:05,840 --> 00:18:08,400
‫ניגש אליו והתחיל לדבר איתו.‬

154
00:18:10,360 --> 00:18:11,760
‫על המולדת שלו.‬

155
00:18:13,320 --> 00:18:18,360
‫הוא התעניין בשלומו ושאל מה עבר עליו.‬

156
00:18:21,440 --> 00:18:22,560
‫הוא הקשיב לו.‬

157
00:18:24,520 --> 00:18:26,600
‫ובמקום לעצור אותו,‬

158
00:18:26,680 --> 00:18:29,520
‫מארק לקח אותו אליו הביתה,‬

159
00:18:30,160 --> 00:18:32,880
‫ואפילו סידר לו עבודה אצל אשתו.‬

160
00:18:32,960 --> 00:18:34,880
‫עבודה שהוא עדיין עובד בה כיום.‬

161
00:18:37,040 --> 00:18:40,720
‫הוא שאל אותך אם את מסכימה, בלום יקירתי,‬
‫אבל רק בדיעבד, נכון?‬

162
00:18:43,920 --> 00:18:47,680
‫הוא תמיד ראה את האדם, לא את הפושע.‬

163
00:18:48,920 --> 00:18:50,640
‫אנשים כאלה הם נדירים.‬

164
00:18:51,760 --> 00:18:52,680
‫נדירים מאוד.‬

165
00:18:54,920 --> 00:18:55,760
‫אתגעגע אליו.‬

166
00:19:02,960 --> 00:19:04,440
‫לחיי מארק.‬
‫-לחיי מארק.‬

167
00:19:04,520 --> 00:19:05,360
‫תודה.‬

168
00:19:05,440 --> 00:19:06,400
‫לחיי מארק.‬

169
00:19:06,480 --> 00:19:07,360
‫לחיי מארק.‬

170
00:19:07,960 --> 00:19:10,080
‫נשיר שיר לכבוד הגיבור שלנו.‬

171
00:19:10,840 --> 00:19:11,880
‫אנחנו הולכים.‬

172
00:19:15,200 --> 00:19:16,160
‫מספיק!‬

173
00:19:20,120 --> 00:19:21,040
‫אני ממש מצטער.‬

174
00:19:24,160 --> 00:19:25,000
‫בלום.‬

175
00:19:26,480 --> 00:19:31,480
‫רק רציתי לומר שאני מבין‬
‫כמה קשה היה לך לבוא הנה היום.‬

176
00:19:31,560 --> 00:19:34,000
‫עמיתיי ואני מעריכים את זה.‬

177
00:19:34,840 --> 00:19:37,400
‫דרך אגב, תוכלי לקפוץ לתחנה בהזדמנות‬

178
00:19:37,480 --> 00:19:39,960
‫ולהביא את אקדח השירות של מארק?‬

179
00:19:40,040 --> 00:19:41,880
‫הוא כנראה עדיין אצלך בבית.‬

180
00:19:42,880 --> 00:19:44,480
‫האקדח לא היה עליו?‬

181
00:19:45,840 --> 00:19:47,000
‫באותו בוקר, כלומר.‬

182
00:19:47,680 --> 00:19:50,720
‫זה לא חשוב במיוחד. ממילא נתראה, נכון?‬

183
00:19:51,480 --> 00:19:52,480
‫אז להתראות!‬

184
00:21:02,160 --> 00:21:03,120
‫זה עולה 43.5.‬

185
00:21:07,680 --> 00:21:10,320
‫המצלמות פועלות 24 שעות ביממה?‬
‫-כן.‬

186
00:21:13,440 --> 00:21:15,640
‫המשטרה ביקשה לראות את הצילומים?‬

187
00:21:16,440 --> 00:21:17,280
‫המשטרה?‬

188
00:21:17,960 --> 00:21:18,800
‫לא.‬

189
00:21:22,640 --> 00:21:23,480
‫תודה.‬

190
00:21:29,480 --> 00:21:31,400
‫שלום, בלום. מה שלומך?‬

191
00:21:31,480 --> 00:21:35,400
‫הייתי מרגישה טוב יותר‬
‫אם מישהו כאן היה מחפש את הנהג של הרכב.‬

192
00:21:35,480 --> 00:21:39,000
‫אנחנו מחפשים יום ולילה. סימני הצמיגים…‬
‫-יום ולילה?‬

193
00:21:39,080 --> 00:21:41,520
‫מה עם מצלמות האבטחה בכפר?‬

194
00:21:42,040 --> 00:21:46,160
‫המצלמה בתחנת הדלק משקיפה על הכביש הראשי,‬
‫ואף אחד לא בא לשם. אף אחד.‬

195
00:21:46,240 --> 00:21:50,040
‫תירגעי. זה לא יעזור.‬
‫-אני צריכה לפנות לתקשורת? רק אז תעשו משהו?‬

196
00:21:50,120 --> 00:21:53,200
‫אנחנו רוצים למצוא את המניאק בדיוק כמוך.‬
‫-בדיוק כמוני?‬

197
00:21:53,800 --> 00:21:54,800
‫לא נראה לי.‬

198
00:21:56,440 --> 00:21:59,160
‫עברו רק שלושה שבועות,‬
‫וכבר שכחת מקיומו של מארק.‬

199
00:22:00,160 --> 00:22:01,960
‫אבל תקשיב לי טוב-טוב,‬

200
00:22:02,760 --> 00:22:05,400
‫אני לא אעצור עד שאמצא את המניאק הזה.‬

201
00:22:14,000 --> 00:22:15,400
‫היי, זה אני.‬

202
00:22:16,040 --> 00:22:18,280
‫גברת בלום הייתה כאן.‬

203
00:22:18,360 --> 00:22:20,600
‫היא מאיימת לפנות לתקשורת.‬

204
00:22:21,680 --> 00:22:22,840
‫אטפל בזה.‬

205
00:23:09,080 --> 00:23:11,000
‫את כבר נפטרת מכל החפצים של מארק?‬

206
00:23:11,640 --> 00:23:15,320
‫לא, אני רק מחפשת את אקדח השירות שלו.‬
‫אתה יודע איפה הוא?‬

207
00:23:16,200 --> 00:23:17,080
‫לא.‬

208
00:23:52,120 --> 00:23:53,560
‫- חטיף חלב לוטי -‬

209
00:23:53,640 --> 00:23:56,400
‫- כביש אגרה באד אננהוף‬
‫כרטיס -‬

210
00:24:05,680 --> 00:24:06,880
‫בית לוויות בלום.‬

211
00:24:14,680 --> 00:24:15,520
‫בסדר.‬

212
00:24:16,160 --> 00:24:17,000
‫תודה.‬

213
00:24:17,520 --> 00:24:18,640
‫מי זה היה?‬

214
00:24:18,720 --> 00:24:22,080
‫מאסימו שואל אם את רוצה‬
‫לבוא לקחת את הדוקאטי.‬

215
00:24:22,800 --> 00:24:24,400
‫הוא במוסך של יוכן.‬

216
00:24:27,320 --> 00:24:29,640
‫במבט ראשון, נראה שזה טוטאל לוס.‬

217
00:24:29,720 --> 00:24:32,760
‫אבל המנוע ויחידת ההנעה לא ניזוקו.‬

218
00:24:32,840 --> 00:24:35,120
‫אין בעיה להחליף את כל החלקים מסביב.‬

219
00:24:35,200 --> 00:24:37,920
‫אם תרצי, אוכל להחזיר לך אותו‬
‫כמו חדש בשבוע הבא.‬

220
00:24:38,400 --> 00:24:40,080
‫הביטוח ישלם על זה.‬

221
00:24:43,960 --> 00:24:45,360
‫ומי ירכב עליו?‬

222
00:24:46,200 --> 00:24:47,080
‫כן.‬

223
00:24:48,480 --> 00:24:49,720
‫גם אני לא יודע.‬

224
00:24:58,800 --> 00:25:00,360
‫בסדר. תעשה את זה.‬

225
00:25:02,200 --> 00:25:06,000
‫יופי. אני רק צריך את החתימה שלך‬
‫בשביל המשטרה וחברת הביטוח.‬

226
00:25:06,080 --> 00:25:07,200
‫אני כבר חוזר.‬

227
00:25:19,520 --> 00:25:23,760
‫תודה שעזרת לי השבוע.‬
‫ותודה שבאת במיוחד מטובינגן.‬

228
00:25:23,840 --> 00:25:24,880
‫אני בחופשה.‬

229
00:25:25,720 --> 00:25:28,240
‫בחרת מקום נהדר לחופשה. ממלכת המתים.‬

230
00:25:33,040 --> 00:25:34,080
‫הממלכה שלך.‬

231
00:25:42,120 --> 00:25:44,200
‫אני עושה את זה מאז ומעולם.‬

232
00:25:46,200 --> 00:25:48,000
‫זה הדבר היחיד שלמדתי.‬

233
00:25:52,920 --> 00:25:54,880
‫מתרגלים למתים במידה מסוימת.‬

234
00:26:07,800 --> 00:26:08,760
‫היי.‬

235
00:26:20,240 --> 00:26:22,040
‫חשבתי לבדוק מה שלומך.‬

236
00:26:25,760 --> 00:26:26,920
‫שלומי מצוין.‬

237
00:26:31,680 --> 00:26:32,840
‫יש לך זמן לכוס קפה?‬

238
00:26:36,280 --> 00:26:37,640
‫אם זה ישפר את הרגשתך.‬

239
00:26:48,960 --> 00:26:50,240
‫אפשר לשאול אותך משהו?‬

240
00:26:50,960 --> 00:26:51,880
‫ברור.‬

241
00:26:56,440 --> 00:26:58,120
‫אתה יודע אם מארק בגד בי?‬

242
00:26:59,400 --> 00:27:00,240
‫מה?‬

243
00:27:01,080 --> 00:27:02,880
‫הוא ניהל רומן עם אישה אחרת?‬

244
00:27:02,960 --> 00:27:04,000
‫עוד קפה?‬

245
00:27:04,080 --> 00:27:04,920
‫לא.‬

246
00:27:09,040 --> 00:27:11,720
‫באותו בוקר, לפני התאונה,‬
‫דיברת בטלפון עם מארק?‬

247
00:27:13,760 --> 00:27:14,720
‫באיזו שעה?‬

248
00:27:16,160 --> 00:27:17,000
‫בסביבות שמונה.‬

249
00:27:19,280 --> 00:27:20,200
‫אולי.‬

250
00:27:21,400 --> 00:27:22,280
‫כן או לא?‬

251
00:27:24,080 --> 00:27:24,960
‫אני לא זוכר.‬

252
00:27:25,040 --> 00:27:26,440
‫לא דיברת איתו.‬

253
00:27:26,520 --> 00:27:27,640
‫למה?‬

254
00:27:28,600 --> 00:27:29,640
‫טוב…‬

255
00:27:32,840 --> 00:27:35,640
‫הייתה חופשה שלא ידעתי עליה כלום, ו…‬

256
00:27:37,640 --> 00:27:40,320
‫ומצאתי דברים מוזרים במעיל שלו.‬

257
00:27:43,800 --> 00:27:44,760
‫אילו דברים?‬

258
00:27:49,680 --> 00:27:51,880
‫עטיפה של חטיף חלב, למשל.‬

259
00:27:54,120 --> 00:27:55,200
‫חטיף חלב?‬

260
00:27:55,280 --> 00:27:58,400
‫כן. מארק היה רגיש ללקטוז,‬
‫למה שהוא יקנה חטיף חלב?‬

261
00:27:59,200 --> 00:28:03,000
‫יש מיליון סיבות לקנות חטיף חלב.‬

262
00:28:04,080 --> 00:28:07,280
‫זו לא הוכחה שהוא ניהל רומן.‬

263
00:28:08,320 --> 00:28:10,240
‫אני יודעת שלפעמים לא קל איתי, ו…‬

264
00:28:10,760 --> 00:28:13,360
‫ובמקצוע שלי מפתחים קשיחות מסוימת.‬

265
00:28:14,000 --> 00:28:17,760
‫אף פעם לא הייתי חזקה בהפגנת רגשות.‬
‫אולי הוא רצה שינוי.‬

266
00:28:18,280 --> 00:28:19,520
‫זה אפשרי.‬

267
00:28:25,360 --> 00:28:26,960
‫מצאת עוד משהו?‬

268
00:28:28,320 --> 00:28:29,560
‫או שזה הכול?‬

269
00:28:45,040 --> 00:28:45,880
‫כן.‬

270
00:28:46,360 --> 00:28:47,840
‫אתה צודק. אני מטורפת.‬

271
00:28:49,920 --> 00:28:52,720
‫לא, אבל מארק לא היה אדם כזה.‬

272
00:28:53,240 --> 00:28:56,960
‫הוא היה משוגע עלייך.‬
‫הוא בכלל לא הסתכל על נשים אחרות.‬

273
00:28:57,040 --> 00:28:58,960
‫כל התחנה יודעת את זה.‬

274
00:29:02,400 --> 00:29:04,360
‫הנישואים שלכם, בלום…‬

275
00:29:05,640 --> 00:29:07,520
‫הוא לא היה מסכן אותם.‬

276
00:29:09,200 --> 00:29:10,720
‫גם אני לא, אגב.‬

277
00:29:26,800 --> 00:29:27,840
‫איפה טים?‬

278
00:29:28,960 --> 00:29:29,800
‫שיט.‬

279
00:29:31,800 --> 00:29:36,080
‫אני כל כך מצטערת, טים.‬
‫כל הימים התבלבלו לי.‬

280
00:29:36,160 --> 00:29:38,880
‫אני לא צריך שיאספו אותי ממילא. אני בן עשר.‬

281
00:29:38,960 --> 00:29:41,960
‫זה רחוק מדי, אתה לא יכול לחזור ברגל.‬
‫גם אבא חשב ככה.‬

282
00:29:42,040 --> 00:29:43,600
‫אבל הוא כבר לא כאן.‬

283
00:29:52,200 --> 00:29:53,240
‫שלום, גברת בלום.‬

284
00:29:54,000 --> 00:29:56,680
‫את זוכרת אותי? סבא שלי מת בשבוע שעבר.‬

285
00:29:57,240 --> 00:29:58,680
‫יאקוב. כן, כמובן.‬

286
00:29:59,320 --> 00:30:00,680
‫הלוויה עברה בשלום?‬

287
00:30:00,760 --> 00:30:04,600
‫כן. סבתא הופתעה לראות כמה סבא התכווץ.‬

288
00:30:05,200 --> 00:30:07,480
‫כן. זה קורה לפעמים.‬

289
00:30:09,880 --> 00:30:11,040
‫מה שלום נלה?‬

290
00:30:12,800 --> 00:30:13,760
‫היא בסדר.‬

291
00:30:14,920 --> 00:30:17,360
‫את יכולה לתת לה את זה? הכנתי לה סיכומים.‬

292
00:30:17,440 --> 00:30:19,600
‫לשיעורי הבית, כי אנחנו באותה כיתה.‬

293
00:30:20,440 --> 00:30:21,360
‫נכון.‬

294
00:30:22,560 --> 00:30:26,000
‫כן. כמובן. זה נחמד מאוד מצידך, תודה.‬

295
00:30:26,080 --> 00:30:27,440
‫היא תרגיש טוב יותר מחר.‬

296
00:30:28,040 --> 00:30:29,480
‫להתראות.‬
‫-ביי, יאקוב.‬

297
00:30:43,160 --> 00:30:44,240
‫היי! לכאן!‬

298
00:30:44,320 --> 00:30:47,520
‫לא, לא לשם!‬
‫-זהירות!‬

299
00:30:48,280 --> 00:30:49,600
‫קדימה!‬

300
00:30:50,800 --> 00:30:51,640
‫היי!‬

301
00:30:52,600 --> 00:30:54,800
‫תחזרי לגופות שלך, בלום!‬

302
00:30:55,400 --> 00:30:56,240
‫היי!‬

303
00:30:58,880 --> 00:30:59,960
‫תבקשי סליחה!‬

304
00:31:01,120 --> 00:31:03,760
‫היי!‬
‫-בלום, החוצה!‬

305
00:31:07,920 --> 00:31:09,600
‫למרכז! לא, למרכז!‬

306
00:31:11,440 --> 00:31:13,000
‫אימא, מה את עושה פה?‬

307
00:31:13,080 --> 00:31:14,440
‫אני דואגת לך.‬

308
00:31:14,520 --> 00:31:17,000
‫איך את משחקת כשאת חולה כל כך?‬

309
00:31:17,800 --> 00:31:19,000
‫אין לך אפילו חום.‬

310
00:31:20,000 --> 00:31:21,120
‫מי הלשין עליי?‬

311
00:31:21,920 --> 00:31:23,280
‫למה הברזת מבית הספר?‬

312
00:31:25,160 --> 00:31:27,040
‫רק משני שיעורים.‬

313
00:31:27,120 --> 00:31:31,360
‫לא רציתי ללכת לשיעור דת‬
‫ולשמוע את יאוניג מקשקש על אלוהים.‬

314
00:31:31,440 --> 00:31:32,960
‫אני פנויה! היי!‬

315
00:31:33,800 --> 00:31:38,200
‫את יכולה לדבר איתי על הכול.‬
‫-אני לא רוצה לדבר. אני רוצה את אבא בחזרה.‬

316
00:31:38,280 --> 00:31:40,600
‫כן, גם אני, אבל איך זה יקרה?‬

317
00:31:40,680 --> 00:31:43,920
‫אני עושה את זה כבר 20 שנה,‬
‫ואף אחד עוד לא יצא מהקבר.‬

318
00:31:47,040 --> 00:31:48,360
‫מה היא עושה שם?‬

319
00:31:50,120 --> 00:31:52,360
‫סליחה, לא התכוונתי.‬

320
00:31:52,440 --> 00:31:54,240
‫ברור שהתכוונת.‬

321
00:31:55,680 --> 00:31:58,160
‫נלה, שתינו צריכות ללמוד להשלים עם זה.‬

322
00:31:58,240 --> 00:31:59,480
‫אני לא רוצה.‬

323
00:32:00,440 --> 00:32:02,040
‫לעולם לא אשלים עם זה, אימא.‬

324
00:32:57,480 --> 00:33:00,560
‫הצילו!‬

325
00:33:01,240 --> 00:33:04,880
‫הצילו! אימא! אבא!‬

326
00:33:04,960 --> 00:33:06,000
‫מה קרה?‬

327
00:33:06,080 --> 00:33:07,200
‫אני לא יודעת.‬

328
00:33:07,280 --> 00:33:11,160
‫נרדמתי, וההורים שלי יצאו לשחות.‬

329
00:33:11,240 --> 00:33:12,480
‫אימא!‬

330
00:33:14,440 --> 00:33:15,400
‫תירגעי.‬

331
00:33:15,480 --> 00:33:18,080
‫מה אני אעשה עכשיו?‬
‫-את יכולה להשיט את הסירה?‬

332
00:33:18,600 --> 00:33:20,520
‫צריך לדווח על זה למשמר החופים.‬

333
00:33:25,400 --> 00:33:27,160
‫נרדמתי.‬
‫-תירגעי.‬

334
00:33:28,120 --> 00:33:29,560
‫זאת אשמתי.‬
‫-הכול בסדר.‬

335
00:33:29,640 --> 00:33:32,000
‫זאת…‬
‫-הכול בסדר.‬

336
00:33:32,080 --> 00:33:34,680
‫אלוהים!‬
‫-הכול בסדר.‬

337
00:33:35,680 --> 00:33:37,320
‫נשרפת לגמרי.‬

338
00:33:39,440 --> 00:33:40,520
‫אני מארק.‬

339
00:33:42,920 --> 00:33:44,200
‫אני אישאר איתך.‬

340
00:33:45,000 --> 00:33:47,040
‫אל תדאגי. אני אעזור לך.‬

341
00:34:14,280 --> 00:34:15,160
‫שלום?‬

342
00:34:18,000 --> 00:34:21,000
‫גברת בלום, לא ציפיתי שתבואי מוקדם כל כך.‬

343
00:34:25,800 --> 00:34:26,680
‫עבודה טובה.‬

344
00:34:26,760 --> 00:34:29,240
‫הכול קורה מהר יותר מחוץ לעונת התיירות.‬

345
00:34:29,320 --> 00:34:31,880
‫ברגע שיורד שלג, כולנו משתעבדים לרכבל.‬

346
00:34:33,240 --> 00:34:34,800
‫אתה עובד אצל משפחת שנבורן?‬

347
00:34:34,880 --> 00:34:36,960
‫מי לא? אני נוהג במיישרת שלג.‬

348
00:34:38,080 --> 00:34:39,560
‫את יודעת לרכוב על אופנוע?‬

349
00:34:40,440 --> 00:34:42,600
‫יש לי רישיון. פשוט עבר הרבה זמן.‬

350
00:34:45,040 --> 00:34:47,120
‫גברת בלום, חכי.‬

351
00:34:47,760 --> 00:34:48,640
‫הקסדה.‬

352
00:36:50,400 --> 00:36:53,800
‫- 19 שיחות שלא נענו מ"ד'". -‬

353
00:36:55,000 --> 00:36:55,960
‫- מתקשר לד' -‬

354
00:37:05,040 --> 00:37:07,760
‫מארק?‬
‫-לא, אני אשתו. מי את?‬

355
00:37:24,240 --> 00:37:25,760
‫ג'ו בלנק.‬

356
00:37:25,840 --> 00:37:27,880
‫- הודעות‬
‫ג'ו בלנק -‬

357
00:37:29,360 --> 00:37:32,920
‫- מארק (לפני 7 ימים):‬
‫את חייבת לצאת מבית החולים -‬

358
00:37:33,000 --> 00:37:36,520
‫- לכי לבקתות האלה -‬

359
00:38:39,640 --> 00:38:40,520
‫שלום?‬

360
00:39:01,040 --> 00:39:01,880
‫היי.‬

361
00:39:06,400 --> 00:39:07,400
‫את מכירה את מארק?‬

362
00:39:09,120 --> 00:39:11,280
‫היי! חכי רגע!‬

363
00:39:12,240 --> 00:39:13,080
‫היי!‬

364
00:39:18,040 --> 00:39:19,240
‫תעצרי!‬

365
00:39:38,360 --> 00:39:39,240
‫היי!‬

366
00:39:40,600 --> 00:39:41,440
‫היי!‬

367
00:39:42,080 --> 00:39:43,320
‫תעצרי!‬

368
00:39:44,520 --> 00:39:46,120
‫אני רק רוצה לדבר איתך!‬

369
00:39:47,960 --> 00:39:49,360
‫מה את רוצה?‬

370
00:39:50,720 --> 00:39:52,480
‫מארק הביא אותך לכאן?‬

371
00:39:52,560 --> 00:39:54,160
‫אני אשתו. את מבינה?‬

372
00:39:54,960 --> 00:39:57,560
‫דיברתי איתך קודם בטלפון, נכון?‬
‫-לכי!‬

373
00:39:57,640 --> 00:39:59,120
‫לא, אני לא אלך!‬

374
00:39:59,200 --> 00:40:01,200
‫אני רוצה לדעת מה קורה פה, לעזאזל!‬

375
00:40:03,880 --> 00:40:04,920
‫איך קוראים לך?‬

376
00:40:07,480 --> 00:40:08,440
‫דוניה.‬

377
00:40:10,040 --> 00:40:12,000
‫דוניה. אני בלום.‬

378
00:40:13,000 --> 00:40:14,120
‫מארק לא בא.‬

379
00:40:16,360 --> 00:40:17,240
‫אני יודעת.‬

380
00:40:18,520 --> 00:40:19,360
‫הוא לא יכול.‬

381
00:40:21,000 --> 00:40:22,320
‫איפה הוא? איפה מארק?‬

382
00:40:25,240 --> 00:40:26,200
‫מארק מת.‬

383
00:40:28,720 --> 00:40:29,560
‫מה?‬

384
00:40:31,320 --> 00:40:33,840
‫בתאונת דרכים. עם האופנוע.‬

385
00:40:35,120 --> 00:40:36,560
‫מי? מי נסע אותו?‬

386
00:40:38,480 --> 00:40:40,000
‫מי דרס אותו?‬

387
00:40:40,080 --> 00:40:42,960
‫אנחנו עוד לא יודעים.‬
‫תאונת פגע וברח. הנהג הסתלק.‬

388
00:40:48,120 --> 00:40:49,440
‫לא רציתי את זה.‬

389
00:40:50,160 --> 00:40:53,240
‫לא רצית שמארק ימות? אבל זאת לא אשמתך.‬

390
00:40:53,320 --> 00:40:54,400
‫כן, אשמתי.‬

391
00:40:54,480 --> 00:40:56,400
‫לא! זו הייתה תאונה.‬

392
00:40:56,480 --> 00:40:58,480
‫לא, לא תאונה.‬
‫-מה?‬

393
00:40:59,920 --> 00:41:00,880
‫הם הרגו את מארק.‬

394
00:41:03,800 --> 00:41:05,640
‫"הם"? למי את מתכוונת?‬

395
00:41:09,240 --> 00:41:12,760
‫סיפרתי הכול למארק, ועכשיו הוא מת.‬

396
00:41:13,680 --> 00:41:15,200
‫עדיף שלא תדעי כלום.‬

397
00:41:15,280 --> 00:41:18,760
‫לא, אני חייבת לדעת הכול.‬
‫אני חייבת לדעת הכול.‬

398
00:41:18,840 --> 00:41:23,400
‫אני מצטערת!‬

