1
00:00:18,435 --> 00:00:21,062
‫נוסיף עוד קרש למדורה.‬

2
00:00:21,855 --> 00:00:24,441
‫אני חושב ששם יהיה טוב.‬

3
00:00:24,524 --> 00:00:25,442
‫כן.‬

4
00:00:26,526 --> 00:00:28,319
‫תיזהר.‬

5
00:00:28,403 --> 00:00:29,821
‫זה נראה טוב.‬

6
00:00:32,782 --> 00:00:35,410
‫הסיפור הזה הוא לא עליי.‬

7
00:00:36,786 --> 00:00:39,247
‫הוא על ילדה נעדרת.‬

8
00:00:40,040 --> 00:00:41,499
‫הילדה הנעדרת שלי.‬

9
00:00:44,044 --> 00:00:46,838
‫חיפשתי אותה כל חיי.‬

10
00:00:48,882 --> 00:00:51,217
‫אבל לא ידעתי מה קרה לה.‬

11
00:00:52,510 --> 00:00:53,720
‫היא פשוט נעלמה.‬

12
00:00:57,307 --> 00:00:59,476
‫זה היה מסע ארוך וקשה.‬

13
00:01:01,019 --> 00:01:02,353
‫כי זה העניין,‬

14
00:01:02,437 --> 00:01:06,191
‫החקירה של בתי לא נותרה לא פתורה,‬
‫היא לא נחקרה.‬

15
00:01:08,443 --> 00:01:09,694
‫וזה הכעיס אותי.‬

16
00:01:11,738 --> 00:01:13,198
‫אבל כעס הוא מניע.‬

17
00:01:15,867 --> 00:01:19,037
‫הגעתי למצב שבו הייתי חייבת למצוא‬
‫את הילדה הזו בחיים.‬

18
00:01:19,537 --> 00:01:22,499
‫לא עניין אותי אם אצטרך לחפש‬
‫ברחבי העולם כולו.‬

19
00:01:24,584 --> 00:01:27,378
‫אם אין לך שום מניע אחר, כעס יניע אותך.‬

20
00:01:28,588 --> 00:01:31,633
‫לא צריך להאכיל אותו. הוא לא צריך שינה.‬

21
00:01:32,759 --> 00:01:33,885
‫זה עלול להרוג אותך.‬

22
00:01:34,469 --> 00:01:36,888
‫אם אתה רוצה לבצע משהו,‬
‫תן לכעס לסחוף אותך.‬

23
00:01:38,431 --> 00:01:40,725
‫תהיה לזה תשובה.‬

24
00:01:42,393 --> 00:01:44,395
‫אני אמצא אותה.‬

25
00:01:46,481 --> 00:01:51,820
‫- אל תוך האש: הבת האובדת -‬

26
00:01:54,656 --> 00:01:57,826
‫- גלוסטר, מסצ'וסטס -‬

27
00:01:57,909 --> 00:01:59,327
‫אתה מקבל את השובב.‬

28
00:02:00,120 --> 00:02:01,412
‫זה בסדר?‬
‫-כן.‬

29
00:02:01,496 --> 00:02:02,372
‫אני מוכנה.‬

30
00:02:05,416 --> 00:02:06,501
‫- אדוארד טרקניאן -‬

31
00:02:06,543 --> 00:02:09,796
‫פגשתי את אד ב-91'. בדרך המיושנת, בבר.‬

32
00:02:09,879 --> 00:02:11,089
‫- קאת'י טרקניאן -‬

33
00:02:12,048 --> 00:02:13,550
‫קאת'י לבשה מדי אחות.‬

34
00:02:13,633 --> 00:02:17,137
‫היא עבדה באופן מקצועי כאחות בניו אורלינס.‬

35
00:02:17,220 --> 00:02:21,182
‫והיא יצאה מהבר,‬
‫ואף אחד מאיתנו לא חשב שנתראה שוב.‬

36
00:02:21,266 --> 00:02:26,062
‫שלושה ימים לאחר מכן, שוב הצטלבו דרכינו,‬
‫ומאז לא נפרדנו.‬

37
00:02:26,896 --> 00:02:29,482
‫היא התפטרה מהעבודה, שכרה קרוואן,‬

38
00:02:29,566 --> 00:02:32,485
‫העמיסה את כל הדברים שלה ואת הכלב שלה,‬

39
00:02:32,569 --> 00:02:36,573
‫ונסענו מניו אורלינס לבית הזה במסצ'וסטס.‬

40
00:02:36,656 --> 00:02:40,743
‫ולאורך הדרך עצרנו‬
‫בכנסייה באוניברסיטת וירג'יניה,‬

41
00:02:40,827 --> 00:02:43,413
‫ונישאנו כ-10 שבועות אחרי שהכרנו.‬

42
00:02:44,455 --> 00:02:46,457
‫וזה היה לפני 32 שנה.‬

43
00:02:49,961 --> 00:02:52,672
‫היינו נשואים בערך חודש‬

44
00:02:52,755 --> 00:02:55,300
‫כשהיא ציינה שהייתה לה בת,‬

45
00:02:55,967 --> 00:02:58,469
‫והיא מסרה את הילדה לאימוץ.‬

46
00:02:59,429 --> 00:03:03,057
‫זה קורע לב, כל חיי, שעשיתי את זה,‬

47
00:03:03,141 --> 00:03:05,935
‫שהרשיתי לזה לקרות לה ולי.‬

48
00:03:08,062 --> 00:03:10,398
‫היא הייתה התינוקת הכי יפה שראיתי.‬

49
00:03:10,481 --> 00:03:11,900
‫קירחת מאוד.‬

50
00:03:12,692 --> 00:03:13,526
‫עיניים יפהפיות.‬

51
00:03:16,029 --> 00:03:20,116
‫הייתי רק בת 16 כשילדתי את הבת שלי ב-1974.‬

52
00:03:21,701 --> 00:03:26,915
‫והתברר לי שאני זו‬
‫שתצטרך להחליף לה חיתולים.‬

53
00:03:28,208 --> 00:03:30,460
‫אני אצטרך ללמד אותה להאכיל את עצמה.‬

54
00:03:30,543 --> 00:03:33,129
‫אני אצטרך לעשות‬
‫את כל הדברים שמבוגרים עושים‬

55
00:03:33,213 --> 00:03:34,797
‫ולא הייתי בטוחה שיכולתי.‬

56
00:03:36,633 --> 00:03:38,259
‫והייתי מאוד פגיעה.‬

57
00:03:38,343 --> 00:03:40,929
‫ואמא שלי דחקה בי.‬

58
00:03:41,012 --> 00:03:44,098
‫היא אמרה, "את צריכה למסור אותה לאימוץ.‬

59
00:03:44,641 --> 00:03:46,643
‫"את לא יכולה לטפל בתינוקת הזאת.‬

60
00:03:46,726 --> 00:03:48,311
‫"את לא יודעת מה את עושה."‬

61
00:03:50,563 --> 00:03:53,775
‫אז לא ידעתי איך להוכיח‬
‫שהייתי ראויה לילדה שלי.‬

62
00:03:54,734 --> 00:03:56,277
‫ושכנעו אותי…‬

63
00:03:56,361 --> 00:03:59,447
‫היא עמדה לקבל את ההורים‬
‫הכי טובים שאימוץ יכול להציע,‬

64
00:03:59,530 --> 00:04:01,616
‫כל עוד אני אמסור אותה כתינוקת.‬

65
00:04:03,409 --> 00:04:06,537
‫אם לא יכולתי לעשות שום דבר אחר בשבילה,‬
‫רציתי לעשות את זה.‬

66
00:04:07,121 --> 00:04:09,123
‫זה הגיע לה.‬

67
00:04:12,252 --> 00:04:13,878
‫ופשוט לקחתי צעד אחורה.‬

68
00:04:15,797 --> 00:04:20,551
‫ונתתי לבת שלי להיכנס‬
‫למערכת האימוץ בנורפולק, וירג'יניה,‬

69
00:04:20,635 --> 00:04:22,762
‫כדי שיהיו לה חיים טובים יותר.‬

70
00:04:24,430 --> 00:04:26,182
‫היא הייתה רק בת תשעה חודשים.‬

71
00:04:29,227 --> 00:04:32,313
‫במשך כל חיי,‬
‫היא תמיד הייתה במחשבות שלי.‬

72
00:04:34,232 --> 00:04:35,942
‫אבל זה היה אימוץ סגור,‬

73
00:04:36,901 --> 00:04:40,989
‫אז אני לא יודעת מה קרה לה.‬
‫היא לא ניסתה לחפש אותי.‬

74
00:04:46,369 --> 00:04:49,372
‫שלושים וחמש שנים לאחר מכן, ב-2010,‬

75
00:04:49,455 --> 00:04:52,166
‫קיבלתי מכתב מסוכנות האימוץ,‬

76
00:04:53,209 --> 00:04:57,380
‫חשבתי שזה מכתב שאומר לי‬
‫שהבת שלי מחפשת אותי.‬

77
00:04:57,463 --> 00:05:01,301
‫וחשבתי, "וואו, זה באמת קורה".‬

78
00:05:01,384 --> 00:05:03,094
‫- נורפולק‬
‫מחלקת שירותי רווחה -‬

79
00:05:03,511 --> 00:05:07,974
‫במקום זאת, גיליתי שהבת שלי‬
‫נעדרת כבר 21 שנה,‬

80
00:05:08,057 --> 00:05:11,519
‫מ-1989, כשהיא הייתה בת 14.‬

81
00:05:13,229 --> 00:05:18,359
‫ונאמר לי שגופה לא מזוהה‬
‫שנמצאה ליד שדה תירס…‬

82
00:05:20,278 --> 00:05:21,904
‫עשויה להיות הגופה של הבת שלי.‬

83
00:05:25,658 --> 00:05:28,703
‫אני פשוט… חשכו עיניי.‬

84
00:05:29,996 --> 00:05:33,416
‫וסוכנות האימוץ אמרה לי מיד‬

85
00:05:33,499 --> 00:05:37,837
‫שבלש הגיע אליהם בנוגע לנעדרת האלמונית הזו‬

86
00:05:38,755 --> 00:05:42,300
‫ושהמשטרה זקוקה לדנ"א שלי‬
‫כדי לעזור לזהות אותה.‬

87
00:05:42,383 --> 00:05:44,469
‫- ניסיון קבלת פרופיל דנ"א -‬

88
00:05:44,552 --> 00:05:47,055
‫אז נתתי להם את הדנ"א שלי,‬

89
00:05:48,222 --> 00:05:51,225
‫ואמרו לי שעליי לחכות זמן מסוים.‬

90
00:05:53,811 --> 00:05:55,271
‫לא ידעתי מה לעשות.‬

91
00:05:55,355 --> 00:05:58,649
‫היא נעדרה כבר 21 שנה כשסוף סוף מצאו אותי.‬

92
00:06:01,235 --> 00:06:05,698
‫אז לא יכולתי לשבת ליד המחשב‬
‫ופשוט לחכות שהדנ"א שלי יאשר‬

93
00:06:05,782 --> 00:06:07,784
‫שזו הייתה הגופה שלה.‬

94
00:06:09,994 --> 00:06:14,207
‫אז יצרתי קשר עם המשטרה וסוכנות האימוץ.‬

95
00:06:15,750 --> 00:06:18,961
‫אבל הם לא אמרו לי‬
‫מה היה שם האימוץ של הבת שלי,‬

96
00:06:19,045 --> 00:06:20,797
‫מאיפה היא נעלמה.‬

97
00:06:22,632 --> 00:06:25,176
‫בגלל שמסרתי אותה לאימוץ,‬
‫לא היה לי מעמד חוקי.‬

98
00:06:25,259 --> 00:06:27,720
‫אז לא יכולתי לומר, "זאת הבת שלי".‬

99
00:06:27,804 --> 00:06:30,890
‫לא הייתה לי הזכות לעשות את זה.‬

100
00:06:33,142 --> 00:06:37,021
‫אז זה הוביל אותי לחשוב,‬
‫"אני אגלה מה קרה לבת שלי בעצמי".‬

101
00:06:38,856 --> 00:06:41,025
‫היה לי רק את תאריך הלידה של הבת שלי.‬

102
00:06:41,692 --> 00:06:43,361
‫אז אמרתי לאדי,‬

103
00:06:43,444 --> 00:06:48,783
‫"תעשה חיפוש במחשב‬
‫של ילדה נעדרת קרובה לגיל שלה."‬

104
00:06:50,660 --> 00:06:54,080
‫אני לא חושב שעברו עשר דקות‬
‫בחיפוש באתר הזה,‬

105
00:06:54,163 --> 00:06:57,625
‫כשמצאתי את הנעדרת‬
‫עם אותו תאריך הלידה של הבת שלה.‬

106
00:06:59,127 --> 00:07:02,171
‫ה-23 ביוני, 1974.‬

107
00:07:04,841 --> 00:07:10,263
‫היא הייתה רשומה ראשונה במחלקת הנעדרים‬

108
00:07:10,888 --> 00:07:13,766
‫של משטרת מדינת מישיגן.‬

109
00:07:15,768 --> 00:07:19,021
‫קראתי לה אלקסיס מירנדה באדג'ר.‬

110
00:07:21,190 --> 00:07:23,734
‫גיליתי שהשם שלה הוחלף‬
‫לאונדריה מישל באומן.‬

111
00:07:23,776 --> 00:07:26,654
‫- אונדריה מישל באומן נעלמה‬
‫בהמילטוןף מישיגן -‬

112
00:07:26,737 --> 00:07:30,658
‫וגיליתי שהיא חיה בהמילטון, מישיגן.‬

113
00:07:30,741 --> 00:07:32,243
‫- במרץ 1989 -‬

114
00:07:32,326 --> 00:07:34,912
‫- נעדרת בסכנה‬
‫אונדריה באומן -‬

115
00:07:34,996 --> 00:07:39,208
‫כשהסתכלתי עליה, חשבתי,‬
‫"אני לא מכירה את האדם הזה".‬

116
00:07:41,252 --> 00:07:42,587
‫אני זוכרת תינוקת.‬

117
00:07:44,172 --> 00:07:46,966
‫אבל כשהתחלתי להתעמק בעיניים שלה ופשוט…‬

118
00:07:48,259 --> 00:07:52,847
‫היא נראית כמוני. היא שלי. הילדה הקטנה שלי.‬

119
00:07:56,225 --> 00:07:59,437
‫אבל ניסיתי לחפש אותה ברחבי האינטרנט.‬

120
00:08:00,855 --> 00:08:05,234
‫לא הצלחתי למצוא אותה‬
‫או את ההורים המאמצים בשום מקום.‬

121
00:08:05,818 --> 00:08:06,652
‫שום דבר.‬

122
00:08:08,029 --> 00:08:12,658
‫אז החלטתי לפתוח חשבון פייסבוק בשם‬
‫"מחפשים את אונדריה מ. באומן".‬

123
00:08:14,118 --> 00:08:17,788
‫כי ידעתי שילדים שלמדו יחד בתיכון‬

124
00:08:17,872 --> 00:08:19,624
‫יחפשו אחד את השני.‬

125
00:08:20,291 --> 00:08:22,418
‫נפשיל שרוולים לפני העבודה.‬

126
00:08:22,502 --> 00:08:24,295
‫למה זה לא עולה?‬

127
00:08:24,795 --> 00:08:27,840
‫תקשיב, לא ידעתי כלום על מחשבים‬
‫לפני שזה התחיל.‬

128
00:08:28,508 --> 00:08:30,009
‫"ברוכים הבאים, חברים.‬

129
00:08:30,551 --> 00:08:34,222
‫"אם מישהו מכם היה חבר קרוב של אונדריה,‬

130
00:08:34,305 --> 00:08:35,598
‫"נשמח לשמוע מכם."‬

131
00:08:35,681 --> 00:08:38,309
‫"בבקשה תשלחו לנו הודעה פרטית‬

132
00:08:38,392 --> 00:08:41,312
‫בעמוד הפייסבוק‬
‫"מחפשים את אונדריה מ. באומן. תודה."‬

133
00:08:41,395 --> 00:08:43,231
‫- מחפשים את אונדריה מ. באומן -‬

134
00:08:43,314 --> 00:08:45,399
‫פתאום הכול התחיל לקרות.‬

135
00:08:45,483 --> 00:08:47,485
‫- מסנג'ר -‬

136
00:08:50,404 --> 00:08:52,281
‫- אני זוכרת את הבת שלך היטב. -‬

137
00:08:52,365 --> 00:08:54,242
‫- היי, אני ג'ון. -‬

138
00:08:54,325 --> 00:08:55,701
‫- הכרתי את הבת שלך. -‬

139
00:08:55,785 --> 00:08:57,662
‫- אונדריה הייתה איתי בתזמורת -‬

140
00:08:57,745 --> 00:08:59,789
‫- אונדריה ואני נסענו באותה הסעת ביה"ס -‬

141
00:08:59,872 --> 00:09:02,333
‫- אני כל הזמן תוהה איפה היא -‬

142
00:09:02,917 --> 00:09:05,628
‫- סו אנגוויילר‬
‫קרובת משפחה של אונדריה -‬

143
00:09:05,753 --> 00:09:08,381
‫יצרתי איתה קשר מיד‬
‫כדי לתת לקאת'י עוד מידע.‬

144
00:09:08,965 --> 00:09:11,968
‫אונדריה אומצה‬
‫על ידי ברנדה ודניס באומן.‬

145
00:09:13,886 --> 00:09:16,514
‫המשפחה שלנו פשוט אהבה אותה.‬

146
00:09:17,765 --> 00:09:20,351
‫ברנדה היא בת דודה של בעלי.‬

147
00:09:21,269 --> 00:09:23,813
‫למדנו יחד באותו בית ספר במוסקיגון, מישיגן.‬

148
00:09:23,896 --> 00:09:26,190
‫- ברנדה אנגוויילר‬
‫קרייג אנגוויילר - סוזן איילר -‬

149
00:09:26,274 --> 00:09:29,110
‫ברנדה הייתה שקטה יותר‬

150
00:09:29,193 --> 00:09:33,030
‫והייתה די לבדה הרבה.‬

151
00:09:33,114 --> 00:09:34,824
‫- ברנדה אנגוויילר, דניס באומן -‬

152
00:09:34,907 --> 00:09:37,118
‫ברנדה ודניס הכירו כשהיא הייתה בתיכון.‬

153
00:09:37,702 --> 00:09:39,870
‫והם התאהבו.‬

154
00:09:39,954 --> 00:09:42,582
‫הוא כנראה היה החבר הראשון של ברנדה.‬

155
00:09:42,665 --> 00:09:46,210
‫כן. כשהיא סיימה תיכון,‬

156
00:09:46,294 --> 00:09:49,213
‫דניס היה בחיל הים באותו זמן.‬

157
00:09:49,297 --> 00:09:51,674
‫אבל לפני שהתגייסתי,‬

158
00:09:52,341 --> 00:09:54,427
‫אמרתי לברנדה,‬

159
00:09:54,510 --> 00:09:56,637
‫הכרתי אותה בערך שנה לפני שהתגייסתי,‬

160
00:09:57,138 --> 00:10:00,141
‫אמרתי לה, "תראי, כשאני אסיים טירונות,‬

161
00:10:00,725 --> 00:10:04,520
‫"ואגיע הביתה לחופשה,‬
‫תסכימי לקבל ממני טבעת?"‬

162
00:10:05,813 --> 00:10:09,191
‫וידעתי שהיא הייתה האחת ברגע שהכרתי אותה.‬

163
00:10:10,109 --> 00:10:12,278
‫התחתנו ב-71'.‬

164
00:10:12,361 --> 00:10:15,698
‫והוא הוצב בסן דייגו.‬

165
00:10:16,282 --> 00:10:18,326
‫גרנו שם שישה חודשים.‬

166
00:10:18,993 --> 00:10:21,579
‫ויכולתי לבחור הצבה לשירות.‬

167
00:10:22,580 --> 00:10:24,790
‫הגענו לנורפולק, וירג'יניה.‬

168
00:10:26,334 --> 00:10:28,544
‫והם ניסו להקים משפחה.‬

169
00:10:29,045 --> 00:10:33,758
‫ובאותו זמן הם אמרו לי שהיה לי רחם פציל.‬

170
00:10:34,925 --> 00:10:38,429
‫"הסיכויים שתיכנסי להיריון‬
‫הם כנראה נמוכים מאוד."‬

171
00:10:39,722 --> 00:10:42,391
‫ואז התחלנו בתהליך האימוץ.‬

172
00:10:43,976 --> 00:10:45,853
‫ולקח לנו משהו כמו…‬

173
00:10:48,022 --> 00:10:50,024
‫אני לא יודע כמה שנים.‬

174
00:10:52,026 --> 00:10:55,571
‫העובדת הסוציאלית התקשרה בוקר אחד ואמרה,‬

175
00:10:55,655 --> 00:10:58,240
‫"יש לנו תינוקת בשבילכם. בת חמישה חודשים."‬

176
00:10:59,617 --> 00:11:02,578
‫היא התקשרה למחרת ואמרה,‬
‫"ברנדה, עשיתי טעות".‬

177
00:11:02,662 --> 00:11:07,166
‫אמרתי, "לא נוכל לקבל אותה?" היא אמרה,‬
‫"היא בת 10 חודשים". ואמרתי, "בסדר".‬

178
00:11:08,668 --> 00:11:09,835
‫אימצנו את אונדריה.‬

179
00:11:12,505 --> 00:11:16,384
‫לא היו אמורים להיות לי ילדים,‬
‫וקיבלנו את נס האימוץ.‬

180
00:11:20,596 --> 00:11:22,556
‫היא תמיד הייתה הילדה של אבא.‬

181
00:11:24,975 --> 00:11:28,938
‫היא הייתה הילדה הכי מתוקה אי פעם.‬

182
00:11:29,730 --> 00:11:33,275
‫כן, אונדריה הייתה ילדה קטנה ומתוקה,‬

183
00:11:33,359 --> 00:11:39,198
‫מתנה מאלוהים למשפחה הזאת‬
‫שלא יכלה להביא ילדים לעולם.‬

184
00:11:44,370 --> 00:11:48,165
‫ברנדה ודניס עברו בסופו של דבר מווירג'יניה‬

185
00:11:48,249 --> 00:11:50,209
‫בחזרה לצד המערבי של מישיגן.‬

186
00:11:50,292 --> 00:11:51,419
‫- המילטון, מישיגן -‬

187
00:11:51,502 --> 00:11:54,130
‫המילטון, זו קהילה קטנה יותר.‬

188
00:11:55,339 --> 00:11:57,091
‫המילטון היא עיירה שקטה ורדומה.‬

189
00:11:57,174 --> 00:11:58,551
‫- המילטון‬
‫אוכלוסיה 3,620 -‬

190
00:11:58,718 --> 00:12:00,010
‫קרובה להולנד.‬

191
00:12:00,094 --> 00:12:03,347
‫- הולנד‬
‫אוכלוסיה 34,024 -‬

192
00:12:03,431 --> 00:12:06,100
‫לא קורה שום דבר רע בהמילטון.‬

193
00:12:07,852 --> 00:12:13,107
‫בעיקרון, תחנת דלק, המון כנסיות,‬
‫בית הספר, וחנות מכולת.‬

194
00:12:13,941 --> 00:12:16,694
‫זו בקיצור הייתה המילטון אז.‬

195
00:12:18,195 --> 00:12:21,198
‫חיים בעיירה קטנה. כולם ידעו מה קורה לכולם.‬

196
00:12:22,742 --> 00:12:24,869
‫והיינו חייבים ללכת לכנסייה.‬

197
00:12:25,703 --> 00:12:30,374
‫אם חרגת מהנורמה, קיבלת מבטים מאנשים.‬

198
00:12:31,751 --> 00:12:34,170
‫ברנדה ודני הלכו לכנסייה בכל יום ראשון.‬

199
00:12:34,253 --> 00:12:37,006
‫שניהם היו מורים בבית ספר יום א',‬

200
00:12:38,090 --> 00:12:40,342
‫והם רצו להרחיב את המשפחה שלהם.‬

201
00:12:41,343 --> 00:12:45,181
‫ושנים לאחר מכן, הייתי חולה כל הזמן.‬

202
00:12:45,264 --> 00:12:48,476
‫ודני חזר מהעבודה יום אחד‬
‫וזרק עליי בדיקת היריון.‬

203
00:12:48,559 --> 00:12:52,521
‫ואמרתי, "כן, בטח.‬
‫יש לנו ילדה מאומצת בת 13".‬

204
00:12:53,689 --> 00:12:57,359
‫וקמתי באמצע הלילה וחשבתי,‬
‫"טוב, אני אעשה את הבדיקה".‬

205
00:12:57,443 --> 00:12:59,236
‫ואז אני פשוט…‬

206
00:13:00,613 --> 00:13:02,114
‫זה היה סוף השבוע של יום האב‬

207
00:13:02,198 --> 00:13:05,159
‫כי חזרתי למיטה ואמרתי, "קום, אבא".‬

208
00:13:07,411 --> 00:13:10,873
‫ואונדריה התלהבה כשוונסה נולדה.‬

209
00:13:11,999 --> 00:13:15,169
‫כמה נפלא. עכשיו יש להם משפחה.‬

210
00:13:17,671 --> 00:13:22,510
‫ואז ב-1989, אונדריה הייתה בתיכון.‬

211
00:13:23,511 --> 00:13:26,222
‫התיכון שלנו, הוא היה קטן.‬

212
00:13:26,305 --> 00:13:28,974
‫היינו קרובים, כמו הקהילה עצמה.‬

213
00:13:29,058 --> 00:13:32,436
‫היו הספורטאים,‬
‫והייתה הקבוצה הנוצרית האדוקה,‬

214
00:13:32,520 --> 00:13:34,730
‫והיו הסטלנים,‬

215
00:13:34,814 --> 00:13:37,483
‫והיו המנודים והכלומניקים.‬

216
00:13:38,609 --> 00:13:40,861
‫אני הייתי בחבר'ה שנדחקו לשוליים.‬

217
00:13:40,945 --> 00:13:42,404
‫- ג'ניפר ג'ונס‬
‫חברה של אונדריה -‬

218
00:13:42,488 --> 00:13:44,824
‫היו תסרוקות גרועות בשנות ה-80, אלוהים.‬

219
00:13:45,699 --> 00:13:48,160
‫אני זוכרת שהייתי חופפת ערב לפני,‬

220
00:13:48,244 --> 00:13:52,581
‫ואז הייתי צריכה לשים ספריי "רייב" לשיער,‬
‫לנפח אותו, לסלסל אותו,‬

221
00:13:53,123 --> 00:13:55,626
‫לרסס ספריי שוב‬
‫ואז לעשות את אותו הדבר למחרת.‬

222
00:13:55,709 --> 00:13:59,255
‫השיער שלנו היה ענקי.‬
‫זה היה… אוי, זה היה נורא.‬

223
00:13:59,338 --> 00:14:01,298
‫- ג'ני קמפר - אונדריה באומן - קים פיין -‬

224
00:14:01,382 --> 00:14:02,925
‫אונדריה הייתה כייפית.‬

225
00:14:03,425 --> 00:14:05,261
‫אני זוכרת שהייתי בבית שלה,‬

226
00:14:05,344 --> 00:14:08,514
‫בחדר השינה שלה,‬
‫והקשבנו לסינדי לאופר ומדונה.‬

227
00:14:11,308 --> 00:14:14,353
‫אתם יודעים איך זה,‬
‫אנחנו בחדר, מגבירות את הרדיו,‬

228
00:14:14,436 --> 00:14:16,313
‫ומתחילות לרקוד ולהשתגע,‬

229
00:14:17,273 --> 00:14:19,483
‫מנסות לשיר "בנות רק רוצות ליהנות".‬

230
00:14:24,405 --> 00:14:26,240
‫אונדריה בהחלט הייתה חברותית.‬

231
00:14:26,323 --> 00:14:30,578
‫לרוב, אונדריה רק רצתה להיות בחברת אנשים.‬

232
00:14:32,872 --> 00:14:33,998
‫היא הייתה מצחיקה.‬

233
00:14:35,875 --> 00:14:38,085
‫אני זוכרת שהיינו מבלות יחד בבית הספר.‬

234
00:14:39,420 --> 00:14:40,921
‫אני זוכרת את החיוך שלה.‬

235
00:14:42,006 --> 00:14:42,965
‫את זה אני זוכרת.‬

236
00:14:44,925 --> 00:14:49,305
‫היא התאמצה מאוד‬
‫לעשות מעל ומעבר כדי לשמח אותך.‬

237
00:14:50,097 --> 00:14:52,266
‫אולי כמו זיקית כי היא השתנתה‬

238
00:14:52,349 --> 00:14:54,602
‫כדי להתאים לאדם שהיא דיברה איתו.‬

239
00:14:56,186 --> 00:14:58,898
‫אז אני חושבת שזה היה בעייתי מבחינתה לפעמים‬

240
00:14:58,981 --> 00:15:00,941
‫במערכות יחסים מסוימות‬

241
00:15:01,025 --> 00:15:03,861
‫כי היא השתדלה מאוד להתאים את עצמה לבן אדם‬

242
00:15:03,944 --> 00:15:06,947
‫ושינתה את ההתנהגות‬
‫או הדיבור שלה כדי להשתלב‬

243
00:15:07,031 --> 00:15:09,074
‫ולהיות דומה לבן אדם האחר.‬

244
00:15:09,909 --> 00:15:13,954
‫היא רק רצתה להשתלב כמו כל נערה מתבגרת.‬

245
00:15:15,539 --> 00:15:18,709
‫הייתי אומרת שהיא הייתה פשוט‬
‫נערה מתבגרת רגילה.‬

246
00:15:19,627 --> 00:15:21,003
‫היא לא הייתה תלמידה טובה.‬

247
00:15:22,212 --> 00:15:24,882
‫היא התחצפה למורים כמה פעמים.‬

248
00:15:25,716 --> 00:15:28,302
‫היא הייתה רק נערה מתבגרת רגילה.‬

249
00:15:30,054 --> 00:15:33,223
‫אבל כשמלאו לה 12, 13,‬

250
00:15:34,600 --> 00:15:38,604
‫זה כאילו מישהו כיבה את האור.‬

251
00:15:40,272 --> 00:15:43,734
‫ופתאום היא בורחת מהבית.‬

252
00:15:45,027 --> 00:15:47,363
‫היא לוקחת סמים מילדים בבית הספר.‬

253
00:15:48,489 --> 00:15:50,991
‫היא גונבת מחנויות. היא משקרת.‬

254
00:15:51,742 --> 00:15:53,452
‫יום אחד היא כעסה על אשתי‬

255
00:15:53,535 --> 00:15:56,705
‫ונתנה אגרוף לחלון של הדלת הקדמית.‬

256
00:15:57,456 --> 00:16:01,335
‫כלומר, לקחנו אותה ליועצים ולפה ולשם.‬

257
00:16:06,924 --> 00:16:09,885
‫ביום שבו אונדריה נעלמה…‬
‫-כן?‬

258
00:16:09,969 --> 00:16:11,971
‫מה את זוכרת שקרה?‬

259
00:16:13,222 --> 00:16:17,267
‫דני לקח אותה לבית הספר בבוקר.‬
‫הייתה חזרה של התזמורת.‬

260
00:16:17,351 --> 00:16:18,936
‫הוא הלך לאסוף אותה.‬

261
00:16:19,853 --> 00:16:23,107
‫ואונדריה הייתה שקטה איתנו.‬

262
00:16:24,984 --> 00:16:28,946
‫ואז הייתי צריכה ללכת לעבודה.‬
‫עבדתי במשמרת השנייה בלינקולנשייר.‬

263
00:16:30,072 --> 00:16:33,867
‫עטפנו את התינוקת ולקחנו אותה,‬

264
00:16:33,951 --> 00:16:36,996
‫כדי שאונדריה תוכל לעשות‬
‫שיעורי בית בלי תירוצים,‬

265
00:16:37,079 --> 00:16:39,039
‫"שמרתי על התינוקת."‬

266
00:16:41,083 --> 00:16:42,584
‫ודני הקפיץ אותי.‬

267
00:16:46,046 --> 00:16:47,339
‫כשחזרתי הביתה,‬

268
00:16:48,465 --> 00:16:50,467
‫נכנסתי דרך דלת הכניסה.‬

269
00:16:51,760 --> 00:16:52,886
‫הבית לא היה נעול.‬

270
00:16:55,681 --> 00:16:58,475
‫הכנסתי את התינוקת, והשכבתי אותה על הספה.‬

271
00:17:00,769 --> 00:17:02,396
‫עליתי למעלה.‬

272
00:17:04,106 --> 00:17:05,274
‫קראתי לה.‬

273
00:17:08,277 --> 00:17:12,031
‫הדלת לחדר השינה שלנו,‬
‫שהייתה נעולה, נפרצה.‬

274
00:17:14,908 --> 00:17:17,494
‫היו לנו תיקי נשיאה קטנים לנסיעות קצרות.‬

275
00:17:17,995 --> 00:17:20,414
‫היו לנו שניים, ואחד נעלם.‬

276
00:17:21,957 --> 00:17:24,710
‫קיבלנו כסף ממס הכנסה.‬

277
00:17:25,878 --> 00:17:29,006
‫חלק מזה היה בבנק, אבל היה מזומן במעטפה.‬

278
00:17:29,506 --> 00:17:31,717
‫והוא החביא אותה בשידת המגירות שלו.‬

279
00:17:32,926 --> 00:17:34,428
‫היא לקחה את זה.‬

280
00:17:34,511 --> 00:17:38,515
‫היא לקחה את כל העודף‬
‫שהצליחה להוציא מקופת החיסכון של התינוקת.‬

281
00:17:39,808 --> 00:17:41,143
‫ואת המעיל הסגול שלה.‬

282
00:17:43,353 --> 00:17:47,733
‫אז התקשרתי למשטרה מיד,‬
‫ואמרתי, "תראו, הבת שלי נעדרת".‬

283
00:17:48,734 --> 00:17:52,446
‫הם הגיעו. הם נכנסו. רשמו תלונה.‬

284
00:17:55,491 --> 00:17:56,575
‫היא נעלמה.‬

285
00:18:01,997 --> 00:18:03,582
‫- מחלקת השריף של מחוז אלגן‬
‫תקציר -‬

286
00:18:04,917 --> 00:18:08,462
‫- היא לא הייתה בבית‬
‫חפצים נעלמו, בנוסף למאה דולר ששנלקחו -‬

287
00:18:10,589 --> 00:18:12,508
‫בימים אחרי שאונדריה דווחה כנעדרת,‬

288
00:18:12,591 --> 00:18:13,967
‫- מיירין קוק‬
‫תובעת מחוז אלגן -‬

289
00:18:14,051 --> 00:18:15,969
‫אנשים חיפשו אותה.‬

290
00:18:16,470 --> 00:18:18,138
‫לא הפסקנו לחפש.‬

291
00:18:18,889 --> 00:18:20,933
‫שאלנו מכוניות של אנשים‬

292
00:18:21,016 --> 00:18:24,978
‫ונסענו ברחבי הולנד בלילה‬
‫כדי שהיא לא תזהה את המכונית שלנו.‬

293
00:18:25,479 --> 00:18:31,485
‫היו דיווחים על כך שהיא נראתה‬
‫באזור הולנד ובאזורים סמוכים.‬

294
00:18:32,319 --> 00:18:37,825
‫היו טיפים מאנשים שראו אותה בזירת גלגיליות,‬
‫במכולות.‬

295
00:18:37,908 --> 00:18:41,620
‫חבר משפחה אמר שראה אותה בתור לקופה,‬

296
00:18:41,703 --> 00:18:43,956
‫שהשיער שלה היה מחומצן,‬

297
00:18:44,039 --> 00:18:47,459
‫ושיכול להיות שהיא הייתה בהיריון.‬

298
00:18:48,001 --> 00:18:53,090
‫היו דיווחים שהיא עובדת‬
‫בתעשיית בידור למבוגרים‬

299
00:18:53,173 --> 00:18:54,967
‫באינדיאנה.‬

300
00:18:55,050 --> 00:18:57,886
‫אני זוכרת ששמעתי שהיא ברחה‬
‫לתחנת המנוחה למשאיות,‬

301
00:18:58,595 --> 00:19:01,515
‫נהג משאית אסף אותה והיא נסעה משם‬

302
00:19:01,598 --> 00:19:03,600
‫והיא גרה במקום אחר.‬

303
00:19:04,393 --> 00:19:07,312
‫אז זה היה די רשמי, שהיא ברחה.‬

304
00:19:08,147 --> 00:19:11,400
‫הבעיה הייתה שלא היו כיווני חקירה אחרים.‬

305
00:19:11,483 --> 00:19:15,612
‫לא היה מידע. לא היה מה לחפש.‬

306
00:19:15,696 --> 00:19:18,073
‫באמת איבדנו את עקבותיה.‬

307
00:19:18,907 --> 00:19:22,327
‫הייתי מסיימת לעבוד ב-23:30‬
‫או משהו כזה, והייתי…‬

308
00:19:22,411 --> 00:19:25,873
‫הייתי מסתובבת ברחובות ומחפשת אותה.‬

309
00:19:28,292 --> 00:19:31,545
‫עד שזה הגיע למצב שבו דני אמר,‬
‫"את חייבת להפסיק.‬

310
00:19:32,045 --> 00:19:35,549
‫"יש לך תינוקת בבית. את חייבת להפסיק."‬

311
00:19:36,925 --> 00:19:40,304
‫היינו שני הורים אבלים, והבת שלנו נעדרה.‬

312
00:19:42,055 --> 00:19:44,725
‫אונדריה נעלמה. היא נעדרה.‬

313
00:19:45,642 --> 00:19:47,644
‫היא פשוט נעלמה.‬

314
00:19:53,400 --> 00:19:54,276
‫אה, וואו.‬

315
00:19:58,864 --> 00:20:02,326
‫ככה היא נראתה,‬
‫כמו בפעם האחרונה שראיתי אותה.‬

316
00:20:03,827 --> 00:20:06,788
‫חמודה כל כך. עיניים יפהפיות. אלוהים.‬

317
00:20:07,706 --> 00:20:09,416
‫אני מתגעגעת לילדה הקטנה הזאת.‬

318
00:20:11,210 --> 00:20:13,587
‫כשילדתי את אלקסיס, אני בעצמי ברחתי.‬

319
00:20:16,590 --> 00:20:18,425
‫אמא שלי הייתה מאוד פיזית.‬

320
00:20:18,926 --> 00:20:21,720
‫היא החטיפה לי פעם אחת יותר מדי,‬

321
00:20:22,221 --> 00:20:24,890
‫ופשוט נמאס לי מההתעללות הפיזית‬

322
00:20:25,766 --> 00:20:29,770
‫וברחתי לניו אורלינס רק עם הבגדים שלבשתי.‬

323
00:20:32,147 --> 00:20:33,482
‫הייתי בת 14.‬

324
00:20:34,483 --> 00:20:37,236
‫נכנסתי להיריון אולי שנה אחר כך.‬

325
00:20:38,779 --> 00:20:42,282
‫ואלקסיס הייתה בת 14 כשהיא ברחה.‬

326
00:20:43,951 --> 00:20:46,912
‫כשאת בורחת, את נתפסת כעבריינית.‬

327
00:20:48,330 --> 00:20:51,625
‫הם לא יחפשו ילדים שברחו מהבית.‬

328
00:20:51,708 --> 00:20:52,834
‫הם לא חיפשו אותי.‬

329
00:20:54,127 --> 00:20:58,382
‫אז ידעתי שהמשטרה בשנות ה-80‬
‫מעולם לא חיפשה אותה.‬

330
00:20:59,258 --> 00:21:01,551
‫הם פישלו עם החקירה הזאת לפני שנים.‬

331
00:21:02,719 --> 00:21:06,348
‫אז נדרש הבחור הזה מוובסלות'‬
‫בקליפורניה ב-2010‬

332
00:21:06,431 --> 00:21:08,809
‫לשכנע את המשטרה להתחיל בחקירה של אלקסיס.‬

333
00:21:09,309 --> 00:21:11,019
‫עשרים שנה אחרי שזה קרה.‬

334
00:21:12,145 --> 00:21:14,064
‫אז קארל הביא את השינוי.‬

335
00:21:15,941 --> 00:21:21,154
‫התחלתי להתעסק בנעדרים ולא מזוהים ב-2009.‬

336
00:21:21,238 --> 00:21:23,031
‫היה אתר שנקרא "וובסלות'ס"‬

337
00:21:23,115 --> 00:21:25,617
‫שעסק בכל מיני תעלומות בלתי פתורות,‬

338
00:21:25,701 --> 00:21:29,788
‫אבל בפרט, היו תיקי אלמונים בלתי מזוהים,‬

339
00:21:29,871 --> 00:21:34,668
‫שבו בלשים חובבים יכלו לשתף פעולה באינטרנט‬
‫כדי לנסות לפתור את המקרים האלה.‬

340
00:21:35,377 --> 00:21:36,795
‫כשהתחלתי לעבוד על זה,‬

341
00:21:37,379 --> 00:21:41,717
‫גיליתי שלאף אחד מהאתרים שהראו נעדרים‬

342
00:21:41,800 --> 00:21:45,095
‫היו אמצעי חיפוש טובים במיוחד‬
‫בין החקירות שלהם.‬

343
00:21:46,179 --> 00:21:50,225
‫אז החלטתי ליצור גיליון אלקטרוני של נעדרים.‬

344
00:21:50,726 --> 00:21:55,147
‫כשסיימתי, היו קרוב ל-19,000 שמות.‬

345
00:21:56,481 --> 00:21:59,860
‫טוב, אני רואה חשבון,‬
‫אז הייתי טוב בגיליונות אלקטרוניים.‬

346
00:22:00,360 --> 00:22:02,779
‫אז היו כמה מקרים שבהם‬

347
00:22:02,863 --> 00:22:06,241
‫הצלחתי לפתור מקרה של נעדרים ממדינות שונות.‬

348
00:22:08,577 --> 00:22:10,579
‫הוא די הבהיל אותי בהתחלה.‬

349
00:22:10,662 --> 00:22:12,414
‫איך זה הופך לתחביב שלך?‬

350
00:22:12,497 --> 00:22:14,499
‫מי זה האדם המת הזה? מי זה המת הזה?‬

351
00:22:14,583 --> 00:22:18,170
‫יכול להיות שזה האדם הזה?‬
‫כי זו בלשות חובבנית, נכון?‬

352
00:22:20,797 --> 00:22:24,009
‫אבל קארל היה הזרז‬

353
00:22:24,092 --> 00:22:26,970
‫שהכניס הכול להילוך.‬

354
00:22:28,138 --> 00:22:29,139
‫הנה היא.‬

355
00:22:30,015 --> 00:22:35,187
‫זו תמונת הנתיחה שלאחר המוות‬
‫שהופצה בתיק האלמונית מרסין.‬

356
00:22:35,687 --> 00:22:37,356
‫- אלמונית‬
‫ת. לידה: לא ידוע -‬

357
00:22:37,439 --> 00:22:39,274
‫- מדינת המגורים: לא ידוע -‬

358
00:22:39,358 --> 00:22:42,694
‫נתקלתי בתיק הזה מ-1999 מרסין, ויסקונסין.‬

359
00:22:45,364 --> 00:22:48,867
‫הרצח האכזרי שחוקרים אומרים‬
‫שלעולם לא ישכחו.‬

360
00:22:48,950 --> 00:22:52,204
‫כשהמשטרה מצאה את גופתה‬
‫של אישה שהתעללו בה קשות.‬

361
00:22:53,330 --> 00:22:56,666
‫…בשדה תירס בצד הכביש במחוז רסין.‬

362
00:22:56,750 --> 00:22:59,503
‫האלמונית הראתה סימני התעללות מינית.‬

363
00:23:00,379 --> 00:23:03,006
‫מי עשה את זה ומי היא האלמונית?‬

364
00:23:08,303 --> 00:23:10,847
‫אז עברתי על הגיליון שלי.‬

365
00:23:11,515 --> 00:23:13,642
‫נראה אם יש לנו בחורה,‬

366
00:23:14,726 --> 00:23:19,564
‫אולי מוויסקונסין, מישיגן או אילינוי.‬

367
00:23:19,648 --> 00:23:23,819
‫ותאריך הלידה שלה‬
‫היה בסביבות שנות ה-70 המוקדמות.‬

368
00:23:23,902 --> 00:23:27,864
‫ובעזרת הפילטרים הצלחתי לצמצם ל-13 מקרים.‬

369
00:23:27,948 --> 00:23:30,784
‫ואפשר לראות שהשנייה כאן‬
‫היא אונדריאה מישל באומן.‬

370
00:23:30,867 --> 00:23:33,453
‫- אונדריה מישל באומן -‬

371
00:23:34,496 --> 00:23:39,334
‫אונדריה באומן נרשמה כנעדרת‬
‫מהמילטון, מישיגן ב-1989.‬

372
00:23:40,293 --> 00:23:44,589
‫הג'יין דו נמצאה ברסין, ויסקונסין ב-1999.‬

373
00:23:45,715 --> 00:23:48,260
‫אונדריה הייתה בת 14‬
‫בערך בזמן שהיא נעלמה,‬

374
00:23:48,343 --> 00:23:50,679
‫והאלמונית מרסין‬
‫הייתה באמצע שנות ה-20 לחייה.‬

375
00:23:51,179 --> 00:23:52,472
‫הגיל די התאים.‬

376
00:23:55,767 --> 00:23:58,979
‫אז יצרתי איור שחזור של הפנים.‬

377
00:24:00,730 --> 00:24:04,526
‫יש הרבה קווי דמיון בין מאפיני הפנים‬

378
00:24:04,609 --> 00:24:06,862
‫של אונדריה באומן והאלמונית מרסין.‬

379
00:24:07,446 --> 00:24:09,990
‫קודם כול, האפים שלהן דומים מאוד.‬

380
00:24:10,073 --> 00:24:13,743
‫לאונדריה יש אף ארוך עם קצה בולבוסי.‬

381
00:24:14,870 --> 00:24:16,329
‫וכשמסתכלים על מפה,‬

382
00:24:16,413 --> 00:24:18,123
‫אפשר לראות שהולנד, מישיגן‬

383
00:24:18,206 --> 00:24:21,501
‫נמצאת בצד השני של אגם מישיגן‬
‫מול רסין, ויסקונסין.‬

384
00:24:21,543 --> 00:24:23,420
‫- רסין - אגם מישיגן - הולנד -‬

385
00:24:23,503 --> 00:24:26,047
‫יצרתי קשר עם מחלקת השריף של מחוז רסין‬

386
00:24:26,131 --> 00:24:29,634
‫וקישרו אותי לבלש שאחראי לחקירה הזאת.‬

387
00:24:29,718 --> 00:24:33,889
‫ואמרתי לו, "היי,‬
‫יש לי בחורה מהולנד, מישיגן,‬

388
00:24:33,972 --> 00:24:37,976
‫"ויש לה פוטנציאל להיות האלמונית שלכם."‬

389
00:24:44,900 --> 00:24:47,486
‫עד כמה שרציתי לדעת מה קרה לה,‬

390
00:24:47,569 --> 00:24:50,155
‫פשוט חששתי לדעת ש…‬

391
00:24:51,198 --> 00:24:53,492
‫אלקסיס הוכתה למוות, נזרקה לתעלה.‬

392
00:24:59,664 --> 00:25:02,584
‫אבל לבסוף, אחרי שלוש שנים,‬

393
00:25:03,210 --> 00:25:06,505
‫הם בדקו את הדנ"א שלי מול האלמונית מרסין‬
‫ושלחו לי את זה.‬

394
00:25:07,589 --> 00:25:08,423
‫בסדר.‬

395
00:25:09,466 --> 00:25:10,634
‫"יש לציין…"‬

396
00:25:14,095 --> 00:25:14,930
‫אוי, אלוהים.‬

397
00:25:16,306 --> 00:25:17,432
‫זו לא הייתה היא.‬

398
00:25:19,100 --> 00:25:21,686
‫זה אומר שהיא לא הייתה הבת שלי.‬
‫זו לא אלקסיס.‬

399
00:25:21,770 --> 00:25:23,438
‫- דגימת דנ"א של קאת'רין לא תואמת -‬

400
00:25:24,940 --> 00:25:27,442
‫אבל הוקל לי. זו הייתה הקלה מוזרה ביותר.‬

401
00:25:27,526 --> 00:25:30,779
‫זו ציפייה לזוועה שאתה לא מאמין,‬

402
00:25:30,862 --> 00:25:33,532
‫וכשהזוועה הזו לא קוראת, זו הקלה.‬

403
00:25:35,617 --> 00:25:38,787
‫אבל זה גם אומר שחזרתי לנקודת ההתחלה.‬

404
00:25:40,580 --> 00:25:45,377
‫אני צריכה להמשיך לחפש אותה,‬
‫ואני אמצא אותה.‬

405
00:25:46,711 --> 00:25:50,465
‫היא תדחה אותי לחלוטין, ובצדק.‬

406
00:25:51,466 --> 00:25:53,468
‫אבל לפחות אדע שהיא בחיים.‬

407
00:25:56,096 --> 00:25:59,599
‫במיוחד כשהבלש הוורדינק‬
‫התקשר אליי ואמר, "אנחנו חוקרים את זה.‬

408
00:25:59,683 --> 00:26:02,310
‫"זה לא משהו שפשוט יעלם."‬

409
00:26:03,728 --> 00:26:04,938
‫הייתי מלאת תקווה.‬

410
00:26:05,021 --> 00:26:07,357
‫- מחלקת השריף ובית הסוהר של מחוז אלגן -‬

411
00:26:08,024 --> 00:26:10,819
‫האמת שאונדריה ואני למדנו באותו בית הספר.‬

412
00:26:10,902 --> 00:26:12,195
‫- כריס הוורדינק -‬

413
00:26:12,279 --> 00:26:14,364
‫הייתי שנה מעליה.‬

414
00:26:14,447 --> 00:26:16,783
‫ואפילו לא היו דיבורים בבית הספר‬

415
00:26:16,866 --> 00:26:18,702
‫על כך שהיא נעדרת או שהיא ברחה.‬

416
00:26:21,079 --> 00:26:24,040
‫פשוט הייתה לי הרגשה‬
‫שהוא רצה שזה ייפתר.‬

417
00:26:24,124 --> 00:26:29,504
‫הוא לא היה מהחבר'ה שפישלו‬
‫בשנות ה-80 וה-90.‬

418
00:26:29,588 --> 00:26:33,925
‫התיק של אונדריה באומן‬
‫היה מקרה פתוח במשך 20 שנה,‬

419
00:26:34,551 --> 00:26:39,097
‫אז רצינו לפתוח את החקירה הזו,‬
‫והוקם צוות חקירה חדש.‬

420
00:26:40,056 --> 00:26:42,559
‫רצינו לעבוד על החקירה‬
‫באופן שלא נעשה עד כה.‬

421
00:26:42,642 --> 00:26:44,185
‫- טוד וורקמן‬
‫משטרת מישיגן -‬

422
00:26:44,936 --> 00:26:45,979
‫כל החומר הזה.‬

423
00:26:46,605 --> 00:26:48,064
‫- תמונות של אונדריה באומן -‬

424
00:26:48,148 --> 00:26:49,941
‫אז יצרנו קשר עם משפחת באומן.‬

425
00:26:50,025 --> 00:26:53,278
‫כדי ליידע אותם‬
‫שאנחנו שוב חוקרים באופן פעיל‬

426
00:26:53,361 --> 00:26:55,363
‫ומנסים לקדם את זה.‬

427
00:26:56,031 --> 00:26:58,366
‫בוקר טוב. שמי טוד.‬
‫-בוקר טוב.‬

428
00:26:59,117 --> 00:26:59,951
‫דניס.‬

429
00:27:00,035 --> 00:27:01,661
‫דניס? נעים מאוד, אדוני.‬

430
00:27:01,745 --> 00:27:04,205
‫אז אנחנו ממשטרת המדינה בוויילנד.‬

431
00:27:04,289 --> 00:27:07,250
‫מן הסתם, זו חקירה ישנה,‬

432
00:27:07,334 --> 00:27:10,337
‫אבל הביאו אותנו כדי לנסות לסגור מעגל.‬

433
00:27:10,920 --> 00:27:14,424
‫סגירת מעגל. אף פעם אין סגירת מעגל.‬
‫-כן. זה הכול.‬

434
00:27:14,924 --> 00:27:16,676
‫בואו ניגש לעניין.‬

435
00:27:16,760 --> 00:27:18,470
‫כן.‬
‫-בואו נמצא את הבת שלי.‬

436
00:27:18,553 --> 00:27:20,472
‫כן, אנחנו מחזיקים באותה דעה.‬

437
00:27:21,306 --> 00:27:24,351
‫פנינו גם לקאת'י, האם הביולוגית.‬

438
00:27:24,976 --> 00:27:28,563
‫היא גם הייתה נחושה מאוד למצוא את בתה.‬

439
00:27:29,064 --> 00:27:32,942
‫וידעתי שהיא דיברה עם קארל קופלמן.‬

440
00:27:33,026 --> 00:27:34,819
‫היא הקימה כמה עמודי פייסבוק.‬

441
00:27:35,654 --> 00:27:38,990
‫כמה מחבריה של אונדריה פנו אליה,‬

442
00:27:39,074 --> 00:27:41,242
‫אתה יודע, ילדים שלמדתי איתם.‬

443
00:27:41,743 --> 00:27:45,455
‫אז פשוט הקשבתי לקאת'י ולקארל קופלמן‬

444
00:27:45,538 --> 00:27:47,666
‫כדי לראות איזה מידע היה להם,‬

445
00:27:47,749 --> 00:27:50,168
‫כדי לראות אם משהו מזה יעזור‬

446
00:27:50,251 --> 00:27:51,753
‫או יהיה שימושי בחקירה שלנו.‬

447
00:27:53,505 --> 00:27:58,301
‫חשבתי, "תודה לאל".‬
‫אני לא אצטרך לעשות את זה לבד.‬

448
00:27:59,844 --> 00:28:02,472
‫ופשוט ידעתי שאם אמשיך לחפש את אלקסיס‬

449
00:28:02,555 --> 00:28:06,685
‫ואשקיע את כל האנרגיה שלי‬
‫בעמוד "מחפשים את אונדריה מ. באומן",‬

450
00:28:07,310 --> 00:28:09,270
‫משהו יתפתח.‬

451
00:28:11,147 --> 00:28:12,649
‫ואז מטה הופיעה.‬

452
00:28:15,860 --> 00:28:17,362
‫- מטה מקלאוד -‬

453
00:28:17,445 --> 00:28:22,450
‫פניתי לקאת'י טרקניאן ב-11 במאי, 2013.‬

454
00:28:22,534 --> 00:28:26,454
‫ואמרתי, "אני רק רוצה לחלוק איתך‬
‫שבספטמבר, 1989,‬

455
00:28:26,538 --> 00:28:29,207
‫"נחטפתי מהולנד, מישיגן‬
‫בתחנת הדלק 'וינדמיל'‬

456
00:28:29,290 --> 00:28:30,792
‫"בצד הדרומי של הולנד."‬

457
00:28:30,875 --> 00:28:34,087
‫"אני לא יכולה שלא לחשוב‬
‫שאולי הסיפורים שלנו קשורים."‬

458
00:28:35,839 --> 00:28:37,340
‫הלכתי הביתה ברגל אחרי הלימודים‬

459
00:28:37,424 --> 00:28:39,801
‫ושאלתי את אמא שלי אם אני יכולה ללכת לחברה,‬

460
00:28:39,884 --> 00:28:41,136
‫מה שעשיתי בקביעות.‬

461
00:28:41,219 --> 00:28:43,138
‫תמיד הלכנו ברגל לבתים של אחרים.‬

462
00:28:43,221 --> 00:28:45,056
‫חשבנו שזו שכונה בטוחה.‬

463
00:28:45,557 --> 00:28:47,183
‫והאמת שהיא סירבה.‬

464
00:28:47,726 --> 00:28:49,561
‫והתחננתי והתחננתי בפניה.‬

465
00:28:49,644 --> 00:28:51,771
‫היא אמרה, "בסדר, תתקשרי כשתגיעי לשם".‬

466
00:28:51,855 --> 00:28:54,441
‫ואז… כן.‬

467
00:28:56,317 --> 00:28:57,569
‫הייתי בת שש.‬

468
00:29:03,825 --> 00:29:07,162
‫כאן הייתה טחנת הרוח.‬
‫אז הוא לקח אותי מפה.‬

469
00:29:07,746 --> 00:29:10,540
‫הלכתי לכאן, והוא ראה אותי,‬

470
00:29:10,623 --> 00:29:13,418
‫והוא בא וחנה ממש כאן לצד המדרכה הזאת.‬

471
00:29:14,002 --> 00:29:17,338
‫והוא אמר, "אמא שלך אמרה‬
‫שאני יכול לקחת אותך לראות גורים.‬

472
00:29:17,422 --> 00:29:19,340
‫"אנחנו נלך לאסם לראות גורים."‬

473
00:29:19,424 --> 00:29:21,301
‫אז הייתי מספיק קרובה‬

474
00:29:21,384 --> 00:29:24,345
‫שהוא פשוט תפס אותי‬
‫והכניס אותי לטנדר האדום שלו.‬

475
00:29:29,017 --> 00:29:32,812
‫נסענו זמן מה,‬
‫וכל כמה זמן אמרתי, "זה האסם?"‬

476
00:29:32,896 --> 00:29:34,898
‫כי התרגשתי לראות גורים.‬

477
00:29:34,981 --> 00:29:38,067
‫והוא אמר, "לא, כמעט הגענו". והמשכנו לנסוע.‬

478
00:29:40,737 --> 00:29:43,114
‫ואז הגענו לצומת, והיה שם שוטר,‬

479
00:29:43,198 --> 00:29:44,908
‫אז הוא אמר לי לשכב.‬

480
00:29:45,784 --> 00:29:48,036
‫ואז הוא התחיל‬
‫להזיז לי את השיער מאחורי האוזן‬

481
00:29:48,119 --> 00:29:50,121
‫וללטף לי את הלחי ו…‬

482
00:29:50,789 --> 00:29:54,125
‫הוא היה ממש נחמד בהתחלה.‬
‫חשבתי שהוא בחור נחמד.‬

483
00:29:54,209 --> 00:29:55,418
‫הוא הכיר את אמא שלי.‬

484
00:29:56,461 --> 00:29:58,797
‫ואז כל ההתנהגות שלו השתנתה.‬

485
00:30:00,423 --> 00:30:01,674
‫הוא עצר בצד.‬

486
00:30:03,551 --> 00:30:06,262
‫והוא יצא ולקח חבל מהחלק האחורי של הטנדר.‬

487
00:30:06,346 --> 00:30:09,265
‫ואז הוא חזר, והוא משך אותי מהצוואר‬

488
00:30:09,349 --> 00:30:11,810
‫וגרר אותי לתוך היער, והתחלתי לצרוח.‬

489
00:30:14,270 --> 00:30:15,688
‫והוא הפשיט אותי,‬

490
00:30:15,772 --> 00:30:18,900
‫והוא קשר את הסוודר שלי סביב הפה שלי‬
‫כדי להשתיק אותי.‬

491
00:30:21,569 --> 00:30:23,530
‫אני רואה את זה כאילו זה הרגע קרה.‬

492
00:30:23,613 --> 00:30:26,741
‫והוא היה מעליי.‬
‫הוא פתח את רוכסן המכנסיים.‬

493
00:30:28,409 --> 00:30:31,162
‫ופתאום איזה כלב התחיל לנבוח.‬

494
00:30:31,996 --> 00:30:34,082
‫ונשמע שהם היו ממש קרובים.‬

495
00:30:35,166 --> 00:30:36,501
‫יש אתר קאמפינג בסביבה,‬

496
00:30:36,584 --> 00:30:40,630
‫אז הוא בטח הניח שיש אנשים עם כלבים בסביבה.‬

497
00:30:41,339 --> 00:30:44,175
‫אז הוא קם ורץ והשאיר אותי שם.‬

498
00:30:44,259 --> 00:30:45,468
‫- משרד שריף מחוז אוטווה -‬

499
00:30:46,135 --> 00:30:47,804
‫הוא כן תקף אותי מינית.‬

500
00:30:47,887 --> 00:30:50,515
‫- חטיפת קטינה למטרת תקיפה מינית -‬

501
00:30:51,599 --> 00:30:53,351
‫ואז שחררתי את עצמי.‬

502
00:30:53,434 --> 00:30:55,103
‫ורצתי לכביש ערומה.‬

503
00:30:56,062 --> 00:30:57,856
‫ואז מישהו התקשר למוקד החירום.‬

504
00:30:57,939 --> 00:31:00,233
‫- חשוד בחטיפה פיתה ילדה‬
‫והבטיח להראות לה גורים -‬

505
00:31:00,316 --> 00:31:02,443
‫הייתי צריכה לשבת עם אמנית קלסתרונים,‬

506
00:31:02,527 --> 00:31:04,988
‫ונתתי לה כמה שיותר פרטים.‬

507
00:31:06,447 --> 00:31:08,032
‫אבל הם מעולם לא תפסו אותו.‬

508
00:31:11,703 --> 00:31:15,623
‫אז מאז שהייתי בת שש, אני מחפשת אותו.‬

509
00:31:16,666 --> 00:31:20,044
‫רציתי לוודא שזה לא יקרה‬
‫לילדות קטנות אחרות.‬

510
00:31:22,088 --> 00:31:26,092
‫ברגע שהאינטרנט הופיע,‬
‫זה בהחלט שינה את המשחק.‬

511
00:31:26,175 --> 00:31:29,721
‫התחלתי להסתכל על נעדרים במישיגן,‬

512
00:31:29,804 --> 00:31:32,682
‫במיוחד באזור הולנד,‬
‫באזור שלי בהמילטון והסביבה.‬

513
00:31:32,765 --> 00:31:36,394
‫ואז את צוללת למחילת הארנב ועושה מחקר משלך‬

514
00:31:36,477 --> 00:31:39,147
‫ובודקת אם יכול להיות קשר.‬

515
00:31:39,230 --> 00:31:41,232
‫- מחפשים את אונדריה מ. באומן -‬

516
00:31:41,316 --> 00:31:44,652
‫ב-2013 יצרתי קשר עם דף הפייסבוק.‬

517
00:31:46,070 --> 00:31:50,783
‫וזה פשוט נראה לי מוזר‬
‫שאונדריה באומן נעלמה‬

518
00:31:50,867 --> 00:31:54,203
‫באותה שנה כמוני, באותו אזור כמוני.‬

519
00:31:54,871 --> 00:31:59,167
‫הדמיון עם המקרה של אונדריה, אם היא נחטפה,‬

520
00:31:59,250 --> 00:32:02,795
‫הרגשתי שהחוטף שלה‬
‫יכול להיות הבחור שחטף אותי.‬

521
00:32:04,088 --> 00:32:06,966
‫אז התחלתי לקרוא עוד על המקרה שלה.‬

522
00:32:10,303 --> 00:32:13,848
‫ואז ראיתי תמונה‬
‫של האבא המאמץ של אונדריה, דניס באומן.‬

523
00:32:15,475 --> 00:32:16,434
‫אלוהים.‬

524
00:32:17,268 --> 00:32:19,646
‫הוא נראה בדיוק כמו הבחור שחטף אותי.‬

525
00:32:27,570 --> 00:32:31,032
‫הייתי הרוסה ומבועתת.‬

526
00:32:33,493 --> 00:32:36,037
‫זה האב המאמץ של הבת שלי.‬

527
00:32:37,914 --> 00:32:39,540
‫זה היה מאוד…‬

528
00:32:40,500 --> 00:32:43,920
‫אז מטה, קארל ואני עשינו הרבה מחקר ביחד.‬

529
00:32:45,713 --> 00:32:47,882
‫נחטפתי מתחנת הדלק וינדמיל.‬

530
00:32:47,966 --> 00:32:53,596
‫הוא הריח מלוכלך,‬
‫כמו מכונאי, אולי ריח של צבע.‬

531
00:32:53,680 --> 00:32:56,432
‫דניס באומן הועסק בנמל מקטאווה.‬

532
00:32:57,225 --> 00:32:59,936
‫הוא היה נגר ועבד על יאכטות בנמל.‬

533
00:33:00,436 --> 00:33:02,772
‫אז דניס עבד במורד הדרך משם.‬

534
00:33:03,439 --> 00:33:05,233
‫וזה היה קצת אחרי 15:00.‬

535
00:33:05,316 --> 00:33:07,193
‫הוא נראה כאילו הוא בדיוק יצא מהעבודה.‬

536
00:33:07,276 --> 00:33:09,654
‫והדרך הייתה ממש ליד הבית שלו,‬

537
00:33:09,737 --> 00:33:10,780
‫- בית באומן -‬

538
00:33:10,863 --> 00:33:13,449
‫די קרוב לאתר הקאמפינג שהובאתי אליו.‬

539
00:33:13,533 --> 00:33:14,617
‫- אתר קאמפינג -‬

540
00:33:15,243 --> 00:33:18,246
‫הוא הלך לכנסייה במורד הרחוב‬
‫מהמקום שבו הוא חטף אותי.‬

541
00:33:20,456 --> 00:33:26,963
‫הטנדר האדום שנלקחתי בו‬
‫היה טנדר דהוי ישן וחלוד.‬

542
00:33:27,046 --> 00:33:31,259
‫ניסינו להבין אם הוא נהג בטנדר אדום,‬

543
00:33:31,342 --> 00:33:34,846
‫אז נאלצנו לשאול קרובת משפחה‬
‫של משפחת באומן,‬

544
00:33:34,929 --> 00:33:36,889
‫והיא אמרה, "כן, היה לו טנדר כזה".‬

545
00:33:37,473 --> 00:33:40,059
‫והם סיפקו תמונה של הטנדר.‬

546
00:33:40,560 --> 00:33:44,063
‫הוא נראה דומה מאוד לטנדר שנלקחתי בו.‬

547
00:33:44,981 --> 00:33:47,233
‫זה היה בדיוק כפי שמטה תיארה.‬

548
00:33:48,026 --> 00:33:49,944
‫יותר מדי צירופי מקרים.‬

549
00:33:51,195 --> 00:33:53,406
‫וכששמעתי את הקול שלו…‬

550
00:33:54,449 --> 00:33:58,661
‫אז התקשרתי למשטרה מיד,‬
‫ואמרתי, "תראו, הילדה שלי נעדרת".‬

551
00:33:59,287 --> 00:34:02,040
‫הייתה לי צמרמורת בגב.‬
‫את הקול, את זוכרת.‬

552
00:34:02,123 --> 00:34:06,127
‫יכול להיות שדניס באומן הוא הסיבה‬
‫שהילדה שלי נעלמה?‬

553
00:34:06,711 --> 00:34:09,881
‫אני לא יודעת איך להגיד את זה‬
‫בצורה נחמדה. דניס היה שונה.‬

554
00:34:09,964 --> 00:34:12,675
‫הוא גרם לי להרגיש לא בנוח לפעמים.‬

555
00:34:13,384 --> 00:34:15,720
‫הוא לא מישהו שרציתי להיות בחברתו.‬

556
00:34:16,262 --> 00:34:18,806
‫היא סיפרה לי שההורים שלה לא אהבו אותה.‬

557
00:34:19,307 --> 00:34:21,851
‫משהו אומר לי שזה היה בית אימים.‬

558
00:34:22,727 --> 00:34:26,230
‫אונדריה נעלמה. היא נעדרה.‬

559
00:34:27,899 --> 00:34:30,151
‫אלוהים. כן, זה הבחור.‬

560
00:34:34,781 --> 00:34:36,949
‫מי לעזאזל אימץ את הבת שלי?‬

561
00:34:39,368 --> 00:34:43,998
‫כל המצב הזה, זה כמו בית שעולה באש.‬

562
00:34:45,124 --> 00:34:47,293
‫עכשיו, אני יכולה לחלוף על פני הבית הזה‬

563
00:34:47,376 --> 00:34:49,712
‫ולא להסתכל על כל הצורחים לעזרה,‬

564
00:34:49,796 --> 00:34:54,425
‫או שאוכל ללכת ישר לתוך האש,‬
‫ולתת לה לשרוף אותי.‬

565
00:34:55,843 --> 00:34:58,096
‫ראיתי את האש ונכנסתי ישר לתוכה.‬

566
00:34:58,805 --> 00:35:01,974
‫ואני לא אצא ממנה עד שאגיע לצידה השני.‬

567
00:35:05,311 --> 00:35:07,605
‫אז פשוט ידעתי שעליי לנסוע למישיגן.‬

568
00:35:08,106 --> 00:35:11,359
‫הייתי צריכה לחקור במישיגן,‬
‫המקום שבו אלקסיס נעלמה.‬

569
00:35:12,193 --> 00:35:16,280
‫- המילטון -‬

570
00:35:16,364 --> 00:35:21,410
‫בפעם הראשונה שנסענו למישיגן,‬
‫זה היה ב-2013.‬

571
00:35:21,911 --> 00:35:24,413
‫וזו תהיה הפעם החמישית להולנד.‬

572
00:35:24,956 --> 00:35:29,710
‫אבל אנחנו מסוגלים לחלוטין להיכנס לרכב‬

573
00:35:30,545 --> 00:35:34,423
‫ולנסוע לשם כמה זמן שיידרש כדי לפתור את זה.‬

574
00:35:35,758 --> 00:35:37,510
‫תודה לאל שהיה לי את אדי.‬

575
00:35:38,136 --> 00:35:39,762
‫הוא לא הכיר את הבת שלי.‬

576
00:35:40,513 --> 00:35:43,182
‫ואני באמת חושבת שלולא פגשתי את אד‬

577
00:35:43,266 --> 00:35:45,101
‫לא הייתי באה לחפש את אלקסיס‬

578
00:35:45,184 --> 00:35:49,313
‫כי לא הייתה לי אהבה כזאת ללא תנאים.‬

579
00:35:51,149 --> 00:35:52,275
‫אני מרגישה אהובה.‬

580
00:35:55,069 --> 00:35:56,571
‫- קארל קופלמן -‬

581
00:35:56,654 --> 00:35:59,323
‫היי. טוב לראות אותך, קאת'י.‬
‫-קארל קופלמן!‬

582
00:36:00,074 --> 00:36:02,994
‫טוב לראות אותך שוב.‬
‫טוב לראות אותך, אד.‬

583
00:36:03,077 --> 00:36:04,412
‫כן.‬
‫-היי, קארל.‬

584
00:36:04,495 --> 00:36:08,583
‫היינו במישיגן עם קארל‬
‫כמה פעמים בפרק זמן של עשור.‬

585
00:36:09,125 --> 00:36:14,213
‫זה מאוד סוריאליסטי, אבל זה קרה‬
‫עם האנשים הנכונים.‬

586
00:36:15,006 --> 00:36:17,300
‫הבלש שלי והסלע שלי.‬

587
00:36:17,383 --> 00:36:19,552
‫ומערכת התמיכה שלה. כן.‬
‫-הסלע שלי.‬

588
00:36:20,052 --> 00:36:23,014
‫חלק גדול מהחקירה שלי היה דרך פייסבוק,‬

589
00:36:23,097 --> 00:36:25,725
‫אבל אתה לא יכול להשיג כל פרט קטן שנחוץ לך‬

590
00:36:25,808 --> 00:36:27,435
‫אלא אם תדבר עם הבן אדם.‬

591
00:36:28,436 --> 00:36:33,107
‫אז אדי, אני וקארל פגשנו אנשים‬
‫שהיו מוכנים לפגוש אותנו,‬

592
00:36:33,816 --> 00:36:35,568
‫אנשים שמעולם לא פגשתי באופן אישי.‬

593
00:36:35,651 --> 00:36:37,528
‫- ואייט קלאוד, מישיגן -‬

594
00:36:37,612 --> 00:36:41,365
‫סו! היי. מה שלומך?‬

595
00:36:41,449 --> 00:36:42,992
‫היי.‬

596
00:36:43,075 --> 00:36:44,702
‫אני כל כך שמחה לפגוש אותך.‬
‫-סוף סוף.‬

597
00:36:44,785 --> 00:36:46,871
‫טוב לפגוש גם אותך.‬
‫-אני יודעת.‬

598
00:36:46,954 --> 00:36:49,207
‫אני רואה את התינוקת שלך בעיניים שלך.‬

599
00:36:49,290 --> 00:36:51,417
‫תודה.‬

600
00:36:52,293 --> 00:36:55,171
‫הגעת וצייצת כמו ציפור מתוקה.‬

601
00:36:55,254 --> 00:36:56,380
‫כי אנחנו אוהבים אותה.‬

602
00:36:56,464 --> 00:36:57,840
‫אני… רואה?‬
‫-וואו.‬

603
00:36:57,924 --> 00:37:01,636
‫תוכלי לספר קצת‬
‫על איך הם היו מביאים אותה אלייך?‬

604
00:37:01,719 --> 00:37:06,474
‫כן, אני זוכרת את אונדריה יושבת ליד האח,‬

605
00:37:07,225 --> 00:37:09,227
‫בערך ככה.‬

606
00:37:10,811 --> 00:37:12,730
‫ואז ברנדה הייתה באה ואומרת,‬

607
00:37:12,813 --> 00:37:17,568
‫"שמעת מה הילדה עשתה?‬
‫רוצה שאספר לך מה הילדה עשתה?"‬

608
00:37:18,736 --> 00:37:22,782
‫ואני חשבתי, "זאת אמורה להיות הבת שלך".‬

609
00:37:23,366 --> 00:37:28,371
‫ואונדריה המסכנה הייתה יושבת בשילוב זרועות,‬
‫או שהיא הסתכלה למעלה ולמטה ופשוט…‬

610
00:37:28,454 --> 00:37:30,039
‫דניס היה בחדר?‬

611
00:37:30,122 --> 00:37:31,582
‫כן.‬

612
00:37:33,084 --> 00:37:36,712
‫היא נראתה מסוגרת, ובכן, מושפלת.‬

613
00:37:36,796 --> 00:37:41,175
‫כלומר, אם גוערים בך,‬
‫את לא ילדה שמחה ומאושרת.‬

614
00:37:41,884 --> 00:37:44,262
‫בכנות, זה די מטריד אותי.‬

615
00:37:44,345 --> 00:37:45,888
‫אני לא רוצה לשמוע את כל זה.‬

616
00:37:46,472 --> 00:37:50,226
‫אתה יודע, אבל אני כאן כדי להיות עדה,‬
‫אז אני אהיה עדה.‬

617
00:37:51,227 --> 00:37:52,520
‫שלום?‬

618
00:37:53,813 --> 00:37:56,565
‫אני בבית של מישל טימר?‬

619
00:37:56,649 --> 00:37:59,151
‫היי, מישל. אני קאת'י.‬
‫-שלום.‬

620
00:37:59,235 --> 00:38:01,529
‫היי.‬
‫-היי, מותק. היי.‬

621
00:38:01,612 --> 00:38:03,531
‫ג'ניפר.‬
‫-היי. מה שלומך?‬

622
00:38:03,614 --> 00:38:05,241
‫אני בסדר גמור. תודה.‬

623
00:38:05,324 --> 00:38:06,200
‫את קים?‬
‫-כן.‬

624
00:38:06,284 --> 00:38:07,243
‫אכן!‬
‫-היי, קים.‬

625
00:38:07,326 --> 00:38:08,703
‫מה שלומך?‬
‫-נעים להכיר.‬

626
00:38:09,287 --> 00:38:11,789
‫עושה לי טוב על הלב‬
‫לראות את החברים של אלקסיס.‬

627
00:38:12,540 --> 00:38:13,457
‫אני קוראת לה אלקסיס.‬

628
00:38:13,541 --> 00:38:15,251
‫זה בסדר. כן, אני מבינה.‬

629
00:38:15,334 --> 00:38:19,797
‫אני מצטערת שאני צריכה לבקש משתיכן‬
‫לחיות את זה מחדש.‬

630
00:38:19,880 --> 00:38:21,424
‫לא, זה בסדר.‬

631
00:38:21,507 --> 00:38:23,175
‫- אונדריה באומן, מישל טימר -‬

632
00:38:23,259 --> 00:38:26,178
‫אני זוכרת שהיא הייתה בכיתה ט',‬
‫אני הייתי בכיתה י',‬

633
00:38:26,262 --> 00:38:30,975
‫ונסענו באוטובוס לבית שלה, ועמדנו להיכנס,‬

634
00:38:31,559 --> 00:38:34,145
‫אבל היא הסתובבה, והסתכלה עליי ואמרה,‬

635
00:38:34,228 --> 00:38:35,896
‫"אל תיכנסי. תחכי פה בחוץ."‬

636
00:38:35,980 --> 00:38:41,277
‫ואז היא נכנסה,‬
‫ואבא שלה מיד התחיל לרדוף אחריה‬

637
00:38:41,861 --> 00:38:44,030
‫ולצעוק ולצרוח משהו.‬

638
00:38:44,113 --> 00:38:47,700
‫אז היא ברחה בריצה, והוא היה מאחוריה‬

639
00:38:47,783 --> 00:38:49,994
‫ותפס את כף הרגל שלה והיא נפלה.‬

640
00:38:50,578 --> 00:38:54,665
‫והסתכלתי ולא יכולתי לראות אותה יותר.‬

641
00:38:54,749 --> 00:38:57,918
‫לא יכולתי… הם צעקו וצרחו למעלה.‬

642
00:38:58,002 --> 00:39:00,379
‫אז ביום שני, כשראיתי אותה בבית הספר,‬

643
00:39:00,463 --> 00:39:04,800
‫שאלתי אותה על זה ואת יודעת,‬
‫היא אמרה לי שהוא רדף אחריה למעלה‬

644
00:39:04,884 --> 00:39:07,762
‫והתחיל להכות אותה‬
‫כי היא הגיעה מאוחר באוטובוס,‬

645
00:39:07,845 --> 00:39:09,972
‫והיא לא הגיעה מאוחר באוטובוס.‬

646
00:39:10,473 --> 00:39:13,851
‫הוזמנתי לבית שלה, ופשוט בילינו יחד,‬

647
00:39:13,934 --> 00:39:18,773
‫ובזמן ארוחת הערב אני זוכרת‬
‫שההורים אכלו המבורגרים.‬

648
00:39:19,357 --> 00:39:21,567
‫לאונדריה ולי היה מותר רק‬

649
00:39:21,650 --> 00:39:23,861
‫מה שנראה לי שכינו כריך שאריות.‬

650
00:39:24,362 --> 00:39:28,199
‫זה היה קטשופ, חרדל וחמוצים‬
‫על שתי פרוסות לחם,‬

651
00:39:28,282 --> 00:39:30,409
‫והיא ציינה שזה כל מה שהותר לה לאכול.‬

652
00:39:30,493 --> 00:39:31,994
‫זה מה שאונדריה אמרה?‬

653
00:39:32,078 --> 00:39:33,579
‫כן, זה מה שאונדריה אמרה.‬

654
00:39:34,622 --> 00:39:38,167
‫אז דניס קם מהצד השני של השולחן מולי‬

655
00:39:38,250 --> 00:39:40,544
‫והכה אותה חזק כל כך שכמעט הפיל אותה.‬

656
00:39:42,797 --> 00:39:45,299
‫כמובן שהיא התחילה לבכות.‬

657
00:39:46,801 --> 00:39:48,719
‫ברנדה ישבה שם ולא עשתה דבר.‬

658
00:39:49,220 --> 00:39:51,097
‫היא פשוט המשיכה להאכיל את התינוקת.‬

659
00:39:51,180 --> 00:39:54,475
‫זה כאילו שהיא הפנתה את הגב‬
‫והתנהגה כאילו זה לא קרה.‬

660
00:39:56,185 --> 00:39:58,270
‫בשלב הזה, מכל מה שקרה, כבר נמאס לה,‬

661
00:39:58,354 --> 00:40:00,731
‫אז היא חזרה איתי הביתה באוטובוס.‬

662
00:40:01,649 --> 00:40:04,235
‫ההורים שלי לא היו בבית,‬
‫אז עלינו לחדר שלי,‬

663
00:40:04,318 --> 00:40:08,280
‫והיא נשארה בחדר שלי,‬
‫התחבאה מההורים המאמצים שלה.‬

664
00:40:08,364 --> 00:40:10,366
‫והיא נשארה ארבעה ימים בערך.‬

665
00:40:11,033 --> 00:40:13,411
‫הייתי מעלה ונותנת לה אוכל‬

666
00:40:13,494 --> 00:40:15,079
‫אחרי שהמשפחה שלי סיימה לאכול.‬

667
00:40:17,289 --> 00:40:20,334
‫היא המשיכה לספר לי שהאבא המאמץ שלה‬

668
00:40:20,418 --> 00:40:23,170
‫היה נכנס לחדר שלה בלילה‬
‫ומאלץ אותה לעשות מעשים מיניים‬

669
00:40:23,254 --> 00:40:24,880
‫שהיא לא רצתה לעשות.‬

670
00:40:28,467 --> 00:40:30,803
‫כילדה בת 13, זה טראומתי לשמוע את זה,‬

671
00:40:30,886 --> 00:40:34,515
‫אפילו לא ידעתי מה לעשות בנוגע לזה‬
‫חוץ מ"את צריכה לספר למישהו".‬

672
00:40:36,142 --> 00:40:38,060
‫אז חזרנו לבית הספר למחרת.‬

673
00:40:38,561 --> 00:40:42,189
‫אונדריה ואני ירדנו מההסעה,‬
‫נכנסנו למשרד המנהל,‬

674
00:40:42,273 --> 00:40:45,609
‫וישבנו לדבר עם האנשים שם על מה שקרה לה.‬

675
00:40:46,819 --> 00:40:49,530
‫אני גאה בה. זה מסב לי גאווה.‬

676
00:40:50,072 --> 00:40:51,323
‫היא הייתה חזקה מאוד.‬

677
00:40:51,407 --> 00:40:52,950
‫היא הייתה כמוני.‬

678
00:40:53,033 --> 00:40:54,785
‫יש גבול לכמה שאפשר לספוג.‬

679
00:40:56,495 --> 00:41:01,208
‫אני זוכרת שאונדריה ואני שיתפנו זו את זו‬
‫בבעיות שהיו לנו בבית.‬

680
00:41:02,334 --> 00:41:06,046
‫אז אני זוכרת שמשטרת מחוז אלגן‬
‫היו באים לבית הספר,‬

681
00:41:07,631 --> 00:41:10,759
‫ואז הם היו קוראים להורים שלך‬
‫לבוא גם לבית הספר.‬

682
00:41:11,427 --> 00:41:14,638
‫והם היו שואלים אותך במקום‬
‫כשההורים איתך בחדר,‬

683
00:41:14,722 --> 00:41:16,640
‫"טוב, אז ספרי לנו מה קורה."‬

684
00:41:17,933 --> 00:41:19,852
‫מה את אמורה להגיד?‬

685
00:41:20,478 --> 00:41:24,273
‫ההורים שלך יושבים מולך.‬

686
00:41:24,356 --> 00:41:29,195
‫את מסתכלת על ההורים שלך‬
‫ואומרת, "אתה יודע, שום דבר".‬

687
00:41:30,529 --> 00:41:33,157
‫ואז הם היו שולחים אותך חזרה הביתה איתם.‬

688
00:41:33,908 --> 00:41:35,367
‫גם אני עברתי את זה.‬

689
00:41:37,536 --> 00:41:41,165
‫יום אחד, היה ויכוח,‬
‫והיא הסתובבה ואמרה,‬

690
00:41:41,248 --> 00:41:43,459
‫"אבא התעלל בי."‬

691
00:41:43,542 --> 00:41:45,669
‫ואמרתי לה, "זה שקר".‬

692
00:41:47,087 --> 00:41:49,340
‫בזמנו, היא הייתה בייעוץ.‬

693
00:41:50,341 --> 00:41:53,761
‫ושלושתנו נכנסנו לדבר עם היועץ.‬

694
00:41:54,845 --> 00:41:58,265
‫והוא לקח אותה ודיבר איתה קודם.‬

695
00:41:59,475 --> 00:42:01,602
‫ואז הוא ביקש מדני וממני להיכנס.‬

696
00:42:02,436 --> 00:42:04,855
‫הוא אמר, "יש לך משהו לומר?"‬

697
00:42:06,857 --> 00:42:09,026
‫והיא אמרה, "כן. שיקרתי".‬

698
00:42:09,944 --> 00:42:12,488
‫הוא אמר לה, כשכולנו היינו שם, הוא אמר,‬

699
00:42:12,571 --> 00:42:17,493
‫"את מבינה מה האשמות כאלה‬
‫יכולות לעשות לאבא שלך?"‬

700
00:42:18,619 --> 00:42:20,829
‫היא הודתה שאף אחד לא נגע בה.‬

701
00:42:21,664 --> 00:42:24,583
‫זה היה שקר‬
‫כי היא ניסתה להשיג את מה שהיא רוצה.‬

702
00:42:25,834 --> 00:42:27,920
‫תכניסו את הכנסייה, כמובן.‬

703
00:42:28,003 --> 00:42:31,215
‫אם כבר ללכת לטיפול, בואו נלך לכנסייה.‬

704
00:42:31,715 --> 00:42:33,634
‫כן. זה קלאסי.‬

705
00:42:35,469 --> 00:42:38,931
‫היא מתחננת לחייה. היא התחננה לחייה.‬

706
00:42:39,014 --> 00:42:41,267
‫וכל האנשים האלה פשוט העלימו עין.‬

707
00:42:43,102 --> 00:42:45,771
‫כלומר, הילדים עשו יותר מהמבוגרים.‬

708
00:42:46,855 --> 00:42:49,692
‫הילדים שיקרו בשבילה.‬
‫הילדים הגניבו לה אוכל.‬

709
00:42:49,775 --> 00:42:51,318
‫לילדים היה אכפת ממנה.‬

710
00:42:51,819 --> 00:42:56,240
‫מערכת המשפט לא עשתה דבר בשבילה‬
‫פרט להחזרתה לאותו המצב בדיוק.‬

711
00:42:57,658 --> 00:42:59,994
‫מה זה אומר‬

712
00:43:00,077 --> 00:43:05,833
‫על התגובה של ברנדה‬
‫למשהו שעלול לקרות עם הבת שלה‬

713
00:43:07,167 --> 00:43:10,921
‫ביחס לדני ואיך שהוא מתייחס אליה?‬

714
00:43:11,589 --> 00:43:15,301
‫אני יכולה להבין, כשהכול חוזר לפעם ההיא‬

715
00:43:15,384 --> 00:43:20,180
‫שהיא ישבה ליד האח, שזה מה שקרה.‬

716
00:43:21,432 --> 00:43:24,810
‫היא סיפרה לכל מי שהיא יכלה,‬

717
00:43:24,893 --> 00:43:26,312
‫ואף אחד לא הקשיב.‬

718
00:43:26,979 --> 00:43:31,233
‫אבל היא אף פעם לא התוודתה ואמרה לנו כלום‬
‫כי היא בטח חשבה, "למה?‬

719
00:43:31,817 --> 00:43:33,652
‫"גם הם לא יאמינו לי."‬

720
00:43:35,404 --> 00:43:37,031
‫וזה שבר את לבי.‬

721
00:43:39,533 --> 00:43:42,077
‫עודדנו אותה לעזוב, לצאת מהמצב הזה,‬

722
00:43:42,161 --> 00:43:45,372
‫לצאת מהבית שלה,‬
‫והיא לא רצתה להשאיר את התינוקת שם.‬

723
00:43:45,456 --> 00:43:47,875
‫היא אמרה, "לא, אני צריכה לטפל בוונסה".‬

724
00:43:49,126 --> 00:43:51,378
‫היו לנו אז תיקיות.‬

725
00:43:51,462 --> 00:43:54,548
‫אונדריה שמה תמונות של התינוקת בתיקייה שלה.‬

726
00:43:55,049 --> 00:43:56,592
‫היא טיפלה בה כל הזמן.‬

727
00:43:56,675 --> 00:44:00,179
‫החליפה חיתולים, האכילה בבקבוק.‬
‫היא אהבה את אחותה הקטנה.‬

728
00:44:01,513 --> 00:44:05,768
‫והיא נלחצה מהמחשבה‬
‫על עזיבה של אחותה הקטנה שם לבד.‬

729
00:44:06,644 --> 00:44:08,520
‫והיא אמרה לנו…‬

730
00:44:10,272 --> 00:44:12,316
‫סליחה. זה פשוט ממש עצוב.‬

731
00:44:13,317 --> 00:44:16,820
‫אני מבינה. אני מצטערת.‬
‫-אבל בכל אופן, היא אמרה ש…‬

732
00:44:17,446 --> 00:44:20,074
‫היא תעזוב כשוונסה תגדל ותלך למצוא‬

733
00:44:20,157 --> 00:44:21,492
‫את האמא האמיתית שלה.‬

734
00:44:21,992 --> 00:44:25,913
‫אני חושבת שהיא ברחה מהבית וחיה איפשהו‬

735
00:44:25,996 --> 00:44:28,624
‫הרחק מהמשפחה המאמצת שלה.‬

736
00:44:28,707 --> 00:44:30,376
‫היא בטח הייתה מאושרת שם‬

737
00:44:30,459 --> 00:44:33,087
‫והתרחקה מהמצב ומצבה היה יותר טוב.‬

738
00:44:33,170 --> 00:44:35,297
‫ובגלל שאני יודעת כמה היא רצתה לברוח,‬

739
00:44:35,964 --> 00:44:37,883
‫אני באמת מאמינה בזה.‬

740
00:44:39,134 --> 00:44:44,014
‫ברנדה התקשרה וסיפרה לנו שאונדריה ברחה.‬

741
00:44:45,140 --> 00:44:49,353
‫והסיפור שאני שמעתי,‬
‫לא שמעתי שום דבר על זה שהיא לקחה כסף.‬

742
00:44:49,436 --> 00:44:51,397
‫לא? אה, לא?‬
‫-או… לא.‬

743
00:44:52,231 --> 00:44:56,068
‫אמרתי, "היא לקחה איתה משהו?‬
‫היא לקחה את הבגדים שלה?‬

744
00:44:56,151 --> 00:44:58,404
‫"את התיק שלה?"‬
‫"לא, היא לא לקחה כלום.‬

745
00:44:58,487 --> 00:45:00,656
‫"היא לא לקחה את התיק שלה או איפור. כלום."‬

746
00:45:00,739 --> 00:45:03,951
‫ואמרתי לקרייג, "זה לא מוזר?"‬

747
00:45:05,035 --> 00:45:07,663
‫אבל דיברתי עם ברנדה בטלפון, ואמרתי,‬

748
00:45:07,746 --> 00:45:10,916
‫"את יודעת, מה דני…‬
‫איך הוא מרגיש בקשר לזה?"‬

749
00:45:10,999 --> 00:45:11,834
‫כן.‬

750
00:45:11,917 --> 00:45:13,627
‫והיא אמרה, "אי אפשר לדבר איתו‬

751
00:45:13,711 --> 00:45:17,256
‫"כי אנחנו מתחילים לריב‬
‫ברגע שאני מציינת את זה."‬

752
00:45:19,007 --> 00:45:24,930
‫ההתנהגות שלו הטרידה אותי‬
‫עד כדי כך שדיווחתי על כך.‬

753
00:45:25,013 --> 00:45:29,101
‫רק אמרתי, "אני מתקשרת בנוגע‬
‫להיעלמות של אונדריה באומן,‬

754
00:45:29,184 --> 00:45:35,774
‫"ואני חושבת שכדאי‬
‫שתבדקו מקרוב את דניס באומן."‬

755
00:45:37,025 --> 00:45:40,738
‫הנסיבות סביב עזיבתה לא הגיוניות,‬

756
00:45:41,530 --> 00:45:43,073
‫ואני רוצה תשובות.‬

757
00:45:45,951 --> 00:45:47,953
‫היא הייתה אמורה לקבל את הטוב ביותר.‬

758
00:45:48,036 --> 00:45:49,204
‫זה מה שנאמר לי.‬

759
00:45:50,539 --> 00:45:52,040
‫וזה מה שהיא קיבלה.‬

760
00:45:54,710 --> 00:45:55,961
‫זה כל כך מרתיח.‬

761
00:45:58,422 --> 00:46:01,842
‫כל הסערה הזאת חוזרת.‬

762
00:46:04,553 --> 00:46:08,432
‫אחרי שמסרתי את אלקסיס לאימוץ,‬
‫נאבקתי עם מחשבות אובדניות במשך שנים.‬

763
00:46:10,225 --> 00:46:13,687
‫זה מה שאימוץ עשה לי, אז אין לי ילדים.‬

764
00:46:14,188 --> 00:46:15,647
‫לא הייתי מספיק אמיצה.‬

765
00:46:18,859 --> 00:46:22,529
‫ואני כנה כשאני אומרת‬
‫שאם יכולתי לשמור אותה איתי,‬

766
00:46:22,613 --> 00:46:25,574
‫אם הייתי מקבלת תמיכה, היא הייתה כאן עכשיו.‬

767
00:46:26,158 --> 00:46:29,536
‫אני שונאת את עצמי בגלל זה. פאק. סליחה.‬

768
00:46:32,748 --> 00:46:35,083
‫כמובן שהאמנתי לכל מה שאמא שלי סיפרה לי.‬

769
00:46:35,167 --> 00:46:36,752
‫"יהיו לה חיים יפים."‬

770
00:46:38,462 --> 00:46:39,505
‫סליחה.‬

771
00:46:40,589 --> 00:46:43,675
‫קשה לראות את החלומות שלך מתרסקים ככה.‬

772
00:46:46,678 --> 00:46:49,097
‫אז אני צריכה לחיות עם זה.‬

773
00:46:49,181 --> 00:46:52,351
‫וזה… קורע אותי לגזרים.‬

774
00:46:54,186 --> 00:46:55,979
‫ואם משהו יקרה לאלקסיס,‬

775
00:46:56,563 --> 00:46:58,732
‫אני לא חושבת שאוכל לסלוח לעצמי.‬

776
00:47:07,199 --> 00:47:11,286
‫גיליתי על FOIA, חוק חופש המידע, מקארל.‬

777
00:47:11,870 --> 00:47:17,167
‫וזה בעצם חוק שאומר שאפשר למלא טופס,‬

778
00:47:17,251 --> 00:47:18,627
‫לשלוח להם הרבה כסף,‬

779
00:47:18,710 --> 00:47:21,797
‫וישלחו לך ערימת מסמכים.‬

780
00:47:22,798 --> 00:47:25,008
‫אז עשיתי FOIA לדניס באומן.‬

781
00:47:25,801 --> 00:47:30,639
‫כשגיליתי את הרקע של באומן,‬
‫אתם בטח צוחקים עליי.‬

782
00:47:30,722 --> 00:47:34,434
‫- מחלקת שריף‬
‫גרנד הייבן, מישיגן -‬

783
00:47:34,518 --> 00:47:36,687
‫היו שני תיקים.‬

784
00:47:36,770 --> 00:47:42,234
‫אחד מהם היה המעצר שלו על פריצה‬
‫ועל הטרדת עמיתה לעבודה.‬

785
00:47:42,317 --> 00:47:45,362
‫כשהוא נתפס, ערכו חיפוש בבית שלו‬

786
00:47:45,445 --> 00:47:49,616
‫ומצאו תיק שהכיל תחתונים של האישה,‬

787
00:47:49,700 --> 00:47:53,620
‫מסכה שתסתיר את זהותו,‬
‫ורובה ציד קצוץ-קנה לא חוקי.‬

788
00:47:54,496 --> 00:47:58,292
‫הוא ריצה רק שנה בבית כלא מחוזי על זה.‬

789
00:48:00,127 --> 00:48:04,506
‫והיה מקרה שני אלים עוד יותר ב-1980.‬

790
00:48:06,717 --> 00:48:10,137
‫ב-23 במאי, 1980, הוא היה בן 31.‬

791
00:48:11,013 --> 00:48:14,266
‫באומן תקף את הקורבן. היא הייתה נערה.‬

792
00:48:14,933 --> 00:48:18,270
‫זה היה לאורך לייקשור דרייב,‬
‫ליד פארק קירק, בהולנד, מישיגן.‬

793
00:48:20,022 --> 00:48:23,692
‫אז היא נשאלה על ידי עורך הדין,‬
‫"מה הדבר הראשון שקרה?"‬

794
00:48:23,775 --> 00:48:28,155
‫התשובה שלה,‬
‫"הוא אמר, 'תעצרי בצד, רדי מהאופניים,‬

795
00:48:28,238 --> 00:48:30,282
‫"'ותתחילי ללכת לכיוון היער.'‬

796
00:48:31,909 --> 00:48:34,620
‫"ואז ראיתי את האקדח.‬
‫והוא צעק עליי שוב‬

797
00:48:34,703 --> 00:48:36,705
‫"והוא ירה באקדח מאחוריי.‬

798
00:48:38,165 --> 00:48:42,127
‫"והוא אמר, 'לעזאזל, רדי מהאופניים‬

799
00:48:42,210 --> 00:48:44,546
‫"'ותתחילי ללכת לכיוון היער.'‬

800
00:48:46,131 --> 00:48:50,010
‫"והוא ירה באקדח לכיוון הרגל שלי,‬
‫וראיתי את האדמה עפה.‬

801
00:48:52,596 --> 00:48:56,391
‫"הוא אמר לי שהוא הולך לחורר אותי,‬

802
00:48:57,351 --> 00:48:59,436
‫"והוא כיוון אליי את האקדח.‬

803
00:49:00,103 --> 00:49:03,774
‫"והסתובבתי וראיתי טנדר נוסע דרומה.‬

804
00:49:03,857 --> 00:49:07,569
‫"אז נופפתי בזרועותיי וניסיתי‬
‫לגרום לאדם שנהג בטנדר לעצור.‬

805
00:49:07,653 --> 00:49:10,572
‫"וזרקתי את האופניים שלי‬
‫"בחלק האחורי של הטנדר.‬

806
00:49:10,656 --> 00:49:13,367
‫"והיא פתחה את הדלת והכניסה אותי.‬

807
00:49:15,077 --> 00:49:17,162
‫וכשהוא נתפס, הוא אמר למשטרה,‬

808
00:49:17,829 --> 00:49:21,917
‫"אתה חייב לשחרר אותי.‬
‫אני צריך לאסוף את בתי הקטנה מבית הספר."‬

809
00:49:23,961 --> 00:49:25,379
‫הוא הלך ישר לקדם-משפט?‬

810
00:49:25,462 --> 00:49:27,965
‫נכון, הוא הואשם בהתחלה בניסיון לרצח‬

811
00:49:28,048 --> 00:49:32,094
‫וטען לתקיפה עם כוונת ביצוע עבירות מין.‬

812
00:49:32,844 --> 00:49:34,805
‫זו דעתו של השופט.‬

813
00:49:34,888 --> 00:49:38,100
‫"בית המשפט הגיע למסקנה‬
‫שהוא מהווה סכנה לנשים‬

814
00:49:38,183 --> 00:49:40,185
‫"כשאינו במאסר."‬

815
00:49:41,895 --> 00:49:46,775
‫השני בפברואר, 1981, גזר דין‬
‫חמש עד עשר שנים על התקיפה שלה.‬

816
00:49:48,360 --> 00:49:50,862
‫באותה תקופה, אונדריה הייתה בת שש.‬

817
00:49:50,946 --> 00:49:53,824
‫עברתי לקינרוס כשהוא הועבר לשם.‬

818
00:49:54,533 --> 00:49:57,035
‫והיא תמיד התלוננה על זה.‬

819
00:49:57,119 --> 00:49:59,997
‫"כל הילדים יודעים שאני בת של אסיר."‬

820
00:50:00,998 --> 00:50:03,000
‫ואמרתי, "את לא היחידה".‬

821
00:50:03,500 --> 00:50:07,170
‫חס וחלילה שאני אקח את הילדה הזאת‬
‫לחדר ביקורים בבית סוהר.‬

822
00:50:08,088 --> 00:50:11,883
‫כשגיליתי שהיא לקחה‬
‫את הילדה הקטנה הזאת לבית סוהר, אני פשוט…‬

823
00:50:14,011 --> 00:50:18,390
‫אתה יודע, זה פשוט הרס אותי.‬

824
00:50:19,975 --> 00:50:25,063
‫ואז הוא שוחרר מהכלא ב-31 בינואר, 1986,‬

825
00:50:25,647 --> 00:50:28,066
‫ואונדריה, בשלב הזה, הייתה בת 11.‬

826
00:50:29,276 --> 00:50:34,114
‫כולנו היינו בהלם שברנדה נשארה איתו‬

827
00:50:35,032 --> 00:50:36,575
‫עם הנערה הצעירה הזאת.‬

828
00:50:37,576 --> 00:50:40,996
‫אז הבת הקטנה שלי גרה עם אסיר משוחרר‬

829
00:50:41,079 --> 00:50:43,457
‫שניסה לרצוח נערה מתבגרת.‬

830
00:50:45,208 --> 00:50:47,669
‫אף אחד לא היה שם להגן על הבת שלי.‬

831
00:50:49,212 --> 00:50:51,256
‫היא לא אומצה על ידי משפחה טובה.‬

832
00:50:52,632 --> 00:50:55,135
‫כלומר, תסתכלו על ההיסטוריה שלו.‬

833
00:50:56,511 --> 00:51:00,807
‫אז בשלב הזה כבר השתכנעתי‬
‫שדניס עשה משהו לאלקסיס.‬

834
00:51:01,391 --> 00:51:02,934
‫הייתי משוכנעת שהוא רצח אותה.‬

835
00:51:09,066 --> 00:51:13,320
‫אז אלקסיס מספרת לאנשים אחרים‬
‫שדניס מתעלל בה,‬

836
00:51:13,403 --> 00:51:15,197
‫וברנדה יודעת, אבל לא אכפת לה.‬

837
00:51:16,698 --> 00:51:17,741
‫הוא היה צריך שהיא תמות.‬

838
00:51:19,659 --> 00:51:21,828
‫אני צריכה להוכיח שהוא עשה את זה.‬

839
00:51:21,912 --> 00:51:26,041
‫ואם אני אצטרך להיות מטורפת‬
‫כדי לנער את כולם, אז זה מה שיקרה.‬

840
00:51:27,542 --> 00:51:30,087
‫אני אעשה כמה רעש שאצטרך.‬

841
00:51:35,008 --> 00:51:37,135
‫- אוניברסיטת מדונה‬
‫מרכז פרנסיסקו -‬

842
00:51:37,219 --> 00:51:38,512
‫בעשר השנים האחרונות,‬

843
00:51:39,096 --> 00:51:43,183
‫קארל ואני התחלנו לנסוע‬
‫לכנס הנעדרים במישיגן.‬

844
00:51:43,266 --> 00:51:45,268
‫ובעצם כל שנה,‬

845
00:51:45,352 --> 00:51:47,521
‫כל משפחות הנעדרים נפגשות‬

846
00:51:47,604 --> 00:51:50,148
‫וסוג של מעדכנות מה קורה.‬

847
00:51:51,066 --> 00:51:52,109
‫סיפורים איומים.‬

848
00:51:52,192 --> 00:51:56,238
‫היי. שמי מרי ברלין. אחותי נעדרת.‬

849
00:51:56,321 --> 00:51:58,573
‫יש לי בן משפחה נעדר, ריצ'רד היצ'קוק.‬

850
00:51:58,657 --> 00:52:00,325
‫הוא נעדר מאז 1990.‬

851
00:52:00,951 --> 00:52:04,579
‫אני פשוט אסירת תודה על כולם‬
‫בחדר הזה ולכל מי שמגיע.‬

852
00:52:04,663 --> 00:52:06,456
‫זו מעין מערכת תמיכה.‬

853
00:52:06,540 --> 00:52:09,042
‫אתה מתעדכן מה קורה‬
‫עם האנשים האלה פעם בשנה.‬

854
00:52:09,626 --> 00:52:13,672
‫אחרי 32 שנות המתנה וחיפוש אדם אהוב,‬

855
00:52:13,755 --> 00:52:15,632
‫זה מצב נורא להיות בו.‬

856
00:52:15,715 --> 00:52:18,885
‫ולפעמים אני מרגישה‬
‫שהלוואי שיכולתי למצוא אותו כמלאך‬

857
00:52:18,969 --> 00:52:21,096
‫במקום לתהות איפה הוא.‬

858
00:52:24,307 --> 00:52:28,311
‫הפעם השנייה שנסענו למישיגן‬
‫עם קארל הייתה ב-2013.‬

859
00:52:29,146 --> 00:52:31,565
‫איחרנו בכמה דקות. כולם כבר ישבו במעגל.‬

860
00:52:31,648 --> 00:52:33,692
‫ואני מתיישבת, וקארל אומר,‬

861
00:52:35,152 --> 00:52:38,071
‫"הנה ברנדה." והכול נעצר.‬

862
00:52:39,865 --> 00:52:41,992
‫לקחתי את המחברת הזאת‬

863
00:52:42,075 --> 00:52:44,911
‫כי חשדתי שקאת'י תהיה שם,‬

864
00:52:44,995 --> 00:52:46,746
‫והתכוונתי לפגוש אותה.‬

865
00:52:46,830 --> 00:52:48,832
‫התכוונתי לחלוק תמונות.‬

866
00:52:49,457 --> 00:52:52,752
‫ואמרתי, "היום יש לה כאן שתי אמהות.‬

867
00:52:53,587 --> 00:52:57,507
‫"אני רוצה להודות לך שבאת, קאת'י."‬
‫וזה כל מה שאמרתי.‬

868
00:52:57,591 --> 00:52:58,758
‫קפצתי.‬

869
00:52:58,842 --> 00:53:01,678
‫אמרתי, "תגידי לאנשים האלה מי זה בעלך".‬

870
00:53:01,761 --> 00:53:04,431
‫ופתאום כולם נבהלו,‬

871
00:53:04,514 --> 00:53:06,433
‫והייתה קצת מהומה.‬

872
00:53:07,017 --> 00:53:09,686
‫הייתה לי כוס קפה ביד כל אותו הבוקר,‬

873
00:53:09,769 --> 00:53:13,773
‫ואם הייתה לי כוס הקפה הזאת,‬
‫הייתי זורקת לה אותה בפרצוף.‬

874
00:53:13,857 --> 00:53:15,775
‫היא העיפה את היד מולה,‬

875
00:53:15,859 --> 00:53:17,903
‫כאילו שהיא סטרה לה בפרצוף.‬

876
00:53:17,986 --> 00:53:20,447
‫הייתי כמו מישהי‬
‫ב"ג'רי ספרינגר" באותו הרגע.‬

877
00:53:21,031 --> 00:53:23,909
‫היא התנהגה כמו מכשפה.‬

878
00:53:23,992 --> 00:53:25,911
‫היא צרחה וצעקה‬

879
00:53:25,994 --> 00:53:30,207
‫שבגלל שבעלי היה פעם בכלא, הוא היה מפלצת.‬

880
00:53:30,290 --> 00:53:33,293
‫הוא הרג אותה, ואני עמדתי והסתכלתי.‬

881
00:53:33,877 --> 00:53:35,670
‫אנחנו לא אנשים כאלה.‬

882
00:53:37,923 --> 00:53:41,259
‫הייתי פקעת עצבים. לא יכולתי לדבר.‬
‫יכולתי לצעוק, אבל לא יכולתי לדבר.‬

883
00:53:41,343 --> 00:53:43,470
‫אז קארל מתחיל לדבר.‬

884
00:53:43,553 --> 00:53:45,972
‫אז נעמדתי, והתחלתי להציג את עצמי.‬

885
00:53:46,056 --> 00:53:49,517
‫קאת'י עמדה מאחוריי והחזיקה שלט,‬
‫"מחפשים את אונדריה באומן".‬

886
00:53:49,601 --> 00:53:52,312
‫אז היא עמדה מאחוריי והחזיקה את השלט.‬

887
00:53:52,896 --> 00:53:56,024
‫וקארל אמר, "יש את הסיפור שהם מספרים לך,‬

888
00:53:56,107 --> 00:53:57,484
‫"ויש את הסיפור הסביר."‬

889
00:53:58,985 --> 00:54:01,363
‫וכולם הסתכלו על ברנדה, כאילו,‬

890
00:54:01,446 --> 00:54:04,241
‫"מה הסיפור הסביר, ברנדה?"‬

891
00:54:04,866 --> 00:54:08,536
‫היא פשוט התחילה לצרוח ולגעור ולצעוק.‬

892
00:54:08,620 --> 00:54:11,665
‫ואמרתי, "קארל, הייתי מוכנה לדבר איתה היום,‬

893
00:54:11,748 --> 00:54:14,125
‫"אבל לא אם היא תתנהג ככה."‬

894
00:54:14,668 --> 00:54:17,212
‫ברנדה הייתה נסערת, ואמרה,‬

895
00:54:17,295 --> 00:54:19,464
‫"טוב שבעלי לא כאן."‬

896
00:54:19,547 --> 00:54:23,134
‫ואמרתי "מה את מצפה שאני אגיד?‬
‫אנחנו יודעים על העבר הפלילי שלו.‬

897
00:54:23,218 --> 00:54:25,053
‫"אנחנו יודעים שהוא ריצה חמש שנים בכלא‬

898
00:54:25,136 --> 00:54:28,056
‫"על ניסיון אונס ילדה בת 18 באיומי אקדח.‬

899
00:54:28,556 --> 00:54:30,058
‫"מה אנחנו אמורים לחשוב?"‬

900
00:54:30,558 --> 00:54:34,521
‫והתגובה שלה הייתה,‬
‫"טוב, לא שכחתי מה הוא עשה,‬

901
00:54:35,021 --> 00:54:38,400
‫"אבל אני סולחת לו,‬
‫ונדרי הנישואים שלי משמעותיים עבורי."‬

902
00:54:40,485 --> 00:54:42,612
‫ואני פשוט לא יכולה להכיל את זה יותר.‬

903
00:54:42,696 --> 00:54:44,281
‫אז פשוט יצאתי בסערה מהחדר.‬

904
00:54:45,615 --> 00:54:47,826
‫ניגשתי לשם. החזקתי את הנר.‬

905
00:54:48,493 --> 00:54:49,494
‫הדלקתי אותו.‬

906
00:54:49,577 --> 00:54:52,497
‫וחשבתי "ובכן, מי האמא הטובה יותר כאן?"‬

907
00:54:52,580 --> 00:54:55,250
‫"היא אפילו לא תחצה את הבמה בשביל הבת שלה?"‬

908
00:54:57,460 --> 00:54:59,671
‫לא יכולתי. לא יכולתי להיות איתה בחדר.‬

909
00:54:59,754 --> 00:55:02,465
‫נכנסתי למכונית וצרחתי כמו שלא צרחתי מעולם.‬

910
00:55:02,549 --> 00:55:05,010
‫- המילטון -‬

911
00:55:07,595 --> 00:55:09,014
‫קארל סבל הרבה ממני.‬

912
00:55:10,265 --> 00:55:12,350
‫אני כמו אש. הוא כמו קרח.‬

913
00:55:13,601 --> 00:55:16,229
‫וזה מסוג הדברים ששומרים על שפיותך,‬

914
00:55:16,313 --> 00:55:18,857
‫כשיש מישהו שיסבול אותך‬

915
00:55:18,940 --> 00:55:20,942
‫כשאת מתחרפנת.‬

916
00:55:23,820 --> 00:55:27,407
‫כשצריך להתמודד עם החיים‬
‫בעולם הזה של הנעדרים,‬

917
00:55:27,490 --> 00:55:30,118
‫יש לך תוכנית עבודה די קבועה.‬

918
00:55:31,244 --> 00:55:33,788
‫אני איטית אבל נחושה.‬

919
00:55:34,914 --> 00:55:36,374
‫את מדברת עם הקהילה.‬

920
00:55:36,458 --> 00:55:38,626
‫מדברת עם האנשים שהיא הכירה.‬

921
00:55:38,710 --> 00:55:40,253
‫שמעתי שהיא מתוארת כמורדת.‬

922
00:55:40,337 --> 00:55:43,965
‫כן, ככה אני רואה את אלקסיס, כמורדת.‬

923
00:55:44,049 --> 00:55:45,759
‫- אמא של חברה של אונדריה -‬

924
00:55:45,842 --> 00:55:48,845
‫"אני לא רוצה להיות כמו כולם.‬
‫אני אדם בפני עצמי."‬

925
00:55:49,429 --> 00:55:51,181
‫את יודעת, זה נשמע כמו הדם שלי.‬

926
00:55:51,264 --> 00:55:52,349
‫כן?‬

927
00:55:52,432 --> 00:55:54,893
‫זה מה שקארל ואני עשינו בעשר השנים האלה.‬

928
00:55:54,976 --> 00:55:56,686
‫הפצנו את השמועה.‬

929
00:55:56,770 --> 00:55:58,813
‫דניס חש בנו. הוא הרגיש אותנו שם.‬

930
00:55:58,897 --> 00:56:00,523
‫הוא ידע שאנחנו מקיפים אותו.‬

931
00:56:01,566 --> 00:56:04,736
‫אני חושבת שהיא ממש שינתה את הכיוון‬

932
00:56:04,819 --> 00:56:07,030
‫של כל החקירה הזאת.‬

933
00:56:07,113 --> 00:56:12,243
‫ראיתי כרזה בפעם הראשונה כשאת התחלת את זה.‬

934
00:56:12,327 --> 00:56:13,870
‫את לא שוכחת את הפנים שלה.‬

935
00:56:13,953 --> 00:56:18,083
‫צורת הפנים שלך‬
‫והעיניים שלך דומות מאוד לשל אונדריה.‬

936
00:56:18,166 --> 00:56:19,876
‫היא דומה לך מאוד.‬

937
00:56:20,835 --> 00:56:22,754
‫תודה על זה. תודה.‬

938
00:56:23,338 --> 00:56:26,549
‫לדבר עם אנשים שהכירו את אלקסיס‬

939
00:56:26,633 --> 00:56:28,510
‫הופך אותה ליותר אמיתית.‬

940
00:56:29,386 --> 00:56:32,013
‫יותר מתמונה על כרזה.‬

941
00:56:35,558 --> 00:56:37,310
‫את יפהפייה. את צריכה להיכנס.‬

942
00:56:37,394 --> 00:56:38,812
‫- מטה מקלאוד -‬

943
00:56:38,895 --> 00:56:41,231
‫ומיד התחברתי עם מטה.‬

944
00:56:41,731 --> 00:56:45,318
‫אני יודעת שהוא חטף אותה‬
‫כשהיא הייתה ילדה קטנה בת שש.‬

945
00:56:45,944 --> 00:56:47,487
‫היא די דרבנה אותי.‬

946
00:56:47,987 --> 00:56:49,739
‫כבר הייתי כעוסה וחדורת מוטיבציה,‬

947
00:56:49,823 --> 00:56:52,826
‫אבל ברגע שפגשתי את מטה, זה הוכפל.‬

948
00:56:53,451 --> 00:56:55,328
‫התחברנו ברמה הזאת.‬

949
00:56:55,412 --> 00:56:57,872
‫זה בדיוק כמו חיבור נשמות.‬

950
00:56:58,581 --> 00:57:00,583
‫אני תמיד קוראת לה אם הנשמה שלי.‬

951
00:57:02,502 --> 00:57:05,255
‫ואני אוהב אותה, ואני לא חושבת‬

952
00:57:05,338 --> 00:57:07,048
‫שדבר מזה היה קורה בלעדיה.‬

953
00:57:11,886 --> 00:57:13,847
‫הנה. עכשיו זה…‬

954
00:57:15,473 --> 00:57:17,475
‫אנחנו הולכים קודם לתיכון המילטון?‬

955
00:57:17,559 --> 00:57:19,436
‫נראה לי שקודם נלך לבית באומן.‬

956
00:57:19,519 --> 00:57:20,353
‫בסדר.‬

957
00:57:21,146 --> 00:57:23,440
‫קארל ואני היינו שוכרים מכונית,‬

958
00:57:23,523 --> 00:57:26,776
‫והיינו נוסעים לכל מקום‬
‫שבאומן חי בו אי פעם,‬

959
00:57:26,860 --> 00:57:29,487
‫בניסיון למצוא משהו שיוכיח‬

960
00:57:29,571 --> 00:57:32,699
‫שדניס באומן אחראי לרצח של בתי.‬

961
00:57:33,366 --> 00:57:36,077
‫תסתכלי ימינה, שם היה הבית.‬

962
00:57:36,161 --> 00:57:36,995
‫כן.‬

963
00:57:37,620 --> 00:57:38,788
‫ממש כאן.‬

964
00:57:40,081 --> 00:57:43,835
‫זה הבית שבו גרה אלקסיס, אבל הוא נהרס.‬

965
00:57:45,837 --> 00:57:49,716
‫דניס וברנדה עברו לשטח שבו הם גרים עכשיו,‬

966
00:57:49,799 --> 00:57:52,302
‫כמעט מיד אחרי שאלקסיס נעלמה.‬

967
00:57:52,385 --> 00:57:53,303
‫- בית באומן -‬

968
00:57:53,386 --> 00:57:54,929
‫וזה די קרוב לבית הראשון.‬

969
00:57:55,013 --> 00:57:56,473
‫- בית באומן הישן -‬

970
00:57:56,556 --> 00:57:59,726
‫זה היה כל כך מוזר שהם עברו מהפינה הזאת‬

971
00:57:59,809 --> 00:58:01,394
‫- בית באומן החדש -‬

972
00:58:01,478 --> 00:58:03,021
‫כי חשבנו, "מה אם היא תחזור?‬

973
00:58:03,521 --> 00:58:05,064
‫"לאן היא תלך?"‬

974
00:58:07,609 --> 00:58:08,443
‫הנה הם.‬

975
00:58:09,110 --> 00:58:10,236
‫הנה הבית.‬

976
00:58:11,446 --> 00:58:12,822
‫משפחת באומן גרה שם.‬

977
00:58:14,199 --> 00:58:15,408
‫מישהו בבית.‬

978
00:58:16,868 --> 00:58:18,495
‫תחנה מעבר לכביש, קארל.‬

979
00:58:26,419 --> 00:58:29,631
‫אתה תשגר, אני אשמור.‬

980
00:58:29,714 --> 00:58:30,673
‫בסדר.‬

981
00:58:32,342 --> 00:58:34,302
‫אם מישהו יתחיל לחשוב,‬

982
00:58:34,385 --> 00:58:37,639
‫"מה לעזאזל קורה פה?"‬
‫קארל יכול פשוט לרדת על הברך ולהגיד,‬

983
00:58:37,722 --> 00:58:39,224
‫"האם תתחתני איתי?"‬

984
00:58:40,183 --> 00:58:42,018
‫בוא נעיף את הרחפן הזה.‬

985
00:58:44,771 --> 00:58:45,605
‫כן.‬

986
00:58:48,066 --> 00:58:50,818
‫קדימה, קטנצ'יק. הנה הוא. טוב.‬

987
00:58:52,362 --> 00:58:55,323
‫כל הנסיבות ממשיכות להצביע על דניס.‬

988
00:58:55,990 --> 00:58:57,951
‫אני מרגישה את זה בעצמות שלי.‬

989
00:58:58,743 --> 00:59:02,622
‫ופיתחתי אובססיה‬
‫לחצר האחורית של דניס באומן.‬

990
00:59:03,581 --> 00:59:04,791
‫אני על זה עכשיו.‬

991
00:59:06,125 --> 00:59:09,337
‫רד לנקודה הזאת שם.‬
‫-כן.‬

992
00:59:09,420 --> 00:59:11,548
‫אתה עושה לי את היום, בנאדם.‬

993
00:59:14,592 --> 00:59:16,928
‫זו החצר האחורית של דניס באומן.‬

994
00:59:18,221 --> 00:59:22,183
‫וידעתי על גוגל ארת',‬
‫והתחלתי להסתכל על הנכס של באומן.‬

995
00:59:23,768 --> 00:59:27,397
‫והיה משהו מאחורי הבית שגרם לי לתהות,‬

996
00:59:27,480 --> 00:59:28,398
‫"מה זה?"‬

997
00:59:29,482 --> 00:59:33,278
‫הראשון שראיתי היה בסביבות 2011‬

998
00:59:33,361 --> 00:59:36,281
‫עם הצורה האליפטית. ואז זה נעלם.‬

999
00:59:36,364 --> 00:59:38,741
‫ואז הייתה רק האדמה.‬

1000
00:59:38,825 --> 00:59:40,785
‫כן, נראה שיש שם מלט.‬

1001
00:59:40,868 --> 00:59:44,163
‫אבל תראה את זה, קארל. יש שם משהו.‬

1002
00:59:46,124 --> 00:59:47,292
‫מה זה?‬

1003
00:59:48,209 --> 00:59:50,003
‫למה זה כל הזמן משתנה?‬

1004
00:59:50,878 --> 00:59:52,130
‫מה המשמעות של זה?‬

1005
00:59:53,298 --> 00:59:56,593
‫זה בטח אומר שהוא מסתיר משהו.‬
‫מה הוא מסתיר?‬

1006
01:00:00,388 --> 01:00:03,558
‫הבת שלי, היא בחצר האחורית הזאת.‬

1007
01:00:07,812 --> 01:00:09,772
‫אני בספק שהוא שם את הגופה שלה שם‬

1008
01:00:09,856 --> 01:00:12,025
‫- בית באומן החדש -‬

1009
01:00:12,066 --> 01:00:14,569
‫כי הוא גר במקום אחר‬
‫כשאונדריה נעלמה.‬

1010
01:00:14,652 --> 01:00:15,737
‫- בית באומן הישן -‬

1011
01:00:16,613 --> 01:00:20,700
‫בהתחשב בכך שהיה אזור מיוער‬
‫מעבר לרחוב מבית באומן‬

1012
01:00:20,783 --> 01:00:25,538
‫שבו הם גרו בזמנו, המסקנה הכי ברורה,‬

1013
01:00:25,622 --> 01:00:27,915
‫אם הוא הרג אותה, הוא לקח את הגופה שלה‬

1014
01:00:27,999 --> 01:00:31,210
‫ונפטר ממנה באזור המיוער.‬

1015
01:00:31,294 --> 01:00:34,464
‫וקאת'י כל הזמן אומרת‬
‫"לא, היא קבורה בחצר האחורית שלו".‬

1016
01:00:35,882 --> 01:00:39,344
‫אבל אני לא מצליח להשלים עם זה‬
‫שהוא הרג אותה ואז‬

1017
01:00:39,427 --> 01:00:42,930
‫חמישה או שישה חודשים לאחר מכן‬
‫קבר את הגופה שלה בחצר האחורית.‬

1018
01:00:43,014 --> 01:00:44,057
‫אבל היא משוכנעת.‬

1019
01:00:44,849 --> 01:00:46,059
‫הבת שלי שם.‬

1020
01:00:48,311 --> 01:00:49,771
‫אם תבוא לכאן…‬

1021
01:00:54,609 --> 01:00:58,446
‫ממש שם. משהו כמו שישה מטרים‬
‫מהצד האחורי של הבית שלו.‬

1022
01:01:02,116 --> 01:01:05,495
‫לא אמרתי לה שהיא משוגעת‬
‫או שזו תאוריה מטופשת.‬

1023
01:01:05,995 --> 01:01:08,206
‫פשוט זרמתי עם זה.‬

1024
01:01:08,289 --> 01:01:11,668
‫פשוט השתכנעתי‬
‫שהוא הרגיש שהיא שייכת לו.‬

1025
01:01:11,751 --> 01:01:14,879
‫והייתה לו זכות להרוג אותה.‬
‫והייתה לו זכות לקבור אותה.‬

1026
01:01:15,463 --> 01:01:17,382
‫והוא התכוון לשמור עליה קרובה.‬

1027
01:01:17,465 --> 01:01:21,469
‫כלומר, זה הכי מרחיק לכת ומופרך,‬
‫אבל זה עובד.‬

1028
01:01:22,762 --> 01:01:26,265
‫תוכיח לי שאני טועה, דניס.‬
‫קדימה, תוכיח לי שאני טועה.‬

1029
01:01:28,184 --> 01:01:30,269
‫אני יודע מה עשית, דניס באומן.‬

1030
01:01:31,145 --> 01:01:32,814
‫ואני יודעת למה עשית את זה.‬

1031
01:01:38,861 --> 01:01:40,697
‫התקשרתי למשטרה ואמרתי,‬

1032
01:01:40,780 --> 01:01:43,157
‫"תשיגו צו חיפוש. הגופה שלה בחצר האחורית."‬

1033
01:01:43,241 --> 01:01:47,578
‫אי אפשר לחפור בחצר של מישהו‬
‫כי לאמא יש תחושה.‬

1034
01:01:48,329 --> 01:01:51,624
‫אבל דניס באומן היה בראש רשימת החשודים.‬

1035
01:01:52,500 --> 01:01:55,503
‫אבל לא היו לנו עדים שאמרו שהוא עשה משהו.‬

1036
01:01:55,586 --> 01:01:58,214
‫לא ידענו אם היא בחיים, אם היא מתה.‬

1037
01:01:59,006 --> 01:02:01,092
‫כשהתחלנו להיפגש איתו,‬
‫הוא היה קצת מרוחק.‬

1038
01:02:01,175 --> 01:02:03,302
‫- כריס הוורדינק‬
‫משרד השריף של מחוז אלגן -‬

1039
01:02:03,386 --> 01:02:05,722
‫הוא תמיד הכחיש כל מעורבות.‬

1040
01:02:06,222 --> 01:02:09,434
‫לא היה לנו שום קשר להיעלמות של אונדריה.‬

1041
01:02:10,101 --> 01:02:13,146
‫אני אשבע בערימת ספרי תנ"ך.‬

1042
01:02:13,229 --> 01:02:18,776
‫לא ראו או שמעו מאונדריה כבר הרבה מאוד זמן.‬

1043
01:02:18,860 --> 01:02:21,821
‫ההנחה שלי היא שהיא מתה.‬

1044
01:02:22,447 --> 01:02:25,950
‫זו ההנחה שלי כבר הרבה זמן,‬
‫אבל אין לך הוכחה.‬

1045
01:02:26,033 --> 01:02:26,993
‫אין לי הוכחה.‬

1046
01:02:27,493 --> 01:02:29,537
‫כמה חסרי אונים הם בטח הרגישו, נכון?‬

1047
01:02:30,037 --> 01:02:31,956
‫אני הרגשתי די חסרת אונים.‬

1048
01:02:33,541 --> 01:02:37,211
‫אבל פשוט חשבתי,‬
‫"אני אתפוס את הבן זונה הזה".‬

1049
01:02:39,338 --> 01:02:40,923
‫אז הלכתי על שלט חוצות.‬

1050
01:02:41,674 --> 01:02:44,218
‫שלט חוצות יופיע להם מול הפרצוף, נכון?‬

1051
01:02:44,302 --> 01:02:47,638
‫- תעלומת נעדרת לא פתורה‬
‫אונדריה באומן -‬

1052
01:02:47,722 --> 01:02:50,892
‫זה היה בכביש הראשי‬
‫שעובר ליד איפה שדניס גר.‬

1053
01:02:51,768 --> 01:02:53,269
‫התגריתי בו.‬

1054
01:02:53,811 --> 01:02:56,314
‫"אתה יודע שאני יודעת, דניס."‬

1055
01:02:57,273 --> 01:02:58,775
‫עכשיו כולם ידעו.‬

1056
01:03:00,443 --> 01:03:03,988
‫כל הכבוד לה שהיא מזיזה עניינים‬
‫כדי למצוא תשובות.‬

1057
01:03:04,530 --> 01:03:07,700
‫זה מדהים שהיא עשתה את זה‬
‫ולחצה כל כך חזק.‬

1058
01:03:08,659 --> 01:03:10,578
‫לא עזבתי אותו בפייסבוק.‬

1059
01:03:11,913 --> 01:03:16,542
‫"הקארמה הרעה שלך‬
‫מתדפקת על דלתך, דניס באומן,‬

1060
01:03:16,626 --> 01:03:19,587
‫"והיא לעולם לא תשכח את השם שלך."‬

1061
01:03:20,797 --> 01:03:22,924
‫את מודאגת לפעמים מפרסום דברים כאלה?‬

1062
01:03:23,007 --> 01:03:26,135
‫לא, אף פעם.‬

1063
01:03:26,219 --> 01:03:31,933
‫לא נראה לי שדניס באומן אמיץ מספיק‬
‫כדי לתקוף מישהי בגודל שלו.‬

1064
01:03:32,016 --> 01:03:33,601
‫- לא נפסיק‬
‫תירקב בגיהינום -‬

1065
01:03:33,684 --> 01:03:36,604
‫- באומן רצח את אונדריה‬
‫הגופה שלה בחצר האחורית -‬

1066
01:03:36,687 --> 01:03:38,022
‫- אל תחשוב שאסיט את מבטי -‬

1067
01:03:38,105 --> 01:03:40,983
‫האם אי פעם הואשמת בזה לפני כן?‬

1068
01:03:41,067 --> 01:03:41,901
‫לא.‬

1069
01:03:43,903 --> 01:03:47,031
‫זה היה חרא, והיא האכילה בזה את כולם.‬

1070
01:03:47,114 --> 01:03:48,741
‫והיא עדיין מאכילה את זה.‬

1071
01:03:50,493 --> 01:03:51,786
‫- נעדרת‬
‫אונדריה באומן -‬

1072
01:03:51,869 --> 01:03:55,331
‫הסיבה היחידה שהפוסטרים הודבקו‬
‫הייתה כדי להטריד אותנו.‬

1073
01:03:55,832 --> 01:03:57,583
‫הורדתם חלק מהם?‬

1074
01:03:57,667 --> 01:03:59,752
‫לא, אני רוצה למצוא אותה.‬

1075
01:04:01,170 --> 01:04:04,966
‫קאת'י הייתה כותבת להם מכתבים על בסיס יומי.‬

1076
01:04:05,466 --> 01:04:08,928
‫היא התקשרה כמה פעמים ביום.‬

1077
01:04:09,011 --> 01:04:12,807
‫בשלב מסוים, התקשרתי אליהם,‬
‫וכמובן, המזכירה האלקטרונית עונה,‬

1078
01:04:12,890 --> 01:04:16,561
‫ואני פשוט צורחת עליהם עד הצפצוף.‬

1079
01:04:16,644 --> 01:04:19,313
‫והתקשרתי שוב, ושוב צרחתי עליהם,‬

1080
01:04:19,397 --> 01:04:22,066
‫עד הצפצוף. ושוב התקשרתי.‬

1081
01:04:22,149 --> 01:04:26,320
‫"ביפ". אתה יודע שהם ניתקו‬
‫את הטלפון שלהם בשבוע לאחר מכן?‬

1082
01:04:29,740 --> 01:04:32,535
‫ייתכן שקאת'י הייתה קרובה מאוד‬
‫לחצות כמה קווים.‬

1083
01:04:32,618 --> 01:04:34,036
‫- ואנחנו רודפים אחריך! -‬

1084
01:04:34,120 --> 01:04:36,789
‫זה בהחלט גרם לנו לקחת צעד אחורה‬

1085
01:04:36,873 --> 01:04:38,624
‫ולהרגיע את משפחת באומן.‬

1086
01:04:38,708 --> 01:04:41,127
‫ברנדה התקשרה לבלש הוורדינק.‬

1087
01:04:41,210 --> 01:04:43,963
‫הוא אמר, "ברנדה אמרה לי‬
‫שאם תתקשרי אליה שוב,‬

1088
01:04:44,046 --> 01:04:46,257
‫"היא תגיש תלונה על הטרדה."‬

1089
01:04:47,300 --> 01:04:52,013
‫לא הייתי קוראת לזה הטרדה.‬
‫הייתי קוראת לזה התמדה ועקשנות.‬

1090
01:04:52,847 --> 01:04:55,141
‫ופיטבול עם שפתון.‬

1091
01:04:55,224 --> 01:04:56,100
‫נכון מאוד.‬

1092
01:04:56,642 --> 01:04:59,979
‫היא ויתרה על הילדה שלה,‬
‫והיא משחקת אותה,‬

1093
01:05:00,479 --> 01:05:04,775
‫"אוי, ילדתי המסכנה.‬
‫ומסרנו אותה למפלצות האלה."‬

1094
01:05:05,610 --> 01:05:08,571
‫הוא צריך להוכיח שהוא לא עשה את זה,‬
‫או שאני אעמוד על הר ואצעק‬

1095
01:05:08,654 --> 01:05:10,197
‫עד סוף חיי.‬

1096
01:05:10,698 --> 01:05:11,824
‫מה תעשה?‬

1097
01:05:12,909 --> 01:05:16,037
‫אנחנו לא נוותר. ואנחנו נמשיך לדחוף.‬

1098
01:05:17,246 --> 01:05:19,624
‫- קארמה היא הגנגסטר הכי סבלני שיש. -‬

1099
01:05:19,707 --> 01:05:21,918
‫- אני נחושה מאוד למצוא את אלקסיס -‬

1100
01:05:22,001 --> 01:05:25,338
‫דניס לי באומן מהמילטון, מישיגן‬
‫רצח את אונדריה מ. באומן -‬

1101
01:05:25,421 --> 01:05:27,715
‫- אנחנו צופים בך! -‬

1102
01:05:34,513 --> 01:05:37,975
‫ישבתי ליד שולחן כתיבה קטן כאן בסלון,‬

1103
01:05:38,059 --> 01:05:39,393
‫וזה היה מוקדם בבוקר,‬

1104
01:05:39,477 --> 01:05:42,730
‫וניסיתי להמשיך בבניית עמוד הפייסבוק.‬

1105
01:05:42,813 --> 01:05:45,274
‫וחשבתי ששום דבר לא יקרה לעולם.‬

1106
01:05:46,442 --> 01:05:49,403
‫ואז הטלפון צלצל, ועניתי, וזאת מטה.‬

1107
01:05:49,987 --> 01:05:52,698
‫והדבר הראשון שמטה אמרה היה,‬
‫"הם תפסו אותו".‬

1108
01:05:53,324 --> 01:05:57,536
‫מישהו מפייסבוק שלח לי הודעה‬
‫שהיה חבר של השכן.‬

1109
01:05:57,620 --> 01:05:59,914
‫והוא אמר, "הם בשטח בית משפחת באומן.‬

1110
01:06:00,414 --> 01:06:03,042
‫"ויש כל כך הרבה ניידות משטרה בחצר שלו."‬

1111
01:06:03,542 --> 01:06:05,169
‫וחשבתי, "סוף סוף‬

1112
01:06:05,753 --> 01:06:09,507
‫"הם יאשימו את דניס באומן ברצח בתי."‬

1113
01:06:15,721 --> 01:06:17,682
‫שישה שוטרים באו אליי משום מקום.‬

1114
01:06:18,182 --> 01:06:20,768
‫הטיחו אותי על החלון ואמרו שאני עצור.‬

1115
01:06:20,851 --> 01:06:22,561
‫הם לא אומרים לי למה.‬

1116
01:06:25,815 --> 01:06:29,652
‫לא הרגתי את הבת שלי. אין שום סיכוי.‬

1117
01:06:31,612 --> 01:06:34,407
‫לפני 31 שנה היא יצאה מחיינו.‬

1118
01:06:35,116 --> 01:06:37,118
‫אין לנו מושג איפה היא.‬

1119
01:06:39,787 --> 01:06:41,455
‫לא רצחתי את הבת שלי.‬

1120
01:06:46,210 --> 01:06:47,586
‫בוקר טוב, מר באומן.‬

1121
01:06:48,295 --> 01:06:50,756
‫אני לוטננט סקוויירס, וזה הבלש סמית'.‬

1122
01:06:52,174 --> 01:06:53,467
‫אתה יודע למה אנחנו פה?‬

1123
01:06:53,551 --> 01:06:55,594
‫אין לי שמץ של מושג.‬

1124
01:06:55,678 --> 01:06:56,804
‫כלום?‬
‫-כלום.‬

1125
01:06:57,346 --> 01:06:58,597
‫חיכית לי.‬

1126
01:07:00,099 --> 01:07:03,811
‫אתה מתכוון להגיד לי למה נעצרתי?‬
‫-בהחלט, אני אגיד לך.‬

1127
01:07:05,146 --> 01:07:08,399
‫אני הבחור שבגללו הסתכלת מעבר לכתף‬

1128
01:07:08,899 --> 01:07:12,528
‫וחיכית לרגע שיגיע במשך רוב חייך.‬

1129
01:07:13,446 --> 01:07:14,572
‫ועכשיו הרגע הגיע.‬

1130
01:07:15,906 --> 01:07:16,949
‫העיניים שלך בסדר?‬

1131
01:07:17,992 --> 01:07:18,868
‫בערך, כן.‬

1132
01:07:23,789 --> 01:07:25,791
‫נהדר, אז אתה שוטר מנורפולק.‬

1133
01:07:25,875 --> 01:07:26,792
‫נכון.‬

1134
01:07:27,668 --> 01:07:31,547
‫אתה עצור על רצח ב-1980‬

1135
01:07:31,630 --> 01:07:34,842
‫שביצעת כשרצחת‬
‫את אשתו של טייס הקרב בווירג'יניה.‬

1136
01:07:35,342 --> 01:07:37,178
‫יצאת מדעתך.‬

1137
01:07:37,261 --> 01:07:38,596
‫לכן אנחנו כאן.‬

1138
01:10:59,797 --> 01:11:04,802
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬