1
00:00:46,920 --> 00:00:48,040
‫אדו!‬

2
00:02:59,600 --> 00:03:02,880
‫אדהורה‬

3
00:03:05,760 --> 00:03:06,880
‫את בסדר?‬

4
00:03:07,040 --> 00:03:08,320
‫כן, אני בסדר גמור. ‬

5
00:03:08,400 --> 00:03:09,880
‫כמה פעמים עליי לומר לך?‬

6
00:03:10,520 --> 00:03:13,640
‫אילו היית בסדר, לא היית נוסעת. ‬

7
00:03:13,760 --> 00:03:16,480
‫את יקרה לנו. פשוט תחזרי. ‬

8
00:03:16,560 --> 00:03:18,960
‫את נמצאת שם שמונה חודשים. זה מספיק. ‬

9
00:03:19,040 --> 00:03:21,800
‫הילדים האלה לא מזכירים לך את אבהי?‬

10
00:03:21,880 --> 00:03:23,360
‫אני צריכה לסגור עכשיו. ביי. ‬

11
00:03:23,440 --> 00:03:25,960
‫- נדבר בהמשך.
- חכי, אל תנתקי!‬

12
00:03:33,800 --> 00:03:34,960
‫בוא, ודנט. ‬

13
00:03:37,360 --> 00:03:38,520
‫תשב בבקשה. ‬

14
00:03:39,080 --> 00:03:40,920
‫אבוא בעוד רגע. ‬

15
00:04:05,000 --> 00:04:06,640
‫מותר לי להיכנס, גברתי?‬

16
00:04:13,560 --> 00:04:14,600
‫בוא. ‬

17
00:04:15,720 --> 00:04:19,360
‫אתה יודע, גם אני חדשה פה כמוך. ‬

18
00:04:19,480 --> 00:04:21,960
‫לוקח לי זמן להסתגל למקום. ‬

19
00:04:23,240 --> 00:04:24,200
‫איזה מהם?‬

20
00:04:29,000 --> 00:04:31,160
‫כשהייתי עכשיו לבד בחדר... ‬

21
00:04:32,760 --> 00:04:34,320
‫הרגשתי כאילו... ‬

22
00:04:35,200 --> 00:04:38,480
‫מישהו נכנס והתיישב בכיסא הזה. ‬

23
00:04:39,360 --> 00:04:41,120
‫אבל לא מצאתי פה אף אחד. ‬

24
00:04:41,760 --> 00:04:44,080
‫אבל שמעתי כמה צעדים. ‬

25
00:04:45,760 --> 00:04:47,440
‫זה קרה לך פעם?‬

26
00:04:50,480 --> 00:04:52,000
‫אתה יודע למה זה קרה?‬

27
00:04:53,000 --> 00:04:55,920
‫כי האוזניים שלי עוד רגילות לרעש בכלכותה. ‬

28
00:04:56,720 --> 00:04:58,360
‫לפעמים אני מרגישה, ‬

29
00:04:59,560 --> 00:05:02,800
‫שאני עדיין שם בלב הרעש הזה. ‬

30
00:05:02,880 --> 00:05:05,320
‫זה אומר שאני מתגעגעת הביתה. ‬

31
00:05:06,720 --> 00:05:08,120
‫גם אתה מתגעגע הביתה?‬

32
00:05:11,360 --> 00:05:12,920
‫למה אתה הכי מתגעגע?‬

33
00:05:14,360 --> 00:05:15,440
‫לארוחת הערב. ‬

34
00:05:16,360 --> 00:05:18,080
‫מה מיוחד בארוחת הערב?‬

35
00:05:19,240 --> 00:05:24,120
‫אימא, אבא ואני תמיד אוכלים ביחד. ‬

36
00:05:24,200 --> 00:05:26,000
‫אבא בשלן ממש טוב. ‬

37
00:05:26,080 --> 00:05:27,040
‫באמת?‬

38
00:05:27,600 --> 00:05:30,880
‫טוב, אבקש ממנו מתכונים בפעם הבאה. ‬

39
00:05:32,600 --> 00:05:36,120
‫אבל אבא יבוא לקחת אותי
רק בעוד ארבעה חודשים. ‬

40
00:05:39,960 --> 00:05:41,000
‫אני עומד לרשותך. ‬

41
00:05:46,680 --> 00:05:49,720
‫ודנט, מה קרה בביתן של הדיקן באותו לילה?‬

42
00:05:54,400 --> 00:05:56,360
‫אתה רוצה לדבר איתי על זה?‬

43
00:06:03,960 --> 00:06:08,160
‫אני לא זוכר איך הגעתי לשם ומדוע. ‬

44
00:06:08,240 --> 00:06:10,600
‫אני נשבע שאני לא זוכר שום דבר. ‬

45
00:06:12,760 --> 00:06:13,720
‫זה בסדר. ‬

46
00:06:14,720 --> 00:06:15,560
‫זה בסדר. ‬

47
00:06:16,680 --> 00:06:18,800
‫כשאנחנו מפחדים מאוד, ‬

48
00:06:19,280 --> 00:06:21,640
‫המוח שלנו מפסיק לייצר זיכרונות, ‬

49
00:06:22,840 --> 00:06:24,960
‫כדי שלא נזכור תקופות רעות. ‬

50
00:06:26,200 --> 00:06:30,000
‫מיס, באמת הרגתי את הגורים ההם?‬

51
00:06:30,720 --> 00:06:31,960
‫אני פסיכופת?‬

52
00:06:32,520 --> 00:06:33,600
‫לא, אתה לא. ‬

53
00:06:35,120 --> 00:06:39,080
‫לא חשוב מה אנשים אומרים, ודנט,
חשוב מה אתה חושב. ‬

54
00:06:41,400 --> 00:06:43,440
‫אל תיתן לאף אחד להיכנס לשם. ‬

55
00:06:54,200 --> 00:06:57,040
‫הפעם הם לא יברחו. ‬

56
00:07:00,680 --> 00:07:01,680
‫מה אמרת?‬

57
00:07:02,960 --> 00:07:04,640
‫אם אני לא פסיכופת, ‬

58
00:07:04,720 --> 00:07:07,840
‫אז למה אסור לי ללכת לאולם, מיס?‬

59
00:07:22,760 --> 00:07:25,440
‫סבא, אני רוצה להצטרף. ‬

60
00:07:25,600 --> 00:07:28,160
‫אדי, אסור לילדים להתקרב לגבול. ‬

61
00:07:29,240 --> 00:07:30,560
‫קדימה, בוא נלך. ‬

62
00:07:30,640 --> 00:07:34,080
‫רמאן קפה‬

63
00:07:36,000 --> 00:07:37,960
‫בוא נשתה שוקו. ‬

64
00:07:38,040 --> 00:07:40,200
‫אחר כך שנינו נלך, כל אחד לבית הספר שלו. ‬

65
00:07:40,880 --> 00:07:44,520
‫סבא, גם אתה תעזוב אותי ותיסע?‬

66
00:07:44,600 --> 00:07:46,120
‫אהיה לגמרי לבדי. ‬

67
00:07:46,640 --> 00:07:49,720
‫לא, אדי, תמשיך בשלך בלי קשר. ‬

68
00:07:50,080 --> 00:07:51,160
‫טוב?‬

69
00:07:52,480 --> 00:07:55,200
‫למה הוא בוכה? תינוק בכיין. ‬

70
00:07:55,280 --> 00:07:56,680
‫אני לא תינוק בכיין. ‬

71
00:07:57,360 --> 00:07:59,680
‫זה היום הראשון של אדי בבית הספר. ‬

72
00:08:00,200 --> 00:08:02,320
‫אה, רישום מאוחר. ‬

73
00:08:02,400 --> 00:08:04,920
‫יכסחו אותך. ‬

74
00:08:05,000 --> 00:08:06,160
‫באיזו כיתה?‬

75
00:08:06,240 --> 00:08:07,600
‫אדי בכיתה ה'. ‬

76
00:08:07,680 --> 00:08:08,960
‫גם אני. ‬

77
00:08:10,200 --> 00:08:13,200
‫אני אציל אותך. אני נינאד. ‬

78
00:08:13,600 --> 00:08:17,640
‫זה יום הלימודים הראשון שלו?
אז הלחמנייה על חשבון הבית. ‬

79
00:08:18,840 --> 00:08:20,480
‫- שלום, אדוני.
- תא"ל ג'איסינג. ‬

80
00:08:20,560 --> 00:08:23,880
‫- אני רמאן.
- תראה, אם תהיה חבר שלי, ‬

81
00:08:23,960 --> 00:08:26,920
‫תקבל שוקו ולחמניות בלי הגבלה. ‬

82
00:08:27,000 --> 00:08:28,040
‫סגור?‬

83
00:08:29,000 --> 00:08:30,320
‫ובתמורה?‬

84
00:08:31,360 --> 00:08:33,600
‫הגנה. אתה תציל אותי. ‬

85
00:08:33,680 --> 00:08:35,760
‫לא התכוונת הרגע להציל אותי?‬

86
00:08:35,880 --> 00:08:38,320
‫אני מציע גם לחמניות. סגור?‬

87
00:08:55,280 --> 00:08:57,280
‫- סבא.
- כן, בני. ‬

88
00:08:57,360 --> 00:09:00,080
‫- ארזת לי פנס?
- פנס?‬

89
00:09:00,160 --> 00:09:03,200
‫אתה יודע שאצטרך אותו בלילה!‬

90
00:09:03,280 --> 00:09:05,640
‫- אני חושב שהנהג...
- קח את שלי. ‬

91
00:09:05,720 --> 00:09:07,720
‫אני כבר לא משתמש בו. ‬

92
00:09:12,520 --> 00:09:14,240
‫אז אנחנו צוות?‬

93
00:09:15,000 --> 00:09:18,120
‫כמו לחמנייה ושוקו?‬

94
00:09:24,520 --> 00:09:25,640
‫זה נסגר. ‬

95
00:09:27,160 --> 00:09:31,160
‫אני שמח מאוד שאתם פה. למעשה... ‬

96
00:09:31,240 --> 00:09:34,400
‫קפה‬

97
00:09:43,640 --> 00:09:45,600
‫- סליחה.
- כן. ‬

98
00:09:45,640 --> 00:09:48,200
‫זה לא היה קפה רמאן?‬

99
00:09:48,280 --> 00:09:51,240
‫הוא מכר אותו מזמן. לפני עשר שנים כמעט. ‬

100
00:09:51,320 --> 00:09:54,720
‫אף אחד לא יודע לאן הם הלכו.
אתה רוצה לחמנייה?‬

101
00:09:54,760 --> 00:09:58,240
‫- שלי טובה יותר משלהם.
- לא, תודה. ‬

102
00:10:09,760 --> 00:10:13,280
‫על כל התלמידים לשבת באולם המרכזי עד 08:00, ‬

103
00:10:13,360 --> 00:10:15,520
‫לנאום קבלת הפנים של הדיקן סוואמי, ‬

104
00:10:15,640 --> 00:10:19,600
‫שיתניע את חגיגות כנס מחזור 2007. ‬

105
00:10:19,640 --> 00:10:20,960
‫בוא נלך. ‬

106
00:10:21,040 --> 00:10:21,960
‫מחזור 2007‬

107
00:10:22,040 --> 00:10:25,640
‫נמצא לך מקום, טוב? אתה תשב פה?‬

108
00:10:25,720 --> 00:10:27,200
‫תראי, הפסיכופת. ‬

109
00:10:33,640 --> 00:10:34,880
‫אתה תהיה בסדר?‬

110
00:10:36,480 --> 00:10:39,080
‫זה נהדר ואתה גם ממלא תפקיד ראשי. ‬

111
00:10:39,160 --> 00:10:41,520
‫לא, הפעם אתן לאחרים... ‬

112
00:10:43,080 --> 00:10:46,120
‫- אדוני, הילד...
- תן לי לטפל בזה. ‬

113
00:10:46,720 --> 00:10:47,720
‫סארתק, תראה!‬

114
00:10:48,880 --> 00:10:49,880
‫סארתק. ‬

115
00:10:53,160 --> 00:10:57,640
‫סופרייה, חשבתי שהבהרתי היטב
שאסור לוודנט להיות פה. ‬

116
00:10:57,720 --> 00:11:01,040
‫כן, אבל ככל שנבודד אותו יותר,
כך הוא ירגיש בודד יותר. ‬

117
00:11:01,120 --> 00:11:02,720
‫ההתנהגות שלו עלולה להחריף. ‬

118
00:11:02,800 --> 00:11:04,480
‫- לא ארשה לעצמי...
- אין צורך. ‬

119
00:11:04,560 --> 00:11:07,920
‫אני אהיה אחראית על ודנט.
אני יודעת מה אני עושה. ‬

120
00:11:09,040 --> 00:11:10,280
‫אני מקווה שאת יודעת. ‬

121
00:11:18,680 --> 00:11:21,560
‫מר נאמן, מה הקטע עם שגיאות האיות?‬

122
00:11:21,640 --> 00:11:24,840
‫- מה זה?
- לפחות אייתו נכון ג'מוואל. ‬

123
00:11:26,880 --> 00:11:30,000
‫היי! מיס מלוויקה סטה!‬

124
00:11:30,480 --> 00:11:31,600
‫איפה המקטורן שלך?‬

125
00:11:31,680 --> 00:11:34,280
‫הכינו מקטורנים לבוגרים, ‬

126
00:11:34,360 --> 00:11:37,120
‫הבחורה היחידה במחזור נשכחה, כרגיל. ‬

127
00:11:37,200 --> 00:11:38,600
‫אוי ואבוי!‬

128
00:11:39,640 --> 00:11:42,920
‫עכשיו אני רק בת זוג בעבורם. כמותן. ‬

129
00:11:43,000 --> 00:11:44,280
‫כמותן?‬

130
00:11:44,360 --> 00:11:46,960
‫גברת מלוויקה ג'מוואל!‬

131
00:11:47,040 --> 00:11:49,400
‫את בעלת ההישגים הכי גדולים במחזור. ‬

132
00:11:49,480 --> 00:11:53,160
‫בת המורה בזמנו, רעיית הנאמן כיום. ‬

133
00:11:56,760 --> 00:11:59,200
‫אני ממילא עם הכי פחות הישגים במחזור!‬

134
00:11:59,280 --> 00:12:01,240
‫בוא, אראה לך סוס בשם "בלי". ‬

135
00:12:01,320 --> 00:12:04,040
‫מה? לא "בלי" אלא "בילי". ‬

136
00:12:04,120 --> 00:12:05,240
‫שיהיה. ‬

137
00:12:05,320 --> 00:12:06,280
‫גברת ג'מוואל. ‬

138
00:12:06,360 --> 00:12:09,040
‫זו תחושה נעימה לחזור.
תודה שאתה מארח אותנו. ‬

139
00:12:09,120 --> 00:12:11,760
‫העונג כולו שלנו. נא לשבת. נתחיל תכף. ‬

140
00:12:11,840 --> 00:12:13,360
‫- תודה.
- תיהנו. ‬

141
00:12:19,280 --> 00:12:20,360
‫בואי. ‬

142
00:12:27,880 --> 00:12:29,600
‫- שלום.
- שלום. ‬

143
00:12:33,840 --> 00:12:35,360
‫גברת ג'מוואל?‬

144
00:12:37,680 --> 00:12:41,840
‫אני מכיר אותך קצת. אני בטוח‬

145
00:12:41,920 --> 00:12:46,600
‫שעד כמה שאת גברת ג'מוואל,
הוא בוודאי מר מלוויקה סטה בכל מובן. ‬

146
00:12:48,720 --> 00:12:49,840
‫נכון. ‬

147
00:12:49,960 --> 00:12:52,280
‫תמיד הייתה לי תחושה שהוא מחבב אותך. ‬

148
00:12:53,600 --> 00:12:56,080
‫רק לא דמיינתי שתחבבי אותו בחזרה. ‬

149
00:12:56,560 --> 00:13:00,160
‫מה יכולתי לעשות? נסעת לאמריקה ושכחת ממני. ‬

150
00:13:00,880 --> 00:13:04,160
‫הלו! את זו שנפרדה ממני. ‬

151
00:13:05,680 --> 00:13:09,560
‫אבל בלי להתבדח, אדי, צר לי מאוד על סבא. ‬

152
00:13:10,520 --> 00:13:12,360
‫הוא נהנה באמריקה?‬

153
00:13:12,440 --> 00:13:14,280
‫הו, לא. הוא שנא אותה. ‬

154
00:13:14,360 --> 00:13:16,760
‫"נורא קר פה, אנשים לא ידידותיים, ‬

155
00:13:16,840 --> 00:13:20,200
‫"הכול רחוק כל כך. "
לא הותרתי לו הרבה ברירות. ‬

156
00:13:21,000 --> 00:13:23,800
‫אחרי הכול, הוא כל מה שהיה לי. ‬

157
00:13:25,080 --> 00:13:26,280
‫הוא כל מה שהיה לך... ‬

158
00:13:27,520 --> 00:13:28,800
‫מאז הילדות. ‬

159
00:13:30,760 --> 00:13:31,640
‫ונינאד. ‬

160
00:13:35,600 --> 00:13:37,280
‫יש לך מושג איפה הוא?‬

161
00:13:38,560 --> 00:13:41,080
‫אדי, אחרי שנפרדנו המשכתי הלאה. ‬

162
00:13:42,360 --> 00:13:44,720
‫לא דיברתי עם אף אחד מכם. ‬

163
00:13:45,880 --> 00:13:47,920
‫באולם הגדול באותו יום, ‬

164
00:13:48,000 --> 00:13:51,800
‫חשבתי רק להתנצל בפניו כשהוא יבוא. ‬

165
00:13:52,640 --> 00:13:56,800
‫נכון שזו הייתה אשמתי,
אבל יכולנו לדבר וליישר את ההדורים. ‬

166
00:13:56,880 --> 00:13:59,120
‫ולמוחרת, הוא פשוט עזב. ‬

167
00:14:00,880 --> 00:14:03,080
‫בלי לומר מילה או לפגוש אותי. ‬

168
00:14:03,160 --> 00:14:04,280
‫פשוט הסתלק!‬

169
00:14:06,520 --> 00:14:07,800
‫כעסתי נורא. ‬

170
00:14:08,880 --> 00:14:11,360
‫החלטתי לא לדבר איתו יותר לעולם. ‬

171
00:14:11,480 --> 00:14:13,720
‫בשנה שעברה, כשאיבדתי את סבא, ‬

172
00:14:15,120 --> 00:14:17,240
‫אז הבנתי מה הוא היה בעבורי. ‬

173
00:14:17,960 --> 00:14:20,320
‫באמת ניסיתי למצוא אותו, ‬

174
00:14:21,200 --> 00:14:24,160
‫ברשתות החברתיות מדי יום, חיפשתי בכל מקום. ‬

175
00:14:24,440 --> 00:14:27,360
‫הלכתי לרמאן קפה הבוקר. אבל הוא נסגר. ‬

176
00:14:28,200 --> 00:14:30,800
‫ואני רואה בכנס הזה
את ההזדמנות האחרונה שלי. ‬

177
00:14:31,560 --> 00:14:32,960
‫באתי רק למענו. ‬

178
00:14:33,040 --> 00:14:34,320
‫אחר צוהריים טובים. ‬

179
00:14:34,400 --> 00:14:38,840
‫אני רוצה לברך מכל הלב
את כל הבוגרים הוותיקים‬

180
00:14:38,920 --> 00:14:40,440
‫ואת הבוגרת. ‬

181
00:14:47,600 --> 00:14:53,520
‫השנה איבדנו חבר יקר
בקהילת בית הספר נילגירי ואלי, ‬

182
00:14:54,360 --> 00:14:56,280
‫- הדיקן ויאס.
- המאמן גאס!‬

183
00:14:58,040 --> 00:15:00,280
‫ביום השלישי והאחרון של הכנס, ‬

184
00:15:00,360 --> 00:15:02,840
‫נחנוך את האנדרטה שלו. ‬

185
00:15:02,920 --> 00:15:08,360
‫שמעתי שהוא כינה אתכם בחיבה מחזור המזל שלו, ‬

186
00:15:08,440 --> 00:15:11,560
‫כי הוא נבחר לדיקן מייד אחרי סיום לימודיכם. ‬

187
00:15:12,000 --> 00:15:16,320
‫אני רוצה להזמין כעת
את הבוגר המצטיין של מחזור 2007, ‬

188
00:15:16,400 --> 00:15:17,960
‫אדהיראג' ג'איסינג. ‬

189
00:15:18,880 --> 00:15:22,880
‫אדי! אדי! אדי!‬

190
00:15:24,280 --> 00:15:25,760
‫קדימה, אדהיראג', נערי!‬

191
00:15:25,840 --> 00:15:27,000
‫יום לימודים אחרון 2007‬

192
00:15:27,080 --> 00:15:28,320
‫הם קוראים לך. ‬

193
00:15:28,400 --> 00:15:29,960
‫- אדוני.
- יום אחרון, אני יודע. ‬

194
00:15:30,040 --> 00:15:34,280
‫אבל אני רוצה לומר לך משהו.
תמשיך לשחות באמריקה, טוב?‬

195
00:15:34,360 --> 00:15:38,040
‫החבר הלא יוצלח שלך, נינאד, לא יפריע לך שם. ‬

196
00:15:38,120 --> 00:15:39,360
‫המאמן. ‬

197
00:15:42,520 --> 00:15:45,160
‫אף אחד לא יבדוק היום את הנעליים שלך, נערי!‬

198
00:15:45,240 --> 00:15:46,280
‫כוחו של הרגל. ‬

199
00:15:47,520 --> 00:15:48,680
‫שוב מבריז?‬

200
00:15:48,760 --> 00:15:52,760
‫מחיאות כפיים לחברכם מנילגירי ואלי... ‬

201
00:15:52,840 --> 00:15:56,880
‫פרידה ממחזור 2007‬

202
00:15:57,000 --> 00:15:58,160
‫קדימה, אדי!‬

203
00:15:58,240 --> 00:15:59,680
‫תקצר בבקשה!‬

204
00:16:02,400 --> 00:16:04,840
‫בית הספר לימד אותי ש... ‬

205
00:16:04,920 --> 00:16:08,320
‫כשאתה לבד ומישהו מושיט לך יד בחברות, ‬

206
00:16:08,400 --> 00:16:09,800
‫מותר לקבל אותה. ‬

207
00:16:11,760 --> 00:16:14,320
‫כי קשה להסתדר בעולם הזה לבד. ‬

208
00:16:35,080 --> 00:16:38,600
‫לפעמים דרוש צוות, כמו שוקו ולחמנייה, ‬

209
00:16:38,680 --> 00:16:43,440
‫שייאבקו ביחד נגד המפלצות הרעבות
שמחכות לנו בחוץ, בעולם האמיתי. ‬

210
00:16:45,280 --> 00:16:47,680
‫- אדי!
- קדימה, אדי!‬

211
00:16:48,080 --> 00:16:53,760
‫- אדי!
- קדימה, אדי!‬

212
00:16:53,840 --> 00:16:56,360
‫קדימה, אדי!‬

213
00:17:02,040 --> 00:17:03,520
‫הבוגר המצטיין... ‬

214
00:17:03,600 --> 00:17:04,920
‫אחי, תקצר!‬

215
00:17:07,560 --> 00:17:09,840
‫כשהצטרפתי לבית הספר כילד, ‬

216
00:17:09,920 --> 00:17:13,680
‫נאמר לי שהסיכה הזאת
מוענקת לתלמיד יוצא הדופן, ‬

217
00:17:13,760 --> 00:17:16,160
‫שמצטיין בכל מובן. ‬

218
00:17:17,680 --> 00:17:21,080
‫אבל אחרי כל השנים הללו, למדתי דבר אחד. ‬

219
00:17:22,320 --> 00:17:23,520
‫הכבוד... ‬

220
00:17:24,400 --> 00:17:26,080
‫הוא ביחס שלך לאנשים. ‬

221
00:17:28,040 --> 00:17:32,160
‫בזמן שישבתי פה הרגע שאלתי את עצמי, ‬

222
00:17:34,320 --> 00:17:37,280
‫כשחבר שלנו היה נסער, ‬

223
00:17:39,200 --> 00:17:40,920
‫האם הלכנו לדבר איתו?‬

224
00:17:46,480 --> 00:17:50,040
‫כבוד, מצוינות, יושרה. ‬

225
00:17:51,080 --> 00:17:55,080
‫גם אם לא תקבלו על זה סיכה נוצצת ומבריקה... ‬

226
00:17:55,560 --> 00:17:56,720
‫סופרייה!‬

227
00:17:57,440 --> 00:17:58,920
‫... תהיו אנשים טובים. ‬

228
00:18:08,480 --> 00:18:09,520
‫כן?‬

229
00:18:11,320 --> 00:18:13,520
‫אדו, חזרת!‬

230
00:18:31,560 --> 00:18:32,680
‫ודנט!‬

231
00:18:32,760 --> 00:18:33,640
‫ודנט!‬

232
00:18:33,720 --> 00:18:34,560
‫מה קרה?‬

233
00:18:34,640 --> 00:18:35,520
‫מה יש לו?‬

234
00:18:35,560 --> 00:18:36,440
‫ודנט!‬

235
00:18:36,520 --> 00:18:38,760
‫- תזעיקו רופא.
- תתקשרו לד"ר קרישנן. ‬

236
00:18:38,800 --> 00:18:39,800
‫הוא בסדר?‬

237
00:18:39,920 --> 00:18:42,080
‫- יש לו דימום מהאף, אדוני.
- אלוהים!‬

238
00:18:42,160 --> 00:18:44,160
‫אל תעמדו שם סתם ככה! תמצאו אותו!‬

239
00:18:44,240 --> 00:18:46,160
‫הוא לא עונה לטלפון!‬

240
00:18:46,240 --> 00:18:48,200
‫למה אנשים לא עושים מה שאומרים להם!‬

241
00:19:01,680 --> 00:19:02,720
‫קר לך?‬

242
00:19:03,400 --> 00:19:04,640
‫יופי. תנוח קצת. ‬

243
00:19:04,720 --> 00:19:06,560
‫- תביא שמיכה.
- אין בעיה. ‬

244
00:19:08,320 --> 00:19:11,080
‫יש לו 35.5 מעלות חום. ‬

245
00:19:11,760 --> 00:19:14,320
‫והוא התעלף פעמיים בשלושת הימים האחרונים. ‬

246
00:19:14,800 --> 00:19:16,480
‫ייתכן שזו אפילפסיה?‬

247
00:19:16,560 --> 00:19:19,480
‫בדקתי את העבר הרפואי שלו. זה לא מצוין. ‬

248
00:19:20,160 --> 00:19:21,280
‫פרכוס פסיכוגני?‬

249
00:19:22,920 --> 00:19:24,000
‫עלפונות, ‬

250
00:19:24,680 --> 00:19:27,400
‫חוסר יכולת לדבר, חישכון פסיכוגני. ‬

251
00:19:27,800 --> 00:19:29,400
‫לחץ יכול לגרום לזה. ‬

252
00:19:30,680 --> 00:19:32,560
‫מה גורם ללחץ?‬

253
00:19:33,720 --> 00:19:36,240
‫אולי בית הספר החדש והסביבה החדשה. ‬

254
00:19:37,480 --> 00:19:39,160
‫למעשה, זה יכול להיות כל דבר. ‬

255
00:19:40,480 --> 00:19:42,680
‫- אחות.
- כן, ד"ר?‬

256
00:19:43,040 --> 00:19:44,160
‫יש עוד מסמכים?‬

257
00:19:44,240 --> 00:19:47,880
‫לא, ד"ר, רק התיק הזה. ‬

258
00:19:48,080 --> 00:19:49,080
‫טוב. ‬

259
00:19:51,560 --> 00:19:53,920
‫גברת, אולי הוא נפצע כשנשאנו אותו הנה. ‬

260
00:20:21,040 --> 00:20:22,040
‫אדי!‬

261
00:20:22,080 --> 00:20:23,720
‫אדי! נינאד!‬

262
00:20:24,320 --> 00:20:25,800
‫בוא מהר. ‬

263
00:20:26,720 --> 00:20:30,760
‫"בהושיטו לו יד, הוא אמר,
'אתה כבר לא צריך לפחד. '‬

264
00:20:30,800 --> 00:20:33,960
‫"נער הצללים נשאר בצללי בית הספר. ‬

265
00:20:34,040 --> 00:20:37,400
‫"תמיד הסתתר מהמפלצות הרעבות. "‬

266
00:20:38,720 --> 00:20:40,400
‫אנחנו מפלצות רעבות, נינה?‬

267
00:20:40,480 --> 00:20:41,560
‫תפסיקו, חבר'ה. ‬

268
00:20:44,400 --> 00:20:47,000
‫"עד שיום אחד הגיע נער הפניקס. "‬

269
00:20:47,080 --> 00:20:48,560
‫החבר שלך. ‬

270
00:20:49,560 --> 00:20:50,880
‫תפסיק, סויאש!‬

271
00:20:54,000 --> 00:20:55,280
‫- בחייך, אדי!
- לך תזדיין!‬

272
00:20:55,320 --> 00:20:57,400
‫- תן לי לקרוא. זה כיף.
- תניחו לו!‬

273
00:20:57,480 --> 00:20:59,040
‫"בהושיטו לו יד, הוא אמר, ‬

274
00:20:59,080 --> 00:21:01,640
‫- "'אתה כבר לא צריך לפחד. '"
- מספיק!‬

275
00:21:01,720 --> 00:21:05,560
‫"נער הצללים יצא סוף סוף מהצללים, ‬

276
00:21:05,680 --> 00:21:09,520
‫"וגילה שהוא מסוגל לשלוט במחשבות של אנשים. "‬

277
00:21:13,520 --> 00:21:16,320
‫איך בחור שאין לו שליטה על השלפוחית, ‬

278
00:21:16,400 --> 00:21:18,280
‫ישלוט במחשבות שלנו, נינה?‬

279
00:21:18,640 --> 00:21:20,240
‫פשוט תפסיק, סויאש!‬

280
00:21:21,240 --> 00:21:22,720
‫תפסיק לעשות שטויות!‬

281
00:21:22,800 --> 00:21:24,160
‫תחזיר את זה. ‬

282
00:21:26,560 --> 00:21:27,560
‫זוז!‬

283
00:21:29,560 --> 00:21:30,680
‫- תגיד לו.
- היי... ‬

284
00:21:31,040 --> 00:21:32,320
‫תראה לו!‬

285
00:21:32,440 --> 00:21:33,320
‫תסתכל, ‬

286
00:21:33,880 --> 00:21:35,960
‫בהשראת חוברת הקומיקס שלך, ‬

287
00:21:36,040 --> 00:21:38,680
‫- ציירתי לך ציור.
- סויאש, די!‬

288
00:21:42,040 --> 00:21:42,960
‫תסתכל. ‬

289
00:21:43,520 --> 00:21:44,400
‫ה'. ‬

290
00:21:45,560 --> 00:21:46,480
‫ו'. ‬

291
00:21:48,440 --> 00:21:50,240
‫- מ'...
- זו מ"ם. ‬

292
00:21:52,080 --> 00:21:55,840
‫- ו'... הומו.
- נכון. ‬

293
00:21:56,160 --> 00:21:57,000
‫הומו. ‬

294
00:21:59,680 --> 00:22:00,600
‫הומו!‬

295
00:22:02,160 --> 00:22:03,920
‫אני שונא את המילה הזאת. ‬

296
00:22:05,280 --> 00:22:07,360
‫הציורים לא יעזרו לך, נינאד. ‬

297
00:22:08,800 --> 00:22:10,160
‫אתה חייב להשיב מלחמה. ‬

298
00:22:10,960 --> 00:22:11,800
‫בדיוק כמו... ‬

299
00:22:12,800 --> 00:22:14,360
‫"נער הצללים" שלך. ‬

300
00:22:15,200 --> 00:22:16,480
‫צא מהצללים. ‬

301
00:22:21,280 --> 00:22:22,760
‫זה לא כל כך קל, אדו. ‬

302
00:22:24,640 --> 00:22:26,360
‫מה ארוויח אם אילחם?‬

303
00:22:27,840 --> 00:22:31,520
‫הדיקן רק ייתן להם אזהרה,
אבל הוא יעיף אותי מבית הספר. ‬

304
00:22:32,240 --> 00:22:34,760
‫ואני לא כמוך, גבר. אני נבהל. ‬

305
00:22:35,280 --> 00:22:36,200
‫גבר... ‬

306
00:22:38,760 --> 00:22:40,040
‫גם אני נבהל. ‬

307
00:22:42,200 --> 00:22:44,440
‫אני שוקל מחדש את כל העניין של אמריקה. ‬

308
00:22:44,520 --> 00:22:46,240
‫סבא יהיה בודד פה. ‬

309
00:22:48,760 --> 00:22:50,960
‫אולי כדאי שאשכח מזה. ‬

310
00:22:51,040 --> 00:22:52,280
‫לא ארשה לך. ‬

311
00:22:53,640 --> 00:22:56,920
‫נשארתי ער בלילות
כדי למלא את טופסי המלגה שלך, גבר. ‬

312
00:22:57,880 --> 00:23:02,880
‫ואהיה פה לצד סבא, בדיוק כמו שאתה פה לצידי. ‬

313
00:23:03,800 --> 00:23:05,640
‫לעולם לא אסלח לך. ‬

314
00:23:09,160 --> 00:23:10,720
‫סויאש מחפש אותך. ‬

315
00:23:32,520 --> 00:23:33,360
‫היי. ‬

316
00:23:34,720 --> 00:23:35,880
‫שלום. ‬

317
00:23:36,720 --> 00:23:38,880
‫חיפשתי את הילד ההוא. ‬

318
00:23:38,960 --> 00:23:41,920
‫ודנט. הוא נח במרפאה. ‬

319
00:23:42,480 --> 00:23:43,760
‫מה קרה שם?‬

320
00:23:44,600 --> 00:23:46,440
‫יש לו לפעמים חישכון. ‬

321
00:23:47,920 --> 00:23:50,080
‫הוא אמר לי משהו שידוע רק לי. ‬

322
00:23:51,600 --> 00:23:52,640
‫הוא מכיר אותך?‬

323
00:23:53,680 --> 00:23:54,760
‫לא. ‬

324
00:23:54,840 --> 00:23:58,040
‫הוא אמר משהו שרצית לשמוע?‬

325
00:24:02,760 --> 00:24:05,640
‫פירוש אמירה אקראית כמסר אישי‬

326
00:24:05,720 --> 00:24:07,880
‫נקרא אפקט ברנום בפסיכולוגיה. ‬

327
00:24:07,960 --> 00:24:12,400
‫ככה עובדים הורוסקופים.
"תפגוש היום מישהו מיוחד. "‬

328
00:24:13,120 --> 00:24:14,800
‫מי לא ירצה להאמין לזה?‬

329
00:24:14,880 --> 00:24:17,560
‫תרגיש שכל מי שתפגוש באותו יום הוא מיוחד. ‬

330
00:24:20,000 --> 00:24:22,440
‫- עכשיו אני מרגיש ממש טיפש.
- לא, לא. ‬

331
00:24:23,000 --> 00:24:27,520
‫לפחות לא חשבת
שרוחו של הדיקן ויאס נכנסה בוודנט. ‬

332
00:24:28,520 --> 00:24:30,520
‫זו תאוריה נפוצה מאוד בבית הספר. ‬

333
00:24:31,480 --> 00:24:32,760
‫המאמן גאס. ‬

334
00:24:33,840 --> 00:24:35,480
‫הכרתי אותו היטב. ‬

335
00:24:36,480 --> 00:24:39,880
‫הוא היה עצלן כזה בחייו,
הוא לא ישוטט בתור רוח. ‬

336
00:24:42,200 --> 00:24:45,120
‫הילד הזה. ההוא שהתעלף. ‬

337
00:24:45,200 --> 00:24:48,080
‫- מכנים אותו רוצח גורים פסיכופת.
- היי!‬

338
00:24:48,160 --> 00:24:51,600
‫אני מצטער על מה שאמרתי אחר הצוהריים. ‬

339
00:24:51,680 --> 00:24:53,560
‫את ההישג הכי גדול שלי. ‬

340
00:24:53,640 --> 00:24:55,120
‫אני לא אישה לראווה. ‬

341
00:25:01,680 --> 00:25:02,680
‫היא חתיכה?‬

342
00:25:03,200 --> 00:25:04,560
‫נפצעתי בשחייה. ‬

343
00:25:05,160 --> 00:25:07,280
‫אתה חושב רק על דבר אחד, סויאש. ‬

344
00:25:07,920 --> 00:25:10,240
‫בואו נשתה הלילה במגדל השעון. ‬

345
00:25:10,320 --> 00:25:11,680
‫הוא כבר לא נעול?‬

346
00:25:11,760 --> 00:25:15,640
‫אני מניח שכן, אבל קומאראן מעריץ שלי. ‬

347
00:25:15,720 --> 00:25:18,120
‫מעריץ שלך? ראית את עצמך פעם בראי?‬

348
00:25:19,040 --> 00:25:23,440
‫מדי ערב ב-21:00, כל עקרות הבית בהודו‬

349
00:25:23,520 --> 00:25:25,480
‫מדליקות טלוויזיה כדי לראות את פניי. ‬

350
00:25:25,560 --> 00:25:26,760
‫בעבר. ‬

351
00:25:28,520 --> 00:25:31,240
‫למעשה, עזבתי את הסדרה. ‬

352
00:25:31,320 --> 00:25:34,240
‫אני מנסה להתרכז יותר בקריירת הקולנוע שלי. ‬

353
00:25:34,320 --> 00:25:37,640
‫אני מקבל הרבה הצעות,
אבל אתם יודעים איך זה. ‬

354
00:25:39,240 --> 00:25:40,680
‫מה הקטע, גבר?‬

355
00:25:40,760 --> 00:25:44,400
‫לזכר ימים עברו, אחי. תירגע. למה אתה מתרגז?‬

356
00:25:44,480 --> 00:25:46,320
‫- תתבגר!
- מגעיל. ‬

357
00:25:46,400 --> 00:25:49,760
‫מותק, אין פה קליטה. משעמם לי. בוא ניכנס. ‬

358
00:25:50,560 --> 00:25:52,640
‫לא, בואי נבלה פה. נחמד. ‬

359
00:25:52,720 --> 00:25:53,560
‫אני נכנסת. ‬

360
00:25:53,640 --> 00:25:55,800
‫אני לא רוצה להיכנס. בואי נישאר פה. ‬

361
00:25:55,880 --> 00:25:57,000
‫טוב. ‬

362
00:25:57,080 --> 00:26:00,480
‫אולי בפעם הבאה אלך לבדי לטקסים ולמסיבות. ‬

363
00:26:00,560 --> 00:26:02,920
‫הם ממילא באים לשם לראות רק אותי. ‬

364
00:26:03,720 --> 00:26:04,560
‫טוב. ‬

365
00:26:06,280 --> 00:26:09,880
‫אם לא תקום ותבוא איתי מייד, אני עוזבת. ‬

366
00:26:09,960 --> 00:26:11,640
‫הנהג בחוץ. ‬

367
00:26:12,240 --> 00:26:13,120
‫תסתלקי. ‬

368
00:26:16,880 --> 00:26:18,320
‫אתה יודע מה? שיהיה. ‬

369
00:26:21,560 --> 00:26:23,320
‫אתה מתנהג עכשיו כמו גבר-גבר, ‬

370
00:26:23,400 --> 00:26:27,000
‫אבל בעוד שתי דקות תרוץ אחריה,
לחזר אחריה שתחזור. ‬

371
00:26:27,080 --> 00:26:30,720
‫כן. אתה מומחה בחיזור אחרי בחורות?‬

372
00:26:30,800 --> 00:26:33,240
‫ככה חיזרת אחרי מלוויקה שבורת הלב. ‬

373
00:26:35,640 --> 00:26:37,600
‫ראינו את זה ביום האחרון. זה בסדר. ‬

374
00:26:37,680 --> 00:26:38,680
‫ביום האחרון?‬

375
00:26:38,760 --> 00:26:40,880
‫דב ניגב את הדמעות של מלוויקה. ‬

376
00:26:40,960 --> 00:26:42,440
‫ומה הוא אמר?‬

377
00:26:43,000 --> 00:26:46,960
‫"אדהיראג' כזה אידיוט. הוא הבריז לך מהדייט. ‬

378
00:26:47,040 --> 00:26:50,560
‫"דב בחיים לא יעשה את זה. " ומה קרה אז?‬

379
00:26:51,160 --> 00:26:53,520
‫מלוויקה נכנסה לאולם ו... ‬

380
00:26:53,600 --> 00:26:55,080
‫והיא נפרדה ממני. ‬

381
00:26:56,800 --> 00:26:57,960
‫עכשיו אני יודע. ‬

382
00:26:58,760 --> 00:26:59,760
‫מהלך יפה, דב. ‬

383
00:27:00,440 --> 00:27:01,400
‫לחיים. ‬

384
00:27:01,480 --> 00:27:02,800
‫לחיי זה. ‬

385
00:27:18,800 --> 00:27:21,280
‫קדימה, בוגרים. הגיע הזמן לאכול. ‬

386
00:27:22,720 --> 00:27:24,760
‫סויאש, לאן אתה הולך?‬

387
00:27:25,560 --> 00:27:28,160
‫- להתנצל.
- כדי שדב לא ישיג אותה?‬

388
00:27:29,080 --> 00:27:31,360
‫תצחקו כמה שבא לכם. נתראה אחר כך. ‬

389
00:27:31,440 --> 00:27:33,200
‫- סויאש!
- לוזרים!‬

390
00:27:33,640 --> 00:27:34,800
‫ננסי. ‬

391
00:27:39,440 --> 00:27:40,400
‫לעזאזל!‬

392
00:27:41,720 --> 00:27:43,600
‫תקרית רודפת תקרית. ‬

393
00:27:44,920 --> 00:27:48,040
‫כל הערב רק עניתי על שאלות. ‬

394
00:27:48,960 --> 00:27:52,320
‫"מה הבעיה של הילד הזה?" "הוא לא בריא?"‬

395
00:27:52,400 --> 00:27:56,680
‫"אתה לא שומר טוב על התלמידים שלך?"
מה לומר להם, סופרייה?‬

396
00:27:56,760 --> 00:28:00,000
‫זו בעיה פסיכולוגית, לא קל לאבחן אותה. ‬

397
00:28:00,080 --> 00:28:01,320
‫אבל לא אמרתי לך‬

398
00:28:01,400 --> 00:28:04,760
‫להרחיק אותו בבקשה מפעילויות הכנס?
לא אמרתי?‬

399
00:28:04,840 --> 00:28:07,280
‫רציתי שהוא יבטח בי כדי שידבר איתי. ‬

400
00:28:07,360 --> 00:28:10,320
‫סופרייה, נתתי לך הוראה פשוטה וברורה. ‬

401
00:28:11,400 --> 00:28:14,640
‫ומשום שלא נשמעת לה, העניינים יצאו משליטה. ‬

402
00:28:16,320 --> 00:28:18,120
‫אז עכשיו, ‬

403
00:28:18,200 --> 00:28:21,400
‫עד שאחליט אחרת, ודנט יישן במרפאה. ‬

404
00:28:22,640 --> 00:28:24,200
‫- זה לא יעזור.
- זה סגור. ‬

405
00:28:24,280 --> 00:28:26,280
‫הכול סודר. ‬

406
00:28:26,360 --> 00:28:28,760
‫- הוא ירגיש שהוא נענש.
- זה כנראה לטובתו. ‬

407
00:28:28,840 --> 00:28:30,280
‫- זה לא טוב.
- כך יהיה. ‬

408
00:28:30,680 --> 00:28:33,480
‫לפחות האחות תשים עליו עין. ‬

409
00:28:34,640 --> 00:28:35,480
‫סוכם. ‬

410
00:28:36,200 --> 00:28:37,160
‫תודה. ‬

411
00:28:42,720 --> 00:28:45,320
‫המספר שאליו חייגתם לא זמין. ‬

412
00:28:45,400 --> 00:28:46,760
‫אז להתראות. ‬

413
00:28:46,840 --> 00:28:48,720
‫המספר שאליו חייגתם לא זמין. ‬

414
00:28:48,800 --> 00:28:50,280
‫תעני!‬

415
00:28:52,560 --> 00:28:55,720
‫- מה קרה?
- היא באמת עזבה!‬

416
00:28:55,800 --> 00:28:58,880
‫סויאש, סדרת הטלוויזיה שלך בוטלה, נכון?‬

417
00:28:59,520 --> 00:29:01,480
‫עכשיו גם החברה שלך עזבה אותך. ‬

418
00:29:01,560 --> 00:29:02,960
‫תראו מי שמדבר. ‬

419
00:29:03,560 --> 00:29:05,600
‫מוזיקאי מובטל דפוק. ‬

420
00:29:05,680 --> 00:29:08,400
‫היי, חבר'ה! תירגעו. תרגיע, גבר!‬

421
00:29:08,480 --> 00:29:09,680
‫הכול טוב, גבר. ‬

422
00:29:09,760 --> 00:29:13,240
‫אתה יודע שזה טבעי
להרגיש כעס ועצבים כשאתה... ‬

423
00:29:13,320 --> 00:29:15,560
‫אתה יודע, מדוכא. ‬

424
00:29:15,640 --> 00:29:17,280
‫למה, גבר?‬

425
00:29:17,360 --> 00:29:21,320
‫דרך אגב, קראתי איפשהו שאתה הולך לפסיכולוג. ‬

426
00:29:21,400 --> 00:29:23,640
‫- נכון, אז...
- חבר'ה!‬

427
00:29:23,720 --> 00:29:24,840
‫חבר'ה, בחייכם!‬

428
00:29:26,560 --> 00:29:29,200
‫- אתה בסדר?
- אני בסדר, הוא בסדר?‬

429
00:29:29,280 --> 00:29:33,360
‫אומרים שבריונים מתעמרים באחרים
כדי להסתיר את חוסר הביטחון שלהם. ‬

430
00:29:33,440 --> 00:29:35,400
‫לכן התעמרת בי. נכון?‬

431
00:29:35,480 --> 00:29:37,480
‫חלפו 15 שנים! תתגבר על זה!‬

432
00:29:37,560 --> 00:29:39,720
‫- חבר'ה, די!
- אתה נהנית להתעמר בי!‬

433
00:29:41,560 --> 00:29:43,440
‫סויאש, פשוט תירגע. ‬

434
00:29:44,080 --> 00:29:47,800
‫סויאש, תקשיב לי. אני חושבת
שיש לי רעיון שיסיח את דעתך מננסי. ‬

435
00:29:47,880 --> 00:29:50,760
‫המורים יעלו מחר הצגה למעננו. ‬

436
00:29:51,360 --> 00:29:53,440
‫אולי נעשה כמותם?‬

437
00:29:53,520 --> 00:29:56,120
‫- סויאש בתפקיד הראשי.
- כמובן. ‬

438
00:29:59,120 --> 00:30:00,920
‫נא לתת לוודנט את ארוחת הערב שלו. ‬

439
00:30:01,480 --> 00:30:02,960
‫- היי.
- שלום. ‬

440
00:30:03,040 --> 00:30:06,120
‫תראו, מורים מפלרטטים. ‬

441
00:30:07,640 --> 00:30:08,720
‫מה שלומו?‬

442
00:30:09,720 --> 00:30:13,240
‫נראה קצת יותר טוב, אבל הוא לא מדבר הרבה. ‬

443
00:30:13,320 --> 00:30:16,000
‫אז קשה לומר מה מטריד אותו. ‬

444
00:30:17,160 --> 00:30:18,480
‫ואולי מי. ‬

445
00:30:20,200 --> 00:30:24,760
‫כולנו חושבים שילדים הכי מפחדים מבחינות, ‬

446
00:30:24,840 --> 00:30:26,400
‫מפחדים ממורים ומאבות בית. ‬

447
00:30:27,520 --> 00:30:28,720
‫אבל בפועל, ‬

448
00:30:29,720 --> 00:30:32,080
‫ילדים הכי מפחדים אלה מאלה. ‬

449
00:30:32,920 --> 00:30:35,480
‫הרבה דברים קורים בפנימייה
אחרי כיבוי אורות. ‬

450
00:30:37,760 --> 00:30:39,320
‫אתה חושב שמתעמרים בו. ‬

451
00:30:41,080 --> 00:30:42,160
‫בהחלט ייתכן. ‬

452
00:30:45,280 --> 00:30:46,600
‫אכפת לך שאדבר איתו?‬

453
00:30:48,680 --> 00:30:50,240
‫אם הוא ידבר איתך, תנסה. ‬

454
00:31:00,960 --> 00:31:02,440
‫אתה לא אוהב קינוח?‬

455
00:31:04,360 --> 00:31:08,160
‫אז מה אתה עושה בדמי הכיס שלך?‬

456
00:31:09,320 --> 00:31:10,960
‫אני חוסך אותם. ‬

457
00:31:11,560 --> 00:31:15,760
‫אקנה ממתק במפעל השוקולד של טרבור
כשאלך הביתה. ‬

458
00:31:15,840 --> 00:31:18,080
‫בעיניי ההמבורגרים שלהם הכי טובים. ‬

459
00:31:21,480 --> 00:31:23,480
‫יש להם אפילו ממתקים של גיבורי-על. ‬

460
00:31:23,560 --> 00:31:24,800
‫אתה אוהב גיבורי-על?‬

461
00:31:26,200 --> 00:31:28,680
‫אז אתה בטח מכיר את "נער הצללים". ‬

462
00:31:29,800 --> 00:31:30,960
‫אתה לא מכיר?‬

463
00:31:31,040 --> 00:31:33,360
‫נער הצללים היה תלמיד פה. ‬

464
00:31:37,080 --> 00:31:38,640
‫הוא היה מאוד... ‬

465
00:31:40,120 --> 00:31:42,280
‫מפוחד מהמפלצות הרעבות שיש כאן. ‬

466
00:31:43,600 --> 00:31:45,240
‫הוא חשב שהן יטרפו אותו. ‬

467
00:31:47,240 --> 00:31:51,080
‫אז הוא נהג להסתתר מפניהן בחושך. ‬

468
00:31:51,760 --> 00:31:52,920
‫בצללים. ‬

469
00:31:54,240 --> 00:31:55,160
‫כמוני?‬

470
00:32:01,120 --> 00:32:02,320
‫יש עוד. ‬

471
00:32:02,400 --> 00:32:06,600
‫יום אחד, כשהוא היה עצוב מאוד
ובכה לבדו בחושך, ‬

472
00:32:08,000 --> 00:32:09,800
‫בא נער הפניקס להציל אותו. ‬

473
00:32:10,600 --> 00:32:12,440
‫הוא הושיט לו את ידו ואמר, ‬

474
00:32:12,520 --> 00:32:16,480
‫"צא מהחושך. יחדיו נילחם בכל המפלצות. "‬

475
00:32:17,480 --> 00:32:18,960
‫ברגע שהוא היה באור, ‬

476
00:32:19,680 --> 00:32:22,560
‫הוא הבין שתמיד היו לו כוחות-על. ‬

477
00:32:24,360 --> 00:32:28,200
‫הוא שלט בכולם בכוח המחשבה. ‬

478
00:32:29,920 --> 00:32:35,600
‫אז הוא השתמש בכוח המחשבה כדי לכלוא
את כל המפלצות הרעבות בחדר ולהרעיב אותן, ‬

479
00:32:36,320 --> 00:32:41,040
‫והן התחילו לאכול זו את זו ולהשמיד את עצמן. ‬

480
00:32:43,360 --> 00:32:45,480
‫אתה יודע מה מוסר ההשכל בסיפור?‬

481
00:32:46,960 --> 00:32:51,080
‫אם אתה נער הצללים ונער פניקס מציע לך יד, ‬

482
00:32:52,160 --> 00:32:53,400
‫כדאי לך לקבל אותה. ‬

483
00:32:55,160 --> 00:32:57,200
‫גם לך יהיו כוחות-על. ‬

484
00:32:59,480 --> 00:33:00,480
‫ואז... ‬

485
00:33:02,040 --> 00:33:03,600
‫תוכל להשיב מלחמה, נינה... ‬

486
00:33:09,280 --> 00:33:10,880
‫תוכל להשיב מלחמה, ודנט. ‬

487
00:33:20,760 --> 00:33:21,760
‫מספיק חם?‬

488
00:33:22,360 --> 00:33:23,680
‫טוב, עכשיו תלך לישון. ‬

489
00:33:28,000 --> 00:33:28,960
‫אימא?‬

490
00:33:30,680 --> 00:33:31,920
‫גברת, סליחה. ‬

491
00:33:34,920 --> 00:33:37,200
‫מותר לי גם לצאת מהצללים?‬

492
00:33:42,280 --> 00:33:45,000
‫המפלצות הרעבות מציקות גם לך?‬

493
00:33:48,320 --> 00:33:50,000
‫אני מבטיחה, אם תיתן לי... ‬

494
00:33:51,880 --> 00:33:53,720
‫לא ארשה להן להגיע אליך. ‬

495
00:34:04,480 --> 00:34:07,120
‫- תשכח מזה, בוא.
- יהיו צרות. ‬

496
00:34:07,200 --> 00:34:10,040
‫- לא אתן לאף אחד לישון הלילה.
- לא, אחי... ‬

497
00:34:10,120 --> 00:34:12,320
‫נלך לכל החדרים ונמתח אותם. ‬

498
00:34:12,440 --> 00:34:13,680
‫לא. נגרום לו להבין... ‬

499
00:34:13,760 --> 00:34:17,040
‫הלילה הרוח שמנערת מיטות תבקר את הבוגרים. ‬

500
00:35:00,080 --> 00:35:04,000
‫נער הצללים‬

501
00:35:35,840 --> 00:35:37,480
‫תפסיקו, חבר'ה, בבקשה!‬

502
00:35:39,520 --> 00:35:42,080
‫אתם מנסים להפחיד אותי במתיחה שלי. ‬

503
00:35:44,600 --> 00:35:46,440
‫תפסיקו, חבר'ה, בבקשה!‬

504
00:35:58,440 --> 00:35:59,960
‫בבקשה, חבר'ה!‬

505
00:36:00,040 --> 00:36:02,160
‫אני לא נושם. ‬

506
00:36:02,800 --> 00:36:04,280
‫זה לא מצחיק, חבר'ה!‬

507
00:36:05,000 --> 00:36:06,200
‫בבקשה תשחררו אותי. ‬

508
00:39:11,160 --> 00:39:13,160
‫תרגום כתוביות: תמי יפה‬

509
00:39:13,200 --> 00:39:15,200
‫בקרת כתוביות
שקד הרטמן‬