1
00:00:12,600 --> 00:00:15,240
‫עלמה צעירה צריכה ללמוד הרבה דברים.‬

2
00:00:15,320 --> 00:00:17,520
‫למשל, איך לדבר בלי לומר מילה.‬

3
00:00:18,560 --> 00:00:19,560
‫"אני אוהבת אותך."‬

4
00:00:20,440 --> 00:00:21,440
‫"לך מפה, בבקשה."‬

5
00:00:22,200 --> 00:00:23,200
‫"אני שונאת אותך."‬

6
00:00:24,040 --> 00:00:28,680
‫האחיות מנסיה טובות בזה,‬
‫אבל אני הייתי הרבה יותר טובה.‬

7
00:00:28,760 --> 00:00:30,760
‫הכרתי את כל הסימנים.‬

8
00:00:31,760 --> 00:00:32,920
‫חוץ מזה.‬

9
00:00:33,680 --> 00:00:37,120
‫מה היה הסיכוי‬
‫שהיא תיכנס להיריון אחרי פעם אחת בלבד?‬

10
00:00:37,200 --> 00:00:41,680
‫פיזיולוגיית הפוריות של האישה במהלך חייה‬

11
00:00:41,760 --> 00:00:46,280
‫דומה למעין גל שמתחיל באי-פוריות ראשונית,‬

12
00:00:46,360 --> 00:00:48,720
‫מגיע לשיא ויורד בהדרגה…‬

13
00:00:49,840 --> 00:00:51,560
‫במילים אחרות, לדברי מר דאנקן‬

14
00:00:51,640 --> 00:00:55,240
‫אם את צעירה ולא משתמשת באמצעי הגנה,‬
‫כי הם עדיין לא הומצאו,‬

15
00:00:55,320 --> 00:00:58,040
‫יש סיכוי גבוה.‬

16
00:00:59,040 --> 00:01:00,880
‫וככה 15 דקות של הנאה‬

17
00:01:00,960 --> 00:01:04,440
‫הופכות לטעות בעלת פני מלאך‬
‫שתלווה אותך כל חייך.‬

18
00:01:05,560 --> 00:01:07,560
‫ואז, מה אפשר לעשות?‬

19
00:01:07,640 --> 00:01:08,880
‫כן, אני יודעת.‬

20
00:01:08,960 --> 00:01:10,360
‫… את כל חטאיי…‬

21
00:01:10,440 --> 00:01:13,240
‫אם יש אלוהים,‬
‫יש לו דברים טובים יותר לעשות.‬

22
00:01:13,320 --> 00:01:16,240
‫לא נתקן את הטרגדיה הזו בעזרת תפילה.‬

23
00:01:16,880 --> 00:01:17,800
‫בובה באוויר!‬

24
00:01:22,800 --> 00:01:24,640
‫היא מכוונת לא רע.‬

25
00:01:25,280 --> 00:01:27,600
‫אני מקווה שהיא לא מתאמנת כדי לבצע פשע.‬

26
00:01:28,960 --> 00:01:31,560
‫אני מתאמנת כבר שנים.‬
‫זה עוזר לי לשחרר קיטור.‬

27
00:01:31,640 --> 00:01:34,000
‫אני מבינה שהקטע הזה עם הבובות הוא חדש.‬

28
00:01:34,800 --> 00:01:37,160
‫אם את לא רוצה את התינוק,‬
‫אוכל לעזור, מיס.‬

29
00:01:37,240 --> 00:01:39,640
‫מה? לא. איך יכולת לחשוב דבר כזה?‬

30
00:01:40,560 --> 00:01:41,880
‫בובה באוויר!‬

31
00:01:48,160 --> 00:01:49,240
‫הבנתי. כן.‬

32
00:01:49,880 --> 00:01:52,000
‫אולי חשבת כך, אבל זה לא המצב.‬

33
00:01:52,520 --> 00:01:54,320
‫אני פשוט לא צריכה אותן.‬

34
00:01:55,040 --> 00:01:57,680
‫אם סיימת להחריב לעצמך את הילדות,‬
‫אני יכולה להמשיך מפה.‬

35
00:01:57,760 --> 00:01:58,760
‫לא.‬
‫-לא.‬

36
00:01:59,440 --> 00:02:02,000
‫יתנו לי פה ליהנות מתישהו?‬

37
00:02:03,120 --> 00:02:04,960
‫תמיד רציתי להיות אימא.‬

38
00:02:05,040 --> 00:02:06,400
‫אבל בסדר הנכון.‬

39
00:02:06,480 --> 00:02:09,760
‫קודם המחזר, ואז החתונה, ואז התינוק.‬

40
00:02:09,840 --> 00:02:10,760
‫בובה באוויר!‬

41
00:02:15,080 --> 00:02:17,320
‫למרבה הצער, את הסדר הזה אי אפשר לשנות.‬

42
00:02:17,840 --> 00:02:20,240
‫עם זאת, באפשרותנו למנוע מוות בלתי צפוי.‬

43
00:02:20,320 --> 00:02:24,280
‫אני אוהבת את החיים שלי.‬
‫אני לא רוצה לאבד אבי או לפגוע באחיותיי.‬

44
00:02:24,360 --> 00:02:26,160
‫את יודעת כמה נורא זה יהיה?‬

45
00:02:28,440 --> 00:02:29,600
‫יש לי מושג.‬

46
00:02:29,680 --> 00:02:33,560
‫אני צריכה לדבר עם אדוארדו.‬
‫-הוא הבהיר לך במכתב שהוא בפריז, מיס.‬

47
00:02:33,640 --> 00:02:36,400
‫אדוארדו אוהב אותי! אני בטוחה ברגשותיו.‬

48
00:02:37,120 --> 00:02:38,720
‫מיס, זה לא רעיון טוב.‬

49
00:02:39,600 --> 00:02:40,880
‫תסמכי עליי פה.‬

50
00:02:40,960 --> 00:02:42,840
‫בעיקרון, כי כבר ניסיתי.‬

51
00:02:44,880 --> 00:02:47,240
‫יום טוב. אני רוצה לדבר עם גברת אספינוסה.‬

52
00:02:47,320 --> 00:02:48,720
‫בואי איתי.‬

53
00:02:49,440 --> 00:02:50,880
‫זה לא הלך כפי שקיוויתי.‬

54
00:02:51,680 --> 00:02:53,480
‫מה זאת אומרת, הוא כבר מאורס?‬

55
00:02:54,920 --> 00:02:56,160
‫ועומד להינשא בקרוב.‬

56
00:02:56,240 --> 00:03:00,760
‫אז תגידי למופקרת הזו‬
‫לעזוב את הבן שלי בשקט, ולא להתערב.‬

57
00:03:00,840 --> 00:03:02,960
‫היא לא תהרוס לו את האירוסים.‬

58
00:03:06,120 --> 00:03:08,360
‫כן, אני מסכימה איתכם.‬
‫אדוארדו הוא חלאה.‬

59
00:03:08,880 --> 00:03:11,040
‫אבל עדיף שכריסטינה לא תדע את הפרטים.‬

60
00:03:11,560 --> 00:03:13,200
‫כך נמנע טרגדיות נוספות.‬

61
00:03:16,760 --> 00:03:18,520
‫מיס, את אדם טוב.‬

62
00:03:19,040 --> 00:03:22,120
‫אבל אנשים טועים לפעמים,‬
‫ואדוארדו לא ראוי לך.‬

63
00:03:22,200 --> 00:03:25,040
‫לכי. אני אדבר עם אבי ואגיד לו ש…‬

64
00:03:25,120 --> 00:03:26,160
‫אל תדאגי.‬

65
00:03:26,240 --> 00:03:27,360
‫יש לי תוכנית.‬

66
00:03:47,800 --> 00:03:50,640
‫- בנות הלוויה -‬

67
00:03:50,720 --> 00:03:53,120
‫- שיעור מס' 2: אל תשקרי -‬

68
00:03:54,080 --> 00:03:56,920
‫ואפנה את תשומת לבכם בחזרה לכתבי הקודש עצמם‬

69
00:03:57,000 --> 00:04:00,440
‫כדי לומר שמתוך כל החטאים,‬

70
00:04:00,520 --> 00:04:03,000
‫זה החמור ביותר.‬

71
00:04:03,080 --> 00:04:05,560
‫האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פרק ו'.‬

72
00:04:06,200 --> 00:04:09,920
‫"התרחקו! התרחקו מהניאוף!"‬

73
00:04:10,000 --> 00:04:12,440
‫התשוקה מעוורת אותנו!‬

74
00:04:12,520 --> 00:04:14,600
‫היא מטשטשת את שיקול דעתנו!‬

75
00:04:14,680 --> 00:04:17,160
‫היא הופכת אותנו ליצורים חסרי יראה.‬

76
00:04:17,240 --> 00:04:21,520
‫מסכנה. רואים שהיא נסערת מאוד ממה שקרה.‬

77
00:04:22,240 --> 00:04:23,400
‫נטל שיש לשאת.‬

78
00:04:23,920 --> 00:04:26,600
‫בהשוואה אליו, יהודה הוא קדוש.‬

79
00:04:26,680 --> 00:04:27,680
‫עד כדי כך גרוע?‬

80
00:04:30,760 --> 00:04:33,200
‫את יודעת שאני לא אוהבת לדבר סרה על אחרים.‬

81
00:04:34,680 --> 00:04:36,440
‫אבל אפשר לספר לך סוד?‬

82
00:04:36,960 --> 00:04:38,000
‫בהחלט.‬

83
00:04:40,760 --> 00:04:42,400
‫חובות.‬
‫-חובות?‬

84
00:04:46,240 --> 00:04:47,280
‫חובות.‬

85
00:04:47,360 --> 00:04:49,000
‫חובות, כן.‬

86
00:04:49,080 --> 00:04:51,400
‫על סף התחייבות, ובסוף מתברר שהוא מרושש.‬

87
00:04:51,480 --> 00:04:54,000
‫כמובן, הוא מכור להימורים ולשתייה.‬

88
00:04:54,080 --> 00:04:57,680
‫וכאילו זה לא מספיק,‬
‫היא לא הראשונה איתה הוא ניסה את זה.‬

89
00:04:57,760 --> 00:04:59,640
‫האיש הזה מסוכן.‬

90
00:04:59,720 --> 00:05:02,600
‫הנערה הזו לא מבינה‬
‫איזה מזל יש לה שיש לה את אלנה.‬

91
00:05:02,680 --> 00:05:05,320
‫בהחלט. מתנה משמיים.‬

92
00:05:06,480 --> 00:05:08,440
‫חובות? לא הייתי מנחשת את זה על אדוארדו.‬

93
00:05:08,520 --> 00:05:12,320
‫אלוהים, אני לא יכולה לדמיין‬
‫מה עוברת כריסטינה המסכנה.‬

94
00:05:13,720 --> 00:05:16,440
‫מה דעתך שנחגוג את יום ההולדת שלי בסטייל?‬

95
00:05:16,520 --> 00:05:19,240
‫כך כריסטינה‬
‫תוכל להתגבר על אי הנעימות מהר יותר.‬

96
00:05:19,320 --> 00:05:20,840
‫זה רעיון מקסים.‬

97
00:05:27,760 --> 00:05:32,600
‫"המתנה היפה ביותר‬
‫שאוכל לקבל ביום המיוחד הזה, היא חברתכם.‬

98
00:05:32,680 --> 00:05:36,840
‫"החגיגה תתקיים בגני משפחת זאפיקו.‬

99
00:05:37,360 --> 00:05:41,800
‫"בואו לחגוג איתנו. לא חוגגים 19 כל יום.‬

100
00:05:41,880 --> 00:05:43,440
‫"על החתום, אסתר זאפיקו."‬

101
00:05:48,560 --> 00:05:50,240
‫מסיבת יום הולדת?‬

102
00:05:50,760 --> 00:05:54,000
‫לא אוכל להשתתף.‬
‫אני לא יכולה להתמודד עם כל האנשים האלה.‬

103
00:05:54,720 --> 00:05:56,480
‫כבר היה לי קשה במיסה.‬

104
00:05:58,240 --> 00:06:01,440
‫אני צריכה להתוודות בפני האב גרגוריו.‬
‫-לא.‬

105
00:06:02,440 --> 00:06:03,600
‫התפללת.‬

106
00:06:03,680 --> 00:06:07,320
‫הבעת חרטה. אני יכולה להעיד על כך.‬
‫זה חייב להישאר בינך לבין אלוהים.‬

107
00:06:08,040 --> 00:06:12,760
‫אני לא יכולה. בטח לא אחרי שאמרתי‬
‫דברים כל כך נוראים על אדוארדו.‬

108
00:06:12,840 --> 00:06:15,920
‫את מעדיפה שאנשים יסיקו מסקנות משלהם?‬

109
00:06:18,280 --> 00:06:19,440
‫לא.‬

110
00:06:21,440 --> 00:06:24,440
‫אני לא מאמינה איזה חוסר מזל היה לי.‬

111
00:06:25,640 --> 00:06:27,400
‫זה קרה רק פעם אחת.‬

112
00:06:27,480 --> 00:06:28,600
‫פעם אחת.‬

113
00:06:28,680 --> 00:06:30,480
‫וזה מה שאני מקבלת.‬

114
00:06:31,400 --> 00:06:35,160
‫שאסביר לך את התיאוריה שלי‬
‫על פוריות וההסתברות ל…‬

115
00:06:35,240 --> 00:06:38,200
‫מר דאנקן, אתה לא רואה שזה לא הזמן המתאים?‬

116
00:06:48,760 --> 00:06:52,520
‫זה לא הזמן להרגיש מדוכדכת.‬
‫את חייבת ללכת למסיבה.‬

117
00:06:53,040 --> 00:06:54,480
‫את צריכה לחייך.‬

118
00:06:55,000 --> 00:06:57,600
‫תתגברי על אי הנעימות.‬
‫-בואי.‬

119
00:06:59,280 --> 00:07:01,000
‫יש לנו הפתעה בשבילך.‬

120
00:07:05,560 --> 00:07:07,280
‫פסקואל, לאן אתה ממהר?‬

121
00:07:07,360 --> 00:07:10,160
‫תעזבי, מריה אנטוניה. אני אאחר.‬
‫-חכה רגע.‬

122
00:07:10,240 --> 00:07:11,240
‫לא!‬

123
00:07:11,840 --> 00:07:14,800
‫מה לעזאזל? אתה מתחתן.‬

124
00:07:14,880 --> 00:07:17,040
‫לא, אני לא נואש עד כדי כך.‬

125
00:07:17,120 --> 00:07:19,480
‫אז לאן אתה הולך?‬

126
00:07:20,360 --> 00:07:21,440
‫לקפוץ לתוך התעלה.‬

127
00:07:22,640 --> 00:07:24,320
‫נמאס לי מהדרמה הזו!‬
‫-לא.‬

128
00:07:24,400 --> 00:07:26,560
‫אבל למה? את אוהבת את ההצגות שלנו.‬

129
00:07:26,640 --> 00:07:30,120
‫כריסטינה, רק רצינו להצחיק אותך.‬
‫-היית צריך להישאר להצעת הנישואים!‬

130
00:07:30,200 --> 00:07:31,880
‫הייתה לי עבודה.‬
‫-תירוצים!‬

131
00:07:31,960 --> 00:07:32,800
‫הייתי צריך לעבוד.‬

132
00:07:32,880 --> 00:07:35,600
‫חשבתי שסופרים הם רגישים. אני רואה שטעיתי.‬

133
00:07:35,680 --> 00:07:38,200
‫אתה כמו כל הגברים, אגואיסט ונרקיסיסט.‬

134
00:07:38,280 --> 00:07:39,400
‫אני אביא את הרובה.‬

135
00:07:52,640 --> 00:07:56,560
‫נראה שאני גרמתי למהומה הזו.‬
‫מה עשיתי, מיס ביאנדה?‬

136
00:07:57,520 --> 00:07:58,760
‫אתה לא יודע?‬

137
00:08:00,120 --> 00:08:02,240
‫ההופעה שלך בתור פסקואל הייתה מוגזמת.‬

138
00:08:02,320 --> 00:08:04,240
‫כשחקן, אתה לוקה מאוד בחסר.‬

139
00:08:05,800 --> 00:08:08,240
‫אולי תלכי מפה, ותפסיקי להוסיף חטא על פשע?‬

140
00:08:11,320 --> 00:08:13,880
‫אתה מבין את משמעותם של נישואים‬
‫עבור עלמה צעירה?‬

141
00:08:14,480 --> 00:08:16,800
‫כל חייה סובבים סביב נישואים.‬

142
00:08:17,400 --> 00:08:20,680
‫אם היא לא תלמד נימוסים,‬
‫היא לעולם לא תמצא בעל טוב.‬

143
00:08:20,760 --> 00:08:23,120
‫או אם היא לא תהיה יראת שמיים ומסורה.‬

144
00:08:23,200 --> 00:08:25,040
‫או אם היא תזניח את המראה שלה.‬

145
00:08:25,120 --> 00:08:27,400
‫אדוארדו לא היה בעל טוב.‬
‫-אני מסכימה.‬

146
00:08:28,440 --> 00:08:31,840
‫אבל בשורה התחתונה,‬
‫כל בעל עדיף על לא להיות נשואה בכלל.‬

147
00:08:31,920 --> 00:08:33,080
‫למרבה הצער.‬

148
00:08:34,440 --> 00:08:38,080
‫אל תדאג.‬
‫אנשים נוטים להוציא את התסכולים שלהם‬

149
00:08:38,160 --> 00:08:40,120
‫על מי שהם הכי אוהבים.‬

150
00:08:44,760 --> 00:08:45,880
‫אז…‬

151
00:08:47,280 --> 00:08:50,400
‫כריסטינה בטח מתעבת את כל הגברים,‬
‫ומסיבה טובה.‬

152
00:08:51,720 --> 00:08:55,040
‫אם מישהו לובש חליפה או כובע,‬
‫הוא כבר לא מוצא חן בעיניה.‬

153
00:08:55,720 --> 00:08:56,960
‫אבל היא תתגבר.‬

154
00:08:59,080 --> 00:09:01,440
‫אז זה הכוח של בנות הלוויה.‬

155
00:09:02,760 --> 00:09:05,440
‫אתן מומחיות לתהפוכות הרגש האנושי.‬

156
00:09:09,240 --> 00:09:10,920
‫אומרים את זה גם על סופרים.‬

157
00:09:12,640 --> 00:09:13,720
‫לא.‬

158
00:09:15,920 --> 00:09:17,760
‫אנחנו פשוט עושים כמיטב יכולתנו.‬

159
00:09:23,440 --> 00:09:26,120
‫אני בטוחה שתצליח‬
‫לסדר את העניינים, מר טורס.‬

160
00:09:45,080 --> 00:09:46,320
‫את בסדר, מיס?‬

161
00:09:46,400 --> 00:09:49,120
‫לא, אבל נמאס לי להתבוסס ברחמים עצמיים.‬

162
00:09:49,200 --> 00:09:52,240
‫אני חייבת להתכונן למסיבה.‬
‫אסתר תכעס אם לא אגיע.‬

163
00:09:53,080 --> 00:09:55,000
‫נפלא. זאת הגישה.‬

164
00:09:55,080 --> 00:09:57,200
‫ותגידי לאחיותיי‬
‫שאני מקווה שהן יצטרפו אליי.‬

165
00:09:58,080 --> 00:10:00,880
‫כמובן. זה יקל עלייך אם הן יהיו שם.‬

166
00:10:00,960 --> 00:10:03,320
‫ואיפה שרה? לא ראיתי אותה כל הבוקר.‬

167
00:10:16,000 --> 00:10:19,720
‫- סנצ'ז, מוסאקולה, קאלחו, ארגומוסה -‬

168
00:10:30,200 --> 00:10:32,880
‫רבותיי, יש לכם שעה.‬

169
00:10:35,360 --> 00:10:36,520
‫תתחילו.‬

170
00:11:05,240 --> 00:11:06,800
‫הגעת הביתה עכשיו?‬

171
00:11:08,080 --> 00:11:10,640
‫תביני, גברת אנגוסטיאס, יצאתי כי…‬

172
00:11:10,720 --> 00:11:13,240
‫היא הלכה לאסוף את המתנה למיס זאפיקו.‬

173
00:11:13,320 --> 00:11:15,360
‫לבדה? היא הלכה לבדה?‬

174
00:11:15,880 --> 00:11:19,360
‫אנגוסטיאס, שתינו הלכנו. יחד.‬

175
00:11:20,040 --> 00:11:21,840
‫למה הגעתן בנפרד?‬

176
00:11:21,920 --> 00:11:24,640
‫כי העלמה הצעירה הלכה…‬
‫לאורווה לראות את טרפלגר.‬

177
00:11:24,720 --> 00:11:28,240
‫כידוע לך, גברת אנגוסטיאס,‬
‫אני אוהבת את הסייח הזה.‬

178
00:11:29,320 --> 00:11:32,600
‫אנגוסטיאס, אני באמת אוהבת‬
‫פטפוטים חסרי תכלית וחקירה טובה,‬

179
00:11:32,680 --> 00:11:35,200
‫אבל העלמות הצעירות צריכות להתלבש למסיבה.‬

180
00:11:35,280 --> 00:11:39,360
‫את מודעת לכך שאת מבזבזת את זמנך‬
‫בעשיית מטלות שאינן שלך?‬

181
00:11:39,440 --> 00:11:41,160
‫בשביל זה יש משרתות.‬

182
00:11:41,880 --> 00:11:44,160
‫אנגוסטיאס, את כל כך מתחשבת.‬

183
00:11:44,680 --> 00:11:47,720
‫תודה רבה. אבל אם אני עושה עבודה נוספת,‬

184
00:11:47,800 --> 00:11:52,120
‫זה בגלל שאני נהנית להקדיש את חיי‬
‫למשפחה הזו, כמו שאת תמיד אומרת.‬

185
00:11:55,320 --> 00:11:57,080
‫ועכשיו, אם תסלחי לי…‬

186
00:11:57,600 --> 00:12:01,600
‫תחייכי כמה שאת רוצה,‬
‫אבל אני יודעת שאת מסתירה משהו.‬

187
00:12:02,520 --> 00:12:05,240
‫הרבה דברים. בדיוק כמוך, אני מניחה.‬

188
00:12:05,800 --> 00:12:08,240
‫אבל אני מרבה לשתף את חבריי.‬

189
00:12:09,240 --> 00:12:10,880
‫אם את זקוקה לחבר, תגידי לי.‬

190
00:12:12,000 --> 00:12:13,800
‫נראה מה אפשר לעשות.‬

191
00:12:18,400 --> 00:12:23,120
‫הספרים שלי! השאלתי אותם לאחותך,‬
‫והיא מחזירה אותם עכשיו.‬

192
00:12:23,840 --> 00:12:26,320
‫לא ידעתי שאת כל כך מתעניינת בביולוגיה,‬

193
00:12:26,840 --> 00:12:29,360
‫אנטומיה, או בפיזיולוגיה פתולוגית.‬

194
00:12:30,840 --> 00:12:33,600
‫בסדר. אני לומדת להיות רופאה.‬

195
00:12:33,680 --> 00:12:36,120
‫הבנתי. כמה זמן את עושה את זה?‬

196
00:12:36,200 --> 00:12:38,600
‫שישה חודשים. למדתי בלילות עם ד"ר אגילר.‬

197
00:12:38,680 --> 00:12:40,720
‫היום היה מבחן הכניסה.‬

198
00:12:40,800 --> 00:12:43,320
‫ידעת מזה, מיס ביאנדה?‬
‫איך יכולת לשמור את זה בסוד?‬

199
00:12:43,400 --> 00:12:47,960
‫אני מצטערת, אבל אני חושבת‬
‫שחשוב לדעת לשמור סוד.‬

200
00:12:48,680 --> 00:12:50,120
‫זה חיוני, לדעתי.‬

201
00:12:50,200 --> 00:12:54,480
‫מה את עושה שם? צאי החוצה או שתתלכלכי.‬

202
00:12:54,560 --> 00:12:56,080
‫לא דיברנו על שרה‬

203
00:12:56,160 --> 00:12:58,520
‫והתשוקה החדשה שלה לרפואה?‬

204
00:13:00,560 --> 00:13:03,640
‫אני היחידה שלא ידעה כי אני אחות איומה!‬

205
00:13:03,720 --> 00:13:05,280
‫היא כבר בוכה. איזו מעצבנת.‬

206
00:13:06,000 --> 00:13:07,600
‫הייתי צריכה לשים לב!‬

207
00:13:07,680 --> 00:13:09,600
‫ולעשות משהו כדי לזכות באמונך.‬

208
00:13:10,520 --> 00:13:13,400
‫כריסטינה, בבקשה תפסיקי לבכות.‬
‫זו לא אשמתך.‬

209
00:13:13,480 --> 00:13:15,400
‫טוב, זה הכול ביחד.‬

210
00:13:15,480 --> 00:13:18,920
‫קודם אדוארדו, ועכשיו זה.‬
‫אבל היא תניח את זה מאחוריה בקרוב.‬

211
00:13:23,600 --> 00:13:24,600
‫איך הלכה הבחינה?‬

212
00:13:24,680 --> 00:13:28,600
‫אני לא בטוחה.‬
‫אם אעבור, עדיין יש לי בעיה קטנה.‬

213
00:13:29,720 --> 00:13:31,680
‫אצטרך את רשותו של אבי כדי להירשם.‬

214
00:13:44,680 --> 00:13:47,120
‫יקירתי, זו מסיבה.‬
‫את לא חייבת ללבוש בגדי אבלות.‬

215
00:13:47,200 --> 00:13:49,240
‫ימי הולדת הם כמו לוויות קטנות.‬

216
00:13:49,760 --> 00:13:52,800
‫לוויות קטנות?‬
‫לפחות היום אני מסכימה איתה.‬

217
00:13:53,440 --> 00:13:55,200
‫אם את מעדיפה להישאר בבית…‬

218
00:13:57,280 --> 00:13:59,680
‫אני בסדר גמור. שנלך?‬

219
00:14:25,480 --> 00:14:27,240
‫יום הולדת שמח, אסתר.‬

220
00:14:27,320 --> 00:14:29,720
‫דון פדרו, אבא שלי בחדר העבודה שלו.‬

221
00:14:29,800 --> 00:14:32,000
‫תודה. תיהנו מהמסיבה.‬

222
00:14:32,520 --> 00:14:34,200
‫בואי, יש לי הפתעה בשבילך.‬

223
00:14:39,880 --> 00:14:42,400
‫רואה? יש עוד ילדים. לא תשתעממי.‬

224
00:14:57,240 --> 00:14:59,000
‫אתם אוהבים סיפורים מפחידים?‬

225
00:15:26,200 --> 00:15:27,680
‫רגע. תורי להגיש.‬

226
00:15:30,080 --> 00:15:34,680
‫כמה חבל, מיס כריסטינה.‬
‫הוא נראה כמו קסם של בחור.‬

227
00:15:35,200 --> 00:15:37,440
‫יותר כמו מקסם שווא, לדעתי.‬

228
00:15:37,520 --> 00:15:40,240
‫לא מגיע לו להיות נושא שיחה.‬

229
00:15:40,320 --> 00:15:43,040
‫איך נודע לך על כוונותיו, כריסטינה?‬

230
00:15:47,120 --> 00:15:51,880
‫גבירותיי, סלחו לי, אבל חוזפינה‬
‫הודיעה לי שמיס זאפיקו‬

231
00:15:51,960 --> 00:15:54,240
‫הוציאה בירה שחורה לכבוד המאורע.‬

232
00:15:54,320 --> 00:15:56,240
‫בואו, בנות.‬

233
00:16:03,800 --> 00:16:05,160
‫מה המשחק שלך?‬

234
00:16:05,240 --> 00:16:06,400
‫רק רציתי להיות נחמדה.‬

235
00:16:07,360 --> 00:16:12,520
‫להראות דאגה לגבי הסיפור הנורא והמפתיע הזה.‬

236
00:16:13,080 --> 00:16:15,600
‫למשפחה הזו‬
‫מעולם לא היו קשיים כלכליים, נכון?‬

237
00:16:15,680 --> 00:16:17,880
‫עכשיו יש להם. אין עשן…‬

238
00:16:17,960 --> 00:16:20,200
‫אני מניחה. את יודעת מה אומרים, אלנה.‬

239
00:16:21,000 --> 00:16:24,560
‫"האמת תצא לאור."‬

240
00:16:30,440 --> 00:16:33,560
‫בואי נהיה אופטימיות.‬
‫בעוד שבועיים אף אחד לא יזכור את זה.‬

241
00:16:33,640 --> 00:16:35,440
‫כל מה שצריך זו שערורייה אחרת.‬

242
00:16:36,040 --> 00:16:38,240
‫שערורייה, את אומרת, אדליטה?‬

243
00:16:38,320 --> 00:16:40,000
‫תמיד דרמטית כל כך.‬

244
00:16:40,080 --> 00:16:43,120
‫בזמני, פשיטת רגל הייתה חלק מהחיים.‬

245
00:16:43,200 --> 00:16:44,560
‫הצרפתים עזבו‬

246
00:16:44,640 --> 00:16:47,160
‫והותירו את כל המשפחות המכובדות‬
‫בחוסר יציבות‬

247
00:16:47,240 --> 00:16:49,160
‫במשך עשרות שנים.‬

248
00:16:49,240 --> 00:16:54,400
‫מה שהייתי צריכה לעבור‬
‫כדי לפרנס את בני, לזארו.‬

249
00:16:54,480 --> 00:16:57,520
‫כמובן, זה בוודאי היה קשה,‬
‫לגדל אותו עם מינקת.‬

250
00:16:57,600 --> 00:17:01,440
‫לא אחת. לא. חמש.‬
‫הייתי צריכה לשלם על חמש כאלה.‬

251
00:17:01,520 --> 00:17:04,000
‫לא תאמיני כמה הילד הזה אכל.‬

252
00:17:04,760 --> 00:17:06,480
‫תודה לאל על מינקות.‬

253
00:17:08,920 --> 00:17:13,560
‫אני אומרת את זה‬
‫כי עכשיו הבן שלך הוא בחור צעיר ונאה.‬

254
00:17:14,400 --> 00:17:16,520
‫אתמול, זה היה בנו של הרוזן מונטלבן.‬

255
00:17:16,600 --> 00:17:19,000
‫שלשום, איניגו בלסקז.‬

256
00:17:19,080 --> 00:17:21,480
‫אדליטה, יקירתי, לבך מוליך אותך שולל.‬

257
00:17:21,560 --> 00:17:23,680
‫את צודקת לחלוטין.‬

258
00:17:23,760 --> 00:17:27,240
‫אל תדאגי לגבי הנערה ממשפחת מנסיה.‬

259
00:17:27,320 --> 00:17:30,520
‫עדיין יש לה את האוצר היקר ביותר שלה, הזמן.‬

260
00:17:30,600 --> 00:17:34,880
‫דולורס דה אקוניה, את נראית נפלא!‬
‫הספא בביאריץ…‬

261
00:17:34,960 --> 00:17:36,960
‫גברת פקיטה צודקת.‬

262
00:17:37,600 --> 00:17:40,240
‫היא רק צריכה זמן להחלים. זה הכול.‬

263
00:17:42,800 --> 00:17:43,840
‫זמן.‬

264
00:18:01,600 --> 00:18:05,760
‫אל תסתכלי. הבן של משפחת מונסלבה‬
‫לא יכול להוריד ממך את העיניים.‬

265
00:18:07,360 --> 00:18:09,160
‫בואו נתחיל. שבע.‬

266
00:18:09,240 --> 00:18:11,840
‫קדימה!‬

267
00:18:15,680 --> 00:18:17,080
‫שתיים.‬

268
00:18:17,160 --> 00:18:18,920
‫קדימה!‬

269
00:18:20,680 --> 00:18:22,960
‫הוא נאה ונראה מעוניין.‬

270
00:18:23,760 --> 00:18:24,760
‫הוא לא ברמה שלה.‬

271
00:18:24,840 --> 00:18:26,560
‫מיס אסתר.‬
‫-קדימה!‬

272
00:18:26,640 --> 00:18:27,600
‫מר מונסלבה.‬

273
00:18:27,680 --> 00:18:29,800
‫מבחינתך, אף אחד לא טוב מספיק בשבילה.‬

274
00:18:32,040 --> 00:18:34,720
‫זה לא בסדר‬
‫שאני רוצה לדאוג לשידוך ראוי לגברתי?‬

275
00:18:34,800 --> 00:18:37,440
‫לא, איך זה יכול להיות? זה מה שכולנו רוצות.‬

276
00:18:38,480 --> 00:18:39,440
‫אז בסדר גמור.‬

277
00:18:39,520 --> 00:18:40,920
‫תשע.‬

278
00:19:14,600 --> 00:19:16,680
‫אני מקווה שמישהו יזמין אותה לרקוד.‬

279
00:19:33,960 --> 00:19:35,240
‫ריקוד בפומבי.‬

280
00:19:36,240 --> 00:19:38,600
‫זה לא מספיק משפיל כדי שאזכה בסליחתך?‬

281
00:19:53,600 --> 00:19:56,040
‫מה לעזאזל הוא עושה?‬
‫-רוקד איתה.‬

282
00:19:56,120 --> 00:19:58,240
‫זה לא מה שרצית?‬
‫-לא איתו.‬

283
00:20:09,920 --> 00:20:12,200
‫הוא מבריח את כל המחזרים.‬

284
00:20:30,200 --> 00:20:32,800
‫- אני חייבת לדבר איתך. -‬

285
00:20:32,880 --> 00:20:34,320
‫- את מדברת סינית. -‬

286
00:20:36,720 --> 00:20:37,640
‫- לך מכאן! -‬

287
00:20:37,720 --> 00:20:40,160
‫- מה? -‬

288
00:20:44,000 --> 00:20:47,080
‫אני צריכה שמישהו יזמין אותה לרקוד‬
‫ויסדר את הבלגן הזה.‬

289
00:20:47,760 --> 00:20:49,840
‫שנלך? קדימה.‬

290
00:20:55,040 --> 00:20:57,240
‫נראה שאתה מתעניין בגברת שלי, נכון?‬

291
00:20:59,440 --> 00:21:02,880
‫כן, אם תרשי לי.‬
‫-קודם כול, אני צריכה שתעשה לי טובה.‬

292
00:21:02,960 --> 00:21:05,240
‫אדוני, אפשר לבקש ממך טובה?‬

293
00:21:05,320 --> 00:21:06,880
‫כמובן. מה שתרצי.‬

294
00:21:10,080 --> 00:21:12,400
‫אתה מכיר את מיס מנסיה?‬

295
00:21:12,480 --> 00:21:13,480
‫כן.‬

296
00:21:13,560 --> 00:21:14,720
‫טוב.‬

297
00:21:15,320 --> 00:21:18,960
‫לא יודעת. אתה יכול להזמין אותה לרקוד?‬

298
00:21:19,040 --> 00:21:21,560
‫את מאכזבת אותי שוב ושוב.‬
‫-אני?‬

299
00:21:21,640 --> 00:21:24,400
‫כן. גרמת לי לחשוב שאת מחפשת אותי.‬

300
00:21:25,800 --> 00:21:27,920
‫ושאת רוצה משהו אחר.‬

301
00:21:29,320 --> 00:21:31,320
‫אדליטה, איזו אכזבה.‬

302
00:21:39,480 --> 00:21:41,120
‫אני חושבת שיש לי מזל.‬

303
00:21:41,200 --> 00:21:43,880
‫אני חושבת שמישהו התחיל איתי כרגע.‬

304
00:21:45,120 --> 00:21:47,320
‫לא, אני לא בטוחה. אולי לא הבנתי נכון.‬

305
00:21:58,720 --> 00:22:00,520
‫אפשר לרקוד עם בת הדודה שלך?‬

306
00:22:02,000 --> 00:22:03,120
‫היא לא בת דודה שלי.‬

307
00:22:18,440 --> 00:22:20,480
‫אתה רקדן נהדר, מר מונסלבה.‬
‫-מה?‬

308
00:22:23,600 --> 00:22:26,280
‫את מכירה את רוברטו ריברה?‬
‫הוא רוצה לרקוד איתך.‬

309
00:22:33,000 --> 00:22:36,280
‫ככה אתה מנסה לפצות? להזמין אותה לרקוד?‬

310
00:22:36,800 --> 00:22:38,880
‫שוב עשיתי משהו לא בסדר, מיס ביאנדה?‬

311
00:22:38,960 --> 00:22:42,640
‫נכון מאוד. ואני רואה‬
‫שאתה גם לא מבין את שפת המניפות.‬

312
00:22:42,720 --> 00:22:44,680
‫לאחרונה יש הרבה דברים שאני לא מבין.‬

313
00:22:44,760 --> 00:22:46,800
‫אולי תוכלי לתת לי כמה שיעורים.‬

314
00:22:46,880 --> 00:22:49,280
‫ניסיתי לעצור אותך‬
‫לפני שתהרוס לי את העבודה.‬

315
00:22:49,360 --> 00:22:50,960
‫בגלל ש... הזמנתי אותה לרקוד?‬

316
00:22:58,120 --> 00:23:01,520
‫היא צריכה מחזרים עם כוונות רציניות,‬
‫שיוכלו לעזור לה להתגבר על אדוארדו.‬

317
00:23:03,120 --> 00:23:04,880
‫יש לך?‬
‫-מה?‬

318
00:23:04,960 --> 00:23:05,880
‫כוונות.‬

319
00:23:08,120 --> 00:23:11,000
‫אתה מתכוון לחזר אחריה?‬
‫אתה רוצה להיות המחזר שלה?‬

320
00:23:12,080 --> 00:23:14,160
‫רק רציתי לפצות על הטעות שלי מהבוקר.‬

321
00:23:15,440 --> 00:23:17,080
‫מתברר שנכשלת.‬

322
00:23:38,240 --> 00:23:41,400
‫לא כדאי שנתקשר לרופא?‬
‫-לא, אבא. היא בסדר.‬

323
00:23:42,840 --> 00:23:47,120
‫איך את יודעת שהיא בסדר?‬
‫איך ידעת מה לתת לה?‬

324
00:23:48,720 --> 00:23:51,240
‫אתה מבין, אבא, אני פשוט…‬
‫-ענייני רופאים.‬

325
00:23:52,800 --> 00:23:55,600
‫"ענייני רופאים"? מה היא אומרת?‬

326
00:23:55,680 --> 00:23:57,440
‫כמובן. רופאים.‬

327
00:23:58,520 --> 00:23:59,520
‫ורוקחים.‬

328
00:23:59,600 --> 00:24:03,200
‫הם נתנו לי את התרופה הזו‬
‫לפני כמה ימים בבית המרקחת.‬

329
00:24:08,800 --> 00:24:10,760
‫אבא, יש לך סודות?‬

330
00:24:10,840 --> 00:24:13,760
‫למה שלא ניפטר מהעול הזה יחד?‬
‫שחרר את עצמך, אבא.‬

331
00:24:13,840 --> 00:24:15,560
‫מה את נותנת לאחותך?‬

332
00:24:16,760 --> 00:24:19,000
‫לא יודעת. אני לא יודעת איך קוראים לזה.‬

333
00:24:19,080 --> 00:24:20,800
‫את לא יודעת, אבל הבקבוק אצלך.‬

334
00:24:20,880 --> 00:24:23,680
‫תבטיח לי שלא תכעס. אדוארדו ואני…‬

335
00:24:25,840 --> 00:24:27,360
‫אבא שלך כבר יודע.‬

336
00:24:28,040 --> 00:24:30,520
‫הוא יודע כמה אדוארדו פגע בך.‬

337
00:24:31,160 --> 00:24:33,360
‫אבל אל תדאגי. בקרוב זה יהיה מאחורייך.‬

338
00:24:34,240 --> 00:24:37,520
‫אדוני, היא צריכה לנוח. עדיף שתניח לה.‬

339
00:24:38,360 --> 00:24:40,240
‫אני מניח שאת צודקת.‬
‫-צא החוצה.‬

340
00:24:40,320 --> 00:24:42,480
‫אבא, איך אדע? אני לא רופאה.‬

341
00:25:03,480 --> 00:25:05,200
‫סיפרתי להם סיפור.‬

342
00:25:06,240 --> 00:25:09,200
‫אתן תחסלו אותי. שלושתכן.‬

343
00:25:15,880 --> 00:25:18,800
‫רצית להפחיד אותי למוות? כמעט גילו אותנו.‬

344
00:25:18,880 --> 00:25:22,200
‫עשית את זה פעם? קיימת יחסים?‬

345
00:25:25,000 --> 00:25:28,880
‫כשתיזכרי בזה מחר, תרצי למות מבושה.‬

346
00:25:28,960 --> 00:25:31,320
‫אני די דיסקרטית, אבל למען האמת,‬

347
00:25:31,400 --> 00:25:34,080
‫אני מתה להרגיש את החום הזה זורם בגופי שוב.‬

348
00:25:35,960 --> 00:25:39,840
‫התוכנית הזו למצוא מחזר אחר היא מגוחכת.‬

349
00:25:40,640 --> 00:25:44,160
‫אף אחד לא רצה לרקוד איתי.‬
‫היית צריכה ללכת ולהתחנן לטובות.‬

350
00:25:46,720 --> 00:25:48,760
‫טוב, סנטיאגו רקד איתך.‬

351
00:25:49,600 --> 00:25:53,720
‫אחרי שנזפתי בו ככה,‬
‫הוא רק רצה לפצות אותי.‬

352
00:25:54,320 --> 00:25:55,600
‫את בטוחה?‬

353
00:25:58,880 --> 00:26:01,520
‫אלוהים, את חושבת שהוא…?‬

354
00:26:02,200 --> 00:26:03,480
‫הוא כמו אח בשבילי.‬

355
00:26:03,560 --> 00:26:05,320
‫לא, פשוט נראה לי ש…‬

356
00:26:06,120 --> 00:26:08,240
‫הייתה לי תחושה, אבל זה היה מטופש.‬

357
00:26:09,040 --> 00:26:12,280
‫נכון. את לא רואה שאכפת לי רק מאדוארדו?‬

358
00:26:14,800 --> 00:26:17,640
‫ידעת שהוא כתב לי מכתב בכל יום…‬

359
00:26:18,840 --> 00:26:20,720
‫אחרי שאימא שלי נפטרה?‬

360
00:26:22,800 --> 00:26:24,640
‫רק הוא ידע איך לגרום לי לחייך.‬

361
00:26:26,520 --> 00:26:28,080
‫לכן אני צריכה לכתוב לו.‬

362
00:26:30,280 --> 00:26:31,960
‫אני לא חושבת שזה רעיון טוב.‬

363
00:26:32,040 --> 00:26:33,440
‫אם הוא היה יודע שאני בהיריון…‬

364
00:26:33,520 --> 00:26:37,720
‫אם אדוארדו ידע,‬
‫אולי הוא יעשה את הדבר הנכון.‬

365
00:27:01,600 --> 00:27:02,600
‫סנטיאגו.‬

366
00:27:03,880 --> 00:27:05,160
‫חיפשתי אותך.‬

367
00:27:09,720 --> 00:27:13,720
‫אני לא חושב שעליי להתערב בזה.‬

368
00:27:13,800 --> 00:27:15,160
‫את מבינה?‬

369
00:27:16,800 --> 00:27:20,320
‫אני רק צריכה להבין‬
‫למה אדוארדו עשה את זה, סנטיאגו.‬

370
00:27:21,800 --> 00:27:23,360
‫או שאני אשתגע.‬

371
00:27:27,320 --> 00:27:28,680
‫תעביר לו את זה?‬

372
00:27:40,400 --> 00:27:41,960
‫הכול בשביל חברה.‬

373
00:27:45,280 --> 00:27:48,040
‫היי! סליחה!‬

374
00:27:48,120 --> 00:27:51,600
‫אתה תגרום לדגים להשתכר. בסדר. טוב.‬

375
00:27:51,680 --> 00:27:54,640
‫תן לדגים ליהנות מזה.‬
‫-מה רצית להגיד לי, סנצ'ו?‬

376
00:27:54,720 --> 00:28:01,200
‫זה סנטיאגו. שאלתי אם אתה יודע‬
‫איפה חברך אדוארדו.‬

377
00:28:01,280 --> 00:28:04,360
‫סנצ'ו, תקשיב טוב.‬
‫-אספינוסה. לא, זה סנטיאגו.‬

378
00:28:04,440 --> 00:28:06,120
‫תקשיב טוב.‬
‫-זה סנטיאגו.‬

379
00:28:06,200 --> 00:28:07,520
‫אדוארדו אספינוסה.‬

380
00:28:07,600 --> 00:28:12,160
‫אם אפול לנהר, הרוזנת תעיף אותי…‬

381
00:28:13,200 --> 00:28:15,000
‫איפה הוא?‬
‫-…לישון באורווה.‬

382
00:28:15,080 --> 00:28:18,320
‫עם מי מסתובב אדוארדו אספינוסה?‬
‫הוא בלונדיני…‬

383
00:28:19,440 --> 00:28:20,600
‫זו היא.‬

384
00:28:20,680 --> 00:28:22,720
‫זו היא, נכון? הגברת הצעירה…‬

385
00:28:22,800 --> 00:28:25,040
‫לא, היא…‬

386
00:28:26,080 --> 00:28:27,360
‫היא ידידה שלי.‬

387
00:28:28,000 --> 00:28:29,160
‫ידידה שלי.‬

388
00:28:30,400 --> 00:28:31,880
‫אופטימי ביותר, סנצ'ו.‬

389
00:28:34,120 --> 00:28:35,120
‫הוא פשוט…‬

390
00:28:38,440 --> 00:28:40,000
‫את כבר לא כועסת עליי?‬

391
00:28:40,080 --> 00:28:42,160
‫ראיתי מה נתנה לך כריסטינה.‬

392
00:28:42,240 --> 00:28:44,840
‫והאיש הזה הוא חבר ותיק‬
‫של אדוארדו אספינוסה.‬

393
00:28:44,920 --> 00:28:46,000
‫כריסטינה…‬

394
00:28:47,280 --> 00:28:49,880
‫בטח שתית כמה משקאות יותר מדי כי…‬

395
00:28:49,960 --> 00:28:51,120
‫סנצ'ו…‬

396
00:28:51,200 --> 00:28:52,200
‫זה סנטיאגו.‬

397
00:28:52,280 --> 00:28:54,560
‫אם את חושבת שלא, תרגישי חופשי להגיד.‬

398
00:28:54,640 --> 00:28:56,760
‫קדימה. לאט.‬

399
00:28:58,720 --> 00:29:02,360
‫לא היית רוצה‬
‫שיראו אותך בגינה לבד עם שני גברים.‬

400
00:29:03,960 --> 00:29:04,920
‫עם גבר אחד.‬

401
00:29:05,000 --> 00:29:08,240
‫מיס, אנחנו חייבים ללכת כל כך רחוק?‬
‫זה קצת כבד.‬

402
00:29:08,320 --> 00:29:11,280
‫אני לא יכולה להחליט אם אני אוהבת יותר‬
‫את הפרחים הלבנים או האדומים.‬

403
00:29:12,400 --> 00:29:15,320
‫הצהוב הזה בהחלט מושך את העין.‬

404
00:29:16,000 --> 00:29:19,400
‫אני מתנצל אם זה… גורם לך לאי נוחות.‬

405
00:29:20,280 --> 00:29:21,760
‫נכון, חוזפינה?‬

406
00:29:21,840 --> 00:29:23,000
‫זה לא.‬

407
00:29:23,520 --> 00:29:24,520
‫באמת?‬

408
00:29:29,360 --> 00:29:31,440
‫אתה תעשה ממנה צחוק אם תמסור את זה.‬

409
00:29:31,520 --> 00:29:33,160
‫כי היא רוצה לדעת מה קרה?‬

410
00:29:33,240 --> 00:29:36,400
‫הוא מתחתן עם אישה אחרת. זה מה שקרה.‬

411
00:29:39,160 --> 00:29:40,720
‫למה לא סיפרת לכריסטינה?‬

412
00:29:42,240 --> 00:29:44,680
‫לא רציתי להכאיב לה עוד יותר.‬

413
00:29:45,840 --> 00:29:48,640
‫לפעמים אנחנו צריכים להרגיש כאב‬
‫כדי להמשיך הלאה.‬

414
00:29:49,800 --> 00:29:51,160
‫אנחנו לא מסכימים על זה.‬

415
00:29:52,720 --> 00:29:53,920
‫אז סיכמנו.‬

416
00:29:56,000 --> 00:29:57,880
‫תמצאי מחליף מהר.‬

417
00:29:59,440 --> 00:30:02,000
‫היא פגיעה.‬
‫היא לא מסוגלת לחשוב בצורה צלולה.‬

418
00:30:04,040 --> 00:30:06,600
‫ממתי אכפת לך כל כך ממיס כריסטינה?‬

419
00:30:12,280 --> 00:30:14,200
‫תמיד היה לי אכפת. היא ידידה שלי.‬

420
00:30:15,600 --> 00:30:16,640
‫וזהו?‬

421
00:30:17,160 --> 00:30:18,320
‫זה מה שאמרתי.‬

422
00:30:19,320 --> 00:30:20,880
‫אתה לא נשמע משכנע במיוחד.‬

423
00:30:20,960 --> 00:30:23,440
‫אלוהים, את יותר חצופה ממה שחשבתי.‬

424
00:30:23,520 --> 00:30:27,400
‫את צריכה לכתוב ספרים במקומי.‬
‫יש לך יותר דמיון.‬

425
00:30:44,280 --> 00:30:47,360
‫ברצינות? אתה יכול להפסיק את המוזיקה?‬

426
00:30:47,440 --> 00:30:50,640
‫למה את מחייכת ככה, מיס ביאנדה?‬

427
00:30:51,280 --> 00:30:53,640
‫כי אני נהנית להרגיז אותו.‬

428
00:30:54,200 --> 00:30:55,240
‫זה הכול.‬

429
00:30:59,160 --> 00:31:00,440
‫הרבה יותר טוב.‬

430
00:31:03,880 --> 00:31:05,960
‫מיס ביאנדה, בואי הנה.‬

431
00:31:07,920 --> 00:31:08,920
‫לא, זה…‬

432
00:31:09,000 --> 00:31:10,720
‫בבקשה.‬
‫-זה רק למשפחה.‬

433
00:31:10,800 --> 00:31:12,480
‫אני מתעקש. בבקשה.‬

434
00:31:14,320 --> 00:31:19,240
‫מיס ביאנדה, מהי בת לוויה אם לא חברה?‬

435
00:31:29,440 --> 00:31:33,160
‫תזכרו, אל תזוזו אחרי הפלאש.‬
‫אל תמצמצו אפילו.‬

436
00:31:46,000 --> 00:31:47,160
‫אל תזוזו.‬

437
00:32:02,680 --> 00:32:05,240
‫עשן אבק שריפה יכול להטעות.‬

438
00:32:11,320 --> 00:32:13,040
‫לא תגידי שלום, אלנה?‬

439
00:32:17,360 --> 00:32:18,960
‫גבריאל, אתה לא אמור להיות…‬

440
00:32:19,040 --> 00:32:20,880
‫בבאיונה? כן, אני מודע לכך.‬

441
00:32:21,680 --> 00:32:25,160
‫מיס ביאנדה, חיפשתי אותך. את בסדר?‬

442
00:32:25,680 --> 00:32:28,360
‫הרשי לי להציג את עצמי.‬
‫גבריאל דה באיונה סילבה.‬

443
00:32:28,960 --> 00:32:30,240
‫המרקיז של באיונה.‬

444
00:32:31,040 --> 00:32:32,360
‫כריסטינה מנסיה.‬

445
00:32:33,320 --> 00:32:36,720
‫אני מקווה‬
‫שלא הפרעתי לשיחתך עם בת הלוויה שלי.‬

446
00:32:37,560 --> 00:32:41,600
‫המרקיז הוא חבר ותיק שמבלה כמה ימים בעיר.‬

447
00:32:42,480 --> 00:32:43,480
‫תישאר הרבה זמן?‬

448
00:32:45,120 --> 00:32:46,440
‫כמה שצריך.‬

449
00:32:51,520 --> 00:32:54,360
‫בואי נלך. שלא ניתן לאבא שלך לחכות לנו.‬

450
00:32:59,640 --> 00:33:02,760
‫המרקיז הוא גבר נאה.‬

451
00:33:03,840 --> 00:33:05,360
‫איך נפגשתם?‬

452
00:33:06,080 --> 00:33:08,280
‫עבדתי תקופה בבאיונה.‬

453
00:33:18,360 --> 00:33:21,360
‫סנטיאגו! חשבתי שהלכת.‬

454
00:33:21,880 --> 00:33:24,000
‫לא, בדיוק התכוונתי ללכת.‬

455
00:33:24,080 --> 00:33:28,000
‫שכחתי לשאול אותך אם ראית את החבר שלו‬
‫במסיבת יום ההולדת.‬

456
00:33:29,920 --> 00:33:31,560
‫שלו? כן, ראיתי אותו.‬

457
00:33:31,640 --> 00:33:34,360
‫עכשיו מר טורס ילשין עליי בגלל המכתב.‬

458
00:33:34,440 --> 00:33:36,240
‫הוא לא אהב את הכתבה.‬

459
00:33:36,320 --> 00:33:39,040
‫ניסיתי לגרום לו לקרוא‬
‫את הכתבה של היום, אבל לא היה סיכוי.‬

460
00:33:39,120 --> 00:33:41,360
‫את מכירה מלוכנים, הם קצת מיושנים.‬

461
00:33:43,520 --> 00:33:45,240
‫האיש הזה כל הזמן מפתיע אותי.‬

462
00:33:45,320 --> 00:33:48,160
‫כן, כמובן. אני מבינה.‬

463
00:33:50,800 --> 00:33:52,520
‫את יודעת שאעשה הכול כדי לעזור.‬

464
00:33:54,960 --> 00:33:56,040
‫תודה.‬

465
00:33:57,440 --> 00:33:58,440
‫כריסטינה.‬

466
00:34:00,680 --> 00:34:01,760
‫שנלך?‬

467
00:34:07,440 --> 00:34:10,400
‫שלוש פעמים.‬
‫הוא דרך לי על הרגל שלוש פעמים בוואלס אחד.‬

468
00:34:10,480 --> 00:34:12,720
‫מר מונסלבה הוא די מגושם.‬

469
00:34:14,200 --> 00:34:17,920
‫אני מצטערת שנאלצת לעבור את זה.‬
‫כוונותינו היו טובות.‬

470
00:34:18,000 --> 00:34:21,520
‫רצינו לעזור לחברה שלך כריסטינה.‬
‫-אני מעריכה את זה מאוד.‬

471
00:34:22,160 --> 00:34:24,280
‫כריסטינה המסכנה. מה שהיא בטח עוברת.‬

472
00:34:25,000 --> 00:34:26,920
‫את חושבת שזו הייתה מכת חום?‬

473
00:34:27,000 --> 00:34:28,680
‫אני חושבת שזה היה בגלל צער.‬

474
00:34:28,760 --> 00:34:30,360
‫תני לי את כותונת הלילה שלי.‬

475
00:34:34,200 --> 00:34:36,600
‫אהבת פעם מישהו שלא אהב אותך בחזרה?‬

476
00:34:40,400 --> 00:34:44,040
‫אני מניחה שזה משהו‬
‫שכולנו עוברים בשלב כלשהו בחיים, נכון?‬

477
00:34:46,480 --> 00:34:47,680
‫נכון.‬

478
00:35:02,480 --> 00:35:04,600
‫ידעת מה את עושה, דוקטור.‬

479
00:35:06,560 --> 00:35:10,000
‫כריסטינה, גם אם אנחנו מתווכחות,‬
‫את יודעת שאת יכולה לסמוך עליי, נכון?‬

480
00:35:11,720 --> 00:35:13,200
‫בטח. למה את אומרת את זה?‬

481
00:35:15,960 --> 00:35:16,960
‫בלי סיבה.‬

482
00:35:17,960 --> 00:35:18,960
‫תנוחי קצת.‬

483
00:35:53,080 --> 00:35:55,600
‫סודות בל יתוארו.‬

484
00:36:00,200 --> 00:36:02,480
‫חלקם מגוננים על לבבות שבורים.‬

485
00:36:05,520 --> 00:36:07,760
‫חלקם מסתתרים בין השורות.‬

486
00:36:12,200 --> 00:36:16,360
‫אבל אני לא מכירה אף אחד‬
‫שרוצה שסודותיו ייחשפו.‬

487
00:36:17,760 --> 00:36:21,120
‫"למרות גילה הצעיר,‬
‫מרטינה פראדוס חוותה טרגדיות‬

488
00:36:21,200 --> 00:36:23,200
‫"שיגרמו לאדם האמיץ ביותר לשקשק.‬

489
00:36:23,280 --> 00:36:26,800
‫"ואף על פי שהעצב השתכן בעיניה,‬

490
00:36:26,880 --> 00:36:29,840
‫"הן עדיין היו‬
‫העיניים היפות ביותר שראיתי מימיי.‬

491
00:36:30,360 --> 00:36:34,040
‫"לכן אהבתי אותה כל כך.‬
‫לכן אוהב אותה תמיד."‬

492
00:36:54,520 --> 00:36:56,720
‫מיס ביאנדה?‬
‫-כן?‬

493
00:36:56,800 --> 00:36:58,960
‫חשבתי לעצמי, ונראה לי שאת צודקת.‬

494
00:36:59,040 --> 00:37:02,480
‫אני צריכה להמשיך הלאה מהר.‬
‫יש לי את המועמד שחיפשנו.‬

495
00:37:03,200 --> 00:37:06,560
‫מר טורס? אבל לא אמרת‬
‫שהוא היה כמו אח בשבילך?‬

496
00:37:09,040 --> 00:37:12,760
‫סירבתי לראות את זה כל השנים האלה,‬
‫אבל סנטיאגו יעשה הכול בשבילי.‬

497
00:37:13,440 --> 00:37:15,320
‫הוא תמיד היה שם בשבילנו.‬

498
00:37:15,400 --> 00:37:17,120
‫הוא לעולם לא יפגע בי.‬

499
00:37:29,480 --> 00:37:30,720
‫מיס ביאנדה,‬

500
00:37:31,800 --> 00:37:34,480
‫חשבתי שאוכל לבטוח בך, ושיקרת לי.‬

501
00:37:36,080 --> 00:37:37,880
‫במקום להגן על בנותיי,‬

502
00:37:38,640 --> 00:37:41,200
‫שיתפת פעולה עם סודותיהן.‬

503
00:37:42,040 --> 00:37:45,360
‫זה מה שאני מקבלת על כך שהתעלמתי‬
‫מהשיעור השני במדריך.‬

504
00:37:45,440 --> 00:37:47,640
‫בלגן רציני.‬

505
00:37:52,880 --> 00:37:54,800
‫למה שיקרת לי, מיס ביאנדה?‬

506
00:37:55,960 --> 00:37:58,600
‫היה קל יותר אילו ידעתי‬
‫לאיזה שקר הוא התכוון.‬

507
00:37:59,840 --> 00:38:02,640
‫של שרה, של כריסטינה…‬

508
00:38:05,640 --> 00:38:06,760
‫או שלי.‬

509
00:39:12,160 --> 00:39:13,880
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬