1
00:00:15,160 --> 00:00:17,000
‫אתם כבר מכירים את הסיפור.‬

2
00:00:17,080 --> 00:00:20,560
‫אדם וחווה חיו לבד ובאושר בגן עדן.‬

3
00:00:20,640 --> 00:00:23,400
‫הכול היה מושלם עד שיום אחד‬

4
00:00:23,480 --> 00:00:27,800
‫לחווה הייתה "הברקה" לנגוס בתפוח.‬

5
00:00:31,080 --> 00:00:32,960
‫די מפתיע, נכון?‬

6
00:00:33,040 --> 00:00:36,120
‫שהאשמה שהכול התפקשש נופלת עלינו.‬

7
00:00:36,640 --> 00:00:39,760
‫אשמתנו הנשים, החוטאות.‬

8
00:00:39,840 --> 00:00:41,840
‫וכך, מאז שגורשנו מגן עדן,‬

9
00:00:41,920 --> 00:00:44,760
‫אנחנו מבלות את ימינו במאבק תמידי‬
‫בין מה שאנו רוצות,‬

10
00:00:44,840 --> 00:00:46,720
‫לבין מה שעלינו לעשות.‬

11
00:00:46,800 --> 00:00:48,320
‫לדעת אלוהים, כמובן.‬

12
00:00:49,160 --> 00:00:51,760
‫אז מה קורה לרוב? אנחנו חוטאות.‬

13
00:00:51,840 --> 00:00:53,240
‫ואז אנחנו מתחרטות על זה.‬

14
00:00:53,360 --> 00:00:54,200
‫- אשמה -‬

15
00:00:55,960 --> 00:00:57,360
‫- אשמה -‬

16
00:00:59,840 --> 00:01:01,880
‫אבל לפעמים אנחנו גם מתחרטות שלא חטאנו.‬

17
00:01:01,960 --> 00:01:03,480
‫- חפה מפשע -‬

18
00:01:04,160 --> 00:01:07,480
‫אבל למרות שזה ברור‬
‫שאני לא אמורה לעשות את זה,‬

19
00:01:08,240 --> 00:01:09,120
‫אני לא מתחרטת.‬

20
00:01:10,880 --> 00:01:12,160
‫ואתם יודעים למה?‬

21
00:01:12,680 --> 00:01:14,680
‫כי עד כמה שננסה,‬

22
00:01:14,760 --> 00:01:18,480
‫לפעמים זה בלתי אפשרי לשלוט בדחפים שלנו.‬

23
00:01:29,360 --> 00:01:33,240
‫ולפעמים, עלינו לחטוא‬
‫כדי להימנע מחטא חמור יותר.‬

24
00:01:44,240 --> 00:01:48,320
‫- חוטאת -‬

25
00:01:57,120 --> 00:01:57,960
‫שלום!‬

26
00:02:05,040 --> 00:02:06,480
‫- בנות הלוויה -‬

27
00:02:06,560 --> 00:02:08,320
‫- שיעור מס' 4: אל תיכנעי לפיתויים -‬

28
00:02:13,960 --> 00:02:15,640
‫אלנה, אל תלכי.‬

29
00:02:17,960 --> 00:02:20,440
‫נוכל להזמין משהו. ארוחת בוקר, אולי.‬

30
00:02:20,520 --> 00:02:21,640
‫לא, אני חייבת ללכת.‬

31
00:02:22,160 --> 00:02:23,960
‫הרשי לי ללוות אותך הביתה.‬

32
00:02:32,320 --> 00:02:34,320
‫נו, בדיוק אלה היו חסרים.‬

33
00:02:35,040 --> 00:02:38,760
‫חווה, יש לך עצה לחוטאת כמוך?‬

34
00:02:39,280 --> 00:02:40,320
‫אלנה!‬

35
00:02:40,400 --> 00:02:43,080
‫תקראי לה. אני רוצה לדבר איתה.‬

36
00:02:43,600 --> 00:02:46,000
‫אני לא מוכנה לזה. אלנה!‬

37
00:02:46,080 --> 00:02:47,240
‫היא לא בבית,‬

38
00:02:47,320 --> 00:02:49,360
‫ואני לא רוצה שתעשי סצנה. תירגעי.‬

39
00:02:49,440 --> 00:02:51,640
‫איך אני יכולה להירגע, אנגוסטיאס?‬

40
00:02:51,720 --> 00:02:54,640
‫הייתה לי עבודה. היה לי מקום לגור בו…‬

41
00:02:55,440 --> 00:02:56,720
‫לאן עליי ללכת?‬

42
00:02:58,120 --> 00:02:59,680
‫את מכירה את דולורס אינפנטס?‬

43
00:02:59,760 --> 00:03:01,080
‫היא חברה שלי.‬

44
00:03:01,160 --> 00:03:03,680
‫יש לה חדר פנוי. תוכלי להתאכסן שם כמה ימים.‬

45
00:03:03,760 --> 00:03:05,920
‫את תמצאי עבודה אחרת.‬

46
00:03:06,000 --> 00:03:07,600
‫תסמכי עליי.‬

47
00:03:34,640 --> 00:03:35,800
‫זה שכפול.‬

48
00:03:36,360 --> 00:03:39,000
‫אישאר בעיר עוד קצת זמן.‬

49
00:03:39,520 --> 00:03:40,920
‫אמרנו רק לילה אחד.‬

50
00:03:43,600 --> 00:03:45,160
‫זו הייתה פרידה טובה.‬

51
00:03:48,280 --> 00:03:50,000
‫אני לא רוצה להיפרד.‬

52
00:03:51,600 --> 00:03:53,840
‫אלנה.‬

53
00:04:06,640 --> 00:04:08,440
‫ראיתם איך הוא עשה את זה?‬

54
00:04:58,240 --> 00:04:59,920
‫את בסדר?‬

55
00:05:01,160 --> 00:05:03,680
‫כן, תודה.‬

56
00:05:07,680 --> 00:05:09,080
‫כן!‬

57
00:05:09,160 --> 00:05:11,040
‫רגע אחד!‬
‫-מיס ביאנדה!‬

58
00:05:11,120 --> 00:05:13,360
‫כן?‬
‫-סליחה. לא התכוונתי להפריע.‬

59
00:05:13,440 --> 00:05:14,880
‫ממש לא. אל תדאגי.‬

60
00:05:15,880 --> 00:05:17,720
‫איפה היית…‬
‫-אני?‬

61
00:05:20,960 --> 00:05:22,480
‫מה קרה?‬

62
00:05:22,560 --> 00:05:24,760
‫אם חיפשת אותי, זה בטח חשוב.‬

63
00:05:25,280 --> 00:05:26,520
‫סנטיאגו נישק אותי.‬

64
00:05:27,120 --> 00:05:28,400
‫אתמול בלילה.‬

65
00:05:28,480 --> 00:05:30,240
‫וזה היה קסום.‬

66
00:05:31,520 --> 00:05:32,560
‫קסום?‬

67
00:05:34,800 --> 00:05:37,760
‫עם אדוארדו,‬
‫הכול היה מלא תשוקה, את מבינה?‬

68
00:05:39,080 --> 00:05:41,440
‫אבל עם סנטיאגו, זה היה עדין.‬

69
00:05:41,960 --> 00:05:43,800
‫מתוק, אך תקיף.‬

70
00:05:44,440 --> 00:05:45,800
‫הוא יודע לנשק.‬

71
00:05:46,440 --> 00:05:49,480
‫אני מתארת לעצמי. ואז מה קרה?‬

72
00:05:50,160 --> 00:05:51,240
‫הוא הלך.‬

73
00:05:52,080 --> 00:05:53,800
‫אבל מאז אני מחייכת.‬

74
00:05:58,280 --> 00:06:01,720
‫את לא שמחה? הצרות שלנו הסתיימו.‬

75
00:06:02,320 --> 00:06:06,440
‫כן, בהחלט. כמובן שאני שמחה.‬
‫זה פשוט הפתיע אותי.‬

76
00:06:07,040 --> 00:06:08,160
‫אבל, כן…‬

77
00:06:09,520 --> 00:06:11,000
‫אני אוהבת לראות אותך ככה.‬

78
00:06:11,520 --> 00:06:14,120
‫אני מתה לראות אותו שוב.‬
‫ולהתחיל את החיזור שלנו.‬

79
00:06:14,200 --> 00:06:17,800
‫הוא ידבר עם אבא,‬
‫ונערוך חתונה כמו שצריך. ואז…‬

80
00:06:28,400 --> 00:06:29,640
‫- כעבור שבוע -‬

81
00:06:31,760 --> 00:06:35,000
‫זה תמיד עובד.‬
‫ככל שהיא עצבנית יותר, היא מכוונת טוב יותר.‬

82
00:06:36,840 --> 00:06:39,920
‫אני לא מבינה!‬
‫סנטיאגו בילה חצי מחייו בבית הזה!‬

83
00:06:40,000 --> 00:06:42,080
‫ופתאום הוא לא דורך בו שבוע.‬

84
00:06:42,160 --> 00:06:44,720
‫למה הוא לא חזר?‬
‫למה הוא לא הזמין אותי לצאת?‬

85
00:06:44,800 --> 00:06:49,440
‫הוא בטח כותב את הסרסואלה שלו,‬
‫או שהוא בעיצומו של פרויקט יצירתי.‬

86
00:06:51,480 --> 00:06:54,520
‫מיס ביאנדה,‬
‫אם באמת אכפת לו ממני, זה לא תירוץ.‬

87
00:06:54,600 --> 00:06:57,400
‫יקירתי, יש אנשים‬
‫שהם פחדנים מאוד בענייני אהבה.‬

88
00:06:58,000 --> 00:06:59,320
‫נכון, אלנה?‬

89
00:07:00,000 --> 00:07:01,880
‫כן, אהבה היא די מסובכת.‬

90
00:07:01,960 --> 00:07:03,280
‫כמו המשחק הזה.‬

91
00:07:03,360 --> 00:07:06,320
‫אבל זו לא סיבה לוותר, נכון? תורך.‬

92
00:07:07,080 --> 00:07:09,080
‫הפחד גורם לנו להתרחק מאנשים אחרים.‬

93
00:07:10,640 --> 00:07:13,360
‫וככה, כמובן, אנשים לא יכולים לפגוע בך.‬

94
00:07:14,320 --> 00:07:16,600
‫אבל הם גם לא יכולים לגרום לך אושר.‬

95
00:07:17,280 --> 00:07:20,400
‫אז חוק מספר אחת, אל תתאהבי בפחדן.‬

96
00:07:24,800 --> 00:07:28,720
‫אני בדרך כלל לא מקשיבה לעצות שלה,‬
‫אבל אסתר צודקת לחלוטין.‬

97
00:07:29,240 --> 00:07:32,200
‫אם סנטיאגו מתנהג כמו פחדן,‬
‫אני אהיה האמיצה.‬

98
00:07:32,720 --> 00:07:34,080
‫את מתכוונת לדבר איתו?‬

99
00:07:34,960 --> 00:07:35,920
‫לא.‬

100
00:07:37,200 --> 00:07:38,440
‫אז מה?‬

101
00:07:39,920 --> 00:07:41,040
‫את תעשי את זה.‬

102
00:07:43,160 --> 00:07:45,360
‫אכן, הפגנת אומץ יוצאת דופן.‬

103
00:07:45,440 --> 00:07:47,320
‫אני לא חושבת שזה רעיון טוב.‬

104
00:07:48,000 --> 00:07:49,720
‫אין הבנה ביני ובין סנטיאגו.‬

105
00:07:49,800 --> 00:07:52,560
‫למה את אומרת את זה? אני בטוחה שזה לא נכון.‬

106
00:07:53,080 --> 00:07:55,080
‫תאמיני לי. זה לא רעיון טוב.‬

107
00:07:55,160 --> 00:07:58,040
‫את יד ימיני, ובת הלוויה הטובה בעיר.‬

108
00:07:58,120 --> 00:08:00,440
‫אני בטוחה שתגרמי לו להיפתח.‬

109
00:08:02,400 --> 00:08:04,480
‫כמובן, להיפתח בפניי.‬

110
00:08:05,000 --> 00:08:08,040
‫איזה רעיון נפלא. תודה, אסתר.‬

111
00:08:10,360 --> 00:08:12,320
‫את עדיין לא מדברת איתי.‬

112
00:08:13,640 --> 00:08:15,040
‫מה את רוצה שאומר?‬

113
00:08:15,560 --> 00:08:19,240
‫מספיק שאני סובלת את הרמיזות שלך באורך רוח.‬

114
00:08:19,320 --> 00:08:22,480
‫אם תדברי איתי בפרטיות,‬
‫לא תצטרכי להשתמש בסרקזם בפומבי.‬

115
00:08:24,240 --> 00:08:27,760
‫בסדר. אם את רוצה לדבר, בואי נדבר.‬

116
00:08:31,120 --> 00:08:32,600
‫מה שקרה היה טעות.‬

117
00:08:33,280 --> 00:08:36,240
‫אני לא מרגישה ככה.‬
‫למרות שברור שאת מתחרטת על זה.‬

118
00:08:40,920 --> 00:08:42,480
‫לא אמרתי דבר כזה.‬

119
00:08:42,560 --> 00:08:44,200
‫אז את לא מתחרטת על זה?‬

120
00:08:44,280 --> 00:08:46,480
‫גם לא בדיוק אמרתי את זה.‬

121
00:08:46,560 --> 00:08:50,080
‫את אף פעם לא אומרת כלום, חוזפינה.‬
‫לכן אנחנו במצב הזה.‬

122
00:08:56,440 --> 00:08:58,560
‫אני חייבת להודות, את צודקת לגבי זה.‬

123
00:09:00,840 --> 00:09:03,480
‫את יודעת כמה זמן חיכיתי שזה יקרה?‬

124
00:09:04,760 --> 00:09:06,760
‫לפעמים הרגשות שלנו עלולים להטעות.‬

125
00:09:09,040 --> 00:09:11,280
‫בסדר גמור. אני אצטרך להחליט.‬

126
00:09:11,760 --> 00:09:15,000
‫תדאגי שמר מונסלבה יבקר אותי.‬
‫אני רוצה להכיר אותו טוב יותר.‬

127
00:09:16,200 --> 00:09:18,560
‫מיס. מיס אסתר.‬

128
00:09:18,640 --> 00:09:21,440
‫אם כוונתך לומר‬
‫שהוא לא שידוך טוב, תחסכי ממני.‬

129
00:09:21,520 --> 00:09:23,120
‫מעכשיו, אני מחליטה.‬

130
00:09:26,560 --> 00:09:27,880
‫בוקר טוב.‬

131
00:09:28,400 --> 00:09:31,480
‫מיס זאפיקו. חוזפינה.‬
‫-אדלה.‬

132
00:09:33,160 --> 00:09:34,280
‫יצאת לסידורים?‬

133
00:09:34,360 --> 00:09:37,720
‫הם בשביל גבירת הבית.‬
‫אני מקווה שהם ימתיקו את יומה.‬

134
00:09:37,800 --> 00:09:42,160
‫איך היא מתמודדת עם מותה של בת דודתה?‬
‫-דונה פקיטה היא אישה קשוחה ומנוסה.‬

135
00:09:42,240 --> 00:09:45,760
‫היא מקבלת את זה באורך רוח נוצרי‬
‫ובחוסן מעורר הערכה.‬

136
00:09:51,320 --> 00:09:54,040
‫עמדתי לשאול מה שלומך היום, אבל למה לטרוח?‬

137
00:09:55,320 --> 00:09:58,400
‫אני חושבת שאני מרגישה קצת יותר טוב.‬

138
00:09:58,480 --> 00:10:00,080
‫את נראית גרוע מיום ליום.‬

139
00:10:00,160 --> 00:10:03,520
‫אל תגזימי, יקירתי.‬
‫מצבי טוב יותר מאשר בשבוע שעבר.‬

140
00:10:06,320 --> 00:10:09,160
‫אני בטוחה שסיפרת לאנשים‬
‫שאני מתמודדת עם זה באומץ‬

141
00:10:09,240 --> 00:10:11,160
‫ואורך רוח נוצרי?‬

142
00:10:11,240 --> 00:10:13,120
‫בחוסן מעורר הערצה, כן.‬

143
00:10:13,200 --> 00:10:15,840
‫בדיוק כפי שביקשת ממני להצהיר בכל פה.‬

144
00:10:16,640 --> 00:10:20,200
‫הלוואי שאני הייתי מתה במקום בת דודתי.‬

145
00:10:20,280 --> 00:10:22,120
‫בהתחשב במה שחיי זימנו לי.‬

146
00:10:22,200 --> 00:10:25,000
‫אל תאמרי את זה.‬
‫יש לך כל כך הרבה בשביל מה לחיות.‬

147
00:10:25,080 --> 00:10:26,080
‫יש לך בן.‬

148
00:10:26,160 --> 00:10:27,880
‫בן שאני אף פעם לא רואה.‬

149
00:10:28,920 --> 00:10:31,720
‫אין לי דבר מלבד כסף, אדליטה.‬

150
00:10:31,800 --> 00:10:33,400
‫טוב, כסף הוא חשוב.‬

151
00:10:33,480 --> 00:10:36,640
‫הוא אפילו לא הספיק‬
‫בשביל לקנות לי בעל, יקירה.‬

152
00:10:36,720 --> 00:10:38,800
‫בעל? למה את צריכה בעל?‬

153
00:10:38,880 --> 00:10:40,600
‫למה שארצה בעל?‬

154
00:10:43,160 --> 00:10:44,720
‫בשביל לא להיות לבד.‬

155
00:10:44,800 --> 00:10:45,960
‫את מבינה?‬

156
00:10:46,040 --> 00:10:50,120
‫אפילו את רואה כמה אני בודדה.‬

157
00:11:01,400 --> 00:11:03,800
‫אדוני, אפשר לשאול איפה היית?‬

158
00:11:05,040 --> 00:11:06,160
‫ענייני עסקים.‬

159
00:11:06,680 --> 00:11:09,720
‫אימא שלך מרותקת למיטה,‬
‫ליבה שבור בשל אובדן בת דודתה,‬

160
00:11:09,800 --> 00:11:11,960
‫ואתה טיפלת בענייני עסקים?‬

161
00:11:12,480 --> 00:11:16,200
‫אתה לא רואה שהיא שבורת לב?‬
‫-אה, שבורת לב, כן?‬

162
00:11:17,240 --> 00:11:21,120
‫אתה משווה את מותו של אדם אהוב,‬
‫לאישה שלא נופלת לרגליך?‬

163
00:11:21,200 --> 00:11:24,800
‫לא, אני מסביר למה לא רציתי לחזור לבית הזה.‬

164
00:11:24,880 --> 00:11:27,560
‫לא התחשק לי לראות אותך.‬
‫-גם לי לא.‬

165
00:11:27,640 --> 00:11:30,600
‫אבל לפעמים צריך לעשות דברים שלא רוצים‬
‫בשביל האנשים שאוהבים.‬

166
00:11:30,680 --> 00:11:32,640
‫לא פלא שאימא שלך רוצה להתחתן.‬

167
00:11:32,720 --> 00:11:34,240
‫על מה את מדברת?‬

168
00:11:34,320 --> 00:11:38,800
‫אמא שלך כאב ראש לא קטן,‬
‫אבל יש לה לב נדיר שאין שני לו.‬

169
00:11:38,880 --> 00:11:42,560
‫תגיד תודה שיש לך אותה.‬
‫תאמין לי בתור מישהי שלא היה לה כזה מזל.‬

170
00:11:45,360 --> 00:11:46,640
‫והנשיקה הזו?‬

171
00:11:46,720 --> 00:11:49,760
‫הייתי מסרבת לנשיקה הזו עוד אלף פעם.‬
‫אתה יודע למה?‬

172
00:11:49,840 --> 00:11:51,800
‫כי אני לא מנשקת פלרטטנים שיכורים.‬

173
00:11:51,880 --> 00:11:53,760
‫אם תסלח לי, נתראה בשעת התה.‬

174
00:11:53,840 --> 00:11:57,720
‫מאחר שאימא שלך כל כך חשובה לך,‬
‫הגיע הזמן שתתחיל להראות את זה.‬

175
00:11:58,760 --> 00:12:01,920
‫בנחישות. ככה דברים צריכים להיעשות.‬

176
00:12:02,520 --> 00:12:04,880
‫במיוחד בשביל מישהו שאתה אוהב.‬

177
00:12:05,400 --> 00:12:07,320
‫אני מדברת על הגברת שלי, כמובן.‬

178
00:12:08,000 --> 00:12:10,320
‫בסדר. אני אשאל אותו וזהו זה.‬

179
00:12:12,360 --> 00:12:13,600
‫אל תצחקו.‬

180
00:12:14,080 --> 00:12:17,160
‫אמרתי לכם,‬
‫לפעמים אנחנו לא יכולים לשלוט בדחפים שלנו.‬

181
00:12:18,000 --> 00:12:21,440
‫על מי אני עובדת? זה ייגמר רע.‬

182
00:12:23,120 --> 00:12:25,240
‫זה ייגמר רע מאוד.‬

183
00:12:38,960 --> 00:12:41,240
‫אני ממש משתדלת, סנטיאגו.‬

184
00:12:41,320 --> 00:12:44,400
‫אבל כל יום הם גורמים לי להבין‬
‫שאני לא חלק מעולמם.‬

185
00:12:45,120 --> 00:12:49,080
‫כשהם לא זורקים עליי כובעים,‬
‫אלה מבטים קטנים, או גרוע מזה, הצחוקים.‬

186
00:12:49,800 --> 00:12:53,120
‫שרה, הרווחת את מקומך שם, בדיוק כמוהם.‬

187
00:12:55,640 --> 00:12:56,960
‫את לא חייבת להם כלום.‬

188
00:13:01,920 --> 00:13:04,320
‫הלוואי שכולם היו קצת יותר כמוך.‬

189
00:13:04,840 --> 00:13:08,280
‫שרה, זה רק עניין של זמן‬
‫עד שהאידיוטים האלה יעזבו אותך בשקט.‬

190
00:13:10,440 --> 00:13:13,480
‫היי, אני מתחילה לדאוג. אני לא שומעת דופק.‬

191
00:13:14,440 --> 00:13:15,560
‫תסתובב.‬

192
00:13:18,480 --> 00:13:19,880
‫סנטי!‬

193
00:13:22,280 --> 00:13:24,440
‫סנטי?‬
‫-כן.‬

194
00:13:25,600 --> 00:13:27,240
‫מיס ביאנדה!‬

195
00:13:27,320 --> 00:13:28,320
‫מיס ביאנדה!‬

196
00:13:28,400 --> 00:13:29,800
‫מיס ביאנדה.‬

197
00:13:31,520 --> 00:13:33,040
‫אני אכין קפה.‬

198
00:13:33,120 --> 00:13:34,840
‫לא, כבר שתיתי. תודה.‬

199
00:13:34,920 --> 00:13:39,200
‫לא, בשביל הגברת הצעירה.‬
‫זה נקרא נימוסים, יקירי.‬

200
00:13:40,200 --> 00:13:42,680
‫מה מביא אותך לכאן, מיס ביאנדה?‬

201
00:13:42,760 --> 00:13:46,280
‫אחותך אמרה שלמר טורס יש ספר להשאיל לה.‬

202
00:13:46,360 --> 00:13:47,600
‫ספר?‬

203
00:13:47,680 --> 00:13:48,520
‫איזה ספר?‬

204
00:13:48,600 --> 00:13:49,960
‫"דון חואן טנוריו."‬

205
00:13:50,040 --> 00:13:51,360
‫אה, הספר הזה.‬

206
00:13:54,160 --> 00:13:58,840
‫אני צריכה ללכת.‬
‫אני רוצה לעצור בבית לפני שאלך לאוניברסיטה.‬

207
00:13:59,720 --> 00:14:01,320
‫נתראה אחר כך.‬

208
00:14:02,080 --> 00:14:03,600
‫תודה על המתנה.‬

209
00:14:07,000 --> 00:14:10,320
‫מאוד חכם מצדך להזכיר את דון חואן.‬
‫אולי תשקלי להיות סופרת.‬

210
00:14:10,400 --> 00:14:12,720
‫למה לא ביקרת את משפחת מנסיה כבר שבוע?‬

211
00:14:13,320 --> 00:14:14,200
‫עבודה.‬

212
00:14:23,560 --> 00:14:26,000
‫די הרבה עבודה.‬
‫אני עובד על הליברית לסרסואלה.‬

213
00:14:26,080 --> 00:14:30,320
‫זה שונה מכתיבת רומנים.‬
‫זה דומה לתיאטרון, אבל לא אותו הדבר.‬

214
00:14:30,400 --> 00:14:32,720
‫את מוכנה להעיף מבט…‬
‫-נישקת את כריסטינה?‬

215
00:14:34,640 --> 00:14:35,720
‫כן.‬

216
00:14:36,680 --> 00:14:38,680
‫זה היה בלתי הולם, אבל עשיתי את זה…‬

217
00:14:40,200 --> 00:14:41,400
‫כדי לנסות להבין.‬

218
00:14:42,040 --> 00:14:44,640
‫כדי להבין טוב יותר מה קורה.‬

219
00:14:44,720 --> 00:14:47,280
‫למה לא ביקרת אותה באופן רשמי‬
‫כדי לחזר אחריה?‬

220
00:14:54,080 --> 00:14:54,960
‫מה?‬

221
00:14:58,240 --> 00:14:59,680
‫לא ענית לי.‬

222
00:15:03,080 --> 00:15:04,960
‫ועל מה את רוצה שאענה, מיס ביאנדה?‬

223
00:15:05,960 --> 00:15:08,320
‫למה לא ביקשת פגישה רשמית.‬

224
00:15:10,360 --> 00:15:13,360
‫כי למען האמת,‬
‫אני לא בטוח שאני רוצה עוד פגישה.‬

225
00:15:15,160 --> 00:15:16,880
‫אתה משאיר את העניין ככה?‬
‫לא.‬

226
00:15:17,880 --> 00:15:20,960
‫את תמיד רואה דברים בבירור, נכון?‬
‫ברורים כשמש.‬

227
00:15:22,440 --> 00:15:26,080
‫טוב, שאר בני האדם צריכים זמן‬
‫כדי לדעת מה הם רוצים.‬

228
00:15:28,000 --> 00:15:30,000
‫את מבינה מה אני אומר, ביאנדה?‬

229
00:15:32,080 --> 00:15:34,360
‫הרגשות שלי השתנו.‬

230
00:15:35,600 --> 00:15:38,040
‫בטח, הרגשות שלך באים והולכים כמו הגאות.‬

231
00:15:38,120 --> 00:15:40,000
‫זו מכה מתחת לחגורה!‬
‫-אתה פחדן!‬

232
00:15:40,080 --> 00:15:42,200
‫אני לא פחדן!‬
‫-אז תוכיח!‬

233
00:16:03,520 --> 00:16:04,680
‫מיס ביאנדה!‬

234
00:16:05,360 --> 00:16:06,480
‫מיס ביאנדה!‬

235
00:16:10,840 --> 00:16:12,280
‫חכי. אלנה!‬

236
00:16:12,360 --> 00:16:13,320
‫אלנה!‬

237
00:16:13,840 --> 00:16:15,160
‫-חוטאת‬
‫בוגדת -‬

238
00:16:15,240 --> 00:16:16,200
‫- זונה‬
‫נחש -‬

239
00:16:16,280 --> 00:16:17,920
‫זו הייתה טעות.‬

240
00:16:18,000 --> 00:16:19,960
‫אני לא יודעת איך זה קרה.‬

241
00:16:31,480 --> 00:16:32,880
‫מיס ביאנדה.‬

242
00:16:35,440 --> 00:16:36,600
‫מיס?‬

243
00:16:37,480 --> 00:16:39,680
‫את מוכנה לספר לי אחת ולתמיד, מה קורה?‬

244
00:16:40,320 --> 00:16:43,120
‫- נתפסה על חם -‬

245
00:16:48,600 --> 00:16:50,960
‫כריסטינה, אפשר לדבר?‬

246
00:16:52,120 --> 00:16:53,560
‫קרה משהו?‬

247
00:16:53,640 --> 00:16:56,360
‫שנשב?‬
‫-כמובן.‬

248
00:17:05,080 --> 00:17:08,720
‫חשבתי על זה במשך כמה ימים.‬

249
00:17:10,560 --> 00:17:12,560
‫ואחרי שדיברנו על זה שוב,‬

250
00:17:13,160 --> 00:17:17,120
‫אנגוסטיאס שכנעה אותי‬
‫שהדבר הכי טוב לך ולמשפחה…‬

251
00:17:18,360 --> 00:17:19,680
‫זה להחליף בת לוויה.‬

252
00:17:19,760 --> 00:17:20,800
‫מה?‬

253
00:17:20,880 --> 00:17:23,680
‫מיס ביאנדה לא משפיעה עליכן לטובה.‬

254
00:17:23,760 --> 00:17:25,560
‫כמובן שכן.‬
‫-היא ערערה על סמכותי.‬

255
00:17:25,640 --> 00:17:28,360
‫היא ניסתה להגן עלינו.‬
‫-אני לא סומך עליה, כריסטינה.‬

256
00:17:28,440 --> 00:17:29,720
‫אתה לא יכול לעשות את זה.‬

257
00:17:29,800 --> 00:17:32,400
‫יש לנו את המחליפה המושלמת, אליסיה קסאס.‬

258
00:17:32,480 --> 00:17:34,320
‫היא כבר לא אצל אלבה דה סנובייה.‬

259
00:17:34,400 --> 00:17:37,400
‫לא, אלנה חייבת להישאר. אני זקוקה לה.‬
‫-למה?‬

260
00:17:43,960 --> 00:17:44,960
‫אלנה!‬

261
00:17:50,640 --> 00:17:53,320
‫אם באת לבקש פרטים,‬
‫עמדתי לעשות את אותו הדבר.‬

262
00:17:53,400 --> 00:17:55,360
‫את יכולה לתת לנו רגע, בבקשה?‬

263
00:17:55,440 --> 00:17:58,520
‫אלנה ואני…‬
‫-תחסכי ממני את הסיפורים. אני יודעת.‬

264
00:17:59,760 --> 00:18:01,880
‫מיס ביאנדה, בואי למשרדי.‬

265
00:18:11,440 --> 00:18:12,440
‫אחרייך.‬

266
00:18:13,880 --> 00:18:18,280
‫מתי תכננת לספר לי שבן הסנדקות שלי‬
‫הוא עכשיו המחזר הרשמי של בתי?‬

267
00:18:19,240 --> 00:18:20,800
‫מחזר רשמי?‬

268
00:18:21,440 --> 00:18:23,280
‫כריסטינה עדכנה אותי.‬

269
00:18:25,040 --> 00:18:28,640
‫ובכן, הבת שלך צעירה.‬
‫ייתכן שהיא הייתה פזיזה מדי.‬

270
00:18:28,720 --> 00:18:30,520
‫כוונתך שהוא לא מעוניין?‬

271
00:18:30,600 --> 00:18:33,320
‫כוונתי היא שמוקדם מדי לראות בזה משהו רשמי.‬

272
00:18:33,840 --> 00:18:37,600
‫הם יתחילו חיזור זהיר ואיטי, שבו נראה…‬

273
00:18:37,680 --> 00:18:39,200
‫התכוונתי לפטר אותך.‬

274
00:18:41,480 --> 00:18:43,920
‫עד שכריסטינה סיפרה לי מה קרה.‬

275
00:18:44,960 --> 00:18:46,680
‫התכוונת לפטר אותי?‬

276
00:18:47,640 --> 00:18:49,440
‫אבל כריסטינה ובן הסנדקות שלי…‬

277
00:18:49,960 --> 00:18:52,440
‫ובכן, אין דבר…‬

278
00:18:53,200 --> 00:18:55,280
‫שישמח אותי יותר.‬

279
00:18:57,200 --> 00:18:59,600
‫ואני יודע עד כמה קשה בוודאי לסנטיאגו.‬

280
00:19:00,200 --> 00:19:02,120
‫הוא בחור מוזר מאוד.‬

281
00:19:03,320 --> 00:19:06,560
‫כריסטינה סיפרה לי‬
‫שהיא בקושי שמעה ממנו לאחרונה.‬

282
00:19:06,640 --> 00:19:10,560
‫אז היום אני אזמין אותו ואתן לו את ברכתי.‬

283
00:19:10,640 --> 00:19:11,880
‫זה לא חכם, דון פדרו.‬

284
00:19:11,960 --> 00:19:15,560
‫אני לא שואל לדעתך.‬
‫אני מבקש ממך לעשות את עבודתך.‬

285
00:19:15,640 --> 00:19:17,120
‫אני אזמין את בן הסנדקות שלי,‬

286
00:19:17,200 --> 00:19:20,520
‫ואת תוודאי שהעניין שלהם הופך לחיזור.‬

287
00:19:22,200 --> 00:19:23,280
‫אז אדוארדו נעלם,‬

288
00:19:23,360 --> 00:19:25,760
‫ופתאום את מתעניינת בסנטיאגו?‬

289
00:19:25,840 --> 00:19:28,160
‫כשמעולם לא שמת אליו לפני כן.‬

290
00:19:28,240 --> 00:19:29,560
‫בטח שכן.‬

291
00:19:30,840 --> 00:19:32,800
‫למה את כל כך נואשת למצוא מחזר?‬

292
00:19:35,600 --> 00:19:39,920
‫חשבת שלא אשים לב?‬
‫-התביישתי לספר לך שעשיתי את הטעות הזו.‬

293
00:19:40,000 --> 00:19:42,080
‫אבל לא התביישת לשקר לו לגבי הילד?‬

294
00:19:42,160 --> 00:19:43,400
‫מה את רוצה שאעשה?‬

295
00:19:43,920 --> 00:19:47,280
‫שאלד את התינוק הזה לבד?‬
‫זה יביך את אבא ואת המשפחה.‬

296
00:19:47,360 --> 00:19:48,480
‫לא אכפת לי מזה.‬

297
00:19:48,560 --> 00:19:51,920
‫כי את תמיד עושה מה שאת רוצה.‬
‫את היחידה שלומדת באוניברסיטה.‬

298
00:19:52,000 --> 00:19:55,640
‫לא אכפת לך מכלום,‬
‫אבל לי אין כלום. אני לא יכולה לעשות כלום.‬

299
00:19:55,720 --> 00:19:56,800
‫אבל את לא אוהבת אותו.‬

300
00:19:56,880 --> 00:19:57,960
‫אני כן אוהבת אותו.‬

301
00:19:58,040 --> 00:19:59,320
‫מה קורה פה?‬

302
00:19:59,400 --> 00:20:01,160
‫בבקשה אל תגידי כלום.‬

303
00:20:03,640 --> 00:20:05,160
‫תודה.‬

304
00:20:08,240 --> 00:20:10,480
‫אם אתה הולך, תוכל לקחת אותי לשיעור?‬

305
00:20:20,440 --> 00:20:22,720
‫אני לא יודע מה קרה עם אחותך,‬

306
00:20:22,800 --> 00:20:26,400
‫אבל אני בטוח שמה שלא עשתה,‬
‫זה היה מתוך כוונה טובה.‬

307
00:20:26,480 --> 00:20:28,440
‫בטח, כמובן.‬
‫-בתי.‬

308
00:20:28,520 --> 00:20:33,120
‫לא, אבא, אל תטרח. לא ציפיתי שתהיה בצד שלי.‬

309
00:20:33,200 --> 00:20:36,000
‫לא ידעתי שיש צדדים.‬
‫-יש צדדים, אבא.‬

310
00:20:36,560 --> 00:20:39,400
‫וזה בסדר שכולם חושבים שאני עקשנית‬
‫ועושה מה שאני רוצה,‬

311
00:20:39,480 --> 00:20:41,960
‫אבל גם לי יש בעיות. אתה מבין?‬

312
00:20:42,040 --> 00:20:43,240
‫היי.‬

313
00:20:44,440 --> 00:20:45,600
‫אני יודע.‬

314
00:20:47,160 --> 00:20:49,360
‫היי. בואי הנה.‬

315
00:20:49,880 --> 00:20:51,080
‫תירגעי.‬

316
00:21:05,200 --> 00:21:08,000
‫החיים שלך היו הרבה יותר קלים‬
‫אם היו לך בנים.‬

317
00:21:08,080 --> 00:21:09,600
‫היי.‬

318
00:21:13,640 --> 00:21:16,440
‫זה היה הרבה יותר פשוט גם בשבילנו.‬

319
00:21:32,520 --> 00:21:33,520
‫שרה!‬

320
00:21:34,480 --> 00:21:36,480
‫אבא, מה אתה עושה פה?‬

321
00:21:36,560 --> 00:21:39,040
‫עומד לצדך, אם יש צדדים.‬

322
00:21:39,120 --> 00:21:41,960
‫אני יכולה להתמודד עם זה בעצמי, אבא. בבקשה.‬

323
00:21:42,040 --> 00:21:44,120
‫הנה היא באה.‬
‫-תסתלק מכאן!‬

324
00:21:58,680 --> 00:22:00,320
‫מה אתם עושים, לכל הרוחות?‬

325
00:22:02,440 --> 00:22:04,200
‫תתביישו לכם!‬

326
00:22:06,360 --> 00:22:07,920
‫אתה מאשים גברים מלומדים.‬

327
00:22:08,000 --> 00:22:10,920
‫תגיד לבת שלך‬
‫שהאוניברסיטה היא לא חצר משחקים.‬

328
00:22:11,000 --> 00:22:13,560
‫הגברים שלך זורקים אבנים כאילו הם נמצאים ב…‬

329
00:22:13,640 --> 00:22:15,840
‫בן הסנדקות שלי כותב ב"אל קורספונסל".‬

330
00:22:15,920 --> 00:22:18,440
‫הוא יכול לספר לעורך מה קורה כאן.‬

331
00:22:18,520 --> 00:22:21,560
‫זו תהיה כתבה שתימכר בהרבה עותקים.‬

332
00:22:24,120 --> 00:22:26,120
‫את חושבת שהיא סיפרה לו?‬

333
00:22:26,200 --> 00:22:27,520
‫לא, כמובן שלא.‬

334
00:22:28,120 --> 00:22:31,960
‫היא אחותך.‬
‫אם מישהו מסוגל לשמור סוד בבית הזה, זו היא.‬

335
00:22:32,040 --> 00:22:35,240
‫אם את מתכוונת לסנטיאגו, עשיתי את זה למענך.‬
‫רציתי להציל את העבודה שלך.‬

336
00:22:35,320 --> 00:22:38,320
‫ותאמיני לי, אני אסירת תודה, אבל…‬

337
00:22:40,760 --> 00:22:42,680
‫עכשיו יש לנו בעיה גדולה יותר.‬

338
00:22:42,760 --> 00:22:45,360
‫איזו בעיה? מה סנטיאגו אמר לך?‬

339
00:22:46,680 --> 00:22:47,960
‫עליי להיות כנה.‬

340
00:22:50,760 --> 00:22:52,240
‫הצלחתי לגרום לו להיפתח.‬

341
00:22:53,480 --> 00:22:55,640
‫אבל? כי יש "אבל".‬

342
00:22:58,080 --> 00:23:00,080
‫בכל פעם שיש "אבל", יש בעיה.‬

343
00:23:08,600 --> 00:23:13,640
‫מיס, קודם כל,‬
‫רציתי לומר שאני מחבבת אותך מאוד.‬

344
00:23:14,600 --> 00:23:17,880
‫ושמעבר לתפקידי, אני מחשיבה אותך כחברה.‬

345
00:23:19,520 --> 00:23:20,800
‫אני באמת מתכוונת לזה.‬

346
00:23:22,640 --> 00:23:23,640
‫זה הדדי, אלנה.‬

347
00:23:25,560 --> 00:23:27,800
‫אין לך מושג כמה אני שמחה שיש לי אותך.‬

348
00:23:28,480 --> 00:23:30,840
‫אין לך מושג איזה מזל יש לי.‬

349
00:23:32,040 --> 00:23:33,400
‫את חברתי היקרה.‬

350
00:23:37,480 --> 00:23:38,680
‫אז למה כל הדרמטיות?‬

351
00:23:42,560 --> 00:23:45,560
‫תביני, לסנטיאגו יש ספקות.‬
‫-ספקות?‬

352
00:23:48,520 --> 00:23:50,520
‫בגלל מערכת היחסים שלו עם משפחתך.‬

353
00:23:51,040 --> 00:23:52,360
‫הוא לא רוצה לסכן אותה.‬

354
00:23:52,440 --> 00:23:53,280
‫- פחדנית -‬

355
00:23:53,360 --> 00:23:54,440
‫כן, אני פחדנית.‬

356
00:23:54,960 --> 00:23:57,320
‫אבל לא רציתי לשבור את ליבה. אני מצטערת.‬

357
00:23:57,400 --> 00:24:00,840
‫למה שהוא יסכן אותה? אבא שלי מאושר.‬

358
00:24:00,920 --> 00:24:04,480
‫את מכירה את סנטיאגו טוב ממני.‬
‫אני בטוחה שעדיף לא ללחוץ עליו.‬

359
00:24:05,080 --> 00:24:06,440
‫כן, כמובן.‬

360
00:24:06,520 --> 00:24:09,520
‫יהיה חבל אם הוא יסתלק אחרי שידבר עם אביך.‬

361
00:24:09,600 --> 00:24:10,760
‫מה?‬

362
00:24:12,240 --> 00:24:15,560
‫אביך רוצה לדבר איתו מאוחר יותר היום‬
‫כדי לתת לו את ברכתו.‬

363
00:24:15,640 --> 00:24:19,320
‫אמרתי לו שזה לא רעיון טוב, אבל…‬
‫-הרסתי הכול, נכון?‬

364
00:24:19,400 --> 00:24:21,600
‫איך יכולתי לדעת שסנטיאגו…‬

365
00:24:21,680 --> 00:24:23,280
‫מה נעשה?‬

366
00:24:23,360 --> 00:24:24,960
‫זו שאלה מצוינת.‬

367
00:24:29,520 --> 00:24:32,920
‫את יודעת שאני מעדיפה אותך‬
‫על פני מיס ביאנדה.‬

368
00:24:33,000 --> 00:24:37,000
‫אבל היא עזרה למשפחה, וזה כל מה שחשוב.‬

369
00:24:37,080 --> 00:24:40,240
‫עבר הרבה זמן‬
‫מאז שראיתי את דון פדרו מאושר כל כך.‬

370
00:24:41,520 --> 00:24:42,640
‫אני מבינה.‬

371
00:24:42,720 --> 00:24:44,120
‫אני מצטערת, אליסיה.‬

372
00:24:46,240 --> 00:24:47,480
‫אל תדאגי.‬

373
00:24:48,400 --> 00:24:49,400
‫אני אסתדר.‬

374
00:24:57,680 --> 00:25:00,520
‫מיס קסאס, לא היית צריכה להביא כלום.‬

375
00:25:00,600 --> 00:25:02,440
‫רציתי להביע את תודתי.‬

376
00:25:03,680 --> 00:25:05,160
‫הצלת את חיי.‬

377
00:25:05,240 --> 00:25:06,560
‫את מגזימה.‬

378
00:25:07,480 --> 00:25:08,840
‫את מרגישה טוב יותר?‬

379
00:25:09,360 --> 00:25:10,440
‫בהחלט.‬

380
00:25:16,000 --> 00:25:17,160
‫מוצאים חן בעיניך?‬

381
00:25:22,640 --> 00:25:23,800
‫מאוד.‬

382
00:25:30,880 --> 00:25:32,840
‫חיכיתי בקוצר רוח לפגוש אותך שוב.‬

383
00:25:34,040 --> 00:25:36,800
‫אבל לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר.‬

384
00:25:41,160 --> 00:25:42,880
‫נאלצתי לאלתר.‬

385
00:25:44,200 --> 00:25:46,840
‫אני מקווה שהטיול הזה ימצא חן בעינייך.‬

386
00:25:47,600 --> 00:25:49,400
‫זה תענוג לראות אותך חותר.‬

387
00:25:56,640 --> 00:25:59,600
‫חם בחוץ! כל כך לח.‬

388
00:26:01,360 --> 00:26:03,360
‫אני חושבת שעומד לרדת גשם.‬

389
00:26:06,360 --> 00:26:07,720
‫אתה לא רוצה עזרה?‬

390
00:26:07,800 --> 00:26:10,640
‫בבקשה. זו כלל לא טרחה.‬

391
00:26:20,840 --> 00:26:22,520
‫אני מקווה שלא תקבלו מחלת ים.‬

392
00:26:23,040 --> 00:26:27,320
‫חוזפינה לא נראית טוב. את לא נהנית?‬

393
00:26:28,040 --> 00:26:29,360
‫כמו ילדה קטנה.‬

394
00:26:30,840 --> 00:26:32,400
‫לא!‬

395
00:26:33,360 --> 00:26:34,800
‫לא גם אתה!‬

396
00:26:42,840 --> 00:26:45,160
‫זה כל כך נורא לשתות קפה עם אימא שלך?‬

397
00:26:45,240 --> 00:26:48,360
‫את יודעת איך זה כשיורד גשם.‬
‫לזארו בוודאי יגיע בקרוב.‬

398
00:26:48,440 --> 00:26:51,960
‫לא, זו אשמתי שחשבתי שהוא יבוא. תאכלי.‬

399
00:26:52,040 --> 00:26:56,000
‫אולי יש לי חלק באשמה.‬
‫ייתכן שהייתי קשוחה מדי איתו.‬

400
00:26:56,520 --> 00:26:58,360
‫את היית קשוחה איתו?‬

401
00:26:58,440 --> 00:27:00,280
‫רק קצת. די הרבה. יותר מדי.‬

402
00:27:00,360 --> 00:27:04,280
‫פשוט לא יכולתי לשאת לראות אותך ככה במיטה.‬
‫זה שבר את ליבי.‬

403
00:27:04,360 --> 00:27:07,120
‫איפה האימא הכי יפה בעולם?‬

404
00:27:07,200 --> 00:27:10,640
‫אני מאחר, אני יודע. אבל כפיצוי…‬

405
00:27:11,440 --> 00:27:14,320
‫פטוניה קוריינטס! כל כך צבעונית!‬

406
00:27:14,400 --> 00:27:18,160
‫שורדת מלידה. מסוגלת להתבלט, לא משנה מה.‬

407
00:27:18,240 --> 00:27:19,800
‫בדיוק כמוך, אימא.‬

408
00:27:19,880 --> 00:27:22,040
‫חנופה תמיד הייתה אחת מתכונותיך החזקות.‬

409
00:27:22,120 --> 00:27:25,520
‫אבל בכל הקשור לגינון,‬
‫לא יכולת להבדיל בין פיקוס לפטוניה.‬

410
00:27:25,600 --> 00:27:28,280
‫בכל מקרה, זו הייתה התנצלות. תצטרפי אליי?‬

411
00:27:28,360 --> 00:27:32,080
‫אבל לאן? יורד גשם זלעפות.‬
‫-לא בחממה.‬

412
00:27:32,160 --> 00:27:35,240
‫נשתול את היופי הזה,‬
‫ותוכל להראות לי את הקמליות שלך.‬

413
00:27:36,400 --> 00:27:38,000
‫שיהיה לכם אחר צהריים טובים.‬

414
00:27:46,680 --> 00:27:49,920
‫תודה שהסעת אותנו הביתה.‬
‫ועל השיט בסירה. היה כיף.‬

415
00:27:50,000 --> 00:27:53,400
‫הייתן צריכות לראות את הפנים שלכן‬
‫כשהפלתי את המשוטים.‬

416
00:27:54,760 --> 00:27:58,360
‫סליחה. נהניתי מאוד, אבל אני חייב ללכת…‬

417
00:27:58,440 --> 00:28:01,080
‫אתה ממהר? תישאר.‬

418
00:28:04,120 --> 00:28:07,160
‫ניצלתי די והותר את אדיבותך.‬

419
00:28:07,920 --> 00:28:10,120
‫זה היה תענוג. להתראות.‬

420
00:28:18,600 --> 00:28:20,480
‫נהנית מהחיזור?‬
‫אל תיכנסי לזה.‬

421
00:28:20,560 --> 00:28:24,080
‫מה אם אגיד שאני דווקא מחבבת את דניאל?‬
‫לא יהיה לך אכפת?‬

422
00:28:52,480 --> 00:28:56,240
‫כן, אני מחכה לסנטיאגו.‬
‫אבל רק כדי להזהיר אותו מפני מה שמחכה לו.‬

423
00:28:57,280 --> 00:28:58,920
‫בוהה באוויר?‬

424
00:28:59,760 --> 00:29:03,200
‫את מוצאת מחזר למיס מנסיה,‬
‫ואז את מתחילה להתעצל.‬

425
00:29:03,720 --> 00:29:07,560
‫גם אם אחתן את קרלוטה עם מלך אנגליה,‬
‫את לא תאהבי אותי.‬

426
00:29:07,640 --> 00:29:09,120
‫אכן.‬

427
00:29:09,200 --> 00:29:12,840
‫אם כי בעניין הצעיר סנטיאגו,‬
‫זכית בחסדו של דון פדרו.‬

428
00:29:13,600 --> 00:29:14,960
‫וגם בחסדיי.‬

429
00:29:15,480 --> 00:29:16,720
‫לעת עתה.‬

430
00:29:18,000 --> 00:29:20,920
‫כדאי לך לוודא שהחתונה תתקיים.‬

431
00:29:23,560 --> 00:29:25,480
‫סליחה. אני אפתח את הדלת.‬

432
00:29:25,560 --> 00:29:27,520
‫אני הולכת לעודד את המחזר.‬

433
00:29:28,080 --> 00:29:29,880
‫תוכלי להודיע לבני משפחת מנסיה?‬

434
00:29:36,960 --> 00:29:38,760
‫מר טורס.‬
‫-יורד גשם זלעפות.‬

435
00:29:38,840 --> 00:29:41,240
‫אני צריכה לדבר איתך.‬
‫-דבר ארור.‬

436
00:29:42,760 --> 00:29:44,480
‫לא הצלחתי לפתוח את הדלת.‬

437
00:29:44,560 --> 00:29:47,360
‫כמובן. בתור מחזר,‬
‫הוא לא יכול להסתובב חופשי.‬

438
00:29:47,440 --> 00:29:48,440
‫תקשיב לי.‬

439
00:29:48,520 --> 00:29:50,800
‫דון פדרו מצפה לי.‬
‫אני לא יכול לדבר על הנשיקה.‬

440
00:29:50,880 --> 00:29:53,440
‫גם אני לא.‬
‫נעמיד פנים שהטעות הזו לא קרתה.‬

441
00:29:54,360 --> 00:29:55,400
‫אבל באמת התנשקנו.‬

442
00:29:55,480 --> 00:29:58,160
‫אתה נישקת אותי.‬
‫-כן, ואת נישקת אותי בחזרה.‬

443
00:29:58,240 --> 00:29:59,360
‫לא נישקתי אותך בחזרה.‬

444
00:29:59,440 --> 00:30:02,240
‫נישקת אותי בחזרה…‬
‫-אין לי זמן להתווכח.‬

445
00:30:03,280 --> 00:30:05,040
‫חשוב שתדע למה אתה כאן.‬

446
00:30:05,120 --> 00:30:08,240
‫מר טורס, אם תבוא אחריי…‬

447
00:30:10,960 --> 00:30:12,840
‫כמובן. כן.‬

448
00:30:15,440 --> 00:30:17,760
‫כצאן לטבח.‬

449
00:30:22,520 --> 00:30:25,120
‫סנטיאגו, תודה שבאת.‬

450
00:30:25,200 --> 00:30:26,160
‫דון פדרו.‬

451
00:30:26,240 --> 00:30:28,320
‫במיוחד עם הגשם הזה. נכון?‬

452
00:30:29,080 --> 00:30:30,200
‫כן.‬

453
00:30:30,840 --> 00:30:33,080
‫תרצה קפה?‬

454
00:30:33,800 --> 00:30:35,320
‫כמובן.‬
‫-נפלא.‬

455
00:30:35,400 --> 00:30:37,600
‫לא! אני אטפל בזה, אבא.‬

456
00:30:37,680 --> 00:30:39,640
‫בסדר. שב בבקשה.‬

457
00:30:41,120 --> 00:30:43,640
‫אתה בטח תוהה מדוע קראתי לך לכאן.‬

458
00:30:43,720 --> 00:30:48,120
‫אתה יודע שאני אדם ישיר ואמיתי, נכון?‬

459
00:30:48,200 --> 00:30:50,720
‫ואני מעדיף לעשות דברים כמו שצריך.‬

460
00:30:52,560 --> 00:30:54,280
‫אני מצטערת! אתה בסדר?‬

461
00:30:54,360 --> 00:30:55,680
‫טוב, זה שורף קצת.‬

462
00:30:55,760 --> 00:30:57,640
‫בוא למטבח. נשטוף במים.‬
‫-לא, אני בסדר.‬

463
00:30:57,720 --> 00:30:59,840
‫אין צורך להעמיד פני גיבור.‬
‫-בוא, אבא.‬

464
00:30:59,920 --> 00:31:03,360
‫אני בסדר, אני מבטיח לך.‬
‫אני מצטער. זה לא הולך כמתוכנן.‬

465
00:31:03,440 --> 00:31:04,400
‫זה בסדר.‬

466
00:31:04,480 --> 00:31:08,400
‫כריסטינה עדכנה אותי לגבי הכול.‬
‫אני רוצה שתדע שיש לך את ברכתי.‬

467
00:31:08,480 --> 00:31:09,880
‫חתני לעתיד!‬

468
00:31:11,400 --> 00:31:12,560
‫כמה מרגש!‬

469
00:31:15,760 --> 00:31:17,760
‫סנטיאגו!‬
‫-קרלוטה.‬

470
00:31:17,840 --> 00:31:19,280
‫תראה מה מצאתי.‬

471
00:31:19,360 --> 00:31:21,560
‫פנס הקסם ששיחקתם איתו כשהייתם ילדים.‬

472
00:31:21,640 --> 00:31:23,680
‫ידעת איך זה עובד, נכון?‬

473
00:31:23,760 --> 00:31:25,920
‫כן, ידעתי.‬

474
00:31:29,680 --> 00:31:31,320
‫איפה שרה?‬
‫-שרה?‬

475
00:31:31,400 --> 00:31:32,640
‫היא עדיין לא בבית.‬

476
00:31:37,320 --> 00:31:39,320
‫עם הגשם הזה, הרחובות בטח בוציים.‬

477
00:31:39,960 --> 00:31:42,440
‫אז אני חושש שנצטרך לחכות כאן קצת.‬

478
00:31:44,200 --> 00:31:46,920
‫אתה יודע שאתה היחיד שמעז לדבר איתי?‬

479
00:31:50,120 --> 00:31:53,680
‫דיברתי איתך לפני כולם. ניסיתי להזהיר אותך.‬

480
00:31:54,520 --> 00:31:57,880
‫הם תלו את הסטטוסקופ שלי במגדל הפעמונים,‬
‫כאילו היה שבשבת.‬

481
00:32:01,840 --> 00:32:03,840
‫אתה יכול להשתמש בשלי מתי שתרצה.‬

482
00:32:07,160 --> 00:32:08,440
‫קמילו קייטה.‬

483
00:32:10,320 --> 00:32:11,600
‫שרה מנסיה.‬

484
00:32:33,320 --> 00:32:35,320
‫והם נגסו בפרי האסור.‬

485
00:32:36,400 --> 00:32:37,520
‫ואז מה קרה?‬

486
00:32:37,600 --> 00:32:40,880
‫הם אהבו את זה.‬
‫אז לא היה להם אכפת כשהם נזרקו מגן עדן.‬

487
00:32:41,920 --> 00:32:43,200
‫הייתה לנו תחרות.‬

488
00:32:43,280 --> 00:32:45,880
‫לראות מי ימציא‬
‫את הסיפור הטוב ביותר לכל תמונה.‬

489
00:32:45,960 --> 00:32:49,160
‫אבל סנטיאגו הרס את הכיף.‬
‫הוא קיבל את כל השבחים.‬

490
00:32:52,640 --> 00:32:55,160
‫ומה עם זו? את זוכרת את הסיפור?‬

491
00:32:55,240 --> 00:32:57,320
‫לא השתמשת בה לסיפור על דג החרב?‬

492
00:32:58,400 --> 00:33:00,440
‫לא… אני לא ממש זוכר, למען האמת.‬

493
00:33:01,400 --> 00:33:04,680
‫מה אתם עושים?‬
‫-שרה, הגשם הפסיק?‬

494
00:33:04,760 --> 00:33:06,640
‫כן.‬

495
00:33:07,360 --> 00:33:08,760
‫איך היה השיעור?‬

496
00:33:09,880 --> 00:33:12,360
‫הרבה יותר טוב, האמת. תודה.‬

497
00:33:13,080 --> 00:33:16,120
‫עכשיו כשהגשם פסק, אני אלך לדרכי.‬

498
00:33:16,200 --> 00:33:17,920
‫אני אלווה אותו לדלת, אבא.‬

499
00:33:18,000 --> 00:33:20,400
‫בסדר גמור. סנטיאגו…‬

500
00:33:20,480 --> 00:33:22,440
‫דון פדרו.‬
‫-נתראה בקרוב, בן.‬

501
00:33:28,000 --> 00:33:29,880
‫את לא בת הלוויה?‬
‫-כן.‬

502
00:33:32,520 --> 00:33:34,920
‫שרה, בואי הנה.‬

503
00:33:35,000 --> 00:33:36,640
‫מה?‬
‫-ספרי לי על התמונה הזו.‬

504
00:33:36,720 --> 00:33:39,120
‫את תמותי על זה. תקשיבי.‬

505
00:33:40,200 --> 00:33:45,080
‫היה היה פעם, ביער קר ואפל מאוד…‬

506
00:33:57,160 --> 00:33:58,760
‫אני חושבת שכבר אמרתי את זה.‬

507
00:33:58,840 --> 00:34:01,240
‫לפעמים אנחנו לא יכולים לשלוט בדחפים שלנו.‬

508
00:34:01,320 --> 00:34:02,800
‫לא, כן אכפת לי.‬

509
00:34:04,400 --> 00:34:05,720
‫מה קרה, סנטיאגו?‬

510
00:34:08,080 --> 00:34:09,960
‫אחרי הכול, לחטוא זה אנושי.‬

511
00:34:11,440 --> 00:34:12,360
‫להיות על-אנושי,‬

512
00:34:12,440 --> 00:34:15,160
‫זה להתמודד עם ההשלכות של החטא הזה בעוצמה.‬

513
00:34:22,640 --> 00:34:23,640
‫מה קרה?‬

514
00:34:25,160 --> 00:34:26,280
‫הוא…‬

515
00:34:28,520 --> 00:34:31,680
‫הוא מתחיל לפתח רגשות כלפי אישה אחרת.‬

516
00:35:42,160 --> 00:35:43,920
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬

