1
00:00:06,166 --> 00:00:10,916
‫"הו, הקנאה!‬

2
00:00:12,583 --> 00:00:18,916
‫"הו, זעמי גואה!"‬

3
00:00:21,583 --> 00:00:22,915
‫לא, אבא!‬

4
00:00:22,916 --> 00:00:24,165
‫תפסיק, אבא!‬

5
00:00:24,166 --> 00:00:25,832
‫אין לך סיבה למות!‬

6
00:00:25,833 --> 00:00:27,790
‫אסור לך!‬

7
00:00:27,791 --> 00:00:28,874
‫אימא!‬

8
00:00:28,875 --> 00:00:30,582
‫למה את לא עוצרת אותו?‬

9
00:00:30,583 --> 00:00:32,957
‫תנו לנו להיכנס!‬
‫-בבקשה!‬

10
00:00:32,958 --> 00:00:34,916
‫אימא!‬
‫-אימא!‬

11
00:00:35,875 --> 00:00:37,582
‫לא!‬
‫-אבא!‬

12
00:00:37,583 --> 00:00:40,541
‫אבא!‬
‫-למה?‬

13
00:00:45,208 --> 00:00:47,916
‫אבא!‬
‫-אבא!‬

14
00:00:51,875 --> 00:00:54,375
‫רצועות בטן מעל לפיג'מות שלכן?‬

15
00:00:55,708 --> 00:00:58,457
‫כולנו שמנו רצועות בטן, כשהיינו ילדות.‬

16
00:00:58,458 --> 00:01:01,874
‫אימא ואבא חשבו‬
‫שלא נוכל לישון אם הבטן שלנו תהיה קרה.‬

17
00:01:01,875 --> 00:01:03,290
‫אז גם את?‬

18
00:01:03,291 --> 00:01:04,457
‫כולנו!‬

19
00:01:04,458 --> 00:01:08,166
‫הייתי רוצה לראות את ארבעתכן‬
‫צועקות ובוכות כששמו לכן אותן.‬

20
00:01:09,000 --> 00:01:11,208
‫טוב, בהחלט לא צחקנו.‬

21
00:01:12,041 --> 00:01:17,249
‫אתן ממש חסרות רחמים. אף אחת מכן‬
‫לא ניסתה לזנק פנימה ולעצור אותו?‬

22
00:01:17,250 --> 00:01:21,207
‫האזור היה מוקף‬
‫בחבל קדוש. לא יכולנו להיכנס.‬

23
00:01:21,208 --> 00:01:22,125
‫הבנתי.‬

24
00:01:22,958 --> 00:01:24,666
‫רגע, הצלחתי לעלות על המשמעות!‬

25
00:01:25,625 --> 00:01:30,000
‫אפילו אם מדובר בהורייך,‬
‫אסור להתערב בין בעל לאישה.‬

26
00:01:30,500 --> 00:01:32,583
‫גם את מרגישה ככה, באופן חלקי.‬

27
00:01:39,375 --> 00:01:42,458
‫הילד אינו בנו, אבל קורא לו אבא,‬

28
00:01:42,958 --> 00:01:46,333
‫והוא מתראה עם האישה הזאת,‬
‫כבר יותר משבע שנים, נכון?‬

29
00:01:47,541 --> 00:01:50,833
‫הוא הוליך את אימא שולל במשך כל הזמן הזה.‬

30
00:01:51,333 --> 00:01:54,166
‫קצת קיצוני לקרוא לזה "להוליך שולל".‬

31
00:01:54,791 --> 00:01:56,708
‫הוא לא סיפר על זה, נכון?‬

32
00:01:57,208 --> 00:01:58,583
‫אז הוא הוליך אותה שולל.‬

33
00:01:59,083 --> 00:02:00,833
‫הוא לא אמור להרגיש חרטה?‬

34
00:02:01,333 --> 00:02:04,833
‫אולי הוא הוליך אותה שולל‬
‫כי הוא מרגיש חרטה.‬

35
00:02:05,416 --> 00:02:08,082
‫הוא לא חייב למות. יש גם אפשרויות אחרות.‬

36
00:02:08,083 --> 00:02:12,083
‫הוא יכול להיפרד ממנה,‬
‫או לפחות להתנצל, נכון?‬

37
00:02:12,916 --> 00:02:16,791
‫ילדותי לחשוב שמותו יפתור משהו.‬

38
00:02:17,291 --> 00:02:21,041
‫אל תמתחי עליו ביקורת‬
‫בגלל החלום. זה החלום שלך, לא שלו.‬

39
00:02:22,083 --> 00:02:23,708
‫אני מבינה, אבל...‬

40
00:02:24,208 --> 00:02:26,000
‫אהבתי את ההתנהגות של אימא שלך.‬

41
00:02:26,500 --> 00:02:28,958
‫היא רק ישבה לה, אכלה וסרגה?‬

42
00:02:30,375 --> 00:02:33,291
‫זאת התנהגות אדישה מדי אפילו בשבילה.‬

43
00:02:33,791 --> 00:02:38,833
‫טוב, מוטב להישאר קר רוח‬
‫מאשר לדאוג בגלל כל דבר.‬

44
00:02:39,833 --> 00:02:41,499
‫אצל גברים זה...‬

45
00:02:41,500 --> 00:02:43,082
‫זאת הדרך הכי נוחה, נכון?‬

46
00:02:43,083 --> 00:02:44,875
‫לא מדובר רק בנוחות.‬

47
00:02:45,833 --> 00:02:47,750
‫זו דרך חיים פיקחית יותר.‬

48
00:02:49,541 --> 00:02:52,416
‫ההיגיון הזה פועל רק לטובתם של גברים.‬

49
00:02:56,916 --> 00:03:00,416
‫החלום היה שלך. אל תוציאי את זה עליי.‬

50
00:03:02,958 --> 00:03:04,625
‫מה?‬
‫-העיתון.‬

51
00:03:59,208 --> 00:04:02,666
‫- אשורה: ארבע אחיות -‬

52
00:04:03,500 --> 00:04:05,457
{\an8}‫- פברואר 1979 -‬

53
00:04:05,458 --> 00:04:07,957
{\an8}‫אמרתי לך שאני צריכה לקום בשש בבוקר.‬

54
00:04:07,958 --> 00:04:10,290
{\an8}‫ניסיתי להעיר אותך שלוש פעמים!‬
‫-שקרנית!‬

55
00:04:10,291 --> 00:04:13,332
‫אני לא משקרת!‬
‫אם זה לא מספיק לך, שימי שעון מעורר!‬

56
00:04:13,333 --> 00:04:14,790
‫אני לא יכולה ככה.‬

57
00:04:14,791 --> 00:04:17,583
‫היא תמיד מאשימה אותי.‬
‫-אני לא אהיה מוכנה בזמן.‬

58
00:04:18,500 --> 00:04:21,458
‫היי, חכי לתורך!‬
‫-אתה מתעכב שם יותר מדי, אבא!‬

59
00:04:22,416 --> 00:04:23,915
‫אני הבא בתור.‬
‫-בסדר, בסדר.‬

60
00:04:23,916 --> 00:04:25,874
‫למה השיער שלי תמיד עקום בבוקר?‬

61
00:04:25,875 --> 00:04:28,333
‫אני הערתי אותה, נכון?‬
‫-מה? כן.‬

62
00:04:29,833 --> 00:04:31,666
‫תתכונן בזריזות!‬
‫-בסדר.‬

63
00:04:41,958 --> 00:04:43,541
‫הטלפון!‬
‫-אימא?‬

64
00:04:44,416 --> 00:04:46,166
‫אימא, הטלפון!‬
‫-אימא!‬

65
00:04:46,708 --> 00:04:50,582
‫הטלפון!‬
‫-במקום לקרוא לי, תענו!‬

66
00:04:50,583 --> 00:04:52,165
‫אני עסוקה בבוקר.‬

67
00:04:52,166 --> 00:04:53,915
‫גם אני עסוקה.‬
‫-והפה שלי מלא.‬

68
00:04:53,916 --> 00:04:57,958
‫אמרתי לך להכין שיעורי בית אתמול.‬
‫ומי ממלא את הפה שלו בצורה כזאת?‬

69
00:04:58,750 --> 00:05:00,041
‫בית סאטומי.‬

70
00:05:00,541 --> 00:05:01,374
‫סאקיקו!‬

71
00:05:01,375 --> 00:05:04,540
‫מאקיקו, איך יכולת?‬

72
00:05:04,541 --> 00:05:05,666
‫למה את מתכוונת?‬

73
00:05:06,166 --> 00:05:09,790
‫אני יודעת שתמיד הייתי הילדה הבעייתית,‬

74
00:05:09,791 --> 00:05:11,166
‫אבל למרות זאת...‬

75
00:05:11,833 --> 00:05:12,665
‫ברוך שובך.‬

76
00:05:12,666 --> 00:05:16,375
‫תחשבי עליי מה שתחשבי, אנחנו עדיין אחיות.‬

77
00:05:17,166 --> 00:05:18,166
‫סאקיקו?‬

78
00:05:18,833 --> 00:05:20,458
‫אנחנו ארבע אחיות.‬

79
00:05:21,083 --> 00:05:25,499
‫אז למה כתבת שלוש? למה אני זאת שהושמטה?‬

80
00:05:25,500 --> 00:05:27,208
‫על מה את מדברת?‬

81
00:05:27,708 --> 00:05:30,790
‫אל תשחקי אותה טיפשה.‬
‫גם אני מקבלת את העיתון.‬

82
00:05:30,791 --> 00:05:33,624
‫העיתון? מה יש בעיתון?‬

83
00:05:33,625 --> 00:05:36,583
‫תפסיקי להתנהג כאילו שאת לא יודעת!‬

84
00:05:37,291 --> 00:05:39,916
‫"לאבא שלי יש פילגש."‬

85
00:05:40,541 --> 00:05:41,833
‫לאבא שלי יש פי...‬

86
00:05:43,166 --> 00:05:44,083
‫סאקיקו!‬

87
00:05:45,458 --> 00:05:46,666
‫במה בדיוק מדובר?‬

88
00:05:49,500 --> 00:05:51,541
‫אז מאקיקו היא לא זו שעשתה את זה?‬

89
00:05:52,041 --> 00:05:54,374
‫למה את עושה כזאת מהומה ישר על הבוקר?‬

90
00:05:54,375 --> 00:05:57,166
‫חיפשתי כתבות על הקרב שלך‬

91
00:05:57,666 --> 00:06:01,083
‫ומצאתי את המכתב הטיפשי של אחותי למערכת.‬
‫-מכתב?‬

92
00:06:02,958 --> 00:06:04,375
‫אולי הבנתי לא נכון?‬

93
00:06:05,125 --> 00:06:07,000
‫אבל מצאתי את השם שלך.‬

94
00:06:07,750 --> 00:06:11,040
‫אתה רואה? הידמיטסו ג'ינאי.‬

95
00:06:11,041 --> 00:06:12,915
‫אל תפגעי לי בריכוז!‬

96
00:06:12,916 --> 00:06:14,541
‫אולי תרגיע?‬

97
00:06:15,041 --> 00:06:18,458
‫אם אתה מאבד את הריכוז‬
‫בגלל משהו כזה, רק אתה אשם בזה!‬

98
00:06:19,833 --> 00:06:21,499
‫יקירי?‬

99
00:06:21,500 --> 00:06:22,874
‫אני אצא בעוד רגע.‬

100
00:06:22,875 --> 00:06:24,625
‫אני צריכה את העיתון!‬

101
00:06:27,041 --> 00:06:27,916
‫תודה.‬

102
00:06:36,041 --> 00:06:37,832
‫משהו קרה לאבא?‬

103
00:06:37,833 --> 00:06:39,791
‫לא לאבא, לסב...‬

104
00:06:41,250 --> 00:06:44,540
‫מה את עושה?‬
‫לכי לסיים להתכונן. קדימה, בזריזות.‬

105
00:06:44,541 --> 00:06:47,041
‫נו כבר, תזיזי את עצמך!‬

106
00:06:50,000 --> 00:06:52,541
‫- השירותים תפוסים -‬

107
00:07:04,166 --> 00:07:09,833
‫"אחיות הן כמו אפונים שגדלים בתרמיל אחד.‬

108
00:07:11,500 --> 00:07:14,499
‫"כאשר הן מתבגרות, הן פורצות מתוך הקליפה‬

109
00:07:14,500 --> 00:07:17,791
‫"וסגנונות החיים והפילוסופיות שלהן משתנים.‬

110
00:07:19,208 --> 00:07:24,416
‫"אני באה ממשפחה של שלוש אחיות,‬
‫אבל אנחנו לא נפגשות כמעט אף פעם.‬

111
00:07:26,375 --> 00:07:29,290
‫"עם זאת, לאחרונה נודע לנו‬

112
00:07:29,291 --> 00:07:33,540
‫"שאבינו המזדקן נפגש בחשאי עם אישה אחרת."‬

113
00:07:33,541 --> 00:07:35,290
‫אני זז.‬
‫-שיהיה לך יום נעים.‬

114
00:07:35,291 --> 00:07:36,374
‫- מכתבים למערכת -‬

115
00:07:36,375 --> 00:07:38,374
‫"אימנו המזדקנת אינה יודעת על כך‬

116
00:07:38,375 --> 00:07:42,000
‫"ונהנית מגיל הזהב שלה ביחד עם בעלה.‬

117
00:07:43,041 --> 00:07:45,457
‫"אנחנו, האחיות..."‬
‫-זזתי!‬

118
00:07:45,458 --> 00:07:46,624
‫שיהיה לך יום נעים.‬

119
00:07:46,625 --> 00:07:48,625
‫"נאנחות כעת כאיש אחד.‬

120
00:07:49,583 --> 00:07:52,833
‫"גם בעלי נמצא בגיל של משבר אמצע החיים.‬

121
00:07:53,750 --> 00:07:59,416
‫האם אושרן של נשים‬
‫באמת תלוי בכך שהן לא יעשו גלים?‬

122
00:07:59,916 --> 00:08:03,166
‫"כיום, איני יכולה שלא לתהות."‬

123
00:08:04,750 --> 00:08:07,000
‫אפשר לחשוב שאת כתבת את זה.‬

124
00:08:08,750 --> 00:08:10,166
‫גם אתה חושב ככה?‬

125
00:08:10,666 --> 00:08:13,083
‫זה עלה בדעתי, כשקראתי את זה.‬

126
00:08:16,000 --> 00:08:19,750
‫אף פעם לא כתבתי‬
‫מכתב למערכת. אני לא הטיפוס.‬

127
00:08:20,250 --> 00:08:25,499
‫מי עוד תכתוב שבעלה‬
‫ניצב בפני משבר אמצע החיים?‬

128
00:08:25,500 --> 00:08:27,375
‫כל האחיות שלך לא נשואות.‬

129
00:08:27,875 --> 00:08:29,374
‫תעשה לי טובה.‬

130
00:08:29,375 --> 00:08:31,750
‫גם אם הייתי חושבת כך,‬
‫לא הייתי כותבת את זה.‬

131
00:08:32,291 --> 00:08:34,791
‫"על החתום, עקרת בית אנונימית בת 40."‬

132
00:08:35,958 --> 00:08:37,833
‫זו באמת לא את?‬

133
00:08:41,750 --> 00:08:42,791
‫הבנתי!‬

134
00:08:45,291 --> 00:08:46,291
‫עד לפעם הבאה.‬

135
00:08:55,791 --> 00:08:57,541
‫בבקשה, קחי מזכרת.‬

136
00:08:58,041 --> 00:08:59,041
‫תודה.‬

137
00:09:17,458 --> 00:09:18,832
‫חזרת מנסיעה?‬

138
00:09:18,833 --> 00:09:21,665
‫כן, לבית של ההורים שלי.‬

139
00:09:21,666 --> 00:09:25,750
‫אבל ההורים שלך גרים באיקגאמי, נכון?‬
‫-קר, נכון?‬

140
00:09:26,583 --> 00:09:28,874
‫אולי זה היום הכי קר בכל השנה.‬

141
00:09:28,875 --> 00:09:31,083
‫- בית ספר לאיקבנה -‬

142
00:09:37,250 --> 00:09:38,375
‫הלו?‬

143
00:09:39,250 --> 00:09:41,874
‫אה, מאקיקו.‬

144
00:09:41,875 --> 00:09:44,207
‫אני רואה שיצאת מהבית בשעה מוקדמת.‬

145
00:09:44,208 --> 00:09:46,541
‫לא יצאתי לשום מקום.‬

146
00:09:47,041 --> 00:09:48,832
‫למה את מתקשרת כל כך מוקדם?‬

147
00:09:48,833 --> 00:09:50,166
‫אחות.‬

148
00:09:51,041 --> 00:09:54,624
‫תמיד היית טובה בחיבורים,‬
‫אבל הפעם התעלית על עצמך.‬

149
00:09:54,625 --> 00:09:56,500
‫אפילו טקאו התרשם.‬

150
00:09:57,083 --> 00:09:58,875
‫הוא אמר שאת יכולה להיות סופרת.‬

151
00:09:59,583 --> 00:10:01,540
‫על מה את מדברת?‬

152
00:10:01,541 --> 00:10:03,708
‫לא קראת את עיתון הבוקר?‬

153
00:10:05,666 --> 00:10:08,291
‫ברור שקראתי אותו.‬

154
00:10:09,125 --> 00:10:13,625
‫להבא דברי איתנו לפני שאת עושה משהו.‬

155
00:10:14,583 --> 00:10:17,583
‫אני סיפרתי רק לך‬

156
00:10:18,083 --> 00:10:21,125
‫שאני חושדת בטקאו.‬

157
00:10:22,833 --> 00:10:24,625
‫אני לא כתבתי את זה.‬

158
00:10:26,208 --> 00:10:28,666
‫אבל יש עניין חשוב יותר.‬

159
00:10:29,166 --> 00:10:31,041
‫אותו עיתון מופץ גם באיקגאמי.‬

160
00:10:32,500 --> 00:10:33,333
‫אוי, לא.‬

161
00:10:36,916 --> 00:10:39,541
‫הציפורניים שלך עפות לכל עבר.‬

162
00:10:43,541 --> 00:10:44,750
‫זה יעזור.‬

163
00:10:52,000 --> 00:10:52,915
‫הנה.‬

164
00:10:52,916 --> 00:10:54,207
‫אה, כן.‬

165
00:10:54,208 --> 00:10:55,250
‫אוי ואבוי...‬

166
00:10:55,958 --> 00:10:56,833
‫זהו.‬

167
00:11:01,291 --> 00:11:06,125
‫ציפורניים גבריות הן קשות.‬
‫כואב כשדורכים עליהן.‬

168
00:11:08,291 --> 00:11:10,500
‫ציפורניים הן לא גבריות או נשיות.‬

169
00:11:11,416 --> 00:11:13,166
‫הן כן.‬

170
00:11:14,750 --> 00:11:15,832
‫- מכתבים למערכת -‬

171
00:11:15,833 --> 00:11:18,415
‫אתה באמת לא יודע שום דבר.‬

172
00:11:18,416 --> 00:11:20,165
‫בסדר, בסדר. אוי, זה כאב.‬

173
00:11:20,166 --> 00:11:22,166
‫- לעשות גלים -‬

174
00:12:01,458 --> 00:12:03,041
‫שלום.‬

175
00:12:08,791 --> 00:12:11,625
‫תודה לך על שנים ארוכות של שירות.‬

176
00:12:12,125 --> 00:12:15,125
‫לא, תודה לכם. העונג היה שלי.‬

177
00:12:16,208 --> 00:12:19,666
‫הפרחים שלך היו פופולריים, את יודעת.‬

178
00:12:20,250 --> 00:12:22,166
‫אני מצטערת שזה נגמר ככה.‬

179
00:12:23,250 --> 00:12:27,791
‫פברואר הוא חודש קשה בעסק שלנו תמיד.‬

180
00:12:28,750 --> 00:12:31,208
‫מסעדה אינה יכולה לקצץ בעלויות המזון.‬

181
00:12:32,125 --> 00:12:35,916
‫טוב, אי אפשר לאכול פרחים.‬

182
00:12:36,875 --> 00:12:39,166
‫זה מצב מצער.‬

183
00:12:39,666 --> 00:12:42,541
‫למען האמת, אני די מתביישת.‬

184
00:12:46,500 --> 00:12:48,000
‫בכל אופן,‬

185
00:12:48,958 --> 00:12:49,958
‫בבקשה.‬

186
00:12:52,000 --> 00:12:55,665
‫לא הייתם צריכים. לא מגיע לי טוב לב שכזה.‬

187
00:12:55,666 --> 00:13:00,375
‫מה? זה רק התשלום הרגיל שלך לחודש הזה.‬

188
00:13:04,750 --> 00:13:05,833
‫תודה.‬

189
00:13:07,708 --> 00:13:11,625
‫אם כך, אני יכולה לקחת‬
‫את האגרטל שהשאלתי לכם?‬

190
00:13:12,375 --> 00:13:15,833
‫אני חושבת שהוא במטבח.‬

191
00:13:16,333 --> 00:13:18,833
‫סליחה שהוא נשאר אצלי כל כך הרבה זמן.‬

192
00:13:19,333 --> 00:13:24,333
‫חיפשתי מתנת פרידה,‬
‫אבל לא היה לנו הרבה כסף.‬

193
00:13:28,000 --> 00:13:30,083
‫את אוהבת דגים מיובשים?‬

194
00:13:31,125 --> 00:13:34,416
‫הם מהסוג שאני הכי אוהבת!‬
‫-נהדר.‬

195
00:13:35,541 --> 00:13:39,750
‫זו מזכרת שבעלי קנה כשנסע לשחק גולף באיזו.‬

196
00:13:41,166 --> 00:13:42,290
‫אני מבינה.‬

197
00:13:42,291 --> 00:13:44,750
‫זה בסדר מצידך, אדוני?‬

198
00:13:47,583 --> 00:13:48,875
‫בבקשה, קחי את זה.‬

199
00:14:15,041 --> 00:14:17,041
‫אני לא רוצה לשמוע את התירוצים שלך.‬

200
00:14:18,333 --> 00:14:21,415
‫אם רצית לפטר אותי,‬
‫היית יכול לעשות את זה בדרך אחרת.‬

201
00:14:21,416 --> 00:14:22,583
‫טסונאקו?‬

202
00:14:25,041 --> 00:14:27,625
‫אז מאקיקו סיפרה לך.‬
‫-מה?‬

203
00:14:29,500 --> 00:14:33,415
‫אני לא ילדה. לא היית צריך‬
‫לבוא עד לכאן בשביל להטיף לי מוסר!‬

204
00:14:33,416 --> 00:14:37,082
‫על מה את מדברת?‬
‫באתי כי אמרת לי שזה מקום מוצלח.‬

205
00:14:37,083 --> 00:14:38,000
‫מה?‬

206
00:14:39,666 --> 00:14:40,708
‫גברתי המורה.‬

207
00:14:41,416 --> 00:14:43,625
‫תודה שהבאת לנו לקוח.‬

208
00:14:46,083 --> 00:14:47,000
‫אוי!‬

209
00:14:47,958 --> 00:14:51,791
‫גיסך לא סיפר לך שהוא הזמין שולחן?‬

210
00:14:52,500 --> 00:14:53,333
‫אה, נכון.‬

211
00:14:54,708 --> 00:14:57,416
‫אחותך עשתה בשבילנו כל כך הרבה.‬

212
00:14:57,916 --> 00:14:59,166
‫תבוא איתי לשולחן שלך?‬

213
00:15:16,625 --> 00:15:19,041
‫זה כל כך אופייני לך, טסונאקו!‬

214
00:15:19,541 --> 00:15:21,790
‫תשכח מכל מה שקרה כרגע, בסדר?‬

215
00:15:21,791 --> 00:15:24,250
‫אני ידוע בזיכרון הגרוע שלי.‬

216
00:15:26,083 --> 00:15:27,624
‫זאת פגישה עסקית?‬

217
00:15:27,625 --> 00:15:29,875
‫לא, זה משהו פרטי.‬

218
00:15:30,375 --> 00:15:33,790
‫אם כך, אני...‬
‫-לא, זה עיתוי מושלם!‬

219
00:15:33,791 --> 00:15:35,457
‫תצטרפי אלינו.‬
‫-מה?‬

220
00:15:35,458 --> 00:15:37,166
‫את תזהי את האורחים שלי.‬

221
00:15:37,791 --> 00:15:39,083
‫מי אלה?‬

222
00:15:40,208 --> 00:15:41,541
‫אבא שלי והאישה ההיא?‬

223
00:15:42,333 --> 00:15:47,000
‫הלוואי שהייתי יכול‬
‫להביא אותם, אבל זה לא מה שיקרה היום.‬

224
00:15:48,041 --> 00:15:50,457
‫מדובר בטאקיקו ובבלש ההוא.‬

225
00:15:50,458 --> 00:15:53,082
‫הבלש שהיא שכרה בשביל לעקוב אחרי אבא?‬

226
00:15:53,083 --> 00:15:56,916
‫קוראים לו קאטסומאטה,‬
‫וכשמדובר בטאקיקו, הוא...‬

227
00:15:58,416 --> 00:15:59,915
‫אתה רציני?‬

228
00:15:59,916 --> 00:16:02,332
‫יש גברים שאוהבים בחורות כמותה?‬

229
00:16:02,333 --> 00:16:05,000
‫כשמביטים מקרוב, רואים שיש לה פרצוף יפה.‬

230
00:16:05,500 --> 00:16:06,750
‫סליחה.‬

231
00:16:08,083 --> 00:16:09,666
‫האורחת שלך הגיעה.‬

232
00:16:10,708 --> 00:16:13,166
‫שבי שם, בבקשה.‬
‫-ברוכה הבאה, לקוחה יקרה.‬

233
00:16:13,833 --> 00:16:16,999
‫אני מבינה!‬

234
00:16:17,000 --> 00:16:19,499
‫זה המקום שבו את עושה איקבנה.‬

235
00:16:19,500 --> 00:16:21,541
‫תודה שבחרת בנו.‬

236
00:16:23,291 --> 00:16:26,082
‫כמה הם משלמים לך? חוץ מהחומרים?‬

237
00:16:26,083 --> 00:16:29,625
‫אל תשאלי שאלות כאלו באירוע משמח.‬

238
00:16:30,291 --> 00:16:31,250
‫טסונאקו!‬

239
00:16:32,625 --> 00:16:34,791
‫רק רגע.‬
‫-האורח שלך הגיע.‬

240
00:16:38,166 --> 00:16:40,000
‫היכנס! זה המקום שלך.‬

241
00:16:40,625 --> 00:16:43,166
‫סליחה שאני גוזל מזמנך.‬
‫-כלל לא.‬

242
00:16:43,833 --> 00:16:44,665
‫שב, בבקשה.‬

243
00:16:44,666 --> 00:16:48,583
‫אני אקח את זה בשבילך.‬

244
00:16:49,083 --> 00:16:50,500
‫הנה.‬
‫-סליחה.‬

245
00:16:51,875 --> 00:16:53,957
‫טוב, מה אני יכולה לומר?‬

246
00:16:53,958 --> 00:16:56,333
‫נראה שאנחנו חייבים לך הרבה.‬

247
00:16:57,833 --> 00:16:59,540
‫זו אחותה הגדולה של טאקיקו.‬

248
00:16:59,541 --> 00:17:01,583
‫כן, קוראים לי טסונאקו.‬

249
00:17:02,375 --> 00:17:04,457
‫טסונאקו?‬
‫-האיות הוא כמו במילה "יוקוזונה".‬

250
00:17:04,458 --> 00:17:08,416
‫בחייך, לא כדאי שנשים‬
‫ישוו את עצמן למתאבקי סומו.‬

251
00:17:09,625 --> 00:17:11,291
‫ואתה...‬

252
00:17:11,916 --> 00:17:13,541
‫משהו עם "מאטה", נכון?‬

253
00:17:14,041 --> 00:17:14,875
‫קאטסומאטה.‬

254
00:17:15,875 --> 00:17:16,833
‫ואיך מאייתים את זה?‬

255
00:17:17,625 --> 00:17:18,958
‫קאטסו כמו במילה "ניצחון".‬

256
00:17:19,625 --> 00:17:22,333
‫ומאטה?‬
‫-כמו במילה "שוב".‬

257
00:17:22,833 --> 00:17:23,791
‫הבנתי.‬

258
00:17:24,791 --> 00:17:26,583
‫כמה אחים יש לך?‬

259
00:17:27,166 --> 00:17:30,124
‫אחים? ובכן...‬

260
00:17:30,125 --> 00:17:32,207
‫זה לא עניינך.‬

261
00:17:32,208 --> 00:17:33,500
‫למה?‬

262
00:17:34,541 --> 00:17:35,625
‫טקאו,‬

263
00:17:36,125 --> 00:17:41,290
‫נכון שאמרת שאתה רוצה‬
‫לדבר על העניין שקשור באבינו?‬

264
00:17:41,291 --> 00:17:42,415
‫נכון.‬

265
00:17:42,416 --> 00:17:45,082
‫אז בואו נדבר על זה.‬

266
00:17:45,083 --> 00:17:49,082
‫בחייך, זאת לא הספרייה.‬
‫אין כאן נהלים שחייבים לפעול לפיהם.‬

267
00:17:49,083 --> 00:17:51,707
‫נכון? בואו נשתה יין בזמן שנדבר.‬

268
00:17:51,708 --> 00:17:53,415
‫אני לא אוהבת דברים כאלה!‬

269
00:17:53,416 --> 00:17:57,957
‫טאקיקו, אם תמשיכי להיות כזאת לחוצה...‬
‫-אהיה בתולה זקנה. אני יודעת.‬

270
00:17:57,958 --> 00:18:00,333
‫מספיק, שתיכן.‬

271
00:18:01,416 --> 00:18:03,207
‫כל העניין הזה הוא קצת...‬

272
00:18:03,208 --> 00:18:04,749
‫תסלחו לי.‬

273
00:18:04,750 --> 00:18:06,291
‫בין מר קאטסומאטה לביני‬

274
00:18:06,875 --> 00:18:08,375
‫יש הסדר כספי...‬

275
00:18:11,666 --> 00:18:13,541
‫טוב, לא כספי.‬

276
00:18:14,375 --> 00:18:16,000
‫יש בינינו הסדר עסקי.‬

277
00:18:17,000 --> 00:18:19,416
‫לא כדאי שנשלה אותם. נכון?‬

278
00:18:21,041 --> 00:18:21,958
‫כן.‬

279
00:18:22,708 --> 00:18:24,708
‫נשמעת די מהוסס.‬

280
00:18:25,208 --> 00:18:27,500
‫זו פשוט צורת הדיבור שלו.‬

281
00:18:28,416 --> 00:18:29,582
‫מר קאטסומאטה,‬

282
00:18:29,583 --> 00:18:32,916
‫תגיד להם שמציק לך‬
‫שהם עלולים לקבל את הרושם הלא נכון.‬

283
00:18:33,500 --> 00:18:34,374
‫כן.‬

284
00:18:34,375 --> 00:18:37,250
‫נשמח לדעת גם אם זה לא מציק לך.‬

285
00:18:39,708 --> 00:18:40,583
‫זה...‬

286
00:18:41,083 --> 00:18:42,208
‫מציק לי.‬

287
00:18:43,291 --> 00:18:44,416
‫באמת?‬

288
00:18:46,250 --> 00:18:48,083
‫יש לי עניין באדם מסוים.‬

289
00:18:52,000 --> 00:18:52,916
‫באדם אחר?‬

290
00:18:53,416 --> 00:18:54,250
‫כן.‬

291
00:18:56,708 --> 00:18:59,333
‫איזה מין אדם?‬

292
00:19:03,166 --> 00:19:05,208
‫אדם טוב לב.‬

293
00:19:05,875 --> 00:19:08,165
‫טוב לב? ובכן...‬

294
00:19:08,166 --> 00:19:10,833
‫אדם טוב לב, מה?‬

295
00:19:15,541 --> 00:19:16,416
‫אז...‬

296
00:19:17,166 --> 00:19:21,125
‫הפגישה שלנו...‬
‫-יש לי עבודה. כדאי שאלך.‬

297
00:19:22,000 --> 00:19:24,750
‫טאקיקו!‬

298
00:19:31,458 --> 00:19:32,416
‫אה, כן.‬

299
00:19:33,833 --> 00:19:34,874
‫תסלחו לי, בבקשה.‬

300
00:19:34,875 --> 00:19:37,625
‫כדאי שתיקח את זה.‬

301
00:19:39,333 --> 00:19:41,541
‫תסלח לי.‬
‫-לא, אני בסדר.‬

302
00:19:42,125 --> 00:19:43,916
‫אתה בטוח?‬
‫-הכול בסדר?‬

303
00:19:44,416 --> 00:19:46,791
‫- מסעדת מאסוקאווה -‬

304
00:19:55,291 --> 00:19:56,291
‫טאקיקו!‬

305
00:19:58,625 --> 00:20:00,000
‫חכי.‬

306
00:20:00,916 --> 00:20:02,875
‫חכי רגע!‬

307
00:20:19,708 --> 00:20:20,708
‫טאקיקו.‬

308
00:20:30,333 --> 00:20:33,125
‫אני שיקרתי שם.‬

309
00:20:33,625 --> 00:20:36,291
‫את שומעת אותי?‬

310
00:20:46,250 --> 00:20:50,250
‫- עניין -‬

311
00:20:57,083 --> 00:21:01,666
‫- חיבה -‬

312
00:21:13,000 --> 00:21:19,916
‫- אהבה -‬

313
00:21:46,208 --> 00:21:49,250
‫- טמבל -‬

314
00:22:11,291 --> 00:22:16,500
‫- תגרום לזה לקרות! תהפוך לאלוף יפן! -‬

315
00:22:23,375 --> 00:22:25,500
‫אתה תהיה בסדר.‬

316
00:22:28,541 --> 00:22:31,583
‫אני איתך. אין לך מה לדאוג.‬

317
00:22:35,250 --> 00:22:37,250
‫מי אמר שאני מודאג?‬

318
00:22:38,083 --> 00:22:40,541
‫אני אחסל את הטמבל הזה תוך סיבוב אחד.‬

319
00:22:41,791 --> 00:22:44,541
‫אימא ואני נעודד אותך ביחד.‬

320
00:22:45,041 --> 00:22:46,374
‫אימא שלך תבוא?‬

321
00:22:46,375 --> 00:22:48,708
‫היא מעולם לא נרתעה מתחום האגרוף.‬

322
00:22:51,166 --> 00:22:52,208
‫אני מבין.‬

323
00:22:53,250 --> 00:22:56,125
‫גם אתה לא מרתיע אותה.‬

324
00:23:07,125 --> 00:23:08,958
‫אם תמשיך ככה,‬

325
00:23:09,541 --> 00:23:11,165
‫אתה תפסיד.‬

326
00:23:11,166 --> 00:23:13,208
‫מספיק לי שנישאר ככה.‬

327
00:23:33,166 --> 00:23:39,416
‫- מינאמי סנזוקו -‬

328
00:24:08,500 --> 00:24:13,624
‫יוקו אומרת שהיא בדיאטה‬
‫ומסרבת לאכול ארוחת בוקר.‬

329
00:24:13,625 --> 00:24:17,833
‫אוי ואבוי.‬
‫-אבל זה לא מפריע לה לאכול כשהיא רעבה.‬

330
00:24:21,791 --> 00:24:22,833
‫עוד כוס אחת.‬

331
00:24:25,125 --> 00:24:27,250
‫ממתי את כל כך אוהבת תה?‬

332
00:24:28,166 --> 00:24:30,666
‫כשאחרים מכינים לי אותו...‬

333
00:24:33,416 --> 00:24:35,750
‫יש לך מספיק זמן בשביל לשבת פה בשלווה?‬

334
00:24:36,958 --> 00:24:38,916
‫לטקאו יש פגישה הערב,‬

335
00:24:39,416 --> 00:24:42,750
‫והכנתי להירו וליוקו ארוחת ערב לפני שיצאתי.‬

336
00:24:47,666 --> 00:24:48,500
‫מה זה?‬

337
00:24:49,000 --> 00:24:50,083
‫זה עיתון הערב.‬

338
00:24:50,791 --> 00:24:52,083
‫זאת שעה ממש מאוחרת.‬

339
00:24:52,583 --> 00:24:54,750
‫פעם הוא היה מגיע מוקדם יותר.‬

340
00:24:55,250 --> 00:24:57,083
‫אולי הצוות שם התחלף?‬

341
00:24:59,708 --> 00:25:01,708
‫שאלך לקנות סושי?‬

342
00:25:02,750 --> 00:25:04,750
‫מה שיש לך כאן מספיק לי.‬

343
00:25:05,625 --> 00:25:07,083
‫אבא יחזור הביתה מאוחר?‬

344
00:25:09,208 --> 00:25:10,916
‫הוא אמור להגיע בקרוב.‬

345
00:25:11,750 --> 00:25:13,375
‫הוא בעבודה היום, נכון?‬

346
00:25:17,208 --> 00:25:19,208
‫הוא תמיד חוזר הביתה כל כך מוקדם?‬

347
00:25:20,125 --> 00:25:22,916
‫הוא לא אוהב לאכול מחוץ לבית.‬

348
00:25:26,250 --> 00:25:30,375
‫איפה לשים את העיתון? ביחד עם מהדורת הבוקר?‬

349
00:25:30,958 --> 00:25:32,665
‫מהדורת הבוקר?‬
‫-כן.‬

350
00:25:32,666 --> 00:25:36,375
‫נזכרתי שאבא שלך השתמש בה‬
‫כמשטח לאיסוף הציפורניים שלו הבוקר.‬

351
00:25:37,291 --> 00:25:40,166
‫הוא השתמש בעיתון כמשטח לאיסוף ציפורניים?‬

352
00:25:41,375 --> 00:25:45,541
‫את יודעת, עיתונים נועדו לקריאה.‬

353
00:25:46,375 --> 00:25:48,333
‫תראי, אם האותיות היו גדולות יותר...‬

354
00:25:48,833 --> 00:25:52,875
‫אם רק היה עיתון שנועד במיוחד לזקנים...‬

355
00:25:57,708 --> 00:25:58,665
‫לאן את הולכת?‬

356
00:25:58,666 --> 00:26:01,583
‫למכולת. נגמר לי היוזו.‬

357
00:26:02,541 --> 00:26:03,624
‫אני אלך במקומך.‬

358
00:26:03,625 --> 00:26:06,791
‫לא, אני חייבת להם 50 ין מאתמול.‬

359
00:26:16,166 --> 00:26:18,416
‫תתרחק ממנו! תתגונן!‬

360
00:26:18,958 --> 00:26:20,166
‫תחבק אותו!‬

361
00:26:21,666 --> 00:26:26,290
‫קדימה!‬
‫-תכה בחזרה, בטלן אחד!‬

362
00:26:26,291 --> 00:26:27,458
‫מה הוא עושה?‬

363
00:26:30,666 --> 00:26:31,625
‫לא ברור לי.‬

364
00:26:33,083 --> 00:26:34,250
‫נראה לי שהוא מפסיד.‬

365
00:26:47,125 --> 00:26:48,750
‫תפסיקו! הפעמון צלצל!‬

366
00:26:50,666 --> 00:26:53,208
‫נראה אותך עושה את זה שוב!‬

367
00:26:56,708 --> 00:26:59,499
‫לעזאזל! שב! תשתלט על עצמך!‬

368
00:26:59,500 --> 00:27:02,540
‫אמרתי לך להירגע! הבנת? חתיכת אידיוט.‬

369
00:27:02,541 --> 00:27:05,207
‫תן לי את מגן השיניים שלך. עכשיו מים.‬

370
00:27:05,208 --> 00:27:06,707
‫בסדר. לאט לאט.‬

371
00:27:06,708 --> 00:27:08,540
‫זהו זה. יופי.‬

372
00:27:08,541 --> 00:27:10,415
‫ג'ינאי!‬
‫-טוב מאוד.‬

373
00:27:10,416 --> 00:27:12,249
‫ג'ינאי!‬
‫-תאט את הקצב, טוב?‬

374
00:27:12,250 --> 00:27:14,707
‫אל תנסה לעשות את זה כל כך מהר! תקשיב!‬

375
00:27:14,708 --> 00:27:18,290
‫ג'ינאי!‬

376
00:27:18,291 --> 00:27:21,750
‫צוותים, החוצה.‬
‫-ג'ינאי!‬

377
00:27:22,458 --> 00:27:23,374
‫קדימה.‬

378
00:27:23,375 --> 00:27:24,708
‫סיבוב שביעי.‬

379
00:27:25,916 --> 00:27:29,375
‫תן כל מה שיש לך! ואל תאבד‬
‫את הראש עכשיו, בסדר? קדימה!‬

380
00:27:40,166 --> 00:27:42,708
‫יופי! תמשיך ככה!‬

381
00:27:44,416 --> 00:27:47,208
‫קדימה! תמשיך ללחוץ!‬

382
00:27:47,916 --> 00:27:49,791
‫תתקוף! אתה ביתרון!‬

383
00:27:52,166 --> 00:27:53,166
‫תחבק אותו!‬

384
00:27:56,000 --> 00:27:59,790
‫תתגונן! אתה חייב להתגונן!‬

385
00:27:59,791 --> 00:28:01,125
‫תחבק אותו!‬

386
00:28:50,000 --> 00:28:51,583
‫יש לו זעזוע מוח.‬

387
00:28:52,916 --> 00:28:55,250
‫הוא יוכל ללכת הביתה אחרי שינוח קצת.‬

388
00:29:31,125 --> 00:29:32,791
‫למה לא נשארת לצפות?‬

389
00:29:37,875 --> 00:29:40,458
‫למה יצאת לפני הסוף?‬

390
00:29:47,375 --> 00:29:49,750
‫אני מקבל מכות לפרנסתי!‬

391
00:29:50,958 --> 00:29:53,625
‫זה לא שונה מירקן שחותך צנון!‬

392
00:29:55,041 --> 00:29:56,583
‫נראה לך שאשתו של ירקן‬

393
00:29:57,333 --> 00:30:00,750
‫תברח בזמן שבעלה מוכר ירקות?‬

394
00:30:24,833 --> 00:30:26,166
‫אני יודע שאת שם.‬

395
00:30:31,958 --> 00:30:33,416
‫תפתחי.‬

396
00:30:36,375 --> 00:30:38,750
‫למה את לא נותנת לי להיכנס?‬

397
00:30:41,833 --> 00:30:44,666
‫שלום. ערב טוב.‬

398
00:30:45,833 --> 00:30:48,082
‫קר, נכון?‬
‫-בהחלט.‬

399
00:30:48,083 --> 00:30:49,875
‫אולי זה היום הכי קר בכל בשנה.‬

400
00:30:50,416 --> 00:30:51,750
‫בוא נלך, מארוצ'אן.‬

401
00:30:55,083 --> 00:30:57,166
‫נו כבר! תפתחי!‬

402
00:30:58,916 --> 00:31:00,875
‫אם אפתח, זה לא יסתיים לעולם.‬

403
00:31:07,166 --> 00:31:08,708
‫מי אומר שזה צריך להסתיים?‬

404
00:31:10,166 --> 00:31:13,083
‫אם את לא רוצה שאיכנס, בואי נאכל בחוץ.‬

405
00:31:17,333 --> 00:31:19,875
‫כבר אכלתי את הדגים המיובשים שנתת לי.‬

406
00:31:22,375 --> 00:31:23,750
‫גם אני רוצה דגים מיובשים.‬

407
00:31:29,625 --> 00:31:31,750
‫דגים מיובשים! דגים...‬

408
00:31:33,416 --> 00:31:35,083
‫טסונאקו! בחייך...‬

409
00:31:41,791 --> 00:31:45,583
‫נראה לי שכדאי שכל ארבעתנו‬
‫נהיה כאן הערב, אם זה אפשרי.‬

410
00:31:46,291 --> 00:31:47,791
‫מעין...‬

411
00:31:49,333 --> 00:31:51,833
‫התכנסות משפחתית, או משהו כזה.‬

412
00:31:53,625 --> 00:31:55,250
‫אני רוצה שכולנו נדבר.‬

413
00:31:56,625 --> 00:32:00,208
‫האם פעם הייתה לך תחושה מוקדמת לגבי משהו?‬

414
00:32:01,708 --> 00:32:03,457
‫אתמול היה לי חלום מוזר.‬

415
00:32:03,458 --> 00:32:06,666
‫הבוקר, ליתר דיוק.‬

416
00:32:08,000 --> 00:32:10,583
‫רצועות בטן? אני?‬

417
00:32:11,416 --> 00:32:13,541
‫בחייך, זה מגוחך.‬

418
00:32:14,041 --> 00:32:17,041
‫את לא צריכה להתקשר בגלל כל דבר קטן.‬

419
00:32:19,083 --> 00:32:20,875
‫רגע, מה?‬

420
00:32:22,291 --> 00:32:24,583
‫איקגאמי? עכשיו?‬

421
00:32:25,708 --> 00:32:28,416
‫אין מצב. תראי...‬

422
00:32:29,291 --> 00:32:30,625
‫עכשיו?‬

423
00:32:31,416 --> 00:32:32,333
‫ובכן...‬

424
00:32:34,750 --> 00:32:35,625
‫רק רגע.‬

425
00:32:36,708 --> 00:32:41,833
‫כן. זה נשמע טוב. אני אבוא מייד.‬

426
00:32:42,500 --> 00:32:46,625
‫טוב, הבנתי. ניפגש שם. להתראות.‬

427
00:32:47,708 --> 00:32:51,250
‫- יש לשלם את דמי השכירות ב-25 בחודש‬
‫אסור לעשות רעש בלילה! -‬

428
00:32:55,583 --> 00:32:56,625
‫בואי ניפרד.‬

429
00:33:00,250 --> 00:33:01,915
‫תברחי הביתה, אל אימא שלך!‬

430
00:33:01,916 --> 00:33:03,208
‫בוא איתי.‬

431
00:33:04,000 --> 00:33:05,208
‫כשאני נראה ככה?‬

432
00:33:05,708 --> 00:33:07,832
‫אני אציג אותך שם. אני לא מתביישת.‬

433
00:33:07,833 --> 00:33:10,083
‫אבל אני מתבייש!‬
‫-למה?‬

434
00:33:11,208 --> 00:33:13,332
‫אתה מקבל מכות לפרנסתך, נכון?‬

435
00:33:13,333 --> 00:33:16,082
‫אתה כמו ירקן שמוכר צנון, נכון?‬

436
00:33:16,083 --> 00:33:18,790
‫אז למה שתתבייש?‬

437
00:33:18,791 --> 00:33:20,707
‫את יצאת מדעתך?‬

438
00:33:20,708 --> 00:33:22,000
‫אוי, תפסיק כבר.‬

439
00:33:22,583 --> 00:33:25,290
‫נכנסת לדיכאון כבר אחרי הפסד אחד?‬

440
00:33:25,291 --> 00:33:28,000
‫אתה מתכוון רק לשכב שם עד שתחלים לגמרי?‬

441
00:33:32,458 --> 00:33:34,166
‫אתה יודע,‬

442
00:33:34,875 --> 00:33:37,416
‫יצאתי משם רק כי לא יכולתי לעמוד‬

443
00:33:38,125 --> 00:33:39,665
‫בכך שראיתי כמה חלש אתה.‬

444
00:33:39,666 --> 00:33:43,290
‫איך היית מסוגל לשאול למה לא הייתי שם?‬

445
00:33:43,291 --> 00:33:47,000
‫זה משהו שמותר לך לומר‬
‫רק אם אתה מתאושש ומנצח בנוקאאוט!‬

446
00:33:47,500 --> 00:33:48,708
‫אתה פתטי!‬

447
00:33:49,208 --> 00:33:50,625
‫לכי בלעדיי!‬

448
00:34:09,583 --> 00:34:10,833
‫זאת...‬

449
00:34:12,583 --> 00:34:15,707
‫תחנת איקגאמי.‬

450
00:34:15,708 --> 00:34:19,124
‫וזה בית החולים.‬

451
00:34:19,125 --> 00:34:21,541
‫תעבור במדרגות האבן האלו‬

452
00:34:22,458 --> 00:34:28,666
‫וכשתגיע למכולת,‬
‫בפינת הרחוב השלישי, פנה ימינה.‬

453
00:34:30,250 --> 00:34:32,958
‫זה המקדש. ואז...‬

454
00:34:41,958 --> 00:34:46,290
‫נכון שחיכינו ככה‬
‫המון פעמים לכך שאבא יחזור הביתה?‬

455
00:34:46,291 --> 00:34:47,250
‫כן.‬

456
00:34:47,750 --> 00:34:50,374
‫בשעה שמונה בערב‬
‫היינו מתחילות לאכול בלעדיו.‬

457
00:34:50,375 --> 00:34:52,207
‫טסונאקו תמיד הייתה מנשנשת.‬

458
00:34:52,208 --> 00:34:54,999
‫היא תמיד לקחה דברים מצלחות של אחרים.‬

459
00:34:55,000 --> 00:34:57,707
‫מה, היא לקחה דברים ששייכים לאחרים?‬

460
00:34:57,708 --> 00:34:59,999
‫מה? לא עשיתי את זה אף פעם.‬

461
00:35:00,000 --> 00:35:02,790
‫המנות שלנו נגמרו עוד לפני שהרגשנו.‬
‫-בדיוק.‬

462
00:35:02,791 --> 00:35:04,624
‫אבא חזר!‬

463
00:35:04,625 --> 00:35:06,375
‫ברוך שובך!‬
‫-ברוך שובך!‬

464
00:35:06,916 --> 00:35:08,416
‫לא צריך לעמוד.‬

465
00:35:09,500 --> 00:35:12,583
‫היי, אבא תמיד חוזר הביתה מאוחר כל כך?‬

466
00:35:13,125 --> 00:35:17,500
‫לא ממש.‬
‫-היא אמרה שהוא תמיד אוכל ארוחת ערב בבית.‬

467
00:35:18,166 --> 00:35:19,791
‫זאת התנהגות של גברים.‬

468
00:35:21,000 --> 00:35:22,500
‫שנגיף את התריסים?‬

469
00:35:23,000 --> 00:35:23,875
‫כן.‬

470
00:35:27,083 --> 00:35:29,332
‫אני לא יודעת מי כתבה את זה, אבל...‬

471
00:35:29,333 --> 00:35:31,082
‫זאת באמת לא היית את?‬

472
00:35:31,083 --> 00:35:32,833
‫אמרתי לך שלא.‬

473
00:35:33,791 --> 00:35:36,750
‫היא ניסתה להאשים אותי בזה.‬
‫-מאקיקו?‬

474
00:35:37,458 --> 00:35:39,374
‫אתן צריכות לראות את כתב היד שלי.‬

475
00:35:39,375 --> 00:35:43,415
‫בעלי המנוח אמר‬
‫שזו לא קליגרפיה, אלא קטסטרופה.‬

476
00:35:43,416 --> 00:35:47,374
‫מכתבים למערכת נכתבים‬
‫בידי אנשים שמיומנים בכתיבה.‬

477
00:35:47,375 --> 00:35:50,040
‫בחייכן, אני לא הייתי עושה משהו כזה.‬

478
00:35:50,041 --> 00:35:54,915
‫כתב היד של טאקיקו הוא לא יפה,‬
‫אלא רק מסודר. או כן באופן נאיבי, אולי.‬

479
00:35:54,916 --> 00:35:55,958
‫סאקיקו.‬

480
00:35:56,750 --> 00:35:58,041
‫צאו מפה, שדים!‬

481
00:35:59,375 --> 00:36:02,291
‫היכנס, מזל טוב!‬
‫-אה, נכון. זה יום הסטסובון.‬

482
00:36:03,541 --> 00:36:05,166
‫צאו מפה, שדים!‬

483
00:36:06,541 --> 00:36:08,000
‫היכנס, מזל טוב!‬

484
00:36:10,625 --> 00:36:13,332
‫היי, כולכן ביצעתן את טקס השלכת השעועית?‬

485
00:36:13,333 --> 00:36:16,749
‫מעצבן לנקות אחר כך.‬
‫-טאקיקו בטח ביצעה אותו.‬

486
00:36:16,750 --> 00:36:18,208
‫אני? מה פתאום?‬

487
00:36:18,708 --> 00:36:20,707
‫אימא, את השלכת שעועית?‬

488
00:36:20,708 --> 00:36:22,374
‫מה?‬
‫-למה שאעשה את זה?‬

489
00:36:22,375 --> 00:36:25,500
‫ובכן, אני קונה את השעועית מדי שנה.‬

490
00:36:26,000 --> 00:36:29,000
‫מאחר שאתן כאן, אולי נאכל אותה עם מיסו?‬

491
00:36:31,000 --> 00:36:32,374
‫קדימה, בואו נעשה את זה.‬

492
00:36:32,375 --> 00:36:34,540
‫חלף המון זמן מאז שעשינו זאת.‬
‫-נכון?‬

493
00:36:34,541 --> 00:36:35,582
‫עכשיו.‬

494
00:36:35,583 --> 00:36:40,624
‫צאו מפה, שדים!‬
‫-צאו מפה, שדים!‬

495
00:36:40,625 --> 00:36:43,083
‫היכנס, מזל טוב!‬
‫-היכנס, מזל טוב!‬

496
00:36:44,041 --> 00:36:48,249
‫אם אף אחת מאיתנו לא כתבה את זה,‬
‫ייתכן שבאמת מדובר בצירוף מקרים?‬

497
00:36:48,250 --> 00:36:51,207
‫זה הגיוני, אבל הפרטים היו יותר מדי דומים.‬

498
00:36:51,208 --> 00:36:54,790
‫חוץ ממספר האחיות.‬
‫-אל תהיי צינית.‬

499
00:36:54,791 --> 00:36:56,082
‫היכנס, מזל טוב!‬

500
00:36:56,083 --> 00:36:59,499
‫נראה לכן שאבא קרא את העיתון‬
‫ולכן הוא לא רוצה לחזור הביתה?‬

501
00:36:59,500 --> 00:37:02,082
‫מה, הוא ברח מהבית?‬
‫-בחייך...‬

502
00:37:02,083 --> 00:37:03,082
‫היכנס, מזל טוב.‬

503
00:37:03,083 --> 00:37:05,707
‫אי אפשר לדעת.‬
‫-צאו מפה, שדים!‬

504
00:37:05,708 --> 00:37:06,708
‫צאו מפה...‬

505
00:37:08,166 --> 00:37:12,040
‫זה מספיק. אנחנו צריכות גם לנקות הכול.‬
‫-עוד פעם אחת. צאו מפה, שדים!‬

506
00:37:12,041 --> 00:37:15,041
‫אולי הוא ברח מהבית. מוטב כך.‬
‫-מה?‬

507
00:37:15,875 --> 00:37:16,750
‫מי?‬

508
00:37:18,541 --> 00:37:20,208
‫מי ברח מהבית?‬

509
00:37:22,708 --> 00:37:26,540
‫הבן שלי, הירו. אבל הוא חזר אחרי כמה שעות.‬

510
00:37:26,541 --> 00:37:30,375
‫צעירים הם בלתי צפויים כיום. כדאי שתיזהרי.‬

511
00:37:30,875 --> 00:37:34,207
‫אני שומעת רוח? בואו נסגור את החלונות.‬

512
00:37:34,208 --> 00:37:35,290
‫בסדר.‬

513
00:37:35,291 --> 00:37:36,916
‫בהחלט קר בבית הזה לפעמים.‬

514
00:37:37,416 --> 00:37:40,915
‫זה בית ישן. ככה בנו אז.‬

515
00:37:40,916 --> 00:37:43,082
‫יש אפודות כותנה בחדר הטאטאמי, נכון?‬

516
00:37:43,083 --> 00:37:44,708
‫ניקח אותן בהשאלה.‬

517
00:37:50,041 --> 00:37:50,916
‫מה עכשיו?‬

518
00:37:57,458 --> 00:37:59,291
‫את זוכרת את התחושה המוקדמת שלי?‬

519
00:37:59,791 --> 00:38:01,666
‫נראה לך שהוא מתכנן למות?‬

520
00:38:04,833 --> 00:38:06,958
‫זה מה שחלמתי, והעיתון מחזק את זה.‬

521
00:38:08,916 --> 00:38:10,875
‫אם הוא לא יחזור הביתה...‬

522
00:38:13,833 --> 00:38:15,958
‫מה אם זאת התאבדות זוגית של אוהבים?‬

523
00:38:17,708 --> 00:38:18,625
‫אל תגידי את זה!‬

524
00:38:24,291 --> 00:38:27,291
‫היי, שימו את הכלים שלכם‬
‫בכיור כשאתם מסיימים לאכול.‬

525
00:38:29,625 --> 00:38:32,291
‫אבן, נייר ומספריים.‬
‫-יש! הירו יעשה את זה!‬

526
00:38:41,541 --> 00:38:43,165
‫אתה עושה הרבה רעש.‬

527
00:38:43,166 --> 00:38:45,790
‫אני צריך את הדבר ההוא. אתה יודע...‬
‫-את כפית הקוקטיילים?‬

528
00:38:45,791 --> 00:38:47,374
‫כן, בדיוק.‬

529
00:38:47,375 --> 00:38:49,915
‫אם אתה רוצה לבחוש, פשוט תשתמש בצ'ופסטיקס.‬

530
00:38:49,916 --> 00:38:51,791
‫זה משקה רציני, שנועד למבוגרים.‬

531
00:38:52,875 --> 00:38:54,250
‫הטעם יהיה זהה כך או כך.‬

532
00:38:55,000 --> 00:38:57,707
‫היי, אתם לא מתכוונים להשליך שעועית?‬

533
00:38:57,708 --> 00:38:59,291
‫זה סתם כאב ראש.‬

534
00:39:00,750 --> 00:39:03,915
‫זאת גישה ממש עלובה.‬
‫-ממש עלובה!‬

535
00:39:03,916 --> 00:39:06,040
‫זה מביך.‬

536
00:39:06,041 --> 00:39:09,207
‫עם התנהגות כזאת לא תקבל קידום.‬

537
00:39:09,208 --> 00:39:10,832
‫לא תקבל קידום!‬

538
00:39:10,833 --> 00:39:12,500
‫למי אכפת?‬

539
00:39:13,083 --> 00:39:16,124
‫אז תפרוש מהמכינה שלך! זה עולה לי הון.‬

540
00:39:16,125 --> 00:39:17,375
‫כן, תפרוש.‬

541
00:39:17,916 --> 00:39:20,333
‫השלכת שעועית לא תביא לי קידום.‬

542
00:39:21,583 --> 00:39:23,208
‫אלו סתם שטויות.‬

543
00:39:24,541 --> 00:39:27,000
‫"שטויות"? אל תדבר אל ההורים שלך ככה.‬

544
00:39:29,250 --> 00:39:30,541
‫הלו? בית סאטומי.‬

545
00:39:31,041 --> 00:39:32,416
‫אה, זאת את.‬

546
00:39:33,166 --> 00:39:34,874
‫צאו מפה, שדים!‬
‫-לא עכשיו!‬

547
00:39:34,875 --> 00:39:37,958
‫היי, את יודעת איפה כפית הקוקטיילים?‬
‫-צאו מפה, שדים!‬

548
00:39:38,583 --> 00:39:39,540
‫היכנס, מזל טוב!‬

549
00:39:39,541 --> 00:39:41,124
‫הוא לא איחר כל כך מעולם.‬

550
00:39:41,125 --> 00:39:44,290
‫תפסיק כבר!‬
‫-אולי אתה יכול לבדוק בדירה שלה?‬

551
00:39:44,291 --> 00:39:46,165
‫זה כואב!‬
‫-בדירה שלה?‬

552
00:39:46,166 --> 00:39:47,374
‫צאו מפה, שדים!‬

553
00:39:47,375 --> 00:39:49,540
‫אני בכלל לא יודע איפה היא נמצאת.‬

554
00:39:49,541 --> 00:39:51,249
‫צאו מפה, שדים!‬
‫-אני אגיד לך.‬

555
00:39:51,250 --> 00:39:53,249
‫מינאמי סנזוקו, רובע אוטה.‬
‫-תפסיק!‬

556
00:39:53,250 --> 00:39:56,415
‫מה? שקט שם! אני לא מצליח לשמוע את הטלפון!‬

557
00:39:56,416 --> 00:39:57,749
‫צאו מפה, שדים!‬

558
00:39:57,750 --> 00:40:00,582
‫מספיק עם השעועית! תיכנסו למיטה כבר!‬

559
00:40:00,583 --> 00:40:02,332
‫אני שתיתי משקה חריף.‬

560
00:40:02,333 --> 00:40:04,249
‫צאו מפה, שדים!‬
‫-אז תזמין מונית.‬

561
00:40:04,250 --> 00:40:08,250
‫יש לך מושג מה השעה? יש לי ישיבה בבוקר.‬

562
00:40:09,416 --> 00:40:12,582
‫אם יקרה משהו, נתחרט שלא הלכת.‬

563
00:40:12,583 --> 00:40:13,500
‫בבקשה.‬

564
00:40:39,166 --> 00:40:41,208
‫גברת טסוצ'יה נמצאת בבית החולים.‬

565
00:40:41,958 --> 00:40:42,791
‫בבית החולים?‬

566
00:40:46,958 --> 00:40:49,416
‫הילד שלה נפצע.‬

567
00:40:52,208 --> 00:40:55,083
‫שמעתי את בעלה מגיע בריצה אחר כך.‬

568
00:40:57,875 --> 00:40:59,582
‫תחזיקי.‬
‫-מה?‬

569
00:40:59,583 --> 00:41:01,250
‫מה זה? גועל נפש.‬

570
00:41:02,291 --> 00:41:06,374
‫קחי, סאקיקו.‬
‫-אל תאחסני דברים בשולחן שלי.‬

571
00:41:06,375 --> 00:41:07,957
‫אני מצטערת.‬

572
00:41:07,958 --> 00:41:11,832
‫אני פשוט לא מסוגלת לזרוק חפצים ישנים לפח.‬
‫-מה אכפת לך?‬

573
00:41:11,833 --> 00:41:15,500
‫ממילא אף פעם לא השתמשת בהם בשביל ללמוד.‬

574
00:41:16,000 --> 00:41:19,707
‫היי! אל תשימי דברים על החפצים שלי!‬

575
00:41:19,708 --> 00:41:22,749
‫אסור לך פשוט...‬
‫-מספיק.‬

576
00:41:22,750 --> 00:41:25,666
‫שתיכן נשים מבוגרות. תפסיקו כבר!‬

577
00:41:26,750 --> 00:41:28,291
‫טוב, מצאנו.‬

578
00:41:28,791 --> 00:41:29,875
‫נהדר.‬

579
00:41:32,791 --> 00:41:33,833
‫איזו מהן היא שלי?‬

580
00:41:36,625 --> 00:41:39,458
‫זה מעלה בי זיכרונות.‬

581
00:41:40,041 --> 00:41:42,665
‫תראו מה זה.‬
‫-הנה שלך, טסונאקו.‬

582
00:41:42,666 --> 00:41:46,041
‫יש כאן את של כולן?‬
‫-כן. הנה שלך, מאקיקו.‬

583
00:41:46,875 --> 00:41:47,708
‫טאקיקו!‬

584
00:41:48,666 --> 00:41:50,290
‫סאקיקו!‬
‫-זאת שלי?‬

585
00:41:50,291 --> 00:41:51,832
‫נראה שחרקים כרסמו אותה.‬

586
00:41:51,833 --> 00:41:53,874
‫את שומרת על דברים ממש טוב, אימא.‬

587
00:41:53,875 --> 00:41:58,666
‫ובכן, חשבתי להראות לכן אותן‬
‫אם תתנהגו שלא כשורה אי פעם.‬

588
00:42:00,000 --> 00:42:02,249
‫שנאתי ללבוש את זה.‬
‫-גם אני.‬

589
00:42:02,250 --> 00:42:05,041
‫אבל אם לא היינו‬
‫לובשות אותן, היינו מקבלות עונש.‬

590
00:42:05,625 --> 00:42:09,624
‫לפני שהייתן הולכות לישון‬
‫הייתן משחזרות את "קוניסאדה צ'וג'י".‬

591
00:42:09,625 --> 00:42:11,291
‫את "קוניסאדה צ'וג'י"?‬
‫-כן.‬

592
00:42:12,000 --> 00:42:14,957
‫הייתן תוחבות סרגל ברצועה, כמו חרב.‬

593
00:42:14,958 --> 00:42:17,290
‫ואז...‬
‫-אני זוכרת!‬

594
00:42:17,291 --> 00:42:19,625
‫את תהיי צ'וג'י. אני אהיה המשרת שלו.‬

595
00:42:20,833 --> 00:42:24,165
‫"הלילה האחרון שלנו בהר אקאגי."‬

596
00:42:24,166 --> 00:42:26,415
‫"אה, אווז מגעגע..."‬

597
00:42:26,416 --> 00:42:27,999
‫דילגת על קטע אחד.‬
‫-מה?‬

598
00:42:28,000 --> 00:42:31,749
‫לפני כן הוא אומר משהו‬
‫על הבית שלו בכפר קוניסאדה.‬

599
00:42:31,750 --> 00:42:34,665
‫ואז, "אני מרגיש בודד", נכון?‬

600
00:42:34,666 --> 00:42:36,165
‫כן.‬
‫-נכון!‬

601
00:42:36,166 --> 00:42:38,207
‫ואז, "אה, אווז מגעגע."‬

602
00:42:38,208 --> 00:42:41,124
‫"הוא עף לעבר שמי הדרום."‬

603
00:42:41,125 --> 00:42:42,666
‫גונג!‬

604
00:42:46,125 --> 00:42:47,500
‫היי, מה זה?‬

605
00:42:48,958 --> 00:42:50,665
‫זה ממש יפה!‬
‫-נכון!‬

606
00:42:50,666 --> 00:42:52,582
‫כל כך יפה.‬
‫-אלה קמעות.‬

607
00:42:52,583 --> 00:42:55,165
‫ענדתן אותם לקראת הביקור הראשון שלכן במקדש.‬

608
00:42:55,166 --> 00:42:56,333
‫טסונאקו.‬

609
00:42:57,083 --> 00:42:58,957
‫זה של מאקיקו.‬

610
00:42:58,958 --> 00:43:01,958
‫היי, שלה יותר יפה.‬

611
00:43:02,458 --> 00:43:06,040
‫מאחר שהיא הייתה הילדה הראשונה,‬
‫אבא קנה אותו בחנות הכול-בו.‬

612
00:43:06,041 --> 00:43:06,957
‫איפה שלי?‬

613
00:43:06,958 --> 00:43:08,500
‫טאקיקו, את...‬

614
00:43:09,000 --> 00:43:11,166
‫בטח מחזרנו אחד מהם.‬

615
00:43:12,250 --> 00:43:16,665
‫הילדים הראשונים הם חדשים ומעניינים, אבל...‬
‫-ההרגשה הזו מתפוגגת עם כל ילד נוסף.‬

616
00:43:16,666 --> 00:43:21,790
‫המלחמה רק הסתיימה אז. לא היה זמן לכל זה.‬

617
00:43:21,791 --> 00:43:24,707
‫היינו צריכים להשיג מספיק אוכל לכולם.‬

618
00:43:24,708 --> 00:43:26,666
‫ואני לא קיבלתי שום דבר.‬

619
00:43:27,166 --> 00:43:28,915
‫ואתן תוהות למה אני צינית.‬

620
00:43:28,916 --> 00:43:31,582
‫קחי. זה לא חשוב.‬
‫-זה חשוב!‬

621
00:43:31,583 --> 00:43:33,957
‫זה חשוב מאוד.‬

622
00:43:33,958 --> 00:43:37,958
‫רק טיפשים רבים בגלל קמעות.‬
‫-רגע...‬

623
00:43:40,833 --> 00:43:42,500
‫את יכולה להיכנס למיטה, אימא.‬

624
00:43:43,000 --> 00:43:46,416
‫איך היא תוכל לישון,‬
‫עם כל הרעש שאנחנו עושות?‬

625
00:43:46,958 --> 00:43:48,875
‫אז שכולנו נלך לישון?‬
‫-זהו זה.‬

626
00:43:50,166 --> 00:43:51,290
‫כן, בואו נלך לישון.‬

627
00:43:51,291 --> 00:43:54,583
‫היי, אולי נכרוך את רצועות הבטן‬
‫מעל לפיג'מות שלנו?‬

628
00:43:55,083 --> 00:43:56,999
‫שלי לא תיסגר עליי.‬

629
00:43:57,000 --> 00:43:59,249
‫באמת? נראה שאת צודקת.‬

630
00:43:59,250 --> 00:44:01,291
‫יש לי פוטונים רזרביים?‬

631
00:44:01,791 --> 00:44:03,999
‫שמיכות יספיקו לנו.‬

632
00:44:04,000 --> 00:44:05,915
‫זה בסדר! אנחנו נחמם את החדר.‬

633
00:44:05,916 --> 00:44:07,291
‫אני אעזור.‬

634
00:44:19,291 --> 00:44:21,541
‫נראה לך שטקאו באמת הלך לשם?‬

635
00:44:22,041 --> 00:44:22,875
‫כן.‬

636
00:44:23,666 --> 00:44:25,750
‫אם אבא לא יחזור הביתה עד הבוקר,‬

637
00:44:26,625 --> 00:44:27,583
‫מה נעשה?‬

638
00:44:29,041 --> 00:44:31,082
‫שנספר לאימא?‬

639
00:44:31,083 --> 00:44:32,457
‫על "אתן יודעות מה"?‬

640
00:44:32,458 --> 00:44:33,708
‫תפסיקי.‬

641
00:44:34,791 --> 00:44:39,207
‫את זו שתהתה אם כדאי‬
‫לאישה לעשות גלים, נכון?‬

642
00:44:39,208 --> 00:44:40,791
‫זאת לא הייתי אני.‬

643
00:44:41,541 --> 00:44:44,958
‫אבא בטח קרא את העיתון, נכון?‬

644
00:44:46,458 --> 00:44:47,666
‫מי יודע?‬

645
00:44:48,916 --> 00:44:51,958
‫הוא נהג לקרוא כל דף ודף.‬
‫-נכון.‬

646
00:45:08,458 --> 00:45:10,791
‫אם משהו יקרה לאבא,‬

647
00:45:11,833 --> 00:45:13,875
‫זה יהיה בגללך, מאקיקו.‬

648
00:45:14,416 --> 00:45:16,458
‫כבר אמרתי לכן, זאת לא אני!‬

649
00:45:17,083 --> 00:45:20,666
‫אם לא את, אז מי?‬

650
00:45:21,250 --> 00:45:22,165
‫טאקיקו.‬

651
00:45:22,166 --> 00:45:24,458
‫אם באמת הייתי כותבת את זה,‬

652
00:45:24,958 --> 00:45:28,374
‫לא הייתי מזמינה את כולכן לכאן.‬
‫-מניין לנו לדעת?‬

653
00:45:28,375 --> 00:45:31,957
‫אולי חשבת שלא ידפיסו את המכתב‬
‫וכשראית שהדפיסו אותו, נבהלת.‬

654
00:45:31,958 --> 00:45:34,540
‫אולי זה מה שקרה?‬
‫-אני אתקשר לעיתון‬

655
00:45:34,541 --> 00:45:37,875
‫ואבקש לראות את המכתב המקורי.‬
‫-שקט! היא תשמע אתכן.‬

656
00:45:39,333 --> 00:45:41,500
‫נראה לכן שאימא קראה את זה?‬

657
00:45:42,666 --> 00:45:43,791
‫כנראה שלא.‬

658
00:45:44,291 --> 00:45:45,416
‫איך את יודעת?‬

659
00:45:46,375 --> 00:45:50,708
‫אבא השתמש בו כמשטח לקיצוץ ציפורניים‬
‫לפני שהיא הייתה יכולה להספיק לקרוא בו.‬

660
00:45:51,916 --> 00:45:53,040
‫היי, תיזהרי!‬

661
00:45:53,041 --> 00:45:55,625
‫למה לא סיפרת לי את זה קודם?‬

662
00:45:59,125 --> 00:46:00,666
‫הבטן של מישהי מקרקרת?‬

663
00:46:09,750 --> 00:46:11,749
‫מאקיקו, את מכינה משולשים.‬

664
00:46:11,750 --> 00:46:12,708
‫נכון.‬

665
00:46:13,291 --> 00:46:15,000
‫של אימא היו בצורת גליל, נכון?‬

666
00:46:15,500 --> 00:46:17,124
‫וטסונאקו, שלך נראה כמו תוף.‬

667
00:46:17,125 --> 00:46:18,165
‫נכון.‬

668
00:46:18,166 --> 00:46:21,499
‫נשים נשואות לומדות‬
‫את הסגנון של החמות שלהן.‬

669
00:46:21,500 --> 00:46:22,958
‫נכון.‬

670
00:46:26,208 --> 00:46:29,082
‫שלי יצא בצורת גליל. זאת בעיה?‬
‫-ממש לא.‬

671
00:46:29,083 --> 00:46:33,125
‫הכנת את שלך יפה, טאקיקו.‬
‫אני רואה שיש לך שנים של ניסיון.‬

672
00:46:34,750 --> 00:46:36,791
‫אבא תמיד אהב אותם.‬

673
00:46:37,333 --> 00:46:39,083
‫גם אני אוהבת אותם.‬

674
00:46:39,583 --> 00:46:42,249
‫טוב שיש כאלה כשהוא שותה בירה.‬

675
00:46:42,250 --> 00:46:43,540
‫ככה זה בסדר?‬

676
00:46:43,541 --> 00:46:45,541
‫בטח. אני אכין עוד.‬

677
00:46:49,916 --> 00:46:51,832
‫סאקיקו. על הסנטר שלך יש...‬

678
00:46:51,833 --> 00:46:52,916
‫כאן?‬
‫-כן.‬

679
00:46:54,875 --> 00:46:57,208
‫בכל זאת, איפה אבא יכול להיות?‬

680
00:46:59,458 --> 00:47:00,416
‫רגע.‬

681
00:47:01,208 --> 00:47:02,166
‫אבא...‬

682
00:47:03,291 --> 00:47:05,083
‫נתן לי כסף קודם.‬

683
00:47:05,666 --> 00:47:06,665
‫מתי?‬

684
00:47:06,666 --> 00:47:08,165
‫היום.‬
‫-באיזו שעה?‬

685
00:47:08,166 --> 00:47:10,833
‫בערב. הוא נתן לי את צרור השטרות שלו.‬

686
00:47:12,250 --> 00:47:13,957
‫הוא באמת מתכנן למות.‬

687
00:47:13,958 --> 00:47:15,250
‫תפסיקי!‬

688
00:47:19,041 --> 00:47:20,208
‫הוא הגיע!‬

689
00:47:20,791 --> 00:47:25,083
‫ברוך שובך!‬
‫-ברוך שובך!‬

690
00:47:30,208 --> 00:47:33,540
‫למה באת לכאן בשעה כזאת?‬

691
00:47:33,541 --> 00:47:34,708
‫זה עניין פעוט.‬

692
00:47:35,416 --> 00:47:37,332
‫רוצים שאני אנהל את המשרד באוסקה.‬

693
00:47:37,333 --> 00:47:40,707
‫אמרו לי להתייעץ עם אשתי‬
‫ולתת תשובה עד לבוקר.‬

694
00:47:40,708 --> 00:47:42,915
‫במקום להתקשר, החלטתי...‬
‫-איזה יופי!‬

695
00:47:42,916 --> 00:47:45,166
‫זאת סיבה למסיבה!‬

696
00:47:45,708 --> 00:47:47,832
‫שמעתן אותו, בנות.‬

697
00:47:47,833 --> 00:47:50,541
‫אתן מפילות אורז על הרצפה!‬

698
00:47:51,416 --> 00:47:52,708
‫טוב, תיכנס פנימה.‬

699
00:47:53,208 --> 00:47:54,500
‫בסדר.‬

700
00:47:55,958 --> 00:47:58,416
‫אל תדאגו. זה בגלל הילד.‬

701
00:47:59,333 --> 00:48:00,665
‫אופנוע פגע בו.‬

702
00:48:00,666 --> 00:48:03,583
‫הוא בבית החולים,‬
‫אבל הוא בסדר. אביכן יחזור הביתה.‬

703
00:48:04,583 --> 00:48:06,041
‫תודה לאל.‬
‫-כן.‬

704
00:48:24,791 --> 00:48:26,250
‫היי, אתה...‬

705
00:48:47,541 --> 00:48:49,333
‫זאת ממש הפתעה.‬

706
00:48:55,541 --> 00:48:57,875
‫אם תישארו ערות, תהיו עייפות מחר.‬

707
00:48:58,916 --> 00:49:00,208
‫עכשיו כבר מחר.‬

708
00:49:00,833 --> 00:49:02,583
‫אה, נכון.‬

709
00:49:17,833 --> 00:49:19,083
‫אתן תצטננו.‬

710
00:49:22,875 --> 00:49:25,875
‫אבא לא מגולח.‬

711
00:49:26,625 --> 00:49:29,375
‫לגברים קשה בבוקר.‬

712
00:49:29,875 --> 00:49:32,415
‫והנשים הופכות לכחושות.‬

713
00:49:32,416 --> 00:49:34,125
‫יותר ויותר, בכל שנה שחולפת.‬

714
00:49:44,666 --> 00:49:46,583
‫מה זה? מתנה על תרומתך לעיתון?‬

715
00:49:47,708 --> 00:49:51,416
‫זה טור המאנגה שמפרסמים בעיתון.‬

716
00:49:52,125 --> 00:49:52,958
‫מה?‬

717
00:49:57,791 --> 00:49:59,500
‫אימא שלך כתבה את המכתב?‬

718
00:50:03,208 --> 00:50:04,125
‫חכי!‬

719
00:50:05,750 --> 00:50:09,041
‫אם זאת היא, למה היא לא אמרה משהו?‬

720
00:50:09,750 --> 00:50:12,791
‫במשך כל היום הזה,‬
‫כולן אמרו שאני כתבתי אותו.‬

721
00:50:14,500 --> 00:50:15,791
‫רדי מזה כבר.‬

722
00:50:17,958 --> 00:50:19,665
‫אז אימא שלך ידעה.‬

723
00:50:19,666 --> 00:50:22,166
‫היא ידעה, אבל העמידה פנים שלא.‬

724
00:50:27,500 --> 00:50:30,208
‫אנחנו נגיד שאת כתבת אותו. בסדר?‬

725
00:50:33,541 --> 00:50:34,916
‫אה, העיתון.‬

726
00:51:00,708 --> 00:51:02,875
‫- קוטארו טאקזאווה -‬

727
00:51:13,583 --> 00:51:16,000
‫"אימנו המזדקנת אינה יודעת על כך‬

728
00:51:16,500 --> 00:51:20,625
‫"ונהנית מגיל הזהב שלה ביחד עם בעלה.‬

729
00:51:21,958 --> 00:51:26,000
‫"אנחנו, האחיות, נאנחות כעת כאיש אחד.‬

730
00:51:27,416 --> 00:51:32,875
‫"האם אושרן של נשים‬
‫באמת תלוי בכך שהן לא יעשו גלים?‬

731
00:51:34,708 --> 00:51:36,833
‫"כיום,‬

732
00:51:38,208 --> 00:51:39,708
‫"איני יכולה שלא לתהות."‬

733
00:54:27,875 --> 00:54:30,791
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬