1
00:00:12,600 --> 00:00:18,320
‫על פי המדריך לבת הלוויה,‬
‫שלוש תכונות מגדירות את אופיו של מחזר טוב.‬

2
00:00:18,400 --> 00:00:21,600
‫להיות אדיב, מועיל, וקשוב.‬

3
00:00:21,680 --> 00:00:23,800
‫ילדים רעים רק עושים כאבי ראש.‬

4
00:00:23,880 --> 00:00:27,600
‫הון מכובד הוא חיוני לחיים יציבים.‬

5
00:00:27,680 --> 00:00:30,120
‫ואם הוא יכול להרשות לעצמו מתנות, מה טוב.‬

6
00:00:30,200 --> 00:00:34,680
‫חיוך מושך, קסם טבעי, נטול יהירות.‬

7
00:00:35,200 --> 00:00:37,880
‫אבל לדעתי, אין טעם בתכונות הללו‬

8
00:00:37,960 --> 00:00:39,720
‫אם אין לו לב טוב,‬

9
00:00:40,240 --> 00:00:41,840
‫אם הוא לא מעניין,‬

10
00:00:42,760 --> 00:00:45,200
‫או אם נשמתך לא נעתקת כשאת רואה אותו.‬

11
00:00:54,600 --> 00:00:56,080
‫כרטיסים לתאטרון.‬

12
00:00:56,600 --> 00:00:57,600
‫שלושה כרטיסים.‬

13
00:00:58,240 --> 00:00:59,600
‫שרה יכולה לבוא איתנו.‬

14
00:01:04,280 --> 00:01:05,440
‫רוצה לטייל?‬

15
00:01:08,800 --> 00:01:10,400
‫אביך יכול ללוות אותנו.‬

16
00:01:10,480 --> 00:01:11,800
‫כמובן.‬

17
00:01:12,680 --> 00:01:15,560
‫אני אטפל בזה, מיס ביאנדה.‬
‫את יכולה להישאר כאן.‬

18
00:01:16,960 --> 00:01:20,840
‫החיים מחייכים לבת לוויה‬
‫כשהיא מוצאת את המחזר המתאים לגברת שלה.‬

19
00:01:23,280 --> 00:01:25,120
‫כל עוד היא לא מתאהבת בו.‬

20
00:01:27,840 --> 00:01:29,280
‫תראו אותם.‬

21
00:01:29,360 --> 00:01:32,200
‫צעירים, מאושרים ומאוהבים.‬

22
00:01:32,280 --> 00:01:34,840
‫מי לא אוהב סיפור אהבה טוב?‬

23
00:01:34,920 --> 00:01:39,320
‫הרגע הזה שבו אתה מביט באדם שמולך,‬
‫והעולם פשוט נעלם.‬

24
00:01:40,560 --> 00:01:42,600
‫אין צורך לחזור על זה.‬

25
00:01:43,240 --> 00:01:45,600
‫הגענו לתחילתו של סיפור האהבה הזה.‬

26
00:01:47,160 --> 00:01:49,480
‫אני לא יכולה להבטיח שהסוף יהיה לטעמכם.‬

27
00:01:53,840 --> 00:01:56,760
‫מיס ביאנדה, אפשר להאכיל את הציפורים?‬

28
00:01:56,840 --> 00:01:57,680
‫בוודאי.‬

29
00:01:59,000 --> 00:02:00,320
‫את… מרשה לנו ללכת לבד?‬

30
00:02:01,600 --> 00:02:03,600
‫אני סומכת על שניכם לחלוטין.‬

31
00:02:07,640 --> 00:02:10,080
‫למען האמת, יש דברים שאני מעדיפה לא לראות.‬

32
00:02:28,120 --> 00:02:30,400
‫השארת אותם ללא ליווי? את לא אמורה…‬

33
00:02:30,480 --> 00:02:33,440
‫מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?‬
‫שהיא תיכנס להיריון?‬

34
00:02:34,880 --> 00:02:37,960
‫מה שאתן מסתירות מסנטיאגו עדיין נראה…‬
‫-מתועב.‬

35
00:02:39,120 --> 00:02:41,560
‫תאמיני לי. זה מכביד גם על אחותך וגם עליי.‬

36
00:02:42,560 --> 00:02:45,680
‫אבל הוא רוצה להיות עם כריסטינה.‬
‫הם יהיו מאושרים יחד.‬

37
00:02:45,760 --> 00:02:46,600
‫את חושבת?‬

38
00:02:48,880 --> 00:02:51,000
‫ואנשים שואלים למה אני לא מתעניינת באהבה…‬

39
00:02:52,120 --> 00:02:53,560
‫כשיש מדע.‬

40
00:02:59,680 --> 00:03:02,560
‫נעים מאוד, גברת דה סאוודרה.‬
‫-מי זו?‬

41
00:03:02,640 --> 00:03:05,560
‫לקוחה של אבא שלי.‬
‫קוראים לה מרסדס דה סאוודרה.‬

42
00:03:09,600 --> 00:03:10,760
‫אימא'לה.‬

43
00:03:12,960 --> 00:03:14,080
‫לא, אני רצינית.‬

44
00:03:14,840 --> 00:03:15,920
‫זו אימא שלי.‬

45
00:03:31,520 --> 00:03:33,680
‫- בנות הלוויה -‬

46
00:03:33,760 --> 00:03:35,920
‫- שיעור מס' 7: הקפידי על גינונים נאותים -‬

47
00:03:36,520 --> 00:03:38,600
‫היא באה לחשוף אותי. אני פשוט יודעת.‬

48
00:03:38,680 --> 00:03:41,640
‫אני מציע שתזמיני גם את משפחת אלמנרה.‬

49
00:03:41,720 --> 00:03:44,360
‫הם גרים בפאתי העיר, וראש המשפחה,‬

50
00:03:44,440 --> 00:03:47,680
‫השופט דון מנואל חוסה,‬
‫הוא סמכות בתחום ציד חיות גדולות.‬

51
00:03:52,080 --> 00:03:53,760
‫מה את זוממת, מיס ביאנדה?‬

52
00:03:54,400 --> 00:03:58,600
‫פשוט התפעלתי מהדבר היפהפה הזה‬
‫שהמשרתות הניחו כאן.‬

53
00:03:58,680 --> 00:03:59,920
‫זה נראה מושלם.‬

54
00:04:00,800 --> 00:04:04,000
‫הגברת מרסדס, הרשי לי להציג בפנייך‬
‫את בת הלוויה שלנו, אלנה ביאנדה.‬

55
00:04:05,000 --> 00:04:06,600
‫איפה סנטיאגו ובתי?‬

56
00:04:07,200 --> 00:04:10,360
‫בגנים. באתי לראות את קרלוטה.‬

57
00:04:10,440 --> 00:04:12,000
‫אתה הולך לאכול צהריים?‬

58
00:04:12,080 --> 00:04:14,600
‫כן, את יכולה לקחת חופש עד סוף היום.‬

59
00:04:14,680 --> 00:04:17,040
‫דון פדרו, תודה רבה על עצתך,‬

60
00:04:17,120 --> 00:04:19,800
‫ועל שעזרת לי עם האורחים לציד.‬

61
00:04:20,320 --> 00:04:22,720
‫גברת דה סאוודרה תתאכסן בעיר.‬

62
00:04:22,800 --> 00:04:25,800
‫היא ארגנה אירוע. ללוות אותך החוצה?‬

63
00:04:25,880 --> 00:04:27,440
‫לא. אני לא רוצה לעכב אותך.‬

64
00:04:27,520 --> 00:04:29,760
‫אבל אם למשרתת שלך לא אכפת…‬

65
00:04:31,160 --> 00:04:33,200
‫כרצונך. היה תענוג.‬

66
00:04:41,480 --> 00:04:43,960
‫בתי…‬
‫-אל תקראי לי ככה.‬

67
00:04:44,040 --> 00:04:47,600
‫אם הייתי מתכוונת להסגיר אותך,‬
‫כבר הייתי עושה את זה.‬

68
00:04:47,680 --> 00:04:49,320
‫מה את רוצה?‬

69
00:04:51,080 --> 00:04:54,800
‫השקעות. מר מנסיה הוא מומחה בתחום.‬

70
00:04:55,360 --> 00:04:57,080
‫אני מודעת לכך. אני עובדת כאן.‬

71
00:04:58,680 --> 00:05:00,320
‫בית מקסים.‬

72
00:05:01,160 --> 00:05:03,040
‫ציורי הקיר האלה…‬

73
00:05:03,120 --> 00:05:06,800
‫הפרטים, אור השמש…‬
‫-אבל את שונאת אור שמש.‬

74
00:05:06,880 --> 00:05:07,960
‫כבר לא.‬

75
00:05:08,480 --> 00:05:10,840
‫הדברים השתנו מאוד. במיוחד את.‬

76
00:05:10,920 --> 00:05:12,800
‫גברת דה סאוודרה.‬

77
00:05:12,880 --> 00:05:14,560
‫בדיוק מי שרציתי לראות.‬

78
00:05:14,640 --> 00:05:16,720
‫אני רוצה ללוות אותך החוצה.‬

79
00:05:16,800 --> 00:05:19,480
‫אל דאגה.‬
‫מיס ביאנדה הציעה באדיבותה ללוות אותי.‬

80
00:05:19,560 --> 00:05:22,400
‫כן. היא מתחשבת מאוד.‬

81
00:05:22,480 --> 00:05:24,320
‫רואים שהיה לה חינוך מצוין.‬

82
00:05:24,400 --> 00:05:27,000
‫אכן. נעים להכיר אותך.‬

83
00:05:34,320 --> 00:05:36,480
‫היא מאמללת את חייך.‬

84
00:05:37,280 --> 00:05:38,840
‫מזכירה לי מישהי.‬

85
00:05:40,400 --> 00:05:43,600
‫רואה? אני כבר לא מגיבה להתגרויות שלך.‬

86
00:05:43,680 --> 00:05:44,800
‫אני אישה חדשה.‬

87
00:05:44,880 --> 00:05:47,480
‫איך מצאת אותי?‬
‫-גבריאל בא לבקר אותי.‬

88
00:05:48,000 --> 00:05:50,480
‫אם את רוצה לדבר איתו, הוא מחכה בכניסה.‬

89
00:05:50,560 --> 00:05:54,120
‫אני אלך עכשיו.‬
‫יש לי עניינים לסגור לקראת הציד.‬

90
00:05:54,200 --> 00:05:57,680
‫לאור הזמן שהשקעתי בתכנון,‬
‫זה חייב להיות מושלם.‬

91
00:05:58,600 --> 00:06:01,600
‫זכרי, הטרף הטוב ביותר, הוא החמקמק ביותר.‬

92
00:06:03,080 --> 00:06:05,320
‫והמספק ביותר, יקירתי.‬

93
00:06:13,400 --> 00:06:16,120
‫איך היו הציפורים?‬
‫-לפחות הן השיגו את מה שרצו.‬

94
00:06:18,000 --> 00:06:19,320
‫אביך מחכה לכם.‬

95
00:06:23,840 --> 00:06:25,920
‫אני יכולה להרוג מישהו.‬

96
00:06:29,840 --> 00:06:33,400
‫איך אתה מעז לדבר עם אימא שלי?‬
‫תפסיק להתערב לי בחיים!‬

97
00:06:33,480 --> 00:06:34,640
‫אימך סיפרה לי הכול.‬

98
00:06:36,280 --> 00:06:38,720
‫היא סיפרה לי על… ההיריון.‬

99
00:06:39,720 --> 00:06:42,720
‫והיא סיפרה לי מה קרה אחר כך.‬

100
00:06:47,560 --> 00:06:48,640
‫אני מצטערת.‬

101
00:06:50,760 --> 00:06:52,200
‫למה לא סיפרת לי?‬

102
00:06:56,960 --> 00:06:59,040
‫אם הייתי נשארת, זה לא היה נגמר טוב.‬

103
00:06:59,120 --> 00:07:00,520
‫את לא יודעת את זה.‬

104
00:07:01,560 --> 00:07:03,440
‫וכנראה שלעולם לא נדע.‬

105
00:07:05,000 --> 00:07:06,040
‫אני עוזב.‬

106
00:07:08,080 --> 00:07:11,800
‫תיהני מהזמן שלך עם החובבן.‬
‫הוא לא נראה לי בחור רע.‬

107
00:07:31,440 --> 00:07:33,280
‫ותסדרי את העניינים עם אימא שלך.‬

108
00:07:34,560 --> 00:07:36,680
‫לכולנו מגיעה הזדמנות שנייה.‬

109
00:08:09,280 --> 00:08:12,240
‫בשלב הזה,‬
‫בהתחשב בכך שהאדמה לא בולעת אותי…‬

110
00:08:13,080 --> 00:08:15,640
‫- ג'ין -‬

111
00:08:20,160 --> 00:08:21,840
‫- הרומן של סנטיאגו -‬

112
00:08:21,920 --> 00:08:23,080
‫- אף אחד -‬

113
00:08:57,640 --> 00:09:00,000
‫מיס ביאנדה? את שם?‬

114
00:09:00,960 --> 00:09:02,400
‫מיס ביאנדה?‬

115
00:09:02,920 --> 00:09:04,400
‫מיס ביאנדה!‬

116
00:09:06,400 --> 00:09:07,880
‫את מתלבשת?‬

117
00:09:09,240 --> 00:09:10,400
‫אני נכנסת.‬

118
00:09:15,680 --> 00:09:17,200
‫שתית?‬

119
00:09:17,720 --> 00:09:22,120
‫אני לא מתכוונת לדבר על ריח הפה שלי בבוקר.‬

120
00:09:22,200 --> 00:09:24,640
‫החקירה הסתיימה.‬

121
00:09:26,680 --> 00:09:28,120
‫את שיכורה?‬

122
00:09:40,480 --> 00:09:43,920
‫אני מניחה שתספרי לאבא שלך.‬
‫-לא, ברור שלא.‬

123
00:09:45,680 --> 00:09:47,720
‫אבל אף אחד לא משתכר בלי סיבה.‬

124
00:09:50,920 --> 00:09:52,400
‫זה בגלל גברת דה סאוודרה?‬

125
00:09:53,400 --> 00:09:55,640
‫אנגוסטיאס ראתה אתכן משוחחות בקרבה רבה.‬

126
00:09:56,880 --> 00:09:58,040
‫את מכירה אותה?‬

127
00:09:59,640 --> 00:10:01,480
‫את חדת הבחנה.‬

128
00:10:03,720 --> 00:10:06,200
‫עבדתי בבית שלה לפני זמן מה.‬

129
00:10:08,000 --> 00:10:10,920
‫הבת שלה הייתה אחת הנערות הקשות ביותר‬

130
00:10:11,000 --> 00:10:12,720
‫שהיה עליי ללוות.‬

131
00:10:13,640 --> 00:10:15,120
‫היא באמת הייתה כל כך קשה?‬

132
00:10:17,560 --> 00:10:19,680
‫בהשוואה אליה, איתך זה קלי קלות.‬

133
00:10:21,640 --> 00:10:24,600
‫היא הלכה לחיות עם גבר, הקרפה דיאם שלה.‬

134
00:10:27,280 --> 00:10:28,720
‫וזה היה מאוד קשה עבורי.‬

135
00:10:32,960 --> 00:10:34,040
‫אני מבינה.‬

136
00:10:35,200 --> 00:10:37,640
‫עדיף שאניח לך לזמן מה, מיס ביאנדה.‬

137
00:10:42,520 --> 00:10:44,320
‫זה הרגיע אותה.‬

138
00:10:44,840 --> 00:10:47,440
‫איך אוכל להירגע? אני דואגת לאלנה.‬

139
00:10:47,960 --> 00:10:49,880
‫היא השתכרה אתמול. את מאמינה?‬

140
00:10:49,960 --> 00:10:52,600
‫אני מאמינה שאת עושה הר מעכבר.‬

141
00:10:53,520 --> 00:10:54,960
‫היא עצובה, שרה.‬

142
00:10:55,960 --> 00:10:57,800
‫והסיפור הזה מהעבר שלה…‬

143
00:10:59,480 --> 00:11:00,680
‫את לא מאמינה לו?‬

144
00:11:02,280 --> 00:11:03,640
‫אני לא יודעת מה לחשוב.‬

145
00:11:03,720 --> 00:11:06,320
‫היא מסתירה משהו, וזה מטריד אותה.‬

146
00:11:06,400 --> 00:11:07,880
‫טוב, היא רק בן אדם.‬

147
00:11:08,400 --> 00:11:11,440
‫וכמו כולם, יש דברים שהיא לא חולקת,‬
‫שמשפיעים עליה.‬

148
00:11:11,520 --> 00:11:14,680
‫למה היא לא משתפת אותי?‬
‫אנחנו חברות, לא?‬

149
00:11:16,760 --> 00:11:19,320
‫מיס שרה, יש לך מבקר.‬

150
00:11:19,960 --> 00:11:23,880
‫בוקר טוב. איזו מהבנות שלי באת לראות?‬

151
00:11:23,960 --> 00:11:25,320
‫מר מנסיה.‬

152
00:11:25,400 --> 00:11:28,520
‫קמילו קייטה. אני לומד עם בתך שרה.‬

153
00:11:28,600 --> 00:11:30,240
‫נעים מאוד.‬
‫-גם לי.‬

154
00:11:30,320 --> 00:11:31,760
‫קמילו.‬

155
00:11:31,840 --> 00:11:34,280
‫אני מבינה למה את רוצה ללמוד באוניברסיטה.‬

156
00:11:34,800 --> 00:11:37,200
‫את חושבת גם על דברים אחרים?‬

157
00:11:39,440 --> 00:11:41,160
‫לא שמת לב כמה הוא נאה?‬

158
00:11:41,640 --> 00:11:42,920
‫החיוך שלו, היציבה…‬

159
00:11:43,000 --> 00:11:44,000
‫כריסטינה.‬

160
00:11:45,480 --> 00:11:47,840
‫הפה שלו. הוא נראה כמו אחד שמנשק טוב.‬

161
00:11:47,920 --> 00:11:48,880
‫כריסטינה.‬

162
00:11:49,400 --> 00:11:51,040
‫זה ברור שהוא מעוניין בך.‬

163
00:11:56,480 --> 00:11:57,880
‫קמילו, מה אתה עושה כאן?‬

164
00:11:57,960 --> 00:12:00,520
‫יש לנו מבחן, ועברתי באזור.‬

165
00:12:00,600 --> 00:12:05,240
‫מר קייטה, סוף סוף אנחנו נפגשים.‬
‫אחותי סיפרה לי עליך המון.‬

166
00:12:05,960 --> 00:12:08,160
‫אחותי הגדולה, כריסטינה מנסיה.‬

167
00:12:08,240 --> 00:12:10,560
‫נעים להכיר. נפלא לראות ששלומך טוב יותר.‬

168
00:12:10,640 --> 00:12:13,160
‫הודות לך. ולכיסא.‬

169
00:12:16,400 --> 00:12:18,240
‫קייטה. זה…‬

170
00:12:19,120 --> 00:12:20,560
‫שם משפחה גינאי, נכון?‬

171
00:12:21,800 --> 00:12:22,880
‫גרתי שם תקופה.‬

172
00:12:22,960 --> 00:12:24,920
‫וזו ארץ שאין דומה לה.‬

173
00:12:25,720 --> 00:12:28,200
‫אני מניח שגם מקשים עליך כאן, נכון?‬

174
00:12:28,280 --> 00:12:31,920
‫אף על פי כן, מנחם לדעת שיש כאלה‬
‫שמכירים בכך שלכולנו יש זכויות שוות…‬

175
00:12:32,000 --> 00:12:33,400
‫אפשר ללכת, בבקשה?‬

176
00:12:33,480 --> 00:12:35,320
‫המבחן. אנחנו נאחר. בוא נלך.‬

177
00:12:35,840 --> 00:12:36,960
‫שיהיה לך יום טוב.‬

178
00:12:55,920 --> 00:12:56,920
‫עיפרון.‬

179
00:12:58,040 --> 00:12:59,080
‫עיפרון.‬

180
00:13:10,760 --> 00:13:12,800
‫לא שמת לב כמה הוא נאה?‬

181
00:13:20,240 --> 00:13:21,360
‫הפה שלו.‬

182
00:13:23,520 --> 00:13:25,120
‫הוא נראה כמו אחד שמנשק טוב.‬

183
00:13:31,920 --> 00:13:34,320
‫אחר כך את תגידי שלא היה לך מספיק זמן.‬

184
00:13:34,400 --> 00:13:35,400
‫סליחה.‬

185
00:13:45,720 --> 00:13:50,320
‫- מה גורם לדופק לא סדיר? -‬

186
00:13:52,640 --> 00:13:54,800
‫את חושבת שאחותך והבחור הצעיר הזה…?‬

187
00:13:56,000 --> 00:13:58,440
‫לא, שרה מתעניינת רק בספרים.‬

188
00:14:03,680 --> 00:14:04,680
‫תראו, תראו.‬

189
00:14:05,960 --> 00:14:08,800
‫דון הוראסיו‬
‫רוצה שאעבור על החשבונות שלו מחר.‬

190
00:14:08,880 --> 00:14:11,600
‫אני לא יכול להצטרף לציד.‬
‫-התכוונת ללכת לצוד, דון פדרו?‬

191
00:14:12,240 --> 00:14:14,160
‫לקוחה חדשה הזמינה אותי.‬

192
00:14:15,280 --> 00:14:18,680
‫כואב לי לסרב. זה יכול להועיל לנו מאוד.‬

193
00:14:18,760 --> 00:14:21,880
‫אנחנו יכולים ללכת במקום.‬
‫מיס ביאנדה תוכל להצטרף אלינו.‬

194
00:14:21,960 --> 00:14:23,200
‫לא.‬

195
00:14:24,120 --> 00:14:25,160
‫למה לא?‬

196
00:14:27,480 --> 00:14:30,960
‫לא, כי אני אפילו לא יודע איך לכוון רובה.‬

197
00:14:32,400 --> 00:14:34,480
‫אתה יודע כמה אני אוהבת לצוד.‬

198
00:14:35,640 --> 00:14:39,320
‫אבל אם ההזמנה מיועדת לאביך,‬
‫מה נעשה שם בלעדיו?‬

199
00:14:39,400 --> 00:14:42,600
‫מתוך נימוס.‬
‫אחרי הכול, אם הלקוחה הזו כל כך חשובה…‬

200
00:14:51,280 --> 00:14:56,440
‫אז מחר, מר טורס, את ואני‬
‫בציד של גברת סאוודרה.‬

201
00:14:58,840 --> 00:15:02,040
‫זה נשמע נורא. מחריד, אפילו מזעזע.‬

202
00:15:03,800 --> 00:15:05,160
‫תוכנית נפלאה.‬

203
00:15:05,240 --> 00:15:08,400
‫אין ספק. זה בדיוק מה שסנטיאגו ואני צריכים.‬

204
00:15:08,480 --> 00:15:10,040
‫מה שאתם צריכים, את אומרת.‬

205
00:15:11,400 --> 00:15:14,320
‫אבל אני מרגישה שמשהו לא עובד.‬
‫אתמול היינו יחד לבד,‬

206
00:15:14,400 --> 00:15:17,440
‫את יודעת למה, והוא המציא תירוצים‬
‫כדי להימנע מאינטימיות.‬

207
00:15:17,520 --> 00:15:19,760
‫איזה גבר עושה דבר כזה עם אישה בזרועותיו?‬

208
00:15:19,840 --> 00:15:21,800
‫אני חייבת להסכים בנקודה הזו.‬

209
00:15:22,640 --> 00:15:24,360
‫הטיול הזה ייתן לנו קצת אוויר.‬

210
00:15:25,320 --> 00:15:27,560
‫הרחק מהבית, מאבא…‬

211
00:15:29,400 --> 00:15:30,800
‫זה יהיה בלתי נשכח.‬

212
00:15:32,360 --> 00:15:33,360
‫ללא ספק.‬

213
00:15:35,560 --> 00:15:39,160
‫ועם קצת מזל,‬
‫אולי יפגע בי כדור תועה במהלך הציד.‬

214
00:15:42,240 --> 00:15:45,440
‫יכולת להצטרף אליהם.‬
‫או שאולי נמאס לך מהציד?‬

215
00:15:45,520 --> 00:15:48,280
‫הרי את עושה את זה כל יום,‬
‫משוטטת בגני העיר.‬

216
00:15:50,280 --> 00:15:51,800
‫אף פעם לא היית מצחיק, בן.‬

217
00:15:59,880 --> 00:16:01,240
‫היא במצב רוח רע היום.‬

218
00:16:05,640 --> 00:16:06,960
‫קרה משהו?‬

219
00:16:07,760 --> 00:16:10,080
‫אם את שואלת אותי מה קרה,‬

220
00:16:10,160 --> 00:16:13,760
‫אולי זה בגלל שאת חושבת‬
‫שעשית משהו שהרגיז אותי.‬

221
00:16:15,120 --> 00:16:17,720
‫גברת פקיטה, את תמיד חושבת על הגרוע ביותר.‬

222
00:16:17,800 --> 00:16:22,720
‫אז שום דבר בכלל?‬

223
00:16:22,800 --> 00:16:23,800
‫לא.‬

224
00:16:25,000 --> 00:16:26,360
‫לא, כמובן שלא.‬

225
00:16:27,880 --> 00:16:29,880
‫יש לך את שאר היום חופשי.‬

226
00:16:29,960 --> 00:16:31,600
‫אני הולכת לפגוש את דון גרגוריו.‬

227
00:16:32,120 --> 00:16:34,640
‫וידוי, תשעת הימים… את יודעת.‬

228
00:16:34,720 --> 00:16:37,880
‫אבל את לא לבושה חגיגי מדי?‬

229
00:16:38,480 --> 00:16:42,120
‫רק הלבוש המשובח ביותר עבור אדוננו, האל.‬

230
00:16:43,000 --> 00:16:44,680
‫אמן, גברת פקיטה. אמן.‬

231
00:16:45,200 --> 00:16:47,080
‫אני אחזור מאוחר. אל תחכי.‬

232
00:16:47,600 --> 00:16:50,280
‫תיהני מהחופש שלך, יקירתי.‬

233
00:17:02,320 --> 00:17:03,440
‫אני חושבת שהיא יודעת.‬

234
00:17:05,160 --> 00:17:06,560
‫מה אם היא ראתה אותנו?‬

235
00:17:08,400 --> 00:17:10,000
‫אני אגיע לרחוב.‬

236
00:17:12,200 --> 00:17:14,080
‫אל תהיי כזאת מלודרמטית, אדליטה.‬

237
00:17:15,720 --> 00:17:17,920
‫היום הוא שלנו.‬

238
00:17:19,640 --> 00:17:20,840
‫יש לך דייט.‬

239
00:17:30,720 --> 00:17:34,160
‫מוכנה לחלוטין לקזינו, פאולינו.‬

240
00:17:50,960 --> 00:17:52,440
‫צר לי שעלייך ללוות אותנו.‬

241
00:18:23,520 --> 00:18:26,560
‫את יכולה להכריז עליי?‬
‫אני רוצה לדבר עם מיס כריסטינה.‬

242
00:18:29,680 --> 00:18:32,000
‫אני רק רוצה לראות את כריסטינה.‬
‫-אתה לא מתבייש?‬

243
00:18:32,080 --> 00:18:34,440
‫לא אלך עד ש…‬
‫-תסתלק מכאן!‬

244
00:18:40,640 --> 00:18:42,560
‫אדוני, יש משהו שאתה צריך לדעת.‬

245
00:18:42,640 --> 00:18:43,880
‫כריסטינה!‬

246
00:18:44,720 --> 00:18:46,760
‫לזה התכוונתי.‬
‫-כריסטינה!‬

247
00:18:47,760 --> 00:18:48,880
‫כריסטינה!‬

248
00:18:49,440 --> 00:18:50,840
‫כריסטינה!‬

249
00:18:53,800 --> 00:18:57,080
‫אתה צועק על החלון הלא נכון.‬
‫-אז על איזה חלון?‬

250
00:18:57,640 --> 00:18:58,960
‫אין טעם.‬

251
00:18:59,040 --> 00:19:01,520
‫כריסטינה יצאה לטיול עם המחזר שלה.‬

252
00:19:06,040 --> 00:19:08,000
‫תסתלק מהשטח שלי!‬

253
00:19:08,080 --> 00:19:09,920
‫דון פדרו, לא קראת את המכתב שלי.‬

254
00:19:10,000 --> 00:19:12,600
‫לא אכפת לי.‬
‫-בבקשה, דון פדרו.‬

255
00:19:14,880 --> 00:19:18,560
‫אתה לא תוהה למה לא הגעתי להצעה?‬

256
00:19:20,200 --> 00:19:21,400
‫אני מתחנן.‬

257
00:19:22,440 --> 00:19:23,760
‫תקשיב לי, בבקשה.‬

258
00:19:25,120 --> 00:19:27,480
‫הייתי צריך לחתום על חוזה עם מר לוי.‬

259
00:19:27,560 --> 00:19:30,680
‫העסק המשפחתי שלנו‬
‫יתחיל לעבוד עם העסק שלו בפריז.‬

260
00:19:31,200 --> 00:19:33,880
‫לא היה לי מושג ש"החוזה" הזה‬
‫כולל נישואים לבתו.‬

261
00:19:34,640 --> 00:19:37,600
‫סירבתי.‬
‫אבל אז אבא שלי הראה לי את מצבנו הפיננסי,‬

262
00:19:37,680 --> 00:19:39,840
‫וכתבתי את המכתב הזה שאני מתבייש בו.‬

263
00:19:40,360 --> 00:19:42,840
‫לא רציתי שהבת שלך תחשוב שאהבתי מישהי אחרת.‬

264
00:19:44,800 --> 00:19:46,600
‫היא גילתה את זה מהעיתונים.‬

265
00:19:50,040 --> 00:19:51,880
‫אבל זה לא שבר את לבה.‬

266
00:19:54,440 --> 00:19:56,400
‫המחזר החדש מוצא חן בעיניך?‬

267
00:19:59,840 --> 00:20:02,080
‫הוא בן הסנדקות שלי, סנטיאגו טורס.‬

268
00:20:04,920 --> 00:20:07,000
‫לכריסטינה מעולם לא היו רגשות כלפיו.‬

269
00:20:07,680 --> 00:20:10,880
‫דון פדרו, נטשתי את משפחתי. ויתרתי על הכול.‬

270
00:20:11,360 --> 00:20:12,560
‫אני אוהב את הבת שלך.‬

271
00:20:13,120 --> 00:20:14,800
‫לפחות תן לי לדבר איתה.‬

272
00:20:15,800 --> 00:20:19,640
‫היא תתחרט שלא ידעה את האמת.‬
‫אתה רוצה את זה בשביל הבת שלך?‬

273
00:20:19,720 --> 00:20:23,640
‫אני אחזור כל יום, שבוע וחודש‬
‫עד שאקבל תשובה חיובית. תרשה לי בבקשה…‬

274
00:20:28,240 --> 00:20:29,880
‫תתחפף!‬
‫-זו טעות.‬

275
00:20:29,960 --> 00:20:31,200
‫צא מהבית הזה!‬

276
00:20:31,280 --> 00:20:33,880
‫זו טעות! שמעת?‬
‫-שלא תעז לחזור!‬

277
00:20:42,640 --> 00:20:43,640
‫זה הלך חלק.‬

278
00:20:44,320 --> 00:20:47,840
‫הבת שלי לא צריכה לדעת שהוא חזר.‬
‫למען בריאותה.‬

279
00:20:51,160 --> 00:20:52,800
‫אתה רוצה שאשקר?‬

280
00:20:52,880 --> 00:20:55,520
‫לא, זה לא לשקר. זה פשוט להסתיר מידע.‬

281
00:20:55,600 --> 00:20:58,080
‫אני יודעת שכל זה מטריד את כריסטינה,‬

282
00:20:58,160 --> 00:21:03,360
‫אבל אם למדתי משהו ממבוגרים,‬
‫זה שתמיד יש מה להרוויח.‬

283
00:21:04,720 --> 00:21:06,000
‫מה את רוצה?‬

284
00:21:09,800 --> 00:21:13,640
‫רציתי לצאת לצוד.‬
‫במקום זה, אני תקוע עם השעמום הזה.‬

285
00:21:15,000 --> 00:21:18,080
‫יכולנו להיות לבד, רק שתינו.‬

286
00:21:18,160 --> 00:21:19,200
‫גבירותיי.‬

287
00:21:20,720 --> 00:21:24,680
‫אתן נראות נפלא היום.‬
‫אני מקווה שהגעתי המוקדמת לא מפריעה?‬

288
00:21:24,760 --> 00:21:26,920
‫רציתי לראות אותך כבר.‬
‫-גם אני.‬

289
00:21:27,920 --> 00:21:30,280
‫אני אודיע לאימא שלי ואתרענן.‬

290
00:21:31,480 --> 00:21:32,640
‫ברשותך.‬

291
00:21:37,960 --> 00:21:39,000
‫טוב.‬

292
00:21:40,560 --> 00:21:43,320
‫עכשיו כשאנחנו לבד… אפשר?‬

293
00:21:46,480 --> 00:21:49,400
‫באותו יום בפיקניק‬
‫הבחנתי במחווה בינך לבין אסתר.‬

294
00:21:51,240 --> 00:21:52,400
‫מחווה?‬

295
00:21:55,600 --> 00:21:59,560
‫תקשיבי, לא קל לי להגיד את זה.‬
‫אבל אני רוצה שתדעי שאני…‬

296
00:22:02,880 --> 00:22:04,080
‫סיכה ארורה.‬

297
00:22:05,080 --> 00:22:07,800
‫אם נחזור לנושא,‬
‫ראיתי את הידיים שלכן נפגשות.‬

298
00:22:07,880 --> 00:22:11,560
‫נגעתן. שיחקנו…‬
‫-אתה קורא לי סוטה?‬

299
00:22:11,640 --> 00:22:15,440
‫אתה הסוטה. תתרחק, או שאדקור אותך עם המחט.‬

300
00:22:16,240 --> 00:22:18,040
‫אני יודע מה ראיתי. תפסיקי להעמיד פנים.‬

301
00:22:18,120 --> 00:22:19,600
‫אני לא מעמידה פנים!‬

302
00:22:19,680 --> 00:22:23,880
‫אני מקווה שלא תדבר על האשליות האלה‬
‫עם בני משפחת זאפיקו. הבנת?‬

303
00:22:38,480 --> 00:22:40,720
‫החוצה. קדימה!‬

304
00:22:40,800 --> 00:22:41,840
‫נו!‬

305
00:22:45,080 --> 00:22:47,120
‫דניאל יודע. הוא יודע עלינו.‬

306
00:22:47,200 --> 00:22:49,520
‫הוא אמר שהבחין במחווה אוהבת בינינו.‬

307
00:22:49,600 --> 00:22:52,520
‫הכחשת את זה?‬
‫-בתקיפות, אבל הוא לא האמין לי.‬

308
00:22:52,600 --> 00:22:53,440
‫אל תתרגשי.‬

309
00:22:53,520 --> 00:22:56,280
‫זה הדבר האחרון שאנחנו צריכות.‬
‫-הוא יספר לאימך.‬

310
00:22:56,360 --> 00:22:59,280
‫מי יאמין לו? מילה שלו נגד…‬
‫-היא מעריצה אותו!‬

311
00:22:59,800 --> 00:23:00,800
‫נכון.‬

312
00:23:07,200 --> 00:23:08,520
‫את נראית נהדר.‬

313
00:23:09,360 --> 00:23:11,160
‫יש לי הפתעה לכולם.‬

314
00:23:11,240 --> 00:23:13,560
‫אבל תצטרכו לחכות עד הקינוח.‬

315
00:23:22,800 --> 00:23:24,600
‫בוקר טוב, מיס מנסיה.‬

316
00:23:24,680 --> 00:23:27,280
‫בוקר טוב. אבי מבקש את סליחתך.‬

317
00:23:27,360 --> 00:23:30,720
‫גברים עם העבודה שלהם. חכי עד שתתחתני.‬

318
00:23:31,480 --> 00:23:34,160
‫בואו לאכול, בבקשה. אתם תזדקקו לאנרגיה.‬

319
00:23:35,440 --> 00:23:37,680
‫אף פעם לא הלם אותך לקום מוקדם.‬
‫-די.‬

320
00:23:38,360 --> 00:23:40,640
‫את מעמידה בסכנה את עבודתי ואת חיי.‬

321
00:23:40,720 --> 00:23:43,560
‫זה כל כך לא בסדר‬
‫שאימא רוצה זמן עם הבת שלה?‬

322
00:23:43,640 --> 00:23:45,800
‫לא קצת מאוחר מדי בשביל זה עכשיו?‬

323
00:23:54,480 --> 00:23:58,080
‫אישה נכבדת כל כך. נפגשתן כבר?‬

324
00:23:58,720 --> 00:24:00,600
‫זו הפעם הראשונה שראיתי אותה.‬

325
00:24:00,680 --> 00:24:04,160
‫גם אני לא ציפיתי לראות אותך כאן.‬
‫אלבה נתנה לך עוד הזדמנות?‬

326
00:24:04,840 --> 00:24:08,480
‫אנגוסטיאס סידרה את זה.‬
‫איך נעשיתן קרובות כל כך?‬

327
00:24:09,600 --> 00:24:12,080
‫כי לי יש את הקסם שלך אין.‬

328
00:24:13,040 --> 00:24:14,720
‫אני לא אענה על זה.‬

329
00:24:15,840 --> 00:24:19,520
‫השקרים שלך יובילו למפלתך, אלנה.‬
‫אני רק מתפללת שזה יקרה בקרוב‬

330
00:24:19,600 --> 00:24:23,200
‫כדי שאוכל ליהנות ממזג האוויר הנעים הזה‬
‫בגנים של משפחת מנסיה.‬

331
00:24:26,920 --> 00:24:29,040
‫איפה חברותיי כשאני זקוקה להן?‬

332
00:24:45,160 --> 00:24:49,560
‫ובכן, סנטיאגו,‬
‫כולנו חשבנו שתישאר הרווק המבוקש ביותר.‬

333
00:24:50,360 --> 00:24:53,600
‫הוא לקח את הזמן,‬
‫אבל דברים טובים קורים למי שמחכה.‬

334
00:24:54,600 --> 00:24:55,680
‫מר טורס.‬

335
00:24:56,280 --> 00:25:00,320
‫המיקום שלך הוא חמישי. ציד מוצלח.‬

336
00:25:09,160 --> 00:25:12,440
‫אני לא מבין למה את אוהבת לצוד.‬
‫זה מוציא את הגרוע ביותר שבבני האדם.‬

337
00:25:12,920 --> 00:25:14,000
‫אתה מפחד.‬

338
00:25:15,120 --> 00:25:17,800
‫תן לי ללמד אותך לירות כדי שתירגע.‬

339
00:25:22,320 --> 00:25:25,520
‫אני הולכת למסור לגברת הודעה מאביך.‬

340
00:25:32,000 --> 00:25:35,320
‫לא הייתי מעסיקה אותך כבת לוויה עבור בתי.‬

341
00:25:36,640 --> 00:25:37,560
‫הבת שלך?‬

342
00:25:38,080 --> 00:25:39,120
‫אה, בהחלט.‬

343
00:25:39,640 --> 00:25:41,360
‫אני חושבת שאני מכירה אותה.‬

344
00:25:41,440 --> 00:25:43,160
‫גברת צעירה מיוחדת למדי.‬

345
00:25:43,240 --> 00:25:46,400
‫כאב ראש של ממש,‬
‫במיוחד עבור בנות הלוויה שלה.‬

346
00:25:46,920 --> 00:25:48,120
‫אירוני, לא?‬

347
00:25:53,600 --> 00:25:56,000
‫אולי זו הסיבה שאני מצטיינת בעבודתי.‬

348
00:25:58,240 --> 00:26:01,040
‫למרות שזה מרגיז אותך.‬
‫-בכלל לא.‬

349
00:26:01,120 --> 00:26:04,640
‫זה בסדר למצוא את דרכך בחיים חדשים.‬

350
00:26:04,720 --> 00:26:06,120
‫אפילו רצוי.‬

351
00:26:06,640 --> 00:26:09,560
‫למעשה, אולי אעשה את אותו הדבר ואשאר בעיר.‬

352
00:26:12,640 --> 00:26:15,720
‫מה? אז זה בסדר בשבילך, אבל לא בשבילי?‬

353
00:26:16,640 --> 00:26:20,000
‫ומה עם האחוזה שלך? חובותייך? אבא?‬

354
00:26:23,960 --> 00:26:26,160
‫הוא מומחה בהתחלות חדשות.‬

355
00:26:28,600 --> 00:26:30,200
‫תחסכי ממני את רחמייך, טוב?‬

356
00:26:30,720 --> 00:26:33,920
‫לפחות הוא היה הגון מספיק‬
‫לא להשאיר אותי חסרת כל.‬

357
00:26:37,880 --> 00:26:39,280
‫אני שמחה בשבילך.‬

358
00:26:39,360 --> 00:26:40,440
‫לא, את לא.‬

359
00:26:40,520 --> 00:26:45,280
‫לא פלא.‬
‫לפעמים אני תוהה בעצמי אם זה מגיע לי.‬

360
00:26:45,360 --> 00:26:47,600
‫זו אמורה להיות התנצלות?‬

361
00:26:49,120 --> 00:26:53,080
‫בתי, אם הייתי יודעת שאיבדת את הילד…‬

362
00:26:53,160 --> 00:26:54,760
‫ואם היית יודעת, אז מה?‬

363
00:26:54,840 --> 00:26:56,720
‫היית עוזרת לי?‬

364
00:26:56,800 --> 00:26:59,200
‫לא הייתי טורקת את הדלת בפניי?‬

365
00:26:59,280 --> 00:27:01,400
‫תעשי לי טובה. חיפשנו אותך גם בלי לדעת.‬

366
00:27:01,480 --> 00:27:03,720
‫למזלי, מישהו אחר מצא אותי.‬

367
00:27:07,880 --> 00:27:11,240
‫אני מניחה שבסופו של דבר,‬
‫אנטוניו ביאנדה לא היה כל כך נורא.‬

368
00:27:13,960 --> 00:27:19,600
‫לא, אימא. אנטוניו ואשתו‬
‫נתנו לי קורת גג, אוכל… ועתיד.‬

369
00:27:21,880 --> 00:27:23,680
‫הוא מעולם לא ביקש דבר בתמורה.‬

370
00:27:25,920 --> 00:27:29,640
‫ובכן, הוא אולי איננו,‬
‫אבל אני עדיין אימך, תרצי או לא תרצי.‬

371
00:27:32,600 --> 00:27:34,440
‫השלמתי עם כל זה.‬

372
00:27:36,680 --> 00:27:38,800
‫אני נהנית עכשיו מחיי, ואני מאושרת.‬

373
00:27:40,000 --> 00:27:42,440
‫אני אימא שלך, את חושבת שתוכלי לעבוד עליי?‬

374
00:27:43,240 --> 00:27:44,240
‫זאת האמת.‬

375
00:28:34,960 --> 00:28:37,160
‫שחררתי את הצוות לשאר היום.‬

376
00:28:40,200 --> 00:28:41,680
‫מתאים כמו כפפה ליד.‬

377
00:28:43,320 --> 00:28:44,280
‫מיס?‬

378
00:28:58,160 --> 00:29:01,440
‫תפוס חזק את הרובה. תרגיש את משקלו.‬

379
00:29:05,120 --> 00:29:07,360
‫אתה שולט בו. לא ההפך.‬

380
00:29:09,400 --> 00:29:12,480
‫הירך צריכה להיות מתוחה. אתה מרגיש?‬

381
00:29:12,560 --> 00:29:15,680
‫את מרוצה מלרדוף אחרי העלמה הזו‬
‫והסופר העלוב שלה?‬

382
00:29:15,760 --> 00:29:17,240
‫הוא לא סופר עלוב.‬

383
00:29:19,320 --> 00:29:20,600
‫הוא כותב די טוב.‬

384
00:29:36,640 --> 00:29:39,000
‫אני מעדיפה את חיי עכשיו‬
‫על פני חיי הקודמים.‬

385
00:29:39,080 --> 00:29:43,720
‫חוץ מזה,‬
‫מסתבר שדי קל לעבוד עם בני משפחת מנסיה.‬

386
00:29:52,600 --> 00:29:53,720
‫אבל...‬

387
00:29:55,800 --> 00:29:58,240
‫מה אתם עושים?‬
‫-כלום.‬

388
00:29:58,880 --> 00:30:01,640
‫מיס, הגיע הזמן שנלך. קדימה!‬

389
00:30:01,720 --> 00:30:04,000
‫כדאי שהוא יראה רופא…‬
‫-שקט, אימא!‬

390
00:30:13,840 --> 00:30:14,960
‫תירו.‬

391
00:30:16,080 --> 00:30:17,440
‫תכוונו ללב.‬

392
00:30:25,040 --> 00:30:27,200
‫בבקשה אל תספרו לאביך.‬

393
00:30:27,280 --> 00:30:30,360
‫את לא מתכוונת להתנצל?‬
‫-למה אני צריכה להתנצל?‬

394
00:30:30,880 --> 00:30:32,880
‫את רוצה ממני רק את הדיסקרטיות שלי.‬

395
00:30:33,720 --> 00:30:36,560
‫לא יודעת מה קשה לי יותר להאמין,‬
‫שאת אצילה או שלא סיפרת לי.‬

396
00:30:36,640 --> 00:30:37,680
‫טוב, זה לא הזמן…‬

397
00:30:37,760 --> 00:30:39,920
‫לא כולם משתפים בקלות כמוך.‬

398
00:30:40,000 --> 00:30:41,240
‫סליחה?‬

399
00:30:42,160 --> 00:30:44,480
‫אתן יכולות…‬
‫-למה לא אמרת שהיא אימא שלך?‬

400
00:30:44,560 --> 00:30:46,800
‫אלה חיי הפרטיים.‬
‫-את יודעת הכול על שלי!‬

401
00:30:46,880 --> 00:30:49,160
‫לא הייתי מתווכח על זה עכשיו…‬
‫-שקט!‬

402
00:30:53,480 --> 00:30:55,920
‫את לא יכולה לבקר אותי על מה שעשיתי עבורך.‬

403
00:30:56,640 --> 00:30:59,840
‫אז אם את מעריכה את זה,‬
‫לא תגידי כלום לאבא שלך.‬

404
00:31:02,720 --> 00:31:06,440
‫טוב, הפתעת אותנו עם הכישרון החבוי שלך.‬

405
00:31:06,520 --> 00:31:09,160
‫לא כולם יכולים לעשות את זה.‬
‫-תודה רבה.‬

406
00:31:09,240 --> 00:31:10,600
‫אני אלך עכשיו.‬

407
00:31:10,680 --> 00:31:12,960
‫אבל לפני כן, ברצוני להתוודות על משהו.‬

408
00:31:14,520 --> 00:31:18,640
‫אני לא יודע אם שמת לב‬
‫עד כמה אסתר וחוזפינה מחבבות זו את זו.‬

409
00:31:19,360 --> 00:31:22,360
‫חוזפינה היא כמו בת משפחה, נכון, אימא?‬

410
00:31:23,680 --> 00:31:24,920
‫בהתחשב באהבתן,‬

411
00:31:25,000 --> 00:31:27,240
‫זה נראה לא הוגן שנפריד ביניהן‬

412
00:31:27,320 --> 00:31:28,400
‫אם נתחתן.‬

413
00:31:29,440 --> 00:31:33,000
‫אני יודע כמה זה מאתגר‬
‫לבנות קשר כנה כמו שלהן,‬

414
00:31:33,080 --> 00:31:35,160
‫ואני רוצה עבורך רק את הטוב ביותר, אסתר.‬

415
00:31:35,640 --> 00:31:39,680
‫אז אם תבחרי להתחתן איתי,‬

416
00:31:39,760 --> 00:31:42,240
‫חוזפינה תוכל לשמש כעוזרת הבית הראשית שלנו.‬

417
00:31:43,200 --> 00:31:45,080
‫כך תוכלו להמשיך את…‬

418
00:31:46,240 --> 00:31:47,400
‫החברות שלכן.‬

419
00:31:57,080 --> 00:31:59,560
‫היום היה הפסקה נחמדה‬
‫מלוח הזמנים העמוס שלי.‬

420
00:32:00,600 --> 00:32:02,160
‫אבל עכשיו עליי לעבוד.‬

421
00:32:05,320 --> 00:32:07,120
‫מיזם חדש בפיתוח?‬

422
00:32:07,200 --> 00:32:12,040
‫כן. או כמו שאימא שלי הייתה אומרת,‬
‫"עוד אחד שישתבש".‬

423
00:32:14,000 --> 00:32:15,960
‫אתה טועה לגבי אימא שלך.‬

424
00:32:16,600 --> 00:32:18,240
‫היא קשוחה מדי איתי.‬

425
00:32:18,920 --> 00:32:20,440
‫יש לה מוח חד.‬

426
00:32:20,520 --> 00:32:22,080
‫ולשון חדה.‬

427
00:32:24,480 --> 00:32:27,560
‫אני צריך הון‬
‫בשביל שהשותפים העסקיים שלי יתנו בי אמון.‬

428
00:32:28,200 --> 00:32:29,480
‫אבל היא לא תיתן לי.‬

429
00:32:39,640 --> 00:32:40,920
‫לא.‬

430
00:32:41,520 --> 00:32:42,800
‫לא, אדלה. אני לא יכול.‬

431
00:32:42,880 --> 00:32:43,920
‫אני מתעקשת.‬

432
00:32:45,200 --> 00:32:49,040
‫אני רוצה לחשוב שאני יכולה להיות זו‬
‫שתעזור לך להוכיח שהשתנית.‬

433
00:33:09,400 --> 00:33:11,040
‫איך היה הציד?‬

434
00:33:11,560 --> 00:33:14,760
‫מעולה. לא תפסנו כלום.‬

435
00:33:15,880 --> 00:33:17,040
‫משהו חדש כאן?‬

436
00:33:17,120 --> 00:33:19,520
‫לא, אין מה לדווח.‬
‫-מה זאת אומרת?‬

437
00:33:21,640 --> 00:33:22,960
‫מה זה היצור הזה?‬

438
00:33:23,040 --> 00:33:24,760
‫מתנה מאבא.‬

439
00:33:24,840 --> 00:33:27,440
‫חבר שלו, קסטרו, הזואולוג, הביא לי אותו.‬

440
00:33:28,160 --> 00:33:29,120
‫את אחראית לזה?‬

441
00:33:29,200 --> 00:33:32,800
‫לפעמים אבא צריך לפנק את הבנות שלו, נכון?‬

442
00:33:33,640 --> 00:33:35,600
‫בואי נמצא מקום לדבר הזה.‬

443
00:33:35,680 --> 00:33:37,760
‫טולה. קוראים לה טולה.‬

444
00:33:37,840 --> 00:33:39,120
‫טולה.‬
‫-קדימה, טולה.‬

445
00:33:39,200 --> 00:33:42,280
‫מרוב חיפזון, השארתי את חפציי בכרכרה.‬
‫אני אלך לבית הכרכרה.‬

446
00:33:42,880 --> 00:33:44,320
‫את מסוגלת.‬

447
00:33:49,600 --> 00:33:51,280
‫איזה אחר צהריים רגוע.‬

448
00:33:54,080 --> 00:33:55,520
‫אלנה שיקרה לנו.‬

449
00:34:01,800 --> 00:34:03,240
‫אבל לשקר זה לא פשע.‬

450
00:34:04,640 --> 00:34:06,280
‫לכל אחד יש סודות.‬

451
00:34:07,280 --> 00:34:09,960
‫אולי לא לך. את האישה הכי שקופה שאני מכיר.‬

452
00:34:10,040 --> 00:34:11,280
‫אבל באופן כללי…‬

453
00:34:13,040 --> 00:34:15,000
‫גם לי יש סודות שמכבידים עליי.‬

454
00:34:16,800 --> 00:34:18,800
‫אולי זו הבעיה עם החיזור שלנו.‬

455
00:34:18,880 --> 00:34:20,840
‫לא, זו אשמתי.‬

456
00:34:22,120 --> 00:34:23,200
‫זה לא אתה. זו אני.‬

457
00:34:23,280 --> 00:34:24,280
‫לא.‬

458
00:34:25,960 --> 00:34:28,880
‫באמת, את טובה. את כנה. את מתוקה.‬

459
00:34:28,960 --> 00:34:30,160
‫את מושלמת.‬

460
00:34:32,480 --> 00:34:34,080
‫אתה באמת רואה אותי ככה?‬

461
00:34:35,200 --> 00:34:37,080
‫אני בר מזל שיש לי אותך.‬

462
00:34:39,320 --> 00:34:40,960
‫אני אגיד שלום לאבא שלך.‬

463
00:34:48,560 --> 00:34:50,160
‫- מסה על אי-השוויון בין גזעי האדם -‬

464
00:34:50,240 --> 00:34:51,680
‫עמדתי לספר לסנטיאגו הכול.‬

465
00:34:53,160 --> 00:34:57,640
‫אבל הוא אמר לי דברים כאלה מתוקים,‬
‫ו… לא הייתי מסוגלת.‬

466
00:34:58,160 --> 00:34:59,520
‫אני פחדנית חסרת עמוד שדרה!‬

467
00:34:59,600 --> 00:35:00,960
‫אל תרדי על עצמך.‬

468
00:35:01,040 --> 00:35:04,120
‫השקר הזה משפיע עלינו כזוג.‬
‫אני מרגישה כאילו אני בוגדת בו.‬

469
00:35:04,200 --> 00:35:07,280
‫כריסטינה,‬
‫תמיד הייתי המבקרת הגדולה ביותר שלך.‬

470
00:35:08,120 --> 00:35:11,800
‫אבל למדתי להבין שלא קל להיות בנעלייך.‬

471
00:35:11,880 --> 00:35:14,240
‫המזימה המגוחכת של מיס ביאנדה הייתה טעות.‬

472
00:35:14,880 --> 00:35:17,560
‫היא עזרה לך.‬
‫-היא חשבה על זה כי היא שקרנית.‬

473
00:35:17,640 --> 00:35:19,200
‫ואת יודעת שאני אף פעם לא משקרת.‬

474
00:35:20,360 --> 00:35:22,040
‫למה את אומרת את כל זה עכשיו?‬

475
00:35:25,120 --> 00:35:27,320
‫אלנה היא הבת הסוררת של גברת סאוודרה.‬

476
00:35:29,400 --> 00:35:31,040
‫את לא חושבת שזה קצת מוגזם?‬

477
00:35:31,120 --> 00:35:33,080
‫היא אמרה שהמשפחה שלה מתה.‬

478
00:35:33,160 --> 00:35:35,720
‫אמרתי לך שמשהו לא בסדר,‬
‫ואנחנו צריכות הוכחה.‬

479
00:35:36,400 --> 00:35:37,560
‫תביאי את המזוודה.‬

480
00:35:38,360 --> 00:35:41,000
‫אם יראו אותנו, נהיה בצרות.‬

481
00:35:54,200 --> 00:35:55,280
‫שרה.‬

482
00:36:18,800 --> 00:36:21,200
‫אני מצטער על… העניין עם אימא שלך.‬

483
00:36:22,080 --> 00:36:23,080
‫תודה.‬

484
00:36:23,160 --> 00:36:25,760
‫למרות שזה לא היה בסדר איך שהגבת לכריסטינה.‬

485
00:36:25,840 --> 00:36:27,280
‫לא הולם בת לוויה.‬

486
00:36:27,960 --> 00:36:30,280
‫אני מבין שמפריע לך לראות אותנו יחד,‬
‫אבל קנאה…‬

487
00:36:30,360 --> 00:36:34,360
‫אלוהים. ואני חשבתי שאתה לא גבר טיפוסי.‬

488
00:36:34,880 --> 00:36:37,440
‫ועכשיו זה?‬
‫-זו הייתה קנאה. נראה אותך מכחישה.‬

489
00:36:38,120 --> 00:36:40,760
‫כן, באמת מפריע לי לראות אתכם יחד.‬

490
00:36:41,520 --> 00:36:44,680
‫אבל מה נרוויח אם נודה בזה?‬
‫המצב הוא מה שהוא.‬

491
00:36:46,120 --> 00:36:48,840
‫אני מצטער. התגעגעתי לשיחות שלנו.‬

492
00:36:48,920 --> 00:36:51,720
‫שיחות שלא מובילות לשום מקום,‬
‫כמו השיחה הזו.‬

493
00:36:54,120 --> 00:36:55,240
‫אכן.‬

494
00:36:56,400 --> 00:37:00,160
‫אלה הדברים שאני הכי מתגעגע אליהם.‬
‫את לא מרגישה ככה?‬

495
00:37:01,520 --> 00:37:02,680
‫כל הזמן.‬

496
00:37:06,560 --> 00:37:08,480
‫אחר צהריים טובים, מר טורס.‬

497
00:37:18,680 --> 00:37:20,360
‫אפשר לשאול מה את עושה?‬

498
00:37:26,120 --> 00:37:28,880
‫טוב, זה מצב עדין.‬

499
00:37:30,120 --> 00:37:32,720
‫האשמה אוכלת אותי, ואם לא אתוודה…‬

500
00:37:33,480 --> 00:37:35,960
‫את באמת רוצה להתוודות‬
‫בפני מי שאת הכי שונאת?‬

501
00:37:36,040 --> 00:37:37,320
‫אל תרגיזי אותי.‬

502
00:37:37,400 --> 00:37:39,240
‫אל תרגיזי אותי. זה נוגע לך.‬

503
00:37:42,320 --> 00:37:43,560
‫זה הגיע לפני כמה ימים.‬

504
00:37:43,640 --> 00:37:46,880
‫לקחתי אותו כדי לא להכאיב‬
‫לגברת כריסטינה עוד יותר.‬

505
00:37:49,640 --> 00:37:52,280
‫קראת אותו? לא הייתי עושה זאת במקומך.‬

506
00:37:52,360 --> 00:37:54,320
‫לא, לא היה צורך.‬

507
00:37:55,400 --> 00:37:56,440
‫אדוארדו היה כאן.‬

508
00:37:56,520 --> 00:37:57,600
‫הוא היה כאן?‬

509
00:37:58,120 --> 00:37:59,680
‫הוא עדיין אוהב את מיס כריסטינה.‬

510
00:37:59,760 --> 00:38:00,880
‫הוא אוהב אותה.‬

511
00:38:02,600 --> 00:38:04,280
‫שככה יהיה לי טוב.‬

512
00:39:01,960 --> 00:39:04,840
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬