1
00:00:20,979 --> 00:00:23,815
‫גבירותיי ורבותיי, אנחנו נצא לרגע.‬

2
00:00:23,898 --> 00:00:25,066
‫היי, גברת באומן.‬

3
00:00:25,150 --> 00:00:28,403
‫אני לוטננט סקוויירס ממחלק רצח‬
‫במשטרת נורפולק, וירג'יניה.‬

4
00:00:28,486 --> 00:00:30,071
‫זה הבלש סמית'.‬

5
00:00:32,282 --> 00:00:34,909
‫צר לי לפגוש אותך בנסיבות אלה.‬

6
00:00:34,993 --> 00:00:37,328
‫אני יודע שזה טרגי מאוד, וקשה לך מאוד.‬

7
00:00:38,329 --> 00:00:42,000
‫אני יכול לספר לך על הפשע‬
‫שהוא מואשם בו בשלב זה.‬

8
00:00:44,085 --> 00:00:45,503
‫זה היה ממש מזמן.‬

9
00:00:45,587 --> 00:00:49,424
‫אני חושב שאני יכול להחזיר אותך‬
‫למקום שבו זה קרה.‬

10
00:00:50,675 --> 00:00:51,718
‫1980.‬

11
00:00:54,846 --> 00:00:56,848
‫היינו נשואים תשע שנים.‬

12
00:00:56,931 --> 00:00:57,766
‫נכון.‬

13
00:00:57,849 --> 00:00:59,851
‫עכשיו אנחנו נשואים 47.‬

14
00:01:00,935 --> 00:01:04,439
‫ובמשך 47 שנים, היית אישה מסורה מאוד,‬

15
00:01:04,522 --> 00:01:06,357
‫נתת לו ליהנות מהספק.‬

16
00:01:07,025 --> 00:01:09,736
‫אבל נראה לי שהוא בגד באמון הזה,‬

17
00:01:09,819 --> 00:01:12,655
‫בנאמנות שהענקת לו.‬

18
00:01:13,448 --> 00:01:15,283
‫ובגלל שאת אדם טוב‬

19
00:01:15,909 --> 00:01:17,118
‫לעולם לא היית מדמיינת…‬

20
00:01:19,204 --> 00:01:21,414
‫שהוא יכול לעשות משהו נורא כל כך.‬

21
00:01:22,415 --> 00:01:24,959
‫יוגש נגדו כתב אישום בגין רצח ואונס.‬

22
00:01:30,215 --> 00:01:35,053
‫כשגיליתי שאולי יש מישהי אחרת שהוא רצח,‬

23
00:01:36,596 --> 00:01:38,098
‫זה היה ממש לא צפוי.‬

24
00:01:40,308 --> 00:01:41,601
‫אבל לא מפתיע.‬

25
00:01:44,813 --> 00:01:48,942
‫עוד לא הגיע תורי. עוד לא הגיע תורה של בתי.‬

26
00:01:50,652 --> 00:01:55,240
‫אבל אני אגלה‬
‫מה קרה בווירג'יניה לקת'לין דויל.‬

27
00:01:59,035 --> 00:02:03,498
‫- אל תוך האש: הבת האובדת -‬

28
00:02:11,339 --> 00:02:14,175
‫זו קת'לין על סירת המפרש שלנו.‬

29
00:02:16,052 --> 00:02:17,011
‫היא אהבה להפליג.‬

30
00:02:17,095 --> 00:02:19,931
‫היא הייתה ימאית טובה‬
‫כי אביה היה ימאי,‬

31
00:02:20,014 --> 00:02:22,517
‫והוא בנה סירת מפרש‬
‫כשהיא הייתה ילדה קטנה.‬

32
00:02:23,017 --> 00:02:24,477
‫היא הייתה עצמאית.‬

33
00:02:25,270 --> 00:02:26,688
‫והיא הייתה אמיצה.‬

34
00:02:27,522 --> 00:02:29,941
‫היא בהחלט רצתה לטייל הרבה.‬

35
00:02:30,024 --> 00:02:34,279
‫היא פשוט החליטה‬
‫שהיא רוצה לראות ולחוות כמה שיותר.‬

36
00:02:34,362 --> 00:02:36,072
‫תודה לאל שהיא עשתה את כל זה.‬

37
00:02:37,365 --> 00:02:39,409
‫היו לה חיים מלאים מאוד.‬

38
00:02:43,621 --> 00:02:46,624
‫היא הייתה בת 25. מלאו לה 25 באפריל.‬

39
00:02:47,917 --> 00:02:51,212
‫אמה של קת'לין, ברט, היא אחותי הגדולה,‬

40
00:02:51,838 --> 00:02:54,799
‫אבל יש הפרש של רק שבע שנים‬
‫ביני לבין קת'לין.‬

41
00:02:55,300 --> 00:02:56,843
‫אז היינו קרובות מאוד.‬

42
00:02:56,926 --> 00:02:59,804
‫וגדלנו כסוג של אחיות.‬

43
00:03:01,848 --> 00:03:04,392
‫קת'לין הייתה יפה מאוד מבחינה פיזית.‬

44
00:03:05,226 --> 00:03:08,897
‫שיער ערמוני ארוך ומבריק‬
‫ועיניים ירוקות נוצצות‬

45
00:03:08,980 --> 00:03:11,107
‫ועור הפנים האירי היפה הזה.‬

46
00:03:12,525 --> 00:03:14,527
‫היא הייתה 1.49 מטר,‬

47
00:03:15,028 --> 00:03:17,822
‫והיא תמיד הוסיפה, "ושלושה רבעים".‬

48
00:03:17,906 --> 00:03:19,699
‫- כריסטין‬
‫דודה של קת'לין דויל -‬

49
00:03:19,782 --> 00:03:21,367
‫באמת היה לה צחוק נהדר.‬

50
00:03:22,118 --> 00:03:24,245
‫היינו מצחקקות לעיתים קרובות ביחד.‬

51
00:03:25,830 --> 00:03:27,332
‫הייתה לה הרבה כריזמה.‬

52
00:03:27,415 --> 00:03:31,586
‫וזה היה חלק ממנה,‬
‫אבל היה גם הצד השקט והחושב‬

53
00:03:31,669 --> 00:03:34,214
‫שאפשר לה להיות כל כך טובה באקדמיה.‬

54
00:03:34,839 --> 00:03:37,967
‫היא למדה בקולג' בוודסטוק, קונטיקט‬

55
00:03:38,593 --> 00:03:40,595
‫כי היא רצתה להיות סופרת.‬

56
00:03:41,930 --> 00:03:44,933
‫והיא סיימה לימודים בהצטיינות.‬

57
00:03:47,227 --> 00:03:51,564
‫נשאר דף על השולחן שלה כשהיא מתה.‬

58
00:03:51,648 --> 00:03:54,067
‫- נורפולק‬
‫31 באוגוסט 80 -‬

59
00:03:54,150 --> 00:03:57,570
‫"לא פעם תהיתי מה מניע סופרים לכתוב.‬

60
00:03:57,654 --> 00:04:01,741
‫"איפשהו לאורך הדרך, גם אני פיתחתי את הדחף.‬

61
00:04:01,824 --> 00:04:04,702
‫"אני יודעת שאני לא מוכנה למילה הכתובה.‬

62
00:04:04,786 --> 00:04:08,248
‫"אני מרגישה שאני חייבת לחיות עוד הרבה שנים‬

63
00:04:08,957 --> 00:04:10,959
‫"לפני שאכתוב משהו בעל ערך."‬

64
00:04:13,920 --> 00:04:14,837
‫- חוסר ביטחון -‬

65
00:04:14,921 --> 00:04:17,006
‫זה מה שהיא כתבה בשבוע שלפני מותה.‬

66
00:04:24,347 --> 00:04:28,309
‫האמת שלא ידעתי איך היא מתה במשך 20 שנה‬

67
00:04:29,060 --> 00:04:32,397
‫כי לא נתתי לאף אחד לספר לי, כי אם לא ידעתי‬

68
00:04:32,897 --> 00:04:34,899
‫אז לא יכולתי לדמיין כלום.‬

69
00:04:36,734 --> 00:04:41,406
‫קת'לין דויל גרה בבית "קייפ קוד" קטן‬
‫בנורפולק, וירג'יניה.‬

70
00:04:44,534 --> 00:04:48,579
‫זה היה בית קטן וחמוד באזור שקט בעיר.‬

71
00:04:49,831 --> 00:04:53,668
‫משמאל לבית הייתה כנסייה מתודיסטית.‬

72
00:04:55,086 --> 00:04:56,921
‫- פיל אוונס‬
‫סגן פרקליט המדינה -‬

73
00:04:57,005 --> 00:04:59,632
‫אז זה היה בית החלומות המושלם‬
‫לזוג נשוי צעיר‬

74
00:04:59,716 --> 00:05:01,509
‫בקהילה הצבאית.‬

75
00:05:02,135 --> 00:05:06,180
‫קת'לין נישאה בדצמבר 1979.‬

76
00:05:06,264 --> 00:05:10,435
‫בעלה, שהיה בצי ארצות הברית,‬
‫גויס למשימה בקיץ לאחר מכן.‬

77
00:05:11,811 --> 00:05:16,941
‫ובזמנו, היא הייתה לבד בבית עם החתלתול שלה.‬

78
00:05:18,568 --> 00:05:21,029
‫בערב ה-9 בספטמבר, 1980,‬

79
00:05:21,112 --> 00:05:24,907
‫אחת מחברותיה הטובות, ויוויאן,‬
‫באה באותו לילה.‬

80
00:05:24,991 --> 00:05:27,076
‫הן שתו כמה כוסות יין.‬

81
00:05:27,160 --> 00:05:31,789
‫ויוויאן אמרה שהיא נשארה כמה שעות‬
‫ועזבה בסביבות 21:30.‬

82
00:05:32,832 --> 00:05:35,585
‫למחרת, ויוויאן התחילה לדאוג‬

83
00:05:35,668 --> 00:05:37,545
‫כי היא לא הצליחה לתפוס את קת'לין.‬

84
00:05:39,297 --> 00:05:43,676
‫ויוויאן שאלה את בעלה ג'ים‬
‫אם הוא רוצה לקפוץ לבית של קת'לין.‬

85
00:05:44,469 --> 00:05:48,931
‫אז כששוויוויאן דחפה קצת את דלת הכניסה,‬

86
00:05:49,015 --> 00:05:52,060
‫היא הבינה שהיא בעצם פתוחה.‬

87
00:05:53,478 --> 00:05:54,729
‫כשויוויאן נכנסה לבית,‬

88
00:05:55,355 --> 00:05:59,484
‫היא הבחינה בשתי כוסות היין על שולחן הקפה‬

89
00:05:59,567 --> 00:06:01,527
‫שעדיין היו שם מהלילה הקודם.‬

90
00:06:01,611 --> 00:06:02,945
‫אז היא חשבה שזה מוזר.‬

91
00:06:04,489 --> 00:06:06,824
‫אז היא הלכה מעבר לפינה,‬

92
00:06:08,034 --> 00:06:10,578
‫היא פתחה את דלת חדר השינה של קת'לין‬

93
00:06:11,662 --> 00:06:15,166
‫ומצאה אותה על הרצפה‬
‫מתה בחדר השינה שלה.‬

94
00:06:16,667 --> 00:06:20,588
‫ונפתחה חקירת רצח מאותו הרגע.‬

95
00:06:25,134 --> 00:06:27,637
‫אביה טים התקשר.‬

96
00:06:28,554 --> 00:06:31,766
‫והוא רק אמר, "קת'לין נהרגה".‬

97
00:06:33,726 --> 00:06:37,063
‫אני זוכרת שנשענתי על הקיר וחשבתי,‬

98
00:06:37,146 --> 00:06:39,857
‫"מי צורח? למה האדם הזה צורח?"‬

99
00:06:41,484 --> 00:06:42,985
‫ואז הבנתי שזאת אני.‬

100
00:06:44,737 --> 00:06:48,699
‫ופשוט לא יכולתי להפסיק.‬

101
00:06:56,999 --> 00:06:59,710
‫יש לנו כאן אישה שנהרגה בביתה.‬

102
00:07:00,211 --> 00:07:03,714
‫והיא הותקפה בדרך האכזרית ביותר.‬

103
00:07:04,674 --> 00:07:06,342
‫זה היה מוגזם.‬

104
00:07:06,426 --> 00:07:08,010
‫החדר היה הפוך.‬

105
00:07:08,594 --> 00:07:11,597
‫המזרן נדחק מהמיטה‬

106
00:07:11,681 --> 00:07:14,392
‫כאילו היה שם סוג של מאבק.‬

107
00:07:14,475 --> 00:07:18,479
‫קת'לין שכבה על כיסוי המיטה על הרצפה.‬

108
00:07:19,689 --> 00:07:21,315
‫היא הייתה ערומה.‬

109
00:07:22,650 --> 00:07:24,777
‫הם גילו שהיא הותקפה מינית.‬

110
00:07:25,361 --> 00:07:29,740
‫וסיבת המוות הייתה אספיקציה,‬

111
00:07:30,241 --> 00:07:31,909
‫למעשה, חנק.‬

112
00:07:32,743 --> 00:07:36,456
‫והיה לה סימן כווייה עגול על הלחי הימנית.‬

113
00:07:37,206 --> 00:07:42,211
‫זה היה בקוטר שווה ערך לבדל של סיגר.‬

114
00:07:42,712 --> 00:07:43,921
‫או בול עץ "לינקולן".‬

115
00:07:45,715 --> 00:07:48,468
‫בולי עץ לינקולן היו צעצוע ילדות‬

116
00:07:48,551 --> 00:07:52,388
‫שאיתם ילד יכול לבנות בקתות עץ,‬

117
00:07:52,472 --> 00:07:56,017
‫אבל העובדה שלקת'לין לא היו ילדים‬
‫הייתה עוד יותר מוזרה.‬

118
00:07:56,559 --> 00:08:02,356
‫אז הפריטים האלה נמצאו‬
‫בשירותים של קת'לין, בפח האשפה שלה.‬

119
00:08:02,982 --> 00:08:06,235
‫החלק המעניין, בול העץ הזה חרוך בקצה.‬

120
00:08:07,028 --> 00:08:11,699
‫וזה תואם את סימן הכווייה‬
‫שהיה לקת'לין על הלחי.‬

121
00:08:12,325 --> 00:08:17,413
‫אז ברור שזה מצייר תמונה‬
‫של עבריין שהיה אלים מאוד.‬

122
00:08:18,623 --> 00:08:20,124
‫היו יותר מדי דברים‬

123
00:08:20,208 --> 00:08:24,212
‫שהרוצח חש בנוח לעשות באלימות כלפי קת'לין‬

124
00:08:25,463 --> 00:08:29,467
‫מכדי לרמוז שזו הפעם הראשונה‬
‫שהוא ביצע עבירה כזאת.‬

125
00:08:31,427 --> 00:08:34,305
‫כשוויויאן ובעלה ג'ים מצאו את קת'לין‬

126
00:08:34,388 --> 00:08:37,058
‫וניסו להתקשר למשטרה,‬

127
00:08:38,100 --> 00:08:41,521
‫הם יכלו לשמוע את המוקדן,‬
‫אבל המוקדן לא שמע אותם.‬

128
00:08:42,230 --> 00:08:46,025
‫כשהמשטרה עשתה בדיקה פורנזית לטלפון,‬

129
00:08:46,108 --> 00:08:48,986
‫הם הבינו שהפומית הוסרה.‬

130
00:08:49,070 --> 00:08:52,323
‫זה בעצם משבית את התפקוד של הטלפון,‬

131
00:08:52,865 --> 00:08:55,076
‫ומונע ממישהו לקרוא לעזרה.‬

132
00:08:57,036 --> 00:09:01,541
‫אבל הסצנה מיד התחילה לתסכל את השוטרים‬

133
00:09:01,624 --> 00:09:05,670
‫כי לא היה להם שום דבר‬
‫שיאפשר להם להתחיל חפש‬

134
00:09:05,753 --> 00:09:09,423
‫את האדם שתקף את קת'לין באכזריות.‬

135
00:09:10,925 --> 00:09:14,470
‫חיפשנו נוכחות של טביעות אצבע‬
‫שיהיה ניתן לזהות,‬

136
00:09:14,554 --> 00:09:16,013
‫ולא היו.‬

137
00:09:16,847 --> 00:09:21,269
‫טביעות האצבע היחידות שמצאנו‬
‫היו מוויוויאן וקת'לין דויל,‬

138
00:09:21,352 --> 00:09:24,397
‫בהתאם לעובדה שהן היו יחד‬
‫ביום שלישי בערב.‬

139
00:09:24,897 --> 00:09:29,277
‫היו כמה טביעות אצבע נסתרות‬
‫שהיו מבעלה של קת'לין.‬

140
00:09:29,360 --> 00:09:32,655
‫הוא היה מוצב באמצע האוקיינוס ההודי‬
‫על נושאת מטוסים,‬

141
00:09:32,738 --> 00:09:34,699
‫אז המשטרה ידעה איפה הוא היה.‬

142
00:09:35,616 --> 00:09:38,369
‫המשטרה נאלצה להתמקד בגברים‬

143
00:09:38,452 --> 00:09:42,665
‫שלא גויסו עם בעלה של קת'לין.‬

144
00:09:43,541 --> 00:09:45,543
‫והם התמקדו בשכנים.‬

145
00:09:46,168 --> 00:09:50,798
‫אז ברגע שהם יכלו לשלול את האנשים האלה,‬

146
00:09:51,299 --> 00:09:53,134
‫לא היו להם גישה או ידע‬

147
00:09:53,217 --> 00:09:56,887
‫על עוד פרטים שניתן להמשיך לחקור.‬

148
00:09:56,971 --> 00:10:00,349
‫התיק בעצם נותר פתוח במשך 40 שנה.‬

149
00:10:02,059 --> 00:10:05,563
‫החיים שלי התהפכו עכשיו.‬

150
00:10:05,646 --> 00:10:06,480
‫כן.‬

151
00:10:07,148 --> 00:10:09,859
‫הרושם שלי, מה שהניסיון שלי אומר לי,‬

152
00:10:10,359 --> 00:10:14,280
‫זה שבעלך עשה הרבה דברים רעים במשך זמן רב.‬

153
00:10:14,989 --> 00:10:16,991
‫הוא חופשי ופוגע באנשים,‬

154
00:10:18,576 --> 00:10:19,660
‫אונס אנשים,‬

155
00:10:20,453 --> 00:10:21,579
‫והורג אנשים.‬

156
00:10:23,331 --> 00:10:27,001
‫וזה נורא, והלוואי שלא הייתי‬
‫צריך לדבר איתך על זה.‬

157
00:10:27,501 --> 00:10:29,295
‫אבל הוא עשה דבר אכזרי מאוד.‬

158
00:10:29,378 --> 00:10:33,674
‫ואני רוצה שתחשבי‬
‫על איך הוא בגד בך ובמשפחה שלך.‬

159
00:10:33,758 --> 00:10:35,718
‫אני לא יכולה לשאת יותר.‬

160
00:10:35,801 --> 00:10:37,470
‫בסדר. אני מבין.‬

161
00:10:39,388 --> 00:10:41,724
‫שמעתי אותה למטה. עצרת את אשתי?‬

162
00:10:41,807 --> 00:10:42,933
‫היא כאן.‬

163
00:10:44,226 --> 00:10:45,895
‫הבאת את כל זה על המשפחה שלך.‬

164
00:10:45,978 --> 00:10:47,730
‫לא הבאתי כלום על המשפחה שלי.‬

165
00:10:47,813 --> 00:10:49,607
‫כן, אתה כן.‬
‫-אני לא.‬

166
00:10:49,690 --> 00:10:50,858
‫מפלצת.‬

167
00:10:51,984 --> 00:10:53,402
‫מפלצת מוחלטת.‬

168
00:10:56,906 --> 00:11:00,284
‫אבל באומן הובל לטבח.‬

169
00:11:00,951 --> 00:11:03,037
‫עכשיו האמת תצא לאור.‬

170
00:11:03,954 --> 00:11:06,415
‫קאת'י התקשרה. היא אמרה, "הם תפסו אותו!"‬

171
00:11:06,499 --> 00:11:08,584
‫- סו אנגוויילר‬
‫קרובת משפחה של אונדריה -‬

172
00:11:08,668 --> 00:11:11,837
‫"עוצרים אותו עכשיו."‬
‫ואני חושבת, "רק רגע, מה קורה?"‬

173
00:11:12,755 --> 00:11:14,924
‫ואז התקשרתי לברנדה.‬

174
00:11:15,508 --> 00:11:18,052
‫היא הייתה נסערת ואמרה,‬

175
00:11:18,135 --> 00:11:19,512
‫"אנחנו שוכרים עורך דין.‬

176
00:11:19,595 --> 00:11:21,889
‫"הוא לא עשה כלום.‬
‫הם תפסו את הבחור הלא נכון.‬

177
00:11:22,973 --> 00:11:26,686
‫"כן, הם עוצרים אותו‬
‫על משהו שקרה בווירג'יניה.‬

178
00:11:26,769 --> 00:11:28,896
‫"הוא לא… הוא אפילו לא היה שם."‬

179
00:11:29,855 --> 00:11:35,820
‫היא אמרה לי שהם גרו במישיגן‬
‫בזמן שקת'לין נרצחה.‬

180
00:11:36,362 --> 00:11:38,614
‫אז זה לא היה דניס.‬

181
00:11:39,281 --> 00:11:42,326
‫- נורפולק, וירג'יניה -‬

182
00:11:45,538 --> 00:11:49,625
‫המשפחה של קת'לין נהיית מעורבת מאוד בתיק.‬

183
00:11:49,709 --> 00:11:53,546
‫אביה, קפטן אובריאן היה בצי ארצות הברית.‬

184
00:11:54,839 --> 00:11:59,009
‫קפטן אובריאן,‬
‫בדומה מאוד לאם הביולוגית של אונדריה,‬

185
00:11:59,093 --> 00:12:02,722
‫התאמץ מאוד לגרום למשטרה לחקור.‬

186
00:12:02,805 --> 00:12:05,766
‫לעשות משהו באמת. לא סתם מס שפתיים.‬

187
00:12:06,434 --> 00:12:10,604
‫טים הרגיש שחייבים לעשות משהו.‬
‫חייבים לפעול.‬

188
00:12:11,397 --> 00:12:14,817
‫הוא ניסה להבין מי יכול להיות האדם שפגע בה.‬

189
00:12:15,651 --> 00:12:20,656
‫בעוד שאחותי, אמא של קת'לין ואני,‬

190
00:12:21,365 --> 00:12:23,576
‫היה לנו קשה אפילו לקום מהמיטה בבוקר.‬

191
00:12:25,077 --> 00:12:27,079
‫העולם כבר לא הרגיש בטוח.‬

192
00:12:29,707 --> 00:12:31,709
‫אחותי לקחה את החתלתול של קת'לין.‬

193
00:12:31,792 --> 00:12:33,586
‫הוא היה איתה כשהיא מתה.‬

194
00:12:34,211 --> 00:12:36,881
‫היא אמרה לעתים קרובות,‬
‫"אם הוא היה יכול לדבר…"‬

195
00:12:38,883 --> 00:12:41,093
‫הוא היה איתה עד שהוא היה חולה מאוד.‬

196
00:12:42,219 --> 00:12:46,056
‫אז לקחנו אותו לווטרינר,‬
‫והוא מת בזרועותיהם בדרך.‬

197
00:12:46,682 --> 00:12:48,309
‫ולא היה ניתן לנחם אותה.‬

198
00:12:49,518 --> 00:12:53,814
‫טים אמר לי, "אחותך מרגישה‬
‫שהיא מאבדת את הבת שלה שוב".‬

199
00:12:55,900 --> 00:12:59,737
‫למרות שאני יודעת‬
‫שהוא חווה את אותם הטראומה והעצב,‬

200
00:13:00,738 --> 00:13:04,366
‫לטים אולי קשה יותר לדבר על הדברים האלה.‬

201
00:13:05,242 --> 00:13:08,537
‫אז טים החליט לפעול.‬

202
00:13:08,621 --> 00:13:09,997
‫הוא היה זקוק לתשובות.‬

203
00:13:10,873 --> 00:13:12,291
‫הוא היה זקוק לצדק.‬

204
00:13:14,502 --> 00:13:19,965
‫הוא המשיך לדחוף את החקירה‬
‫עד שהוא נפטר ב-2016.‬

205
00:13:21,342 --> 00:13:23,636
‫המשטרה, לצערי לא מצאה תשובות.‬

206
00:13:26,055 --> 00:13:27,473
‫אני מרחמת עליו מאוד.‬

207
00:13:28,182 --> 00:13:30,226
‫מסכן. אני מקווה שהם יחד.‬

208
00:13:31,268 --> 00:13:36,190
‫הוא ואני היינו מחוברים כמו נשמות תאומות.‬

209
00:13:38,234 --> 00:13:41,779
‫אחרי שטים מת, פניתי למשטרה בנורפולק.‬

210
00:13:42,404 --> 00:13:45,574
‫המשפחה רצתה לוודא שהם ידעו‬

211
00:13:45,658 --> 00:13:47,618
‫שלמרות שהוא כבר לא היה כאן‬

212
00:13:47,701 --> 00:13:51,539
‫רצינו להמשיך ולוודא שהחקירה תיפתר.‬

213
00:13:52,832 --> 00:13:55,000
‫אבל נותרנו ללא תשובות.‬

214
00:13:57,044 --> 00:13:59,755
‫זה היה תסכול גדול עבורי‬

215
00:14:00,297 --> 00:14:02,633
‫כי אנחנו זקוקים להתקדמות במדע‬

216
00:14:02,716 --> 00:14:06,011
‫כדי לנסות לקדם את מציאת הרוצח של בתו.‬

217
00:14:09,223 --> 00:14:13,936
‫עברתי ליחידת התיקים הפתוחים באוגוסט 2018.‬

218
00:14:14,937 --> 00:14:17,314
‫התחלתי לעבור על התיק של קת'לין.‬

219
00:14:17,815 --> 00:14:22,862
‫וגיליתי שהיו שתי דגימות דנ"א‬
‫שהפושע הותיר אחריו.‬

220
00:14:25,656 --> 00:14:29,493
‫נוזל זרע על כיסוי המיטה‬
‫ונוזל זרע מערכת האונס.‬

221
00:14:30,286 --> 00:14:34,123
‫והדנ"א על כיסוי המיטה השתמר לאורך השנים.‬

222
00:14:35,416 --> 00:14:39,003
‫גנאלוגיה גנטית‬
‫היא ההתקדמות הגדולה שהתרחשה.‬

223
00:14:40,045 --> 00:14:45,593
‫בדיקות גנטיות הפכו לכלי מהנה‬
‫לגילוי העץ המשפחתי,‬

224
00:14:45,676 --> 00:14:52,016
‫אבל המדע הזה היה יכול להועיל‬
‫גם לעבודת דנ"א פורנזית.‬

225
00:14:53,225 --> 00:14:55,561
‫אז עם ההתפתחויות החדשות האלה,‬

226
00:14:55,644 --> 00:15:00,900
‫כיסוי המיטה הוגש‬
‫למעבדת המדינה לבדיקת דנ"א,‬

227
00:15:01,400 --> 00:15:06,780
‫והמעבדה פיתחה פרופיל דנ"א גברי של העבריין.‬

228
00:15:07,615 --> 00:15:10,284
‫השאלה הייתה, "מי הבחור הזה?"‬

229
00:15:11,410 --> 00:15:16,332
‫בעזרת גנאלוגיה גנטית,‬
‫המעבדה הניבה בסופו של דבר 31 שמות.‬

230
00:15:17,708 --> 00:15:21,128
‫אלה אנשים שיכלו להיות החשוד הפוטנציאלי,‬

231
00:15:21,211 --> 00:15:24,298
‫או שייתכן שהם בני משפחה של החשוד.‬

232
00:15:25,007 --> 00:15:30,679
‫אז מה שהייתי צריך לעשות‬
‫היה לנסות לאתר את כל 31 האנשים האלה.‬

233
00:15:31,263 --> 00:15:32,890
‫וללכת למדינות שונות.‬

234
00:15:32,973 --> 00:15:35,225
‫ולבדוק אם האדם היה מוכן לעשות את זה,‬

235
00:15:35,309 --> 00:15:38,145
‫לתת דגימה של הדנ"א שלו עם דגימת רוק,‬

236
00:15:38,228 --> 00:15:40,230
‫כדי שנוכל למצוא את העבריין.‬

237
00:15:41,106 --> 00:15:44,443
‫חשבתי לעצמי, "טוב, בסדר".‬
‫אני לא יודע מה לעזאזל אני עושה.‬

238
00:15:44,526 --> 00:15:46,528
‫נכון? איך אני אעשה את זה?‬

239
00:15:47,821 --> 00:15:51,408
‫באותו השבוע הראשון בנובמבר 2019,‬

240
00:15:52,076 --> 00:15:54,745
‫אזור נורפולק היה האתר‬

241
00:15:54,828 --> 00:15:58,916
‫של ישיבת איגוד חוקרי הרצח האזורית.‬

242
00:16:00,376 --> 00:16:04,254
‫אז הבלש סמית' הלך לכנס הזה ממשטרת נורפולק.‬

243
00:16:04,338 --> 00:16:09,802
‫אז בכנס המשכתי לעבור על רשימת 31 השמות.‬

244
00:16:09,885 --> 00:16:12,554
‫בסוף הרשימה היה דניס באומן.‬

245
00:16:14,098 --> 00:16:18,435
‫כשעשיתי חיפוש על דניס באומן,‬
‫מספר דגלים אדומים קפצו.‬

246
00:16:19,269 --> 00:16:20,813
‫חשבתי, הבחור הזה חשוד‬

247
00:16:20,896 --> 00:16:23,524
‫בהיעלמות של בתו המאומצת מ-89'.‬

248
00:16:23,607 --> 00:16:27,903
‫והייתה עוד כתבה על תקיפה במישיגן ב-1980.‬

249
00:16:28,529 --> 00:16:30,906
‫אני חושב שהוא הואשם בניסיון לרצח.‬

250
00:16:30,990 --> 00:16:33,325
‫חשבתי, "זו עבירה די רצינית".‬

251
00:16:35,369 --> 00:16:38,580
‫ואז בוועידת התיקים הפתוחים בווירג'יניה,‬

252
00:16:38,664 --> 00:16:40,666
‫פגשתי מישהו ממישיגן.‬

253
00:16:42,126 --> 00:16:44,253
‫ובמקרה, זה היה בריאן פולר.‬

254
00:16:45,129 --> 00:16:47,965
‫אמרתי, "תראה, זה מי שאני.‬
‫זה מה שאני עושה."‬

255
00:16:48,048 --> 00:16:50,884
‫אמרתי, "עשיתי כמה חיפושים. הבחור הזה צץ.‬

256
00:16:50,968 --> 00:16:52,970
‫"עבריין במישיגן."‬

257
00:16:53,053 --> 00:16:56,265
‫הוא אמר, "כן, מה שמו של הבחור?"‬
‫אמרתי, "דניס לי באומן".‬

258
00:16:56,348 --> 00:16:59,018
‫הוא אמר, "אני מכיר את דניס.‬

259
00:16:59,101 --> 00:17:02,104
‫"אני מכיר את המשפחה שלו,‬
‫וזה כנראה הבחור שאתה מחפש".‬

260
00:17:04,023 --> 00:17:05,024
‫הייתי המום.‬

261
00:17:05,107 --> 00:17:06,817
‫- דניס באומן‬
‫המילטון, מישיגן -‬

262
00:17:06,900 --> 00:17:10,362
‫לא רק שזה היה אירוני שזה השם שהוא הביא לי,‬

263
00:17:10,446 --> 00:17:13,157
‫אבל שהייתי שם והשתתפתי בכנס הזה‬

264
00:17:13,240 --> 00:17:17,453
‫ושהייתי מעורב בחקירה של אונדריה באומן.‬

265
00:17:18,537 --> 00:17:22,082
‫ותשמעו, אין לי מזל טוב. בסדר?‬

266
00:17:22,583 --> 00:17:26,336
‫אם יש סופת רעמים ועננים אפורים,‬
‫אני אהיה במרכז,‬

267
00:17:26,420 --> 00:17:30,132
‫אבל זה היה מזל מוחלט‬
‫שפגשתי את בריאן פולר בכנס ההוא.‬

268
00:17:30,758 --> 00:17:33,552
‫ומאותה נקודה, בשאר הכנס,‬

269
00:17:33,635 --> 00:17:35,596
‫הבלש סמית' ואני‬

270
00:17:35,679 --> 00:17:38,223
‫דנו באסטרטגיה ואיך נתקדם.‬

271
00:17:41,101 --> 00:17:44,605
‫הדבר הראשון שהייתי צריך לעשות‬
‫היה להוכיח או להפריך את העובדה‬

272
00:17:44,688 --> 00:17:47,399
‫שהאיש הזה היה בנורפולק, וירג'יניה ב-1980.‬

273
00:17:49,818 --> 00:17:53,697
‫כשקראתי עוד על התיק האחר שהוא נעצר בגללו,‬

274
00:17:54,490 --> 00:17:59,036
‫גיליתי שדניס ניסה לקחת אותה לאזור מבודד‬

275
00:17:59,119 --> 00:18:01,330
‫וירה לכיוונה פעמיים.‬

276
00:18:01,914 --> 00:18:06,794
‫השופט ברישומי בית המשפט‬
‫אמר שדניס באומן הוא סכנה לנשים.‬

277
00:18:08,462 --> 00:18:11,381
‫והעבירה הזאת קרתה במאי 1980 במישיגן.‬

278
00:18:12,549 --> 00:18:16,470
‫הרצח של קת'לין היה בספטמבר 1980 בנורפולק.‬

279
00:18:17,638 --> 00:18:20,974
‫והוא היה במרחק 950 ק"מ ממישיגן.‬

280
00:18:21,058 --> 00:18:25,854
‫אז אני בטוח שלא ישחררו‬
‫את הבחור הזה מהכלא על עבירה רצינית.‬

281
00:18:26,730 --> 00:18:30,317
‫אין סיכוי שאותו העבריין‬
‫יהיה אחראי לקת'לין.‬

282
00:18:31,318 --> 00:18:34,571
‫אבל אז הצלחתי להשיג תמליל של בית המשפט‬

283
00:18:34,655 --> 00:18:37,699
‫ממעצרו של דניס לי באומן ב-1980.‬

284
00:18:38,450 --> 00:18:40,536
‫"כבודו, הלקוח שלי לא כאן.‬

285
00:18:40,619 --> 00:18:42,037
‫"הוא חבר בצי ארצות הברית‬

286
00:18:42,121 --> 00:18:44,790
‫"והוא נסע לשבועיים של מחנה קיץ נדרש‬

287
00:18:45,290 --> 00:18:46,708
‫"בנורפולק, וירג'יניה."‬

288
00:18:46,792 --> 00:18:48,710
‫- נורפולק, וירג'יניה -‬

289
00:18:48,794 --> 00:18:50,462
‫- 16 בספטמבר, 1980 -‬

290
00:18:50,546 --> 00:18:53,549
‫הוא מתוארך ל-16 בספטמבר, 1980.‬

291
00:18:55,050 --> 00:18:59,429
‫דניס היה בנורפולק, וירג'יניה‬
‫כשקת'לין נרצחה.‬

292
00:19:01,682 --> 00:19:03,475
‫בשלב הזה ידעתי שזה הוא.‬

293
00:19:05,269 --> 00:19:08,981
‫הייתי צריך לקבל ממנו דגימה‬
‫כדי לעשות השוואת דנ"א.‬

294
00:19:09,064 --> 00:19:10,315
‫- הבלש הטוב בעולם -‬

295
00:19:12,484 --> 00:19:13,318
‫- אלגן -‬

296
00:19:13,402 --> 00:19:15,445
‫דניס וברנדה היו מתוסכלים‬

297
00:19:15,529 --> 00:19:18,740
‫מהדברים שקאת'י אמרה עליהם.‬

298
00:19:18,824 --> 00:19:21,160
‫היא מתקשרת אלינו ארבע פעמים בלילה,‬

299
00:19:21,243 --> 00:19:23,412
‫ב-12, אחת לפנות בוקר ואומרת,‬

300
00:19:23,912 --> 00:19:26,331
‫"אנחנו נתפוס אותך. אתה רצחת אותה."‬

301
00:19:26,832 --> 00:19:30,127
‫אבל זה ישמור על קו תקשורת פתוח‬

302
00:19:30,210 --> 00:19:36,508
‫כדי לגרום למשפחת באומן להגיע‬
‫כדי לדון בחששות שלהם לגבי קאת'י.‬

303
00:19:37,050 --> 00:19:38,844
‫זה בדיוק כמו המערב הפרוע.‬

304
00:19:40,679 --> 00:19:42,306
‫פשוט הובלתי את העדר פנימה.‬

305
00:19:44,641 --> 00:19:48,896
‫דניס וברנדה באו למשרד השריף.‬

306
00:19:48,979 --> 00:19:52,691
‫הצענו לכולם משהו לשתות‬
‫במהלך הפגישה שלנו איתם.‬

307
00:19:52,774 --> 00:19:55,402
‫מר באומן שתה כל העת.‬

308
00:19:55,485 --> 00:19:58,739
‫שנה וחצי של הטרדה‬
‫על ידי איזו גברת משוגעת‬

309
00:19:58,822 --> 00:20:04,828
‫שקוראת לנו רוצחים‬
‫ומפיצה שמועות בכל מחוז אלגן.‬

310
00:20:05,412 --> 00:20:08,415
‫קאת'י שמעה משהו שעוות,‬

311
00:20:09,041 --> 00:20:11,084
‫והיא ממשיכה לעוות את זה.‬

312
00:20:11,919 --> 00:20:16,048
‫ואז זה חוזר לשקרים של אונדריה על…‬

313
00:20:16,131 --> 00:20:19,468
‫"אבא שלי עשה את זה.‬
‫אמא שלי עשתה את זה. בלה, בלה, בלה."‬

314
00:20:20,302 --> 00:20:24,890
‫עד היום, עם כל זה, אני לא סובלת שקרנים.‬

315
00:20:26,058 --> 00:20:31,396
‫הטרדתי אותם קשות‬
‫שהם היו כל כך נואשים‬

316
00:20:31,480 --> 00:20:34,942
‫שרדפתי אחריהם ישר אל זרועות המשטרה.‬

317
00:20:35,025 --> 00:20:40,155
‫ודניס באומן בעל הידע הפלילי‬
‫לקח את הכוס ושתה ממנה.‬

318
00:20:40,906 --> 00:20:44,243
‫והוריד אותה והוורדינק אמר, "תודה רבה".‬

319
00:20:45,535 --> 00:20:49,248
‫בדקנו את הדנ"א שלו וקיבלנו את התוצאות.‬

320
00:20:49,331 --> 00:20:52,793
‫לפי הדוח, הדנ"א על כיסוי המיטה,‬

321
00:20:52,876 --> 00:20:56,421
‫הוא 100 אחוז הדנ"א של דניס באומן.‬

322
00:21:04,263 --> 00:21:06,390
‫אנחנו בדרך לכלא.‬

323
00:21:06,473 --> 00:21:09,685
‫אני אגיע כדי לנסות לדבר עם דניס באומן.‬

324
00:21:11,144 --> 00:21:13,355
‫דניס הוא טיפוס מוזר לפעמים,‬

325
00:21:14,064 --> 00:21:17,818
‫והכול תלוי באיזה מצב רוח הוא היום‬

326
00:21:18,402 --> 00:21:20,487
‫אם הוא ידבר איתי או לא.‬

327
00:21:23,740 --> 00:21:24,574
‫היי, דניס.‬

328
00:21:25,158 --> 00:21:26,201
‫איך קוראים לך?‬

329
00:21:26,285 --> 00:21:27,369
‫ג'ון.‬

330
00:21:27,452 --> 00:21:30,747
‫רציתי להסיר את המילה "בלש" מהתואר שלי.‬
‫לא נכנסתי עם תג.‬

331
00:21:30,831 --> 00:21:33,000
‫רציתי שהוא ידע שאני ג'ון סמית'.‬

332
00:21:33,083 --> 00:21:35,460
‫אני לא הבלש סמית'. אני ג'ון סמית'.‬

333
00:21:35,961 --> 00:21:37,963
‫רציתי לשאול אם אתה רוצה משהו לאכול.‬

334
00:21:38,046 --> 00:21:38,964
‫לא.‬

335
00:21:39,047 --> 00:21:42,342
‫הייתי שם כשהוא לא רצה‬
‫לאכול את האוכל שלהם כדי לומר,‬

336
00:21:42,426 --> 00:21:44,136
‫"אני יכול להביא לך משהו?"‬

337
00:21:44,928 --> 00:21:47,681
‫והוא היה מאוד ספציפי בבקשה שלו.‬

338
00:21:47,764 --> 00:21:50,976
‫קפה שחור, שקדים, ללא מלח.‬

339
00:21:51,852 --> 00:21:55,480
‫הוא רצה להיות זה שישלוט‬
‫בטון ובקצב של הריאיון‬

340
00:21:55,564 --> 00:21:58,317
‫בעזרת הטקטיקה והמשחקים שהוא היה משחק.‬

341
00:21:58,817 --> 00:22:00,569
‫היה קצת משחק של חתול ועכבר.‬

342
00:22:01,862 --> 00:22:06,325
‫היי, דניס, אתה רוצה להיות בשליטה?‬
‫אתה הקפטן של הספינה שלך.‬

343
00:22:07,326 --> 00:22:08,910
‫הוא אפילו לא כאן.‬

344
00:22:09,619 --> 00:22:12,914
‫לא, הוא הוריד לי את האזיקים‬
‫וסגר את הדלת ויצא.‬

345
00:22:15,834 --> 00:22:17,627
‫הוא קנה לי סטארבקס, קלייה כהה.‬

346
00:22:17,711 --> 00:22:19,004
‫אני שותה את זה ברגע זה.‬

347
00:22:19,087 --> 00:22:21,590
‫הוא אמר שנוכל לדבר‬
‫בזמן שאשתה את הקפה שלי.‬

348
00:22:23,008 --> 00:22:24,718
‫הוא היה ממש נחמד, מותק.‬

349
00:22:26,094 --> 00:22:27,971
‫המטרה הסופית הייתה וידוי.‬

350
00:22:28,055 --> 00:22:31,058
‫אני רוצה לדעת מה עשית‬
‫בנורפולק, וירג'יניה בספטמבר 1980.‬

351
00:22:31,141 --> 00:22:33,477
‫אבל כדי להגיע לנקודה הזאת‬

352
00:22:33,560 --> 00:22:37,481
‫התרכזנו ב"אני כאן כדי לעזור לך כמה שאוכל.‬

353
00:22:37,564 --> 00:22:39,483
‫"אני כאן כדי להיות אוזן קשבת.‬

354
00:22:40,108 --> 00:22:42,152
‫"וזה לא חייב להיות על החקירה.‬

355
00:22:42,235 --> 00:22:43,737
‫"אנחנו יכולים לדבר על כל דבר."‬

356
00:22:43,820 --> 00:22:45,405
‫ופשוט נתתי לו לדבר.‬

357
00:22:46,323 --> 00:22:48,742
‫כלומר, במשך שעות על גבי שעות.‬

358
00:22:48,825 --> 00:22:50,952
‫איך הברכיים שלך? אני זוכר…‬

359
00:22:51,036 --> 00:22:52,621
‫בסדר. הגב שלי הורג אותי.‬

360
00:22:52,704 --> 00:22:53,705
‫הגב הורג אותך?‬

361
00:22:53,789 --> 00:22:58,835
‫אספתי כלי נשק עם להבים מאז שהייתי בן 12.‬

362
00:22:58,919 --> 00:23:01,963
‫כן.‬
‫-יש לי 115, בסדר?‬

363
00:23:02,464 --> 00:23:07,969
‫אף פעם בחיי לא שמעתי‬
‫את אמא שלי אומרת, "אני אוהבת אותך".‬

364
00:23:08,053 --> 00:23:10,555
‫והדבר האחרון שאבא שלי אמר לי היה,‬

365
00:23:10,639 --> 00:23:13,767
‫"לאמא שלך יש לב זהב. קשה וקר."‬

366
00:23:14,684 --> 00:23:19,523
‫הצלחתי לבנות את הקשר הזה איתו‬
‫כך שבסופו של דבר הוא יחשוב,‬

367
00:23:19,606 --> 00:23:21,441
‫"היי, הבחור הזה מבין אותי.‬

368
00:23:21,525 --> 00:23:24,277
‫"הבחור הזה מבין‬
‫למה עשיתי את הדברים שעשיתי."‬

369
00:23:24,986 --> 00:23:28,490
‫ואז דניס סוף סוף דיבר איתי על המקרה.‬

370
00:23:30,617 --> 00:23:32,744
‫הלכתי לשבועיים של מילואים.‬

371
00:23:33,829 --> 00:23:37,332
‫והייתי שם בערך שבוע וחצי.‬

372
00:23:39,167 --> 00:23:42,629
‫אני במרחק 960 ק"מ מכל מי שאני מכיר.‬

373
00:23:43,922 --> 00:23:46,383
‫אני לחוץ בטירוף.‬

374
00:23:49,136 --> 00:23:51,638
‫אז אחרי שבוע וחצי בערך,‬
‫אמרתי, "שיזדיינו.‬

375
00:23:51,721 --> 00:23:53,432
‫"אני חייב לרדת מהספינה הזאת."‬

376
00:23:54,724 --> 00:23:56,977
‫יצאתי החוצה והסתובבתי.‬

377
00:24:00,647 --> 00:24:02,482
‫ונכנסתי לבר קטן.‬

378
00:24:03,900 --> 00:24:07,154
‫והתיישבתי, והזמנתי בורבון כפול וקולה.‬

379
00:24:08,613 --> 00:24:14,828
‫טוב, השתכרתי בטירוף.‬
‫הייתי ממש שיכור מת.‬

380
00:24:15,662 --> 00:24:17,247
‫- רחוב גרנבי -‬

381
00:24:17,330 --> 00:24:18,206
‫היה חשוך.‬

382
00:24:19,624 --> 00:24:21,334
‫לא ידעתי איפה אני.‬

383
00:24:24,171 --> 00:24:25,755
‫והלכתי ברחוב.‬

384
00:24:26,256 --> 00:24:28,633
‫וחלפתי על פני איזה בית.‬

385
00:24:30,427 --> 00:24:31,928
‫כל האורות כבויים.‬

386
00:24:32,429 --> 00:24:34,139
‫אין מכונית בחניה.‬

387
00:24:35,557 --> 00:24:39,519
‫וחשבתי, "מעניין אם יש להם‬
‫כסף מזומן איפשהו".‬

388
00:24:40,353 --> 00:24:43,148
‫אז הלכתי לחלק האחורי של הבית.‬

389
00:24:44,941 --> 00:24:46,526
‫וניגשתי לחלון.‬

390
00:24:47,277 --> 00:24:52,032
‫ולחלון היה וו ותפס כדי לנעול אותו.‬

391
00:24:53,825 --> 00:24:55,785
‫אז הוצאתי אולר.‬

392
00:24:56,786 --> 00:24:58,038
‫פתחתי את החלון.‬

393
00:24:59,080 --> 00:25:01,249
‫כמעט נפלתי לתוך הבית. הייתי שיכור.‬

394
00:25:01,333 --> 00:25:03,919
‫כלומר, הייתי פשוט שיכור.‬

395
00:25:07,631 --> 00:25:10,425
‫נכנסתי לבית,‬
‫וזה הסלון.‬

396
00:25:11,343 --> 00:25:13,720
‫אני מחפש כסף. בסדר?‬

397
00:25:15,055 --> 00:25:16,431
‫הלכתי למטבח.‬

398
00:25:17,933 --> 00:25:19,768
‫והסתכלתי בצנצנת העוגיות.‬

399
00:25:20,519 --> 00:25:21,520
‫שום דבר.‬

400
00:25:22,562 --> 00:25:23,939
‫הייתה דלת נוספת.‬

401
00:25:27,108 --> 00:25:28,735
‫אבל כשפתחתי את הדלת,‬

402
00:25:29,402 --> 00:25:35,116
‫היא התיישבה והתחילה לצרוח,‬
‫וכיסיתי את פיה ביד שמאל.‬

403
00:25:35,659 --> 00:25:37,619
‫וניסיתי לדחוף אותה חזרה למטה‬
‫עם יד ימין.‬

404
00:25:37,702 --> 00:25:40,372
‫האולר הקטן עדיין היה ביד שלי.‬

405
00:25:40,455 --> 00:25:41,289
‫כן.‬

406
00:25:41,831 --> 00:25:45,710
‫וכשניסיתי לדחוף אותה חזרה למטה,‬
‫היא תפסה את היד הזאת.‬

407
00:25:46,836 --> 00:25:48,463
‫וזה נכנס ישר לשם.‬

408
00:25:49,548 --> 00:25:52,968
‫אז כשהוא אומר לי את זה‬
‫ומתאר את זה,‬

409
00:25:53,051 --> 00:25:55,053
‫הוא גם עושה את התנועה הזאת‬

410
00:25:55,762 --> 00:25:59,474
‫כדי שזה ייראה שזו אשמתה.‬

411
00:25:59,558 --> 00:26:01,977
‫היא זו שדחפה אותו לפגוע בה.‬

412
00:26:03,853 --> 00:26:05,814
‫כשהתחלתי להירגע,‬

413
00:26:07,399 --> 00:26:10,610
‫היא עדיין שכבה על המיטה, והיא זזה.‬

414
00:26:11,570 --> 00:26:13,572
‫ואמרתי "גברת, אני הולך".‬

415
00:26:15,365 --> 00:26:17,284
‫ויצאתי מהדלת הראשית.‬

416
00:26:18,535 --> 00:26:22,872
‫והוא פשוט מתעלם לגמרי‬
‫מכל שאר הפרטים המרכזיים‬

417
00:26:23,582 --> 00:26:26,126
‫אבל זוכר מתי הוא עזב ושהיא ישבה‬

418
00:26:26,209 --> 00:26:27,919
‫והוא אמר, "גברת, אני הולך".‬

419
00:26:28,503 --> 00:26:32,257
‫ומאותו רגע ידעתי‬
‫שהוא מניח את הבסיס‬

420
00:26:32,340 --> 00:26:35,594
‫כדי למזער את כל מה שהוא עשה באותו לילה.‬

421
00:26:38,054 --> 00:26:39,723
‫תן לי לשאול אותך, דניס.‬

422
00:26:40,932 --> 00:26:44,311
‫האם תוכל לבטא במילים ולתאר‬

423
00:26:45,854 --> 00:26:48,106
‫מה הרגשת באותו רגע?‬

424
00:26:49,107 --> 00:26:50,442
‫זה כדי…‬

425
00:26:52,152 --> 00:26:54,487
‫להאניש את הרגשות שלך.‬

426
00:26:56,823 --> 00:26:57,907
‫זה היה שד.‬

427
00:27:04,623 --> 00:27:06,124
‫ספר לי על השד הזה.‬

428
00:27:07,792 --> 00:27:12,422
‫אז הוא שינה לגמרי‬
‫את הקול שלו, ההתנהגות שלו.‬

429
00:27:12,505 --> 00:27:16,426
‫הוא התחיל לדבר ברכות, כמעט כמו אחוז דיבוק.‬

430
00:27:17,344 --> 00:27:20,263
‫ואז הוא מתחיל לצייר את השד על הנייר.‬

431
00:27:21,848 --> 00:27:23,058
‫הנה דניס.‬

432
00:27:25,018 --> 00:27:29,606
‫והשד היה פעם ממש כאן בחזית. כן?‬

433
00:27:30,315 --> 00:27:37,030
‫אז בזמן שהוא מדבר, המעגל גדל יותר ויותר.‬

434
00:27:37,822 --> 00:27:44,579
‫והיה לו זקן מחודד וקרניים וטפרים.‬

435
00:27:45,497 --> 00:27:46,373
‫בסדר.‬

436
00:27:47,290 --> 00:27:49,042
‫השד כאן.‬

437
00:27:52,253 --> 00:27:54,089
‫והוא עדיין מנסה לצאת.‬

438
00:27:58,343 --> 00:27:59,511
‫אבל אני לא אתן לו.‬

439
00:28:01,012 --> 00:28:05,100
‫כלומר, הוא היה שונה לגמרי‬
‫כשהוא דיבר על השד הזה.‬

440
00:28:06,559 --> 00:28:11,856
‫אז זה היה זמן טוב להתעמת איתו‬
‫בנוגע לבעיות הברורות.‬

441
00:28:13,024 --> 00:28:15,527
‫אתה זוכר ששכבת איתה?‬
‫-לא.‬

442
00:28:15,610 --> 00:28:18,822
‫זה העניין, דניס. אנחנו חייבים…‬
‫-אני לא רואה את זה. אני…‬

443
00:28:18,905 --> 00:28:21,491
‫אני מסתכל. בסדר? אני מסתכל.‬

444
00:28:21,574 --> 00:28:23,451
‫או שאתה מכחיש…‬
‫-לא, אני לא.‬

445
00:28:23,535 --> 00:28:26,746
‫לא, אני לא מכחיש. אני רק מסתכל. ו…‬

446
00:28:29,541 --> 00:28:32,335
‫אתה רואה אותה יושבת…‬
‫-אני רואה את הבטן שלה.‬

447
00:28:32,419 --> 00:28:33,336
‫בסדר.‬

448
00:28:33,420 --> 00:28:35,004
‫כשאני מכניס את הסכין…‬

449
00:28:35,088 --> 00:28:37,340
‫אז ברור שהיא לא הייתה לבושה.‬

450
00:28:37,424 --> 00:28:39,050
‫לא, היא הייתה לבושה.‬

451
00:28:40,051 --> 00:28:43,471
‫אז כנראה שהיא לא הייתה לבושה כאן‬
‫אם ראית את הבטן שלה.‬

452
00:28:44,556 --> 00:28:46,433
‫אתה כיסחת את הבחורה הזאת.‬

453
00:28:47,517 --> 00:28:48,351
‫לא!‬

454
00:28:48,435 --> 00:28:50,520
‫כיסחת את הבחורה הזאת.‬

455
00:28:51,146 --> 00:28:53,189
‫ודקרת את הבחורה הזאת.‬

456
00:28:53,273 --> 00:28:57,110
‫אני לא. דקרתי אותה רק פעם אחת. פעם…‬

457
00:28:57,193 --> 00:28:58,403
‫איך אתה יודע?‬

458
00:28:58,486 --> 00:29:02,449
‫פעם אחת!‬
‫-אם היית כל כך שיכור…‬

459
00:29:02,532 --> 00:29:06,077
‫כשאני… כי אני עדיין רואה את זה בראשי.‬

460
00:29:06,161 --> 00:29:08,955
‫אבל אתה לא רואה שום דבר אחר…‬
‫-לא, אני לא יכול.‬

461
00:29:09,456 --> 00:29:10,582
‫אז אתה לא יודע.‬

462
00:29:13,752 --> 00:29:16,087
‫קת'לין נדקרה בחזה.‬

463
00:29:17,630 --> 00:29:18,757
‫גם בגב.‬

464
00:29:19,257 --> 00:29:22,010
‫ידיה היו קשורות מאחורי גבה עם חבל.‬

465
00:29:22,093 --> 00:29:24,637
‫כבל חשמל היה קשור סביב צווארה.‬

466
00:29:24,721 --> 00:29:25,972
‫הפה שלה היה חסום.‬

467
00:29:26,890 --> 00:29:29,559
‫היו מספר חבורות על גופה‬

468
00:29:29,642 --> 00:29:33,480
‫מהראש עד לאזור הבטן.‬

469
00:29:35,023 --> 00:29:38,401
‫אחרי ששמע את זה, הוא השתנה לגמרי.‬

470
00:29:38,485 --> 00:29:41,404
‫הוא לא הסתכל עליי.‬
‫הוא לא רצה לדבר איתי יותר.‬

471
00:29:41,488 --> 00:29:43,072
‫הוא לא הסכים לשבת מולי.‬

472
00:29:43,156 --> 00:29:45,241
‫וזה לא היה אופייני לו.‬

473
00:29:46,034 --> 00:29:48,036
‫מאוד ילדותי במובן מסוים.‬

474
00:29:49,204 --> 00:29:50,413
‫אני לא עשיתי את זה.‬

475
00:29:52,540 --> 00:29:56,377
‫תחשוב על זה,‬
‫ואני אחזיר אותך לכלא, בסדר?‬

476
00:29:56,878 --> 00:29:58,004
‫אני לא עשיתי את זה.‬

477
00:30:00,465 --> 00:30:02,175
‫תן לי כמה דקות, דניס.‬

478
00:30:04,469 --> 00:30:05,303
‫אני לא…‬

479
00:30:06,262 --> 00:30:07,388
‫אני לא עשיתי את זה.‬

480
00:30:11,726 --> 00:30:13,019
‫אני לא עשיתי את זה.‬

481
00:30:18,983 --> 00:30:20,109
‫שוב עשיתי את זה.‬

482
00:30:22,320 --> 00:30:23,613
‫שוב עשיתי את זה.‬

483
00:30:30,453 --> 00:30:35,083
‫בנקודה הזאת,‬
‫הייתי מרוצה ממה שקיבלתי ממנו‬

484
00:30:35,166 --> 00:30:38,044
‫כי ידעתי שיהיה לו קשה‬

485
00:30:38,127 --> 00:30:40,672
‫להתגבר על ההודאה בבית המשפט.‬

486
00:30:41,381 --> 00:30:42,757
‫אני לא עשיתי את זה.‬

487
00:30:47,220 --> 00:30:48,513
‫אתה מוכן לחזור?‬
‫-כן.‬

488
00:30:48,596 --> 00:30:49,472
‫בסדר.‬

489
00:30:51,724 --> 00:30:52,600
‫אתה בסדר?‬

490
00:30:54,519 --> 00:30:55,395
‫לא.‬

491
00:31:00,316 --> 00:31:06,739
‫עכשיו שאת יודעת‬
‫שדני ביצע רצח בווירג'יניה,‬

492
00:31:06,823 --> 00:31:10,201
‫יש לך חששות לגבי אונדריה?‬

493
00:31:11,119 --> 00:31:14,163
‫אני לא יודעת למה להאמין כרגע. באמת שלא.‬

494
00:31:14,247 --> 00:31:18,251
‫את מאמינה לנו‬
‫כשאנחנו אומרים לך שהוא עשה את זה?‬

495
00:31:18,334 --> 00:31:21,254
‫או שאת עדיין מקווה שהוא לא עשה את זה?‬

496
00:31:22,297 --> 00:31:24,132
‫תמיד יש תקווה.‬

497
00:31:24,215 --> 00:31:27,093
‫תמיד יש תקווה שאונדריה לא מתה.‬

498
00:31:27,176 --> 00:31:28,052
‫אני יודע.‬

499
00:31:29,554 --> 00:31:32,056
‫העבר הפלילי הידוע של דניס באומן‬

500
00:31:32,140 --> 00:31:36,144
‫והעובדה שבתו נעדרת‬
‫והוא זה שדיווח עליה כנעדרת.‬

501
00:31:36,227 --> 00:31:39,397
‫הוא בהחלט בראש הרשימה בתור חשוד.‬

502
00:31:40,148 --> 00:31:41,941
‫בנוסף אליו,‬

503
00:31:42,025 --> 00:31:44,027
‫האישה שגרה איתו‬

504
00:31:44,652 --> 00:31:47,196
‫במשך 30 השנים האלה שאונדריה נעדרת.‬

505
00:31:48,406 --> 00:31:50,950
‫השאלה היא אם יש משהו שצריך לדעת,‬

506
00:31:51,034 --> 00:31:52,243
‫האם היא יודעת את זה?‬

507
00:31:54,037 --> 00:31:58,958
‫חלק משמעותי של הסיפור הזה עוסק בברנדה.‬

508
00:31:59,918 --> 00:32:02,503
‫שלום, זוהי שיחת גוביינא מ…‬

509
00:32:02,587 --> 00:32:03,755
‫דניס באומן.‬

510
00:32:04,297 --> 00:32:06,841
‫לקבלת השיחה, נא להקיש אחת.‬

511
00:32:08,343 --> 00:32:10,637
‫היי, קיבלת משהו היום?‬

512
00:32:17,310 --> 00:32:18,519
‫לא היית צריך.‬

513
00:32:21,564 --> 00:32:23,024
‫גרמת לי לבכות.‬

514
00:32:23,107 --> 00:32:25,360
‫בכיתי כשהזמנתי אותם.‬

515
00:32:27,070 --> 00:32:30,156
‫חבל ההצלה היחיד שלו‬
‫למישהו בעולם הייתה ברנדה.‬

516
00:32:30,907 --> 00:32:32,033
‫אין לו אף אחד אחר.‬

517
00:32:33,993 --> 00:32:37,622
‫היינו צריכים לעשות משהו‬
‫כשיצאת בפעם הראשונה.‬

518
00:32:38,247 --> 00:32:40,208
‫היינו צריכים ללכת לייעוץ.‬

519
00:32:41,042 --> 00:32:43,711
‫היינו צריכים למצוא פתרון לכול.‬

520
00:32:43,795 --> 00:32:48,758
‫היא הייתה אישה מסורה ועמדה לצדו והאמינה‬

521
00:32:48,841 --> 00:32:51,135
‫שהוא יכול להשתפר והוא ישתפר.‬

522
00:32:52,428 --> 00:32:53,346
‫אני אוהבת אותך.‬

523
00:32:53,846 --> 00:32:55,139
‫גם אני אוהב אותך.‬

524
00:32:55,223 --> 00:32:57,225
‫למרות שלפעמים אני חושבת שאתה ארור.‬

525
00:32:58,226 --> 00:33:01,980
‫אני לא מאשים אותך בכלל, מתוקה.‬
‫אני צריך להיות בבית. אני לא.‬

526
00:33:03,231 --> 00:33:06,067
‫עקבנו אחרי שיחות הטלפון שלהם.‬

527
00:33:06,567 --> 00:33:11,489
‫התברר שהוא עדיין רצה את חסותה.‬

528
00:33:12,323 --> 00:33:15,535
‫הוא עדיין אהב אותה.‬
‫הוא קיווה שברנדה עדיין אוהבת אותו.‬

529
00:33:16,035 --> 00:33:17,078
‫אני אוהב אותך.‬

530
00:33:18,037 --> 00:33:20,665
‫לפני 40 שנה, היית צריך לחשוב על זה.‬

531
00:33:21,541 --> 00:33:23,876
‫אבל לפני 40 שנה, יצאתי מדעתי.‬

532
00:33:23,960 --> 00:33:27,964
‫הלוואי שלא היית נוסע‬
‫לווירג'יניה לפני 40 שנה.‬

533
00:33:28,047 --> 00:33:29,257
‫כן, גם אני.‬

534
00:33:32,593 --> 00:33:35,722
‫אני פשוט המומה מזה.‬

535
00:33:35,805 --> 00:33:38,558
‫איזה מין בן אדם…‬
‫איזו מין אישה תישאר עם דבר כזה?‬

536
00:33:40,018 --> 00:33:44,188
‫לחשוב על ברנדה מטריף אותי‬
‫יותר מלחשוב על דניס.‬

537
00:33:45,523 --> 00:33:48,484
‫אני מאשימה אותה באותה המידה. באמת.‬

538
00:33:48,568 --> 00:33:50,570
‫היה לה הרבה זמן לחשוב על זה,‬

539
00:33:50,653 --> 00:33:53,614
‫ולא היה לה אכפת מאף אחד פרט מעצמה ומדניס.‬

540
00:33:54,115 --> 00:33:56,117
‫אז היא ראויה לזעם שלי.‬

541
00:33:56,784 --> 00:34:01,414
‫את לא רוצה להאמין‬
‫שזה האדם שהתחתנת איתו ושאת אוהבת‬

542
00:34:01,497 --> 00:34:03,875
‫ורוצה לבלות את שארית חייך איתו.‬

543
00:34:03,958 --> 00:34:08,755
‫אבל כשיש לך הוכחה‬
‫שהוא עשה את הדברים האלה,‬

544
00:34:08,838 --> 00:34:12,133
‫איך את יכולה פשוט לא להקשיב?‬

545
00:34:12,633 --> 00:34:15,094
‫- משטרת המדינה -‬

546
00:34:15,178 --> 00:34:18,473
‫למרות שדניס נעצר על רצח אכזרי‬

547
00:34:18,556 --> 00:34:20,558
‫שהתרחש בווירג'יניה,‬

548
00:34:21,309 --> 00:34:26,105
‫המטרה שלנו במישיגן‬
‫היא עדיין למצוא את אונדריה.‬

549
00:34:26,939 --> 00:34:30,568
‫ידענו שדניס רצה להישאר במישיגן.‬

550
00:34:31,277 --> 00:34:33,696
‫ידענו שהוא יוסגר לווירג'יניה.‬

551
00:34:33,780 --> 00:34:36,824
‫אז חשבנו על התוכנית, עם התחבולה.‬

552
00:34:37,408 --> 00:34:41,579
‫אתה יודע, ביקור באופן אישי‬
‫יהיה בלתי אפשרי בווירג'יניה.‬

553
00:34:42,747 --> 00:34:43,623
‫אני יודע.‬

554
00:34:43,706 --> 00:34:47,919
‫סו שאלה אם אני אארוז את החפצים‬
‫ואעבור לגור בווירג'יניה לזמן מה.‬

555
00:34:48,628 --> 00:34:50,797
‫אמרתי, "לא, אני לא יכולה".‬
‫-לא.‬

556
00:34:51,923 --> 00:34:53,925
‫ברנדה נמצאת כאן במישיגן.‬

557
00:34:54,509 --> 00:34:59,388
‫אז אם הוא יודע‬
‫שהוא הולך לבלות את שארית חייו בכלא,‬

558
00:34:59,472 --> 00:35:01,766
‫איפה הוא היה מעדיף לבלות את הזמן הזה?‬

559
00:35:01,849 --> 00:35:05,478
‫ואנחנו משערים‬
‫שהוא היה מעדיף להיות במישיגן,‬

560
00:35:05,561 --> 00:35:08,272
‫כדי שברנדה תוכל לנסוע לבקר אותו.‬

561
00:35:09,440 --> 00:35:12,360
‫החלטנו להציע הצעה טנטטיבית לדניס באומן‬

562
00:35:12,443 --> 00:35:15,071
‫שאם הוא יסכים להגיד את האמת על אונדריה,‬

563
00:35:15,154 --> 00:35:18,574
‫אז נשקול לאפשר לו להישאר במישיגן.‬

564
00:35:19,951 --> 00:35:22,829
‫זה מה שאני יכול לעשות‬

565
00:35:22,912 --> 00:35:25,206
‫וכבר קיבלתי רשות לעשות,‬

566
00:35:26,374 --> 00:35:29,710
‫אם אני אדע איפה אונדריה,‬

567
00:35:30,211 --> 00:35:31,838
‫ואם אוכל למצוא את אונדריה,‬

568
00:35:32,338 --> 00:35:36,300
‫ואוכל לספק סגירת מעגל לברנדה ולך,‬

569
00:35:38,052 --> 00:35:40,805
‫אז אני אוכל להשאיר אותך כאן במישיגן.‬

570
00:35:41,305 --> 00:35:45,685
‫אני אוכל להשאיר אותך קרוב לברנדה ולוונסה.‬

571
00:35:45,768 --> 00:35:48,146
‫אבל אין לי מה לעשות בקשר לזה.‬

572
00:35:48,646 --> 00:35:52,984
‫הוא היה קשה. הוא היה עקשן‬
‫כי הייתה לו קבוצת תמיכה לצידו.‬

573
00:35:53,484 --> 00:35:57,238
‫ברנדה באומן תמכה בו. הבת שלו תמכה בו.‬

574
00:35:57,321 --> 00:35:59,198
‫יהיה נחמד להשאיר אותך במדינה,‬

575
00:35:59,282 --> 00:36:02,243
‫אבל אתה לא תודה במשהו שלא עשית.‬

576
00:36:03,619 --> 00:36:06,038
‫אני כל הזמן אומר להם את זה.‬

577
00:36:06,122 --> 00:36:11,002
‫והוא אומר, "טוב, אתה יודע,‬
‫תאונות קורות או…"‬

578
00:36:11,085 --> 00:36:17,008
‫אמרתי לו אתמול,‬
‫"לא הורגים משפחה. לא עושים את זה".‬

579
00:36:17,758 --> 00:36:21,179
‫"אמרתי, "אפשר לכעוס עליהם.‬
‫אפשר לצעוק עליהם.‬

580
00:36:21,262 --> 00:36:25,057
‫"לפעמים רבים. אבל לא הורגים אותם."‬

581
00:36:25,641 --> 00:36:29,896
‫והם אמרו, "טוב, אתה לא אמור‬
‫להרוג אף אחד". אלוהים.‬

582
00:36:30,521 --> 00:36:34,525
‫אין להם מושג מהי משפחה אמיתית, אני חושב.‬

583
00:36:34,609 --> 00:36:39,030
‫אה! הם חפרו בורות ענקיים‬
‫בכל האזור של שאדו.‬

584
00:36:41,032 --> 00:36:46,454
‫כן, אז בסדר.‬
‫אז הם חפרו את החצר האחורית?‬

585
00:36:46,537 --> 00:36:47,955
‫בכל רחבי החצר האחורית.‬

586
00:36:48,039 --> 00:36:49,498
‫אלוהים.‬

587
00:36:50,333 --> 00:36:53,294
‫אני לא יודע מה הם מחפשים. באמת שלא.‬

588
00:36:53,920 --> 00:36:56,923
‫כשמשטרת נורפולק הגיעה לעצור את מר באומן‬

589
00:36:57,006 --> 00:36:58,799
‫על הרצח של קת'לין דויל,‬

590
00:36:59,300 --> 00:37:03,512
‫עזרנו להם עם החיפוש בנכס‬

591
00:37:04,055 --> 00:37:06,933
‫עם רדאר חודר קרקע וכלבי גישוש גוויות.‬

592
00:37:07,433 --> 00:37:10,144
‫חיפשנו ראיות בתיק של קת'לין דויל,‬

593
00:37:10,228 --> 00:37:16,776
‫אבל גם חיפשנו שאריות‬
‫או שרידים של אונדריה בשטחו.‬

594
00:37:18,236 --> 00:37:22,031
‫זו הרגשה ממש מוזרה שקשה לי לתאר,‬

595
00:37:22,114 --> 00:37:25,159
‫עצב ובחילה,‬

596
00:37:25,243 --> 00:37:27,870
‫"אתה מתכוון שעדיין לא הוצאת אותה מהאדמה?"‬

597
00:37:29,372 --> 00:37:30,665
‫הייתי בטוחה בעצמי.‬

598
00:37:30,748 --> 00:37:34,627
‫הייתי בטוחה שהם ימצאו‬
‫מה שאמרתי להם שהם ימצאו.‬

599
00:37:35,127 --> 00:37:38,673
‫אבל זה לא צלח. לא מצאנו כלום.‬

600
00:37:42,843 --> 00:37:47,265
‫הפעלנו לחץ על דניס בקשר לאונדריה.‬

601
00:37:47,348 --> 00:37:50,476
‫אני לא יודע איפה הבת שלי.‬

602
00:37:51,102 --> 00:37:53,646
‫אני כל הזמן אומר לך את זה, ואתה חוזר ל…‬

603
00:37:53,729 --> 00:37:56,565
‫"אתה יודע, אולי הייתה תאונה,‬

604
00:37:56,649 --> 00:38:00,653
‫"או שאולי איבדת את העשתונות או…"‬

605
00:38:00,736 --> 00:38:04,198
‫אתה לא מאבד את העשתונות‬
‫עם הילדה שלך והורג אותה.‬

606
00:38:04,282 --> 00:38:05,241
‫פשוט לא!‬

607
00:38:05,324 --> 00:38:08,119
‫הוא נאלץ להמציא סיפורים.‬

608
00:38:08,202 --> 00:38:10,079
‫אז ידעתי שבשלב מסוים‬

609
00:38:10,162 --> 00:38:12,540
‫הוא יתחיל להתמקח על אלקסיס.‬

610
00:38:12,623 --> 00:38:13,666
‫- חדר ראיונות 3 -‬

611
00:38:13,749 --> 00:38:18,462
‫ופתאום דניס הביע רצון להיפגש עם ברנדה.‬

612
00:38:18,546 --> 00:38:21,090
‫וזו בקשה מאוד מיוחדת,‬

613
00:38:21,173 --> 00:38:25,052
‫אז קיבלנו אישור ממשרד השריף‬

614
00:38:25,136 --> 00:38:29,765
‫לקיים פגישה בין דניס וברנדה‬

615
00:38:29,849 --> 00:38:33,227
‫בפיקוח שלי ושל הבלש הוורדינק.‬

616
00:38:34,270 --> 00:38:38,107
‫כשדניס הובא חזרה לחדר הראיונות,‬

617
00:38:38,190 --> 00:38:39,650
‫פגשתי אותו במסדרון.‬

618
00:38:39,734 --> 00:38:43,321
‫והדבר הראשון שהוא אמר היה,‬
‫"אני מקווה שהמצלמות שלך פועלות".‬

619
00:38:47,241 --> 00:38:48,868
‫היי.‬
‫-שבי כאן, ברנדה.‬

620
00:38:48,951 --> 00:38:50,411
‫היי, ברנדה. שבי.‬

621
00:38:52,455 --> 00:38:55,166
‫זה מיוחד. הם לא עושים את זה.‬

622
00:38:55,249 --> 00:38:57,084
‫והסיבה היחידה שהם עשו את זה…‬

623
00:39:00,129 --> 00:39:05,593
‫מותק, עשיתי כמה דברים‬
‫שאני ממש מתבייש בהם.‬

624
00:39:07,261 --> 00:39:08,220
‫בחיי.‬

625
00:39:11,599 --> 00:39:12,725
‫אונדריה מתה.‬

626
00:39:14,435 --> 00:39:16,354
‫היא מתה מההתחלה.‬

627
00:39:23,402 --> 00:39:26,489
‫חזרתי הביתה באותו יום עם התינוקת,‬
‫והתינוקת ישנה.‬

628
00:39:29,950 --> 00:39:33,204
‫ולקחתי את התינוקת לסלון‬
‫והשכבתי אותה על הספה.‬

629
00:39:33,704 --> 00:39:35,998
‫ועליתי במעלה המדרגות.‬

630
00:39:39,752 --> 00:39:42,046
‫אונדריה יצאה מחדר השינה שלנו.‬

631
00:39:43,422 --> 00:39:47,093
‫ואמרתי, "מה את עושה?"‬
‫והיא אמרה שהיא עוזבת.‬

632
00:39:48,719 --> 00:39:50,221
‫התחלנו להתווכח.‬

633
00:39:51,847 --> 00:39:55,559
‫ואמרתי, "לא את לא עוזבת.‬
‫את לא הולכת לשום מקום".‬

634
00:39:55,643 --> 00:39:58,020
‫והיא אמרה, "טוב, אני פשוט…‬

635
00:39:59,146 --> 00:40:01,941
‫"אגיד שוב ליועצים שהתעללת בי."‬

636
00:40:03,234 --> 00:40:06,070
‫ואמרתי, "לא, את לא". והכיתי אותה.‬

637
00:40:15,871 --> 00:40:18,499
‫והיא נפלה לאחור במורד המדרגות.‬

638
00:40:23,254 --> 00:40:26,132
‫לא! לא עשית את זה!‬

639
00:40:26,215 --> 00:40:28,551
‫אל תודה במשהו שלא עשית!‬

640
00:40:28,634 --> 00:40:29,802
‫זה כואב, מותק.‬

641
00:40:38,519 --> 00:40:40,187
‫רצתי במדרגות.‬

642
00:40:44,108 --> 00:40:47,153
‫ובדקתי, ולא היה לה דופק.‬

643
00:40:48,779 --> 00:40:50,281
‫והיא לא נשמה.‬

644
00:40:54,076 --> 00:40:55,202
‫והיה לה…‬

645
00:40:56,537 --> 00:40:59,957
‫זה פשוט לא הרגיש נכון, הצוואר שלה.‬
‫הצוואר שלה היה במצב רע.‬

646
00:41:01,041 --> 00:41:02,835
‫והראש שלה התהפך,‬

647
00:41:03,502 --> 00:41:07,715
‫והיא פשוט בהתה,‬
‫כמו עיני בובה שמביטות לשום מקום.‬

648
00:41:12,636 --> 00:41:13,762
‫היא מתה.‬

649
00:41:23,314 --> 00:41:24,732
‫לא יכולתי לאבד אותך.‬

650
00:41:26,358 --> 00:41:29,403
‫ואת ונסה. היא הייתה רק בת 14 חודשים.‬

651
00:41:31,822 --> 00:41:33,532
‫ולא ידעתי מה לעשות.‬

652
00:41:34,158 --> 00:41:37,828
‫כי ידעתי שאם אתקשר ואגיד להם משהו,‬

653
00:41:39,747 --> 00:41:41,665
‫הם יחזירו אותי לכלא.‬

654
00:41:46,712 --> 00:41:48,339
‫עטפתי אותה בשמיכה‬

655
00:41:49,215 --> 00:41:52,551
‫והוצאתי אותה והחבאתי את הגופה שלה במחסן.‬

656
00:41:53,594 --> 00:41:56,597
‫והתקשרתי למשטרה ואמרתי שהיא נעדרת.‬

657
00:41:58,849 --> 00:42:01,227
‫היא שכבה שם כמה ימים.‬

658
00:42:02,895 --> 00:42:04,980
‫ומצאתי חבית קרטון.‬

659
00:42:07,233 --> 00:42:09,818
‫וניסיתי לתקוע את הגופה שלה בחבית.‬

660
00:42:10,653 --> 00:42:11,695
‫היא לא נכנסה.‬

661
00:42:14,949 --> 00:42:18,327
‫מותק, כדי שהיא תיכנס,‬
‫נאלצתי לחתוך לה את הרגליים.‬

662
00:42:21,622 --> 00:42:24,166
‫ואז, אחרי יום או יומיים,‬

663
00:42:24,250 --> 00:42:27,211
‫כשהשכנים הוציאו את פחי האשפה שלהם,‬

664
00:42:27,878 --> 00:42:30,714
‫גלגלתי את החבית והצבתי אותה לידם.‬

665
00:42:31,257 --> 00:42:33,259
‫ולמחרת בבוקר היא כבר לא הייתה שם.‬

666
00:42:38,389 --> 00:42:39,932
‫שלושים ומשהו שנה.‬

667
00:42:40,015 --> 00:42:40,849
‫כן.‬

668
00:42:41,350 --> 00:42:42,351
‫שלושים ואחת שנים.‬

669
00:42:46,021 --> 00:42:50,818
‫כל עוד לא סיפרתי לך… הייתה לך תקווה.‬

670
00:42:52,695 --> 00:42:54,947
‫סליחה שהולכתי אותך שולל.‬

671
00:42:59,702 --> 00:43:01,996
‫ואני מבינה ממה פחדת.‬

672
00:43:04,290 --> 00:43:08,544
‫אבל זו הייתה הבת שלנו.‬
‫היית צריך להתקשר לעזרה.‬

673
00:43:18,596 --> 00:43:22,141
‫הגנתי עליך מול קאת'י.‬
‫-אני יודע.‬

674
00:43:22,224 --> 00:43:23,183
‫אני יודע.‬

675
00:43:29,815 --> 00:43:30,816
‫אלוהים.‬

676
00:43:31,650 --> 00:43:35,237
‫אני לא יכולה אפילו לחשוב‬
‫על מה שהוא עשה לבת שלי.‬

677
00:43:35,946 --> 00:43:40,951
‫כלומר, המציאות של זה די קשוחה.‬

678
00:43:43,621 --> 00:43:48,876
‫אבל הסיפור שלו, הכול בולשיט.‬
‫כל מה שהוא אמר זה בולשיט.‬

679
00:43:50,919 --> 00:43:55,007
‫אני לא מאמינה‬
‫שהילדה בת ה-14 הזו נפלה במדרגות.‬

680
00:43:55,883 --> 00:43:57,676
‫האשמה הייתה שלה יותר ויותר.‬

681
00:43:57,760 --> 00:44:00,137
‫לא שמעתי שדבר מזה היה באשמתו.‬

682
00:44:00,679 --> 00:44:03,641
‫אם כבר, הוא זרק את הבת שלי במורד המדרגות.‬

683
00:44:05,267 --> 00:44:08,395
‫הוא ביתר אותה. ביתור.‬

684
00:44:09,938 --> 00:44:12,358
‫אני אגיד לך מה, הוא פחדן מזוין.‬

685
00:44:13,233 --> 00:44:15,527
‫זה מה שפחדן היה עושה.‬

686
00:44:16,862 --> 00:44:21,367
‫כל הזמן שחיפשת אותה,‬
‫תלית עלונים, ידעת שזה היה…‬

687
00:44:21,450 --> 00:44:23,494
‫ידעתי שזה היה קשקוש.‬

688
00:44:24,244 --> 00:44:25,579
‫ואמרת שהכסף…‬

689
00:44:25,663 --> 00:44:26,538
‫נעדר.‬

690
00:44:28,374 --> 00:44:31,960
‫שרפתי את התיק ואת המעיל שלה ששכב שם.‬

691
00:44:32,961 --> 00:44:36,924
‫ואני מאמין שמה שקרה היה‬
‫שלא בדקתי את התיק.‬

692
00:44:37,007 --> 00:44:39,343
‫אולי הכסף היה שם. אולי שרפתי אותו.‬

693
00:44:39,426 --> 00:44:41,220
‫אני לא יודע. אבל הוא נעלם.‬

694
00:44:41,804 --> 00:44:43,806
‫מתי שרפת את התיק?‬

695
00:44:45,391 --> 00:44:48,227
‫אחרי שהרמתי אותה ונשאתי אותה החוצה.‬

696
00:44:48,852 --> 00:44:50,771
‫לפני שהתקשרת למשטרה?‬
‫-כן.‬

697
00:44:51,855 --> 00:44:55,234
‫הוא בטח עדיין בער בחבית‬
‫כשהוא הגיע לשם.‬

698
00:44:57,319 --> 00:44:58,821
‫הם הוציאו צו למעצרה.‬

699
00:44:58,904 --> 00:45:01,281
‫היא הייתה החשודה, ודניס היה הקורבן.‬

700
00:45:01,365 --> 00:45:04,243
‫כי הוא טען שהיא גנבה ממנו כסף.‬

701
00:45:04,326 --> 00:45:05,661
‫אני פשוט…‬

702
00:45:06,829 --> 00:45:10,290
‫אתה מבין? אתה לא מתאר לעצמך‬
‫איזה כעס זה מעורר בי.‬

703
00:45:11,125 --> 00:45:15,003
‫ואז כשמישהו אמר שראו אותה בהולנד,‬

704
00:45:15,087 --> 00:45:16,755
‫לא אמרתי להם את זה.‬

705
00:45:16,839 --> 00:45:20,008
‫מישהו אחר אמר, "ראינו אותה באינדיאנה".‬

706
00:45:20,092 --> 00:45:21,301
‫"היא הייתה בבר."‬

707
00:45:21,385 --> 00:45:22,761
‫- שואוגירלס לאונג' -‬

708
00:45:24,138 --> 00:45:25,514
‫מה חשבת על זה?‬

709
00:45:26,598 --> 00:45:27,433
‫טוב.‬

710
00:45:29,226 --> 00:45:31,061
‫זה הסיט את החשד ממני.‬

711
00:45:32,563 --> 00:45:34,732
‫- משטרת מדינת מישיגן‬
‫תחנת ויילנד נוסדה ב- 1956 -‬

712
00:45:34,815 --> 00:45:38,026
‫ידענו שכדי שהסבירות תהיה גבוהה יותר‬

713
00:45:38,110 --> 00:45:40,487
‫שדניס יואשם ויורשע,‬

714
00:45:40,571 --> 00:45:44,158
‫יועיל מאוד למצוא את הגופה של אונדריה.‬

715
00:45:44,241 --> 00:45:45,200
‫- חדר ראיונות 3 -‬

716
00:45:45,284 --> 00:45:47,828
‫וידענו שחלון הזמן שלנו מצטמצם‬

717
00:45:47,911 --> 00:45:51,415
‫כי הוא עמד לעזוב לווירג'יניה‬
‫כתוצאה מהאישומים האלה.‬

718
00:45:51,498 --> 00:45:55,294
‫זה שהיא שברה את המפרקת‬
‫לא אומר שלא אהבתי אותה.‬

719
00:45:55,377 --> 00:45:56,670
‫בטח.‬
‫-בסדר.‬

720
00:45:56,754 --> 00:45:58,464
‫הוא לא עבד עליי.‬

721
00:45:59,047 --> 00:46:01,008
‫אני לא חושבת שאף אחד האמין לו.‬

722
00:46:01,091 --> 00:46:03,051
‫ברנדה. הוא עבד על ברנדה.‬

723
00:46:04,052 --> 00:46:06,263
‫אני מאמין שהיא עדיין אוהבת את דניס,‬

724
00:46:06,346 --> 00:46:12,519
‫וזה קצת קשה להבנה‬
‫בגלל מה שהוא הודה שעשה.‬

725
00:46:12,603 --> 00:46:14,354
‫איש לא יודע את האמת מלבדך.‬

726
00:46:15,439 --> 00:46:16,398
‫ואלוהים.‬

727
00:46:16,482 --> 00:46:17,441
‫ואלוהים.‬

728
00:46:18,317 --> 00:46:22,279
‫ברנדה היא תומכת מושבעת של בעלה.‬

729
00:46:23,030 --> 00:46:24,865
‫בטלפון, היא אמרה,‬

730
00:46:24,948 --> 00:46:28,619
‫"הדבר היחיד שחשוב הוא אהבתנו זה לזה."‬

731
00:46:29,411 --> 00:46:31,580
‫קיבלתי נאום שלם מסו.‬

732
00:46:32,080 --> 00:46:37,127
‫"אנחנו פשוט לא מצליחים לעכל את הכאב…"‬

733
00:46:37,211 --> 00:46:38,086
‫כן.‬

734
00:46:38,170 --> 00:46:41,757
‫היא ניסחה את זה כאילו‬
‫חתכת את אונדריה בעודה בחיים.‬

735
00:46:41,840 --> 00:46:44,927
‫כן, אני בטוח שזה מה שהיא עשתה.‬
‫-ככה היא ניסחה את זה.‬

736
00:46:45,010 --> 00:46:47,846
‫והתחלתי לכתוב בחזרה כמה פעמים,‬

737
00:46:47,930 --> 00:46:50,682
‫"את לא יודעת חצי מהאמת‬
‫שאת חושבת שאת יודעת."‬

738
00:46:51,183 --> 00:46:53,685
‫זה מה שמטריף את קרייג ואותי.‬

739
00:46:54,186 --> 00:46:58,106
‫את לא מסוגלת אפילו לחשוב‬
‫על אונדריה ומה שהיא עברה?‬

740
00:46:58,774 --> 00:47:00,025
‫או קת'לין?‬

741
00:47:00,692 --> 00:47:02,110
‫את לא מזועזעת?‬

742
00:47:02,653 --> 00:47:04,154
‫איך היא פספסה את זה?‬

743
00:47:04,780 --> 00:47:06,448
‫זה מול הפרצוף שלך.‬

744
00:47:06,532 --> 00:47:07,616
‫איך פספסת את זה?‬

745
00:47:08,700 --> 00:47:11,036
‫את לא חפה מפשע כאן. אל תנסי לשחק אותה.‬

746
00:47:11,119 --> 00:47:12,329
‫את לא קורבן.‬

747
00:47:13,038 --> 00:47:16,416
‫אני לא מאמינה שהאישה הזאת לא ידעה מה קורה.‬

748
00:47:16,500 --> 00:47:19,920
‫אחרי שראיתי אותו‬
‫תוקף אותה מהצד השני של השולחן ככה,‬

749
00:47:20,003 --> 00:47:22,464
‫זו לא הפעם הראשונה שזה קרה.‬

750
00:47:22,548 --> 00:47:25,133
‫ושהיא יושבת שם‬
‫ולא עושה שום דבר בקשר לזה.‬

751
00:47:25,217 --> 00:47:27,678
‫לא, גם היא צריכה ללכת.‬

752
00:47:28,762 --> 00:47:31,390
‫היא צריכה לשבת בכלא כשותפה לפשע.‬

753
00:47:32,391 --> 00:47:35,561
‫אני לא מבינה איך היא לא אשמה בדיוק כמוהו.‬

754
00:47:36,103 --> 00:47:38,939
‫אני יכולה לומר לך‬
‫רק מה שנאמר לי באותו היום‬

755
00:47:39,022 --> 00:47:41,441
‫ומה שהאמנתי בו כל השנים האלה.‬

756
00:47:41,984 --> 00:47:45,070
‫יש לי את ה"פיליפים"‬
‫פרק ד' פסוק יג' בפינה אחת.‬

757
00:47:46,113 --> 00:47:48,740
‫ויש לי את ישעיהו מ"א פסוק י' מתחתיו.‬

758
00:47:48,824 --> 00:47:49,700
‫כן.‬

759
00:47:50,200 --> 00:47:53,579
‫אתם לא תיקחו ממני את האהבה שלי‬
‫או כל דבר או את האל שלי.‬

760
00:47:53,662 --> 00:47:55,581
‫וכזאת אני.‬

761
00:47:56,081 --> 00:47:58,250
‫אם זה לא נראה לכם, נו טוב!‬

762
00:47:59,167 --> 00:48:02,671
‫אני חושב שדניס היה מניפולטור אמיתי.‬

763
00:48:03,213 --> 00:48:07,634
‫השקר הטוב ביותר הוא אמת ברובו.‬

764
00:48:08,719 --> 00:48:11,221
‫ואני חושבת שהוא טווה את כל הסיפורים,‬

765
00:48:11,305 --> 00:48:13,932
‫ומסיבה כלשהי, ברנדה האמינה בזה.‬

766
00:48:14,766 --> 00:48:17,436
‫היא הייתה רק כלי משחק בנישואים.‬

767
00:48:17,519 --> 00:48:19,855
‫תראה את חלק מהדברים שהוא עשה.‬

768
00:48:21,273 --> 00:48:22,608
‫הוא כיסה את זה היטב.‬

769
00:48:23,317 --> 00:48:25,736
‫ומסתבר שהוא עבד קשה כדי לעשות את זה.‬

770
00:48:26,236 --> 00:48:27,446
‫כלומר, הוא היה…‬

771
00:48:29,823 --> 00:48:31,742
‫יותר חכם משחשבנו.‬

772
00:48:34,953 --> 00:48:38,624
‫הסיפור על כך שהוא הוציא אותה‬
‫עם האשפה של השכנים…‬

773
00:48:38,707 --> 00:48:41,293
‫זה אפשרי אבל זה נראה מסוכן מדי.‬

774
00:48:42,502 --> 00:48:46,882
‫אז עכשיו אנחנו קוראים מכתבים‬
‫שהוא כותב לברנדה‬

775
00:48:46,965 --> 00:48:51,386
‫שסותרים חלק מהדברים‬
‫שדניס סיפר לנו בהודאה שלו.‬

776
00:48:53,096 --> 00:48:55,474
‫שניים עשר בדצמבר, 2019.‬

777
00:48:56,725 --> 00:48:57,684
‫אהובה היקרה.‬

778
00:48:58,852 --> 00:49:02,522
‫אני רוצה שתדעי משהו שיישאר בינינו.‬
‫רק אנחנו.‬

779
00:49:04,149 --> 00:49:05,609
‫אונדריה אכן נפלה.‬

780
00:49:06,526 --> 00:49:09,321
‫היא באמת שברה את המפרקת,‬
‫והחבאתי את הגופה שלה,‬

781
00:49:10,030 --> 00:49:12,532
‫אבל לא זרקתי את הגופה שלה לפח.‬

782
00:49:13,533 --> 00:49:17,496
‫שמתי את הגופה שלה בקבר אמיתי‬
‫ליד בית קברות פרטי.‬

783
00:49:17,788 --> 00:49:19,581
‫- 28-12-2019 -‬

784
00:49:19,665 --> 00:49:21,875
‫היא לבשה ג'ינס ואת הסוודר האהוב עליה.‬

785
00:49:22,668 --> 00:49:25,837
‫יש לה שרשרת זהב עם לב וצלב.‬

786
00:49:28,131 --> 00:49:30,425
‫עטפתי אותה בסדין לבן נקי.‬

787
00:49:31,218 --> 00:49:33,053
‫מסודר והדוק כמו מומיה.‬

788
00:49:34,763 --> 00:49:37,766
‫גם עטפתי את ידיה ורגליה בסרט אדום.‬

789
00:49:38,558 --> 00:49:39,893
‫היא אהבה את הצבע הזה.‬

790
00:49:41,561 --> 00:49:45,732
‫ואז הנחתי אותה על ברזנט כסוף חדש‬
‫בגודל 2.5 מטר על שני מטר.‬

791
00:49:46,775 --> 00:49:50,487
‫פיזרתי חתיכות עץ ארז,‬
‫ציפורן, וחתיכות קינמון‬

792
00:49:50,570 --> 00:49:52,072
‫בינה לבין הברזנט,‬

793
00:49:53,031 --> 00:49:56,576
‫ואז מילאתי את הקבר,‬
‫הרטבתי את האדמה.‬

794
00:49:57,619 --> 00:50:00,539
‫שבועיים לאחר מכן,‬
‫כמעט ניתן היה לראות את המיקום שלה.‬

795
00:50:01,248 --> 00:50:02,916
‫חודשיים לאחר מכן, לא יכולת.‬

796
00:50:04,668 --> 00:50:08,505
‫במשך 30 שנה, עברתי לידה יותר ממאה פעמים.‬

797
00:50:09,131 --> 00:50:10,924
‫אני בטוח שהיא עם אלוהים.‬

798
00:50:12,300 --> 00:50:13,552
‫- יום שישי, 3-1-20 -‬

799
00:50:13,635 --> 00:50:15,846
‫עכשיו, את אומרת שאת לא יודעת את האמת.‬

800
00:50:16,388 --> 00:50:19,266
‫האמת היא שאני אוהב אותך. אני אוהב את ונסה.‬

801
00:50:19,975 --> 00:50:21,351
‫ואהבתי את אונדריה.‬

802
00:50:22,853 --> 00:50:26,857
‫את מכירה אותי 50 שנה,‬
‫ואת אומרת שאת כבר לא מכירה אותי?‬

803
00:50:27,774 --> 00:50:30,986
‫טוב, אז תצטרכי להחליט בעצמך.‬

804
00:50:32,446 --> 00:50:34,072
‫לעולם לא אשכח אותך.‬

805
00:50:35,240 --> 00:50:37,492
‫את חרוטה בליבי לנצח.‬

806
00:50:38,577 --> 00:50:39,578
‫דני.‬

807
00:50:41,246 --> 00:50:43,081
‫והתייחסנו למכתבים האלה ברצינות.‬

808
00:50:43,165 --> 00:50:47,294
‫כלומר, הלכנו לחפש‬
‫סביב בתי הקברות באזור‬

809
00:50:47,377 --> 00:50:50,630
‫עם רדאר חודר קרקע וכלבי איתור גופות,‬

810
00:50:51,423 --> 00:50:53,175
‫והתייחסנו לכל מכתב‬

811
00:50:53,258 --> 00:50:55,510
‫כאילו אולי הוא אומר את האמת עכשיו.‬

812
00:50:56,178 --> 00:50:59,431
‫אתה יודע שהאזנו לשיחות וקראנו מכתבים.‬

813
00:50:59,514 --> 00:51:02,309
‫כן, ומכתבים.‬
‫-כמה סיפורים כבר יש לנו?‬

814
00:51:02,809 --> 00:51:04,186
‫בטח שלושה או ארבעה.‬

815
00:51:04,269 --> 00:51:05,812
‫כן, אז מה נכון?‬

816
00:51:05,896 --> 00:51:07,439
‫טוב.‬
‫-איזה מהם הוא האמת?‬

817
00:51:07,522 --> 00:51:09,357
‫זה מה שתצטרכו לפתור.‬

818
00:51:09,441 --> 00:51:11,234
‫אתה היחיד שיודע איפה היא.‬

819
00:51:11,318 --> 00:51:12,194
‫נכון מאוד.‬

820
00:51:12,277 --> 00:51:16,114
‫ואני האדם שישמור על המידע הזה עד סוף חיי.‬

821
00:51:16,198 --> 00:51:19,659
‫אני חושבת שמבחינתו זה היה משחק.‬
‫מה יש לו לאבד?‬

822
00:51:21,036 --> 00:51:22,996
‫להגיד להם קצת מזה, קצת מזה.‬

823
00:51:23,080 --> 00:51:24,790
‫זה מוציא אותו מהתא.‬

824
00:51:25,749 --> 00:51:28,126
‫הוא לא ישפוך הכול בבת אחת.‬

825
00:51:28,835 --> 00:51:31,213
‫הוא חכם מספיק מבחינה פלילית כדי לדעת‬

826
00:51:31,296 --> 00:51:35,634
‫שהוא יכול לספר את זה במקטעים‬
‫ופשוט לשחק בהם.‬

827
00:51:37,177 --> 00:51:38,929
‫אבל השוטרים לא ספגו את זה.‬

828
00:51:39,429 --> 00:51:40,472
‫תודה לאל, נכון?‬

829
00:51:41,640 --> 00:51:46,686
‫אז המשטרה השתמשה בברנדה‬
‫כדי לחדור לבאומן.‬

830
00:51:46,770 --> 00:51:50,899
‫אנחנו מודעים לכך‬
‫שסיפרת לאשתך סיפור אחר.‬

831
00:51:50,982 --> 00:51:54,569
‫הבעיה שנוצרה עכשיו, דניס,‬

832
00:51:54,653 --> 00:51:58,698
‫היא שזה די סיבך אותה בזה,‬

833
00:51:58,782 --> 00:52:00,867
‫וזה לא נחוץ. בסדר?‬

834
00:52:01,910 --> 00:52:03,578
‫זו בעיה עבור ברנדה.‬

835
00:52:04,621 --> 00:52:07,165
‫ואני יודע שאתה לא רוצה בעיות עם אשתך.‬

836
00:52:07,833 --> 00:52:10,877
‫אתה אומר שאכפת לך מברנדה,‬
‫אבל תראה על מי אתה מגן.‬

837
00:52:10,961 --> 00:52:14,005
‫אני לא אספר לך היכן הבת שלי קבורה.‬

838
00:52:16,133 --> 00:52:20,720
‫אז חלק מהחקירה הפסיכולוגית‬
‫עכשיו הופך לניסיון לדבר‬

839
00:52:20,804 --> 00:52:24,516
‫ולהשתמש באשתו ברנדה נגד דניס באומן.‬

840
00:52:25,350 --> 00:52:27,477
‫אז נפגשנו איתה בבית שלה.‬

841
00:52:28,061 --> 00:52:31,231
‫אמרנו לה, "את חייבת להגיד לדניס‬
‫שהוא חייב לך את זה".‬

842
00:52:31,314 --> 00:52:34,276
‫"הוא החזיק בה כל הזמן הזה.‬
‫הוא חייב לך את זה."‬

843
00:52:34,943 --> 00:52:36,153
‫זו שיחה מ…‬

844
00:52:36,736 --> 00:52:37,612
‫דניס.‬

845
00:52:38,238 --> 00:52:41,783
‫אסיר במרכז כליאה של מחוז אלגן.‬

846
00:52:41,867 --> 00:52:44,786
‫שיחה זו כפופה להקלטה וניטור.‬

847
00:52:46,454 --> 00:52:49,541
‫אולי לא תרצה להקשיב למה שיש לי לומר, אבל…‬

848
00:52:49,624 --> 00:52:50,625
‫קדימה. תגידי.‬

849
00:52:52,127 --> 00:52:56,423
‫התובע כאן עדיין לא מוכן לתבוע‬
‫בלי הגופה שלה.‬

850
00:52:58,675 --> 00:52:59,551
‫בסדר.‬

851
00:53:00,260 --> 00:53:04,806
‫אם תגיע העת שתחליט לספר לי‬
‫מה שאני צריכה לדעת,‬

852
00:53:05,432 --> 00:53:09,060
‫אתה תישאר במישיגן לכל החיים,‬

853
00:53:10,228 --> 00:53:12,606
‫מה שיאפשר לנו ביקורים.‬

854
00:53:13,523 --> 00:53:15,317
‫זה לא מובטח,‬

855
00:53:15,400 --> 00:53:18,987
‫אבל אני חייבת להיאחז במה שאפשר.‬

856
00:53:21,823 --> 00:53:24,701
‫עדיין אין לה סגירת מעגל עם אונדריה.‬

857
00:53:24,784 --> 00:53:26,536
‫היא, מנקודת המבט שלנו,‬

858
00:53:26,620 --> 00:53:30,123
‫חייבת להטיל ספק בחשיבה שלה באופן אישי.‬

859
00:53:33,210 --> 00:53:34,669
‫זו שיחה מ…‬

860
00:53:34,753 --> 00:53:35,754
‫דניס.‬

861
00:53:35,837 --> 00:53:38,840
‫שיחה זו כפופה להקלטה וניטור.‬

862
00:53:41,134 --> 00:53:43,428
‫אני לא מצליחה להתעשת.‬

863
00:53:45,472 --> 00:53:46,932
‫יש לי חלומות על זה.‬

864
00:53:47,682 --> 00:53:48,725
‫חלומות על מה?‬

865
00:53:48,808 --> 00:53:51,603
‫אונדריה! עליך! על הכול!‬

866
00:53:56,733 --> 00:53:59,527
‫אני עדיין רוצה לסגור מעגל‬
‫עם הידיעה היכן היא.‬

867
00:54:00,028 --> 00:54:03,949
‫אני רוצה את התינוקת שלנו‬
‫איתי בבית בכד יפה מאוד.‬

868
00:54:04,532 --> 00:54:08,536
‫ואז אוכל סוף סוף להבין‬
‫שהיא בבית, היכן שהיא שייכת‬

869
00:54:08,620 --> 00:54:11,122
‫אחרי כל השנים שהיא נעדרה.‬

870
00:54:15,001 --> 00:54:18,004
‫ברור שהוא מנסה לספר לברנדה סיפור‬

871
00:54:18,088 --> 00:54:20,465
‫שיהיה מקובל עליה אפילו במידה מועטה.‬

872
00:54:20,966 --> 00:54:22,592
‫קברתי אותה בקבר אמיתי…‬

873
00:54:22,676 --> 00:54:25,345
‫אז אני אחיה ככה עד סוף חיי?‬

874
00:54:25,428 --> 00:54:28,598
‫את לא צריכה לחיות כמו שום דבר עד סוף חייך.‬

875
00:54:30,016 --> 00:54:31,851
‫אם לא נצליח להתגבר על זה…‬

876
00:54:32,644 --> 00:54:36,064
‫אני לא יכולה! אני לא מצליחה להתגבר!‬

877
00:54:36,147 --> 00:54:38,525
‫ניסיתי להסביר לך את זה!‬

878
00:54:42,237 --> 00:54:45,031
‫העזרה היחידה שנקבל מעתה והלאה היא מאלוהים.‬

879
00:54:45,573 --> 00:54:49,286
‫כל העניין לא הגיוני ופסיכוטי.‬

880
00:54:49,369 --> 00:54:52,789
‫אבל בראש שלו, הוא עדיין ניסה לשלוט בה.‬

881
00:54:53,790 --> 00:54:57,460
‫אז רצינו שברנדה תשיב לדניס מלחמה.‬

882
00:55:03,967 --> 00:55:07,470
‫לא אכפת לי יותר, דני, בדרך כזו או אחרת,‬

883
00:55:07,554 --> 00:55:12,350
‫לא משנה מה שקרה,‬
‫אני עדיין אוהב אותך בכל מחיר.‬

884
00:55:14,519 --> 00:55:21,109
‫יש אפשרות שנוכל לנהל‬
‫סוג של חיים כאן במישיגן.‬

885
00:55:23,820 --> 00:55:26,489
‫אני רוצה לשמוע אותך אומר‬
‫שאתה מאמין שיש תקווה.‬

886
00:55:27,365 --> 00:55:28,366
‫זה כל מה שיש לנו.‬

887
00:55:29,826 --> 00:55:31,077
‫אני מאמין לך, מותק.‬

888
00:55:33,455 --> 00:55:37,584
‫התחלתי להאמין שדניס‬
‫לעולם לא יודה איפה הגופה שלה.‬

889
00:55:37,667 --> 00:55:39,461
‫הייתי אובדת עצות.‬

890
00:55:41,546 --> 00:55:45,842
‫אחרי יום ארוך, בריאן ואני‬
‫היינו הולכים למבשלה שם בגרנד רפידס‬

891
00:55:45,925 --> 00:55:47,177
‫כדי לשתות כמה בירות,‬

892
00:55:47,260 --> 00:55:50,221
‫וטוד וורקמן מתקשר לבריאן ואומר, "היי.‬

893
00:55:50,305 --> 00:55:53,224
‫"ברנדה הרגע קיבלה שיחה‬
‫מהכלא מדניס. כדאי שתקשיבו."‬

894
00:55:58,521 --> 00:56:02,567
‫אני אגיד לך בדיוק איפה אונדריה נמצאת.‬

895
00:56:03,651 --> 00:56:04,986
‫היא קרובה מאוד.‬

896
00:56:06,654 --> 00:56:07,655
‫אני מקווה.‬

897
00:56:08,281 --> 00:56:09,991
‫היא קרובה.‬
‫-אבל…‬

898
00:56:14,120 --> 00:56:17,248
‫ברנדה, אונדריה קבורה בחצר האחורית שלנו.‬

899
00:56:18,917 --> 00:56:21,878
‫לא גרנו כאן! אפילו לא היינו…‬

900
00:56:21,961 --> 00:56:25,173
‫ברנדה, היא שם.‬
‫-הבית הזה אפילו לא היה שייך לנו.‬

901
00:56:34,724 --> 00:56:38,603
‫כשהיינו בבית הישן, קברתי את החבית.‬

902
00:56:40,939 --> 00:56:45,360
‫כשגילינו שאנחנו עוברים דירה,‬
‫לקחתי את החבית לבית שלנו.‬

903
00:56:46,319 --> 00:56:50,782
‫חפרתי את הבור, ושמתי את החבית בפנים, בסדר?‬

904
00:56:51,282 --> 00:56:53,284
‫ואז כיסיתי הכול.‬

905
00:56:57,038 --> 00:57:00,250
‫היא הייתה שם כל הזמן.‬

906
00:57:02,335 --> 00:57:03,503
‫עכשיו את יודעת.‬

907
00:57:10,635 --> 00:57:12,220
‫היה קר מאוד.‬

908
00:57:14,556 --> 00:57:17,600
‫יחידת האנתרופולוגיה שלנו הגיעה לזירה.‬

909
00:57:18,685 --> 00:57:22,772
‫ואז פשוט התחלנו להסיר אדמה מהאזור.‬

910
00:57:25,316 --> 00:57:28,486
‫אבל אנחנו עדיין לא יודעים‬
‫אם זה המידע הנכון‬

911
00:57:28,570 --> 00:57:30,905
‫או סתם עוד אגדה של דניס.‬

912
00:57:33,366 --> 00:57:34,409
‫מטה אמרה לי.‬

913
00:57:35,160 --> 00:57:36,327
‫"הם חזרו לשם.‬

914
00:57:36,828 --> 00:57:39,372
‫"ועכשיו הם הביאו את הבולדוזר ואת האוהל."‬

915
00:57:42,292 --> 00:57:44,919
‫סוף סוף, הם בדיוק במקום שבו היא נמצאת.‬

916
00:57:47,547 --> 00:57:52,051
‫בשלב מסוים, טופר הכף משך‬

917
00:57:53,845 --> 00:57:55,346
‫טבעת של חבית.‬

918
00:57:56,306 --> 00:57:57,515
‫ועצרנו.‬

919
00:57:58,808 --> 00:58:02,145
‫נדמה שהזמן האט כל כך.‬

920
00:58:04,397 --> 00:58:07,442
‫האנתרופולוגים נכנסו לבור‬

921
00:58:08,026 --> 00:58:11,946
‫עם מברשות השיניים שלהם‬
‫והמעדרים והאתים הקטנים שלהם.‬

922
00:58:12,780 --> 00:58:15,492
‫רק כדי שלא יפספסו כלום.‬

923
00:58:17,744 --> 00:58:21,664
‫ואכן, בחופן הבא, האנתרופולוגים הפסיקו.‬

924
00:58:21,748 --> 00:58:22,874
‫הייתה שם עצם.‬

925
00:58:26,753 --> 00:58:28,046
‫אלוהים.‬

926
00:58:30,381 --> 00:58:31,925
‫היה עצוב שהרגע הוצאנו ילדה‬

927
00:58:32,008 --> 00:58:34,260
‫שהייתה מתחת לאדמה במשך 30 שנה.‬

928
00:58:34,344 --> 00:58:36,304
‫זה היה עצוב שברנדה,‬

929
00:58:36,387 --> 00:58:39,265
‫שהייתה בתוך הבית כשעשינו את זה,‬

930
00:58:39,974 --> 00:58:43,186
‫עמדה לגלות שזה היה נכון, מה שדניס אמר,‬

931
00:58:43,269 --> 00:58:46,105
‫ושהבת שלה הייתה קבורה בחצר האחורית.‬

932
00:58:47,023 --> 00:58:50,568
‫הם לא אמרו במפורש שזאת הייתה אונדריה.‬

933
00:58:50,652 --> 00:58:52,737
‫הם אמרו, "מצאנו שרידים".‬

934
00:58:54,447 --> 00:58:57,075
‫ואז עמדתי שם כמה דקות.‬

935
00:58:59,661 --> 00:59:02,455
‫והסתובבתי וטוד ליווה אותי חזרה לבית.‬

936
00:59:03,373 --> 00:59:07,001
‫וכל מה שיכולתי לומר לו היה,‬
‫"הוא לא שיקר לי הפעם.‬

937
00:59:07,085 --> 00:59:08,836
‫"הוא לא שיקר, טוד."‬

938
00:59:15,134 --> 00:59:18,388
‫שרידיה נמצאו בתוך ארבעה שקיות שונות‬

939
00:59:18,471 --> 00:59:20,557
‫בתוך שאריות החבית.‬

940
00:59:21,182 --> 00:59:26,354
‫וכשמצאנו אותה,‬
‫היא נמצאה בשקית אשפה מלאה חיתולים.‬

941
00:59:27,146 --> 00:59:28,940
‫כנראה כדי להסתיר את הריח.‬

942
00:59:32,610 --> 00:59:34,279
‫זה דניס באומן האמיתי.‬

943
00:59:38,241 --> 00:59:42,370
‫הייתה איתה עטיפה‬
‫של ממתק שוקולד מנטה באשפה,‬

944
00:59:43,121 --> 00:59:46,541
‫והייתה מודפסת עליה השנה 1989.‬

945
00:59:47,667 --> 00:59:49,544
‫אז אני חושבת שזה ממש הבהיר לנו‬

946
00:59:49,627 --> 00:59:53,631
‫כשראית את התאריך הזה של 1989,‬
‫שהיא לא נעדרה.‬

947
00:59:53,715 --> 00:59:54,924
‫היא לא ברחה.‬

948
00:59:55,008 --> 00:59:57,760
‫היא הייתה בתוך החבית‬
‫מאז אותו יום במרץ.‬

949
01:00:03,016 --> 01:00:07,854
‫איך המכתב שכתבת‬
‫על בית הקברות היה כל כך משכנע…‬

950
01:00:07,937 --> 01:00:11,733
‫זה היה עוד בולשיט בשבילם,‬
‫וחשבתי שזה יגרום לך להרגיש טוב יותר.‬

951
01:00:11,816 --> 01:00:13,401
‫אבל לא הרגשת טוב יותר.‬

952
01:00:13,484 --> 01:00:16,946
‫רק התלוננת על זה שרצית שהיא תהיה איתך‬

953
01:00:17,030 --> 01:00:18,948
‫בפחית, על מדף.‬

954
01:00:19,616 --> 01:00:22,493
‫חשבתי שאולי אם חשבת‬
‫שהיא נקברה בצורה הגונה,‬

955
01:00:22,577 --> 01:00:24,579
‫כמו שצריך, בכבוד,‬

956
01:00:24,662 --> 01:00:28,833
‫אז אולי תגידי, "טוב, זה הספיק." אבל לא.‬

957
01:00:30,918 --> 01:00:32,420
‫אני לא רוצה שתכעס.‬

958
01:00:32,920 --> 01:00:35,715
‫לפחות תקבלי אותה בצנצנת פח על מדף.‬

959
01:00:39,010 --> 01:00:40,553
‫אז הנה אני.‬

960
01:00:40,637 --> 01:00:44,057
‫עכשיו את יודעת שאני בן זונה רקוב ומסריח.‬

961
01:00:46,225 --> 01:00:49,228
‫שום דבר לא השתנה. אני עדיין אוהבת אותך.‬

962
01:00:49,312 --> 01:00:51,314
‫נותרה לך דקה אחת לשיחה הזאת.‬

963
01:00:51,397 --> 01:00:53,691
‫דני! שמעת אותי?‬

964
01:00:53,775 --> 01:00:54,817
‫כן, שמעתי אותך.‬

965
01:00:56,527 --> 01:00:58,029
‫זה יסתיים, מותק.‬

966
01:00:58,655 --> 01:00:59,489
‫ביי-ביי.‬

967
01:01:06,871 --> 01:01:09,248
‫זה דוח הנתיחה שלאחר המוות, מה?‬

968
01:01:11,125 --> 01:01:14,796
‫היינו צריכים אישור שזו באמת הייתה אונדריה.‬

969
01:01:15,296 --> 01:01:17,840
‫הדרך היחידה לעשות זאת הייתה באמצעות דנ"א.‬

970
01:01:17,924 --> 01:01:20,510
‫אז הייתה לנו דגימת דנ"א מקאת'י.‬

971
01:01:21,135 --> 01:01:23,304
‫"נערכה בדיקה.‬

972
01:01:23,388 --> 01:01:27,141
‫"נקודות הציון המושלמות בין הדגימות‬

973
01:01:27,225 --> 01:01:30,645
‫"מאשרות קשר בין אם לבת." אלוהים,‬

974
01:01:33,022 --> 01:01:36,275
‫"בין שרידי השלד וקת'רין טרקניאן."‬

975
01:01:41,739 --> 01:01:43,825
‫הוצאתי אותה מהאדמה.‬
‫הוצאתי את העצמות שלה.‬

976
01:01:43,908 --> 01:01:48,162
‫זה כאילו שהיא צרחה‬
‫מהחצר האחורית במשך שנים.‬

977
01:01:50,331 --> 01:01:53,292
‫העובדה שהיה לקאת'י את החשד‬

978
01:01:53,376 --> 01:01:57,505
‫כל הזמן הזה שדניס היה אשם‬
‫ושאונדריה הייתה קבורה בחצר האחורית‬

979
01:01:57,588 --> 01:02:02,260
‫וששני הדברים התבררו כנכונים,‬
‫זה כמעט בלתי ניתן להסבר.‬

980
01:02:02,343 --> 01:02:04,137
‫זה היה האינסטינקט האימהי שלה.‬

981
01:02:04,220 --> 01:02:05,096
‫- נעדרת -‬

982
01:02:05,179 --> 01:02:09,183
‫היא הצביעה על הנקודה המדויקת במשך שנים.‬

983
01:02:10,226 --> 01:02:13,938
‫הייתי המום ששם התברר שהיא הייתה.‬

984
01:02:14,021 --> 01:02:16,482
‫זה נשמע מטורף בזמנו?‬

985
01:02:16,566 --> 01:02:19,402
‫כן, בהחלט. אבל היא צדקה.‬

986
01:02:20,153 --> 01:02:24,699
‫מסתבר שזה לא בלתי אפשרי,‬
‫אבל מאוד לא סביר, הייתי אומר.‬

987
01:02:33,833 --> 01:02:37,378
‫ברנדה, יש עוד כמה דברים‬
‫שדני הודה בפנינו‬

988
01:02:37,462 --> 01:02:39,088
‫שהוא עשה בעבר.‬

989
01:02:40,298 --> 01:02:41,883
‫תרצי לשמוע עליהם?‬

990
01:02:42,425 --> 01:02:45,887
‫מתברר שהוא לא רצה אותי לשמוע עליהם אחרת.‬

991
01:02:46,679 --> 01:02:49,182
‫אני אגיד לך כי אני חושב שמגיע לך לדעת.‬

992
01:02:49,807 --> 01:02:52,769
‫הוא אמר שכשהוא הוצב בסן דייגו‬

993
01:02:52,852 --> 01:02:57,482
‫לפני שהתחתנתם, הוא תקף מינית אישה.‬

994
01:03:01,194 --> 01:03:05,031
‫ואז הוא אמר שזמן קצר מאוד לאחר שנישאתם‬

995
01:03:05,823 --> 01:03:09,202
‫הוא תקף מינית שתי נשים בסן דייגו.‬

996
01:03:10,787 --> 01:03:13,956
‫ואז, בתחילת שנות ה-80,‬

997
01:03:14,040 --> 01:03:17,585
‫שהוא תקף מינית אישה בפארק קרוואנים.‬

998
01:03:21,422 --> 01:03:25,092
‫אני לא מכירה את האיש הזה.‬

999
01:03:25,176 --> 01:03:26,302
‫כן.‬

1000
01:03:27,553 --> 01:03:29,680
‫כשישבתי שם ואמרתי להם באותו בוקר‬

1001
01:03:29,764 --> 01:03:33,226
‫שהאיש שהם דיברו עליו,‬
‫לא היה לי מושג מי הוא,‬

1002
01:03:33,309 --> 01:03:36,854
‫לא ידעתי כמה זה היה נכון.‬

1003
01:03:39,649 --> 01:03:40,566
‫אני מצטער.‬

1004
01:03:44,320 --> 01:03:46,948
‫דיברנו בקצרה קודם על הילדה מטה‬

1005
01:03:47,615 --> 01:03:51,077
‫שנחטפה מתחנת הדלק וינדמיל‬

1006
01:03:52,453 --> 01:03:54,831
‫והובאה לאתר הקמפינג סילברקריק.‬

1007
01:03:54,914 --> 01:03:57,166
‫לא, אני לא יודע על זה שום דבר.‬

1008
01:03:58,167 --> 01:03:59,335
‫הוא זה שעשה את זה,‬

1009
01:03:59,418 --> 01:04:03,089
‫אבל לא היו להם ראיות או הוכחות שכן,‬

1010
01:04:03,172 --> 01:04:05,550
‫אבל… זהו היה הוא.‬

1011
01:04:08,052 --> 01:04:10,721
‫הוא גרם נזק רב בעיירה הקטנה והמתוקה שלנו.‬

1012
01:04:11,389 --> 01:04:14,016
‫ואני יודעת שיש‬
‫קורבנות פוטנציאליים נוספים של דניס באומן‬

1013
01:04:14,100 --> 01:04:15,685
‫שאולי מסתובבים שם בחוץ.‬

1014
01:04:15,768 --> 01:04:18,563
‫אז אלה כל הדברים האפלים בעבר שלך?‬

1015
01:04:18,646 --> 01:04:19,772
‫זה הכול…‬

1016
01:04:20,439 --> 01:04:22,650
‫אלה כל הדברים האפלים בעבר שלי.‬

1017
01:04:23,651 --> 01:04:26,195
‫הוא עבריין מין אלים סדרתי.‬

1018
01:04:27,405 --> 01:04:32,451
‫אז אתה נותר עם המחשבה המטרידה‬
‫שמנדנדת לך בראש.‬

1019
01:04:33,119 --> 01:04:35,037
‫קשה לדמיין‬

1020
01:04:35,121 --> 01:04:37,665
‫שכל המעשים האלה בקת'לין דויל‬

1021
01:04:37,748 --> 01:04:40,668
‫נעשו על ידי אדם‬
‫שלא לקח חיים של אדם קודם לכן.‬

1022
01:04:42,712 --> 01:04:45,590
‫אנחנו יודעים שזה לא התחיל‬
‫עם קת'לין ב-1980.‬

1023
01:04:46,966 --> 01:04:50,970
‫אם הוא מודה במעשי אלימות רבים כלפי נשים‬

1024
01:04:51,554 --> 01:04:54,974
‫שכוללים לפחות שני מקרי רצח,‬

1025
01:04:55,808 --> 01:04:57,643
‫מה הם המקרים שאנחנו לא יודעים עליהם?‬

1026
01:04:58,311 --> 01:05:00,646
‫מי יודע מה הוא עשה? הוא מפלצת.‬

1027
01:05:00,730 --> 01:05:03,816
‫השמועה צריכה להתפשט‬
‫כי יש עוד קורבנות שם בחוץ.‬

1028
01:05:04,817 --> 01:05:06,819
‫אני רוצה לעזור לפענח פשעים אחרים.‬

1029
01:05:08,154 --> 01:05:10,531
‫זה מה שהלב שלי אומר לי.‬

1030
01:05:11,949 --> 01:05:14,911
‫אולי נמצאת בתוכי הרוח‬
‫של כל אישה שהוא אנס,‬

1031
01:05:14,994 --> 01:05:17,246
‫כל אישה שהוא הרג,‬
‫כל ילדה שהוא התעלל בה.‬

1032
01:05:17,330 --> 01:05:20,499
‫אולי יש בתוכי את הרוח של כל האנשים האלה,‬

1033
01:05:20,583 --> 01:05:22,960
‫וזה הופך אותי לסיוט הכי גרוע שלו.‬

1034
01:05:26,088 --> 01:05:27,840
‫דניס טען הודאה בעובדות‬

1035
01:05:27,924 --> 01:05:32,178
‫ברצח מדרגה שנייה של אונדריה באומן.‬

1036
01:05:34,305 --> 01:05:35,598
‫- שבעה בפברואר 2022 -‬

1037
01:05:35,681 --> 01:05:38,351
‫דניס יקבל גזר דין היום, רצח מדרגה שנייה.‬

1038
01:05:38,434 --> 01:05:41,354
‫זה באמת רצח מדרגה ראשונה,‬
‫אבל אתה יודע,‬

1039
01:05:42,563 --> 01:05:44,273
‫אני אהיה בסדר עם זה.‬

1040
01:05:44,357 --> 01:05:46,859
‫רצח מדרגה שנייה של הבת שלי.‬

1041
01:05:46,943 --> 01:05:49,570
‫והעובדה שהוא עשה לה את זה מרתיחה אותי.‬

1042
01:05:50,237 --> 01:05:53,908
‫אבל זה זעם מסוג אחר.‬

1043
01:05:53,991 --> 01:05:58,871
‫אולי אני מרגישה מעט שלווה לאלקסיס.‬

1044
01:05:58,955 --> 01:06:00,039
‫אולי זה העניין.‬

1045
01:06:00,122 --> 01:06:03,042
‫- מחוז אלגן -‬

1046
01:06:03,626 --> 01:06:04,919
‫מטה, בואי נעשה את זה.‬

1047
01:06:06,671 --> 01:06:08,172
‫הנוכחים מוכנים, כבודו.‬

1048
01:06:08,839 --> 01:06:12,093
‫אונדריה הייתה באתר הקבורה במשך 30 שנה,‬

1049
01:06:12,176 --> 01:06:15,554
‫בלי היכולת לספר לאף אחד מה באמת קרה לה.‬

1050
01:06:15,638 --> 01:06:19,141
‫הנאשם לקח את חייה‬
‫והחביא את גופתה כדי להציל את עצמו.‬

1051
01:06:19,725 --> 01:06:24,814
‫במקרה הזה, אונדריה איבדה‬
‫לא רק את הקול שלה, אלא גם את חייה.‬

1052
01:06:24,897 --> 01:06:28,192
‫היא לעולם לא תזכה להתבגר ולהזדקן,‬

1053
01:06:28,776 --> 01:06:32,071
‫בחברת משפחה וחברים שכן אהבו אותה.‬

1054
01:06:34,824 --> 01:06:37,535
‫אני בעסק הזה כבר כמעט 40 שנה.‬

1055
01:06:38,452 --> 01:06:40,955
‫ותבעתי מקרי רצח לא פתורים.‬

1056
01:06:41,038 --> 01:06:43,416
‫- מרגרט זוזיץ' באקר‬
‫שופטת בית המשפט המחוזי -‬

1057
01:06:43,499 --> 01:06:45,543
‫לא נראה לי שקראתי משהו כזה מטריד.‬

1058
01:06:48,629 --> 01:06:51,924
‫אני מאמינה שהנחיות גזר דין‬
‫שירחיקו אותך מהקהילה שלנו‬

1059
01:06:52,008 --> 01:06:57,722
‫ללפחות 35 עד 50 שנה יתאים יותר במקרה הזה.‬

1060
01:06:57,805 --> 01:06:59,640
‫וזה צו בית המשפט.‬

1061
01:07:03,519 --> 01:07:05,563
‫הדבר האחרון שהצוות שלנו רצה לעשות‬

1062
01:07:05,646 --> 01:07:09,650
‫היה לאפשר לו מידה אחרונה של שליטה‬

1063
01:07:09,734 --> 01:07:12,778
‫בכך שיישאר בכלא שהוא רצה להישאר בו‬

1064
01:07:12,862 --> 01:07:14,864
‫כי זה היה לו נוח.‬

1065
01:07:16,449 --> 01:07:18,451
‫ואני אעשה כל שביכולתי‬

1066
01:07:18,534 --> 01:07:21,620
‫כדי לוודא שדניס באומן לא ישלוט בשום דבר.‬

1067
01:07:24,040 --> 01:07:27,001
‫היום יושמע גזר הדין של דניס לי באומן‬

1068
01:07:27,084 --> 01:07:30,254
‫על הרצח והביתור ב-1989‬

1069
01:07:30,337 --> 01:07:34,175
‫של בתו המאומצת בת ה-14,‬
‫אונדריה מישל באומן.‬

1070
01:07:34,258 --> 01:07:38,429
‫מר באומן יוחזר לווירג'יניה‬
‫כדי להשלים את מאסר העולם שלו.‬

1071
01:07:39,847 --> 01:07:42,391
‫אז קיבלנו את ההחלטה כצוות‬

1072
01:07:42,475 --> 01:07:45,936
‫שלא נאפשר לו לשלוט בזה,‬

1073
01:07:46,020 --> 01:07:49,774
‫ונשלח אותו בחזרה לווירג'יניה‬
‫על הרצח של קת'לין דויל.‬

1074
01:07:50,357 --> 01:07:54,195
‫הוא נפל בפח כמו הטיפש שהוא.‬

1075
01:07:55,404 --> 01:07:57,615
‫-הסגרה - דניס באומן -‬

1076
01:07:57,698 --> 01:07:59,742
‫חוץ מהעובדה שהוא לקח אותה מאיתנו,‬

1077
01:07:59,825 --> 01:08:02,703
‫הוא מיותר בסיפור שלה.‬

1078
01:08:04,038 --> 01:08:06,123
‫הסיפור של קת'לין הוא על החיים שלה.‬

1079
01:08:08,417 --> 01:08:09,877
‫היא הייתה הילדה שלנו.‬

1080
01:08:09,960 --> 01:08:11,629
‫היא הייתה שייכת לנו.‬

1081
01:08:12,379 --> 01:08:15,132
‫וזה מה שאני מרגישה.‬

1082
01:08:18,511 --> 01:08:20,930
‫בכל יום בחיי,‬

1083
01:08:21,013 --> 01:08:23,390
‫אני נוגעת בתמונה שלה‬
‫ואומרת, "אני אוהבת אותך".‬

1084
01:08:24,517 --> 01:08:27,478
‫היינו קונות אחת לשנייה לילך כמתנות.‬

1085
01:08:27,561 --> 01:08:29,313
‫זה היה הפרח שלנו.‬

1086
01:08:29,897 --> 01:08:32,983
‫ובכל פעם שהלילך פורח באביב,‬

1087
01:08:33,067 --> 01:08:36,529
‫אני אומרת לה, "קת'לין, הלילך פורח".‬

1088
01:08:36,612 --> 01:08:40,491
‫ואני מריחה את הפרחים,‬
‫ואני אומרת לה כמה אני מתגעגעת אליה.‬

1089
01:08:42,952 --> 01:08:45,704
‫ואתה יודע, קרה משהו מאוד מוזר.‬

1090
01:08:45,788 --> 01:08:48,999
‫אחרי שהם מצאו את האדם הזה שרצח את קת'לין,‬

1091
01:08:49,083 --> 01:08:50,543
‫וזה קרה בסתיו,‬

1092
01:08:51,502 --> 01:08:54,922
‫שיח הלילך שלי פרח, שזה מאוד יוצא דופן.‬

1093
01:08:55,422 --> 01:08:57,508
‫בדרך כלל הוא פורח רק באביב.‬

1094
01:09:00,427 --> 01:09:04,807
‫אל תאפשרו לאדם שעשה את הדבר הנורא הזה‬

1095
01:09:04,890 --> 01:09:06,684
‫להיות האדם שכולם זוכרים.‬

1096
01:09:07,768 --> 01:09:11,355
‫שיזכרו את הנשים הצעירות שמתו.‬

1097
01:09:16,235 --> 01:09:18,237
‫טוד, תודה על הכול.‬

1098
01:09:18,320 --> 01:09:20,072
‫זה היה מאמץ קבוצתי. תודה.‬

1099
01:09:20,156 --> 01:09:22,324
‫אפשר לדבר איתך?‬
‫-כן.‬

1100
01:09:29,915 --> 01:09:32,459
‫השרידים נמצאים אצל ברנדה.‬

1101
01:09:32,543 --> 01:09:34,545
‫היא שרפה את השרידים.‬

1102
01:09:35,671 --> 01:09:39,049
‫והיא רוצה לתת לך חצי מגופתה של אונדריה.‬

1103
01:09:41,302 --> 01:09:43,137
‫אני לא יכולה להתמודד עם זה.‬

1104
01:09:44,847 --> 01:09:46,974
‫אני לא יכולה להתמודד עם זה עכשיו.‬

1105
01:09:49,894 --> 01:09:52,897
‫מה היא תיתן לי, את החצי העליון או התחתון?‬

1106
01:09:54,064 --> 01:09:55,191
‫איך היא מעזה?‬

1107
01:09:57,735 --> 01:10:02,573
‫הם נמצאים איתנו כאן היום,‬
‫כדי לתת לך אותם אם תרצי לקבל אותם.‬

1108
01:10:05,117 --> 01:10:06,702
‫כמובן.‬

1109
01:10:10,039 --> 01:10:13,000
‫הילדה הקטנה שלי ממש כאן, חבר'ה. ממש כאן.‬

1110
01:10:13,709 --> 01:10:16,253
‫היא יודעת שהמפלצת איננה.‬

1111
01:10:23,302 --> 01:10:25,387
‫אתן לך חצי ניחוש מה זה.‬

1112
01:10:25,888 --> 01:10:27,556
‫לא.‬
‫-כן.‬

1113
01:10:28,849 --> 01:10:30,184
‫באמת?‬
‫-חצי ממנה.‬

1114
01:10:40,861 --> 01:10:43,697
‫"אני חולקת איתך באופן שווה‬

1115
01:10:43,781 --> 01:10:47,993
‫"כי את היית אמא שלה קודם.‬

1116
01:10:48,077 --> 01:10:53,540
‫"אני מתפללת שאלוהים יעזור לך‬
‫למצוא שלווה בכל זה. ברנדה."‬

1117
01:10:58,504 --> 01:11:01,465
‫זה פשוט להמשיך לחתוך אותה. אני פשוט…‬

1118
01:11:02,299 --> 01:11:04,677
‫אני כבר מעבר לעצבנית על זה.‬

1119
01:11:06,720 --> 01:11:10,808
‫אני פשוט לא מאמינה שברנדה תיקח את הגופה‬
‫ושוב תחלק אותה.‬

1120
01:11:12,351 --> 01:11:14,311
‫ואני רוצה את כל האפר שלה בחזרה.‬

1121
01:11:15,312 --> 01:11:18,440
‫ואז אולי החלק האמהי בי ימצא שלווה.‬

1122
01:11:19,566 --> 01:11:21,068
‫איך היא תילחם בזה?‬

1123
01:11:21,735 --> 01:11:24,613
‫כל שופט בעולם יגיד,‬

1124
01:11:24,697 --> 01:11:27,241
‫"יש לך מזל שקיבלת מה שקיבלת‬

1125
01:11:27,825 --> 01:11:29,535
‫"כי היא חולקת איתך."‬

1126
01:11:29,618 --> 01:11:32,079
‫כן, טוב, תזכרי שהיא זרקה אותה.‬

1127
01:11:33,330 --> 01:11:35,749
‫אני כל כך כועסת. אני כועסת בטירוף.‬

1128
01:11:35,833 --> 01:11:37,835
‫זאת אומרת, הוקל לי, אבל אני עדיין כועסת.‬

1129
01:11:37,918 --> 01:11:40,170
‫חשבתי שהכעס ייעלם.‬

1130
01:11:42,548 --> 01:11:46,135
‫לברנדה יש את החוצפה‬
‫לקרוא לעצמה אמא של הבת שלי.‬

1131
01:11:47,636 --> 01:11:50,514
‫אני לא יודעת אם אלקסיס‬
‫הייתה שמאלית או ימנית.‬

1132
01:11:51,307 --> 01:11:53,267
‫אני לא יודעת איך נשמע הקול שלה.‬

1133
01:11:54,268 --> 01:11:57,021
‫לא שמעתי את קולה.‬
‫היא לא אמרה, "אני אוהבת אותך, אמא".‬

1134
01:11:57,104 --> 01:11:58,480
‫היא מעולם לא קראה לי אמא,‬

1135
01:11:58,564 --> 01:12:02,192
‫אבל אני אמא שלה בשר ודם.‬

1136
01:12:06,238 --> 01:12:08,282
‫אלקסיס רודפת אותי קצת.‬

1137
01:12:09,742 --> 01:12:11,285
‫היא לא נעלמה לחלוטין.‬

1138
01:12:12,328 --> 01:12:15,122
‫אני הדבר הכי קרוב לרוח שלה.‬

1139
01:12:17,249 --> 01:12:21,045
‫כמעט הפכתי להיות היא.‬
‫גרסה בוגרת יותר וכועסת יותר שלה.‬

1140
01:12:22,838 --> 01:12:27,509
‫זה כמו לצעוד לתוך אש, וזה שינה אותי.‬

1141
01:12:29,178 --> 01:12:34,975
‫זו אש מאוד אינטנסיבית, חמה ששורפת את הבשר‬

1142
01:12:35,059 --> 01:12:38,854
‫שאיש לא יכול לראות, שרק אני מרגישה.‬

1143
01:12:40,856 --> 01:12:43,025
‫אבל אני חושבת שאני צריכה לעבור את זה.‬

1144
01:12:45,277 --> 01:12:49,573
‫אני צריכה למצוא את הצד השני של האש.‬

1145
01:12:59,583 --> 01:13:03,796
‫ברנדה באומן סירבה להתראיין‬

1146
01:13:03,879 --> 01:13:07,800
‫ולא הגיבה לבקשת תגובה.‬

1147
01:13:09,259 --> 01:13:12,763
‫דניס באומן מרצה‬
‫שני מאסרי עולם בכלא בווירג'יניה.‬

1148
01:13:12,846 --> 01:13:16,725
‫נציגי רשויות החוק טוענים‬

1149
01:13:16,809 --> 01:13:21,230
‫שייתכן שהיקף הפשעים האלימים המלא‬
‫של דניס באומן לעולם לא יתגלה.‬

1150
01:16:42,723 --> 01:16:47,728
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬