1
00:00:07,666 --> 00:00:11,250
‫תודה רבה. בואי שוב.‬
‫-ברוכים הבאים.‬

2
00:00:11,916 --> 00:00:13,875
‫תודה, אני אקח את זה.‬

3
00:00:15,000 --> 00:00:17,708
‫ערב טוב.‬
‫-ברוך הבא.‬

4
00:00:18,750 --> 00:00:21,083
‫הסכום הוא 964 ין.‬

5
00:00:36,000 --> 00:00:38,958
‫תודה, בואי שוב.‬

6
00:01:00,666 --> 00:01:02,583
‫הסכום הוא 957 ין.‬

7
00:01:14,833 --> 00:01:15,875
‫גברתי!‬

8
00:01:17,541 --> 00:01:19,166
‫תראי לי מה יש לך בתיק.‬

9
00:01:23,791 --> 00:01:24,875
‫גנבה מחנות?‬

10
00:01:26,500 --> 00:01:28,124
‫אתה אומר שאני גנבתי אותן?‬

11
00:01:28,125 --> 00:01:30,083
‫- אננס, אפרסק -‬

12
00:01:30,208 --> 00:01:32,416
‫זה ממש מעליב.‬

13
00:01:34,833 --> 00:01:36,166
‫אם זה בגלל הכסף...‬

14
00:01:36,916 --> 00:01:37,750
‫תסתכל.‬

15
00:01:38,250 --> 00:01:39,750
‫אתה רואה? יש לי כסף.‬

16
00:01:40,250 --> 00:01:41,500
‫למה שאגנוב?‬

17
00:01:42,875 --> 00:01:45,750
‫אני אשלם על קופסאות השימורים. כמה זה?‬

18
00:01:54,083 --> 00:01:55,125
‫אתה יודע,‬

19
00:01:56,458 --> 00:01:57,833
‫כייסו אותי פעם.‬

20
00:01:59,166 --> 00:02:01,500
‫ברכבת. גנבו ממני כסף.‬

21
00:02:02,000 --> 00:02:04,874
‫אבל אף פעם לא לקחתי דברים ששייכים לאחרים.‬

22
00:02:04,875 --> 00:02:06,125
‫אני רצינית.‬

23
00:02:07,666 --> 00:02:10,125
‫תשאל את כולם. זאת האמת.‬

24
00:02:17,666 --> 00:02:18,708
‫לבעלי...‬

25
00:02:19,625 --> 00:02:21,750
‫יש אישה אחרת.‬

26
00:02:25,041 --> 00:02:28,208
‫היה לי קל יותר כשלא ידעתי את זה.‬

27
00:02:29,666 --> 00:02:31,500
‫אבל עכשיו, כשאני מחכה לו בערב,‬

28
00:02:32,166 --> 00:02:33,500
‫אני שומעת בתוך ראשי‬

29
00:02:34,125 --> 00:02:36,291
‫"קייקו אקאגי, קייקו אקאגי..."‬

30
00:02:37,625 --> 00:02:40,625
‫המילים האלו מתגלגלות בתוך ראשי כמו אבנים,‬

31
00:02:41,333 --> 00:02:44,125
‫ואני לא מסוגלת להישאר בבית. לכן...‬

32
00:02:50,000 --> 00:02:51,000
‫בבקשה ממך.‬

33
00:02:52,458 --> 00:02:53,457
‫בבקשה...‬

34
00:02:53,458 --> 00:02:55,833
‫אל תשאל אותי לשמי!‬

35
00:03:45,416 --> 00:03:46,416
‫מה את עושה?‬

36
00:03:48,750 --> 00:03:49,833
‫ברוך שובך.‬

37
00:03:50,875 --> 00:03:52,291
‫למה את כאן בחוץ?‬

38
00:03:56,416 --> 00:03:57,250
‫ברוך שובך!‬

39
00:03:57,875 --> 00:03:59,125
‫את יצאת מהבית מזמן.‬

40
00:04:00,375 --> 00:04:02,791
‫אני מבינה. נפגשת עם אבא בתחנה.‬

41
00:04:03,416 --> 00:04:06,124
‫לא, נגמר לנו הלחם.‬

42
00:04:06,125 --> 00:04:07,041
‫לחם?‬

43
00:04:07,583 --> 00:04:09,957
‫אם את יוצאת, תגידי לנו.‬

44
00:04:09,958 --> 00:04:12,499
‫הירו כבר היה בפניקה.‬

45
00:04:12,500 --> 00:04:13,957
‫לא נכון!‬

46
00:04:13,958 --> 00:04:16,082
‫שקט שם.‬
‫-אל תמציאי סיפורים.‬

47
00:04:16,083 --> 00:04:17,625
‫זה לא סיפור.‬

48
00:04:23,250 --> 00:04:26,999
‫"צמח, צומח, יצמח."‬

49
00:04:27,000 --> 00:04:28,915
‫תשתוק! אני לא צריכה ממך עזרה.‬

50
00:04:28,916 --> 00:04:30,124
‫- השירותים פנויים -‬

51
00:04:30,125 --> 00:04:31,916
‫אתה חייב לעשות קולות כשאתה אוכל?‬

52
00:04:32,416 --> 00:04:34,165
‫אתה מזדקן, יקירי.‬

53
00:04:34,166 --> 00:04:35,999
‫איך בדיוק?‬
‫-תפסיק להשפריץ מרק.‬

54
00:04:36,000 --> 00:04:40,291
‫כיום, גם כשאתה‬
‫לא מתרחץ, אתה לא ממש מלוכלך.‬

55
00:04:41,125 --> 00:04:44,790
‫אני זוכרת שבעבר הצווארון שלך היה משחיר‬

56
00:04:44,791 --> 00:04:47,874
‫והנעליים שלך היו לחות מבפנים.‬

57
00:04:47,875 --> 00:04:52,040
‫כפות הרגליים של אבא באמת לחות.‬
‫-אל תדברי על כפות רגליים כשאני אוכל.‬

58
00:04:52,041 --> 00:04:54,874
‫לדעתי אתה רגיש מדי.‬

59
00:04:54,875 --> 00:04:57,415
‫נכון. הוא גם תמיד בודק את תאריכי התפוגה.‬

60
00:04:57,416 --> 00:04:59,666
‫אני רגיש, אבל את חסרת רגישות.‬

61
00:05:00,166 --> 00:05:03,124
‫אם תישאר כזה, לא תצליח להתקדם בעבודה.‬

62
00:05:03,125 --> 00:05:05,374
‫שני הדברים האלה לא קשורים זה בזה.‬

63
00:05:05,375 --> 00:05:07,707
‫דווקא כן. אתה תגלה את זה יום אחד.‬

64
00:05:07,708 --> 00:05:09,166
‫אח שלי, אתה ממש ילד.‬

65
00:05:10,541 --> 00:05:12,791
‫אמרתי לך להפסיק להשפריץ!‬

66
00:05:13,791 --> 00:05:15,624
‫לא נורא אם משפריצים קצת קארי.‬

67
00:05:15,625 --> 00:05:18,750
‫תשתקו כבר, שניכם. תעלו למעלה.‬

68
00:05:20,666 --> 00:05:22,958
‫מה? אמרת שהלכת לקנות לחם, אימא.‬

69
00:05:24,041 --> 00:05:25,832
‫נכון, אבל הסופר היה סגור.‬

70
00:05:25,833 --> 00:05:27,415
‫איזה סופר?‬

71
00:05:27,416 --> 00:05:29,499
‫את הלכת...‬
‫-אתה רוצה תה?‬

72
00:05:29,500 --> 00:05:30,415
‫בטח.‬

73
00:05:30,416 --> 00:05:34,000
‫זה שמעבר לפסי הרכבת...‬
‫-איפה ספל התה של אבא?‬

74
00:05:38,375 --> 00:05:39,416
‫מי זה?‬

75
00:05:40,083 --> 00:05:43,083
‫בוא נתערב. זו בטח דודה טאקיקו.‬
‫-זו בטח דודה סאקי.‬

76
00:05:43,583 --> 00:05:44,458
‫אימא!‬

77
00:05:47,500 --> 00:05:48,625
‫זה די קשה.‬

78
00:05:49,375 --> 00:05:52,416
‫את צודקת! אבל זה נראה ממש קל.‬
‫-נכון.‬

79
00:05:59,416 --> 00:06:01,125
‫אחת-שתיים.‬
‫-שקט!‬

80
00:06:10,041 --> 00:06:11,125
‫לילה טוב.‬

81
00:06:16,958 --> 00:06:18,041
‫לילה טוב.‬

82
00:06:21,166 --> 00:06:22,875
‫חבל שאנחנו לא יכולים...‬

83
00:06:25,416 --> 00:06:27,500
‫אל תגיד "לא יכולים".‬

84
00:06:30,000 --> 00:06:31,916
‫זו לא אשמתך.‬

85
00:06:32,791 --> 00:06:33,833
‫אני פשוט...‬

86
00:06:34,666 --> 00:06:36,332
‫לא אישה מושכת.‬

87
00:06:36,333 --> 00:06:38,207
‫אבל בפעם ההיא...‬

88
00:06:38,208 --> 00:06:40,500
‫אל תדבר על הפעם ההיא.‬

89
00:06:45,833 --> 00:06:47,625
‫אם אנחנו לא יכולים לעשות את זה שוב...‬

90
00:06:48,750 --> 00:06:50,666
‫עכשיו את אמרת את זה.‬

91
00:06:51,166 --> 00:06:52,000
‫"לא יכולים."‬

92
00:06:56,750 --> 00:06:58,291
‫התכוונתי שאם זה יקרה שוב,‬

93
00:06:59,333 --> 00:07:03,291
‫לא נהיה יכולים להישאר ביחד כזוג, לדעתי.‬

94
00:07:04,291 --> 00:07:05,291
‫אמרת את זה שוב.‬

95
00:07:10,291 --> 00:07:11,166
‫תראה...‬

96
00:07:11,666 --> 00:07:13,916
‫בפעם הבאה, טוב?‬

97
00:07:14,416 --> 00:07:15,625
‫טאקיקו...‬

98
00:07:16,750 --> 00:07:19,916
‫חשבתי שזה מה שתכננת שנעשה הערב.‬

99
00:07:21,041 --> 00:07:22,750
‫הזמנת אותי לארוחה בשרית...‬

100
00:07:24,583 --> 00:07:26,166
‫וראינו את הסרט ההוא ביחד.‬

101
00:07:27,000 --> 00:07:30,333
‫אוי, זה ממש מעליב!‬

102
00:07:30,833 --> 00:07:33,375
‫לעולם לא הייתי עושה...‬

103
00:07:33,958 --> 00:07:35,375
‫תפסיק כבר!‬

104
00:07:37,166 --> 00:07:38,166
‫אה, הטלפון!‬

105
00:07:42,125 --> 00:07:43,208
‫אני באה...‬

106
00:07:45,291 --> 00:07:46,583
‫אני באה!‬

107
00:07:47,375 --> 00:07:48,500
‫אני תכף עונה!‬

108
00:07:50,083 --> 00:07:51,915
‫סיימתי להכין אותו.‬

109
00:07:51,916 --> 00:07:55,166
‫אתה יודע, בדירה הזאת יש חימום בכל חדר.‬

110
00:07:56,083 --> 00:07:58,165
‫אנחנו לא זקוקים לשולחן חימום.‬

111
00:07:58,166 --> 00:08:00,290
‫אימא שלי חיה בכפר.‬

112
00:08:00,291 --> 00:08:03,249
‫היא אוהבת להתחמם רק ככה.‬

113
00:08:03,250 --> 00:08:06,165
‫זהו זה! אימא, הוא מוכן!‬
‫-היא ישנה כבר!‬

114
00:08:06,166 --> 00:08:07,333
‫סיימתי להכין אותו!‬

115
00:08:09,041 --> 00:08:12,624
‫נו, באמת! לכן אמרתי לך‬
‫להרכיב אותו בחדר שלה!‬

116
00:08:12,625 --> 00:08:15,374
‫תסתכלי.‬
‫-איזה יופי! שולחן חימום!‬

117
00:08:15,375 --> 00:08:17,540
‫זה נחמד, נכון?‬
‫-מי זה יכול להיות?‬

118
00:08:17,541 --> 00:08:19,625
‫תענה, הידה!‬
‫-בסדר, אני עונה.‬

119
00:08:21,958 --> 00:08:23,250
‫בית ג'ינאי.‬

120
00:08:47,041 --> 00:08:47,875
‫הלו?‬

121
00:08:48,583 --> 00:08:51,041
‫מה? טקאו?‬

122
00:08:54,750 --> 00:08:56,958
‫למה אתה מתקשר מאוחר כל כך?‬

123
00:08:57,458 --> 00:09:00,666
‫אבא שלך גרם לשרפה קטנה באיקגאמי.‬

124
00:09:01,250 --> 00:09:02,582
‫הבית נשרף?‬

125
00:09:02,583 --> 00:09:07,083
‫לא היה צורך בכבאית, אבל הבית ספוג במים.‬

126
00:09:08,041 --> 00:09:10,082
‫איך זה קרה?‬

127
00:09:10,083 --> 00:09:12,875
‫הוא נרדם עם סיגריה בוערת.‬
‫-סיגריה?‬

128
00:09:13,583 --> 00:09:16,207
‫השכנים ראו את זה והזמינו אמבולנס.‬

129
00:09:16,208 --> 00:09:17,833
‫כלומר, את מכבי האש.‬

130
00:09:18,958 --> 00:09:22,000
‫הייתה לי תחושה שמשהו כזה יקרה.‬

131
00:09:22,583 --> 00:09:23,625
‫כשאימא...‬

132
00:09:24,125 --> 00:09:25,290
‫מתה...‬

133
00:09:25,291 --> 00:09:28,333
‫אמרתי לו שיעבור לגור עם אחת מאיתנו,‬

134
00:09:28,833 --> 00:09:30,750
‫אבל הוא אמר שהוא מסתדר לבדו.‬

135
00:09:32,625 --> 00:09:33,832
‫טסונאקו?‬

136
00:09:33,833 --> 00:09:37,207
‫אבא יכול להיות עקשן מאוד.‬

137
00:09:37,208 --> 00:09:38,208
‫הלו?‬

138
00:10:25,291 --> 00:10:28,750
‫- אשורה: ארבע אחיות -‬

139
00:10:29,458 --> 00:10:35,749
‫הרבה פעמים עולה משם ריח של דברים שנשרפים.‬

140
00:10:35,750 --> 00:10:40,790
‫כלתי ואני היינו מודאגות,‬
‫אבל לא רצינו להלשין עליו.‬

141
00:10:40,791 --> 00:10:42,749
‫הוא לא אמר לנו שום דבר.‬

142
00:10:42,750 --> 00:10:44,207
‫אני מבינה.‬

143
00:10:44,208 --> 00:10:46,290
‫גם אנחנו דאגנו.‬

144
00:10:46,291 --> 00:10:49,541
‫אסור לגבר זקן כמוהו לחיות לבדו.‬

145
00:10:50,083 --> 00:10:53,165
‫עשינו כל מה שיכולנו כדי לשכנע אותו בזה.‬

146
00:10:53,166 --> 00:10:55,041
‫אם הוא יגרום לשרפה,‬

147
00:10:55,541 --> 00:10:58,291
‫הבית שלו לא יהיה היחיד שיישרף.‬

148
00:11:00,708 --> 00:11:02,000
‫אוי ואבוי.‬

149
00:11:05,208 --> 00:11:07,208
‫זאת מכונית ממש מפוארת.‬

150
00:11:08,458 --> 00:11:09,583
‫סאקיקו?‬

151
00:11:10,083 --> 00:11:12,332
‫אחותכן הקטנה?‬

152
00:11:12,333 --> 00:11:14,458
‫כן.‬
‫-לא ייאמן.‬

153
00:11:16,125 --> 00:11:21,916
‫בנות, הסתדרתן בחיים,‬
‫אז בבקשה מכן, טפלו באביכן.‬

154
00:11:22,416 --> 00:11:25,416
‫אנחנו נדבר על זה בינינו.‬
‫-אנחנו מצטערות מאוד.‬

155
00:11:25,916 --> 00:11:28,957
‫לילה טוב.‬
‫-מה קורה?‬

156
00:11:28,958 --> 00:11:31,415
‫אני רואה שהבית עדיין עומד על תילו.‬

157
00:11:31,416 --> 00:11:35,082
‫אנחנו צריכות להביא להן עוגיות אחר כך.‬

158
00:11:35,083 --> 00:11:37,707
‫טוב שהאש לא התפשטה יותר מכך.‬

159
00:11:37,708 --> 00:11:39,875
‫מה מצחיק כל כך?‬
‫-שום דבר.‬

160
00:11:41,000 --> 00:11:43,290
‫מצחיק יותר לבוא לשרפה בלבוש כזה!‬

161
00:11:43,291 --> 00:11:47,707
‫אם הייתן מבקשות,‬
‫הייתי אוספת את כולכן במכונית שלי.‬

162
00:11:47,708 --> 00:11:50,249
‫באנו ברכבת. זה היה מהיר יותר.‬

163
00:11:50,250 --> 00:11:53,165
‫הגענו לכאן לפנייך. את האחרונה שהגיעה.‬

164
00:11:53,166 --> 00:11:56,499
‫יש לי תינוק,‬
‫אז אני לא יכולה פשוט לעזוב הכול ולצאת.‬

165
00:11:56,500 --> 00:11:58,832
‫בטח התעכבת בשביל להתלבש יפה.‬

166
00:11:58,833 --> 00:12:02,291
‫ואת נראית כאילו שאת בדרך לשוק הדגים.‬
‫-מה אמרת?‬

167
00:12:04,125 --> 00:12:07,415
‫תגידי לי את זה ישר בפנים!‬
‫-בדרך לשוק הדגים!‬

168
00:12:07,416 --> 00:12:11,082
‫זה לא הזמן למריבות. יש לנו מזל שאבא בחיים!‬

169
00:12:11,083 --> 00:12:15,166
‫שקט. הוא ישמע אתכן.‬
‫בואו ניכנס פנימה. קדימה.‬

170
00:12:15,875 --> 00:12:16,708
‫חכו לי!‬

171
00:12:17,541 --> 00:12:19,750
‫רק רגע.‬

172
00:12:20,250 --> 00:12:23,250
‫מה?‬
‫-אולי צריך לומר לו את זה מפורשות?‬

173
00:12:24,041 --> 00:12:24,957
‫מה?‬

174
00:12:24,958 --> 00:12:26,291
‫לאבא.‬

175
00:12:26,833 --> 00:12:30,957
‫זה קרה כי אנחנו חוששות לדבר איתו.‬

176
00:12:30,958 --> 00:12:32,040
‫אנחנו נגיד לו...‬

177
00:12:32,041 --> 00:12:33,875
‫מה נגיד לו?‬

178
00:12:34,541 --> 00:12:37,249
‫שגילו משפיע עליו יותר מכפי שהוא חושב?‬

179
00:12:37,250 --> 00:12:39,415
‫שאולי הוא סנילי?‬
‫-סאקיקו!‬

180
00:12:39,416 --> 00:12:40,875
‫הוא ישמע אותך!‬

181
00:12:41,791 --> 00:12:45,332
‫אוי, מתחיל להיות קר. בואו ניכנס פנימה.‬

182
00:12:45,333 --> 00:12:47,000
‫באמת קר!‬

183
00:12:56,166 --> 00:12:58,416
‫אתה ישן כאן, אבא?‬

184
00:12:58,916 --> 00:13:00,916
‫לא כל הבית נשרף.‬

185
00:13:01,416 --> 00:13:03,916
‫לא היה צורך בכך שכל ארבעתכן תבואו.‬

186
00:13:04,958 --> 00:13:08,666
‫אבא, עכשיו אתה מבין עד כמה אימא עזרה לך?‬

187
00:13:09,500 --> 00:13:11,915
‫היא תמיד שמה מים במאפרות שלך.‬

188
00:13:11,916 --> 00:13:13,250
‫נכון.‬

189
00:13:13,750 --> 00:13:18,375
‫והיא החזירה את כל הכריות‬
‫למקום לאחר שהאורחים הלכו.‬

190
00:13:19,458 --> 00:13:22,750
‫נשים צריכות להאריך ימים יותר מגברים.‬

191
00:13:23,666 --> 00:13:25,583
‫הגברים צריכים למות ראשונים.‬

192
00:13:26,708 --> 00:13:29,540
‫אבא, אנחנו צריכים לדבר.‬
‫-מוטב שנדבר מחר.‬

193
00:13:29,541 --> 00:13:31,041
‫איפה תישן עכשיו, אבא?‬

194
00:13:31,625 --> 00:13:32,665
‫בחדר השני.‬

195
00:13:32,666 --> 00:13:35,499
‫בלי פוטון?‬
‫-אני אקח את הפוטון של האורחים.‬

196
00:13:35,500 --> 00:13:36,957
‫אני...‬
‫-לא, זה בסדר.‬

197
00:13:36,958 --> 00:13:39,166
‫אבל אתה לא חייב...‬
‫-אמרתי שאני מסתדר!‬

198
00:13:41,750 --> 00:13:43,291
‫הוא כזה עקשן.‬

199
00:13:43,958 --> 00:13:45,250
‫אבא!‬

200
00:13:45,750 --> 00:13:49,165
‫האחיות שלי היו צריכות‬
‫להתנצל בפני השכנים שלך. אתה לא מבין?‬

201
00:13:49,166 --> 00:13:51,666
‫זאת לא טרחה רבה.‬
‫-דווקא כן!‬

202
00:13:52,833 --> 00:13:55,666
‫למה אתה לא מתנצל על הבעיות שגרמת?‬

203
00:13:56,250 --> 00:13:59,083
‫זה המעט שאתה יכול...‬
‫-תפסיקי כבר.‬

204
00:13:59,666 --> 00:14:01,375
‫בואו נסדר את המקום הזה.‬

205
00:14:03,666 --> 00:14:06,833
‫יש כאן סינר?‬
‫-צריך להחליף את הטאטאמי.‬

206
00:14:07,333 --> 00:14:11,791
‫המחיר הוא 10,000 ין לאחד,‬
‫אז זה יוצא 60,000 בסך הכול.‬

207
00:14:13,875 --> 00:14:17,624
‫סאקיקו, דברי איתנו‬
‫לפני שתתחילי לקנות דברים.‬

208
00:14:17,625 --> 00:14:21,582
‫לא אמרתי שאשלם על זה לבדי!‬
‫את תמיד נחפזת להסיק מסקנות.‬

209
00:14:21,583 --> 00:14:23,415
‫אני מודאגת.‬
‫-זה ממש מגעיל.‬

210
00:14:23,416 --> 00:14:27,957
‫הידה בסדר עכשיו, אבל מה יהיה אם הוא ייפצע?‬

211
00:14:27,958 --> 00:14:30,416
‫גם קריירה קצרה יכולה להיות טובה.‬

212
00:14:31,333 --> 00:14:34,541
‫ראיתי את "רוקי 2" לפני כמה ימים ו...‬

213
00:14:35,041 --> 00:14:35,916
‫עם מי?‬

214
00:14:36,416 --> 00:14:39,457
‫מה זה חשוב?‬
‫-עם מר קאטסומאטה, לדעתי.‬

215
00:14:39,458 --> 00:14:42,999
‫בכל אופן, הגיבור הוא עני...‬
‫-אתם מסתדרים ביניכם?‬

216
00:14:43,000 --> 00:14:46,415
‫גם אני תוהה בקשר לזה.‬
‫-אבל אז הוא הופך לאלוף פתאום‬

217
00:14:46,416 --> 00:14:50,291
‫ומתחיל לבזבז כסף בטירוף.‬
‫-מאקיקו, תעזרי לי עם זה.‬

218
00:14:50,791 --> 00:14:54,625
‫הוא קונה בית גדול ומכונית מפונפנת.‬

219
00:14:55,250 --> 00:14:58,624
‫זה נשמע טוב יותר‬
‫מאשר רק להסס ולא לעשות שום דבר!‬

220
00:14:58,625 --> 00:15:01,249
‫לפחות הוא בן אדם אמיתי!‬

221
00:15:01,250 --> 00:15:04,415
‫למה את מתכוונת?‬
‫-אולי נסיים כאן מחר?‬

222
00:15:04,416 --> 00:15:06,874
‫לא רואים את הסוף.‬
‫-אולי נלך לישון קצת?‬

223
00:15:06,875 --> 00:15:08,874
‫או שאתן רוצות תה?‬
‫-למי התכוונת?‬

224
00:15:08,875 --> 00:15:11,582
‫מי מהססת לעשות דברים?‬
‫-תפסיקו כבר, שתיכן.‬

225
00:15:11,583 --> 00:15:13,874
‫מי?‬
‫-תפסיקו לריב, או שתלכו הביתה.‬

226
00:15:13,875 --> 00:15:16,165
‫שתיכן, הצעירות, ממש חסרות דאגה.‬

227
00:15:16,166 --> 00:15:18,332
‫אתן לא מודאגות בגלל אבא?‬

228
00:15:18,333 --> 00:15:21,333
‫זה לא הזמן לריב בגלל רוקי,‬
‫או לוקהיד, או איך שלא אומרים את זה.‬

229
00:15:21,833 --> 00:15:22,958
‫איפה לשים את זה?‬

230
00:15:23,750 --> 00:15:26,125
‫שמעתן את זה? "רוקי" ו"לוקהיד".‬
‫-נו, באמת...‬

231
00:15:27,583 --> 00:15:30,166
‫זה באמת הזמן למשחקי מילים?‬

232
00:15:30,666 --> 00:15:33,749
‫אז מה שתיכן, המבוגרות, חושבות?‬

233
00:15:33,750 --> 00:15:35,458
‫ובכן...‬

234
00:15:35,958 --> 00:15:37,208
‫תראו...‬

235
00:15:37,708 --> 00:15:42,000
‫אם לא נעשה שום דבר,‬
‫איך נוכל להסתכל לשכנים בעיניים?‬

236
00:15:43,875 --> 00:15:46,208
‫אולי אבא צריך לעבור לגור עם אחת מאיתנו?‬

237
00:15:47,250 --> 00:15:50,415
‫או שאחת מאיתנו תגור פה.‬
‫-צר לי, אבל אני לא יכולה.‬

238
00:15:50,416 --> 00:15:53,540
‫אני צריכה לטפל בתינוק ובחמות.‬
‫-אבל יש לך מקום בבית.‬

239
00:15:53,541 --> 00:15:55,749
‫לטסונאקו יש הכי הרבה מקום בבית!‬

240
00:15:55,750 --> 00:15:59,082
‫לא! אני לא יכולה לגור עם גבר זקן וזעפן.‬

241
00:15:59,083 --> 00:16:00,957
‫כל התלמידים שלי יעזבו.‬

242
00:16:00,958 --> 00:16:03,083
‫התלמידים שלך, את אומרת?‬

243
00:16:03,916 --> 00:16:05,915
‫הם בטח גברים.‬
‫-מאקיקו!‬

244
00:16:05,916 --> 00:16:08,457
‫אני באה!‬
‫-ברור שיש ביניהם גם גברים.‬

245
00:16:08,458 --> 00:16:10,665
‫בין אם הם לומדים שמיסן או איקבנה,‬

246
00:16:10,666 --> 00:16:13,624
‫מוטב שלא כל התלמידים‬
‫יהיו גברים או נשים בלבד.‬

247
00:16:13,625 --> 00:16:17,332
‫הנשים יתלבשו יפה‬
‫רק אם אחד התלמידים יהיה גבר.‬

248
00:16:17,333 --> 00:16:19,082
‫תראו, טסונאקו מזיעה.‬

249
00:16:19,083 --> 00:16:20,999
‫טוב, אני מתקרבת לגיל המעבר.‬

250
00:16:21,000 --> 00:16:23,749
‫ברור שאני מזיעה.‬
‫-את לא נראית ככה.‬

251
00:16:23,750 --> 00:16:27,082
‫טאקיקו בטח נראית מבוגרת יותר בחושך.‬

252
00:16:27,083 --> 00:16:29,457
‫אל תגידי דבר כזה לאישה מאוהבת!‬

253
00:16:29,458 --> 00:16:33,207
‫אבל זאת האמת. טסונאקו, אם יסחטו‬
‫את שתיכן כמו צנון, יצא ממך יותר מיץ.‬

254
00:16:33,208 --> 00:16:35,540
‫אבל היא לא צנון! למה שיסחטו אותה?‬

255
00:16:35,541 --> 00:16:37,165
‫אם כבר מדברים על צנון,‬

256
00:16:37,166 --> 00:16:40,540
‫לאחרונה אכלתי צנון בשם "צנון חולדה".‬

257
00:16:40,541 --> 00:16:44,249
‫יש לו צבע של חולדה, אבל הוא יבש כמו צנון.‬

258
00:16:44,250 --> 00:16:46,749
‫הוא לא עסיסי, אבל פיקנטי.‬

259
00:16:46,750 --> 00:16:49,332
‫אז זה מה שאני? צנון חולדה?‬

260
00:16:49,333 --> 00:16:52,915
‫אבל הם טעימים, והולכים עם אטריות סובה.‬

261
00:16:52,916 --> 00:16:56,666
‫אני בטוחה שהאדון הבלש אומר,‬
‫"אולי היא לא נראית מרשימה,‬

262
00:16:57,166 --> 00:16:59,290
‫"אבל היא טעימה."‬

263
00:16:59,291 --> 00:17:00,916
‫את יצאת מדעתך?‬

264
00:17:01,916 --> 00:17:03,957
‫תפני את הדרך!‬
‫-מה את עושה?‬

265
00:17:03,958 --> 00:17:06,582
‫את רצינית? לא ייאמן.‬

266
00:17:06,583 --> 00:17:09,499
‫ספרי את הבדיחות הגסות שלך בבית שלך.‬

267
00:17:09,500 --> 00:17:11,332
‫אני פשוט טיפוס גס רוח.‬

268
00:17:11,333 --> 00:17:15,374
‫כשארבע אחיות נמצאות ביחד,‬
‫תמיד יהיו ביניהן קשיים וחיכוכים.‬

269
00:17:15,375 --> 00:17:16,957
‫מה את עושה?‬

270
00:17:16,958 --> 00:17:19,790
‫תפסיקי לדחוף, לעזאזל!‬

271
00:17:19,791 --> 00:17:22,290
‫מי עושה קשיים ומי עושה חיכוכים?‬
‫-זוזי כבר.‬

272
00:17:22,291 --> 00:17:24,375
‫מה? אני צריכה לזוז?‬

273
00:17:25,291 --> 00:17:27,874
‫רק רגע.‬

274
00:17:27,875 --> 00:17:31,457
‫עכשיו צריך להרים אותו. תרימי!‬

275
00:17:31,458 --> 00:17:33,707
‫אולי תיזהרי?‬

276
00:17:33,708 --> 00:17:35,457
‫מה הבעיה שלך?‬

277
00:17:35,458 --> 00:17:38,249
‫תפסיקי!‬
‫-זה לא קרה באשמתי!‬

278
00:17:38,250 --> 00:17:40,499
‫עכשיו שקיות האשפה תקועות שם.‬

279
00:17:40,500 --> 00:17:42,541
‫זה רטוב! גועל נפש!‬

280
00:17:44,875 --> 00:17:45,874
‫נו, באמת...‬

281
00:17:45,875 --> 00:17:47,000
‫תיזהרו, חרק!‬

282
00:17:48,166 --> 00:17:49,915
‫רגע, זה לא חרק.‬
‫-נו, באמת!‬

283
00:17:49,916 --> 00:17:52,333
‫אלה סימני חריכה.‬
‫-הפחדת אותי.‬

284
00:17:54,916 --> 00:17:58,040
‫זאת הייתה אנחה ממש חזקה.‬

285
00:17:58,041 --> 00:18:00,582
‫אנשים עם אף בולט נאנחים חזק יותר.‬

286
00:18:00,583 --> 00:18:03,666
‫זה חדש לי.‬
‫-את חושבת על נחירות, לא על אנחות.‬

287
00:18:05,333 --> 00:18:08,000
‫תשמעו את סאקיקו.‬

288
00:18:10,125 --> 00:18:12,000
‫אין לה שום דאגות.‬

289
00:18:12,958 --> 00:18:16,500
‫ההנקה וחמותה מתישות אותה.‬

290
00:18:17,000 --> 00:18:21,124
‫אם חמותה מתישה אותה, שלא תגור ביחד איתה.‬
‫-לא יפה לומר את זה.‬

291
00:18:21,125 --> 00:18:23,040
‫ככלות הכול, אנחנו אחיות.‬

292
00:18:23,041 --> 00:18:24,290
‫יופי, היא פועלת.‬

293
00:18:24,291 --> 00:18:26,125
‫האור לא חזק מדי?‬

294
00:18:27,583 --> 00:18:29,624
‫זאת נורה של 100 ואט.‬
‫-גם 60 ואט תספיק.‬

295
00:18:29,625 --> 00:18:32,833
‫אבל כך יהיה לו קל יותר לקרוא את העיתון.‬

296
00:18:38,625 --> 00:18:40,375
‫תיזהרי לא להצטנן, סאקיקו.‬

297
00:18:43,083 --> 00:18:45,000
‫לולא מה שקרה...‬

298
00:18:47,708 --> 00:18:49,208
‫אולי אימא הייתה פה עדיין?‬

299
00:18:51,125 --> 00:18:53,833
‫אם לאבא לא הייתה פילגש,‬

300
00:18:55,666 --> 00:18:59,625
‫ואימא לא הייתה מתמוטטת‬
‫מול דירתה של האישה ההיא...‬

301
00:19:01,125 --> 00:19:02,541
‫שעתה פשוט הגיעה.‬

302
00:19:03,458 --> 00:19:07,541
‫כך או כך, היא הייתה‬
‫מתה לפניו ומשאירה אותו לבדו.‬

303
00:19:08,125 --> 00:19:10,041
‫זה מה שהגורל קבע.‬

304
00:19:10,791 --> 00:19:11,916
‫את טועה.‬

305
00:19:13,625 --> 00:19:14,458
‫מה?‬

306
00:19:15,458 --> 00:19:17,999
‫לא היית שם כשהיא התמוטטה.‬

307
00:19:18,000 --> 00:19:23,625
‫נכון, אבל...‬
‫-אני לעולם לא אשכח את פניה של אימא.‬

308
00:19:29,458 --> 00:19:30,791
‫האישה ההיא...‬

309
00:19:32,041 --> 00:19:33,250
‫איך קראו לה?‬

310
00:19:34,416 --> 00:19:35,750
‫לפילגש.‬

311
00:19:37,333 --> 00:19:38,250
‫טומוקו.‬

312
00:19:38,958 --> 00:19:40,541
‫טומוקו טסוצ'יה.‬

313
00:19:41,125 --> 00:19:44,916
‫נראה לכן שהם מתראים עדיין?‬

314
00:19:45,708 --> 00:19:49,333
‫אין מצב. היא התחתנה שוב, נכון?‬

315
00:19:49,916 --> 00:19:50,958
‫אני לא בטוחה.‬

316
00:19:52,041 --> 00:19:54,041
‫אנשים יכולים פשוט לנתק קשר לגמרי?‬

317
00:19:54,708 --> 00:19:55,583
‫ובכן...‬

318
00:19:56,166 --> 00:19:59,625
‫זה בטח תלוי באופי.‬
‫-זה בלתי אפשרי.‬

319
00:20:03,708 --> 00:20:05,208
‫זה פשוט בלתי אפשרי.‬

320
00:20:06,541 --> 00:20:08,416
‫אי אפשר לדעת, נכון?‬

321
00:20:09,208 --> 00:20:10,166
‫כלומר,‬

322
00:20:11,291 --> 00:20:15,583
‫מעולם לא חשבתי שאבא שלנו יעשה משהו כזה.‬

323
00:20:21,416 --> 00:20:22,250
‫תתקרבו אליי.‬

324
00:20:28,208 --> 00:20:31,083
‫אבא עשה את זה גם בעבר.‬

325
00:20:31,833 --> 00:20:32,666
‫מה?‬

326
00:20:33,833 --> 00:20:37,625
‫לדעתי זה קרה מייד לאחר שהמלחמה הסתיימה.‬

327
00:20:38,833 --> 00:20:43,415
‫בתקופה כלשהי הוא הרוויח יותר,‬
‫בעבודה עם אלומיניום מגולוון.‬

328
00:20:43,416 --> 00:20:45,583
‫זה היה לפני שנולדתי.‬
‫-גם לפני שאני נולדתי.‬

329
00:20:46,541 --> 00:20:47,708
‫הייתה אישה אחת.‬

330
00:20:48,208 --> 00:20:52,541
‫היא התאלמנה במלחמה,‬
‫והייתה לה מסעדה קטנה בשוק השחור.‬

331
00:20:53,500 --> 00:20:56,040
‫היו לה מכנסי עבודה צעקניים מבד צ'ירימן?‬

332
00:20:56,041 --> 00:20:57,749
‫את זוכרת את זה?‬

333
00:20:57,750 --> 00:20:58,666
‫כן.‬

334
00:20:59,291 --> 00:21:01,416
‫כשהייתי קמה ללכת לשירותים,‬

335
00:21:02,250 --> 00:21:04,458
‫הייתי שומעת את אימא עובדת עם הרחיים.‬

336
00:21:05,458 --> 00:21:09,666
‫היא טחנה חיטה ששלחו לה מהכפר.‬

337
00:21:11,958 --> 00:21:13,958
‫הקול הרועם והחורק הזה...‬

338
00:21:15,250 --> 00:21:18,708
‫קול הטחינה הזה, שחזר ונשנה...‬

339
00:21:20,416 --> 00:21:22,875
‫והייתה לה הבעה ממש מפחידה.‬

340
00:21:24,708 --> 00:21:26,083
‫למרות שהייתי קטנה,‬

341
00:21:27,250 --> 00:21:31,166
‫הבנתי שאבא בטח היה בביתה של האישה ההיא.‬

342
00:21:43,500 --> 00:21:44,333
‫מה זה?‬

343
00:21:46,500 --> 00:21:48,499
‫אבא!‬
‫-אוי, לא!‬

344
00:21:48,500 --> 00:21:51,374
‫אבא, זה הבית שלך.‬

345
00:21:51,375 --> 00:21:55,041
‫אתה לא צריך להתגנב בחושך בשביל לשתות.‬

346
00:21:55,625 --> 00:21:58,333
‫אסור לך להמשיך לגור לבדך.‬

347
00:21:58,833 --> 00:22:02,999
‫אם תגרום לשרפה שוב, התנצלות כבר לא תספיק.‬

348
00:22:03,000 --> 00:22:05,707
‫אתה לא גר בחווה מבודדת.‬

349
00:22:05,708 --> 00:22:07,541
‫אני צריך פשוט להפסיק לעשן.‬

350
00:22:08,541 --> 00:22:10,540
‫היי, תיזהר!‬

351
00:22:10,541 --> 00:22:13,750
‫בחייך! אתה אפילו‬
‫לא ניגבת את כפות הרגליים שלך.‬

352
00:22:14,250 --> 00:22:16,416
‫כדאי שגם את תנגבי את כפות רגלייך.‬

353
00:22:17,375 --> 00:22:18,999
‫יש פה סירחון של אלכוהול.‬

354
00:22:19,000 --> 00:22:21,208
‫קחי מטלית ותסחטי אותה באמבט...‬

355
00:22:22,833 --> 00:22:23,791
‫מה?‬

356
00:22:30,458 --> 00:22:32,290
‫אבא!‬
‫-אוי, אבא...‬

357
00:22:32,291 --> 00:22:34,666
‫לא היית חייב להשליך הכול לפח.‬

358
00:22:42,708 --> 00:22:45,833
‫יש לו כל כך הרבה סאקה?‬

359
00:22:53,166 --> 00:22:54,458
‫הגיע הזמן.‬

360
00:22:58,583 --> 00:22:59,708
‫אתה צריך לקום.‬

361
00:23:03,458 --> 00:23:04,583
‫כן.‬

362
00:23:06,041 --> 00:23:07,708
‫אתה חייב להתאמן.‬

363
00:23:10,416 --> 00:23:11,375
‫אני אתאמן.‬

364
00:23:13,791 --> 00:23:15,416
‫ישנת עם פיג'מה?‬

365
00:23:18,458 --> 00:23:19,625
‫כן.‬

366
00:23:20,500 --> 00:23:21,416
‫שקרן.‬

367
00:23:23,291 --> 00:23:24,666
‫אתה ישנת עירום.‬

368
00:23:28,541 --> 00:23:31,333
‫מה אם ייתפסו לך השרירים בכתף?‬

369
00:23:35,916 --> 00:23:37,291
‫אז אשלם את המחיר.‬

370
00:23:58,791 --> 00:24:01,083
‫קאטסוטושי בכה במשך הלילה?‬

371
00:24:02,041 --> 00:24:05,083
‫הוא התעורר בבכי פעם אחת‬
‫ואימא שלי הרדימה אותו.‬

372
00:24:06,083 --> 00:24:08,750
‫תגיד לאימא שלך שאהיה בבית אחר הצהריים.‬

373
00:24:10,750 --> 00:24:13,166
‫מה המצב שם?‬

374
00:24:13,958 --> 00:24:16,750
‫נשרפו לו הפוטון והטאטאמי.‬

375
00:24:18,208 --> 00:24:20,333
‫האחיות שלי ממש מלודרמטיות.‬

376
00:24:23,291 --> 00:24:24,999
‫- יש לי פגישה בשעה מוקדמת -‬

377
00:24:25,000 --> 00:24:27,249
‫אבא אמור לעבוד היום?‬

378
00:24:27,250 --> 00:24:28,707
‫לא.‬

379
00:24:28,708 --> 00:24:31,375
‫הוא פשוט לא רצה להיתקל בנו.‬

380
00:24:32,000 --> 00:24:34,874
‫זה בסדר. אתן דואגות יותר מדי.‬

381
00:24:34,875 --> 00:24:38,041
‫נכון, אבל...‬
‫-יש אנשים חצופים.‬

382
00:24:38,541 --> 00:24:41,750
‫רגע אחד הם מתביישים‬
‫וברגע שאחריו הם כבר שוכחים זאת.‬

383
00:25:16,875 --> 00:25:21,791
‫בסוף לא ניהלנו עם אבא את השיחה ההיא,‬
‫אבל אני מניחה שהוא ייזהר בעתיד הקרוב.‬

384
00:25:22,291 --> 00:25:26,165
‫מוטב שננסה לשכנע אותו בתקופה רגועה יותר.‬

385
00:25:26,166 --> 00:25:28,875
‫אם ננסה לעשות זאת כעת,‬
‫הוא יחשוב שאנחנו תוקפות אותו.‬

386
00:25:30,291 --> 00:25:32,625
‫כמעט שכחתי.‬

387
00:25:33,416 --> 00:25:37,290
‫אני רוצה לקחת את הקימונו‬
‫שעשוי מבד אושימה טסומוגי.‬

388
00:25:37,291 --> 00:25:39,957
‫אושימה טסומוגי? זה שבצבע הבוץ?‬

389
00:25:39,958 --> 00:25:42,083
‫אימא אמרה שאני יכולה לקבל אותו.‬

390
00:25:42,583 --> 00:25:44,666
‫מה, זה שמקושט בזיקוקים?‬

391
00:25:45,166 --> 00:25:48,208
‫היא הבטיחה אותו גם לי.‬
‫-אלו חרציות, לא זיקוקים.‬

392
00:25:49,333 --> 00:25:50,166
‫את בטוחה?‬

393
00:25:50,666 --> 00:25:52,332
‫הוא זה שהכי אהבתי.‬

394
00:25:52,333 --> 00:25:56,332
‫אף אחת מכן לא לובשת קימונו בכלל!‬
‫-אני לובשת קימונו באירועים רשמיים.‬

395
00:25:56,333 --> 00:25:59,290
‫קימונו אושימה לא נועד לאירועים רשמיים.‬
‫-אז בערב השנה החדשה.‬

396
00:25:59,291 --> 00:26:01,790
‫זה היה הקימונו הכי יקר של אימא, נכון?‬

397
00:26:01,791 --> 00:26:04,583
‫אני זקוקה לו בשביל העבודה שלי.‬

398
00:26:06,375 --> 00:26:08,875
‫אולי נחלק בינינו את כל הדברים בבת אחת?‬

399
00:26:09,833 --> 00:26:11,083
‫את המזכרות...‬

400
00:26:11,958 --> 00:26:13,458
‫מאימא?‬
‫-כן.‬

401
00:26:14,833 --> 00:26:17,207
‫אבא אמר לנו להחליט בינינו.‬

402
00:26:17,208 --> 00:26:18,125
‫מה?‬

403
00:26:18,708 --> 00:26:19,666
‫אבא אמר...‬

404
00:26:20,166 --> 00:26:22,916
‫שנחליט בינינו.‬
‫-אבא?‬

405
00:26:23,958 --> 00:26:25,041
‫מי שם?‬

406
00:26:27,416 --> 00:26:29,125
‫זה בטח טקאו.‬

407
00:26:29,625 --> 00:26:34,249
‫אמרתי לו לא לבוא,‬
‫אבל הוא חושב שלא נסתדר בלעדיו.‬

408
00:26:34,250 --> 00:26:36,083
‫אני באה!‬

409
00:26:37,041 --> 00:26:40,625
‫באמת הייתה לי תחושה שתבוא.‬

410
00:26:41,125 --> 00:26:43,208
‫מתוק שלי, אני לא מצליחה...‬

411
00:26:44,333 --> 00:26:47,625
‫למה היא סגורה כל כך חזק? הצלחתי!‬

412
00:26:50,208 --> 00:26:51,041
‫שלום.‬

413
00:26:53,458 --> 00:26:54,666
‫הצטערתי לשמוע...‬

414
00:26:55,333 --> 00:26:56,208
‫תיכנס.‬

415
00:26:56,708 --> 00:26:57,958
‫מר קאטסומאטה!‬

416
00:27:00,541 --> 00:27:01,458
‫תיכנס!‬

417
00:27:03,541 --> 00:27:04,875
‫סליחה על ההפרעה.‬

418
00:27:10,750 --> 00:27:12,291
‫אל תפתיע אותי בצורה כזאת.‬

419
00:27:12,833 --> 00:27:14,166
‫למה באת לכאן?‬

420
00:27:15,416 --> 00:27:16,750
‫ובכן...‬

421
00:27:17,250 --> 00:27:21,041
‫בדיוק כשהגענו לדירתה של טאקיקו,‬

422
00:27:21,708 --> 00:27:22,958
‫הטלפון צלצל.‬

423
00:27:24,208 --> 00:27:25,665
‫הגעתם לשם ביחד?‬

424
00:27:25,666 --> 00:27:27,582
‫רגע, זאת אומרת...‬

425
00:27:27,583 --> 00:27:29,291
‫ממש לא!‬

426
00:27:30,166 --> 00:27:34,082
‫הוא ליווה אותי הביתה לאחר הסרט.‬
‫-ידעתי! ראיתם את "רוקי" ביחד.‬

427
00:27:34,083 --> 00:27:37,749
‫למה את חייבת לעוות הכול?‬
‫-אוי, אל תתרגזי.‬

428
00:27:37,750 --> 00:27:40,040
‫קח חביתה מגולגלת.‬
‫-למה אתה כאן?‬

429
00:27:40,041 --> 00:27:41,125
‫יש בה סרדינים.‬

430
00:27:42,125 --> 00:27:43,875
‫למה באת הנה?‬

431
00:27:44,625 --> 00:27:46,040
‫למה? תראי...‬

432
00:27:46,041 --> 00:27:50,207
‫הוא בא בשביל לראות מה קורה.‬
‫-נכון. זה יותר ממה שאחרים עושים.‬

433
00:27:50,208 --> 00:27:52,833
‫זה לא הגיוני. אסור לך להופיע פה סתם ככה.‬

434
00:27:53,333 --> 00:27:56,040
‫אין לי מושג איך מר קאטסומאטה סובל אותך.‬

435
00:27:56,041 --> 00:27:57,958
‫אם הייתי גבר, הייתי זורקת אותה.‬

436
00:27:58,583 --> 00:28:01,333
‫טוב, אני לא יכול להיות בררן.‬

437
00:28:04,458 --> 00:28:06,875
‫סליחה, לא התכוונתי לזה ככה.‬

438
00:28:07,791 --> 00:28:10,582
‫אני פשוט...‬
‫-אתה פשוט...‬

439
00:28:10,583 --> 00:28:12,499
‫שמעתן אותו.‬
‫-הוא פשוט מה?‬

440
00:28:12,500 --> 00:28:15,583
‫הוא פשוט מה?‬
‫-הוא לא יכול להיות בררן.‬

441
00:28:16,416 --> 00:28:17,707
‫אבא הלך כבר.‬

442
00:28:17,708 --> 00:28:19,499
‫עם מי אתה מדבר? עם אימא?‬

443
00:28:19,500 --> 00:28:21,208
‫הוא כבר יצא לעבודה?‬

444
00:28:22,208 --> 00:28:23,166
‫נראה לי שכן.‬

445
00:28:24,333 --> 00:28:26,791
‫באיזו שעה? הוא חזר הביתה אתמול בערב, כן?‬

446
00:28:27,291 --> 00:28:28,290
‫הלו?‬

447
00:28:28,291 --> 00:28:30,208
‫אני הלכתי לישון מוקדם, אז...‬

448
00:28:30,708 --> 00:28:32,707
‫אולי ראית אם אבא...‬
‫-תן לי לדבר איתה.‬

449
00:28:32,708 --> 00:28:34,749
‫אבל אני מדבר איתה!‬
‫-שלום, אימא.‬

450
00:28:34,750 --> 00:28:35,958
‫יוקו?‬

451
00:28:36,458 --> 00:28:40,540
‫יש לי שיעור בשכונת אוצ'נומיזו היום.‬
‫אני יכולה ללכת לסרט עם אבא אחר כך?‬

452
00:28:40,541 --> 00:28:43,082
‫מה הוא אמר על זה?‬
‫-תעזוב את זה! הוא הסכים.‬

453
00:28:43,083 --> 00:28:45,083
‫אל תחזרו מאוחר מדי.‬

454
00:28:45,583 --> 00:28:46,416
‫דרך אגב,‬

455
00:28:46,916 --> 00:28:50,832
‫תגידי לאבא שלך שאני כועסת עליו, טוב?‬

456
00:28:50,833 --> 00:28:52,291
‫תגידי לו בעצמך!‬

457
00:28:55,083 --> 00:28:56,625
‫אמרתי לך לא לגעת בזה!‬

458
00:29:01,875 --> 00:29:03,750
‫מה? אתה בבית, אבא?‬

459
00:29:04,375 --> 00:29:06,541
‫זאת הייתה אימא?‬
‫-שאתקשר אליה?‬

460
00:29:07,791 --> 00:29:09,000
‫לא, אין צורך.‬

461
00:29:11,250 --> 00:29:13,083
‫היא אמרה שהיא כועסת עליך.‬

462
00:29:13,916 --> 00:29:15,250
‫מה עשית, אבא?‬

463
00:29:15,750 --> 00:29:17,957
‫לא משהו שאתם צריכים לדעת עליו, ילדים.‬

464
00:29:17,958 --> 00:29:21,125
‫"כשנישקתי את המורה",‬

465
00:29:22,125 --> 00:29:25,957
‫"מלכת הריקודים", "אהבה שלי, חיים שלי".‬

466
00:29:25,958 --> 00:29:27,708
‫שובר שוויון!‬

467
00:29:28,208 --> 00:29:37,000
‫שובר שוויון!‬

468
00:29:38,833 --> 00:29:39,874
‫זכיתי!‬

469
00:29:39,875 --> 00:29:41,416
‫שובר שוויון!‬

470
00:29:43,166 --> 00:29:44,416
‫אבן, נייר ומספריים!‬

471
00:29:45,000 --> 00:29:48,040
‫זה מה שבחרת?‬
‫-אז אני אקח את זה.‬

472
00:29:48,041 --> 00:29:50,165
‫את לוקחת את כל הדברים הטובים.‬

473
00:29:50,166 --> 00:29:51,499
‫טוב, נמשיך הלאה.‬

474
00:29:51,500 --> 00:29:53,166
‫סאקיקו.‬
‫-ובכן...‬

475
00:29:53,750 --> 00:29:55,208
‫אני מוותרת.‬

476
00:29:55,708 --> 00:29:58,957
‫את לא רוצה שום דבר?‬
‫-השניים ההם היו היחידים שאפשר ללבוש.‬

477
00:29:58,958 --> 00:30:01,958
‫כל האחרים ישנים מדי או בלויים מדי.‬

478
00:30:02,833 --> 00:30:05,915
‫את לא אמורה ללבוש מזכרות.‬

479
00:30:05,916 --> 00:30:08,457
‫נכון, יש דברים שאי אפשר לקנות.‬

480
00:30:08,458 --> 00:30:11,124
‫אם היא לא רוצה שום דבר, ההפסד הוא שלה.‬

481
00:30:11,125 --> 00:30:14,875
‫אולי תסתכלי בכל זאת? מה עם האישיקיאטה הזה?‬

482
00:30:15,625 --> 00:30:17,250
‫מה זה "נישיקיאטה"?‬

483
00:30:18,125 --> 00:30:19,750
‫אישיקיאטה.‬

484
00:30:20,500 --> 00:30:23,415
‫"אישיקי", לא "נישיקי".‬
‫-מה זה אישיקיאטה?‬

485
00:30:23,416 --> 00:30:25,291
‫את לא יודעת?‬
‫-לא.‬

486
00:30:25,791 --> 00:30:27,791
‫זה בגד שמכסה את הטוסיק.‬

487
00:30:28,291 --> 00:30:31,000
‫תראו, אימא תיקנה אותו במקום לקנות חדש.‬

488
00:30:31,500 --> 00:30:33,750
‫היא נהגה לעשות זאת במשך לילות שלמים.‬

489
00:30:34,875 --> 00:30:39,250
‫היא רק עבדה עוד ועוד, במשך כל חייה.‬

490
00:30:41,541 --> 00:30:43,207
‫מה אלה?‬
‫-אלוהים!‬

491
00:30:43,208 --> 00:30:44,749
‫גועל נפש! אל תסתכלו!‬

492
00:30:44,750 --> 00:30:47,499
‫שימו אותם בצד! גועל נפש!‬

493
00:30:47,500 --> 00:30:48,665
‫זהירות, הם ייקרעו!‬

494
00:30:48,666 --> 00:30:50,874
‫אמרתי לך לשים אותם בצד!‬

495
00:30:50,875 --> 00:30:52,708
‫כן, אבל...‬
‫-קרה משהו?‬

496
00:30:53,416 --> 00:30:54,999
‫אל תסתכל!‬

497
00:30:55,000 --> 00:30:57,165
‫הוא דווקא מסתכל.‬

498
00:30:57,166 --> 00:30:58,874
‫לגברים אסור להיות פה עכשיו.‬

499
00:30:58,875 --> 00:31:01,291
‫אבל הם מיועדים לגברים, נכון?‬

500
00:31:02,166 --> 00:31:06,125
‫למה הם היו שם בכלל?‬

501
00:31:06,625 --> 00:31:08,000
‫הם היו של אימא.‬

502
00:31:09,083 --> 00:31:10,750
‫את לא רצינית.‬

503
00:31:11,583 --> 00:31:13,541
‫היא הביאה אותם איתה כשהתחתנה.‬

504
00:31:14,125 --> 00:31:17,375
‫שמעתי על הדברים האלה. בזמנים עברו...‬

505
00:31:18,708 --> 00:31:20,416
‫גם אני שמעתי עליהם.‬

506
00:31:21,416 --> 00:31:23,208
‫אימהות היו שמות אותם‬

507
00:31:23,791 --> 00:31:26,958
‫בארון הבגדים של בנותיהן,‬
‫כתחליף לחינוך מיני.‬

508
00:31:28,125 --> 00:31:30,666
‫אז הם מיועדים לנשים?‬

509
00:31:31,166 --> 00:31:33,665
‫בחיים לא הייתי חושבת שנמצא כאלה כאן.‬

510
00:31:33,666 --> 00:31:38,916
‫המחשבה שאחד ההורים שלי‬
‫החזיק בהם במשך עשרות שנים...‬

511
00:31:39,666 --> 00:31:41,499
‫נראה לכן שאבא ידע?‬

512
00:31:41,500 --> 00:31:44,041
‫ספק רב.‬

513
00:31:44,791 --> 00:31:48,832
‫בחייך, בסופרמרקטים מוכרים‬
‫אורז שאמור לשמש לשעת חירום.‬

514
00:31:48,833 --> 00:31:51,999
‫אפשר לקנות עשרה קילו ב-4,850 ין.‬

515
00:31:52,000 --> 00:31:54,332
‫מי לא עובר על חוק כלשהו?‬

516
00:31:54,333 --> 00:31:57,583
‫אתה חייב להיות גמיש יותר.‬

517
00:31:58,125 --> 00:32:01,375
‫המשרד שלך בקיושו‬
‫הוא היחיד שמציג נתונים גרועים.‬

518
00:32:02,041 --> 00:32:06,625
‫איך ייתכן שצמר אוסטרלי טבעי‬
‫לא נמכר היטב כמו צמר בייצור סדרתי?‬

519
00:32:07,208 --> 00:32:08,332
‫בכלל המחיר?‬

520
00:32:08,333 --> 00:32:10,708
‫אם זה היה נכון...‬
‫-מר סאטומי.‬

521
00:32:13,166 --> 00:32:16,540
‫אני בטוח שהמצב קשה,‬
‫אבל עשה ככל יכולתך. טוב?‬

522
00:32:16,541 --> 00:32:18,000
‫בסדר. להתראות.‬

523
00:32:18,791 --> 00:32:19,833
‫שלום, אדוני.‬

524
00:32:20,375 --> 00:32:22,582
‫בדיוק רציתי לעשות הפסקה.‬

525
00:32:22,583 --> 00:32:24,791
‫שנצא החוצה?‬
‫-כאן זה בסדר.‬

526
00:32:25,791 --> 00:32:27,957
‫גברת אקאגי? חדר הישיבות.‬

527
00:32:27,958 --> 00:32:28,875
‫מייד.‬

528
00:32:30,083 --> 00:32:32,208
‫ובכן...‬

529
00:32:33,833 --> 00:32:36,166
‫החלטתי להפסיק לעשן.‬

530
00:32:38,000 --> 00:32:38,875
‫תודה.‬

531
00:32:42,125 --> 00:32:44,125
‫הן בטח לא הניחו לך אפילו לרגע.‬

532
00:32:46,833 --> 00:32:49,958
‫אם הייתי יודע מה יקרה,‬
‫לא הייתי מוליד ארבעה ילדים.‬

533
00:32:50,458 --> 00:32:52,665
‫בטח שלא ארבע בנות, נכון?‬

534
00:32:52,666 --> 00:32:54,250
‫נכון מאוד.‬

535
00:32:54,875 --> 00:32:59,208
‫ודאי תמיד חשבת שהבא בתור יהיה בן.‬

536
00:33:00,000 --> 00:33:02,499
‫אימא שלהן היא זאת שחשבה כך.‬

537
00:33:02,500 --> 00:33:05,083
‫היא לא העניקה לך יורש. זה המיט עליה חרפה?‬

538
00:33:05,833 --> 00:33:07,041
‫טוב, בימים ההם...‬

539
00:33:11,000 --> 00:33:13,375
‫קרה משהו?‬
‫-לא, רק עברתי בסביבה.‬

540
00:33:15,041 --> 00:33:18,540
‫ברוך הבא, אדוני.‬
‫-זה לא טוב בשבילו. תכיני תה ירוק.‬

541
00:33:18,541 --> 00:33:20,332
‫לא, זה בסדר.‬

542
00:33:20,333 --> 00:33:21,874
‫אני מתנצלת.‬

543
00:33:21,875 --> 00:33:23,165
‫אני מצטער.‬

544
00:33:23,166 --> 00:33:24,125
‫תודה.‬

545
00:33:31,500 --> 00:33:32,708
‫איך העבודה?‬

546
00:33:33,208 --> 00:33:35,250
‫לפעמים בסדר, לפעמים פחות.‬

547
00:33:36,833 --> 00:33:38,166
‫זה נשמע הגיוני.‬

548
00:33:38,916 --> 00:33:40,915
‫השאפתנות מכבידה עלינו.‬

549
00:33:40,916 --> 00:33:44,625
‫אבל עם מעט יותר שאפתנות,‬
‫היית יכול להגיע לעמדה בכירה יותר.‬

550
00:33:46,000 --> 00:33:47,625
‫מי יודע?‬

551
00:33:49,166 --> 00:33:50,291
‫כבר הספקתי לשכוח.‬

552
00:33:59,916 --> 00:34:01,208
‫אדוני?‬
‫-כן?‬

553
00:34:01,875 --> 00:34:03,790
‫אתה רוצה לבוא לגור איתנו?‬
‫-מה?‬

554
00:34:03,791 --> 00:34:05,458
‫אין לנו הרבה מקום, אבל...‬

555
00:34:11,041 --> 00:34:12,875
‫אני רוצה למות בבית שלי.‬

556
00:34:27,250 --> 00:34:28,666
‫מכת אגרוף!‬

557
00:34:29,625 --> 00:34:31,708
‫איזה יופי.‬

558
00:34:33,750 --> 00:34:37,208
‫בואי נעשה את הריאיון כאן.‬

559
00:34:43,416 --> 00:34:47,791
‫אנחנו רוצים לצלם אותך‬
‫כשאת עונה, אז עמדי עם הפנים אליי, בבקשה.‬

560
00:34:48,833 --> 00:34:53,750
‫ראשית, כאשתו של אלוף, במה את הכי ממוקדת?‬

561
00:34:54,250 --> 00:34:56,165
‫בתפריט שלו.‬

562
00:34:56,166 --> 00:34:59,332
‫אפילו קניתי ספר שעוזר בספירת הקלוריות.‬

563
00:34:59,333 --> 00:35:02,625
‫אני מבינה. ויש לכם רק ילד אחד?‬

564
00:35:03,291 --> 00:35:07,416
‫יש לנו בבית תינוק גדול והטיפול בו מעייף.‬

565
00:35:08,833 --> 00:35:10,874
‫ומשמעות שמו היא "ניצחון", נכון?‬

566
00:35:10,875 --> 00:35:12,375
‫נכון. קאטסוטושי.‬

567
00:35:12,875 --> 00:35:16,082
‫אז את בטח לא נותנת‬
‫לבעלך לעשות לעצמו הנחות.‬

568
00:35:16,083 --> 00:35:18,708
‫אני לא אוהבת שאנשים עושים לעצמם הנחות.‬

569
00:35:19,208 --> 00:35:23,708
‫הנחות מקובלות עליי רק כשאני עושה קניות.‬
‫"אדוני, תעשה לי הנחה, בבקשה?"‬

570
00:35:25,833 --> 00:35:26,916
‫ובכן,‬

571
00:35:27,416 --> 00:35:31,041
‫מה בקשר לפעילויות "אחרות"?‬

572
00:35:31,583 --> 00:35:33,250
‫אחרות?‬
‫-את יודעת...‬

573
00:35:34,333 --> 00:35:36,207
‫פעילויות ליליות.‬

574
00:35:36,208 --> 00:35:38,665
‫תגידי לה שאני אלוף גם בזה.‬
‫-חי נפשי!‬

575
00:35:38,666 --> 00:35:40,125
‫זה לא ממש נכון.‬

576
00:35:40,625 --> 00:35:43,583
‫בזירה הזאת הוא מחזיק מעמד‬
‫רק שישה סיבובים, לא עשרה.‬

577
00:35:45,375 --> 00:35:47,583
‫תודה רבה לך!‬

578
00:35:48,666 --> 00:35:50,207
‫יש לך סודות שקשורים ביופי?‬

579
00:35:50,208 --> 00:35:52,166
‫ביופי?‬
‫-כן.‬

580
00:36:37,708 --> 00:36:39,041
‫מסעדת מאסוקאווה.‬

581
00:36:41,750 --> 00:36:44,416
‫הלו? מאסוקאווה מדברת.‬

582
00:36:49,750 --> 00:36:51,500
‫מותק, זה בשבילך.‬

583
00:36:59,750 --> 00:37:00,583
‫מי זה?‬

584
00:37:07,041 --> 00:37:08,375
‫כן, הלו?‬

585
00:37:19,875 --> 00:37:22,375
‫מה נעשה בקשר לכלי ההגשה?‬

586
00:37:22,875 --> 00:37:26,208
‫בחנות מבקשים שנבצע הזמנה מוקדם ככל שאפשר.‬

587
00:37:28,541 --> 00:37:33,416
‫שלא כמו בזמנים עברו,‬
‫סגל העובדים לא נוהג בכלים בעדינות.‬

588
00:37:35,208 --> 00:37:36,541
‫זה ממש כאב ראש.‬

589
00:37:37,333 --> 00:37:39,083
‫והמחירים שערורייתיים.‬

590
00:37:43,250 --> 00:37:44,083
‫מה את עושה?‬

591
00:37:44,750 --> 00:37:46,791
‫אתה צריך מטבעות, נכון?‬

592
00:37:50,041 --> 00:37:51,541
‫זה בטח בגלל גילי.‬

593
00:37:52,541 --> 00:37:56,375
‫כשיש לי מטבעות בכיס,‬
‫הכתפיים שלי איתנות יותר.‬

594
00:38:35,291 --> 00:38:37,833
‫אבל הבטחת!‬

595
00:38:38,416 --> 00:38:40,750
‫יש לי עבודה. אין מה לעשות.‬

596
00:38:42,416 --> 00:38:43,250
‫ברוכה הבאה.‬

597
00:38:44,000 --> 00:38:46,041
‫אל תיתני לה תה, גברת אקאגי.‬

598
00:38:46,541 --> 00:38:48,333
‫קרובי משפחה מקבלים מים.‬

599
00:38:48,833 --> 00:38:50,165
‫הוא כזה גם בבית?‬

600
00:38:50,166 --> 00:38:53,250
‫אני אצטרך להסתכל עוד קצת בשביל לדעת.‬

601
00:38:54,250 --> 00:38:56,916
‫איך אני יכול לעבוד כשאת מסתכלת עליי ככה?‬

602
00:38:59,333 --> 00:39:01,625
‫הנה. לכי לאכול עוגה עם החברות שלך.‬

603
00:39:02,333 --> 00:39:04,249
‫כולן כבר הלכו הביתה.‬

604
00:39:04,250 --> 00:39:07,250
‫יש לי ישיבה בהתראה קצרה!‬
‫נעשה את זה בפעם הבאה.‬

605
00:39:07,750 --> 00:39:09,916
‫גם אני רוצה לראות את הסרט הזה.‬

606
00:39:10,500 --> 00:39:12,416
‫באמת?‬
‫-כן.‬

607
00:39:13,041 --> 00:39:14,415
‫אקאגי, זה בסדר מצידך?‬

608
00:39:14,416 --> 00:39:16,416
‫מדי פעם יש לי יום פנוי.‬

609
00:39:16,916 --> 00:39:18,708
‫את רוצה ללכת ביחד איתה?‬

610
00:39:19,375 --> 00:39:20,375
‫כן!‬

611
00:39:22,083 --> 00:39:26,290
‫בעלי מודה לך על תמיכתך.‬

612
00:39:26,291 --> 00:39:29,332
‫אני זו שמודה.‬
‫-מה אני יכולה לעשות בשבילך?‬

613
00:39:29,333 --> 00:39:33,082
‫אני אבלה את הערב עם יוקו, במקום מר סאטומי.‬

614
00:39:33,083 --> 00:39:34,833
‫וזה לא יטריח אותך?‬

615
00:39:35,791 --> 00:39:37,958
‫לא, אני פנויה הערב.‬

616
00:39:38,541 --> 00:39:39,750
‫באמת?‬

617
00:39:40,250 --> 00:39:43,165
‫היא רק ילדה, אז ראמן או המבורגר יספיקו לה.‬

618
00:39:43,166 --> 00:39:45,790
‫אנסה לא להחזיר אותה בשעה מאוחרת.‬

619
00:39:45,791 --> 00:39:47,875
‫אני מצטערת על אי הנוחות.‬

620
00:39:48,541 --> 00:39:49,666
‫אז להתראות.‬

621
00:39:50,166 --> 00:39:51,291
‫להתרא...‬

622
00:39:54,500 --> 00:39:56,582
‫מה אם יחטוף אותך עב"ם,‬
‫כמו שקרה לילד ההוא?‬

623
00:39:56,583 --> 00:39:58,333
‫סליחה.‬
‫-הוא היה חמוד, נכון?‬

624
00:39:59,250 --> 00:40:00,999
‫הנה צלחת המתאבנים.‬

625
00:40:01,000 --> 00:40:03,166
‫אין צורך בכישורים מיוחדים.‬

626
00:40:04,375 --> 00:40:07,083
‫אם את טובה בהקלדה,‬
‫או בקצרנות, יש לך יתרון.‬

627
00:40:07,791 --> 00:40:10,750
‫רוב המזכירות ביפן‬
‫אינן מיומנות בדברים האלה.‬

628
00:40:11,250 --> 00:40:12,666
‫את רוצה להיות מזכירה?‬

629
00:40:13,166 --> 00:40:15,166
‫כן, זה נשמע נהדר.‬

630
00:40:16,041 --> 00:40:20,375
‫שמו של המקצוע שלנו עלול להיות מפחיד.‬
‫המילה היפנית "הישו" נשמעת כמו "חשוד".‬

631
00:40:21,791 --> 00:40:24,083
‫אבל המילה "מזכירה" באנגלית היא יפה.‬

632
00:40:25,166 --> 00:40:26,915
‫היא מזכירה לי את המילה "שירותים".‬

633
00:40:26,916 --> 00:40:31,332
‫בשירותים באמריקה מורידים את המים,‬
‫אבל ביפן מקובל שיש בור ספיגה, כמו פעם.‬

634
00:40:31,333 --> 00:40:34,541
‫זה ממש נושא השיחה‬
‫המושלם לארוחת הערב, נכון?‬

635
00:40:36,708 --> 00:40:38,583
‫הם מקסימים! תודה!‬

636
00:40:39,583 --> 00:40:41,708
‫מישהי קיבלה פרחים. הם יפים.‬

637
00:40:44,625 --> 00:40:46,916
‫אולי זה יום הנישואין שלהם.‬
‫-כן.‬

638
00:40:50,208 --> 00:40:52,666
‫מה עם אימא ואבא שלך?‬

639
00:40:54,333 --> 00:40:55,500
‫הם מוזרים.‬

640
00:40:56,083 --> 00:40:57,083
‫איך בדיוק?‬

641
00:40:57,833 --> 00:41:00,291
‫הם מדברים רק על דברים לא חשובים.‬

642
00:41:01,708 --> 00:41:05,250
‫למשל, איזה לאיזה תרסיס‬
‫נגד חרקים אין ריח רע מדי.‬

643
00:41:06,125 --> 00:41:09,083
‫אבל הם לא מדברים על הדברים החשובים.‬

644
00:41:10,250 --> 00:41:11,666
‫הם נמנעים משיחות כאלו.‬

645
00:41:13,041 --> 00:41:14,416
‫הדברים החשובים?‬

646
00:41:17,708 --> 00:41:19,333
‫רומנים ודברים כאלה, למשל.‬

647
00:41:20,250 --> 00:41:22,041
‫מי מנהל רומן? אבא שלך?‬

648
00:41:23,000 --> 00:41:24,333
‫אז אימא שלך?‬

649
00:41:26,541 --> 00:41:28,833
‫אבא שלי באמת מנהל רומן?‬

650
00:41:30,208 --> 00:41:31,625
‫לרוב זה הגבר.‬

651
00:41:32,375 --> 00:41:35,875
‫סבא שלי הוא בן 70, אבל יש לו פילגש.‬

652
00:41:37,708 --> 00:41:39,291
‫למעשה, הם נפרדו.‬

653
00:41:40,916 --> 00:41:42,833
‫נראה שיפן צועדת קדימה.‬

654
00:41:46,250 --> 00:41:50,666
‫אולי בקרוב גם יהיה מכובד לעבוד כמזכירה.‬

655
00:41:52,458 --> 00:41:55,041
‫אז מעמדנו ישודרג לזה‬
‫של שירותים שמורידים בהם את המים?‬

656
00:41:57,625 --> 00:42:01,124
‫גברת אקאגי קנתה לך את זה?‬

657
00:42:01,125 --> 00:42:02,708
‫היא אמרה שזאת מתנה.‬

658
00:42:04,750 --> 00:42:06,041
‫על מה דיברתן?‬

659
00:42:06,541 --> 00:42:08,000
‫על הרבה דברים.‬

660
00:42:08,750 --> 00:42:10,208
‫על המשפחה שלנו, למשל.‬

661
00:42:10,958 --> 00:42:13,000
‫היא שאלה גם עלייך.‬

662
00:42:14,875 --> 00:42:16,708
‫היא אישה די זוהרת.‬

663
00:42:18,000 --> 00:42:21,291
‫הרגליים שלה דקות וחלקות כמו משי.‬

664
00:42:22,041 --> 00:42:24,791
‫זה כך אצל כל הנשים, כשהן צעירות.‬

665
00:42:26,833 --> 00:42:28,166
‫גם שלך היו כאלו, אימא?‬

666
00:42:30,666 --> 00:42:32,458
‫חלקות כמו משי...‬

667
00:42:50,333 --> 00:42:51,166
‫מה?‬

668
00:42:53,375 --> 00:42:57,250
‫אם האהבה שלנו תדעך אי פעם, כדאי שניפרד.‬

669
00:42:59,791 --> 00:43:00,625
‫מה?‬

670
00:43:01,291 --> 00:43:02,791
‫אתה יודע.‬

671
00:43:04,333 --> 00:43:05,957
‫אם כבר לא נאהב זה את זה,‬

672
00:43:05,958 --> 00:43:08,791
‫מוטב שלא נכריח את עצמנו להישאר ביחד.‬

673
00:43:11,375 --> 00:43:13,208
‫מאיפה זה הגיע?‬

674
00:43:14,791 --> 00:43:17,708
‫לפי מה שטסונאקו סיפרה,‬

675
00:43:18,916 --> 00:43:24,125
‫אבא שלי ניהל רומן גם לפני שנולדתי.‬

676
00:43:25,500 --> 00:43:28,540
‫מה, הוא ניהל רומן עם מישהי אחרת פעם?‬

677
00:43:28,541 --> 00:43:30,750
‫כן, הרבה זמן לפני הרומן הנוכחי שלו.‬

678
00:43:32,416 --> 00:43:34,416
‫הייתה לו אישה אחרת,‬

679
00:43:35,625 --> 00:43:37,250
‫אבל כשהיה חוזר הביתה,‬

680
00:43:39,125 --> 00:43:40,375
‫הוא ואימא שלי היו...‬

681
00:43:45,166 --> 00:43:47,000
‫זה עצוב, נכון?‬

682
00:43:47,875 --> 00:43:51,083
‫הם הכריחו את עצמם לעשות זאת, כי רצו בן.‬

683
00:43:55,291 --> 00:43:57,750
‫אולי הם לא הכריחו את עצמם.‬

684
00:43:58,250 --> 00:43:59,750
‫באמת נראה לך?‬

685
00:44:00,375 --> 00:44:01,208
‫כן.‬

686
00:44:02,333 --> 00:44:04,875
‫אני בטוח שהם היו מאוהבים באמת.‬

687
00:44:10,625 --> 00:44:12,250
‫אל תיתני לזה להפריע לך.‬

688
00:44:14,250 --> 00:44:17,333
‫את נולדת להורים שרצו אותך.‬

689
00:44:20,416 --> 00:44:22,375
‫זה לא מפריע לי.‬

690
00:44:23,208 --> 00:44:24,541
‫אמרתי משהו כזה?‬

691
00:44:25,041 --> 00:44:28,500
‫לא, אבל אפשר לראות את זה עלייך.‬

692
00:44:30,375 --> 00:44:33,666
‫אני מתאגרף. אני חייב לשים לב לפרטים.‬

693
00:44:42,500 --> 00:44:45,541
‫הייתי צריכה לקחת לי קימונו אחד של אימא.‬

694
00:45:07,291 --> 00:45:12,458
‫במקום אביכן, לא הייתי רוצה שתבואו אליי.‬

695
00:45:13,250 --> 00:45:16,291
‫אי אפשר שארבעתכן‬
‫תגיעו לשם בכל פעם שקורה משהו.‬

696
00:45:17,333 --> 00:45:20,665
‫מוטב שרק את ואני נלך לשם.‬

697
00:45:20,666 --> 00:45:24,665
‫אבל אם רק אנחנו נלך,‬
‫נצטרך לקבל על עצמנו את האחריות עליו.‬

698
00:45:24,666 --> 00:45:27,416
‫מה רע בכך? זה בסדר מצידי.‬

699
00:45:30,583 --> 00:45:32,666
‫אולי הוא יסכים לקבל דייר?‬

700
00:45:34,375 --> 00:45:37,208
‫מישהו שאינו קרוב משפחה,‬
‫שיהיה מוכן לנקות את הבית.‬

701
00:45:37,708 --> 00:45:39,125
‫גבר, כמובן.‬

702
00:45:40,916 --> 00:45:44,458
‫אבא שלך לא מעוניין בשיחות עם אנשים.‬

703
00:45:45,125 --> 00:45:46,750
‫אז גבר שאינו מדבר הרבה.‬

704
00:45:47,875 --> 00:45:49,166
‫חשבת על מישהו?‬

705
00:45:50,541 --> 00:45:51,708
‫מר קאטסומאטה.‬

706
00:45:53,541 --> 00:45:55,833
‫טאקיקו צריכה למסד את הקשר איתו.‬

707
00:45:57,791 --> 00:45:59,166
‫החשיבה שלך מופנה לעתיד.‬

708
00:46:00,041 --> 00:46:02,666
‫זה כך אצל כל הנשים.‬

709
00:46:03,166 --> 00:46:04,958
‫באמת? זה מפחיד.‬

710
00:46:10,625 --> 00:46:12,749
‫המזכירה שלך, גברת אקאגי...‬

711
00:46:12,750 --> 00:46:15,291
‫ידעתי שהקימונו הזה לא מוכר לי.‬

712
00:46:16,250 --> 00:46:17,250
‫הוא היה של אימך?‬

713
00:46:20,833 --> 00:46:22,041
‫יש לו ריח של עובש?‬

714
00:46:24,333 --> 00:46:25,250
‫טיפונת.‬

715
00:46:30,041 --> 00:46:31,916
‫כשעברנו על הבגדים שלה...‬

716
00:46:33,125 --> 00:46:35,125
‫גילינו הפתעה.‬

717
00:46:37,083 --> 00:46:38,041
‫חסכונות?‬

718
00:46:41,083 --> 00:46:41,916
‫מה היה שם?‬

719
00:46:43,958 --> 00:46:44,791
‫ציורים.‬

720
00:46:46,208 --> 00:46:47,083
‫ציורים?‬

721
00:46:54,541 --> 00:46:55,375
‫מאיזה סוג?‬

722
00:46:57,833 --> 00:46:59,208
‫אתה יודע...‬

723
00:47:00,625 --> 00:47:01,458
‫הרבה?‬

724
00:47:02,708 --> 00:47:05,916
‫בערך ארבעה. אולי חמישה.‬

725
00:47:06,416 --> 00:47:09,291
‫איך כולן הגיבו? בפרט טאקיקו?‬

726
00:47:15,500 --> 00:47:17,166
‫בזמן שאבא שלי התפרפר,‬

727
00:47:18,750 --> 00:47:20,041
‫אימא שלי...‬

728
00:47:20,791 --> 00:47:22,416
‫הייתה מחכה לו בלילות.‬

729
00:47:23,875 --> 00:47:28,458
‫חשבנו שהיא מישהי שמסוגלת להתמודד עם זה.‬

730
00:47:33,125 --> 00:47:34,458
‫אבל אימא...‬

731
00:47:36,916 --> 00:47:40,125
‫החזיקה את הציורים האלה בארון הבגדים שלה.‬

732
00:47:41,333 --> 00:47:43,166
‫היא הביאה אותם איתה ככלה בת 19,‬

733
00:47:44,250 --> 00:47:46,041
‫ושמרה עליהם עד יום מותה!‬

734
00:47:48,458 --> 00:47:50,541
‫הם היו בארון הבגדים שלה,‬

735
00:47:51,041 --> 00:47:52,875
‫כלומר שהם היו גם בתוך הבגד הזה!‬

736
00:47:53,500 --> 00:47:54,541
‫אימא...‬

737
00:48:01,875 --> 00:48:03,458
‫היכן הציורים נמצאים עכשיו?‬

738
00:48:10,708 --> 00:48:12,416
‫השארנו אותם שם.‬

739
00:48:39,458 --> 00:48:41,041
‫הילדים...‬

740
00:48:42,375 --> 00:48:43,333
‫ערים עדיין.‬

741
00:50:38,458 --> 00:50:40,625
‫רגע, אני באה.‬

742
00:50:45,416 --> 00:50:46,500
‫מי שם?‬

743
00:50:47,750 --> 00:50:48,583
‫אני.‬

744
00:50:51,541 --> 00:50:53,166
‫פתאום רציתי לראות את פנייך.‬

745
00:50:55,333 --> 00:50:56,416
‫גם אני.‬

746
00:51:02,083 --> 00:51:03,125
‫אני לא יכולה.‬

747
00:51:06,541 --> 00:51:09,041
‫אמרת שלא תשתמשי במילה הזאת.‬

748
00:51:11,500 --> 00:51:13,083
‫אבל אני באמת לא יכולה.‬

749
00:51:17,083 --> 00:51:18,416
‫כרגע...‬

750
00:51:18,916 --> 00:51:20,583
‫אני עם מסכת פנים.‬

751
00:51:21,916 --> 00:51:22,916
‫תני לי לראות.‬

752
00:52:08,208 --> 00:52:09,250
‫בפעם הבאה.‬

753
00:52:17,250 --> 00:52:18,250
‫בפעם הבאה.‬

754
00:52:20,708 --> 00:52:21,708
‫לילה טוב.‬

755
00:52:25,000 --> 00:52:26,000
‫לילה טוב.‬

756
00:56:52,458 --> 00:56:55,458
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬