1
00:00:11,678 --> 00:00:13,430
‫"יאו-אוק היקרה שלי."‬

2
00:00:15,849 --> 00:00:17,600
‫לעזאזל, יש לי סחרחורת.‬

3
00:00:17,684 --> 00:00:21,312
‫אני דלוקה בטירוף על הבחור הגבוה ההוא.‬

4
00:00:22,230 --> 00:00:25,025
‫הוא כזה חתיך, אלוהים!‬

5
00:00:25,650 --> 00:00:27,610
‫מה לעזאזל היא אומרת?‬

6
00:00:28,111 --> 00:00:29,446
‫היי, לא קר לכן?‬

7
00:00:29,529 --> 00:00:32,532
‫תפסיקי לעשות שטויות ואל תזוזי!‬

8
00:00:33,324 --> 00:00:34,576
‫את יודעת, אני…‬

9
00:00:35,702 --> 00:00:37,996
‫מה נסגר עם הילדה הזאת?‬

10
00:00:38,997 --> 00:00:43,960
‫אז ביקשתי מהגבוה את המספר שלו,‬
‫אבל הוא נתן לי את המספר של הבחור הנמוך.‬

11
00:00:45,962 --> 00:00:49,132
‫אבל גם הבחור הנמוך ממש חמוד.‬

12
00:00:49,215 --> 00:00:52,177
‫הוא קטן וחמוד. הוא עושה חשק לחבק אותו.‬

13
00:00:53,011 --> 00:00:54,804
‫יאו-אוק, את מוכנה להקשיב לי?‬

14
00:00:54,888 --> 00:00:56,556
‫לעזאזל.‬
‫-לא.‬

15
00:00:58,975 --> 00:01:00,769
‫כלבה, יש גז.‬

16
00:01:00,852 --> 00:01:04,439
‫תשתקי, כלבה. תפסיקי לנדנד, למען השם.‬

17
00:01:04,522 --> 00:01:05,482
‫היי.‬

18
00:01:06,524 --> 00:01:09,569
‫היי. הסיגריה…‬

19
00:01:09,652 --> 00:01:11,321
‫אל תדליקי אותה, לעזאזל.‬

20
00:01:27,879 --> 00:01:29,881
‫"יאו-אוק המסכנה שלי.‬

21
00:01:34,969 --> 00:01:36,971
‫"היא לא עשתה שום דבר רע.‬

22
00:01:40,433 --> 00:01:41,976
‫"פשוט לא היה לה מזל."‬

23
00:01:45,105 --> 00:01:47,440
‫"היא פשוט התחברה עם אנשים רעים."‬

24
00:01:59,994 --> 00:02:02,497
‫זה מה שדודה שלי תמיד אמרה.‬

25
00:02:04,124 --> 00:02:04,958
‫טוב,‬

26
00:02:06,042 --> 00:02:07,877
‫לפחות בזה היא האמינה.‬

27
00:02:10,505 --> 00:02:12,257
‫אויש.‬

28
00:02:13,383 --> 00:02:14,467
‫הראש שלי.‬

29
00:02:17,220 --> 00:02:20,181
‫היי, אתה מריח משהו?‬

30
00:02:21,015 --> 00:02:22,350
‫נו כבר. תתעורר.‬

31
00:02:28,731 --> 00:02:32,443
‫למה את ערה בשעה כזאת?‬

32
00:02:32,527 --> 00:02:33,903
‫מה זה הריח הזה?‬

33
00:02:34,404 --> 00:02:38,575
‫לעזאזל. הרסת הכול, אמא.‬

34
00:02:39,909 --> 00:02:40,869
‫יאו-אוק.‬

35
00:02:45,623 --> 00:02:47,292
‫המשטרה אמרה‬

36
00:02:47,834 --> 00:02:52,380
‫שהיא החתימה את ההורים שלה‬
‫על שמונה פוליסות ביטוח חיים.‬

37
00:02:56,384 --> 00:03:00,013
‫אלה לא היו הנכות או העוני שלה.‬

38
00:03:00,847 --> 00:03:03,474
‫אלא האופי והיהירות שלה.‬

39
00:03:07,979 --> 00:03:10,398
‫אני יודעת שאנשים אמרו‬

40
00:03:10,481 --> 00:03:13,693
‫שעלינו להביע את תנחומינו‬
‫מאחר שהיא שילמה בחייה,‬

41
00:03:14,194 --> 00:03:16,029
‫אבל אין לי כוונה לעשות זאת.‬

42
00:03:17,113 --> 00:03:22,660
‫המוות לא פוטר מחטאים שלא הצטערנו עליהם.‬

43
00:03:23,620 --> 00:03:27,665
‫אז בבקשה, אל תביעו את תנחומיכם.‬

44
00:03:28,791 --> 00:03:31,794
‫- פרדוקס רצחני -‬

45
00:03:32,378 --> 00:03:34,756
‫- יאו-אוק היא בת דודתי,‬
‫העיוורת שרצחה את הוריה -‬

46
00:03:36,716 --> 00:03:40,094
‫-לא אביע דעה עד שזה יאומת‬
‫שמעתי שהיא לא הייתה זכאית לכלב -‬

47
00:03:40,178 --> 00:03:41,095
‫מטורף, נכון?‬

48
00:03:42,430 --> 00:03:44,182
‫כנראה קארמה היא דבר אמיתי.‬

49
00:03:46,809 --> 00:03:48,144
‫היי, ג'ה-סון.‬
‫-כן?‬

50
00:03:48,228 --> 00:03:50,063
‫בואי הנה רגע.‬
‫-למה?‬

51
00:03:50,730 --> 00:03:53,191
‫יש כאן בלשים שרוצים לדבר איתך.‬

52
00:03:53,274 --> 00:03:55,568
‫תני לי אוי-סאוב לטפל בזה ובואי איתי.‬

53
00:04:05,411 --> 00:04:06,246
‫כן.‬

54
00:04:07,997 --> 00:04:09,791
‫כתבתי את הפוסט הזה.‬

55
00:04:11,834 --> 00:04:12,794
‫למה אתם שואלים?‬

56
00:04:15,588 --> 00:04:17,632
‫זה גורם לכם לחשוב שהרגתי אותה?‬

57
00:04:17,715 --> 00:04:19,092
‫לא, ממש לא.‬

58
00:04:20,760 --> 00:04:23,888
‫רק היו לנו כמה שאלות בנוגע לבת דודתך,‬

59
00:04:24,722 --> 00:04:26,307
‫גברת סאון יאו-אוק המנוחה.‬

60
00:04:29,060 --> 00:04:31,396
‫מתי דיברתן בפעם האחרונה…‬
‫-לא.‬

61
00:04:32,689 --> 00:04:33,815
‫לא שמרנו על קשר.‬

62
00:04:35,233 --> 00:04:37,443
‫מתי ראית אותה לאחרונה?‬

63
00:04:38,486 --> 00:04:40,029
‫טוב, עבר כל כך הרבה זמן‬

64
00:04:40,947 --> 00:04:42,365
‫שאני לא זוכרת.‬

65
00:04:43,825 --> 00:04:46,869
‫את יכולה לתת לנו הערכה גסה,‬
‫לפני כמה שנים זה היה?‬

66
00:04:54,419 --> 00:04:56,504
‫כשיו-אוק הייתה בבית הספר היסודי…‬

67
00:04:58,923 --> 00:05:01,009
‫היא שפכה מים רותחים על הפנים שלי.‬

68
00:05:04,178 --> 00:05:05,555
‫אתם יודעים למה?‬

69
00:05:07,015 --> 00:05:09,517
‫כן, קראתי את הפוסט שלך.‬

70
00:05:10,018 --> 00:05:11,769
‫נגעת בדברים שלה בלי רשות.‬

71
00:05:19,235 --> 00:05:22,030
‫לא, זה בגלל שזו הכלבה שהיא.‬

72
00:05:23,072 --> 00:05:26,492
‫זה היה רק תירוץ לנסות להרוג אותי.‬
‫היא פשוט…‬

73
00:05:29,912 --> 00:05:31,581
‫היא חייכה כשהיא עשתה את זה.‬

74
00:05:33,666 --> 00:05:37,045
‫היא חייכה כשהיא שפכה‬
‫את המים הרותחים על פניי, אדוני הבלש.‬

75
00:05:43,092 --> 00:05:45,970
‫אם היית במקומי, היית רוצה לזכור אותה?‬

76
00:05:48,890 --> 00:05:50,224
‫את יכולה לחזור לעבודה.‬

77
00:05:50,308 --> 00:05:52,352
‫תודה שהקדשת לנו מזמנך.‬
‫-בסדר.‬

78
00:05:52,852 --> 00:05:54,312
‫נסיעה טובה.‬
‫-תודה.‬

79
00:05:56,397 --> 00:05:59,984
‫אה, כלב הנחייה שהזכרנו.‬

80
00:06:00,068 --> 00:06:02,695
‫אני אצור איתך קשר‬
‫עוד פעם אחת כשנמצא אותו.‬

81
00:06:02,779 --> 00:06:03,613
‫לא.‬

82
00:06:04,364 --> 00:06:05,990
‫זה לא ענייני.‬

83
00:06:06,616 --> 00:06:07,992
‫אין צורך ליידע אותי.‬

84
00:06:14,874 --> 00:06:16,042
‫וואו.‬

85
00:06:16,125 --> 00:06:19,545
‫ברכות על החיים החדשים שלך, אדוני.‬
‫-מזל טוב!‬

86
00:06:20,922 --> 00:06:23,091
‫היה לך כזה מזל, צ'ונג-ג'ין.‬

87
00:06:23,174 --> 00:06:26,928
‫לא חשבתי שזה יכול לקרות כשסתם אלך ברחוב.‬

88
00:06:27,011 --> 00:06:28,513
‫ידידי, צ'ונג-ג'ין.‬
‫-כן.‬

89
00:06:28,596 --> 00:06:31,015
‫סוף סוף יש לך אות כבוד. איך אתה מרגיש?‬

90
00:06:31,099 --> 00:06:33,351
‫איך זה הרגיש? זה כאב?‬
‫-ברור שזה כאב!‬

91
00:06:33,434 --> 00:06:36,145
‫זה מביך.‬
‫-בחייך, תגיד משהו.‬

92
00:06:36,896 --> 00:06:39,232
‫טוב, אף אחד כאן לא נדקר, נכון?‬

93
00:06:39,315 --> 00:06:40,733
‫כמעט מתי בשנה שעברה.‬

94
00:06:40,817 --> 00:06:43,653
‫לא, לא היית קרוב אפילו למוות.‬
‫הייתי הרבה יותר קרוב.‬

95
00:06:43,736 --> 00:06:45,363
‫בקבוק הסוג'ו היה כזה גדול,‬

96
00:06:45,446 --> 00:06:47,824
‫ואז הוא פשוט דקר אותי איתו.‬

97
00:06:47,907 --> 00:06:50,618
‫אתה אפילו לא מרגיש את הכאב באותו רגע.‬

98
00:06:51,536 --> 00:06:54,664
‫ברגע שדקרו אותי, חשבתי,‬
‫"אני צריך לתפוס את הממזר הזה".‬

99
00:06:54,747 --> 00:06:55,832
‫לא, ברצינות.‬

100
00:06:55,915 --> 00:06:58,251
‫הסתובבתי, אבל אז התחלתי לדמם.‬

101
00:06:58,334 --> 00:06:59,252
‫שוב התחלנו!‬

102
00:06:59,335 --> 00:07:02,004
‫ברצינות, הדם פרץ החוצה.‬

103
00:07:02,088 --> 00:07:06,509
‫ואז ידעתי, "משהו לא בסדר".‬

104
00:07:06,592 --> 00:07:09,554
‫הרגשתי כאילו גם הדם מהמוח שלי מתנקז החוצה.‬

105
00:07:09,637 --> 00:07:10,847
‫אולי זו הייתה אנמיה.‬

106
00:07:10,930 --> 00:07:12,348
‫בחייך, זה לא כזה נורא.‬

107
00:07:12,432 --> 00:07:14,725
‫היי, אני רציני.‬
‫-אוי, אתה מגזים.‬

108
00:07:14,809 --> 00:07:16,602
‫מתי אי פעם דקרו אותך?‬

109
00:07:16,686 --> 00:07:18,479
‫אז מי הרג אותם?‬

110
00:07:18,563 --> 00:07:19,981
‫מי יודע?‬

111
00:07:20,731 --> 00:07:22,400
‫היו לנו יומיים משונים.‬

112
00:07:22,483 --> 00:07:24,735
‫אני יודע. זה מאוד מוזר.‬

113
00:07:26,487 --> 00:07:31,159
‫בכל אופן, כדאי שתחזור לבית החולים‬
‫ותחשוב על זה.‬

114
00:07:31,242 --> 00:07:32,994
‫איזה בזבוז של כל השנים האלה.‬

115
00:07:35,288 --> 00:07:37,415
‫זה לא רק התקרית הזאת.‬

116
00:07:37,498 --> 00:07:41,627
‫הרופא אומר שיום יבוא‬
‫ואני אפול ואמות אם אמשיך לעבוד ככה.‬

117
00:07:42,503 --> 00:07:44,881
‫אני לא בנוי לעבודת בלשות.‬

118
00:07:44,964 --> 00:07:47,091
‫אבל עם העבודה שעשיתי,‬

119
00:07:47,175 --> 00:07:48,968
‫אני לא רוצה להיות במשמרת הלילה.‬

120
00:07:49,051 --> 00:07:51,512
‫היי, חשבת על עבודה יותר טובה?‬

121
00:07:52,388 --> 00:07:55,057
‫כולנו נושאים מכתב התפטרות בלב.‬

122
00:07:55,641 --> 00:07:57,935
‫יש לך עבודה בקנה לאחרי ש…‬

123
00:07:58,019 --> 00:07:59,645
‫היי, תיכנס.‬

124
00:08:00,521 --> 00:08:02,190
‫היי. תודה.‬

125
00:08:04,775 --> 00:08:08,154
‫כמו שאמרתי, יש לך מה לעשות אחרי שתתפטר?‬

126
00:08:08,237 --> 00:08:11,616
‫אתה יודע שאשתי מנהלת מספרה, נכון?‬

127
00:08:11,699 --> 00:08:14,160
‫שקלנו לעבור לחו"ל עם ויזת עובד מיומן‬

128
00:08:14,243 --> 00:08:15,661
‫בשלוש השנים האחרונות.‬

129
00:08:16,579 --> 00:08:18,289
‫אפילו העמדנו את הסלון למכירה.‬

130
00:08:18,372 --> 00:08:20,374
‫בנוסף, יש לי פיצויי פיטורים.‬

131
00:08:20,875 --> 00:08:23,211
‫אני לא יכול לסמוך על אשתי שתגמור את החודש,‬

132
00:08:23,294 --> 00:08:25,171
‫אז אני אלמד להכין סשימי.‬

133
00:08:25,671 --> 00:08:28,591
‫ואני אשנה את שמי לג'יימס פארק.‬

134
00:08:29,634 --> 00:08:32,512
‫כן, גם אני התגוררתי הרחק מהמשפחה,‬

135
00:08:33,304 --> 00:08:35,139
‫וזו לא דרך טובה לחיות.‬

136
00:08:36,807 --> 00:08:40,478
‫הייתי צריך ללכת איתם‬
‫ולהפוך לאוליבר פארק או משהו.‬

137
00:08:42,188 --> 00:08:44,607
‫אני מרגיש שאני לא יכול‬
‫אפילו לדבר עם ילדיי.‬

138
00:08:51,447 --> 00:08:53,783
‫התינוק שלי היה ביישן. הוא לא פגע באיש!‬

139
00:08:53,866 --> 00:08:54,867
‫מה אתם יודעים?‬

140
00:08:54,951 --> 00:08:58,246
‫תתפסו את הרוצח או לא?‬
‫-את משבשת הליכי חקירה.‬

141
00:08:58,329 --> 00:09:01,541
‫אה, באמת? מה אתה אומר?‬
‫-גברתי. תירגעי בבקשה. לא, את לא.‬

142
00:09:01,624 --> 00:09:02,792
‫תפסתם את הרוצח?‬

143
00:09:02,875 --> 00:09:04,752
‫אני אתקשר כשתהיי רגועה.‬

144
00:09:04,835 --> 00:09:08,214
‫היית אומר את זה אם זה היה הילד שלך?‬
‫-מישהו יכול לקחת אותה?‬

145
00:09:08,297 --> 00:09:10,424
‫הילד המסכן שלי היה צריך לעבור נתיחה…‬

146
00:09:12,385 --> 00:09:13,719
‫אתה בסדר, אדוני?‬

147
00:09:14,679 --> 00:09:16,097
‫תנסה אתה לחטוף סטירה.‬

148
00:09:36,117 --> 00:09:36,951
‫אדוני.‬

149
00:09:37,493 --> 00:09:38,327
‫מה?‬

150
00:09:40,204 --> 00:09:42,623
‫זה מעצבן גם אותי כשאני חושב על הבלש פארק.‬

151
00:09:44,000 --> 00:09:44,834
‫נו?‬

152
00:09:46,294 --> 00:09:49,005
‫אבל לא היית נוקשה מדי עם האמא של הקורבן?‬

153
00:09:49,088 --> 00:09:50,047
‫מה זאת אומרת?‬

154
00:09:50,131 --> 00:09:53,050
‫זאת אומרת, תחשוב על זה. הבן שלה מת.‬

155
00:09:55,011 --> 00:09:57,680
‫במקומה, גם אני הייתי מאבד את השפיות.‬

156
00:09:57,763 --> 00:09:59,932
‫זה רצח, ואין שום ראיות.‬

157
00:10:00,016 --> 00:10:02,310
‫זה לא נכון. פשוט עוד לא מצאנו כלום.‬

158
00:10:02,393 --> 00:10:03,603
‫לכל רצח יש ראיות.‬

159
00:10:04,353 --> 00:10:07,356
‫טוב, אתה יודע שלא לזה אני מתכוון.‬

160
00:10:09,483 --> 00:10:10,318
‫אני מצטער.‬

161
00:10:14,905 --> 00:10:15,740
‫תקשיב.‬

162
00:10:18,909 --> 00:10:21,537
‫גם קורבנות יכולים להיות תוקפים.‬

163
00:10:22,288 --> 00:10:23,122
‫בסדר?‬

164
00:10:24,415 --> 00:10:25,666
‫אתה מבין?‬

165
00:10:29,462 --> 00:10:32,340
‫היה מקרה שעבדתי עליו בתחנת דונסאן.‬

166
00:10:44,143 --> 00:10:45,811
‫שמה היה קאנג יאון-סאו.‬

167
00:10:46,937 --> 00:10:48,189
‫אני עדיין זוכר את זה.‬

168
00:10:48,272 --> 00:10:50,441
‫מה את עושה?‬
‫-אני צובעת את הגבות שלך.‬

169
00:10:52,234 --> 00:10:53,694
‫את מוכנה להתאפר כבר?‬

170
00:10:53,778 --> 00:10:55,738
‫את נראית כל כך טוב.‬
‫-בסדר.‬

171
00:10:57,657 --> 00:10:59,241
‫היי, זה הוא.‬

172
00:11:01,327 --> 00:11:02,828
‫הוא יותר חתיך בתמונה.‬

173
00:11:03,329 --> 00:11:05,414
‫זה ייראה טוב עליו, נכון?‬
‫-בטח.‬

174
00:11:07,291 --> 00:11:08,417
‫מה הבעיה שלה?‬

175
00:11:08,501 --> 00:11:10,002
‫לא יודעת. היא מאוהבת.‬

176
00:11:10,670 --> 00:11:12,755
‫היא אמרה שהוא חתיך, אבל הוא ממוצע.‬

177
00:11:13,381 --> 00:11:16,008
‫מה? לא היית צריכה.‬
‫-מה זה?‬

178
00:11:16,092 --> 00:11:17,635
‫מה שלומך?‬
‫-בסדר.‬

179
00:11:17,718 --> 00:11:19,762
‫מה זה?‬
‫-מה את עושה אחרי השיעור?‬

180
00:11:19,845 --> 00:11:21,013
‫מה קרה, אחי?‬

181
00:11:21,097 --> 00:11:22,223
‫היי, זה שלי!‬

182
00:11:22,306 --> 00:11:23,182
‫לא סיימתי.‬

183
00:11:23,265 --> 00:11:24,642
‫אלה החברות שלך?‬
‫-כן.‬

184
00:11:24,725 --> 00:11:25,851
‫מה קרה?‬

185
00:11:25,935 --> 00:11:28,020
‫בואי.‬
‫-היי, זה שלי.‬

186
00:11:28,104 --> 00:11:29,814
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

187
00:11:30,314 --> 00:11:33,275
‫מותק, תני לי חיוך גדול יותר. אחת, שתיים…‬

188
00:11:33,359 --> 00:11:34,527
‫בוא אם סיימת.‬

189
00:11:34,610 --> 00:11:36,987
‫יותר שמח.‬
‫-אני נראית טוב?‬

190
00:11:37,071 --> 00:11:38,447
‫רוצה לראות?‬
‫-תראה לי.‬

191
00:11:38,531 --> 00:11:40,324
‫לעזאזל.‬
‫-היי, נו כבר!‬

192
00:11:40,408 --> 00:11:42,243
‫סתום תפה, מניאק.‬
‫-תזדרז.‬

193
00:11:42,326 --> 00:11:44,620
‫אתה פשוט לא יודע לחכות.‬
‫-נו כבר!‬

194
00:11:45,121 --> 00:11:47,665
‫נו? איך היה? ציצים ענקיים, נכון?‬
‫-לעזאזל.‬

195
00:11:47,748 --> 00:11:49,792
‫הרגליים שלה פצצה.‬
‫-נכון ענקיים?‬

196
00:11:49,875 --> 00:11:51,252
‫בוא כבר.‬

197
00:11:51,335 --> 00:11:54,880
‫אבל אני רוצה לזיין אותה עוד פעם.‬
‫-תפסיק עם השטויות. בוא כבר.‬

198
00:12:01,637 --> 00:12:02,763
‫בסדר.‬

199
00:12:18,404 --> 00:12:19,864
‫חודש אחרי שנאנסה,‬

200
00:12:21,490 --> 00:12:22,992
‫היא התאבדה.‬

201
00:12:32,418 --> 00:12:34,795
‫אני רק רוצה לדבר איתו.‬
‫-אחר כך.‬

202
00:12:34,879 --> 00:12:37,757
‫אדוני, אפשר לדבר איתך רגע?‬

203
00:12:37,840 --> 00:12:39,550
‫זו לוויה.‬
‫-חכה רגע.‬

204
00:12:39,633 --> 00:12:42,386
‫נדמה שיש לנו שני סיפורים שונים. אדוני.‬

205
00:12:42,470 --> 00:12:46,015
‫נוכל לדבר בתחנה.‬
‫-מוזר שאתה מתחמק ממני כל הזמן.‬

206
00:12:46,098 --> 00:12:48,726
‫בבקשה, גברתי.‬
‫-אי אפשר לדעת אם זה היה בהסכמה.‬

207
00:12:48,809 --> 00:12:50,561
‫את יצאת מדעתך, אישה!‬

208
00:12:50,644 --> 00:12:52,688
‫למה שתרים את הקול?‬

209
00:12:52,772 --> 00:12:54,148
‫גברת. את בכלל אנושית?‬

210
00:12:54,231 --> 00:12:57,943
‫איך את מסוגלת לעשות דבר כזה? לכי בבקשה.‬

211
00:12:58,027 --> 00:13:00,279
‫איך אתה מעז לדבר אליי ככה?‬
‫-בואי נצא.‬

212
00:13:00,362 --> 00:13:02,948
‫מה אני אם לא אנושית?‬
‫-אני מצטער, חברים.‬

213
00:13:03,032 --> 00:13:05,701
‫חברים. אל תקשיבו רק לצד אחד.‬
‫-גברת.‬

214
00:13:05,785 --> 00:13:06,827
‫אולי הם ילדים,‬

215
00:13:06,911 --> 00:13:09,622
‫אבל כשגברים ונשים נפגשים,‬
‫דברים יכולים לקרות.‬

216
00:13:09,705 --> 00:13:11,040
‫איך הם מעזים…‬
‫-מה?‬

217
00:13:11,123 --> 00:13:13,083
‫מה לעזאזל אמרת עכשיו?!‬

218
00:13:13,167 --> 00:13:14,877
‫"לעזאזל"?‬
‫-עברת את הגבול!‬

219
00:13:14,960 --> 00:13:16,670
‫בהסכמה?‬
‫-היא התחילה איתו!‬

220
00:13:16,754 --> 00:13:18,839
‫דברים כאלה קורים?‬
‫-חבורת לוזרים.‬

221
00:13:18,923 --> 00:13:19,757
‫החוצה.‬
‫-לעזאזל.‬

222
00:13:19,840 --> 00:13:22,384
‫מנסים להרוויח כסף מהילדה שלכם?‬
‫-לעזאזל!‬

223
00:13:22,468 --> 00:13:26,055
‫התפוח לא נופל רחוק מהעץ. חתיכת חלאה.‬
‫-הבנתי. כולכם אותו הדבר…‬

224
00:13:26,138 --> 00:13:28,682
‫הייתה איזו כלבה שבאה ללוויה של הילדה‬

225
00:13:28,766 --> 00:13:31,477
‫והאשימה את ההורים בכל מני קשקושים.‬

226
00:13:31,560 --> 00:13:33,020
‫זאת הייתה הגברת שראינו קודם.‬

227
00:13:33,896 --> 00:13:34,730
‫בסדר?‬

228
00:13:35,231 --> 00:13:36,357
‫מישהי מתה.‬

229
00:13:36,982 --> 00:13:39,568
‫אבל הבן שלה יצא מזה בזול כי הוא היה קטין.‬

230
00:13:40,945 --> 00:13:42,613
‫זה לא היה הסוף.‬

231
00:13:44,240 --> 00:13:47,660
‫הממזרים האלה המשיכו‬
‫לתקוף, לגנוב, מה שתרצה.‬

232
00:13:49,954 --> 00:13:52,665
‫אני לא בדיוק יודע איך ההורים מרגישים,‬

233
00:13:53,916 --> 00:13:57,503
‫אבל בעיני ההורים של הילדה,‬
‫הממזרים האלה הם לא רק קורבנות.‬

234
00:13:57,586 --> 00:13:59,964
‫הייתי הורג אותם בעצמי אם הייתי במקומם.‬

235
00:14:01,632 --> 00:14:04,260
‫אנשים הם לא רק תוקפים או קורבנות.‬

236
00:14:04,969 --> 00:14:06,846
‫אפשר להיות שני הדברים במקביל.‬

237
00:14:07,596 --> 00:14:10,015
‫אז שנבקר את ההורים של הילדה?‬

238
00:14:11,016 --> 00:14:11,976
‫בשביל מה?‬

239
00:14:13,561 --> 00:14:17,106
‫אולי הם התוקפים…‬
‫-לא היית בזירה?‬

240
00:14:18,482 --> 00:14:20,943
‫זה היה נראה כמו רצח מתוכנן המונע מנקמה?‬

241
00:14:21,026 --> 00:14:22,486
‫זה פשוט קרה במקום.‬

242
00:14:23,320 --> 00:14:25,197
‫אבל בכל זאת, אי אפשר לדעת.‬

243
00:14:32,913 --> 00:14:36,458
‫כן, זו היא. כן, זאת היא. כן.‬

244
00:14:36,542 --> 00:14:37,710
‫היא עמדה שם.‬

245
00:14:37,793 --> 00:14:40,379
‫היא פשוט עמדה במקום והסתכלה סביבה.‬

246
00:14:40,462 --> 00:14:41,922
‫חשבתי שהיא רוח רפאים.‬

247
00:14:42,006 --> 00:14:45,342
‫אבל אז היא לא נכנסה לחנות.‬

248
00:14:45,426 --> 00:14:47,636
‫היא פשוט המשיכה להסתכל.‬
‫-באיזו שעה זה היה?‬

249
00:14:48,637 --> 00:14:51,724
‫משמרת הלילה עמדה להתחיל,‬
‫אז זה היה בסביבות 22:00.‬

250
00:14:51,807 --> 00:14:53,267
‫עשר, כן. נכון.‬

251
00:14:54,935 --> 00:14:57,771
‫יש לך מצלמת אבטחה, נכון?‬
‫-בטח, אדוני הבלש.‬

252
00:14:57,855 --> 00:14:59,440
‫תסתכל לשם.‬

253
00:14:59,523 --> 00:15:02,067
‫השקעתי והחלפתי אותן בחדשות.‬

254
00:15:02,151 --> 00:15:04,028
‫איכות הווידאו מעולה.‬

255
00:15:04,612 --> 00:15:06,363
‫אבל בגלל האיכות הטובה,‬

256
00:15:06,447 --> 00:15:08,991
‫הקבצים גדולים יותר,‬
‫אז הם נשמרים רק לחמישה ימים…‬

257
00:15:09,074 --> 00:15:10,367
‫אז אין לך את הקובץ?‬

258
00:15:10,868 --> 00:15:12,244
‫טוב, יש משהו.‬

259
00:15:12,328 --> 00:15:16,248
‫רק לא יותר מחמישה ימים.‬
‫יש לנו את הסרטון מאתמול.‬

260
00:15:22,963 --> 00:15:24,798
‫מה איתו? איך קוראים לו?‬

261
00:15:24,882 --> 00:15:25,716
‫מי?‬

262
00:15:26,383 --> 00:15:27,593
‫לי טאנג. נכון.‬

263
00:15:28,218 --> 00:15:30,179
‫מה שלומו?‬

264
00:15:30,262 --> 00:15:31,972
‫עדיף שאני לא אדבר.‬

265
00:15:32,056 --> 00:15:34,516
‫רק השם של השמוק הזה מרתיח אותי.‬

266
00:15:34,600 --> 00:15:37,519
‫איך הוא מעז לבגוד בי ככה?‬

267
00:15:37,603 --> 00:15:40,773
‫כן, הדלת. היא כבר לא משמיעה את הקול.‬

268
00:15:40,856 --> 00:15:42,942
‫הוא שבר גם את זה, נכון?‬
‫-כן.‬

269
00:15:43,025 --> 00:15:45,986
‫הוא ניסה לעצבן אותי?‬
‫כלומר, אדוני הבלש,‬

270
00:15:46,654 --> 00:15:48,822
‫שילמתי לו מראש, והוא הפסיק להגיע.‬

271
00:15:49,406 --> 00:15:50,741
‫באמת?‬
‫-כן.‬

272
00:15:51,533 --> 00:15:53,619
‫אני לא מאמין לממזר הזה.‬

273
00:15:54,244 --> 00:15:58,916
‫רגע. אפרופו,‬
‫אני חושב שגם הוא ראה אותה. את הגברת.‬

274
00:16:00,084 --> 00:16:03,128
‫טוב, זה עוזר איכשהו?‬

275
00:16:03,212 --> 00:16:05,673
‫- צור קשר אם אתה צריך עזרה‬
‫טלגרם: טי.מי/רק לגיבורים -‬

276
00:16:05,756 --> 00:16:08,008
‫- גלישה בסתר -‬

277
00:16:08,092 --> 00:16:09,134
‫- מספר טלפון -‬

278
00:16:11,720 --> 00:16:13,681
‫- שם‬
‫לי טאנג -‬

279
00:16:17,309 --> 00:16:18,477
‫- לי טאנג -‬

280
00:16:21,397 --> 00:16:23,107
‫- "רק לגיבורים" הזמין אותך -‬

281
00:16:26,443 --> 00:16:27,653
‫- שלום -‬

282
00:16:29,446 --> 00:16:32,199
‫- רק לגיבורים‬
‫כיוון זמן מחיקה אוטומטית ל-3 שניות -‬

283
00:16:32,282 --> 00:16:33,325
‫- תודה שיצרת קשר -‬

284
00:16:38,664 --> 00:16:40,666
‫- נעים להכיר, מר לי טאנג -‬

285
00:16:45,754 --> 00:16:46,672
‫- חסום משתמש -‬

286
00:16:50,259 --> 00:16:52,177
‫לעזאזל.‬

287
00:16:57,975 --> 00:16:59,018
‫מה היה…‬

288
00:17:01,603 --> 00:17:03,188
‫דואר רשום!‬

289
00:17:06,650 --> 00:17:09,111
‫מישהו בבית? למה לא פותחים?‬

290
00:17:11,030 --> 00:17:13,115
‫וואו, ובמה זכיתי לכבוד?‬

291
00:17:13,615 --> 00:17:16,702
‫זה הבלש ג'אנג, האיש הכי עסוק בעולם.‬

292
00:17:16,785 --> 00:17:18,162
‫למה עזבת כל כך מוקדם?‬

293
00:17:18,245 --> 00:17:21,832
‫טוב, נשארו לי דברים לעשות בבית החולים.‬

294
00:17:21,915 --> 00:17:24,168
‫אפילו לא התקשרת כשהייתי בבית החולים.‬

295
00:17:24,251 --> 00:17:25,210
‫אז מה העניין?‬

296
00:17:26,003 --> 00:17:27,671
‫היית שם יומיים.‬

297
00:17:28,338 --> 00:17:31,216
‫זה רק תור ארוך אצל הרופא. נכון?‬

298
00:17:31,300 --> 00:17:32,134
‫אה, היי.‬

299
00:17:32,968 --> 00:17:34,219
‫שמעתי שהתפטרת.‬

300
00:17:35,679 --> 00:17:37,639
‫איך תעזוב לפני שתתפוס את הרוצח?‬

301
00:17:37,723 --> 00:17:40,601
‫גיליתי משהו מוזר בתיק של סאון יאו-אוק,‬

302
00:17:40,684 --> 00:17:42,269
‫אבל אני צריך להמשיך לחפור.‬

303
00:17:42,352 --> 00:17:46,273
‫בחיי, אתה מדבר רק על עבודה?‬
‫אלוהים, אתה רובוט קר.‬

304
00:17:47,357 --> 00:17:51,236
‫אם הרוצח ייפול מהשמיים, אני אחשוב על זה.‬

305
00:17:51,737 --> 00:17:54,031
‫שום דבר לא ייפול מהשמיים אם תישאר בבית.‬

306
00:17:54,114 --> 00:17:55,741
‫אתה צריך לעשות לפחות משהו.‬

307
00:17:55,824 --> 00:17:58,702
‫מה שתגיד, אני מנתק.‬
‫אני צריך לבלות זמן עם המשפחה.‬

308
00:17:58,786 --> 00:18:00,913
‫אני בטוח שהם אפילו לא רוצים אותך שם.‬

309
00:18:01,789 --> 00:18:05,501
‫שתה הרבה מים‬
‫כדי שלא תקבל אבנים בכליות.‬

310
00:18:06,376 --> 00:18:08,712
‫תחשוב על הבריאות שלך, לא על הרוצח.‬

311
00:18:08,796 --> 00:18:10,339
‫תפסיק לשנות נושא ו…‬

312
00:18:11,632 --> 00:18:13,258
‫חזרת הביתה לבוש ככה?‬

313
00:18:13,342 --> 00:18:15,385
‫זה בסדר. לא נעדרתי להרבה זמן.‬

314
00:18:16,345 --> 00:18:18,639
‫דונג-וו לא אמור לחזור מבית הספר?‬

315
00:18:19,223 --> 00:18:21,975
‫הוא יצא לרכוב על אופניים.‬
‫-אוי, חרא!‬

316
00:18:22,601 --> 00:18:25,229
‫היי, תפסיק לזרוק דברים.‬

317
00:18:25,729 --> 00:18:27,523
‫ממתי יש לו אופניים?‬

318
00:18:28,190 --> 00:18:29,691
‫נאן-גאם לא אמר לך?‬

319
00:18:30,192 --> 00:18:32,778
‫הוא שלח לו אותם כמתנת יום הולדת מוקדמת.‬

320
00:18:32,861 --> 00:18:33,779
‫באמת?‬

321
00:18:34,488 --> 00:18:35,322
‫כן.‬

322
00:18:36,448 --> 00:18:37,908
‫תתקשר אליו ותגיד תודה.‬

323
00:18:38,951 --> 00:18:41,161
‫בחיי, למה הוא לא סיפר לי?‬

324
00:18:41,912 --> 00:18:43,372
‫הפרחח הערמומי הזה.‬

325
00:18:50,254 --> 00:18:52,131
‫- בקשת נוכחות -‬

326
00:18:52,214 --> 00:18:55,384
‫- אתה נתבע על הונאה כספית‬
‫על ידי ג'ונג גאנג-היו -‬

327
00:18:58,053 --> 00:18:59,138
‫חרא.‬

328
00:18:59,221 --> 00:19:02,432
‫הוא נתבע על הונאה.‬

329
00:19:02,516 --> 00:19:05,727
‫אבל הוא רק עובד משרה חלקית.‬
‫-נכון.‬

330
00:19:05,811 --> 00:19:10,440
‫אז אמרתי לו להגיש תביעה אזרחית,‬

331
00:19:10,983 --> 00:19:15,237
‫אבל הוא די נחוש ואמר שאני מחויב‬
‫על פי חוק להגיש את התביעה.‬

332
00:19:15,320 --> 00:19:16,822
‫אז לא הייתה לי ברירה.‬

333
00:19:18,532 --> 00:19:21,076
‫התכוונתי לנסות לעזור להם להתפשר,‬

334
00:19:21,160 --> 00:19:24,329
‫אבל הבעיה היא שהוא נעלם.‬

335
00:19:24,413 --> 00:19:25,789
‫יש לך את הכתובת שלו?‬

336
00:19:25,873 --> 00:19:28,250
‫הכתובת שלו? בוא נראה.‬

337
00:19:31,837 --> 00:19:35,424
‫שלחתי את בקשת הנוכחות.‬
‫בוא נראה, מתי זה היה?‬

338
00:19:36,842 --> 00:19:38,719
‫כן, הוא היה צריך לקבל אותה היום.‬

339
00:19:39,219 --> 00:19:41,346
‫מה, אתה מכיר אותו?‬

340
00:19:41,430 --> 00:19:42,264
‫כן.‬

341
00:19:43,307 --> 00:19:45,767
‫אם תשמע ממנו, תגיד לי בבקשה.‬

342
00:19:45,851 --> 00:19:47,603
‫בטח.‬
‫-תודה.‬

343
00:19:50,981 --> 00:19:53,025
‫תודיע לי גם אם לא תוכל להשיג אותו.‬

344
00:19:53,984 --> 00:19:55,402
‫בטח. אני אעדכן אותך.‬

345
00:19:55,485 --> 00:19:56,653
‫מעולה, תודה.‬

346
00:19:59,031 --> 00:20:01,241
‫פנה שמאלה ברחוב הזה.‬

347
00:20:04,703 --> 00:20:08,332
‫הגעת ליעד. ניווט הסתיים.‬

348
00:20:32,147 --> 00:20:34,066
‫הייתי צריך לעבור דירה מזמן.‬

349
00:20:35,442 --> 00:20:39,863
‫היא שנאה להצטלם, אבל היא אהבה לצלם אחרים.‬

350
00:20:40,739 --> 00:20:42,908
‫היא צילמה את כולם בכיתה שלה.‬

351
00:20:43,659 --> 00:20:45,744
‫את כולם.‬
‫-אני יכול להסתכל, אדוני?‬

352
00:20:45,827 --> 00:20:46,787
‫בטח, בבקשה.‬

353
00:20:50,707 --> 00:20:54,544
‫פעם אחת, אמרתי לה שהיא צריכה להיות צלמת.‬

354
00:20:55,879 --> 00:20:58,090
‫אבל היא אמרה שהיא רוצה עבודה משרדית.‬

355
00:20:59,049 --> 00:21:03,303
‫אתה יודע, עבודה בחברה טובה ולצלם כתחביב.‬

356
00:21:05,764 --> 00:21:08,016
‫היא מעולם לא בלטה.‬

357
00:21:08,600 --> 00:21:10,602
‫היא שמרה על פרופיל נמוך.‬

358
00:21:12,437 --> 00:21:14,564
‫אני לא אומר את זה רק כי היא הבת שלי,‬

359
00:21:15,399 --> 00:21:17,276
‫אבל היא הייתה טובת לב‬

360
00:21:18,819 --> 00:21:20,153
‫ומתחשבת.‬

361
00:21:23,365 --> 00:21:25,242
‫לכן הרגתי אותם.‬

362
00:21:28,870 --> 00:21:29,705
‫סליחה?‬

363
00:21:30,330 --> 00:21:31,707
‫הרגתי אותם.‬

364
00:21:34,960 --> 00:21:36,920
‫רצחתי בן אד…‬

365
00:21:37,921 --> 00:21:39,298
‫הרגתי אותם.‬

366
00:21:41,008 --> 00:21:42,301
‫הרגתי אותם.‬

367
00:21:44,261 --> 00:21:46,305
‫כן, זה הבלש לי צ'אנג-טק.‬

368
00:21:47,347 --> 00:21:51,643
‫היי. אני רוצה להסגיר את עצמי.‬

369
00:21:52,311 --> 00:21:53,729
‫אתה רוצה להסגיר את עצמך?‬

370
00:21:55,856 --> 00:21:57,190
‫מה שמך, אדוני?‬

371
00:21:59,609 --> 00:22:00,861
‫לי טאנג.‬

372
00:22:00,944 --> 00:22:03,363
‫אה, מר לי טאנג? חכה רגע.‬

373
00:22:05,449 --> 00:22:07,617
‫בוא נראה.‬

374
00:22:09,619 --> 00:22:11,997
‫אני מניח שקיבלת את בקשת הנוכחות.‬

375
00:22:12,497 --> 00:22:15,792
‫זה בנוגע לכך שנעלמת אחרי שקיבלת את המקדמה‬

376
00:22:15,876 --> 00:22:18,128
‫ממר ג'ונג גאנג-היו מחנות הנוחות "או.אס25".‬

377
00:22:18,211 --> 00:22:20,005
‫פתחו נגדך חקירה בגלל זה.‬

378
00:22:20,505 --> 00:22:23,633
‫תגיע בבקשה למחלקת הבילוש בתאריך המבוקש.‬

379
00:22:24,551 --> 00:22:25,552
‫האמת,‬

380
00:22:26,178 --> 00:22:27,804
‫אני יכול לבוא היום?‬

381
00:22:27,888 --> 00:22:28,722
‫היום?‬

382
00:22:29,723 --> 00:22:31,516
‫היום… חכה רגע.‬

383
00:22:34,144 --> 00:22:36,480
‫לא שבע. לא שמונה.‬

384
00:22:36,980 --> 00:22:38,815
‫תשע בערב יתאים לך?‬

385
00:22:40,400 --> 00:22:41,234
‫בטח.‬

386
00:22:46,531 --> 00:22:48,325
‫- חנות נוחות -‬

387
00:22:48,408 --> 00:22:49,368
‫- אמא -‬

388
00:23:17,854 --> 00:23:20,023
‫אז הכית אותם עם לבנה,‬

389
00:23:20,857 --> 00:23:23,527
‫אבל אתה לא זוכר מה עשית איתה אחר כך?‬

390
00:23:23,610 --> 00:23:24,444
‫לא.‬

391
00:23:25,445 --> 00:23:28,949
‫שני הקורבנות היו נערים בריאים.‬

392
00:23:30,033 --> 00:23:34,287
‫מה נתן לך את הביטחון לתקוף אותם?‬

393
00:23:37,416 --> 00:23:38,333
‫הם היו‬

394
00:23:39,793 --> 00:23:42,129
‫שיכורים ולא יכלו אפילו ללכת בקו ישר.‬

395
00:23:43,130 --> 00:23:44,673
‫אז חשבתי שזו ההזדמנות שלי.‬

396
00:23:47,717 --> 00:23:49,845
‫איך ידעת שהם היו שיכורים?‬

397
00:23:49,928 --> 00:23:53,932
‫הם היו כמעט מחוסרי הכרה‬
‫והתנדנדו מצד לצד.‬

398
00:24:10,657 --> 00:24:12,701
‫אני מצטער שהמשכתי לבד.‬

399
00:24:14,953 --> 00:24:16,288
‫הבאת אותו לתחנה?‬

400
00:24:17,330 --> 00:24:20,333
‫ציינת את תקופת המבחן שלו קודם, נכון?‬

401
00:24:20,417 --> 00:24:23,587
‫בדקתי את זה, והיא הסתיימה יום לפני התקרית.‬

402
00:24:23,670 --> 00:24:25,964
‫חשבתי שאולי הוא קשור לתיק הזה,‬

403
00:24:26,465 --> 00:24:28,258
‫אז ביקרתי אותו בבית שלו.‬

404
00:24:30,927 --> 00:24:33,930
‫הכול בזכות ההדרכה שלך, אדוני. תודה.‬

405
00:24:38,351 --> 00:24:40,604
‫הבוס עזר עם השאר.‬

406
00:24:41,813 --> 00:24:44,107
‫אבל ברצינות, הייתי כל כך לחוץ קודם.‬

407
00:24:44,733 --> 00:24:46,943
‫למרבה המזל, הוא הודה בכול,‬

408
00:24:47,027 --> 00:24:48,653
‫וזה תואם את הנסיבות…‬

409
00:24:57,537 --> 00:24:58,663
‫בבקשה, אדוני.‬

410
00:25:00,916 --> 00:25:03,043
‫קח את הזמן ותמלא את זה.‬

411
00:25:14,179 --> 00:25:17,140
‫אדוני, אם אתה רוצה הפסקה קצרה,‬
‫למה שלא נצא לסיגריה?‬

412
00:25:18,266 --> 00:25:20,352
‫הפסקתי לעשן לפני שנים.‬

413
00:25:26,149 --> 00:25:27,567
‫אז למה שיקרת?‬

414
00:25:30,654 --> 00:25:31,488
‫סליחה?‬

415
00:25:33,740 --> 00:25:35,450
‫לא הרגת אותם, נכון?‬

416
00:25:36,409 --> 00:25:38,078
‫אני לא בטוח למה אתה מתכוון.‬

417
00:25:38,161 --> 00:25:40,914
‫אני בטוח שאתה לא יודע את זה‬
‫כי לא הרגת אותם‬

418
00:25:42,374 --> 00:25:45,210
‫אבל לאחד הקורבנות‬
‫הייתה כוויית סיגריה על פניו.‬

419
00:25:45,752 --> 00:25:46,836
‫וזה.‬

420
00:25:49,965 --> 00:25:51,883
‫אתה גם לא ימני.‬

421
00:25:55,428 --> 00:25:56,263
‫בוא איתי.‬

422
00:26:07,399 --> 00:26:08,441
‫מה?‬

423
00:26:08,525 --> 00:26:10,569
‫למה נכנסת לשם לבד? מה לעזאזל?‬

424
00:26:10,652 --> 00:26:11,778
‫חקרתי אותו.‬

425
00:26:11,861 --> 00:26:15,198
‫אתה פועל לבד ומביא מישהו,‬
‫ועכשיו אתה חושב שהוא לא אשם?‬

426
00:26:15,282 --> 00:26:19,077
‫אבל ההצהרה שלו לא הגיונית. גם אין ראיות.‬

427
00:26:19,160 --> 00:26:21,246
‫מה זאת אומרת?‬
‫-בלי ראיות…‬

428
00:26:21,329 --> 00:26:24,749
‫יש את הלבנה.‬
‫זה לא פורסם בתקשורת. ויש לו מניע.‬

429
00:26:24,833 --> 00:26:28,712
‫אם הוא אומר שהוא זרק את הלבנה לנהר הגאום,‬

430
00:26:28,795 --> 00:26:30,922
‫אתה מתכוון לחפש בקרקעית הנהר?‬

431
00:26:31,423 --> 00:26:32,799
‫לא. נכון?‬

432
00:26:32,882 --> 00:26:35,844
‫אנחנו לא יודעים אם הוא מסייע,‬
‫שותף לפשע או עד.‬

433
00:26:35,927 --> 00:26:37,929
‫בואו ניקח את הזמן ונפתור את זה.‬

434
00:26:38,763 --> 00:26:42,392
‫אני עושה את זה‬
‫כי כולנו נדפק אם הפושע האמיתי יופיע.‬

435
00:26:42,475 --> 00:26:44,686
‫אז היית צריך לדבר איתי בפרטיות.‬

436
00:26:44,769 --> 00:26:47,772
‫רגע, אני רק…‬
‫-אלוהים, אתה חושב שאתה כזה נהדר?‬

437
00:26:47,856 --> 00:26:49,608
‫אני מתנצל שהייתי פזיז.‬

438
00:26:49,691 --> 00:26:52,152
‫אבל אתה באמת חושב שהוא דובר אמת?‬

439
00:26:52,235 --> 00:26:55,655
‫הוא מנסה להסתיר משהו,‬
‫אז אנחנו צריכים לגלות מה זה.‬

440
00:26:55,739 --> 00:26:57,324
‫באמת?‬
‫-כן.‬

441
00:26:59,284 --> 00:27:00,493
‫בסדר, מר חכמולוג.‬

442
00:27:02,537 --> 00:27:04,289
‫אתה חושב שאתה חכם גדול, מה?‬

443
00:27:05,498 --> 00:27:07,417
‫אם זה ישתבש, זה באחריות שניכם.‬

444
00:27:21,389 --> 00:27:23,808
‫- תפסתי את עובד המשרה החלקית‬
‫הוא יגיע ב-21:00 -‬

445
00:27:23,892 --> 00:27:25,310
‫אני מצטער, אדוני.‬

446
00:27:25,810 --> 00:27:27,479
‫אמרתי לך לא לפעול בפזיזות.‬

447
00:27:30,065 --> 00:27:30,899
‫נכון?‬

448
00:27:35,737 --> 00:27:36,863
‫אתה יכול ללכת.‬

449
00:27:44,621 --> 00:27:46,081
‫מה, פגעתי באגו שלך?‬

450
00:27:48,625 --> 00:27:49,542
‫לא, אדוני.‬

451
00:27:51,836 --> 00:27:54,631
‫רק יש לי משהו להגיד לך.‬
‫-מה העניין?‬

452
00:27:55,256 --> 00:27:58,385
‫הודעתי לאמהות של הקורבנות שיש לנו חשוד.‬

453
00:27:58,468 --> 00:27:59,552
‫אילו קורבנות?‬

454
00:28:00,178 --> 00:28:01,721
‫התיכוניסטים המתים.‬

455
00:28:04,432 --> 00:28:07,519
‫מה עם מר קאנג סאנג-מוק? שלחת אותו הביתה?‬

456
00:28:08,269 --> 00:28:09,729
‫הוא עזב הרגע.‬

457
00:28:13,775 --> 00:28:15,235
‫לא תהיה בעיה, נכון?‬

458
00:28:21,074 --> 00:28:22,575
‫בוא נשחק.‬

459
00:28:22,659 --> 00:28:24,077
‫לשחק במה?‬

460
00:28:24,577 --> 00:28:25,578
‫מה את רוצה?‬

461
00:28:26,204 --> 00:28:27,497
‫תופסת.‬
‫-תופסת?‬

462
00:28:28,081 --> 00:28:29,416
‫שוב? באמת?‬

463
00:28:30,667 --> 00:28:31,501
‫כן?‬

464
00:29:10,623 --> 00:29:13,168
‫וואו. כל הכבוד, בריון.‬

465
00:29:13,960 --> 00:29:16,004
‫אני לא מאמין שבאמת דקרת את השוטר.‬

466
00:29:16,087 --> 00:29:18,465
‫הוא עצבן אותי. מה הייתי אמור לעשות?‬

467
00:29:18,548 --> 00:29:22,343
‫פגעת בבחור הזה עם מטף כיבוי בפעם הקודמת.‬

468
00:29:22,427 --> 00:29:24,345
‫אמרתי לך לא לדבר על זה.‬

469
00:29:24,429 --> 00:29:26,431
‫זו הייתה תאונה. הוא פשוט נפל עליו.‬

470
00:29:26,514 --> 00:29:28,725
‫אמא שלך תסדר את זה גם הפעם, נכון?‬

471
00:29:28,808 --> 00:29:29,684
‫אני לא יודע.‬

472
00:29:30,852 --> 00:29:33,897
‫למה היית חייב לדקור שוטר, מטומטם?‬

473
00:29:33,980 --> 00:29:37,192
‫הוא עלה לי על העצבים.‬
‫הייתי חייב לעשות משהו!‬

474
00:29:38,860 --> 00:29:41,488
‫- תעשה מה שהתאמנת עליו‬
‫אני אטפל בשאר -‬

475
00:30:47,303 --> 00:30:49,556
‫אדוני, אתה בסדר?‬
‫-אדוני, תתעורר.‬

476
00:30:49,639 --> 00:30:51,683
‫אתה רואה אותי?‬
‫-תפתחי את הדלת.‬

477
00:30:51,766 --> 00:30:52,725
‫הוא בהכרה?‬

478
00:30:52,809 --> 00:30:54,936
‫גברתי.‬
‫-צאי מהרכב.‬

479
00:30:55,019 --> 00:30:57,272
‫העיניים שלו נפתחות.‬
‫-אתה בסדר?‬

480
00:30:57,355 --> 00:30:58,523
‫הוא התעורר.‬

481
00:30:58,606 --> 00:31:01,568
‫גברתי. תפתחי את הדלת, גברתי.‬

482
00:31:09,117 --> 00:31:10,743
‫הכנס שטרות בבקשה.‬

483
00:31:12,662 --> 00:31:13,997
‫- חנות נוחות -‬

484
00:31:14,080 --> 00:31:17,458
‫- אמא -‬

485
00:31:24,424 --> 00:31:27,844
‫אנא הכנס את השטרות ולחץ על "אישור".‬

486
00:31:35,476 --> 00:31:37,645
‫תודה שהשתמשת בשירותינו.‬

487
00:31:59,792 --> 00:32:00,668
‫אתה בסדר?‬

488
00:32:01,169 --> 00:32:02,128
‫תתקשר למשטרה.‬

489
00:32:17,769 --> 00:32:19,103
‫מה זה, לעזאזל?‬

490
00:32:19,646 --> 00:32:20,897
‫מה זה? תראה לי.‬

491
00:32:24,901 --> 00:32:26,027
‫תראה, יש כסף.‬

492
00:32:29,781 --> 00:32:30,907
‫מה עם השאר?‬

493
00:32:31,407 --> 00:32:33,201
‫תיפטר מזה. אלא מה?‬

494
00:32:33,701 --> 00:32:34,535
‫קדימה.‬

495
00:32:51,094 --> 00:32:53,888
‫אמרו שרוכב אופנוע שדד אותך. זה נכון?‬

496
00:32:54,389 --> 00:32:55,223
‫כן.‬

497
00:32:56,849 --> 00:32:59,519
‫אני לא מאמין שעדיין יש חוטפי תיקים בימינו.‬

498
00:33:04,607 --> 00:33:05,441
‫בדיוק.‬

499
00:33:08,444 --> 00:33:11,239
‫חרא. כמו בדיחה מזוינת.‬

500
00:33:20,748 --> 00:33:22,083
‫זהירות על הראש.‬

501
00:33:28,506 --> 00:33:31,676
‫תלחץ על הכפתור אם תצטרך משהו.‬

502
00:33:43,938 --> 00:33:46,232
‫היינו צריכים ללוות אותך הביתה.‬

503
00:33:52,780 --> 00:33:54,657
‫כנראה שככה זה…‬

504
00:33:56,826 --> 00:33:58,327
‫להיות הורה.‬

505
00:33:59,120 --> 00:34:00,747
‫מה אתה מנסה לומר?‬

506
00:34:02,331 --> 00:34:05,126
‫בטח יש סיבה לכך שאתה מתאמץ כל כך.‬

507
00:34:10,423 --> 00:34:11,966
‫אתה מכיר את הרוצח?‬

508
00:34:13,843 --> 00:34:14,886
‫אני הרוצח.‬

509
00:34:16,971 --> 00:34:19,682
‫לקיחת אשמה על פשע שלא ביצעת זו לא נקמה.‬

510
00:34:19,766 --> 00:34:20,975
‫זו לא נקמה.‬

511
00:34:22,602 --> 00:34:24,854
‫הרגתי אותם כי זה הגיע להם.‬

512
00:34:25,605 --> 00:34:28,691
‫שני המנוולים קיבלו את מה שהגיע להם.‬

513
00:34:29,609 --> 00:34:32,403
‫זה הרגיש כל כך טוב.‬
‫כמו אבן שנגולה מעל ליבי.‬

514
00:34:34,322 --> 00:34:36,491
‫היה צריך לרסק את הממזרים.‬
‫-אדוני.‬

515
00:34:39,327 --> 00:34:41,120
‫אני מבין היטב שבחיים‬

516
00:34:41,204 --> 00:34:44,165
‫לפעמים קורה שרוצים להרוג מישהו.‬

517
00:34:45,249 --> 00:34:49,295
‫אבל העונש צריך להתבצע בגבולות החוק.‬

518
00:34:51,005 --> 00:34:52,090
‫זו דעתי.‬

519
00:34:55,176 --> 00:34:56,511
‫אני אקפוץ מחר.‬

520
00:35:10,775 --> 00:35:12,235
‫בוא ננסה להזיז את הזרוע.‬

521
00:35:12,985 --> 00:35:15,238
‫זה בסדר?‬
‫-כן.‬

522
00:35:15,321 --> 00:35:18,116
‫תחזיק אותה במקום רגע.‬
‫אני אדביק לך את זה.‬

523
00:35:18,199 --> 00:35:20,618
‫מחניק פה, נכון?‬
‫-אה, זה בסדר.‬

524
00:35:21,119 --> 00:35:23,204
‫אני חושב שאני יכול ללכת לבד.‬

525
00:35:23,287 --> 00:35:24,914
‫אתה יכול להסתדר לבד עכשיו?‬

526
00:35:24,997 --> 00:35:26,582
‫כן. תודה.‬

527
00:35:26,666 --> 00:35:28,626
‫אז נתראה בקרוב.‬
‫-תודה.‬

528
00:35:48,855 --> 00:35:51,774
‫- אם זה מה שאתה רוצה‬
‫, אכבד את ההחלטה שלך -‬

529
00:35:51,858 --> 00:35:53,401
‫- מחיקה אוטומטית תוך 3 שניות -‬

530
00:36:03,744 --> 00:36:04,704
‫סליחה.‬

531
00:37:16,817 --> 00:37:19,278
‫אוי, אתה בסדר?‬
‫-אתה לא יכול להיות כאן.‬

532
00:37:19,862 --> 00:37:20,738
‫לך.‬

533
00:37:20,821 --> 00:37:23,824
‫מה…‬
‫-המשטרה כאן.‬

534
00:37:23,908 --> 00:37:25,910
‫אתה צריך ללכת עכשיו.‬

535
00:37:29,288 --> 00:37:31,874
‫אתה מכיר אותי?‬
‫-לך עכשיו.‬

536
00:37:33,542 --> 00:37:35,336
‫אתה מכיר אותי, נכון?‬
‫-תזדרז ולך.‬

537
00:37:37,046 --> 00:37:39,423
‫רגע, אתה הבחור מהטלגרם?‬

538
00:37:40,049 --> 00:37:43,010
‫יש לי הרבה מה לספר לך,‬
‫אבל תצטרך להסתכל בטלגרם.‬

539
00:37:43,511 --> 00:37:45,930
‫כן, זה אתה. אתה זה שהביא אותי הביתה.‬

540
00:37:46,013 --> 00:37:49,350
‫זה לא מקום בטוח. אתה חייב ללכת. עכשיו.‬

541
00:37:49,433 --> 00:37:52,895
‫אדוני, כבר לא אכפת לי מה יקרה.‬

542
00:37:53,479 --> 00:37:55,898
‫אבל בכל אופן, למה עשית את זה?‬

543
00:37:55,982 --> 00:37:58,276
‫עקבת אחריי כל הזמן הזה?‬
‫-לא.‬

544
00:37:58,359 --> 00:38:01,445
‫אז שלחת גם את החוטפים האלה על האופנוע?‬

545
00:38:01,529 --> 00:38:05,324
‫איזה אופנוע? לא, זה לא אני.‬

546
00:38:05,408 --> 00:38:06,867
‫בכל אופן,‬

547
00:38:06,951 --> 00:38:10,496
‫יש לי הרבה מה להגיד לך,‬
‫אבל תשמע הכול דרך הטלגרם.‬

548
00:38:10,579 --> 00:38:11,664
‫לך עכשיו.‬

549
00:38:15,751 --> 00:38:16,711
‫תודה.‬

550
00:38:18,212 --> 00:38:19,046
‫בטח.‬

551
00:38:29,056 --> 00:38:29,932
‫אדוני!‬

552
00:38:30,850 --> 00:38:32,393
‫אוי.‬
‫-אתה בסדר?‬

553
00:38:32,476 --> 00:38:33,311
‫כן, אני בסדר.‬

554
00:38:36,856 --> 00:38:40,234
‫אני מצטער, אדוני.‬
‫-לא עשית שום דבר רע. תפסיק להגיד את זה.‬

555
00:38:41,610 --> 00:38:43,195
‫אתה רק טירון גם ככה.‬

556
00:38:53,456 --> 00:38:56,042
‫וזה לא שההיגיון שלך היה שגוי לחלוטין.‬

557
00:38:57,626 --> 00:39:00,588
‫רק ניסית כמיטב יכולתך לתפוס את הרוצח.‬

558
00:39:03,299 --> 00:39:04,842
‫אל תקשה על עצמך.‬

559
00:39:22,151 --> 00:39:23,235
‫לאן אתה הולך?‬

560
00:39:30,576 --> 00:39:32,453
‫הלו?‬
‫-היי. לי טאנג הגיע היום?‬

561
00:39:32,536 --> 00:39:33,871
‫לא, הוא לא הגיע.‬

562
00:39:33,954 --> 00:39:35,373
‫לא?‬
‫-אני אחכה קצת.‬

563
00:39:35,456 --> 00:39:36,290
‫בסדר.‬

564
00:39:38,292 --> 00:39:40,378
‫תגידי לי. מה עשית?‬

565
00:39:44,673 --> 00:39:45,549
‫תגידי לי.‬

566
00:39:46,550 --> 00:39:47,426
‫אבא.‬

567
00:39:48,636 --> 00:39:49,762
‫זה רועש מדי.‬

568
00:39:50,596 --> 00:39:52,515
‫תנמיך את הווליום או שתכבה את זה.‬

569
00:39:52,598 --> 00:39:53,766
‫כן. סליחה, יאון-סאו.‬

570
00:39:53,849 --> 00:39:54,934
‫את עדיין ערה?‬

571
00:39:56,560 --> 00:40:00,022
‫ותפסיק לעשן. תסתכל על הפרצוף שלך.‬

572
00:40:00,106 --> 00:40:03,484
‫טוב. אני אפסיק לעשן.‬

573
00:40:03,567 --> 00:40:05,277
‫את רוצה לאכול משהו?‬

574
00:40:06,779 --> 00:40:08,656
‫אתה עדיין צריך תרופות כדי לישון?‬

575
00:40:09,615 --> 00:40:12,076
‫לא, אני בסדר.‬

576
00:41:35,451 --> 00:41:37,411
‫לעזאזל! בן זונה.‬

577
00:41:42,208 --> 00:41:43,584
‫חתיכת חרא מזוין!‬

578
00:41:45,461 --> 00:41:47,296
‫חתיכת מניאק.‬

579
00:41:48,005 --> 00:41:49,882
‫בוא הנה, בן זונה.‬

580
00:41:50,925 --> 00:41:51,759
‫לעזאזל.‬

581
00:42:09,693 --> 00:42:11,695
‫בוא הנה.‬

582
00:42:15,824 --> 00:42:16,951
‫חתיכת בן זונה.‬

583
00:42:30,005 --> 00:42:31,215
‫יא מזדיין!‬

584
00:42:33,634 --> 00:42:35,135
‫בן זונה מזוין!‬

585
00:42:42,601 --> 00:42:43,852
‫מזדיין!‬

586
00:43:30,316 --> 00:43:31,191
‫הלו, מי זה?‬

587
00:43:31,275 --> 00:43:33,944
‫אדוני הבלש,‬
‫אני האחות האחראית על מר קאנג סאנג-מוק.‬

588
00:43:34,028 --> 00:43:37,406
‫מר קאנג סאנג-מוק?‬
‫-כן. אני חושבת שכדאי שתמהר להגיע הנה.‬

589
00:43:37,489 --> 00:43:38,532
‫סליחה?‬

590
00:43:50,919 --> 00:43:52,838
‫מטפלים בו בחדר ההוא שם.‬

591
00:43:52,921 --> 00:43:55,924
‫נצטרך לעשות בדיקת דם‬
‫כדי לבדוק את הכבד והריאות.‬

592
00:43:56,425 --> 00:43:58,677
‫בדיקת סימנים החיוניים.‬
‫-איך זה נראה?‬

593
00:43:58,761 --> 00:43:59,637
‫זה 130 על 90.‬

594
00:43:59,720 --> 00:44:00,638
‫בואו נזדרז.‬

595
00:44:01,555 --> 00:44:03,057
‫אדוני, בבקשה תתעורר.‬

596
00:44:03,641 --> 00:44:04,475
‫אדוני.‬

597
00:44:14,735 --> 00:44:15,986
‫- טלגרם -‬

598
00:44:16,070 --> 00:44:17,279
‫- החשבון נמחק -‬

599
00:44:20,115 --> 00:44:21,825
‫- החשבון נמחק -‬

600
00:44:24,828 --> 00:44:25,663
‫גיבור.‬

601
00:44:57,695 --> 00:44:58,529
‫לי טאנג!‬

602
00:44:59,488 --> 00:45:02,116
‫תנמיכי את הקול.‬
‫את לא רוצה להפריע לשכנים.‬

603
00:45:02,199 --> 00:45:03,909
‫אני יודעת שאתה בפנים. תפתח.‬

604
00:45:05,577 --> 00:45:08,956
‫אני לא אכעס,‬
‫אז תפתח את הדלת. אני כאן עם אמא.‬

605
00:45:15,796 --> 00:45:17,131
‫בבקשה.‬
‫-תודה.‬

606
00:45:17,214 --> 00:45:18,173
‫תודה.‬

607
00:45:20,175 --> 00:45:21,009
‫מה?‬

608
00:45:22,636 --> 00:45:26,849
‫אלוהים. אלוהים אדירים.‬

609
00:45:26,932 --> 00:45:29,560
‫אלוהים. המקום הזה…‬

610
00:45:34,648 --> 00:45:35,858
‫מה זה?‬

611
00:45:35,941 --> 00:45:38,861
‫אמא, בואי נתקשר שוב לגיונג-הואן.‬

612
00:45:38,944 --> 00:45:41,405
‫תקריאי לי את זה. נראה לי שטאנג כתב משהו.‬

613
00:45:43,615 --> 00:45:45,117
‫אמא ואבא היקרים."‬

614
00:45:50,205 --> 00:45:52,124
‫אתה יודע מאיזו קומה היא קפצה?‬

615
00:45:52,875 --> 00:45:54,084
‫מהקומה השישית.‬

616
00:45:55,753 --> 00:45:57,045
‫היא קפצה…‬

617
00:45:59,757 --> 00:46:01,133
‫אבל היא לא מתה מיד.‬

618
00:46:03,802 --> 00:46:05,804
‫לקחנו אותה לבית החולים.‬

619
00:46:06,930 --> 00:46:08,724
‫ואז היא סבלה‬

620
00:46:09,850 --> 00:46:11,435
‫במשך 16 שעות לפני שמתה.‬

621
00:46:12,519 --> 00:46:14,396
‫אני פשוט לא יכול…‬

622
00:46:17,024 --> 00:46:18,150
‫הכול באשמתי.‬

623
00:46:21,195 --> 00:46:24,198
‫היא מתה ללא נקמה, בייאוש.‬

624
00:46:26,116 --> 00:46:27,868
‫אני זה שצריך למות.‬

625
00:46:35,876 --> 00:46:37,961
‫סליחה, נסחפתי.‬

626
00:46:52,142 --> 00:46:53,143
‫המנוולים האלה…‬

627
00:46:56,438 --> 00:46:58,148
‫שעשו את זה לבת שלי…‬

628
00:46:59,817 --> 00:47:03,445
‫הייתי רוצה להרוג אותם אם יכולתי.‬

629
00:47:05,864 --> 00:47:09,034
‫אבל אין לי מה לעשות.‬

630
00:47:09,117 --> 00:47:10,160
‫אדוני.‬

631
00:47:11,245 --> 00:47:14,915
‫סליחה על ההפרעה, אבל אני חושב שיש דרך.‬

632
00:47:16,083 --> 00:47:16,917
‫מה?‬

633
00:49:07,945 --> 00:49:09,947
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬