1
00:00:42,355 --> 00:00:43,815
‫ויסלדאון בשבילכם?‬

2
00:00:43,898 --> 00:00:46,234
‫קורא יקר וחביב,‬

3
00:00:46,317 --> 00:00:49,863
‫מזמן לא דיברנו.‬

4
00:00:50,446 --> 00:00:55,034
‫סוף כל סוף החוג הנוצץ של לונדון שב,‬

5
00:00:55,118 --> 00:00:58,830
‫ויחד איתו, גם סופרת זו.‬

6
00:00:59,831 --> 00:01:01,124
‫טוב לחזור הביתה.‬

7
00:01:03,042 --> 00:01:04,377
‫בהחלט.‬

8
00:01:04,460 --> 00:01:06,421
‫בפרוס העונה,‬

9
00:01:06,504 --> 00:01:09,382
‫השאלה ששואלים כולם היא…‬

10
00:01:09,465 --> 00:01:12,969
‫כמובן, איזו עלמה צעירה אשר תוצג בחברה‬

11
00:01:13,052 --> 00:01:15,013
‫תהיה הזוהרת ביותר?‬

12
00:01:15,096 --> 00:01:19,017
‫היבול השנה נראה נפלא למדי.‬

13
00:01:19,100 --> 00:01:22,312
‫למשל, מיס מלהוטרה הנהדרת,‬

14
00:01:22,395 --> 00:01:24,189
‫שנחשבת מציאה רצינית.‬

15
00:01:24,272 --> 00:01:28,818
‫מיס סטואל נחשבת כצעירה רבת־הישגים.‬

16
00:01:31,905 --> 00:01:34,407
‫מיס הרטיגן נעימת ההליכות‬

17
00:01:34,490 --> 00:01:37,410
‫תמשוך בוודאי את עינם של מיטב המחזרים.‬

18
00:01:38,077 --> 00:01:40,663
‫מיס קנוורת׳י היא תוספת ברוכה,‬

19
00:01:40,747 --> 00:01:43,666
‫שופעת ביטחון עצמי וכריזמה.‬

20
00:01:44,167 --> 00:01:48,546
‫וישנה גם מיס בארגן, שבהחלט מתבלטת בחברה.‬

21
00:01:48,630 --> 00:01:50,006
‫היא כתבה את שמי!‬

22
00:01:52,550 --> 00:01:54,761
‫נראה שעסקייך משגשגים.‬

23
00:01:54,844 --> 00:01:56,012
‫וגם עסקייך.‬

24
00:02:01,559 --> 00:02:04,187
‫והבה לא נשכח‬

25
00:02:04,270 --> 00:02:06,689
‫שאם תחסר לנו התרגשות,‬

26
00:02:06,773 --> 00:02:10,902
‫בת נוספת למשפחת ברידג׳רטון‬
‫עומדת לצאת לחברה השנה.‬

27
00:02:11,486 --> 00:02:12,570
‫אני לא שומע כלום.‬

28
00:02:12,654 --> 00:02:15,782
‫היא בטח יודעת שאנחנו מצותתים לה.‬
‫אני בטוחה שהיא בסדר.‬

29
00:02:15,865 --> 00:02:17,408
‫כמו שהיית את בשנה שעברה?‬

30
00:02:17,492 --> 00:02:18,576
‫זו לא השנה שעברה.‬

31
00:02:19,369 --> 00:02:21,204
‫פרנצ׳סקה…‬
‫-שקטה מאוד.‬

32
00:02:21,287 --> 00:02:24,958
‫אולי היא הוכתה באלם‬
‫מרוב יופיה של הנוצה הענקית.‬

33
00:02:25,041 --> 00:02:26,167
‫מתי גם לי תהיה אחת?‬

34
00:02:26,251 --> 00:02:28,169
‫אולי היא בלעה את הנוצה הענקית.‬

35
00:02:29,379 --> 00:02:31,047
‫עוד לא מוכנים ליציאה?‬

36
00:02:31,130 --> 00:02:32,340
‫נוכל לעזור במשהו?‬

37
00:02:32,423 --> 00:02:34,759
‫אתם מוכנים לבקש ממי שמנגן למטה‬

38
00:02:34,842 --> 00:02:36,761
‫שיהיה בשקט כדי שאוכל לשמוע?‬

39
00:02:36,844 --> 00:02:39,430
‫אני יכולה לנסות, אבל האם זו לא…?‬

40
00:02:42,308 --> 00:02:44,727
‫מי כבר יכול לנגן בפסנתר בבית הזה?‬

41
00:02:44,811 --> 00:02:45,853
‫בטח לא אני.‬

42
00:02:45,937 --> 00:02:46,980
‫פרנצ׳סקה?‬

43
00:02:48,189 --> 00:02:50,358
‫הנה את, יקירתי.‬

44
00:02:52,777 --> 00:02:53,945
‫פרנצ׳סקה.‬

45
00:02:57,198 --> 00:02:59,784
‫פרנצ׳סקה…‬
‫-לא צריך לצעוק.‬

46
00:02:59,867 --> 00:03:03,121
‫אני מוכרח לומר,‬
‫נראה ששיעורי הפסנתר בבאת׳ הניבו פרי.‬

47
00:03:03,204 --> 00:03:04,330
‫השתפרת למדי.‬

48
00:03:04,414 --> 00:03:05,832
‫איך ירדת הנה?‬

49
00:03:06,416 --> 00:03:08,584
‫עמדתי מחוץ לדלתך כל הבוקר.‬
‫-קמתי מוקדם.‬

50
00:03:08,668 --> 00:03:12,297
‫התלבשתי וסעדתי את ארוחת הבוקר בגן.‬
‫כי זה סתם יום רגיל.‬

51
00:03:12,380 --> 00:03:13,214
‫שנצא?‬

52
00:03:17,760 --> 00:03:19,220
‫אולי אין סיבה לדאגה.‬

53
00:03:22,390 --> 00:03:24,642
‫זיהית את השיר שהיא ניגנה עכשיו, נכון?‬

54
00:03:24,726 --> 00:03:25,977
‫מארש הלוויה של מוצרט.‬

55
00:03:26,060 --> 00:03:27,061
‫אלוהים…‬

56
00:03:28,479 --> 00:03:30,231
‫ומלבד העלמות,‬

57
00:03:30,315 --> 00:03:31,899
‫נשאלת גם השאלה:‬

58
00:03:31,983 --> 00:03:34,861
‫איזהו הג׳נטלמן אשר יתגלה‬

59
00:03:34,944 --> 00:03:37,196
‫כמבוקש ביותר של העונה?‬

60
00:03:38,114 --> 00:03:42,535
‫כי עלמותינו הצעירות‬
‫יזדקקו בהחלט למישהו רב־קסם‬

61
00:03:42,618 --> 00:03:44,620
‫אותו ינסו לכבוש.‬

62
00:03:46,289 --> 00:03:50,168
‫יהיה אשר יהיה הזוג המוצלח של השנה,‬

63
00:03:50,251 --> 00:03:54,130
‫הבה נקווה שהזיווג שלהם יהיה מעורר.‬

64
00:04:08,394 --> 00:04:10,271
‫על מה הן מקשקשות?‬

65
00:04:10,355 --> 00:04:12,023
‫זה כאילו הן מצאו נתח בשר.‬

66
00:04:27,330 --> 00:04:28,414
‫זה…?‬
‫-אחינו.‬

67
00:04:28,498 --> 00:04:29,624
‫קולין?‬

68
00:04:38,800 --> 00:04:39,717
‫משפחתי.‬

69
00:04:40,218 --> 00:04:41,844
‫סליחה על האיחור.‬

70
00:04:41,928 --> 00:04:43,596
‫נתקעתי בפקק חברתי.‬

71
00:04:44,972 --> 00:04:46,307
‫מה, לא תברכו אותי?‬

72
00:04:51,896 --> 00:04:52,814
‫אל.‬

73
00:04:59,237 --> 00:05:00,696
‫לא תחליף בגדים, או…‬

74
00:05:01,447 --> 00:05:05,993
‫שכן סופרת זו מאסה בסטטוס קוו.‬

75
00:05:58,754 --> 00:06:05,761
‫- ברידג׳רטון -‬

76
00:06:09,390 --> 00:06:11,601
‫ספר לנו על הרפתקאותיך.‬
‫-כן.‬

77
00:06:11,684 --> 00:06:14,812
‫כשחזרת בעונה שעברה,‬
‫שמענו על מסעותיך בים התיכון‬

78
00:06:14,896 --> 00:06:17,064
‫כבר עם ארוחת הבוקר הראשונה.‬
‫-אכן.‬

79
00:06:17,815 --> 00:06:21,486
‫תחת איזו שמש זרה נהיית חסון כל כך?‬

80
00:06:21,569 --> 00:06:22,987
‫הייתי בשום מקום ובכל מקום.‬

81
00:06:23,738 --> 00:06:24,947
‫לא אלאה אתכם בפרטים.‬

82
00:06:25,031 --> 00:06:26,616
‫אני מוכרח לדעת, מי אתה?‬

83
00:06:27,492 --> 00:06:28,659
‫ומה עשית לאחינו?‬

84
00:06:28,743 --> 00:06:33,080
‫הנסיעה הזו הייתה בדיוק מה שהייתי צריך.‬
‫היא העניקה לי מעט…‬

85
00:06:33,164 --> 00:06:33,998
‫פרופורציות.‬

86
00:06:34,957 --> 00:06:37,126
‫גם אני הייתי רוצה קצת… פרופורציות.‬

87
00:06:39,629 --> 00:06:40,755
‫מה?‬

88
00:06:41,923 --> 00:06:43,925
‫מיס אן הרטיגן.‬

89
00:06:44,509 --> 00:06:48,763
‫מוצגת בידי אמה, ליידי הרטיגן הנכבדת.‬

90
00:06:56,270 --> 00:06:58,272
‫מיס דולורס סטואל.‬

91
00:07:02,401 --> 00:07:04,862
‫היא שנאה אותי.‬

92
00:07:04,946 --> 00:07:07,990
‫לא ייתכן. היית מושלמת.‬

93
00:07:08,074 --> 00:07:09,492
‫מיס קלרה ליווינגסטון.‬

94
00:07:20,670 --> 00:07:23,506
‫שאביא לך משהו מרענן, הוד מלכותך?‬
‫-אולי ארון מתים.‬

95
00:07:24,090 --> 00:07:28,928
‫השיעמום כאן היום‬
‫עלול להחיש את מותי בכל רגע.‬

96
00:07:30,680 --> 00:07:32,807
‫מיס אלכסנדרה מור,‬

97
00:07:33,349 --> 00:07:37,979
‫מוצגת בידי אמה, ליידי מור הנכבדת.‬

98
00:07:38,479 --> 00:07:41,148
‫ממתי אתה עושה כניסות אלגנטיות?‬

99
00:07:42,525 --> 00:07:44,485
‫ממתי את לובשת כל כך הרבה מלמלה?‬

100
00:07:45,611 --> 00:07:47,196
‫זה פשוט הסגנון העונה.‬

101
00:07:47,280 --> 00:07:48,906
‫מיס נטלי גרין!‬

102
00:07:50,116 --> 00:07:52,118
‫מוצגת בידי אמה,‬

103
00:07:52,201 --> 00:07:55,496
‫ליידי גרין הנכבדת.‬

104
00:08:01,711 --> 00:08:04,839
‫זו יציאתך לחברה, פרנצ׳סקה. אינך נרגשת?‬

105
00:08:05,464 --> 00:08:08,593
‫אני מניחה שבעקבות יציאתי לחברה,‬
‫אולי אכיר מישהו.‬

106
00:08:09,427 --> 00:08:11,387
‫יהיה נחמד לגור בבית משלי.‬

107
00:08:12,096 --> 00:08:15,600
‫רק לפני שבוע חזרת מבאת׳,‬
‫וכבר את משתוקקת להימלט מפנינו.‬

108
00:08:15,683 --> 00:08:17,977
‫לא, אני רק רוצה קצת שקט ושלווה.‬

109
00:08:18,603 --> 00:08:23,357
‫חוששתני שאם את מחפשת שלווה,‬
‫כל זה עלול להציף אותך.‬

110
00:08:23,441 --> 00:08:24,817
‫את יודעת, אפילו דפני…‬

111
00:08:24,900 --> 00:08:26,819
‫אימא, אל תטריחי את עצמך.‬

112
00:08:26,902 --> 00:08:31,032
‫אם אני מצליחה למצוא שלווה בבלגן של ביתנו,‬
‫בוודאי אמצא את דרכי בעונה.‬

113
00:08:32,450 --> 00:08:34,118
‫מיס פרנצ׳סקה ברידג׳רטון,‬

114
00:08:34,201 --> 00:08:35,870
‫מוצגת בידי אמה,‬

115
00:08:35,953 --> 00:08:39,624
‫האלמנה הנכבדת, ליידי ברידג׳רטון.‬

116
00:08:57,767 --> 00:08:59,727
‫נערת ברידג׳רטון, הוד מלכותך.‬

117
00:09:00,394 --> 00:09:02,355
‫היה לך מזל טוב עם בני ברידג׳רטון.‬

118
00:09:25,544 --> 00:09:27,922
‫מיס ויניפרד ברגאן,‬

119
00:09:28,506 --> 00:09:30,174
‫מוצגת בידי אמה,‬

120
00:09:30,257 --> 00:09:32,885
‫ברונית ברגאן הנכבדת.‬

121
00:09:47,149 --> 00:09:49,068
‫ללא כל ספק,‬

122
00:09:49,151 --> 00:09:51,737
‫החתונה שלנו הייתה יפה בהרבה משלכם.‬

123
00:09:51,821 --> 00:09:53,572
‫בעיניי, חתונתנו הייתה נהדרת.‬

124
00:09:53,656 --> 00:09:56,659
‫כן. אומרים שקל יותר להרשים כלות מבוגרות.‬

125
00:09:56,742 --> 00:09:59,829
‫אם כך תרצה כלתי… אשא אותך בשנית.‬

126
00:09:59,912 --> 00:10:03,457
‫בשלישית. העיקר שתהיי מאושרת.‬

127
00:10:03,541 --> 00:10:06,877
‫ולבזבז על כך את כל כספה‬
‫של דודתנו המנוחה פטוניה, מר דנקוורת׳?‬

128
00:10:06,961 --> 00:10:09,088
‫תודה לאל שהדודה פטוניה מתה.‬

129
00:10:09,171 --> 00:10:11,257
‫ובדיוק בזמן לירח הדבש שלנו.‬

130
00:10:11,340 --> 00:10:13,050
‫דווקא חיבבתי את הדודה פטוניה.‬

131
00:10:13,134 --> 00:10:16,762
‫אלא מה? היא הייתה רווקה זקנה ומשעממת‬
‫שרק קראה ספרים כל הזמן.‬

132
00:10:16,846 --> 00:10:20,182
‫היא לא הייתה משעממת. היא רק לא חיבבה אתכם.‬

133
00:10:20,266 --> 00:10:21,142
‫מספיק.‬

134
00:10:21,225 --> 00:10:23,602
‫היום אנו חוזרים לחברה כשמצבנו טוב,‬

135
00:10:23,686 --> 00:10:25,479
‫וכספינו מסודרים,‬

136
00:10:25,563 --> 00:10:27,690
‫בלי אף גבר שיגיד לנו מה לעשות.‬

137
00:10:27,773 --> 00:10:29,316
‫הבה ניהנה מהיום הזה.‬

138
00:10:38,743 --> 00:10:40,953
‫אם יורשה לי לדבר גלויות, גבירתי…‬

139
00:10:41,036 --> 00:10:42,580
‫כך את עושה תמיד, ויולט.‬

140
00:10:43,414 --> 00:10:46,542
‫הסיפור על הדודה פטוניה.‬
‫בלי להעליב את המתים…‬

141
00:10:47,209 --> 00:10:50,129
‫מישהו באמת יאמין שרווקה זקנה,‬

142
00:10:50,212 --> 00:10:52,548
‫שאפילו עגלה עם חמור מעולם לא הייתה לה,‬

143
00:10:52,631 --> 00:10:54,717
‫הורישה לך הון?‬

144
00:10:54,800 --> 00:10:57,887
‫שומו שמיים,‬
‫אף אחד בלונדון לא יודע איך היא חיה.‬

145
00:10:57,970 --> 00:11:02,600
‫אין להם מושג אם היא הסתירה‬
‫כדים מלאים במטבעות מתחת לרצפה.‬

146
00:11:02,683 --> 00:11:05,311
‫האמת סופה להתגלות במלוא כיעורה.‬

147
00:11:05,394 --> 00:11:07,062
‫אבל למה שתשמעי בקולי?‬

148
00:11:07,563 --> 00:11:11,275
‫הנה את. אני מבינה שסיימת לחלום בהקיץ.‬

149
00:11:11,358 --> 00:11:13,527
‫אכן. שנצא?‬

150
00:11:30,461 --> 00:11:31,837
‫איפה היא?‬

151
00:11:31,921 --> 00:11:34,840
‫מילא לא לבחור יהלום בקבלת הפנים,‬

152
00:11:34,924 --> 00:11:38,427
‫אך להיעדר מאירוע שנערך לכבודה‬

153
00:11:38,511 --> 00:11:40,513
‫זה עניין אחר לגמרי.‬

154
00:11:40,596 --> 00:11:43,933
‫האם בנותינו באמת לקו בחסר הבוקר?‬

155
00:11:45,226 --> 00:11:48,229
‫בהחלט נראה שדעתן מוסחת.‬

156
00:11:49,104 --> 00:11:51,899
‫האם חזרת העירה מסיבה מסוימת?‬

157
00:11:51,982 --> 00:11:54,944
‫מחפש משהו? או מישהי?‬

158
00:11:55,027 --> 00:11:57,613
‫אם את שואלת אם חזרתי כדי להינשא העונה,‬

159
00:11:57,696 --> 00:11:59,323
‫תשובתי עלולה לאכזב.‬

160
00:11:59,406 --> 00:12:01,867
‫אם כי לקח אחד שלמדתי במסעותיי‬

161
00:12:01,951 --> 00:12:04,745
‫הוא שמוטב לצפות לבלתי־צפוי.‬

162
00:12:36,944 --> 00:12:37,778
‫אוי, הביטו.‬

163
00:12:38,696 --> 00:12:42,157
‫הרי זו פנלופי פת׳רינגטון, ושוב בשמלה בצבע…‬

164
00:12:42,241 --> 00:12:43,909
‫קרסידה.‬
‫-אלואיז!‬

165
00:12:43,993 --> 00:12:45,870
‫הנה את. חיפשתי אותך בכל מקום.‬

166
00:12:45,953 --> 00:12:47,121
‫ואני אותך.‬

167
00:12:47,204 --> 00:12:49,290
‫שנשתה לימונדה?‬

168
00:12:49,874 --> 00:12:52,543
‫רעיון נפלא. גרוני ניחר מרוב צמא.‬

169
00:12:54,336 --> 00:12:56,797
‫כמה נעים לחזור מן הכפר, הלא כן?‬

170
00:12:56,881 --> 00:12:59,258
‫רוח הפרצים, הריקנות…‬

171
00:13:00,009 --> 00:13:02,219
‫את יודעת שקוראים לזה ״אוויר צח״?‬

172
00:13:02,303 --> 00:13:05,389
‫טוב, ההתיידדות איתך שם הייתה הפתעה משמחת.‬

173
00:13:05,472 --> 00:13:08,309
‫אך בסופו של דבר,‬
‫בלונדון אני מרגישה בבית.‬

174
00:13:08,392 --> 00:13:10,686
‫והעונה תהיה נעימה בהרבה כשאת לצדי.‬

175
00:13:13,188 --> 00:13:14,023
‫כמובן.‬

176
00:13:17,318 --> 00:13:20,070
‫אני חולמת על בעלי לעתיד מאז שהייתי קטנה.‬

177
00:13:20,779 --> 00:13:22,865
‫הוא יהיה יפה תואר,‬

178
00:13:22,948 --> 00:13:24,909
‫רומנטיקן, אינטליגנט…‬

179
00:13:24,992 --> 00:13:27,244
‫אל תשכחי ממשפחה טובה. וגבוה.‬

180
00:13:27,828 --> 00:13:30,122
‫תמיד דמיינתי גבר שכותב שירה.‬

181
00:13:30,205 --> 00:13:31,206
‫אבל, מעל לכול,‬

182
00:13:31,290 --> 00:13:34,168
‫מישהו שיש לי פרפרים בבטן כשאני מביטה בו.‬

183
00:13:36,587 --> 00:13:38,088
‫ואת, מיס פרנצ׳סקה?‬

184
00:13:40,883 --> 00:13:41,884
‫מישהו…‬

185
00:13:43,177 --> 00:13:45,137
‫טוב־לב, אני מניחה.‬

186
00:13:45,763 --> 00:13:47,264
‫זה מובן מאליו.‬

187
00:13:47,348 --> 00:13:49,058
‫הרי לא תרצי גבר רע־לב.‬

188
00:13:49,934 --> 00:13:51,518
‫לא, ודאי שלא.‬

189
00:13:59,068 --> 00:14:00,819
‫שבוע בלבד אחרי ירח הדבש שלכם,‬

190
00:14:00,903 --> 00:14:03,697
‫וכבר בני נוטש אותך לאנחות.‬

191
00:14:05,032 --> 00:14:07,159
‫בזמן שנעדרנו, ערימת הניירת של אנתוני‬

192
00:14:07,242 --> 00:14:11,497
‫גבהה כמעט עד התקרה. עם קצת מזל,‬
‫הוא ישלים את העבודה עד הנשף הראשון.‬

193
00:14:11,580 --> 00:14:12,414
‫הבה נקווה.‬

194
00:14:12,498 --> 00:14:17,127
‫עם שתי אחיות שיוצאות לחברה העונה,‬
‫העבודה רק החלה.‬

195
00:14:17,711 --> 00:14:20,464
‫היא נראית די שלווה, הלא כן? ותכליתית.‬

196
00:14:20,547 --> 00:14:21,840
‫אכן, אבל…‬

197
00:14:21,924 --> 00:14:24,093
‫תכליתיות היא למעשה ההפך מאהבה.‬

198
00:14:24,593 --> 00:14:26,720
‫אני סקרנית לראות את ביצועיה.‬

199
00:14:28,931 --> 00:14:29,765
‫ואלואיז?‬

200
00:14:32,017 --> 00:14:34,144
‫החברות החדשה הזו לא מובנת לי.‬

201
00:14:35,729 --> 00:14:38,399
‫אך ביליתי זמן כה רב בעונה שעברה‬
‫בניסיונות לעזור לה,‬

202
00:14:38,482 --> 00:14:40,943
‫עד שעזרתי כמעט והוציאה אותה מן החברה.‬

203
00:14:41,026 --> 00:14:43,028
‫אז לא אתערב.‬

204
00:14:43,112 --> 00:14:44,029
‫בינתיים.‬

205
00:14:45,447 --> 00:14:48,117
‫את תמיד רואה את ילדייך בבהירות.‬

206
00:14:49,493 --> 00:14:53,539
‫הלוואי שאתקרב ליכולותייך כוויקונטסה.‬
‫-אני בטוחה שתתעלי עליי.‬

207
00:14:53,622 --> 00:14:58,043
‫ואנא סלחי לי,‬
‫אעבור לבית אחר ברגע שאמצא לי כזה.‬

208
00:14:58,127 --> 00:15:01,547
‫לא קל כששתי בנות יוצאות לחברה בו־זמנית.‬

209
00:15:02,256 --> 00:15:03,298
‫אל דאגה.‬

210
00:15:03,924 --> 00:15:07,386
‫בהודו, אימהות נוהגות להישאר בבית‬
‫הרבה אחרי שהילדים נישאים.‬

211
00:15:08,178 --> 00:15:09,805
‫אשמח שתהיי בקרבתי.‬

212
00:15:11,140 --> 00:15:12,975
‫ליידי ברידג׳רטון.‬

213
00:15:13,058 --> 00:15:14,435
‫כן.‬
‫-כן. אוי ואבוי…‬

214
00:15:15,185 --> 00:15:17,813
‫את נהנית מהחגיגות היום?‬
‫-עד מאוד.‬

215
00:15:17,896 --> 00:15:20,524
‫אם כי המלכה בולטת בהיעדרה.‬

216
00:15:20,607 --> 00:15:21,442
‫כן.‬

217
00:15:22,109 --> 00:15:25,612
‫אני חושבת שהיא נרתעת מעט,‬

218
00:15:25,696 --> 00:15:27,948
‫לאחר שחושיה הטעו אותה בשנה שעברה.‬

219
00:15:28,032 --> 00:15:30,909
‫אך כמובן, בסוף הכול הסתדר.‬

220
00:15:31,410 --> 00:15:32,661
‫אין סיבה לדאגה.‬

221
00:15:32,745 --> 00:15:34,913
‫נסי לומר זאת לאימהות האחרות.‬

222
00:15:40,252 --> 00:15:41,295
‫מסעותיי?‬

223
00:15:41,378 --> 00:15:44,465
‫אינני יכול אפילו להתחיל‬
‫לחלוק איתכן את הרפתקאותיי,‬

224
00:15:44,548 --> 00:15:46,759
‫פן תתעלפנה.‬

225
00:15:47,468 --> 00:15:48,886
‫וזה בהחלט לא מתאים.‬

226
00:15:50,012 --> 00:15:54,141
‫איך ייתכן שעדיין‬
‫אינכן טובעות במחזרים העונה?‬

227
00:15:55,350 --> 00:15:57,144
‫אתן פרחים מלבלבים.‬

228
00:15:57,686 --> 00:15:58,854
‫כל אחת ואחת מכן.‬

229
00:16:00,272 --> 00:16:03,942
‫סיפורי טיוליי בעולם אינם מתאימים‬
‫לעלמות צעירות ועדינות כמוכן.‬

230
00:16:04,860 --> 00:16:07,738
‫אם אספר לכן ולו על הקטנה שבהרפתקאותיי…‬

231
00:16:08,614 --> 00:16:10,240
‫איאלץ להתחתן איתכן.‬

232
00:16:16,246 --> 00:16:18,415
‫איזה מגוון של יפהפיות.‬

233
00:16:19,124 --> 00:16:20,918
‫הגברים יילחמו עליכן.‬

234
00:16:21,960 --> 00:16:23,462
‫לא אוכל להתחרות!‬

235
00:16:32,471 --> 00:16:35,015
‫התעוררנו וגילינו שהוא ברח במהלך הלילה.‬

236
00:16:35,099 --> 00:16:38,435
‫הוא לא עצר אפילו כדי לקחת‬
‫את ארון הרובים שלו. או אותי.‬

237
00:16:39,103 --> 00:16:43,941
‫ובכן, הבה נקווה שהטוען הבא‬
‫לתואר הלורד פת׳רינגטון יהיה אדם ישר יותר.‬

238
00:16:44,024 --> 00:16:47,319
‫או שמא הנטייה לגנוב עוברת אצלכם בתורשה?‬

239
00:16:48,737 --> 00:16:50,906
‫למעשה, לא יהיו עוד טוענים לתואר,‬

240
00:16:50,989 --> 00:16:52,908
‫שכן לורד פת׳רינגטון הקודם‬

241
00:16:52,991 --> 00:16:56,286
‫הכין מסמך ובו הוריש את האחוזה לבנותיי.‬

242
00:16:56,829 --> 00:16:59,039
‫ברגע שאחת מהן תעמיד יורש.‬

243
00:16:59,748 --> 00:17:00,707
‫באמת?‬

244
00:17:02,751 --> 00:17:04,628
‫שמא נשתה משהו?‬

245
00:17:05,129 --> 00:17:06,338
‫אולי משהו חזק?‬

246
00:17:14,346 --> 00:17:15,264
‫פן.‬

247
00:17:15,973 --> 00:17:16,890
‫טוב לראות אותך.‬

248
00:17:17,933 --> 00:17:18,934
‫כן?‬
‫-באמת.‬

249
00:17:19,017 --> 00:17:21,520
‫אני חש כאילו נעדרתי שנים, לא חודשים.‬

250
00:17:21,603 --> 00:17:23,522
‫בהחלט חלו שינויים רבים.‬

251
00:17:24,231 --> 00:17:25,482
‫רבים מאוד, אני יודע.‬

252
00:17:25,566 --> 00:17:27,359
‫אך זו הייתה האופנה בפריז.‬

253
00:17:28,819 --> 00:17:30,154
‫אתה נראה מכובד, אבל…‬

254
00:17:30,237 --> 00:17:33,699
‫מצד שני, כך נראית תמיד.‬
‫-בסופו של דבר, זה רק ביגוד.‬

255
00:17:34,700 --> 00:17:38,078
‫אך נראה שבמקומות אחרים חל שינוי יסודי.‬

256
00:17:38,162 --> 00:17:41,707
‫נדמה לי, או שאלואיז צעדה‬
‫שלובת זרועות עם קרסידה קאופר?‬

257
00:17:42,499 --> 00:17:45,377
‫כפי שאמרת, לעתים הזמן מתקדם במהירות רבה.‬

258
00:17:50,757 --> 00:17:54,428
‫למה לא סיפרת לנו קודם‬
‫שאחת מאיתנו תהיה ליידי פת׳רינגטון החדשה?‬

259
00:17:54,511 --> 00:17:57,639
‫מה הטעם לבקש מאחת מכן שתעשה ילד?‬

260
00:17:57,723 --> 00:17:59,224
‫שתיכן נשים נשואות.‬

261
00:17:59,308 --> 00:18:01,435
‫ממתי צריך לומר לאופה לאפות?‬

262
00:18:01,518 --> 00:18:04,313
‫טכנית, אחד מבנינו‬
‫יהיה לורד פת׳רינגטון החדש.‬

263
00:18:04,396 --> 00:18:07,232
‫אחת מאיתנו פשוט תהיה אמו של היורש.‬
‫-״אחת מאיתנו״?‬

264
00:18:07,316 --> 00:18:09,484
‫את חושבת שאת משתתפת במרוץ הזה?‬
‫עם איזה בעל?‬

265
00:18:09,568 --> 00:18:11,820
‫טכנית, כשאהיה אמו של היורש,‬

266
00:18:11,904 --> 00:18:14,907
‫המשימה הראשונה תהיה‬
‫לסלק את הספרים המאובקים מהבית.‬

267
00:18:14,990 --> 00:18:18,076
‫אחרי שאחליף את הווילונות‬
‫המזעזעים של אימא, כמובן.‬

268
00:18:18,660 --> 00:18:21,788
‫אל דאגה, ארשה לך לשמור את הספרים. במלתחה.‬

269
00:18:22,456 --> 00:18:25,792
‫שתהיה ריקה, מן הסתם,‬
‫כי מי ירצה לבוא לבקר אתכן?‬

270
00:18:25,876 --> 00:18:30,214
‫אף אחת מכן לא תירש דבר‬
‫אם לא תלכו הביתה ותיגשו לעבודה!‬

271
00:18:30,297 --> 00:18:34,468
‫אפשר קודם לבוא לאכול משהו?‬
‫הבשלנית שלך הרבה יותר טובה משלנו.‬

272
00:18:34,551 --> 00:18:37,638
‫זו אשמתכן, כי התחתנתן‬
‫עם גברים נטולי תארים! לכו!‬

273
00:18:47,773 --> 00:18:49,524
‫הבה נקווה שלא ימהרו.‬

274
00:18:54,905 --> 00:18:58,533
‫אני מתנחמת בעובדה‬
‫שתמיד תהיי כאן כדי לטפל בי.‬

275
00:19:35,696 --> 00:19:38,323
‫אשמח שלא לראות עוד צבעי הדרים לעולם.‬

276
00:19:38,907 --> 00:19:40,742
‫אכן, צבעים חמוצים.‬

277
00:19:40,826 --> 00:19:44,496
‫אך מה גרם לרצון הפתאומי הזה לשינוי?‬

278
00:19:45,038 --> 00:19:46,915
‫אינני יכולה להמשיך לגור בבית.‬

279
00:19:46,999 --> 00:19:50,377
‫כבר היה קשה לחיות לפי הכללים של אמי,‬
‫אבל אחיותיי…‬

280
00:19:51,545 --> 00:19:55,590
‫להיות נתונה לגחמותיהם של האנשים‬
‫האכזריים או הטיפשים ביותר שאני מכירה…‬

281
00:19:58,010 --> 00:19:59,970
‫אני מוכרחה להינשא לפני שזה יקרה.‬

282
00:20:00,637 --> 00:20:01,471
‫הגיע הזמן.‬

283
00:20:02,389 --> 00:20:03,307
‫הבנתי.‬

284
00:20:04,099 --> 00:20:08,103
‫והאם חשבת על מחזר מסוים?‬

285
00:20:12,149 --> 00:20:13,483
‫עליי לנהוג בתבונה.‬

286
00:20:14,276 --> 00:20:15,277
‫מישהו טוב־לב,‬

287
00:20:15,861 --> 00:20:18,780
‫שיאפשר לי פרטיות, מסיבות מובנות.‬

288
00:20:19,990 --> 00:20:22,492
‫אם כך, אכן דרוש לך מראה חדש.‬

289
00:20:24,745 --> 00:20:27,914
‫אולי משהו בסגנון שאופנתי בפריז.‬

290
00:20:34,254 --> 00:20:37,174
‫היא נהדרת, אחי! מאיפה היא?‬
‫-סוחר במרסיי.‬

291
00:20:37,257 --> 00:20:38,633
‫הבושם שלי מפריז?‬

292
00:20:38,717 --> 00:20:41,470
‫מניין הקלפים החדשים שלי? זה כתוב בספרדית?‬

293
00:20:41,553 --> 00:20:45,223
‫ביקרת בצרפת וגם בספרד?‬
‫-התווים שלי כתובים באיטלקית.‬

294
00:20:45,307 --> 00:20:48,518
‫בכמה ערים ביקרת בארבעה חודשים?‬
‫-אני כבר לא זוכר, האמת.‬

295
00:20:49,561 --> 00:20:51,855
‫לא, לא כאן. בחוץ.‬

296
00:20:52,439 --> 00:20:53,690
‫שאימא לא תראה.‬

297
00:21:00,197 --> 00:21:01,656
‫פרנצ׳סקה, איפה אחותך?‬

298
00:21:03,575 --> 00:21:04,659
‫אלואיז!‬

299
00:21:05,160 --> 00:21:06,328
‫הגיע הזמן לתופרת.‬

300
00:21:07,454 --> 00:21:09,122
‫מתי יפסיקו לאחר במשפחה הזאת?‬

301
00:21:09,206 --> 00:21:10,999
‫מתנה לך, אימא.‬

302
00:21:12,667 --> 00:21:13,502
‫תודה!‬

303
00:21:18,632 --> 00:21:20,092
‫הוא מקסים!‬

304
00:21:20,675 --> 00:21:21,885
‫באמת.‬

305
00:21:25,305 --> 00:21:28,600
‫אוי, אנחנו באמת באיחור. פרנצ׳סקה.‬

306
00:21:28,683 --> 00:21:29,768
‫אלואיז!‬

307
00:21:37,025 --> 00:21:39,903
‫אלואיז. את בוודאי לא ממהרת לתופרת.‬

308
00:21:40,612 --> 00:21:41,696
‫יש לי משהו בשבילך.‬

309
00:21:42,406 --> 00:21:43,949
‫הנה זה.‬
‫-זה ספר.‬

310
00:21:44,032 --> 00:21:46,868
‫ספר בווארי נדיר על זכויות…‬
‫-אני באמצע ספר.‬

311
00:21:47,452 --> 00:21:49,079
‫שמו ״אמה״.‬
‫-רומן?‬

312
00:21:49,162 --> 00:21:51,331
‫את לא טיפוס של רומנטיקה טיפשית.‬

313
00:21:52,374 --> 00:21:54,126
‫אולי טעמי השתנה.‬

314
00:21:54,835 --> 00:21:57,963
‫מה שנהגתי לקרוא,‬
‫על נשים שמוצאות את דרכן מחוץ לחברה…‬

315
00:21:58,046 --> 00:21:59,256
‫הם היו הרומנטיים.‬

316
00:21:59,339 --> 00:22:01,216
‫בספר הזה יש הומור, ואמת,‬

317
00:22:01,925 --> 00:22:04,678
‫הקושי שבידידות… הוא סביר מהם בהרבה.‬

318
00:22:05,262 --> 00:22:07,931
‫ואני מבין שגם טעמך בחברות השתנה.‬

319
00:22:09,057 --> 00:22:11,017
‫קרסידה הפתיעה אותי בקיץ.‬

320
00:22:11,101 --> 00:22:13,353
‫היא היחידה שהייתה טובה אליי בכפר.‬

321
00:22:13,437 --> 00:22:14,688
‫ומה לגבי פנלופי?‬

322
00:22:16,314 --> 00:22:17,524
‫פשוט התרחקנו.‬

323
00:22:18,525 --> 00:22:21,027
‫ליידי ויסלדאון כמעט הרסה אותי בעונה שעברה.‬

324
00:22:21,611 --> 00:22:25,407
‫הפסדתי בקרב, ואבד לי החשק להילחם,‬
‫אז הצטרפתי לצד המנצח.‬

325
00:22:25,490 --> 00:22:27,033
‫בדומה לך, ממה שהבנתי.‬

326
00:22:28,368 --> 00:22:29,786
‫או שזה באמת אופייך החדש?‬

327
00:22:31,204 --> 00:22:32,998
‫גברים לא מגלים את סודותיהם.‬

328
00:22:34,374 --> 00:22:35,333
‫כמה בודד.‬

329
00:22:43,049 --> 00:22:45,135
‫- מאדאם דלקרואה‬
‫תופרת -‬

330
00:23:01,818 --> 00:23:03,945
‫חכי לי בכרכרה בבקשה, ריי.‬

331
00:23:14,581 --> 00:23:15,749
‫קיוויתי שניפגש.‬

332
00:23:16,708 --> 00:23:17,709
‫זה לא נראה כך‬

333
00:23:18,543 --> 00:23:20,295
‫כשהתחבאת בכפר כל הקיץ.‬

334
00:23:20,879 --> 00:23:23,507
‫התרחקתי מהחברה מפני שלא ידעתי‬
‫אם תרצי לראות אותי.‬

335
00:23:24,508 --> 00:23:27,093
‫ואולי מפני שחששת שאחשוף את סודך.‬

336
00:23:27,719 --> 00:23:29,137
‫תודה שלא עשית זאת.‬

337
00:23:30,931 --> 00:23:33,475
‫אלואיז, אני כה מצטערת. על הכול.‬

338
00:23:33,558 --> 00:23:37,312
‫על מה שעשית, או על העובדה‬
‫שגיליתי שאת זו שכתבה דברים כה קשים?‬

339
00:23:38,104 --> 00:23:42,442
‫אולי לא הבנת את מעשיי, אבל רק ניסיתי להגן…‬
‫-אני לא זקוקה להסברים שלך.‬

340
00:23:42,526 --> 00:23:46,571
‫שמרתי את סודך דווקא משום‬
‫שאינני רוצה לחזור ולדוש בעבר.‬

341
00:23:47,948 --> 00:23:50,200
‫כעת לך יש את חייך, ולי את חיי.‬

342
00:23:50,283 --> 00:23:51,409
‫עם קרסידה?‬

343
00:23:52,118 --> 00:23:54,079
‫את באמת מיודדת איתה?‬

344
00:23:54,663 --> 00:23:56,289
‫שיהיה לך בהצלחה, פנלופי.‬

345
00:24:01,211 --> 00:24:02,379
‫המדיירה שלך, אדוני.‬

346
00:24:02,462 --> 00:24:05,799
‫חלילה שאתלונן על כוסית אחר הצהריים,‬

347
00:24:05,882 --> 00:24:07,217
‫אך לכבוד מה התכנסנו?‬

348
00:24:07,300 --> 00:24:10,512
‫רציתי להודות לך על הטיפול באחוזה‬
‫בזמן שהייתי בירח הדבש.‬

349
00:24:10,595 --> 00:24:12,764
‫תשומת הלב לפרטים הפתיעה אותי.‬

350
00:24:13,890 --> 00:24:15,725
‫אינני יודע אם להתרגש או להיעלב.‬

351
00:24:15,809 --> 00:24:16,935
‫אולי גם וגם?‬

352
00:24:17,936 --> 00:24:20,188
‫למען האמת, שמחתי שהייתה לי מטרה.‬

353
00:24:20,272 --> 00:24:24,109
‫מאז שחזרת, אינני יודע מה בדיוק עליי לעשות.‬

354
00:24:24,192 --> 00:24:26,653
‫אימא בוודאי הכינה לך רשימה של רעיות.‬

355
00:24:26,736 --> 00:24:29,239
‫אחי, תעסיק אותו בבקשה, לפחות חלק מהזמן.‬

356
00:24:29,322 --> 00:24:33,702
‫ואותך הזמנתי כדי לברך אותך‬
‫על מעריצותיך החדשות.‬

357
00:24:33,785 --> 00:24:35,704
‫אני לא בטוח שזה מעודד אותי.‬

358
00:24:35,787 --> 00:24:38,164
‫בני ברידג׳רטון, סליחה על העיכוב.‬

359
00:24:38,248 --> 00:24:39,791
‫העסק משגשג.‬

360
00:24:39,874 --> 00:24:41,918
‫טוב לראות. תצטרף אלינו לכוסית?‬

361
00:24:42,002 --> 00:24:44,588
‫סלחו לי, האישה לפני הכול.‬

362
00:24:47,841 --> 00:24:49,926
‫מר דנדס בא לפגישה איתנו, ויל.‬

363
00:24:50,468 --> 00:24:53,013
‫מר דנדס. תשתה משהו?‬

364
00:24:53,096 --> 00:24:54,347
‫לא.‬

365
00:24:54,431 --> 00:24:55,640
‫לא, תודה.‬

366
00:24:56,224 --> 00:24:58,226
‫אקצר בדבריי. אם שניכם כבר כאן…‬

367
00:24:58,810 --> 00:25:02,689
‫האם ידוע לך, גב׳ מונדריץ׳,‬
‫על רב־דודתך, ליידי קנט?‬

368
00:25:03,773 --> 00:25:04,899
‫קנט, כן.‬

369
00:25:04,983 --> 00:25:06,026
‫נפגשנו פעם,‬

370
00:25:06,526 --> 00:25:08,528
‫בצעירותי. אישה קרה מאוד.‬

371
00:25:08,612 --> 00:25:11,072
‫מאז היא התקררה עוד יותר, חוששני.‬

372
00:25:12,407 --> 00:25:13,241
‫היא מתה?‬

373
00:25:16,536 --> 00:25:17,912
‫היא הורישה לנו משהו?‬

374
00:25:17,996 --> 00:25:19,539
‫היא לא הורישה לכם משהו;‬

375
00:25:20,123 --> 00:25:22,459
‫היא הורישה לבנכם, ניקולס, את הכול.‬

376
00:25:23,376 --> 00:25:26,504
‫ולמרות שכמה מדודנייך היו קרובים אליה יותר,‬

377
00:25:26,588 --> 00:25:28,465
‫לאף אחד מהם אין בן זכר.‬

378
00:25:29,007 --> 00:25:30,258
‫לפיכך,‬

379
00:25:30,342 --> 00:25:33,553
‫ניקולס יהיה ברון קנט הבא.‬

380
00:25:41,353 --> 00:25:43,855
‫אולי מוטב שנשתה כוסית בעצמנו.‬

381
00:26:39,494 --> 00:26:41,287
‫תתעלמי מהם.‬
‫-אינני יכולה!‬

382
00:26:42,330 --> 00:26:43,665
‫סמכי עליי.‬

383
00:26:43,748 --> 00:26:47,043
‫אין סיכוי שמה שקורה שם בחוץ‬
‫חשוב כמו מה שקורה כאן למטה.‬

384
00:26:49,504 --> 00:26:50,338
‫לעשות יורש.‬

385
00:26:52,215 --> 00:26:53,466
‫ברור לך‬

386
00:26:53,550 --> 00:26:57,262
‫שמה שאנחנו עושים זה לא מה שמניב יורש?‬

387
00:26:58,263 --> 00:26:59,514
‫צריך להתחיל איפשהו.‬

388
00:26:59,597 --> 00:27:02,559
‫זה השבוע הראשון שלי כוויקונטסה בביתי החדש.‬

389
00:27:02,642 --> 00:27:04,853
‫הלילה הנשף של ליידי דנברי.‬

390
00:27:04,936 --> 00:27:06,479
‫עליי להותיר רושם טוב.‬

391
00:27:27,584 --> 00:27:29,335
‫- ליידי דנברי מציגה: נשף ארבע העונות -‬

392
00:27:34,132 --> 00:27:36,342
‫ברצוני לנסות משהו שונה הערב.‬

393
00:28:44,536 --> 00:28:47,205
‫ליידי דנברי, שוב התעלית על עצמך.‬

394
00:28:47,288 --> 00:28:51,292
‫כידוע לכם,‬
‫הנשף הראשון אינו עניין של מה בכך.‬

395
00:28:51,376 --> 00:28:52,877
‫אינני מקלה ראש בכך.‬

396
00:28:59,384 --> 00:29:01,928
‫מעניין על מה ויסלדאון תכתוב בגיליון הבא.‬

397
00:29:02,011 --> 00:29:03,847
‫פתיחת העונה משעממת למדי.‬

398
00:29:05,014 --> 00:29:07,559
‫היא בטח תמצא משהו. או תמציא משהו.‬

399
00:29:07,642 --> 00:29:10,687
‫סליחה, עלמתי. הגלימה שלך.‬

400
00:29:11,646 --> 00:29:12,605
‫כן, כמובן.‬

401
00:29:19,487 --> 00:29:21,739
‫לא נראה לי שיהיה בכך צורך.‬

402
00:29:27,829 --> 00:29:29,372
‫כולם נועצים בנו עיניים?‬

403
00:29:29,455 --> 00:29:30,915
‫מרוב קנאה, אהובתי,‬

404
00:29:30,999 --> 00:29:32,542
‫על כך שכעת את שלי.‬

405
00:29:38,590 --> 00:29:40,675
‫מבטיהם אינם מופנים כלפינו.‬

406
00:29:43,970 --> 00:29:46,306
‫היא מבזבזת את הוני עוד בטרם ירשתי אותו!‬

407
00:29:46,389 --> 00:29:47,932
‫זו כוונתה!‬

408
00:29:48,016 --> 00:29:49,934
‫אם רצונה הוא ללבוש צבע מדכא כזה,‬

409
00:29:50,018 --> 00:29:51,394
‫זו זכותה.‬

410
00:29:59,611 --> 00:30:02,488
‫אמרתי לרוזנת שבמולדתי לא נהוג…‬

411
00:30:38,232 --> 00:30:41,027
‫מיס פת׳רינגטון. כמה טוב לראותך.‬

412
00:30:41,110 --> 00:30:42,528
‫איזו שמלה מרשימה את לובשת.‬

413
00:30:43,780 --> 00:30:44,864
‫גם אתה, אדוני.‬

414
00:30:47,033 --> 00:30:49,577
‫לא החלק על השמלה, כמובן. החלק הראשון.‬

415
00:30:49,661 --> 00:30:52,705
‫טוב לראות את כולכם במלבושיכם ההולמים,‬

416
00:30:52,789 --> 00:30:55,208
‫אשר אינם דמויי שמלות כלל ועיקר.‬

417
00:31:01,130 --> 00:31:03,049
‫את באמת נהנית לרקום?‬

418
00:31:03,132 --> 00:31:06,469
‫בוודאי. זה רבגוני כל כך.‬

419
00:31:07,553 --> 00:31:08,554
‫למשל?‬

420
00:31:08,638 --> 00:31:09,889
‫אם כבר שאלת…‬

421
00:31:10,682 --> 00:31:12,976
‫יש את תך הגבעול המוכר והטוב,‬

422
00:31:13,601 --> 00:31:16,396
‫התך הישר, התך התוכף, תך השרשרת…‬

423
00:31:16,479 --> 00:31:18,731
‫הקשר הצרפתי, לימים נועזים במיוחד.‬

424
00:31:18,815 --> 00:31:19,857
‫כן!‬

425
00:31:20,858 --> 00:31:23,152
‫אני אוהבת לקרוא. מאוד.‬

426
00:31:23,236 --> 00:31:24,362
‫אולי יותר מדי.‬

427
00:31:24,445 --> 00:31:26,447
‫אמי תמיד אומרת ״תניחי את הספר״!‬

428
00:31:26,531 --> 00:31:29,575
‫לא שיש משהו רע בקריאה, כמובן.‬

429
00:31:29,659 --> 00:31:32,203
‫לא ברור לי מדוע היא עושה זאת.‬
‫אתם אוהבים לקרוא?‬

430
00:31:32,704 --> 00:31:35,123
‫תך הנוצות, תך בצלאל…‬

431
00:31:36,082 --> 00:31:37,625
‫תך הנטיפות!‬

432
00:31:39,127 --> 00:31:40,545
‫איזהו האהוב עלייך, מיס אלואיז?‬

433
00:31:42,714 --> 00:31:45,341
‫תך ההעברה.‬

434
00:31:46,551 --> 00:31:47,552
‫הוא לא מוכר לי.‬

435
00:31:47,635 --> 00:31:51,639
‫הוא זה שמעביר את נושא השיחה‬
‫למשהו מלבד רקמה.‬

436
00:31:54,976 --> 00:31:55,893
‫הלצה.‬

437
00:31:56,728 --> 00:31:57,645
‫כמה מחוכם.‬

438
00:32:07,071 --> 00:32:08,072
‫אולי…‬
‫-אני…‬

439
00:32:08,740 --> 00:32:10,074
‫סלח לי,‬

440
00:32:10,158 --> 00:32:11,993
‫בבקשה. עמדת לומר, לורד ברנל?‬

441
00:32:12,076 --> 00:32:14,787
‫עמדתי לומר שאולי מוטב שנלך,‬

442
00:32:15,371 --> 00:32:18,916
‫פן נתמהמה‬
‫וניתן לליידי ויסלדאון חומר לכתיבה.‬

443
00:32:33,723 --> 00:32:35,933
‫וזו. מי היא?‬

444
00:32:36,434 --> 00:32:39,854
‫הוד מלכותך, זו מיס פנלופי פת׳רינגטון.‬

445
00:32:39,937 --> 00:32:41,814
‫זוהי עונתה השלישית בחברה.‬

446
00:32:41,898 --> 00:32:45,318
‫אך ישנן כמה מתמודדות חדשות ומרשימות‬
‫על חסותה של הוד מלכותך,‬

447
00:32:45,401 --> 00:32:47,070
‫אם תרצי להרעיף אותה עליהן.‬

448
00:32:47,153 --> 00:32:49,697
‫ולמה שארצה להרעיף עליהן משהו?‬

449
00:32:49,781 --> 00:32:52,492
‫ובכן, קיים חשש מסוים בקרב האימהות‬

450
00:32:52,575 --> 00:32:55,244
‫בשל העובדה שטרם בחרת יהלום.‬

451
00:32:55,328 --> 00:32:59,165
‫יהלומים הם יקרים דווקא משום שהם נדירים.‬

452
00:32:59,248 --> 00:33:03,503
‫אני עורכת נשף יהלום אחד,‬
‫והאימהות החששניות מצפות לקבל יהלום כל שנה.‬

453
00:33:04,295 --> 00:33:06,005
‫עשיתי פעם נשף זברה.‬

454
00:33:06,089 --> 00:33:08,007
‫הן מצפות לזברה חדשה בכל שנה?‬

455
00:33:09,008 --> 00:33:10,551
‫הצדק איתך.‬

456
00:33:10,635 --> 00:33:13,387
‫בחרת ביהלום רק פעם אחת.‬

457
00:33:13,471 --> 00:33:16,682
‫דומני שהייתה זו ליידי ויסלדאון‬

458
00:33:16,766 --> 00:33:18,976
‫אשר בחרה ביהלום בשנה הראשונה.‬

459
00:33:19,060 --> 00:33:21,729
‫וכמה שהיא צדקה לגבי הדוכסית!‬

460
00:33:26,984 --> 00:33:28,903
‫מיס פרנצ׳סקה, ספרי לנו.‬

461
00:33:28,986 --> 00:33:30,238
‫מהם תחביבייך?‬

462
00:33:30,988 --> 00:33:32,448
‫אני מנגנת בפסנתר.‬

463
00:33:32,532 --> 00:33:34,283
‫כמה נפלא.‬

464
00:33:35,910 --> 00:33:37,620
‫ובמה עוד את מתעניינת?‬

465
00:33:37,703 --> 00:33:40,498
‫הפסנתר מעסיק אותי חלק גדול מהזמן.‬

466
00:33:41,499 --> 00:33:43,626
‫דומני שכוונתו של הלורד פייף היא…‬

467
00:33:43,709 --> 00:33:45,628
‫מי את במנותק מתחביבייך?‬
‫-כן.‬

468
00:33:46,504 --> 00:33:47,713
‫במה את חושקת?‬

469
00:33:48,297 --> 00:33:49,841
‫מה את מתעבת?‬

470
00:33:49,924 --> 00:33:51,592
‫מה מניע אותך?‬

471
00:33:53,427 --> 00:33:54,262
‫אני…‬

472
00:33:55,346 --> 00:33:57,849
‫נדמה לי שאחי זקוק לי.‬

473
00:33:57,932 --> 00:33:59,934
‫אם תסלחו לי לרגע.‬

474
00:34:03,729 --> 00:34:06,399
‫אחי, ברצוני להתבודד לרגע.‬

475
00:34:08,442 --> 00:34:09,277
‫בוודאי.‬

476
00:34:22,039 --> 00:34:24,417
‫אוי… פרנצ׳סקה חשה בטוב?‬

477
00:34:24,500 --> 00:34:26,043
‫היא רק רצתה רגע לעצמה,‬

478
00:34:26,127 --> 00:34:27,336
‫וכמוה גם אני.‬

479
00:34:27,420 --> 00:34:28,504
‫ו…‬

480
00:34:28,588 --> 00:34:31,132
‫ברצוני לנצל את הרגע הזה‬
‫כדי לרקוד עם אשתי היפה.‬

481
00:34:31,215 --> 00:34:32,884
‫אנא, תיהנו לכם.‬

482
00:35:04,290 --> 00:35:05,124
‫פנלופי.‬

483
00:35:15,551 --> 00:35:17,970
‫כדאי לך לחזור לרחבה.‬
‫-האמנם?‬

484
00:35:18,971 --> 00:35:21,807
‫מרגע שנצמדים אל הקיר, קשה להתנתק ממנו.‬

485
00:35:22,558 --> 00:35:23,768
‫ולא משנה כמה מנסים.‬

486
00:35:24,560 --> 00:35:27,271
‫לפחות הקיר לא שואל אותי מה מניע אותי.‬

487
00:35:28,231 --> 00:35:30,483
‫לא נהנית לשוחח עם האדונים?‬

488
00:35:30,566 --> 00:35:32,485
‫ציפיתי לשיחה.‬

489
00:35:32,568 --> 00:35:35,655
‫לא ציפיתי להיחקר, כאילו אני…‬

490
00:35:35,738 --> 00:35:38,491
‫חרק נדיר שמתפתל תחת עדשת המיקרוסקופ.‬

491
00:35:39,575 --> 00:35:41,494
‫אינך אוהבת למשוך תשומת לב, מה?‬

492
00:35:42,328 --> 00:35:44,205
‫לא ממש, לא.‬

493
00:35:44,789 --> 00:35:46,415
‫אולי את באמת נדירה.‬

494
00:35:46,499 --> 00:35:49,293
‫נראה שכל בני ברידג׳רטון‬
‫נולדו למשוך תשומת לב,‬

495
00:35:50,044 --> 00:35:51,128
‫כך או אחרת.‬

496
00:35:54,006 --> 00:35:56,968
‫גם אני שונה מאחיותיי.‬

497
00:35:59,095 --> 00:36:01,055
‫לפעמים זה לא קל, הלא כן?‬

498
00:36:07,228 --> 00:36:09,522
‫אבל הם נפלאים, כל אחד מהם.‬

499
00:36:11,899 --> 00:36:13,818
‫אני יודעת. את בת־מזל.‬

500
00:36:16,237 --> 00:36:18,447
‫את גם בת־מזל משום שכולם מבחינים בך.‬

501
00:36:19,323 --> 00:36:20,658
‫גם אם זה לא קל.‬

502
00:36:21,909 --> 00:36:24,996
‫אצל חלקנו, תשומת לב היא מצרך נדיר.‬

503
00:36:26,372 --> 00:36:27,832
‫מיס פרנצ׳סקה.‬

504
00:36:27,915 --> 00:36:29,041
‫שנרקוד?‬

505
00:36:32,503 --> 00:36:33,713
‫ודאי, אדוני.‬

506
00:36:37,008 --> 00:36:39,051
‫באמת כדאי שתחזרי לרחבה.‬

507
00:36:39,760 --> 00:36:42,388
‫קשה להתנתק מן הקיר, מרגע שנצמדים אליו.‬

508
00:37:15,838 --> 00:37:18,215
‫הכול כשורה, מיס פת׳רינגטון?‬

509
00:37:18,299 --> 00:37:20,509
‫כן, סלח לי. כאב ראש מהקור.‬

510
00:37:20,593 --> 00:37:21,677
‫בגלל הגלידה,‬

511
00:37:21,761 --> 00:37:24,388
‫או בשל העלמה הנעימה־למראה עם המבט הסונט?‬

512
00:37:26,432 --> 00:37:31,228
‫אל דאגה, כבר הופנו אליי מבטי שטנה אינספור.‬
‫שלה היה בינוני לכל היותר.‬

513
00:37:34,607 --> 00:37:36,400
‫לורד דבלינג, הלא כן?‬

514
00:37:37,526 --> 00:37:39,612
‫מדוע יש לי התחושה שגם את‬

515
00:37:39,695 --> 00:37:42,406
‫מסוגלת להצמית במבט, אם רצונך בכך?‬

516
00:37:44,492 --> 00:37:45,409
‫אני?‬

517
00:37:47,536 --> 00:37:49,080
‫אני מניחה…‬

518
00:37:50,498 --> 00:37:51,332
‫לא.‬

519
00:37:56,962 --> 00:37:58,130
‫סלח לי, אני…‬

520
00:37:59,799 --> 00:38:02,468
‫אוי ואבוי! אני כזו שלומיאלית!‬

521
00:38:02,551 --> 00:38:04,762
‫סליחה מעומק הלב.‬
‫-שומו שמיים…‬

522
00:38:04,845 --> 00:38:06,680
‫תאונות קורות תמיד.‬

523
00:38:06,764 --> 00:38:09,100
‫מיס פת׳רינגטון, אקרא למשרתת שתעזור לך.‬

524
00:38:09,934 --> 00:38:11,352
‫רב תודות.‬

525
00:38:11,936 --> 00:38:12,770
‫מיס קאופר.‬

526
00:38:14,397 --> 00:38:17,108
‫חבל שלא בחרת משהו חזק יותר.‬

527
00:38:17,191 --> 00:38:19,443
‫אולי, לולא רכשת בד כה זול,‬

528
00:38:19,527 --> 00:38:20,778
‫הוא לא היה נקרע.‬

529
00:38:29,662 --> 00:38:31,414
‫פן, אני נורא מצטערת.‬

530
00:38:32,957 --> 00:38:35,543
‫פה ושם, אולי, עד השעות הקטנות…‬

531
00:38:36,877 --> 00:38:39,630
‫פן? נראה שמשהו לא כשורה, הלא כן?‬

532
00:38:39,713 --> 00:38:43,926
‫נערת פת׳רינגטון? מה לך ולה?‬
‫אני רוצה לדעת מה קרה עד השעות הקטנות.‬

533
00:38:44,009 --> 00:38:47,680
‫מה שזה לא היה, ברידג׳רטון,‬
‫עליי לומר שאתה משעשע בהרבה העונה.‬

534
00:38:48,472 --> 00:38:49,598
‫סלחו לי לרגע.‬

535
00:38:56,564 --> 00:38:57,398
‫מיד, מיס.‬

536
00:38:58,065 --> 00:38:59,525
‫כרכרה למיס פת׳רינגטון!‬

537
00:39:07,700 --> 00:39:08,951
‫פן.‬
‫-קולין.‬

538
00:39:09,869 --> 00:39:11,162
‫מה אתה עושה פה?‬

539
00:39:11,245 --> 00:39:13,539
‫רק… נושם קצת אוויר צח.‬

540
00:39:14,415 --> 00:39:15,749
‫מדוע את כבר עוזבת?‬

541
00:39:16,375 --> 00:39:18,335
‫ועוד בשמלה כה מקסימה.‬

542
00:39:18,419 --> 00:39:20,713
‫אל תלעג לי, אנא.‬
‫-ללעוג לך?‬

543
00:39:20,796 --> 00:39:23,507
‫אני מבטיח לך, אני רציני. הצבע הולם אותך.‬

544
00:39:25,718 --> 00:39:28,262
‫לילה טוב, מר ברידג׳רטון.‬
‫-אינך זקוקה למלווה?‬

545
00:39:28,345 --> 00:39:31,432
‫רווקות זקנות אינן זקוקות לליווי.‬
‫-אינך רווקה זקנה.‬

546
00:39:31,515 --> 00:39:35,352
‫זו שנתי השלישית בשוק השידוכים,‬
‫בלי בן זוג באופק. איך היית קורא לזה?‬

547
00:39:37,313 --> 00:39:39,273
‫קרה משהו, פן?‬

548
00:39:39,356 --> 00:39:40,733
‫בינינו, אני מתכוון.‬

549
00:39:40,816 --> 00:39:43,360
‫כתבתי לך בקיץ, כמנהגי,‬

550
00:39:43,444 --> 00:39:44,695
‫ולא השבת.‬

551
00:39:44,778 --> 00:39:46,405
‫כן, מעטים השיבו, אבל…‬

552
00:39:46,489 --> 00:39:48,616
‫אם תכריחי אותי לומר זאת בקול רם,‬

553
00:39:49,408 --> 00:39:50,326
‫את חסרה לי.‬

554
00:39:51,577 --> 00:39:52,411
‫אני חסרה לך?‬

555
00:39:53,996 --> 00:39:56,707
‫אני חסרה לך,‬
‫אך בחיים לא היית מחזר אחריי. נכון?‬

556
00:39:57,875 --> 00:39:58,876
‫פן, אני…‬

557
00:39:58,959 --> 00:40:02,338
‫שמעתי אותך בנשף של אמי בשנה שעברה,‬

558
00:40:02,421 --> 00:40:05,508
‫מספר לכולם שבחיים‬
‫לא היית מחזר אחר פנלופי פת׳רינגטון.‬

559
00:40:09,178 --> 00:40:10,846
‫אולי מוטב שנשוחח במקום מרוחק יותר.‬

560
00:40:10,930 --> 00:40:12,598
‫מפני שאני מביכה אותך?‬

561
00:40:12,681 --> 00:40:14,433
‫ודאי שלעולם לא תחזר אחריי.‬

562
00:40:15,017 --> 00:40:18,103
‫הבון־טון כולו לועג לי,‬
‫גם כשאני עוברת למלתחה חדשה לגמרי.‬

563
00:40:19,355 --> 00:40:22,191
‫אך לא חשבתי שדווקא אתה תהיה אכזרי כל כך.‬

564
00:40:34,161 --> 00:40:36,497
‫- קורא יקר וחביב… -‬

565
00:40:38,582 --> 00:40:39,667
‫- עז -‬

566
00:40:39,750 --> 00:40:41,710
‫- מלכה -‬

567
00:40:47,716 --> 00:40:50,219
‫- מר קולין ברידג׳רטון. -‬

568
00:41:03,607 --> 00:41:07,361
‫אדון בא לבקרך, גבירתי.‬

569
00:41:09,947 --> 00:41:12,992
‫ליידי פת׳רינגטון. נעים מאוד להכירך.‬

570
00:41:13,075 --> 00:41:14,618
‫שלום לך, מר…?‬

571
00:41:14,702 --> 00:41:16,954
‫וולטר דנדס, עורך דין.‬

572
00:41:17,037 --> 00:41:22,710
‫אני פועל בשם הכתר, ובאחריותי להבטיח‬
‫את המשכיות השושלות הגדולות שלנו.‬

573
00:41:23,294 --> 00:41:24,128
‫הבנתי.‬

574
00:41:24,670 --> 00:41:27,673
‫ובמה זכינו לביקורך?‬

575
00:41:27,756 --> 00:41:30,593
‫נודע לי כי דודנך, ג׳ק פת׳רינגטון,‬

576
00:41:30,676 --> 00:41:34,013
‫עזב לאחרונה את העיר כשכל הונך באמתחתו.‬
‫-כן, אדוני.‬

577
00:41:34,096 --> 00:41:37,433
‫דודני הרמאי. הוא היה שקרן איום ונורא.‬

578
00:41:38,809 --> 00:41:41,353
‫נמצא ברשותי מסמך בחתימתו,‬

579
00:41:41,437 --> 00:41:45,733
‫בו הוא מוריש את האחוזה לאחת מבנותייך,‬
‫לאחר שתעמיד בן זכר.‬

580
00:41:46,650 --> 00:41:48,152
‫אה, כן. המסמך הזה…‬

581
00:41:48,986 --> 00:41:50,696
‫המסמך הזה תקף.‬

582
00:41:50,779 --> 00:41:52,781
‫גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.‬

583
00:41:54,241 --> 00:41:57,953
‫זה בהחלט מצב יוצא־דופן.‬
‫האם אחת מבנותייך הרה?‬

584
00:41:58,037 --> 00:42:00,748
‫אני מצפה לבשורות טובות בקרוב מאוד.‬

585
00:42:02,791 --> 00:42:03,667
‫הבנתי.‬

586
00:42:03,751 --> 00:42:07,630
‫נכון לעכשיו, לא ידוע לכתר על כל יורש אחר.‬

587
00:42:07,713 --> 00:42:11,634
‫העברת האחוזה למשפחה אחרת‬
‫תהיה משימה לא פשוטה.‬

588
00:42:13,886 --> 00:42:17,389
‫טרחה רבה לדיירי האחוזה, ולחברה,‬

589
00:42:17,473 --> 00:42:19,099
‫ואם לומר בכנות, לי.‬

590
00:42:19,183 --> 00:42:22,019
‫אך אם יתברר לי שמסמך חשוד זה‬

591
00:42:22,102 --> 00:42:23,312
‫הוא למעשה זיוף,‬

592
00:42:23,395 --> 00:42:25,981
‫בטרם תעמיד אחת מבנותייך יורש,‬

593
00:42:26,065 --> 00:42:28,317
‫הטרחה עלולה להתברר כנחוצה.‬

594
00:42:30,653 --> 00:42:31,487
‫ובכן,‬

595
00:42:32,154 --> 00:42:35,157
‫טוב שהמסמך אינו מזויף,‬

596
00:42:35,240 --> 00:42:37,660
‫ושבנותיי מאוהבות בבעליהן כל כך.‬

597
00:42:38,744 --> 00:42:40,412
‫טוב מאוד בהחלט.‬

598
00:42:40,496 --> 00:42:43,123
‫אבוא לבקרך שוב בקרוב מאוד.‬

599
00:42:46,377 --> 00:42:48,128
‫כזה בית יפה.‬

600
00:42:50,339 --> 00:42:51,173
‫יום טוב.‬

601
00:43:06,605 --> 00:43:09,233
‫לשמחתי, אין לי מתחרות רבות העונה,‬

602
00:43:09,817 --> 00:43:12,945
‫מלבד פרנצ׳סקה,‬
‫שעוררה עניין בלתי מבוטל, אני מניחה.‬

603
00:43:13,612 --> 00:43:17,491
‫אך נדמה לי שהאופן בו טיפלתי בפנלופי‬
‫העביר מסר ברור. הלא כן?‬

604
00:43:17,574 --> 00:43:20,661
‫נדמה לי שהתכסיס הזה העביר מסר ברור לכולם.‬

605
00:43:20,744 --> 00:43:21,620
‫יש לך השגות?‬

606
00:43:22,913 --> 00:43:27,126
‫חשבתי שפנלופי לא חביבה עלינו.‬
‫-המעשה שלך היה אכזרי ומיותר.‬

607
00:43:29,336 --> 00:43:33,841
‫את מרבה לומר כמה קשה לך למצוא בעל,‬

608
00:43:35,342 --> 00:43:38,303
‫אך אולי יהיה לך קל יותר‬
‫אם תפגיני קצת פחות…‬

609
00:43:39,179 --> 00:43:40,055
‫ישירוּת?‬

610
00:43:43,642 --> 00:43:45,644
‫אני באמת מתקשה למצוא בעל.‬

611
00:43:47,688 --> 00:43:49,940
‫אני מתקשה עוד יותר למצוא חברה.‬

612
00:43:51,900 --> 00:43:54,153
‫לא היו לי חברות רבות מאז שיצאתי לחברה.‬

613
00:43:54,820 --> 00:43:55,821
‫לא חברות אמת.‬

614
00:43:57,156 --> 00:43:58,282
‫כנערה היו לי.‬

615
00:43:59,491 --> 00:44:01,994
‫אך העונה נוטה לסכסך בין נשים צעירות,‬

616
00:44:02,870 --> 00:44:04,705
‫ולגרום לנו להתחרות זו בזו.‬

617
00:44:07,040 --> 00:44:08,584
‫אני מניחה שנפלתי בפח הזה.‬

618
00:44:09,543 --> 00:44:10,711
‫פעם.‬

619
00:44:10,794 --> 00:44:12,045
‫או פעמיים.‬

620
00:44:12,129 --> 00:44:13,130
‫או שלוש.‬

621
00:44:17,259 --> 00:44:18,343
‫אבל את צודקת.‬

622
00:44:19,720 --> 00:44:22,681
‫החברה אינה מנסה לטפח חיבה בינינו. אני…‬

623
00:44:24,016 --> 00:44:25,893
‫חשבתי שרק אני הבחנתי בכך.‬

624
00:44:27,394 --> 00:44:29,938
‫ניסיתי להתיידד איתך בעונתך הראשונה בחברה,‬

625
00:44:30,773 --> 00:44:32,316
‫אך סירבת לי.‬

626
00:44:33,025 --> 00:44:34,485
‫אינני מאשימה אותך.‬

627
00:44:36,028 --> 00:44:37,571
‫לא תמיד הייתי נחמדה.‬

628
00:44:40,199 --> 00:44:43,202
‫אך מה שלא עשתה פנלופי כדי לאבד את חברותך…‬

629
00:44:44,620 --> 00:44:45,579
‫את צודקת.‬

630
00:44:46,288 --> 00:44:48,248
‫היא אינה ראויה לתשומת לבי,‬

631
00:44:48,999 --> 00:44:50,042
‫ולשלך.‬

632
00:44:52,711 --> 00:44:54,630
‫הבה נחשוב רק על עצמנו.‬

633
00:44:54,713 --> 00:44:56,548
‫אנו מעניינות בהרבה.‬

634
00:44:58,175 --> 00:44:59,718
‫אני נוטה להסכים איתך.‬

635
00:45:18,987 --> 00:45:19,863
‫חזרת.‬

636
00:45:22,908 --> 00:45:24,493
‫איך היו הפגישות שלך?‬

637
00:45:24,576 --> 00:45:26,370
‫הרבה פחות טובות מהמיטה שלנו.‬

638
00:45:27,788 --> 00:45:29,122
‫שמא נשוב אליה?‬

639
00:45:34,378 --> 00:45:36,880
‫ראשית עליי לדון איתך בנושא מסוים.‬

640
00:45:40,467 --> 00:45:41,468
‫אמך.‬

641
00:45:41,552 --> 00:45:42,427
‫אני יודע.‬

642
00:45:44,054 --> 00:45:46,849
‫אני יודע.‬
‫היא עושה הכול כדי לעכב את עזיבתה.‬

643
00:45:46,932 --> 00:45:48,225
‫אדבר איתה היום.‬

644
00:45:48,308 --> 00:45:49,643
‫ואם לא תעשה זאת?‬

645
00:45:50,936 --> 00:45:53,605
‫אמך נהנית כל כך להיות ויקונטסה,‬

646
00:45:54,398 --> 00:45:58,735
‫ואני כבר ביליתי שנים בטיפול באדווינה‬
‫ובניהול בית שארמה.‬

647
00:45:59,778 --> 00:46:04,449
‫ומעולם לא ראיתי אותך מאושר כל כך‬
‫כמו שהיית כשהוסרה ממך חובת ניהול הבית הזה.‬

648
00:46:06,285 --> 00:46:08,996
‫אז אולי נעמיד את עצמנו‬
‫במקום הראשון, לשם שינוי,‬

649
00:46:09,746 --> 00:46:11,039
‫ונאריך את ירח הדבש?‬

650
00:46:12,708 --> 00:46:13,834
‫את בטוחה?‬

651
00:46:15,043 --> 00:46:19,423
‫יש לנו חיים שלמים להיות ויקונט ו־ויקונטסה.‬

652
00:46:23,010 --> 00:46:25,596
‫נכון לעכשיו, החובה היחידה שמעניינת אותי‬

653
00:46:25,679 --> 00:46:27,180
‫היא להעמיד יורש או שניים.‬

654
00:46:28,515 --> 00:46:29,892
‫תן לאמך להישאר עוד קצת.‬

655
00:46:29,975 --> 00:46:32,477
‫אינני רוצה לדבר‬

656
00:46:33,687 --> 00:46:35,814
‫על אמי עוד רגע אחד נוסף.‬

657
00:46:48,118 --> 00:46:49,077
‫יקירתי,‬

658
00:46:51,121 --> 00:46:51,955
‫ספרי לי.‬

659
00:46:52,456 --> 00:46:53,707
‫איך היה אמש?‬

660
00:46:54,917 --> 00:46:56,460
‫נהנית בנשף הראשון שלך?‬

661
00:46:57,628 --> 00:46:58,879
‫היה…‬

662
00:46:58,962 --> 00:46:59,796
‫משביע רצון.‬

663
00:47:07,346 --> 00:47:08,263
‫יקירתי,‬

664
00:47:08,805 --> 00:47:12,100
‫חשבי על הנשפים כעל נגינת דואט.‬

665
00:47:13,310 --> 00:47:16,521
‫כשאת מנגנת עם אדם נוסף, ישנה פגיעות מסוימת‬

666
00:47:16,605 --> 00:47:19,524
‫שעשויה להיות מפחידה למדי,‬

667
00:47:19,608 --> 00:47:21,902
‫אני משערת, אבל זה שווה את המאמץ,‬

668
00:47:22,611 --> 00:47:25,113
‫כשאת מוצאת את האדם שאיתו את…‬

669
00:47:25,822 --> 00:47:27,741
‫יוצרת הרמוניה בלתי צפויה.‬

670
00:47:27,824 --> 00:47:29,826
‫אני לא פוחדת מהנשפים, אימא.‬

671
00:47:30,452 --> 00:47:31,787
‫או ממציאת שידוך.‬

672
00:47:32,746 --> 00:47:36,541
‫מה שיש לך ולאבא,‬
‫ולדפני ולאנתוני, מעורר קנאה,‬

673
00:47:36,625 --> 00:47:39,002
‫אך גם נדיר.‬

674
00:47:39,086 --> 00:47:41,296
‫ואינני בטוחה שאני צריכה להרגיש‬

675
00:47:41,880 --> 00:47:42,965
‫פרפרים, או…‬

676
00:47:43,507 --> 00:47:45,634
‫הרמוניה בלתי צפויה, כמו בדימוי שלך.‬

677
00:47:45,717 --> 00:47:49,388
‫אבל לפחות תהיי פתוחה‬
‫אם האהבה תיקרה בדרכך,‬

678
00:47:50,514 --> 00:47:51,348
‫כן?‬

679
00:47:52,432 --> 00:47:53,600
‫נראה מה יקרה.‬

680
00:47:53,684 --> 00:47:54,559
‫גבירתי?‬

681
00:47:55,102 --> 00:47:56,853
‫הוויקונטסה מחפשת אותך.‬

682
00:48:06,697 --> 00:48:08,198
‫יש לך אורח, מיס.‬

683
00:48:12,744 --> 00:48:13,996
‫סליחה על ההפרעה.‬

684
00:48:16,123 --> 00:48:16,957
‫זה בסדר.‬

685
00:48:21,837 --> 00:48:25,090
‫ואני מצטער מאוד על הדברים הפזיזים‬
‫שאמרתי כאן בשנה שעברה.‬

686
00:48:25,924 --> 00:48:28,927
‫קשה לי לראות אותך נסערת.‬
‫-אז אולי לא היית צריך לבוא.‬

687
00:48:30,971 --> 00:48:33,056
‫אינני הגבר שהייתי בעונה שעברה,‬

688
00:48:34,141 --> 00:48:36,143
‫ובהחלט אינני מתבייש בך, פני.‬

689
00:48:36,226 --> 00:48:37,686
‫נהפוך הוא.‬

690
00:48:37,769 --> 00:48:39,896
‫אני מחפש אותך בכל אירוע חברתי‬

691
00:48:39,980 --> 00:48:41,815
‫מפני שאני יודע שתעודדי את רוחי,‬

692
00:48:41,898 --> 00:48:45,193
‫ותאפשרי לי לראות את העולם‬
‫בדרכים שלא יכולתי להעלות בדעתי.‬

693
00:48:45,277 --> 00:48:48,405
‫את פיקחית, וחמימה, ו…‬

694
00:48:50,240 --> 00:48:52,367
‫אני גאה לומר שאת חברתי הטובה.‬

695
00:48:52,951 --> 00:48:54,077
‫היה מטריד מאוד…‬

696
00:48:55,871 --> 00:48:58,707
‫לראות אותך חוזר לחברה בקלות כזאת.‬

697
00:48:59,458 --> 00:49:03,628
‫מדי שנה אני מתפללת‬
‫שסוף סוף ארגיש כך בשוק השידוכים,‬

698
00:49:03,712 --> 00:49:05,422
‫והנוחות הזו אף פעם לא מתממשת.‬

699
00:49:06,339 --> 00:49:08,759
‫טוב, אם את מחפשת לך בעל,‬

700
00:49:10,552 --> 00:49:12,888
‫תני לי לעזור לך.‬
‫-לעזור לי? איך?‬

701
00:49:12,971 --> 00:49:15,474
‫ביקרתי ב־17 ערים הקיץ,‬

702
00:49:15,557 --> 00:49:19,519
‫ומה שגיליתי זה שקסם אישי אפשר ללמוד.‬

703
00:49:19,603 --> 00:49:23,023
‫קולין, אני לא יכולה‬
‫שתלחש באוזני בכל אולם נשפים.‬

704
00:49:23,106 --> 00:49:24,316
‫לא יהיה לך צורך בזה.‬

705
00:49:24,816 --> 00:49:25,984
‫אעביר לך שיעורים,‬

706
00:49:26,068 --> 00:49:28,278
‫ועד מהרה תצטייני, אני בטוח בזה.‬

707
00:49:31,239 --> 00:49:32,908
‫אין דבר שאני רוצה יותר‬

708
00:49:32,991 --> 00:49:35,702
‫מאשר לזכות מחדש בחברותה של היחידה שתמיד‬

709
00:49:35,786 --> 00:49:37,621
‫באמת גרמה לי להרגיש‬

710
00:49:38,246 --> 00:49:39,247
‫מוערך.‬

711
00:49:45,212 --> 00:49:46,171
‫מה את אומרת?‬

712
00:49:46,254 --> 00:49:47,923
‫אתה רוצה שאלחץ את ידך?‬

713
00:49:48,006 --> 00:49:50,258
‫אולי זה יוצא דופן, אבל…‬

714
00:49:51,426 --> 00:49:52,385
‫אנחנו חברים, לא?‬

715
00:50:05,065 --> 00:50:05,899
‫חברים.‬

716
00:50:08,902 --> 00:50:10,153
‫ניפגש בקרוב.‬

717
00:50:32,217 --> 00:50:33,510
‫זו ויסלדאון?‬

718
00:50:34,386 --> 00:50:36,263
‫קורא יקר וחביב,‬

719
00:50:36,346 --> 00:50:38,765
‫כשרגע השינוי מגיע,‬

720
00:50:38,849 --> 00:50:42,352
‫הוא עשוי להיות פתאומי, עז, וקטלני,‬

721
00:50:42,435 --> 00:50:45,564
‫בייחוד עבור מי שאינו מוכן לו.‬

722
00:50:48,775 --> 00:50:51,069
‫נראה לסופרת זו‬

723
00:50:51,153 --> 00:50:54,906
‫שהבון־טון שלנו מתקדם עם הזמנים המשתנים,‬

724
00:50:55,490 --> 00:50:56,449
‫ללא ספק…‬

725
00:50:57,242 --> 00:50:58,118
‫לורד קנט.‬

726
00:51:00,370 --> 00:51:01,955
‫ברוך הבא לביתך החדש.‬

727
00:51:09,504 --> 00:51:13,383
‫בעוד אחרים נאחזים בחוזקה במוכר להם.‬

728
00:51:18,263 --> 00:51:21,349
‫ויותר מכולם, מלכתנו,‬

729
00:51:21,433 --> 00:51:24,186
‫אשר עדיין לא בחרה יהלום.‬

730
00:51:24,269 --> 00:51:27,647
‫סופרת זו תוהה שמא הססנותה‬

731
00:51:27,731 --> 00:51:31,193
‫היא סממן של תעצומות נפש, או של פחד.‬

732
00:51:31,776 --> 00:51:33,236
‫אם הפחד הוא הסיבה,‬

733
00:51:33,320 --> 00:51:36,573
‫הגאווה בהישגי העבר לא תועיל לה,‬

734
00:51:37,157 --> 00:51:40,785
‫שכן הנערות החדשות‬
‫מגיעות לעונה מוכנות ומזומנות.‬

735
00:51:40,869 --> 00:51:42,996
‫הכדור אצלך, הוד מלכותך.‬

736
00:51:46,666 --> 00:51:50,045
‫נראה שליידי ויסלדאון שוב משחקת משחקים.‬

737
00:51:52,714 --> 00:51:54,633
‫את מתכוונת להשתתף במשחק, הוד מלכותך?‬

738
00:51:55,508 --> 00:51:56,801
‫אני אוהבת משחקים,‬

739
00:51:58,470 --> 00:52:00,972
‫בייחוד משום שלרוב אני המנצחת.‬

740
00:52:06,728 --> 00:52:08,271
‫ויסלדאון התפרסמה מוקדם.‬

741
00:52:08,355 --> 00:52:10,815
‫אני באמצע הקריאה! השתגעת?‬

742
00:52:10,899 --> 00:52:13,985
‫הגיליון של היום‬
‫יעניין אותך במיוחד, פנלופי.‬

743
00:52:14,569 --> 00:52:17,489
‫יש לה הרבה מה לומר‬
‫על בני ברידג׳רטון היקרים שלך.‬

744
00:52:18,156 --> 00:52:19,783
‫על קולין, למעשה.‬

745
00:52:20,992 --> 00:52:23,620
‫מה שלא אמרה עליו, היא טועה.‬

746
00:52:23,703 --> 00:52:28,625
‫אודה ולא אבוש, גם סופרת זו מוכנה לשחק.‬

747
00:52:28,708 --> 00:52:31,211
‫אינני חוששת מפני שינויים;‬

748
00:52:31,294 --> 00:52:32,754
‫אני מאמצת אותם.‬

749
00:52:33,505 --> 00:52:35,131
‫וישנם גם אחדים‬

750
00:52:35,215 --> 00:52:38,677
‫אשר מאמצים את השינוי, אך בהגזמה.‬

751
00:52:38,760 --> 00:52:40,136
‫צהריים טובים, אחותי.‬

752
00:52:40,845 --> 00:52:41,972
‫אחי. צהריים טובים.‬

753
00:52:42,555 --> 00:52:43,431
‫איפה היית?‬

754
00:52:43,515 --> 00:52:45,183
‫בשום מקום. מה את קוראת?‬

755
00:52:45,267 --> 00:52:46,101
‫שום דבר.‬

756
00:52:52,857 --> 00:52:53,733
‫ויסלדאון.‬

757
00:52:55,026 --> 00:52:56,319
‫שמך הוזכר.‬

758
00:53:00,490 --> 00:53:02,158
‫וישנם גם אחדים‬

759
00:53:02,242 --> 00:53:05,745
‫אשר מאמצים את השינוי, אך בהגזמה.‬

760
00:53:06,538 --> 00:53:08,498
‫כמו במקרה של מר קולין ברידג׳רטון,‬

761
00:53:08,581 --> 00:53:12,419
‫שנראה כי אימץ לו אופי חדש לגמרי.‬

762
00:53:13,295 --> 00:53:14,629
‫אך אי אפשר שלא לתהות:‬

763
00:53:14,713 --> 00:53:17,799
‫האם אופי חדש זה הוא אופיו האמיתי,‬

764
00:53:17,882 --> 00:53:20,302
‫או שמא תחבולה במטרה להשיג תשומת לב?‬

765
00:53:20,802 --> 00:53:24,306
‫והאם מר ברידג׳רטון כלל יודע את התשובה?‬

766
00:53:29,144 --> 00:53:30,186
‫מה שלומך?‬

767
00:53:31,187 --> 00:53:33,023
‫לא אכפת לי מה היא כותבת עליי,‬

768
00:53:33,106 --> 00:53:36,192
‫אבל על הפגיעה האנושה‬
‫במיס תומפסון, כלומר ליידי קריין,‬

769
00:53:36,818 --> 00:53:39,195
‫ועל הפגיעה בך בעונה שעברה…‬

770
00:53:40,322 --> 00:53:42,324
‫לעולם לא אסלח לה.‬

771
00:53:45,702 --> 00:53:46,536
‫אתה…‬

772
00:53:47,787 --> 00:53:49,289
‫יודע אולי מי היא?‬

773
00:53:49,372 --> 00:53:50,206
‫לא.‬

774
00:53:50,290 --> 00:53:52,709
‫אך האמיני לי: אם זה ייוודע לי אי־פעם,‬

775
00:53:52,792 --> 00:53:55,378
‫אדאג שחייה הם אלה שייהרסו.‬

776
00:55:36,980 --> 00:55:39,482
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬