1
00:00:15,640 --> 00:00:19,000
‫אומרים שרק כשמאבדים הכול‬

2
00:00:19,080 --> 00:00:21,720
‫מבינים מה באמת חשוב.‬

3
00:00:23,280 --> 00:00:27,040
‫הבעיה היא שעד אז זה עשוי להיות מאוחר מדי.‬

4
00:00:38,480 --> 00:00:40,040
‫אלוהים סולח לנו על חטאינו.‬

5
00:00:42,720 --> 00:00:44,960
‫אני לעולם לא אסלח לרוצח של בעלי.‬

6
00:01:39,680 --> 00:01:43,360
‫- המתים של בלום -‬

7
00:02:10,920 --> 00:02:12,560
‫יותר מהר. כן.‬

8
00:02:22,600 --> 00:02:23,600
‫נלה.‬

9
00:02:24,440 --> 00:02:26,280
‫אני יודעת. בלי טלפון ליד השולחן.‬

10
00:02:27,400 --> 00:02:28,720
‫היא לא ליד השולחן.‬

11
00:02:28,800 --> 00:02:30,560
‫אל תתערב.‬

12
00:02:31,120 --> 00:02:33,160
‫שימי אותו בצד בזמן שנאכל, טוב?‬

13
00:02:33,240 --> 00:02:35,520
‫כן. אבל אנחנו עוד לא אוכלים.‬

14
00:02:36,040 --> 00:02:37,520
‫זה בטח משהו חשוב.‬

15
00:02:38,920 --> 00:02:40,400
‫מי זה?‬
‫-אימא!‬

16
00:02:43,280 --> 00:02:44,960
‫לדעתי יש לה חבר.‬

17
00:02:45,040 --> 00:02:46,680
‫גם לדעתי.‬
‫-היי.‬

18
00:02:51,560 --> 00:02:54,120
‫חשבתי שנוכל ללכת מחר יחד לבית הקברות.‬

19
00:02:55,200 --> 00:02:56,200
‫בטח.‬

20
00:02:56,280 --> 00:02:57,760
‫מתי רזה מגיע?‬

21
00:02:58,720 --> 00:03:00,920
‫אני לא יודעת. בטח בקרוב.‬

22
00:03:01,000 --> 00:03:03,200
‫הינה, תודה.‬
‫-בהחלט.‬

23
00:03:04,160 --> 00:03:05,240
‫בבקשה.‬

24
00:03:05,320 --> 00:03:06,320
‫תודה.‬

25
00:03:29,440 --> 00:03:33,000
‫סיימתי. אני יכול לעלות למעלה?‬
‫יש לי מפגש משחק.‬

26
00:03:33,080 --> 00:03:35,320
‫כל כך מאוחר?‬
‫-אנחנו בחופש.‬

27
00:03:35,400 --> 00:03:36,840
‫בסדר, אבל רק עד תשע.‬

28
00:03:37,600 --> 00:03:38,760
‫אימא…‬
‫-כן.‬

29
00:03:42,880 --> 00:03:44,400
‫ואת, שימי את הטלפון בצד.‬

30
00:03:45,760 --> 00:03:48,280
‫היי, הנה אתה! מה לקח כל כך הרבה זמן?‬

31
00:03:48,360 --> 00:03:50,680
‫תוכלי לעזור לי עם גברת קונצ'יק?‬

32
00:03:50,760 --> 00:03:52,560
‫שוב הזרוע שלך?‬
‫-מה?‬

33
00:03:54,520 --> 00:03:55,760
‫כן, נכון.‬

34
00:03:58,360 --> 00:03:59,360
‫מייד נחזור.‬

35
00:04:11,320 --> 00:04:12,400
‫מה קרה?‬

36
00:04:18,040 --> 00:04:19,040
‫רזה?‬

37
00:04:21,600 --> 00:04:22,800
‫יש לנו בעיה.‬

38
00:04:23,440 --> 00:04:25,040
‫עם קונצ'יק?‬
‫-לא.‬

39
00:04:26,920 --> 00:04:29,000
‫עם סאטלר.‬
‫-סאטלר?‬

40
00:04:31,040 --> 00:04:32,360
‫זה היה לפני שנתיים.‬

41
00:04:32,440 --> 00:04:34,960
‫עברתי עכשיו ליד בית הקברות.‬

42
00:04:35,040 --> 00:04:37,360
‫בלאקיץ' חפר את הקבר.‬

43
00:04:39,120 --> 00:04:43,720
‫משהו על סכסוך ירושה והשוואת דנ"א.‬
‫-לעזאזל.‬

44
00:04:44,560 --> 00:04:46,400
‫כשהם יפתחו את הארון מחר,‬

45
00:04:46,480 --> 00:04:48,680
‫את זוכרת את מי הכנסת לשם עם סאטלר?‬

46
00:04:50,880 --> 00:04:53,600
‫אולי אדווין שנבורן? אני לא זוכרת.‬

47
00:04:53,680 --> 00:04:56,120
‫זה יכול להיות גם ברטל פוך. אין לי מושג.‬

48
00:05:01,040 --> 00:05:02,040
‫ועכשיו?‬

49
00:05:06,160 --> 00:05:07,160
‫ארבע.‬

50
00:05:09,960 --> 00:05:11,600
‫שיט. חמש.‬

51
00:05:15,000 --> 00:05:16,000
‫שש.‬

52
00:05:16,840 --> 00:05:17,960
‫לעזאזל.‬

53
00:05:18,040 --> 00:05:19,120
‫לעזאזל.‬

54
00:05:24,680 --> 00:05:25,560
‫צריך ללכת.‬

55
00:05:26,720 --> 00:05:28,120
‫לא לקחתי הכול.‬

56
00:05:30,360 --> 00:05:31,360
‫שבע.‬

57
00:05:32,440 --> 00:05:33,440
‫שמונה.‬

58
00:05:34,240 --> 00:05:35,360
‫שיט.‬

59
00:05:36,200 --> 00:05:37,200
‫משהו חסר.‬

60
00:05:38,800 --> 00:05:41,760
‫מאוחר מדי. בואי.‬
‫-לעזאזל.‬

61
00:05:43,920 --> 00:05:44,760
‫רוץ!‬

62
00:05:53,120 --> 00:05:56,040
‫לעזאזל!‬
‫-לא נראה לי שהם ראו אותנו.‬

63
00:05:56,120 --> 00:05:58,040
‫אבל לא לקחתי הכול.‬
‫-מה חסר?‬

64
00:05:58,120 --> 00:06:01,320
‫הראש, בוודאות. אנחנו צריכים לחזור.‬
‫-בלום!‬

65
00:06:01,400 --> 00:06:04,040
‫מה? אני לא רוצה לבלות את שארית חיי בכלא.‬

66
00:06:04,120 --> 00:06:07,200
‫קצין בית המשפט ייקח מחר דגימת דנ"א מהגופה.‬

67
00:06:07,280 --> 00:06:09,560
‫אם את לא מצאת כלום, גם הם לא.‬

68
00:06:09,640 --> 00:06:13,200
‫כן. או שעכשיו הם יבדקו טוב יותר‬
‫כי מישהו היה בקבר.‬

69
00:06:13,280 --> 00:06:14,280
‫לעזאזל!‬

70
00:06:29,400 --> 00:06:31,240
‫המשטרה עדיין לא מצאה כלום.‬

71
00:06:31,320 --> 00:06:34,320
‫אסע אחר כך לבית הקברות ואשאל את בלאקיץ'.‬

72
00:06:37,360 --> 00:06:39,920
‫מה נעשה אם הם ימצאו את שאר חלקי הגופה?‬

73
00:06:44,400 --> 00:06:45,640
‫- משטרה -‬

74
00:06:45,720 --> 00:06:46,720
‫היי.‬

75
00:06:50,680 --> 00:06:52,640
‫שלום.‬
‫-שלום.‬

76
00:06:55,360 --> 00:06:59,760
‫ואתם בטוחים שהחלקים האלה‬
‫לא שייכים לגופה הקבורה?‬

77
00:06:59,840 --> 00:07:02,640
‫לא, הם היו בארון הקבורה כתוספת, אפשר לומר.‬

78
00:07:02,720 --> 00:07:07,960
‫יש עדה שראתה מישהו‬
‫בבית הקברות אתמול בלילה?‬

79
00:07:08,040 --> 00:07:10,880
‫כן, גברת הופר. היא גרה ממש ליד בית הקברות.‬

80
00:07:10,960 --> 00:07:12,720
‫היא ראתה מישהו עומד ליד הקבר.‬

81
00:07:16,320 --> 00:07:22,080
‫השאלה היא האם האדם הזה‬
‫רצה להכניס פנימה את חלקי הגופה‬

82
00:07:22,160 --> 00:07:25,600
‫או שהפריעו לו בזמן שהוא ניסה להוציא אותם.‬

83
00:07:27,160 --> 00:07:29,800
‫נוכל לזהות את חלקי הגופה‬
‫באמצעות בדיקות דנ"א,‬

84
00:07:29,880 --> 00:07:32,040
‫אבל אנחנו צריכים דגימה להשוואה.‬

85
00:07:35,440 --> 00:07:37,440
‫והעטיפה?‬
‫-פלסטיק.‬

86
00:07:38,920 --> 00:07:43,040
‫חלקי גופה עטופים בפלסטיק. זה היה רצח?‬

87
00:07:43,120 --> 00:07:45,760
‫טוב, אתה יכול לחיות מצוין עם יד כרותה.‬

88
00:07:45,840 --> 00:07:47,160
‫או יותר נכון, בלי אחת.‬

89
00:07:47,680 --> 00:07:49,040
‫קשה יותר בלי גולגולת.‬

90
00:07:52,800 --> 00:07:58,120
‫אתם יודעים כמה זמן עבר‬
‫מאז שהחלקים האלה הופרדו?‬

91
00:07:58,200 --> 00:08:03,160
‫שנתיים, לפי המעבדה לזיהוי פלילי.‬
‫-הפלסטיק האט את הריקבון.‬

92
00:08:10,800 --> 00:08:11,640
‫לעזאזל.‬

93
00:08:13,880 --> 00:08:18,720
‫סבינה, תוכלי בבקשה להתקשר למשטרה הפדרלית?‬
‫-אוקיי.‬

94
00:08:49,720 --> 00:08:52,320
‫- המשטרה הפדרלית -‬

95
00:09:07,520 --> 00:09:08,520
‫שנלך?‬

96
00:09:10,160 --> 00:09:12,360
‫לאן?‬
‫-ברצינות?‬

97
00:09:13,320 --> 00:09:14,160
‫מה…‬

98
00:09:14,760 --> 00:09:17,040
‫שכחת.‬
‫-לראות את אבא וסבא.‬

99
00:09:17,120 --> 00:09:19,960
‫אוי לא.‬
‫-את לא יכולה ללכת לבית הקברות.‬

100
00:09:20,040 --> 00:09:22,240
‫למה?‬
‫-כי אני צריכה לעבוד.‬

101
00:09:23,720 --> 00:09:25,840
‫אני אחליף בגדים ואבוא איתכם.‬

102
00:09:25,920 --> 00:09:28,480
‫לא, טים ואני נלך לבד.‬

103
00:09:29,480 --> 00:09:31,360
‫נלה.‬
‫-אבל אנחנו יכולים…‬

104
00:09:31,440 --> 00:09:32,280
‫קדימה.‬

105
00:09:38,120 --> 00:09:39,120
‫לעזאזל.‬

106
00:09:47,800 --> 00:09:49,680
‫היה נחמד אם גם אימא הייתה באה.‬

107
00:09:52,520 --> 00:09:53,920
‫כן, אבל היא לא.‬

108
00:09:56,640 --> 00:09:58,440
‫נוכל להביא את רזה מתישהו.‬

109
00:10:00,600 --> 00:10:02,120
‫אתה חושב שאבא יאהב את זה?‬

110
00:10:03,080 --> 00:10:04,880
‫למה לא? אבא אהב את רזה.‬

111
00:10:06,800 --> 00:10:08,360
‫אתה לא מבין כלום, נכון?‬

112
00:10:14,600 --> 00:10:16,280
‫למה אנחנו עדיין באים הנה?‬

113
00:10:18,520 --> 00:10:20,080
‫זה לא יחזיר אף אחד מהם.‬

114
00:10:33,920 --> 00:10:35,520
‫אני הולכת לפגוש מישהו, טוב?‬

115
00:10:36,640 --> 00:10:39,120
‫אני אמור ללכת הביתה לבד?‬
‫-כן.‬

116
00:10:51,960 --> 00:10:53,160
‫סליחה.‬

117
00:10:55,560 --> 00:10:56,560
‫תודה.‬

118
00:11:00,480 --> 00:11:02,480
‫גברת ולנר. עבר הרבה זמן.‬

119
00:11:03,040 --> 00:11:04,680
‫שנתיים?‬
‫-רק שנתיים?‬

120
00:11:05,760 --> 00:11:07,400
‫זה השוטר למברט.‬

121
00:11:07,480 --> 00:11:10,920
‫דניאל, זאת גברת ולנר מהמשטרה הפדרלית.‬

122
00:11:12,440 --> 00:11:15,640
‫אין גופה, אין רצח. זה מה שאמרת אז.‬

123
00:11:15,720 --> 00:11:20,720
‫כן. לעת עתה, זה רק ניחוש‬
‫שחלקי הגופה שייכים לאדווין שנבורן.‬

124
00:11:21,960 --> 00:11:23,360
‫בגלל הטבעת.‬

125
00:11:23,440 --> 00:11:26,640
‫נקבל את תוצאות בדיקת הדנ"א היום או מחר.‬

126
00:11:27,160 --> 00:11:28,080
‫היום.‬

127
00:11:28,160 --> 00:11:31,240
‫לא מצאנו כלום‬
‫על החלק החיצוני של הגולגולת העטופה.‬

128
00:11:32,240 --> 00:11:36,000
‫אני לא מאמין שמאסימו‬
‫יכול היה להרוג ולבתר מישהו.‬

129
00:11:36,080 --> 00:11:41,200
‫לדעתך זה היה השוטר שלך?‬
‫-בהחלט. הוא נעלם ללא עקבות.‬

130
00:11:41,280 --> 00:11:45,880
‫עברתי שוב על התיקים.‬
‫בזמנו, החשודה העיקרית הייתה הקברנית.‬

131
00:11:46,640 --> 00:11:50,040
‫וקברנית יכולה בקלות להיפטר מגופה כאן.‬

132
00:11:50,120 --> 00:11:54,480
‫גברת ולנר, היית שם. חקרנו אותה יחד.‬

133
00:11:54,560 --> 00:11:57,120
‫היא הייתה האדם האחרון‬
‫שראה את אדווין שנבורן בחיים.‬

134
00:11:57,200 --> 00:12:01,120
‫כן, רק מפני שהיא…‬
‫-היא נתנה לו לצלם אותה בתחתונים.‬

135
00:12:01,200 --> 00:12:03,400
‫כן, נכון.‬
‫-ואז הוא נעלם.‬

136
00:12:15,520 --> 00:12:17,320
‫זאת גברת ולנר.‬

137
00:12:27,000 --> 00:12:28,720
‫היי. התגעגעת אליי?‬

138
00:12:29,400 --> 00:12:30,240
‫היי!‬

139
00:12:35,920 --> 00:12:39,400
‫לא התראינו כבר 24 שעות.‬
‫ברור שהתגעגעתי אלייך.‬

140
00:12:39,480 --> 00:12:40,640
‫זה נצח, נכון?‬

141
00:12:40,720 --> 00:12:42,840
‫מה אמרת לאימא שלך הפעם?‬

142
00:12:43,600 --> 00:12:44,600
‫כלום.‬

143
00:12:56,360 --> 00:12:59,000
‫"כלום". אז אני כלום בשבילך, נכון?‬

144
00:12:59,760 --> 00:13:02,920
‫בחייך. היא פשוט מוזרה.‬

145
00:13:09,760 --> 00:13:11,080
‫תעצמי עיניים.‬

146
00:13:14,600 --> 00:13:15,440
‫אוקיי.‬

147
00:13:16,080 --> 00:13:17,560
‫עכשיו תושיטי ידיים.‬

148
00:13:23,080 --> 00:13:24,280
‫אפשר?‬
‫-כן.‬

149
00:13:34,800 --> 00:13:35,920
‫זה מוצא חן בעינייך?‬

150
00:13:41,120 --> 00:13:42,680
‫- אלכס ונלה -‬

151
00:13:45,160 --> 00:13:46,240
‫- לנצח -‬

152
00:13:46,320 --> 00:13:48,200
‫לנצח זה הרבה זמן.‬

153
00:13:49,480 --> 00:13:51,680
‫ככה את מגיבה למתנה שלי?‬

154
00:13:52,360 --> 00:13:55,320
‫לא. אלכס, זה ממש מתוק.‬

155
00:13:57,120 --> 00:13:58,400
‫אז זה מוצא חן בעינייך?‬

156
00:14:05,400 --> 00:14:06,880
‫תודה. זה משמח אותי מאוד.‬

157
00:14:07,600 --> 00:14:08,680
‫אני שמח.‬

158
00:14:20,720 --> 00:14:25,320
‫בשנים האחרונות הוספנו‬
‫כמעט 80 קילומטרים של מסלולי סקי.‬

159
00:14:25,880 --> 00:14:28,400
‫חמישה מלונות נבנו.‬

160
00:14:28,480 --> 00:14:31,600
‫שלושה מהם של ארבעה כוכבים,‬
‫קטגוריה שמתאימה למשפחות,‬

161
00:14:31,680 --> 00:14:37,240
‫ושני מלונות יוקרה של חמישה כוכבים,‬
‫שמציעים חדרים מרווחים ללקוחותיכם.‬

162
00:14:38,080 --> 00:14:43,320
‫עשינו הכול כדי להפוך‬
‫את באד אננהוף לשם נרדף לספורט,‬

163
00:14:43,400 --> 00:14:45,480
‫גם בחורף וגם בקיץ.‬

164
00:14:47,720 --> 00:14:50,600
‫אם תסלחו לי לרגע.‬

165
00:14:50,680 --> 00:14:54,520
‫אולי נענה על כמה שאלות?‬
‫-בהחלט. בבקשה.‬

166
00:14:55,280 --> 00:14:57,560
‫יופי, אז אגש ישר לעניין.‬

167
00:14:57,640 --> 00:15:01,440
‫שמענו שיש בעיות עם האישורים.‬
‫-אין בעיות…‬

168
00:15:02,640 --> 00:15:04,160
‫למה פרצוף כזה, וילי?‬

169
00:15:04,680 --> 00:15:08,040
‫הרגע הגעתי מבית הקברות.‬
‫אני לא יודע אם שמעת.‬

170
00:15:09,400 --> 00:15:10,560
‫לא. מה?‬

171
00:15:10,640 --> 00:15:14,360
‫מצאנו חלקים של גופה נוספת בארון קבורה.‬

172
00:15:14,440 --> 00:15:16,840
‫ועל יד אחת הייתה…‬

173
00:15:18,760 --> 00:15:20,240
‫הייתה טבעת חותם.‬

174
00:15:24,040 --> 00:15:25,040
‫אדווין שלי?‬

175
00:15:26,280 --> 00:15:27,680
‫אני כל כך מצטער.‬

176
00:15:33,040 --> 00:15:35,840
‫לפחות אוכל לקבור אותו עכשיו.‬

177
00:15:36,400 --> 00:15:37,400
‫כן.‬

178
00:15:39,280 --> 00:15:41,800
‫תהיה חקירת רצח, כמובן.‬

179
00:15:41,880 --> 00:15:44,440
‫המשטרה הפדרלית כבר כאן.‬

180
00:15:44,960 --> 00:15:49,000
‫אני אעדכן אותך במצב החקירה.‬

181
00:15:50,760 --> 00:15:55,360
‫אבל כדי להיות בטוח במאה אחוז‬
‫שזה באמת אדווין,‬

182
00:15:55,440 --> 00:15:58,440
‫נצטרך דגימת דנ"א ממך.‬
‫-כן.‬

183
00:15:59,720 --> 00:16:00,800
‫אני אעשה זאת.‬

184
00:17:07,760 --> 00:17:09,920
‫סליחה, גברת קונצ'יק. אין לי ברירה.‬

185
00:17:10,000 --> 00:17:12,200
‫זה בסדר. אני רזה.‬

186
00:17:13,400 --> 00:17:16,280
‫"הבלרינה שלי", כך היינריך היה קורא לי.‬

187
00:17:18,120 --> 00:17:21,680
‫אני מקווה שאראה אותו שוב בקרוב.‬
‫-גם אני מקווה.‬

188
00:17:33,000 --> 00:17:34,960
‫זהו. נגמר.‬

189
00:17:35,480 --> 00:17:36,640
‫כלום לא נגמר.‬

190
00:17:38,040 --> 00:17:42,480
‫את לא באמת מאמינה‬
‫שאי פעם תיפטרי ממה שעשית.‬

191
00:17:44,480 --> 00:17:48,080
‫אין לך מושג עם מי יש לך עסק.‬

192
00:17:48,160 --> 00:17:50,120
‫מי הרג את בעלי?‬

193
00:17:52,360 --> 00:17:53,400
‫מי?‬

194
00:18:04,520 --> 00:18:07,120
‫לא ידעתי איך את אוהבת את הקפה שלך, אז…‬

195
00:18:10,520 --> 00:18:12,160
‫תודה. שחור.‬

196
00:18:17,000 --> 00:18:20,760
‫אני צריכה גם גישה לאינטרנט.‬
‫-כן, אני אדאג לזה מייד.‬

197
00:18:21,800 --> 00:18:26,040
‫איפה מר דנצברגר?‬
‫-עם גברת שנבורן, למיטב ידיעתי.‬

198
00:18:44,440 --> 00:18:45,920
‫חבר'ה, אני כבר מגיע.‬

199
00:18:50,520 --> 00:18:53,560
‫שלום, דודה יוהנה.‬
‫-בוא, אני אסיע אותך הביתה.‬

200
00:18:53,640 --> 00:18:56,400
‫יש לי תוכניות.‬
‫-תיכנס לרגע.‬

201
00:18:57,280 --> 00:18:58,680
‫אני נכנס לאוטו לרגע.‬

202
00:19:02,720 --> 00:19:04,520
‫טוב לראות אותך שוב.‬

203
00:19:07,080 --> 00:19:09,400
‫נהנית עם החברים שלך?‬

204
00:19:10,440 --> 00:19:11,840
‫כן, היה טוב.‬

205
00:19:13,160 --> 00:19:14,360
‫ידעתי.‬

206
00:19:18,040 --> 00:19:20,520
‫אל תדאג, אני לא מרגלת אחריך.‬

207
00:19:20,600 --> 00:19:24,080
‫זה רק צירוף מקרים‬
‫שראיתי אותך עם הבת של גברת בלום.‬

208
00:19:27,240 --> 00:19:31,080
‫כן. אני מחבב אותה.‬
‫כלומר, אנחנו מחבבים זה את זה.‬

209
00:19:31,160 --> 00:19:32,480
‫זה נחמד.‬

210
00:19:35,280 --> 00:19:37,280
‫בקרוב תהיה בוגר.‬

211
00:19:38,040 --> 00:19:43,120
‫זה אומר שתצטרך להחליט החלטות קשות,‬
‫ולכל החלטה יש השלכות.‬

212
00:19:48,240 --> 00:19:50,240
‫אני לא מבין למה את מתכוונת.‬

213
00:19:50,320 --> 00:19:52,440
‫משפחת בלום שונה מאיתנו.‬

214
00:19:52,520 --> 00:19:57,360
‫יש שמועות על אימא של נלה.‬
‫זה לא טוב אם יראו אותך איתה.‬

215
00:19:59,520 --> 00:20:01,640
‫מבלי לעשות ויתורים,‬

216
00:20:02,440 --> 00:20:04,920
‫משפחת שונברן לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה.‬

217
00:20:07,840 --> 00:20:09,400
‫אתה מבין למה אני מתכוונת?‬

218
00:20:21,720 --> 00:20:22,920
‫אני חייב ללכת.‬

219
00:20:38,120 --> 00:20:39,960
‫ככה. ואז…‬

220
00:20:41,840 --> 00:20:43,720
‫לא, ככה. ו…‬

221
00:20:49,680 --> 00:20:51,160
‫בסדר. לך.‬

222
00:20:52,720 --> 00:20:55,200
‫תסבח אל ח'יר.‬

223
00:20:55,800 --> 00:20:56,800
‫ואנת ביחייר.‬

224
00:21:13,640 --> 00:21:17,920
‫זה רק עניין של זמן‬
‫עד שהמשטרה תגיע ותהרוס הכול.‬

225
00:21:21,760 --> 00:21:23,880
‫הכול היה בסדר במשך שנתיים.‬

226
00:21:31,680 --> 00:21:35,480
‫אני לא רוצה ללכת לכלא.‬
‫אני לא רוצה שהילדים שלי יחוו את זה.‬

227
00:21:36,400 --> 00:21:37,840
‫הם לא.‬

228
00:21:38,560 --> 00:21:41,120
‫אם הם יחקרו אותנו,‬
‫ההצהרות שלנו יהיו תואמות.‬

229
00:21:46,960 --> 00:21:50,560
‫- נלה: לכאן הייתי רוצה להגיע‬
‫לאחר סיום הלימודים. תבוא איתי? -‬

230
00:21:58,880 --> 00:22:02,880
‫- אלכס: נראה. -‬

231
00:22:02,960 --> 00:22:08,840
‫- נלה: נלה ואלכס לנצח? -‬

232
00:22:09,640 --> 00:22:14,200
‫- אלכס: כן. אבל קיבלתי את ההתמחות כאן.‬
‫עם דודה שלי. -‬

233
00:22:19,160 --> 00:22:22,520
‫- נלה: אז לנצח זה לא הרבה זמן, נכון? -‬

234
00:23:12,800 --> 00:23:14,280
‫הוא כבר הגיע?‬

235
00:23:17,280 --> 00:23:21,240
‫יכולתי לטפל בזה בעצמי.‬
‫-אני רוצה שזאת תהיה עבודה מבחוץ.‬

236
00:23:22,960 --> 00:23:26,440
‫אני יודע שאת יכולה להתמודד עם זה,‬
‫אבל אני צריך אותך כאן.‬

237
00:23:28,200 --> 00:23:29,600
‫ברינר הוא מקצוען.‬

238
00:23:30,920 --> 00:23:32,120
‫נקי ושקט.‬

239
00:23:35,000 --> 00:23:37,440
‫החבר שלנו דמיאן מצפה לראות אותך.‬

240
00:23:58,920 --> 00:24:00,000
‫בוס, בבקשה.‬

241
00:24:03,520 --> 00:24:05,240
‫היו שם פתחי אוורור.‬

242
00:24:07,280 --> 00:24:08,880
‫והיה להם מספיק מים.‬

243
00:24:10,280 --> 00:24:11,520
‫מה אנחנו עושים פה?‬

244
00:24:12,960 --> 00:24:13,960
‫מה? מה?‬

245
00:24:14,560 --> 00:24:15,880
‫אנחנו עושים עסקים.‬

246
00:24:16,800 --> 00:24:19,760
‫אבל אם אתה מקלקל את הסחורה, אני מפסיד כסף.‬

247
00:24:21,040 --> 00:24:23,440
‫קשה להשתמש במתים כעובדים.‬

248
00:24:24,400 --> 00:24:26,400
‫זו לא הייתה אשמתי.‬

249
00:24:27,040 --> 00:24:31,360
‫אני לא אסבול עבודה רשלנית.‬
‫אחרת כל אחד יעשה מה שבא לו.‬

250
00:24:32,120 --> 00:24:33,120
‫בבקשה.‬

251
00:24:37,960 --> 00:24:38,960
‫כן?‬

252
00:24:40,880 --> 00:24:42,360
‫וזה בטוח?‬

253
00:24:43,520 --> 00:24:44,520
‫טוב.‬

254
00:25:02,600 --> 00:25:04,240
‫תעשי את זה ככה שיראו.‬

255
00:25:07,360 --> 00:25:10,440
‫תמר. בבקשה תפסיקי.‬

256
00:25:11,760 --> 00:25:13,640
‫בבקשה תפסיקי.‬

257
00:25:14,600 --> 00:25:16,000
‫לא, בבקשה.‬

258
00:25:16,080 --> 00:25:18,520
‫לא. לא, בבקשה.‬

259
00:25:19,240 --> 00:25:20,360
‫בבקשה לא!‬

260
00:25:20,440 --> 00:25:22,080
‫לא! בבקשה!‬

261
00:25:38,680 --> 00:25:42,840
‫נוכל לבחון איך ניתן לחסוך‬
‫במרכז הבריאות והספא.‬

262
00:25:42,920 --> 00:25:45,720
‫בהחלט לא. לא יהיה כאן שלג בעוד עשר שנים.‬

263
00:25:46,400 --> 00:25:50,000
‫בריאות וספא זה פוליסת הביטוח שלנו.‬
‫בבקשה תחסכו על משהו אחר.‬

264
00:25:50,080 --> 00:25:52,360
‫העיקר הוא שנסיים את בניית המלון.‬

265
00:25:55,240 --> 00:25:58,040
‫תסלחו לי לרגע.‬
‫-בהחלט.‬

266
00:25:59,240 --> 00:26:02,320
‫איזו הפתעה נהדרת. מר סרקיסיאן.‬

267
00:26:06,400 --> 00:26:08,280
‫תנחומיי על מות בנך.‬

268
00:26:10,160 --> 00:26:12,080
‫השמועה מתפשטת מהר.‬

269
00:26:14,160 --> 00:26:15,240
‫תודה.‬

270
00:26:16,080 --> 00:26:17,960
‫זה יגרום לבעיות עבורנו?‬

271
00:26:20,080 --> 00:26:22,360
‫אני שולטת במצב.‬

272
00:26:26,760 --> 00:26:28,400
‫הם לא ימצאו דבר.‬

273
00:26:29,800 --> 00:26:31,440
‫אני יכול לסמוך עלייך?‬

274
00:26:33,320 --> 00:26:35,120
‫המלון החדש הוקפא?‬

275
00:26:37,960 --> 00:26:40,080
‫ממתי אתה מקשיב לשמועות?‬

276
00:26:42,000 --> 00:26:45,080
‫תפתרי את הבעיה. אחרת אני אפתור אותה.‬

277
00:26:47,960 --> 00:26:52,640
‫אוכל להשתמש בחברת בנייה נוספת,‬
‫ואז נפתח בעוד שלושה שבועות‬

278
00:26:53,160 --> 00:26:56,520
‫ונוכל להתחיל לקבל הזמנות בשבוע הבא.‬

279
00:27:16,240 --> 00:27:17,640
‫ארוחת הערב מוכנה.‬

280
00:27:22,000 --> 00:27:23,000
‫נלה!‬

281
00:27:25,760 --> 00:27:28,120
‫איפה היא?‬
‫-למעלה, כנראה.‬

282
00:27:29,160 --> 00:27:30,040
‫נלה!‬

283
00:27:36,800 --> 00:27:37,800
‫וואו.‬

284
00:27:41,080 --> 00:27:42,320
‫קרה משהו?‬

285
00:27:51,880 --> 00:27:53,080
‫את יפהפייה.‬

286
00:27:54,040 --> 00:27:55,240
‫הכול בסדר, אימא?‬

287
00:27:57,120 --> 00:27:58,720
‫עם מי את נפגשת?‬

288
00:27:59,920 --> 00:28:01,280
‫עם "זה לא עניינך".‬

289
00:28:02,280 --> 00:28:04,520
‫אני צריכה ללכת.‬
‫-מתי את חוזרת?‬

290
00:28:06,040 --> 00:28:07,320
‫אני עוד לא יודעת.‬

291
00:28:07,400 --> 00:28:11,760
‫תשלחי לי הודעה מדי פעם? כדי שאדע שאת בסדר?‬
‫-כן, אם אזכור.‬

292
00:28:12,600 --> 00:28:14,880
‫גם אנחנו צריכים ללכת. קדימה.‬

293
00:28:17,200 --> 00:28:18,200
‫לאן?‬

294
00:28:18,280 --> 00:28:20,800
‫אבא של דניאל לוקח אותנו לבקתת הסקי.‬

295
00:28:22,000 --> 00:28:23,000
‫אימא.‬

296
00:28:23,720 --> 00:28:25,800
‫אני מצטערת.‬
‫-בוא נלך.‬

297
00:29:03,840 --> 00:29:05,720
‫טיפלת בבקשה שלי?‬

298
00:29:05,800 --> 00:29:11,640
‫אין לנו מניע או ראיות מהותיות נגד האישה.‬
‫אי אפשר פשוט לעצור אותה.‬

299
00:29:11,720 --> 00:29:14,760
‫חלקי הגופה היו בארון שהיא הכינה לקבורה.‬

300
00:29:14,840 --> 00:29:18,560
‫סביר להניח שהם שייכים לאחד הגברים‬
‫שדווחו כנעדרים לפני שנתיים.‬

301
00:29:18,640 --> 00:29:23,360
‫"סביר להניח" זה לא מספיק בשביל צו מעצר.‬
‫אני זו שאעמוד מול השופט.‬

302
00:29:25,800 --> 00:29:28,600
‫אני לא חושבת שגברת בלום תבוא איתי מרצונה.‬

303
00:29:29,360 --> 00:29:34,720
‫נסי לבקש יפה.‬
‫אולי היא תבוא כדי להבהיר את אי ההבנות.‬

304
00:29:34,800 --> 00:29:35,800
‫טוב, אנסה.‬

305
00:30:06,120 --> 00:30:07,120
‫רזה?‬

306
00:31:40,200 --> 00:31:42,480
‫מה אתה רוצה?‬

307
00:32:14,720 --> 00:32:15,960
‫לך תזדיין!‬

308
00:33:17,880 --> 00:33:19,040
‫בלום?‬

309
00:33:19,720 --> 00:33:20,560
‫כאן.‬

310
00:33:25,360 --> 00:33:26,400
‫מה קרה?‬

311
00:33:28,000 --> 00:33:29,080
‫אני לא יודעת.‬

312
00:33:31,120 --> 00:33:32,120
‫איה.‬

313
00:33:33,000 --> 00:33:35,640
‫היה במשרד בחור שחיפש משהו.‬

314
00:33:36,280 --> 00:33:37,960
‫ונלחמנו.‬

315
00:33:39,120 --> 00:33:41,400
‫הוא ברח.‬
‫-זיהית אותו?‬

316
00:33:45,880 --> 00:33:47,520
‫אנחנו צריכים לחטא את זה.‬

317
00:33:50,600 --> 00:33:52,000
‫פצעתי אותו.‬

318
00:33:59,240 --> 00:34:01,320
‫אולי עדיף שאעזוב.‬

319
00:34:01,960 --> 00:34:03,440
‫זה יהיה בטוח יותר לכולנו.‬

320
00:34:05,480 --> 00:34:06,960
‫לא כדאי להילחץ.‬

321
00:34:07,800 --> 00:34:10,480
‫אם תיעלמי, את רק תיראי חשודה.‬

322
00:34:12,360 --> 00:34:13,680
‫נסתדר.‬

323
00:34:15,440 --> 00:34:16,440
‫יחד.‬

324
00:34:27,640 --> 00:34:28,840
‫זהו זה.‬

325
00:34:30,560 --> 00:34:32,680
‫כמה זמן זה ייקח?‬
‫-נהיה זריזים.‬

326
00:34:38,280 --> 00:34:39,360
‫אוכל לראות אותו?‬

327
00:34:40,480 --> 00:34:42,240
‫אני לא חושב שזה רעיון טוב.‬

328
00:34:42,800 --> 00:34:44,560
‫אני צריכה לראות אותו עוד פעם אחת.‬

329
00:34:45,040 --> 00:34:49,920
‫השרידים שלו עדיין‬
‫במעבדה לזיהוי פלילי באינסברוק.‬

330
00:34:50,000 --> 00:34:52,360
‫אני אהיה איתך בקשר כשהם יסיימו איתם.‬

331
00:34:53,400 --> 00:34:54,400
‫תיכנסו!‬

332
00:34:57,160 --> 00:35:00,720
‫תודה רבה, גברת שנבורן.‬
‫כמו שאמרתי, אהיה בקשר.‬

333
00:35:04,280 --> 00:35:05,280
‫כן?‬

334
00:35:05,360 --> 00:35:07,320
‫אנחנו מביאים את גברת בלום לחקירה.‬

335
00:35:09,160 --> 00:35:10,160
‫שלום.‬

336
00:35:28,480 --> 00:35:30,920
‫- אדווין שנבורן -‬

337
00:35:31,000 --> 00:35:33,400
‫- טבעת חותם‬
‫א. שנבורן -‬

338
00:35:43,200 --> 00:35:44,800
‫זה לא היה צירוף מקרים.‬

339
00:35:47,320 --> 00:35:48,320
‫מה זאת אומרת?‬

340
00:35:49,360 --> 00:35:53,360
‫זאת אומרת שהשוד וההוצאה מהקבר‬
‫קשורים איכשהו.‬

341
00:35:53,960 --> 00:35:56,960
‫תחשבי על זה. מי היה יכול לגלות כל כך מהר?‬

342
00:35:58,280 --> 00:36:01,480
‫אנחנו גרים בכפר, לא? גברת שנבורן, למשל?‬

343
00:36:03,200 --> 00:36:05,600
‫ממש לא בטוח שהם יקשרו את זה אלייך.‬

344
00:36:18,560 --> 00:36:19,760
‫שיט.‬

345
00:36:34,920 --> 00:36:38,000
‫המשטרה הפדרלית. אני ולנר. זה השוטר למברט.‬

346
00:36:38,080 --> 00:36:39,680
‫מר שאדיד?‬
‫-כן?‬

347
00:36:39,760 --> 00:36:41,520
‫עלינו לדבר איתך ועם גברת בלום.‬

348
00:36:42,120 --> 00:36:43,520
‫גברת בלום לא פנויה כרגע.‬

349
00:36:45,160 --> 00:36:47,920
‫נוכל להיכנס?‬
‫-במה בדיוק מדובר?‬

350
00:36:48,000 --> 00:36:50,880
‫אני רוצה לדבר על זה איתך ועם גברת בלום.‬

351
00:36:53,600 --> 00:36:55,240
‫כן? מה העניין?‬

352
00:36:57,320 --> 00:36:58,520
‫נפגשנו בעבר.‬

353
00:36:59,800 --> 00:37:03,160
‫ולנר, המשטרה הפדרלית.‬
‫-כן, אבל זה היה מזמן.‬

354
00:37:03,800 --> 00:37:07,120
‫עלו כמה שאלות‬
‫בנוגע למותו של אדווין שנבורן.‬

355
00:37:07,200 --> 00:37:10,240
‫אנו מבקשים משניכם לבוא איתנו.‬
‫-מוות?‬

356
00:37:10,760 --> 00:37:14,480
‫יש לך צו מעצר?‬
‫-אני לא צריכה צו לחקירה.‬

357
00:37:15,960 --> 00:37:19,040
‫כן, בסדר. אנחנו נבוא. זו לא בעיה.‬

358
00:37:19,120 --> 00:37:23,480
‫והילדים?‬
‫-לדעתי אי ההבנה הזאת תיפתר מהר, נכון?‬

359
00:37:24,080 --> 00:37:26,840
‫המהירות שבה היא תיפתר תלויה אך ורק בכם.‬

360
00:37:29,040 --> 00:37:31,080
‫אז אתקשר לבת שלי מהר.‬

361
00:37:33,840 --> 00:37:35,400
‫נפצעת?‬

362
00:37:36,920 --> 00:37:40,800
‫כן, ממכסה של ארון מתים. מקצוע מסוכן.‬

363
00:37:42,080 --> 00:37:45,360
‫נלה, רזה ואני לא נהיה פה כשתחזרי.‬

364
00:37:45,440 --> 00:37:47,080
‫אל תדאגי, בסדר?‬

365
00:37:47,760 --> 00:37:48,960
‫אני אוהבת אותך.‬

366
00:37:56,680 --> 00:37:59,000
‫- תוכנית ב' -‬

367
00:38:16,080 --> 00:38:17,080
‫היי.‬
‫-היי.‬

368
00:38:18,360 --> 00:38:19,200
‫כן…‬

369
00:38:20,400 --> 00:38:23,400
‫כן. לא הייתי בטוח שתבואי.‬

370
00:38:24,080 --> 00:38:25,280
‫גם אני לא.‬

371
00:38:27,840 --> 00:38:29,480
‫אני מצטער על אתמול.‬

372
00:38:32,120 --> 00:38:35,880
‫לא, אני מצטערת.‬
‫לא התכוונתי להתנפל עליך ככה.‬

373
00:38:42,160 --> 00:38:44,040
‫טוב, ניו זילנד נשמעת נהדר.‬

374
00:38:46,080 --> 00:38:47,160
‫בוא נלך. בוא.‬

375
00:38:48,360 --> 00:38:49,680
‫בינתיים אני עוד פה.‬

376
00:40:33,880 --> 00:40:37,840
‫תוצאות הדנ"א של גברת שנבורן חזרו?‬
‫-הן אמורות להגיע מחר.‬

377
00:40:41,440 --> 00:40:42,560
‫אני אתחיל בכל מקרה.‬

378
00:40:42,640 --> 00:40:45,400
‫לא נוכל להחזיק אותה כאן לזמן רב‬
‫בלי צו מעצר.‬

379
00:40:45,480 --> 00:40:48,040
‫שנינו יודעים מה יהיה כתוב בתוצאות.‬

380
00:40:48,120 --> 00:40:52,840
‫כן, אבל גם אם יש התאמה,‬
‫זה ממש לא מספיק כדי להאשים אותה.‬

381
00:40:52,920 --> 00:40:53,920
‫לחקור אותה.‬

382
00:40:54,000 --> 00:40:55,000
‫המפקחת,‬

383
00:40:56,400 --> 00:40:59,960
‫את לא יכולה פשוט לבוא הנה ולעשות בלגן.‬

384
00:41:02,040 --> 00:41:04,240
‫כן, אני יכולה. זו העבודה שלי.‬

385
00:41:05,320 --> 00:41:07,480
‫ואם הכול יהיה בסדר, אעזוב.‬

386
00:44:47,360 --> 00:44:52,000
‫תרגום כתוביות: נירית שינמן‬