1
00:00:33,805 --> 00:00:34,722
‫בוקר טוב.‬

2
00:00:36,724 --> 00:00:37,809
‫איך ישנת?‬

3
00:00:42,230 --> 00:00:43,064
‫לסירוגין.‬

4
00:00:47,527 --> 00:00:50,947
‫אלך לסעוד ארוחת בוקר בבית ברידג׳רטון.‬
‫-אבל אמי עומדת להגיע.‬

5
00:00:51,030 --> 00:00:53,032
‫אתן לכן קצת פרטיות.‬

6
00:00:53,116 --> 00:00:55,451
‫אינך צריך לעזוב.‬
‫-זה רצוני.‬

7
00:01:06,045 --> 00:01:08,715
‫יש לך אורחת בטרקלין.‬

8
00:01:09,716 --> 00:01:11,718
‫הגישי לה תה. אני עוד לא מוכנה.‬

9
00:01:21,603 --> 00:01:22,896
‫בוקר טוב, אימא.‬

10
00:01:25,231 --> 00:01:26,983
‫קרסידה.‬
‫-בוקר טוב.‬

11
00:01:27,066 --> 00:01:29,360
‫אני מקווה שהיה לך ליל כלולות טוב.‬

12
00:01:30,153 --> 00:01:31,321
‫מה את עושה פה?‬

13
00:01:31,404 --> 00:01:32,739
‫פשוט באתי לבקר…‬

14
00:01:33,573 --> 00:01:35,074
‫את ליידי ויסלדאון הנכבדת.‬

15
00:01:36,492 --> 00:01:38,369
‫גיליתי את סודך.‬

16
00:01:40,163 --> 00:01:42,290
‫מה שנדמה לך שאת יודעת… זה לא נכון.‬

17
00:01:42,373 --> 00:01:44,042
‫אני מבקשת שתלכי.‬
‫-את יודעת…‬

18
00:01:44,125 --> 00:01:47,170
‫במבט לאחור, זה הגיוני לחלוטין.‬

19
00:01:47,670 --> 00:01:51,466
‫איך אפשר לחשוד בך?‬
‫הרי קל כל כך לשכוח אותך.‬

20
00:01:52,050 --> 00:01:53,509
‫המבט הזה מהנה.‬

21
00:01:53,593 --> 00:01:55,803
‫חבל שאינני יכולה להישאר ולהתענג עליו,‬

22
00:01:55,887 --> 00:01:59,766
‫אני מאחורי סורג ובריח‬
‫עד שדודתי תבוא ותיקח אותי לכפר.‬

23
00:02:01,476 --> 00:02:03,228
‫את עוזבת את העיר?‬
‫-כן.‬

24
00:02:03,311 --> 00:02:05,104
‫אך לא לבית דודתי ג׳ואנה.‬

25
00:02:05,939 --> 00:02:07,232
‫הביני,‬

26
00:02:07,315 --> 00:02:09,859
‫את תשלמי לי כפליים מסכום הפרס של המלכה,‬

27
00:02:09,943 --> 00:02:12,111
‫כדי שאוכל לבנות לי חיים בניכר,‬

28
00:02:12,195 --> 00:02:15,031
‫ואם לא, אספר לכולם על זהותך האמיתית.‬

29
00:02:15,782 --> 00:02:17,575
‫אף אחד לא יאמין לך, קרסידה.‬

30
00:02:18,076 --> 00:02:20,662
‫האמינות שלך הגיעה לשפל המדרגה.‬

31
00:02:22,538 --> 00:02:23,665
‫מיס קאופר.‬

32
00:02:23,748 --> 00:02:24,999
‫ליידי פת׳רינגטון.‬

33
00:02:25,541 --> 00:02:29,295
‫פנלופי ואני בדיוק דנו בשאלת האמינות שלי.‬

34
00:02:31,297 --> 00:02:32,382
‫הבה נגלה.‬

35
00:02:35,301 --> 00:02:37,595
‫חשבי עד כמה בתך אוהבת את המילה הכתובה.‬

36
00:02:38,388 --> 00:02:40,765
‫חשבי כמה קל שלא לשים לב אליה,‬

37
00:02:40,848 --> 00:02:43,768
‫מה שמאפשר לה להיעלם לפרקי זמן ממושכים.‬

38
00:02:44,435 --> 00:02:46,562
‫חשבי על כך שכל אלה שנראים לה כאויבים‬

39
00:02:46,646 --> 00:02:48,815
‫מושפלים לבסוף בשחור על גבי לבן.‬

40
00:02:50,275 --> 00:02:51,734
‫ואז שאלי את עצמך:‬

41
00:02:52,318 --> 00:02:54,737
‫מדוע רק עכשיו הבנת‬

42
00:02:55,238 --> 00:02:58,574
‫שהיא ליידי ויסלדאון האמיתית?‬

43
00:02:59,909 --> 00:03:01,452
‫את תשלמי לי את הסכום שלי,‬

44
00:03:01,536 --> 00:03:04,330
‫ולא, אחשוף את האמת לבון־טון כולו.‬

45
00:03:08,835 --> 00:03:10,420
‫בוקר נעים לכן, גבירותיי.‬

46
00:03:15,550 --> 00:03:16,551
‫פנלופי!‬

47
00:03:20,138 --> 00:03:26,102
‫- ברידג׳רטון -‬

48
00:03:26,185 --> 00:03:27,979
‫אמרי לי שזה לא נכון.‬

49
00:03:28,730 --> 00:03:29,564
‫לשם שינוי,‬

50
00:03:29,647 --> 00:03:31,024
‫קרסידה לא משקרת.‬

51
00:03:36,237 --> 00:03:40,408
‫בכל נשף, תמיד מגיע רגע שבו את נעלמת.‬

52
00:03:40,491 --> 00:03:43,661
‫חשבתי שזה משום שהסיבולת שלך לחברה אוזלת,‬

53
00:03:43,745 --> 00:03:47,206
‫כעת אני מבינה איזו טיפשה הייתי.‬

54
00:03:47,290 --> 00:03:48,124
‫אימא…‬

55
00:03:48,207 --> 00:03:50,877
‫אילו דברים איומים כתבת על אחיותייך!‬

56
00:03:50,960 --> 00:03:53,838
‫עליי! על עצמך!‬

57
00:03:55,048 --> 00:03:57,008
‫נלחמתי בכל הכלים שעמדו לרשותי‬

58
00:03:57,091 --> 00:03:59,260
‫כדי להציל אותנו מאסון שוב ושוב,‬

59
00:03:59,344 --> 00:04:01,054
‫ובכל זאת, תחת קורת הגג שלי,‬

60
00:04:01,137 --> 00:04:04,140
‫בתי זרעה את זרעי הפורענות כל הזמן הזה!‬

61
00:04:04,223 --> 00:04:06,184
‫איך יכולת, פנלופי?‬

62
00:04:09,479 --> 00:04:10,772
‫בעלך יודע?‬

63
00:04:15,109 --> 00:04:18,071
‫טוב, אסור שהוא ידע על הסקנדל החדש הזה.‬

64
00:04:18,571 --> 00:04:22,992
‫אם ג׳נטלמן כמו מר ברידג׳רטון ידע‬
‫שפעולותייך הובילו לסחיטה,‬

65
00:04:23,993 --> 00:04:27,872
‫תהיה לו עילה לביטול הנישואין‬
‫שגם הבישוף המתחסד ביותר היה מאשר.‬

66
00:04:27,955 --> 00:04:29,707
‫אימא, אני לא רוצה לשקר יותר.‬

67
00:04:31,376 --> 00:04:33,044
‫אני מוכרחה לספר לקולין.‬

68
00:04:33,920 --> 00:04:35,421
‫הייתי אוסרת עלייך,‬

69
00:04:36,672 --> 00:04:39,342
‫אך מתברר שאינך נוהגת לשמוע בקולי.‬

70
00:04:40,968 --> 00:04:41,928
‫עליי להתלבש.‬

71
00:04:55,525 --> 00:04:58,277
‫את משחקת היום בחוסר זהירות, ליידי דנברי.‬

72
00:04:58,945 --> 00:05:00,988
‫המשחק לא יימשך עוד זמן רב.‬

73
00:05:02,156 --> 00:05:06,661
‫הוד מעלתה משחררת האשמות‬
‫בלי חשבון בזמן האחרון.‬

74
00:05:06,744 --> 00:05:08,955
‫תהיתי איך נגיע לזה.‬

75
00:05:09,455 --> 00:05:11,833
‫בני ברידג׳רטון חביבים עלייך כל כך.‬

76
00:05:12,875 --> 00:05:15,128
‫אך לא, זו לא הייתה האשמה.‬

77
00:05:15,753 --> 00:05:16,712
‫זו האמת.‬

78
00:05:17,547 --> 00:05:20,675
‫אני קרובה מאי־פעם לגילוי ליידי ויסלדאון.‬

79
00:05:28,349 --> 00:05:31,978
‫ומה תעשי אחרי שתחשפי אותה?‬

80
00:05:33,604 --> 00:05:35,440
‫אנצח, כמובן.‬

81
00:05:35,523 --> 00:05:36,649
‫ואז?‬

82
00:05:37,692 --> 00:05:40,153
‫תצווי עליה להפסיק לכתוב?‬

83
00:05:40,820 --> 00:05:42,280
‫תכלאי אותה בצינוק?‬

84
00:05:42,780 --> 00:05:45,074
‫מה את מנסה לומר, ליידי דנברי?‬

85
00:05:45,700 --> 00:05:48,077
‫כשוויסלדאון החלה לכתוב,‬

86
00:05:49,203 --> 00:05:52,331
‫הנחתי שהיא מישהי בעלת השפעה בבון־טון.‬

87
00:05:52,415 --> 00:05:54,917
‫אך במהדורות האחרונות שלה התבהר‬

88
00:05:55,001 --> 00:05:56,502
‫שיש שם פגיעות מסוימת,‬

89
00:05:56,586 --> 00:06:00,673
‫מעין ניסיון למצוא את עצמה.‬

90
00:06:01,466 --> 00:06:03,718
‫את יודעת מיהי ויסלדאון?‬

91
00:06:05,011 --> 00:06:08,222
‫האם זו הסיבה‬
‫שאת מנסה להגן על בני ברידג׳רטון?‬

92
00:06:11,476 --> 00:06:13,144
‫עליתי על משהו, מה?‬

93
00:06:13,895 --> 00:06:15,730
‫אני רק אומרת‬

94
00:06:15,813 --> 00:06:18,566
‫שאולי ליידי ויסלדאון אינה‬

95
00:06:18,649 --> 00:06:21,027
‫מנסה לנצח אותך במשחק שלך.‬

96
00:06:21,110 --> 00:06:25,698
‫אולי היא פשוט מנסה להישאר במשחק…‬

97
00:06:26,949 --> 00:06:28,659
‫בתור שחקנית פגיעה.‬

98
00:06:30,703 --> 00:06:34,749
‫אולי זו תחושה שאת יכולה להזדהות איתה.‬

99
00:06:36,792 --> 00:06:38,127
‫אולי פעם, מזמן.‬

100
00:06:47,929 --> 00:06:50,765
‫יכולת לתת לי מט, ליידי דנברי.‬

101
00:06:51,390 --> 00:06:52,934
‫אני מודעת לכך.‬

102
00:06:53,017 --> 00:06:56,312
‫אך אז המשחק היה מסתיים בטרם עת.‬

103
00:06:56,938 --> 00:06:59,524
‫ומה הכיף בזה?‬

104
00:07:06,322 --> 00:07:08,366
‫מוטב שנתחיל להכין את מלתחת הסתיו.‬

105
00:07:09,158 --> 00:07:11,494
‫זו הסיבה שהפסקת להתעטש, אלבי?‬

106
00:07:11,577 --> 00:07:13,204
‫בגלל שמזג האוויר היה חמים?‬

107
00:07:13,287 --> 00:07:14,705
‫זה לא עונתי.‬

108
00:07:14,789 --> 00:07:19,043
‫זה עיטוש שנובע מעצבנות,‬
‫שחלף בזכות נישואינו המאושרים.‬

109
00:07:20,044 --> 00:07:22,046
‫אני מתמודדת עם הקור גם ככה.‬

110
00:07:22,129 --> 00:07:24,590
‫האם עליי לסבול גם את גילויי החיבה שלכם?‬

111
00:07:24,674 --> 00:07:26,175
‫התרצי לשוב הביתה, אהובתי?‬

112
00:07:26,801 --> 00:07:30,763
‫איש לא ישים לב, זה בטוח,‬
‫עכשיו שפנלופי נשואה לברידג׳רטון שלה.‬

113
00:07:31,556 --> 00:07:33,099
‫אנחנו רכילות דאשתקד.‬

114
00:07:33,599 --> 00:07:37,562
‫ככל שהבטן שלנו תגדל,‬
‫כך תגדל גם הערכתו של הבון־טון כלפינו.‬

115
00:07:37,645 --> 00:07:41,274
‫ראית פעם גברת הרה בנשף, פיליפה?‬

116
00:07:41,357 --> 00:07:43,192
‫ובכן… לא.‬

117
00:07:43,276 --> 00:07:47,530
‫זה מפני שברגע שיש להן בטן,‬
‫מצפים מהן להתרחק מהחברה.‬

118
00:07:48,239 --> 00:07:50,616
‫אין לי כל כוונה לסיים בקטן.‬

119
00:07:50,700 --> 00:07:53,452
‫אעשה הכול כדי להצילך מגורל שכזה, מתוקתי.‬

120
00:07:54,870 --> 00:07:55,705
‫יופי.‬

121
00:07:56,247 --> 00:07:59,333
‫כי פיליפה ואני נערוך נשף.‬

122
00:07:59,917 --> 00:08:02,461
‫שנושאו הצבע הסגול.‬

123
00:08:02,545 --> 00:08:03,671
‫וכתום!‬

124
00:08:03,754 --> 00:08:06,674
‫יהיו קריסטלים, וזהב,‬

125
00:08:06,757 --> 00:08:08,009
‫ומאות פרחים.‬

126
00:08:08,092 --> 00:08:09,760
‫וגם חרקים!‬

127
00:08:09,844 --> 00:08:10,720
‫ו…‬

128
00:08:11,220 --> 00:08:13,180
‫שנדבר על התקציב?‬

129
00:08:13,264 --> 00:08:14,098
‫כמובן.‬

130
00:08:14,181 --> 00:08:16,058
‫הוא יהיה גדול מאוד.‬

131
00:08:24,942 --> 00:08:28,487
‫את בטוחה שכדאי לנו להיראות בציבור?‬
‫-המלכה כבר יודעת שהתארסתם.‬

132
00:08:28,571 --> 00:08:30,072
‫אין עוד טעם להסתיר את זה.‬

133
00:08:30,156 --> 00:08:32,408
‫היא חושבת שאחד מאיתנו הוא ויסלדאון.‬

134
00:08:32,491 --> 00:08:36,495
‫ואני יודעת היטב,‬
‫בתור ראשת הבית, שזה לא נכון.‬

135
00:08:36,579 --> 00:08:39,790
‫הטוב ביותר עבורנו כרגע הוא לצאת לעולם,‬

136
00:08:39,874 --> 00:08:43,085
‫כדי שלא יחשבו בבון־טון שיש לנו מה להסתיר.‬

137
00:08:45,296 --> 00:08:47,840
‫אולי שוויון הנפש שלנו ישכנע את המלכה‬

138
00:08:47,923 --> 00:08:50,426
‫שהאשמותיה אינן נכונות… ירחם השם.‬

139
00:08:50,509 --> 00:08:51,969
‫קדימה, תאכלו.‬

140
00:08:56,515 --> 00:08:57,475
‫אתם רואים?‬

141
00:08:59,226 --> 00:09:03,189
‫אנחנו יוצאים כמו כל משפחה אחרת,‬

142
00:09:04,482 --> 00:09:07,652
‫אוכלים גלידה ומתכננים חתונה.‬

143
00:09:09,779 --> 00:09:11,489
‫עדיין תהיה חתונה?‬

144
00:09:11,572 --> 00:09:12,615
‫כמובן.‬

145
00:09:12,698 --> 00:09:15,868
‫פשוט, ג׳ון ואני נבקש אישור מיוחד‬

146
00:09:15,951 --> 00:09:18,954
‫כדי שנוכל לערוך טקס פשוט וקטן בבית,‬

147
00:09:19,538 --> 00:09:22,291
‫ואחריו נפרוש לאחוזה המשפחתית של ג׳ון.‬

148
00:09:22,375 --> 00:09:25,086
‫כדי לחסוך תגובות סוערות נוספות מצד המלכה.‬

149
00:09:25,169 --> 00:09:27,880
‫כן, אני מניחה שזה נבון.‬

150
00:09:28,464 --> 00:09:33,135
‫ואני מניחה שאחוזתך באוקספורדשייר‬
‫נמצאת במרחק נסיעה של יום, לא יותר?‬

151
00:09:35,846 --> 00:09:36,847
‫בעצם,‬

152
00:09:37,682 --> 00:09:43,562
‫היינו רוצים לגור באחוזה הראשית של ג׳ון.‬

153
00:09:43,646 --> 00:09:44,647
‫בסקוטלנד?‬

154
00:09:46,524 --> 00:09:49,944
‫איפה היא, בדיוק? קרוב לגבול?‬

155
00:09:50,027 --> 00:09:51,737
‫לא. בהיילנדס.‬

156
00:09:52,446 --> 00:09:55,533
‫אך לא רחוק מגלזגו.‬

157
00:09:55,616 --> 00:09:57,993
‫זה בטח במרחק של שבועיים לפחות.‬

158
00:09:58,077 --> 00:09:59,954
‫ולכן אני נהנה כל כך להיות שם.‬

159
00:10:00,538 --> 00:10:03,624
‫הריחוק יוצר תחושה אמיתית של שלווה.‬

160
00:10:04,166 --> 00:10:05,918
‫אני כבר כמהה לשקט.‬

161
00:10:25,438 --> 00:10:26,272
‫מה שלומך?‬

162
00:10:27,940 --> 00:10:29,692
‫משתדל שלא לחשוב על אתמול.‬

163
00:10:32,445 --> 00:10:35,948
‫דומני שאימא בעיקר שמחה‬
‫שהמלכה באה לארוחת הבוקר החגיגית שלכם.‬

164
00:10:40,035 --> 00:10:41,996
‫אתה יודע שהמשפחה תהיה בסדר.‬

165
00:10:45,124 --> 00:10:45,958
‫את מאמינה בכך?‬

166
00:10:46,876 --> 00:10:49,962
‫הוד מעלתה האשימה אותי פעם‬
‫שאני ויסלדאון, ושרדתי.‬

167
00:10:51,005 --> 00:10:52,381
‫גם אם מצולקת.‬

168
00:10:54,717 --> 00:10:57,011
‫אל תיתן שנישואיך יהיו הצלקת.‬

169
00:10:57,094 --> 00:10:59,972
‫לא.‬
‫-אתה יודע שבסופו של דבר תתפייס עם…‬

170
00:11:00,055 --> 00:11:02,224
‫פנלופי! מה את עושה פה?‬

171
00:11:02,308 --> 00:11:05,936
‫אני… ציפיתי לראותך רק אחר הצהריים.‬

172
00:11:06,020 --> 00:11:08,522
‫היא יודעת, קולין.‬
‫אינך צריך להסתיר את כעסך.‬

173
00:11:08,606 --> 00:11:12,318
‫ובהחלט איננו צריכים לנהל‬
‫את הדיון הזה בנוכחות מיס ברידג׳רטון.‬

174
00:11:12,401 --> 00:11:13,861
‫גם היא יודעת הכול.‬

175
00:11:13,944 --> 00:11:14,987
‫נפלא.‬

176
00:11:15,070 --> 00:11:18,073
‫טוב שכל מייפייר יודעת לפני אימא שלך!‬

177
00:11:18,157 --> 00:11:20,034
‫מדוע כולנו יודעים שאנו יודעים?‬

178
00:11:20,117 --> 00:11:23,913
‫מפני שקרסידה גילתה את סודי.‬
‫היא דורשת 10,000 ליש״ט דמי שתיקה.‬

179
00:11:23,996 --> 00:11:26,373
‫לא ייתכן!‬
‫-איך היא גילתה אותך?‬

180
00:11:26,457 --> 00:11:27,291
‫אינני יודעת.‬

181
00:11:27,374 --> 00:11:29,293
‫לא משנה איך.‬

182
00:11:29,376 --> 00:11:31,712
‫אם היא יודעת, אסור שתחשוף זאת.‬

183
00:11:31,796 --> 00:11:36,008
‫לא ביקשתי עזרה. רק רציתי לומר את האמת.‬
‫-מה שנעשה לא תלוי בך.‬

184
00:11:36,091 --> 00:11:38,594
‫אם מיס קאופר תפיץ את הרכילות הזו,‬

185
00:11:38,677 --> 00:11:41,222
‫זה יכפיש את השם ״ברידג׳רטון״.‬
‫את המשפחה כולה.‬

186
00:11:41,305 --> 00:11:43,641
‫ולא אסכים שאשתי תהיה יעד לסחיטה.‬

187
00:11:43,724 --> 00:11:45,267
‫בהחלט טוב לשמוע.‬

188
00:11:45,351 --> 00:11:47,144
‫זה יפה מצדך, קולין, אבל…‬

189
00:11:49,021 --> 00:11:50,105
‫אני יכולה לשלם לה.‬

190
00:11:52,191 --> 00:11:53,901
‫הרווחת סכום כזה?‬

191
00:11:53,984 --> 00:11:55,861
‫קצת יותר, האמת.‬

192
00:11:57,738 --> 00:11:58,697
‫כל הזמן הזה?‬

193
00:12:02,201 --> 00:12:04,328
‫מיס קאופר לא תקבל ממך אגורה שחוקה.‬

194
00:12:04,411 --> 00:12:07,456
‫אבל קולין, זה…‬
‫-אולי אתה תשלם לה, מר ברידג׳רטון?‬

195
00:12:07,540 --> 00:12:09,124
‫לא!‬
‫-אף אחד לא ישלם לה.‬

196
00:12:09,208 --> 00:12:11,752
‫אז מה אתה מציע שנעשה?‬
‫-אנא, תן לי…‬

197
00:12:11,836 --> 00:12:13,379
‫לא אתחנן בפני מיס קאופר.‬

198
00:12:13,462 --> 00:12:15,381
‫אבוא אליה מחר.‬

199
00:12:15,464 --> 00:12:18,634
‫אבהיר לה שפעולה כזו‬
‫תהיה הרסנית לכל המעורבים.‬

200
00:12:18,717 --> 00:12:20,219
‫זו הדרך היחידה להתקדם.‬

201
00:12:54,837 --> 00:12:55,880
‫מר ברידג׳רטון.‬

202
00:12:57,673 --> 00:12:58,674
‫ליידי קאופר.‬

203
00:12:59,967 --> 00:13:01,969
‫קיוויתי לשוחח עם בתך ביחידות.‬

204
00:13:03,637 --> 00:13:05,681
‫חרף מה שאומרים בבון־טון,‬

205
00:13:05,764 --> 00:13:09,852
‫אחשיב זאת כעלבון‬
‫אם אינך חושב שזהו בית מכובד.‬

206
00:13:09,935 --> 00:13:11,478
‫אימא, הניחי לנו.‬

207
00:13:12,563 --> 00:13:15,232
‫זה כבר לא משנה. אנא לכי.‬

208
00:13:19,904 --> 00:13:21,614
‫אתן לך חמש דקות.‬

209
00:13:27,494 --> 00:13:30,789
‫אני מבין שאמך לא יודעת שאת סוחטת את אשתי.‬

210
00:13:30,873 --> 00:13:33,584
‫הפסקתי לבטוח באיש מלבד עצמי.‬

211
00:13:34,543 --> 00:13:36,045
‫זו בטח בדידות נוראה.‬

212
00:13:37,379 --> 00:13:40,299
‫ידעתי בדידות אמיתית מהי,‬

213
00:13:41,050 --> 00:13:42,468
‫במסעותיי.‬

214
00:13:42,551 --> 00:13:43,886
‫מר ברידג׳רטון המסכן.‬

215
00:13:44,470 --> 00:13:47,431
‫מטייל ברחבי היבשת, רואה פלאי עולם,‬

216
00:13:48,015 --> 00:13:49,433
‫כפי שרק גברים יכולים.‬

217
00:13:50,225 --> 00:13:51,727
‫את נשמעת כמו אלואיז.‬

218
00:13:52,728 --> 00:13:55,356
‫את צודקת, היכולת לטייל היא זכות גדולה.‬

219
00:13:56,523 --> 00:13:58,067
‫אך בשנה האחרונה,‬

220
00:13:58,150 --> 00:14:01,028
‫מצאתי את עצמי משתוקק לבשורות מן הבית.‬

221
00:14:02,237 --> 00:14:03,989
‫מפנלופי, למעשה.‬

222
00:14:04,490 --> 00:14:05,991
‫אך היא לא השיבה לפניותיי.‬

223
00:14:07,242 --> 00:14:09,495
‫לא היא ולא אף אחד אחר.‬

224
00:14:10,913 --> 00:14:13,791
‫הרגשתי כאילו כולם עסוקים בחייהם,‬

225
00:14:13,874 --> 00:14:15,709
‫ולא זקוקים לי שאקח בהם חלק.‬

226
00:14:16,293 --> 00:14:18,879
‫לכן ניסיתי להקשיח את עצמי‬

227
00:14:20,130 --> 00:14:23,008
‫ולהפוך לגבר שאין לו צרכים משלו.‬

228
00:14:24,760 --> 00:14:27,388
‫זו לא דרך שהייתי ממליץ עליה.‬

229
00:14:27,471 --> 00:14:28,722
‫מר ברידג׳רטון,‬

230
00:14:28,806 --> 00:14:30,349
‫אני מבולבלת.‬

231
00:14:30,432 --> 00:14:33,560
‫נראה שבאת כדי לקבל ממני חמלה,‬

232
00:14:33,644 --> 00:14:36,230
‫אך אני זו שמגיע לה תשלום.‬

233
00:14:36,313 --> 00:14:37,898
‫לא באתי כדי לקבל ממך חמלה.‬

234
00:14:38,816 --> 00:14:41,068
‫באתי לבקש ממך רחמים.‬

235
00:14:42,069 --> 00:14:43,445
‫פנלופי אינה מרשעת.‬

236
00:14:45,990 --> 00:14:47,116
‫האמיני לי,‬

237
00:14:47,700 --> 00:14:50,244
‫אני מבין את סיבותייך לשנוא את ויסלדאון.‬

238
00:14:50,327 --> 00:14:52,830
‫מילותיה חדות ופוצעות.‬

239
00:14:53,330 --> 00:14:54,206
‫ובכל זאת,‬

240
00:14:54,790 --> 00:14:58,085
‫קוראיה מוכנים לשלם‬
‫כדי לקרוא על עצמם, שבוע אחר שבוע.‬

241
00:14:58,168 --> 00:15:01,005
‫לא נשמע שאתה שונא את ויסלדאון.‬

242
00:15:01,088 --> 00:15:03,090
‫נשמע שאתה מקנא בה.‬

243
00:15:03,924 --> 00:15:04,758
‫לא ולא.‬

244
00:15:06,635 --> 00:15:07,678
‫העניין הוא‬

245
00:15:08,262 --> 00:15:11,015
‫שישנה ויסלדאון וישנה פנלופי,‬

246
00:15:11,724 --> 00:15:15,310
‫שחוותה בדידות שנשגבת מבינתי ומבינתך.‬

247
00:15:16,603 --> 00:15:21,150
‫תארי לך לחוות התעלמות כזו‬
‫שגורמת לך להרגיש כבלתי־נראית.‬

248
00:15:22,818 --> 00:15:24,528
‫זה לא מצדיק את מה שהיא עשתה,‬

249
00:15:25,446 --> 00:15:28,032
‫אך אולי אפשר להבין שלפעמים,‬

250
00:15:28,115 --> 00:15:31,035
‫הטור שלה שיקף את האכזריות סביבה.‬

251
00:15:31,118 --> 00:15:33,620
‫אכזריות שגם את חשת בה, בטוחני.‬

252
00:15:35,330 --> 00:15:38,125
‫על חלקה בצרותייך,‬
‫אני יודע שפנלופי חשה חרטה.‬

253
00:15:38,834 --> 00:15:41,712
‫והיא לא תקפה אותך בטורה האחרון.‬

254
00:15:41,795 --> 00:15:45,049
‫אם אפילו פנלופי מסוגלת למצוא דרך לסלוח לך,‬

255
00:15:45,132 --> 00:15:47,718
‫אינך מבינה שגם הבון־טון יסלח לך?‬

256
00:15:48,802 --> 00:15:52,347
‫ואביך בוודאי ירשה לך לשוב ללונדון‬
‫כשכל זה יחלוף.‬

257
00:15:53,640 --> 00:15:55,392
‫אהבה של משפחה מאריכה ימים.‬

258
00:16:00,105 --> 00:16:02,107
‫זה ההבדל בינך וביני.‬

259
00:16:04,401 --> 00:16:08,238
‫תמיכתה הנצחית של משפחתך מובנת לך מאליה.‬

260
00:16:09,990 --> 00:16:11,909
‫איננו דומים, מר ברידג׳רטון.‬

261
00:16:12,868 --> 00:16:14,036
‫ולעולם לא נהיה.‬

262
00:16:14,119 --> 00:16:15,245
‫מיס קאופר.‬

263
00:16:16,038 --> 00:16:16,872
‫מיס קאופר!‬

264
00:16:19,166 --> 00:16:20,250
‫מיס קאופר!‬

265
00:16:20,334 --> 00:16:22,586
‫לא יאמינו לך אם נאמר ששיקרת.‬

266
00:16:22,669 --> 00:16:23,670
‫אין לך הוכחות.‬

267
00:16:23,754 --> 00:16:27,007
‫יש לי שוליית מדפיס שמוכן לאשש את האמת,‬

268
00:16:27,091 --> 00:16:30,135
‫והכול בשביל העונג לפגוש‬
‫את ליידי ויסלדאון האמיתית.‬

269
00:16:31,011 --> 00:16:33,430
‫עליכם לשלם לי לפני נשף דנקוורת׳־פינץ׳,‬

270
00:16:34,014 --> 00:16:36,600
‫ולא, למחרת בבוקר, אגלה לכולם.‬

271
00:16:37,267 --> 00:16:41,146
‫למעשה, בהתחשב בכך שלא אזכה לתמיכה בעתיד,‬

272
00:16:41,230 --> 00:16:43,482
‫אולי לא דרשתי מכם מספיק.‬

273
00:16:46,610 --> 00:16:50,072
‫רק תוספת כספית קטנה‬
‫כדי לערוך את הנשף של העונה.‬

274
00:16:50,155 --> 00:16:52,825
‫חשבי על יצורים קטנים ומרובי־רגליים.‬

275
00:16:52,908 --> 00:16:56,745
‫זה מגיע לנו. הרי הוצאת הרבה יותר‬
‫על החתונה של פנלופי מאשר על שלנו.‬

276
00:16:56,829 --> 00:16:59,540
‫מפני ששתיכן התחתנתן עם אדונים נטולי תואר,‬

277
00:16:59,623 --> 00:17:02,292
‫בעוד פנלופי נישאה לברידג׳רטון עשיר מאוד.‬

278
00:17:02,376 --> 00:17:05,504
‫שבוודאי יכלכל אותך בזקנתך!‬

279
00:17:05,587 --> 00:17:07,631
‫מה לך להיאחז בכספך עכשיו?‬

280
00:17:07,714 --> 00:17:08,966
‫הכניסי אותנו!‬

281
00:17:09,049 --> 00:17:12,469
‫זה לא זמן טוב. אני מצפה לאורח.‬

282
00:17:12,553 --> 00:17:13,804
‫מי?‬

283
00:17:15,722 --> 00:17:17,474
‫אל פחד, גבירותיי.‬

284
00:17:18,016 --> 00:17:19,518
‫מבין כל המשרתות בלונדון,‬

285
00:17:19,601 --> 00:17:22,646
‫אין מנוסה ממני בניצול תקציבים זעומים.‬

286
00:17:30,195 --> 00:17:33,574
‫לפחות אחיותיי תשמחנה‬
‫כשמעשיי יתגלו כהרסניים.‬

287
00:17:33,657 --> 00:17:36,994
‫אולי נעז לצפות לקצת יותר?‬

288
00:17:37,578 --> 00:17:39,705
‫קולין משכנע מאוד כשהוא רוצה.‬

289
00:17:39,788 --> 00:17:41,290
‫זה לא הוא שמדאיג אותי.‬

290
00:17:41,373 --> 00:17:45,043
‫יש לקרסידה הבלחות של שיקול דעת.‬
‫נקווה שגם היום זה יקרה.‬

291
00:17:47,629 --> 00:17:48,922
‫באמת חיבבת אותה?‬

292
00:17:49,673 --> 00:17:53,802
‫או שהתיידדת איתה רק כדי להעניש אותי?‬
‫-אני לא קטנונית עד כדי כך.‬

293
00:17:54,928 --> 00:17:56,638
‫באמת נהניתי מחברתה בהתחלה.‬

294
00:17:58,682 --> 00:17:59,516
‫אם כי…‬

295
00:18:00,017 --> 00:18:03,896
‫אולי ההתיידדות הראשונית‬
‫הייתה נגועה בקמצוץ של קטנוניות.‬

296
00:18:07,941 --> 00:18:09,276
‫ספרי לי מה את קוראת.‬

297
00:18:16,283 --> 00:18:17,951
‫חוששני שנכשלתי.‬

298
00:18:18,577 --> 00:18:19,411
‫ו…‬

299
00:18:20,120 --> 00:18:21,705
‫כעת היא דורשת סכום כפול.‬

300
00:18:22,289 --> 00:18:23,498
‫20,000 ליש״ט?‬

301
00:18:23,582 --> 00:18:25,584
‫היא יצאה מדעתה.‬
‫-אין לי סכום כזה.‬

302
00:18:25,667 --> 00:18:28,378
‫זה לא הכול. היא דורשת שתשתמשי בטור שלך‬

303
00:18:28,462 --> 00:18:30,047
‫כדי לשקם את המוניטין שלה.‬

304
00:18:32,633 --> 00:18:33,884
‫אני מתנצל. אני…‬

305
00:18:35,093 --> 00:18:37,512
‫נראה שרק החמרתי את המצב.‬

306
00:18:37,596 --> 00:18:38,931
‫זה לגמרי באשמתי.‬

307
00:18:39,014 --> 00:18:39,932
‫מה נעשה עכשיו?‬

308
00:18:40,557 --> 00:18:43,518
‫אולי פנלופי צדקה. מוטב היה לשלם לה ודי.‬

309
00:18:44,394 --> 00:18:45,437
‫יש לי את הכסף.‬

310
00:18:45,520 --> 00:18:49,524
‫אצטרך לבקש מבנדיקט שיאשר את ההוצאה הגדולה.‬

311
00:18:49,608 --> 00:18:51,735
‫ותחשוף בפני אחיך את זהותה של פנלופי?‬

312
00:18:51,818 --> 00:18:55,447
‫לא. אצטרך להמציא שקר כלשהו.‬

313
00:18:56,240 --> 00:18:58,033
‫נמשיך להסתיר את זהותה.‬

314
00:18:59,534 --> 00:19:00,369
‫טוב…‬

315
00:19:01,495 --> 00:19:03,789
‫אני בטוחה שנערת קאופר רק רוצה שתכתבי‬

316
00:19:03,872 --> 00:19:07,834
‫כמה דברים מחמיאים על מראהּ וקסמה האישי.‬

317
00:19:07,918 --> 00:19:09,503
‫זו לא תוצאה טובה.‬

318
00:19:10,337 --> 00:19:13,173
‫אני מניחה שלא הייתי צריכה‬
‫לצפות ליותר מצד קרסידה.‬

319
00:19:14,007 --> 00:19:15,300
‫אני אסירת תודה‬

320
00:19:16,176 --> 00:19:17,427
‫על כל עצותיך.‬

321
00:19:55,799 --> 00:19:59,678
‫יש סימנים לכך שהוד מעלתה תחדל מחיפושיה?‬

322
00:19:59,761 --> 00:20:03,098
‫אני מקווה שמשהו אחר יסיח את דעתה בקרוב.‬

323
00:20:03,181 --> 00:20:04,725
‫ובאותו נושא…‬

324
00:20:11,898 --> 00:20:13,108
‫זה חזק למדי.‬

325
00:20:13,817 --> 00:20:16,236
‫רק הסקוטים יכולים היו להמציא משקה שכזה.‬

326
00:20:16,778 --> 00:20:19,823
‫הם נזקקים לו נגד הקור השורר שם.‬

327
00:20:19,906 --> 00:20:23,118
‫אני פוחדת די והותר כבר עכשיו, אגתה.‬

328
00:20:23,618 --> 00:20:25,162
‫אל תדאגי.‬

329
00:20:25,662 --> 00:20:28,999
‫נראה שפרנצ׳סקה מצאה את תעצומות הנפש שלה.‬

330
00:20:29,082 --> 00:20:31,460
‫כן, אכן!‬

331
00:20:31,543 --> 00:20:35,088
‫וכעת היא משתמשת בהן‬
‫כדי להתרחק מאמה כמה שיותר.‬

332
00:20:36,131 --> 00:20:39,843
‫רכשתי את זה‬
‫בנסיעה לסקוטלנד לפני שנים רבות.‬

333
00:20:40,510 --> 00:20:43,930
‫בתחילה, טעמו היה מר לחיך,‬

334
00:20:44,556 --> 00:20:47,559
‫אך עם הזמן, לומדים לחבב את זה.‬

335
00:20:47,642 --> 00:20:49,269
‫זה עדיין מר.‬

336
00:20:52,522 --> 00:20:55,442
‫תהיה לך תמיכתי בזמן היעדרה של פרנצ׳סקה.‬

337
00:20:57,402 --> 00:20:59,029
‫וגם תמיכתו של אחי.‬

338
00:21:00,238 --> 00:21:01,198
‫אם תרצי בה.‬

339
00:21:01,782 --> 00:21:03,700
‫איננו חייבות לשוחח על כך.‬

340
00:21:03,784 --> 00:21:05,369
‫אך אולי זה כדאי?‬

341
00:21:09,081 --> 00:21:12,000
‫לורד אנדרסון היה ג׳נטלמן מושלם.‬

342
00:21:13,710 --> 00:21:17,172
‫ואם תיתני את ברכתך…‬

343
00:21:17,255 --> 00:21:20,717
‫זה בהחלט לא מקומי,‬
‫לתת את ברכתי או לגרוע אותה.‬

344
00:21:21,259 --> 00:21:22,552
‫שתינו בגירות.‬

345
00:21:23,428 --> 00:21:24,846
‫את רשאית לעשות כרצונך.‬

346
00:21:30,227 --> 00:21:31,353
‫אחרי הכול,‬

347
00:21:31,436 --> 00:21:34,940
‫אני הרי לא ביקשתי את רשותך.‬

348
00:21:40,278 --> 00:21:42,239
‫לפתע זה יורד חלק בגרוני.‬

349
00:21:45,492 --> 00:21:47,035
‫את יודעת.‬

350
00:21:49,871 --> 00:21:50,705
‫כן?‬

351
00:21:52,124 --> 00:21:54,126
‫אני יודעת שאבי היה איש טוב.‬

352
00:21:55,585 --> 00:21:57,754
‫ושאת היית חברה טובה מאוד.‬

353
00:21:59,840 --> 00:22:01,716
‫וזה כל מה שעליי לדעת.‬

354
00:22:07,931 --> 00:22:09,641
‫ואחי הוא איש טוב.‬

355
00:22:11,268 --> 00:22:12,853
‫ואת חברה טובה.‬

356
00:22:14,396 --> 00:22:16,523
‫וזה גם כל מה שעליי לדעת.‬

357
00:22:19,067 --> 00:22:21,153
‫אך אם הוא יקלקל את היחסים שלכם,‬

358
00:22:21,236 --> 00:22:23,071
‫אצדד בך ולא בו.‬

359
00:22:23,155 --> 00:22:25,282
‫לא אסכים לאבד אותך לשיגיונותיו.‬

360
00:22:25,365 --> 00:22:27,909
‫אף גבר שבעולם לא יוכל לעשות זאת.‬

361
00:22:37,627 --> 00:22:39,546
‫תארו לכם את שלושתנו בנשף.‬

362
00:22:40,046 --> 00:22:43,675
‫איך היינו מסבירים את עצמנו ל…‬
‫ליידי צ׳לטנהם הנכבדת, למשל?‬

363
00:22:44,342 --> 00:22:46,470
‫בהחלט היינו צריכים לתאם גרסאות.‬

364
00:22:46,553 --> 00:22:49,097
‫כאילו תסכים אי־פעם להיראות בנשף.‬
‫-אמת.‬

365
00:22:57,105 --> 00:22:59,232
‫איך אתה מסוגל לסבול אירועים חברתיים?‬

366
00:23:03,445 --> 00:23:05,906
‫אני מניח שיש לי שפע אהבה לתת.‬

367
00:23:06,823 --> 00:23:08,617
‫אהבה לשיחות בטלות.‬

368
00:23:10,827 --> 00:23:12,412
‫ואהבה למסיבה טובה.‬

369
00:23:14,706 --> 00:23:15,999
‫בייחוד…‬

370
00:23:17,083 --> 00:23:19,711
‫מסיבה בשלושה.‬

371
00:24:00,210 --> 00:24:01,169
‫לילה טוב, אדוני.‬

372
00:24:28,154 --> 00:24:30,365
‫אני צריך רק שמיכה לספה.‬

373
00:24:32,742 --> 00:24:33,577
‫כמובן.‬

374
00:25:00,520 --> 00:25:03,231
‫איפגש לכוס תה עם אמי‬
‫לפני חתונתה של אחותך.‬

375
00:25:03,815 --> 00:25:05,900
‫אחסוך ממך את הנסיעה המשותפת בכרכרה.‬

376
00:25:37,349 --> 00:25:38,642
‫- מיס ברידג׳רטון -‬

377
00:25:39,976 --> 00:25:41,978
‫- קולין ברידג׳רטון‬
‫פריז, צרפת -‬

378
00:25:44,606 --> 00:25:46,608
‫- מר קולין ברידג׳רטון‬
‫מרסיי, צרפת -‬

379
00:25:52,822 --> 00:25:57,035
‫- שלך, פנלופי -‬

380
00:26:08,505 --> 00:26:09,589
‫גבירתי.‬

381
00:26:09,673 --> 00:26:10,965
‫פנלופי הגיעה?‬

382
00:26:11,049 --> 00:26:13,134
‫אינני יכולה לעכב אותו עוד, גבירתי.‬

383
00:26:13,718 --> 00:26:16,262
‫עורך הדין ההוא נמצא כאן.‬

384
00:26:22,977 --> 00:26:25,355
‫הכניסי אותו… אני מניחה.‬

385
00:26:33,363 --> 00:26:34,447
‫ליידי פת׳רינגטון.‬

386
00:26:34,531 --> 00:26:36,950
‫וולטר…‬
‫-וולטר דנדס, עורך דין. אני זוכרת.‬

387
00:26:37,867 --> 00:26:41,037
‫אני מניחה שבאת לברך אותנו‬
‫לרגל נישואיה של בתי, לתוך…‬

388
00:26:41,121 --> 00:26:45,625
‫אחת המשפחות הנכבדות‬
‫והחשובות ביותר בבון־טון.‬

389
00:26:45,709 --> 00:26:47,168
‫לצערי, לא.‬

390
00:26:47,252 --> 00:26:49,295
‫מטרת ביקורי אינה משמחת.‬

391
00:26:49,379 --> 00:26:54,134
‫אם כי ישנם כאלה שמוצאים נחמה‬
‫בהשתחררות מעול השקר.‬

392
00:26:54,843 --> 00:26:59,764
‫אני מקווה שיש בידך הוכחות מספיקות‬
‫להאשמות שאתה עומד להשמיע.‬

393
00:26:59,848 --> 00:27:01,850
‫לא הראיות שחיפשתי, לא,‬

394
00:27:01,933 --> 00:27:03,768
‫אך ראיות די והותר.‬

395
00:27:06,354 --> 00:27:10,150
‫הכסף שירשת מדודתך פטוניה.‬

396
00:27:11,401 --> 00:27:13,945
‫התפלאתי שירשת הון שכזה‬

397
00:27:14,028 --> 00:27:17,073
‫בדיוק כאשר ג׳ק פת׳רינגטון נמלט עם הונך.‬

398
00:27:17,657 --> 00:27:22,162
‫ואכן, שכניה של הדודה פטוניה בקורנוול‬
‫הסכימו איתי.‬

399
00:27:22,245 --> 00:27:25,623
‫ממה ששמעתי, היא חיה בעוני תמידי.‬

400
00:27:26,374 --> 00:27:29,127
‫מי יודע, אולי היא הייתה חסכנית גדולה,‬

401
00:27:29,919 --> 00:27:33,631
‫שחיה בצמצום למען רווחתם העתידית של הזולת?‬

402
00:27:33,715 --> 00:27:34,966
‫נושיה יודעים.‬

403
00:27:36,009 --> 00:27:37,427
‫הו, ליידי פת׳רינגטון…‬

404
00:27:38,845 --> 00:27:43,057
‫אני יודע כי כספך בא‬
‫מתרמיותיו של ג׳ק פת׳רינגטון,‬

405
00:27:44,225 --> 00:27:46,686
‫ואני מאמין כי הכתר יסכים איתי‬

406
00:27:46,770 --> 00:27:50,315
‫שיש להעביר את התואר ״פת׳רינגטון״ ל…‬

407
00:27:50,398 --> 00:27:52,025
‫משפחה עם ערכים מוצקים יותר.‬

408
00:27:53,067 --> 00:27:56,488
‫אעביר את ממצאיי לרשויות בהמשך השבוע.‬

409
00:27:58,281 --> 00:27:59,115
‫יום טוב לך.‬

410
00:28:05,914 --> 00:28:07,123
‫פנלופי.‬

411
00:28:08,166 --> 00:28:09,167
‫זה נכון?‬

412
00:28:10,710 --> 00:28:14,214
‫האם כספך הוא הכסף‬
‫שבן הדוד ג׳ק גזל מהבון־טון?‬

413
00:28:14,297 --> 00:28:17,217
‫הם לא היו זקוקים לכסף הזה כמונו!‬

414
00:28:17,300 --> 00:28:18,510
‫גנבת מהם!‬

415
00:28:18,593 --> 00:28:20,804
‫ואת השפלת אותם.‬

416
00:28:20,887 --> 00:28:23,181
‫את גנבת את כבודם.‬

417
00:28:23,264 --> 00:28:25,767
‫מעשייך ומעשיי אינם שונים כל כך.‬

418
00:28:25,850 --> 00:28:27,685
‫מה שעשית… זה פשע!‬

419
00:28:27,769 --> 00:28:31,231
‫עשיתי את מה שנדרש‬
‫כדי להגן על המשפחה הזו.‬

420
00:28:31,314 --> 00:28:33,441
‫על מי הגנת בטור שלך?‬

421
00:28:33,525 --> 00:28:35,318
‫על עצמי!‬
‫-מפני מי?‬

422
00:28:40,532 --> 00:28:41,366
‫הבנתי.‬

423
00:28:49,123 --> 00:28:50,083
‫את יודעת…‬

424
00:28:51,334 --> 00:28:53,753
‫לא קל להיות הורה.‬

425
00:28:54,504 --> 00:28:57,257
‫איך היה עליי לגדל בנות? הרי כל חיי‬

426
00:28:57,340 --> 00:29:00,802
‫לימדו אותי שהגבר הוא מקור כל הכוח.‬

427
00:29:02,345 --> 00:29:03,763
‫את מה שעשית, עשית…‬

428
00:29:04,681 --> 00:29:06,182
‫לגמרי בעצמך.‬

429
00:29:08,434 --> 00:29:12,605
‫גם אם לא אהבתי את מה שכתבת במשך השנים,‬

430
00:29:13,439 --> 00:29:16,901
‫אני מתחרטת מאוד על כך‬
‫שהתעלמתי ממך כל הזמן הזה.‬

431
00:29:18,820 --> 00:29:22,407
‫שתינו הפקנו את המיטב‬

432
00:29:22,907 --> 00:29:27,245
‫מן ההזדמנויות שהחברה הציעה לנו.‬

433
00:29:31,082 --> 00:29:31,958
‫בסדר…‬

434
00:29:33,710 --> 00:29:35,837
‫אולי היו דרכים אחרות, אבל באותו זמן…‬

435
00:29:36,504 --> 00:29:37,755
‫לא ראיתי אותן.‬

436
00:29:41,467 --> 00:29:44,637
‫מה תכתוב ליידי ויסלדאון על בושתנו,‬

437
00:29:44,721 --> 00:29:47,348
‫כש… איחשף?‬

438
00:29:57,233 --> 00:30:00,320
‫היא תכתוב מה שרק ארצה.‬

439
00:30:03,823 --> 00:30:05,158
‫זה כוח גדול.‬

440
00:30:07,035 --> 00:30:09,495
‫איזה מין דבר יצרת לעצמך.‬

441
00:30:11,497 --> 00:30:12,373
‫תודה.‬

442
00:30:14,876 --> 00:30:17,045
‫אולי קשה לי להודות עד כמה אנו דומות.‬

443
00:30:20,840 --> 00:30:22,425
‫אם נשרוד את הסיבוב הזה,‬

444
00:30:25,637 --> 00:30:26,888
‫עלינו להשתפר.‬

445
00:30:43,446 --> 00:30:45,448
‫שכה יהיה לי טוב.‬

446
00:30:46,366 --> 00:30:47,241
‫אימא.‬

447
00:30:48,409 --> 00:30:52,455
‫את תביאי אור גדול לסקוטלנד.‬

448
00:30:54,123 --> 00:30:56,960
‫עזיבתי מעציבה אותך?‬
‫-לא, ודאי שלא.‬

449
00:30:57,043 --> 00:31:00,546
‫אני רק… טוב,‬
‫לא ציפיתי שתבחרי לגור במקום כה מרוחק.‬

450
00:31:01,464 --> 00:31:03,883
‫אנתוני וקייט בדרכם להודו.‬
‫-כן.‬

451
00:31:04,550 --> 00:31:06,844
‫אך בילית כבר זמן כה רב הרחק מאיתנו,‬

452
00:31:06,928 --> 00:31:09,347
‫בבאת׳, עם דודתך, או…‬

453
00:31:10,056 --> 00:31:11,557
‫לבדך, גם כשאת בבית.‬

454
00:31:12,517 --> 00:31:14,477
‫כעת אני חוששת שאאבד אותך לתמיד.‬

455
00:31:15,561 --> 00:31:18,064
‫אימא, זה להפך.‬

456
00:31:21,776 --> 00:31:24,320
‫קשה, לפעמים,‬

457
00:31:24,404 --> 00:31:27,407
‫לשמוע את קולי בהמולת הבית שלנו.‬

458
00:31:28,074 --> 00:31:29,200
‫אבל עם ג׳ון,‬

459
00:31:30,034 --> 00:31:32,328
‫אני שומעת את עצמי. יותר ויותר.‬

460
00:31:34,205 --> 00:31:35,957
‫אני מקווה מאוד ש…‬

461
00:31:36,874 --> 00:31:38,751
‫הרוגע והשקט של סקוטלנד‬

462
00:31:38,835 --> 00:31:40,628
‫יעזרו לי להכיר את עצמי,‬

463
00:31:40,712 --> 00:31:43,006
‫כדי שגם אתם תיטיבו להכיר אותי.‬

464
00:31:43,089 --> 00:31:44,924
‫כי כל רצוני הוא להתקרב.‬

465
00:31:45,008 --> 00:31:48,636
‫ולא יכולת למצוא רוגע ויופי באוקספורדשייר?‬

466
00:31:49,220 --> 00:31:51,848
‫הייתי מתפתה לחזור הביתה לעתים קרובות מדי.‬

467
00:31:51,931 --> 00:31:53,182
‫אבל תחזרי?‬

468
00:31:53,266 --> 00:31:54,726
‫כמובן!‬

469
00:31:58,104 --> 00:31:59,981
‫ילדה אמיצה ופיקחית שלי.‬

470
00:32:02,442 --> 00:32:04,986
‫את יודעת, כשהכרתי את אביך לראשונה…‬

471
00:32:06,904 --> 00:32:09,741
‫בקושי יכולתי לומר את שמי מרוב שהוקסמתי.‬

472
00:32:09,824 --> 00:32:12,410
‫גמגמתי גם במילים מוכרות ביותר.‬
‫-אימא, אני…‬

473
00:32:12,493 --> 00:32:14,537
‫חשבתי שכבר דיברנו על זה. ג׳ון…‬

474
00:32:14,620 --> 00:32:16,247
‫הוא גבר מצוין,‬

475
00:32:17,040 --> 00:32:18,416
‫ובחירה טובה.‬

476
00:32:20,835 --> 00:32:23,880
‫עמדתי לומר שבמשך זמן רב,‬

477
00:32:24,547 --> 00:32:28,593
‫חשבתי שכזו היא האהבה בעיני כולם.‬

478
00:32:29,260 --> 00:32:32,055
‫מפתיעה, חזקה, מהירה.‬

479
00:32:33,848 --> 00:32:36,059
‫אך הראית לי שיש דרך אחרת,‬

480
00:32:36,142 --> 00:32:40,146
‫שיש יופי בגישה האיטית.‬

481
00:32:42,148 --> 00:32:45,359
‫את כבר נבונה מכפי גילך.‬

482
00:32:49,489 --> 00:32:52,200
‫אני חושבת שיהיה לך טוב מאוד בסקוטלנד.‬

483
00:33:07,131 --> 00:33:09,592
‫אני לוקח אותך להיות לי לאישה,‬

484
00:33:10,093 --> 00:33:11,177
‫להחזיק ולנצור,‬

485
00:33:11,886 --> 00:33:13,304
‫מיום זה ואילך,‬

486
00:33:13,387 --> 00:33:16,933
‫בעושר ובעוני, בחולי ובבריאות,‬

487
00:33:17,934 --> 00:33:19,393
‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬

488
00:33:24,774 --> 00:33:27,568
‫אני לוקחת לי אותך לבעל,‬

489
00:33:27,652 --> 00:33:30,321
‫להחזיק ולנצור, מיום זה ואילך,‬

490
00:33:30,404 --> 00:33:31,781
‫בעושר ובעוני,‬

491
00:33:32,323 --> 00:33:33,866
‫בחולי ובבריאות,‬

492
00:33:34,450 --> 00:33:35,952
‫עד שהמוות יפריד בינינו.‬

493
00:33:38,079 --> 00:33:42,708
‫מי ייתן ותחיו כעת בנישואי קודש‬
‫עד יום מותכם.‬

494
00:33:42,792 --> 00:33:43,626
‫אמן.‬

495
00:34:03,312 --> 00:34:04,522
‫יקירתי!‬

496
00:34:05,189 --> 00:34:06,315
‫ברכותיי.‬

497
00:34:14,407 --> 00:34:17,243
‫האם הושפעתי יתר על המידה‬
‫מדבריו הדביקים של הכומר,‬

498
00:34:17,326 --> 00:34:19,871
‫או שנראה שהלורד אנדרסון מוקסם מאימא?‬

499
00:34:20,371 --> 00:34:23,082
‫היא נראית מאושרת,‬
‫ואם זה נכון, מי אנחנו שנשפוט?‬

500
00:34:23,624 --> 00:34:24,876
‫הוא נראה בחור כארז.‬

501
00:34:24,959 --> 00:34:27,128
‫ויש לו מזל שאנתוני כבר עזב.‬

502
00:34:27,712 --> 00:34:29,797
‫תגידי תודה ללורד אנדרסון.‬

503
00:34:30,381 --> 00:34:33,634
‫עכשיו, משנישאתי,‬
‫תשומת לבה של אימא עלולה לשוב אלייך,‬

504
00:34:33,718 --> 00:34:35,595
‫אלא אם כן דעתה תוסח.‬

505
00:34:36,888 --> 00:34:37,847
‫סלחו לי,‬

506
00:34:38,556 --> 00:34:40,766
‫אני חשה צורך לברך את גברת מונדריץ׳.‬

507
00:34:43,102 --> 00:34:44,187
‫שלום.‬

508
00:34:44,270 --> 00:34:45,688
‫הטקס באמת היה יפה מאוד.‬

509
00:34:45,771 --> 00:34:46,731
‫כך חשבתי.‬

510
00:34:47,648 --> 00:34:49,901
‫שני רק ליופיה של המארחת.‬

511
00:34:50,443 --> 00:34:51,569
‫אתה מחניף לי.‬

512
00:34:51,652 --> 00:34:53,029
‫דיברתי בכנות.‬

513
00:34:54,864 --> 00:34:59,327
‫ובאותה כנות, אני תוהה אם תסכימי בטובך…‬

514
00:35:01,078 --> 00:35:04,040
‫לשמור ריקוד בשבילי בנשף הבא?‬

515
00:35:05,583 --> 00:35:08,753
‫ב… נשף דנקוורת׳־פינץ׳?‬

516
00:35:09,378 --> 00:35:10,338
‫אני…‬

517
00:35:10,922 --> 00:35:11,756
‫ובכן…‬

518
00:35:12,757 --> 00:35:13,591
‫כן.‬

519
00:35:15,051 --> 00:35:16,594
‫זה בהחלט יהיה משביע רצון.‬

520
00:35:17,553 --> 00:35:18,387
‫מה טוב.‬

521
00:35:19,430 --> 00:35:20,264
‫טוב מאוד.‬

522
00:35:24,143 --> 00:35:26,312
‫כוסית לחיים, אם יורשה לי.‬

523
00:35:28,856 --> 00:35:30,274
‫לחיי אשתי היפהפייה.‬

524
00:35:31,275 --> 00:35:33,611
‫אין לי מילים להביע את הערצתי.‬

525
00:35:34,111 --> 00:35:36,364
‫אני בטוח שאת אסירת תודה על כך,‬

526
00:35:36,447 --> 00:35:40,034
‫שהרי אינך אוהבת לעמוד‬
‫במוקד תשומת הלב לאורך זמן.‬

527
00:35:40,117 --> 00:35:41,244
‫אז, במקום זאת…‬

528
00:35:41,869 --> 00:35:44,330
‫אומר רק כמה מילים למשפחתך.‬

529
00:35:44,956 --> 00:35:46,457
‫בייחוד לאמך.‬

530
00:35:47,124 --> 00:35:48,584
‫ליידי ברידג׳רטון, אני…‬

531
00:35:49,252 --> 00:35:51,921
‫רואה את פתיחותך משתקפת בבנדיקט,‬

532
00:35:52,004 --> 00:35:53,339
‫את קסמך בקולין,‬

533
00:35:54,090 --> 00:35:56,133
‫את חוכמתך באלואיז,‬

534
00:35:56,717 --> 00:35:59,679
‫ופיקחות שהנחלת לגרגורי ולהייסינת׳.‬

535
00:36:00,846 --> 00:36:03,975
‫ברגע זה בו אני חש הכרת תודה כה רבה‬
‫על רעייתי החדשה,‬

536
00:36:04,058 --> 00:36:08,312
‫אני חש אותה במידה שווה‬
‫גם כלפי האישה יוצאת־הדופן שגידלה אותה.‬

537
00:36:10,064 --> 00:36:11,274
‫אני מודה לך.‬

538
00:36:12,149 --> 00:36:14,735
‫לכולכם, מעומק לבי.‬

539
00:36:20,366 --> 00:36:22,868
‫סלחו לי, בהחלט לא התכוונתי לסחוט דמעות.‬

540
00:36:23,577 --> 00:36:25,579
‫הייסינת׳ בכתה כל הזמן הזה.‬

541
00:36:25,663 --> 00:36:27,415
‫יום אחד גם לך יהיה לב.‬

542
00:36:29,000 --> 00:36:31,002
‫אימא, תנגני איתי דואט?‬

543
00:36:31,085 --> 00:36:33,254
‫שומו שמיים! עכשיו? אני…‬

544
00:36:33,337 --> 00:36:34,714
‫מאוד לא מאומנת.‬

545
00:36:34,797 --> 00:36:38,134
‫דומני שהפעם האחרונה שריגשתי אותך עד דמעות‬
‫הייתה כשהתחלתי לנגן לראשונה.‬

546
00:36:38,217 --> 00:36:41,554
‫ולא רק אותה. התייפחתי בחדרי‬
‫מרוב שילובי אקורדים מזעזעים.‬

547
00:36:41,637 --> 00:36:42,471
‫חה חה.‬

548
00:36:43,055 --> 00:36:45,891
‫לשמחתי, אימא לא נטשה אותי,‬

549
00:36:45,975 --> 00:36:47,727
‫ולא אטוש אותך עכשיו.‬

550
00:36:47,810 --> 00:36:48,728
‫זה איוּם?‬

551
00:36:55,568 --> 00:36:57,236
‫תודה.‬
‫-תודה.‬

552
00:37:40,196 --> 00:37:41,030
‫בראבו!‬

553
00:37:41,739 --> 00:37:42,573
‫בראבו.‬

554
00:37:42,656 --> 00:37:44,575
‫הדרן!‬

555
00:37:47,286 --> 00:37:48,329
‫אפשר לדבר איתך?‬

556
00:37:58,798 --> 00:38:01,008
‫אם את מודאגת לגבי הכסף למיס קאופר,‬

557
00:38:01,092 --> 00:38:03,219
‫בכוונתי לפנות לבנדיקט הלילה.‬

558
00:38:03,302 --> 00:38:05,262
‫רק רציתי לחכות עד אחרי החתונה.‬

559
00:38:05,346 --> 00:38:06,180
‫יופי.‬

560
00:38:07,014 --> 00:38:08,849
‫אינני רוצה שתפנה אליו.‬

561
00:38:08,933 --> 00:38:10,601
‫אבל זמננו אוזל.‬

562
00:38:10,684 --> 00:38:12,853
‫לא אבקש שתשקר לאחיך בגללי.‬

563
00:38:12,937 --> 00:38:17,525
‫המשפחה שלך, אותה חלקת איתי מטוב לבך…‬
‫הם טובים מדי.‬

564
00:38:18,984 --> 00:38:21,654
‫חמימים ונפלאים מכדי לרמות או להונות.‬

565
00:38:22,947 --> 00:38:25,533
‫לא אתן ששקריי יוסיפו להתפשט.‬

566
00:38:25,616 --> 00:38:27,284
‫אז כיצד עליי לעזור לך?‬

567
00:38:27,368 --> 00:38:28,452
‫בכך שתאהב אותי.‬

568
00:38:29,912 --> 00:38:31,997
‫כבר נתת לי כל כך הרבה.‬

569
00:38:33,249 --> 00:38:34,792
‫לימדת אותי לעמוד על שלי.‬

570
00:38:34,875 --> 00:38:38,295
‫הראית לי שאני מסוגלת‬
‫לחוות עונג מעבר לכל דמיון. אך…‬

571
00:38:39,547 --> 00:38:42,049
‫אינני אוהבת אותך בזכות מה שאתה עושה למעני,‬

572
00:38:43,467 --> 00:38:44,885
‫אלא בזכות טוב־לבך.‬

573
00:38:45,845 --> 00:38:46,929
‫האמפתיה שלך.‬

574
00:38:48,013 --> 00:38:49,557
‫האכפתיות שלך.‬

575
00:38:51,851 --> 00:38:54,895
‫די והותר שאתה אתה, קולין.‬

576
00:38:56,647 --> 00:39:00,192
‫אינני מבקשת שתציל אותי, רק שתעמוד לצדי.‬

577
00:39:01,652 --> 00:39:02,736
‫שתחבק אותי.‬

578
00:39:04,488 --> 00:39:05,448
‫שתנשק אותי.‬

579
00:39:07,116 --> 00:39:09,577
‫אני רוצה מאוד לעשות את כל אלה.‬

580
00:39:09,660 --> 00:39:10,995
‫ומה עומד בדרכך?‬

581
00:39:12,621 --> 00:39:13,581
‫אינני יודע.‬

582
00:39:15,541 --> 00:39:16,542
‫אך אני יודע זאת:‬

583
00:39:16,625 --> 00:39:19,420
‫מיס קאופר עדיין מאיימת עלינו.‬

584
00:39:19,503 --> 00:39:23,090
‫וכל עוד תחיי עם הסוד הזה,‬

585
00:39:25,259 --> 00:39:27,094
‫משהו תמיד יפריד בינינו.‬

586
00:39:27,178 --> 00:39:28,012
‫אני יודעת.‬

587
00:39:29,680 --> 00:39:31,223
‫אולי זה המפתח.‬

588
00:39:31,307 --> 00:39:32,475
‫כלומר?‬

589
00:39:50,868 --> 00:39:52,536
‫מכתב בשבילך, הוד מעלתך.‬

590
00:40:08,552 --> 00:40:09,553
‫קולין,‬

591
00:40:12,181 --> 00:40:14,808
‫קיבלתי מכתב מאשתך.‬

592
00:40:15,809 --> 00:40:17,144
‫מוטב שנשב.‬

593
00:41:00,563 --> 00:41:02,982
‫לא פלא שהיא יצאה כזאת.‬

594
00:41:03,065 --> 00:41:04,441
‫הבית חמים מדי.‬

595
00:41:04,525 --> 00:41:07,194
‫הצדק איתך, אחותי. אשתי אחראית לכך.‬

596
00:41:10,322 --> 00:41:13,158
‫שכחתי איזו אישה איומה היא.‬

597
00:41:13,242 --> 00:41:14,743
‫לא אסע איתה לשום מקום.‬

598
00:41:14,827 --> 00:41:16,829
‫אין לך ברירה, קרסידה.‬

599
00:41:16,912 --> 00:41:19,331
‫באמת תסכימי שזה יהיה גורלי?‬

600
00:41:22,751 --> 00:41:23,877
‫בואי, נערה.‬

601
00:41:23,961 --> 00:41:25,129
‫הציגי את עצמך,‬

602
00:41:25,212 --> 00:41:28,132
‫שאראה עם מה יש לי לעבוד.‬

603
00:41:28,215 --> 00:41:29,592
‫בהחלט, דודה ג׳ואנה.‬

604
00:41:30,801 --> 00:41:32,678
‫אחרי הלילה, זה כבר לא ישנה דבר.‬

605
00:41:50,112 --> 00:41:51,780
‫המשרתת שלך הכניסה אותי.‬

606
00:41:54,283 --> 00:41:56,452
‫אני מתחיל ליהנות מזכות־היתר הזאת.‬

607
00:41:56,952 --> 00:41:58,537
‫אתה יפה תואר כתמיד.‬

608
00:42:06,795 --> 00:42:08,380
‫פול יצטרף אלינו?‬

609
00:42:09,757 --> 00:42:11,592
‫נדמה לי שהוא עסוק הערב.‬

610
00:42:12,676 --> 00:42:13,594
‫כמובן.‬

611
00:42:14,303 --> 00:42:16,764
‫שנזמין מישהו במקומו, אם כן?‬

612
00:42:19,016 --> 00:42:20,267
‫עליי לדבר איתך בכנות.‬

613
00:42:20,976 --> 00:42:23,312
‫אמנם נהניתי כששלושתנו היינו יחד,‬

614
00:42:23,395 --> 00:42:26,065
‫קיוויתי שנהיה רק שנינו הלילה.‬

615
00:42:28,901 --> 00:42:31,111
‫לא נהנית כשפול היה איתנו?‬

616
00:42:32,404 --> 00:42:33,405
‫דווקא כן.‬

617
00:42:34,281 --> 00:42:36,992
‫מאוד, אבל אני עם פול בקשרי ידידות,‬

618
00:42:37,076 --> 00:42:39,286
‫ואני נוכחת ש…‬

619
00:42:41,413 --> 00:42:43,666
‫אני מתחילה לפתח רגשות כלפיך, בנדיקט.‬

620
00:42:45,292 --> 00:42:46,627
‫יותר מאשר רגשי ידידות.‬

621
00:42:48,545 --> 00:42:50,714
‫הפתיחות שלך,‬

622
00:42:50,798 --> 00:42:52,591
‫שפע האהבה שבך…‬

623
00:42:53,592 --> 00:42:56,553
‫מעולם לא הכרתי אדם כה דומה לי,‬

624
00:42:56,637 --> 00:42:57,888
‫ו…‬

625
00:42:57,971 --> 00:43:02,184
‫אני מתחילה לתהות,‬
‫אולי נאפשר לקשר שלנו להיות רציני יותר?‬

626
00:43:02,267 --> 00:43:03,310
‫טילי,‬

627
00:43:04,728 --> 00:43:05,979
‫את יוצאת דופן…‬

628
00:43:09,942 --> 00:43:10,818
‫אבל…‬

629
00:43:13,362 --> 00:43:15,989
‫אינני בטוח שאני מחפש קשר רציני.‬

630
00:43:24,206 --> 00:43:25,207
‫זה…‬

631
00:43:26,125 --> 00:43:27,000
‫בגלל פול?‬

632
00:43:27,084 --> 00:43:31,755
‫לא. פול יכול גם להיות פטרישה,‬
‫או פולי, או פיטר, או שלושתם גם יחד.‬

633
00:43:33,841 --> 00:43:35,342
‫מה שהיה בין שלושתנו,‬

634
00:43:35,884 --> 00:43:37,928
‫מה שקרה מאז שהכרתי אותך…‬

635
00:43:39,138 --> 00:43:42,015
‫עזר לי להבין כמה טוב להיות חופשי.‬

636
00:43:45,853 --> 00:43:47,229
‫פתחת את עולמי,‬

637
00:43:50,065 --> 00:43:53,527
‫ואני עדיין לא מוכן לסגור אותו בחזרה.‬

638
00:43:59,032 --> 00:44:00,701
‫חשבתי שזה גם מה שרצית את.‬

639
00:44:02,119 --> 00:44:03,036
‫זה נכון.‬

640
00:44:05,414 --> 00:44:07,708
‫עד שהבנתי איך זה להתחלק בך.‬

641
00:44:09,334 --> 00:44:11,211
‫אני מופתעת בדיוק כמוך.‬

642
00:44:17,801 --> 00:44:19,261
‫אני תומכת בך.‬

643
00:44:21,138 --> 00:44:24,016
‫אך אני מוכרחה לומר,‬
‫גם ההנאה יכולה להימאס.‬

644
00:44:26,935 --> 00:44:29,062
‫היה טוב, לשם שינוי,‬

645
00:44:29,646 --> 00:44:31,148
‫לרצות קשר מחייב עם מישהו.‬

646
00:44:34,067 --> 00:44:36,653
‫תודה שהזכרת לי שגם זה אפשרי.‬

647
00:44:51,460 --> 00:44:53,170
‫כמה מעניין שאת כאן.‬

648
00:44:57,549 --> 00:45:01,053
‫בעיניי זה דווקא שגרתי למדי,‬
‫שאני מוצאת את עצמי, שוב,‬

649
00:45:01,136 --> 00:45:04,056
‫מתנדנדת לי אנה ואנה,‬
‫מבלי להתקדם לשום כיוון.‬

650
00:45:04,139 --> 00:45:05,432
‫לאן היית רוצה להגיע?‬

651
00:45:07,309 --> 00:45:11,688
‫בינתיים, הייתי רוצה להיות עם המשפחה,‬
‫עד שכל עניין ויסלדאון והמלכה יחלוף.‬

652
00:45:11,772 --> 00:45:12,731
‫והוא יחלוף.‬

653
00:45:13,732 --> 00:45:14,650
‫ואז?‬

654
00:45:16,443 --> 00:45:17,653
‫לאן שלא יהיה, באמת.‬

655
00:45:18,779 --> 00:45:22,950
‫ביליתי כמעט את כל חיי‬
‫במייפייר ובאוברי הול.‬

656
00:45:24,117 --> 00:45:27,830
‫כדי לנסות ולהביא שינוי בעולם,‬
‫מן הראוי שאראה חלק ממנו.‬

657
00:45:27,913 --> 00:45:31,291
‫שאפגוש אנשים שאינם בני משפחתי,‬
‫או צעירות בשוק השידוכים.‬

658
00:45:31,375 --> 00:45:33,544
‫את שוב רוצה לשנות את העולם?‬

659
00:45:34,086 --> 00:45:36,797
‫חשבתי שרצית דווקא להתערות השנה.‬

660
00:45:36,880 --> 00:45:38,632
‫הספיק לי מזה.‬

661
00:45:39,299 --> 00:45:40,467
‫הנה היא!‬

662
00:45:49,768 --> 00:45:54,523
‫מה פשר שתיקתך? ידוע לך משהו שנסתר מעיניי?‬
‫-לא. בהחלט לא.‬

663
00:45:55,107 --> 00:45:56,567
‫האמיני לי,‬

664
00:45:56,650 --> 00:45:59,361
‫ככל שאני מגלה יותר,‬
‫אני מגלה כמה מעט אני יודע.‬

665
00:46:02,698 --> 00:46:03,782
‫אני חש…‬

666
00:46:06,368 --> 00:46:08,912
‫אני חש כרגע שהדבר הבא שאגלה‬

667
00:46:08,996 --> 00:46:10,581
‫עשוי לשנות אותי לגמרי.‬

668
00:46:13,667 --> 00:46:17,713
‫אני מסכימה בהחלט עם כל מה שאמרת,‬
‫משום שאין לי מושג על מה אתה מדבר.‬

669
00:46:20,257 --> 00:46:22,092
‫דבר אחד אני יודע:‬

670
00:46:23,677 --> 00:46:26,930
‫להבא לא ניתן שזמן כה רב יחלוף‬

671
00:46:27,014 --> 00:46:31,351
‫בטרם נשב יחד על הנדנדות האלה,‬
‫מבולבלים בעליל.‬

672
00:46:41,445 --> 00:46:42,654
‫את נראית נפלא!‬

673
00:46:42,738 --> 00:46:44,615
‫מאמציי יהיו לריק,‬

674
00:46:44,698 --> 00:46:47,409
‫בידיעה איזו אכזבה מצפה לי‬
‫מאחורי הדלתות האלה.‬

675
00:46:47,492 --> 00:46:49,745
‫אני בטוח שווארלי עשתה ככל יכולתה.‬

676
00:47:05,928 --> 00:47:08,013
‫היא השיגה את נוצות היענים!‬

677
00:47:08,096 --> 00:47:09,932
‫ואת הסחלבים הסגולים!‬

678
00:47:10,807 --> 00:47:11,850
‫פיליפה!‬

679
00:47:11,934 --> 00:47:13,644
‫יש פה… 1, 2, 3…‬

680
00:47:13,727 --> 00:47:15,562
‫אנסמבל בן שמונה נגנים!‬

681
00:47:17,397 --> 00:47:18,440
‫השגנו אותם?‬

682
00:47:19,024 --> 00:47:19,900
‫השגנו אותם.‬

683
00:47:21,443 --> 00:47:22,444
‫פיליפה,‬

684
00:47:22,527 --> 00:47:25,864
‫את צווחת כמו ילדה‬
‫שטועמת עוגה בפעם הראשונה.‬

685
00:47:25,948 --> 00:47:26,990
‫אימא…‬

686
00:47:27,783 --> 00:47:28,992
‫תודה!‬

687
00:47:29,076 --> 00:47:31,036
‫מה פשר הדבר?‬

688
00:47:31,119 --> 00:47:34,081
‫את בוודאי זו ששילמה על כל זה.‬

689
00:47:37,334 --> 00:47:40,712
‫אימא אמרה לי שהיא מאחלת לכן‬
‫את הנשף הנפלא בתולדות מייפייר.‬

690
00:47:43,548 --> 00:47:44,800
‫בבקשה.‬

691
00:47:46,093 --> 00:47:47,010
‫תודה!‬

692
00:47:52,391 --> 00:47:53,517
‫הוא באמת יפה.‬

693
00:47:54,810 --> 00:47:56,478
‫אני גאה בכן.‬

694
00:48:33,640 --> 00:48:35,559
‫- נשף דנקוורת׳־פינץ׳ -‬

695
00:49:18,852 --> 00:49:20,687
‫הסגול היה רעיון שלי…‬

696
00:49:27,527 --> 00:49:29,654
‫אם זה הערב האחרון שלנו בחברה הגבוהה,‬

697
00:49:30,197 --> 00:49:32,616
‫לפחות פרודנס ופיליפה עושות חיים.‬

698
00:49:36,661 --> 00:49:37,537
‫הוד מעלתך!‬

699
00:49:39,122 --> 00:49:40,290
‫סלחי לנו, הוד מעלתך.‬

700
00:49:40,373 --> 00:49:41,792
‫אין לנו כס בשבילך,‬

701
00:49:41,875 --> 00:49:44,669
‫כי לא חשבנו שתיעני להזמנתנו.‬

702
00:49:45,754 --> 00:49:48,423
‫לא בגלל ההזמנה שלכן הגעתי הנה.‬

703
00:49:49,424 --> 00:49:50,383
‫חֲדַל נֶגֶן!‬

704
00:49:57,432 --> 00:49:59,976
‫כתוצאה מכך שחיפושיי הקדחתניים‬

705
00:50:00,060 --> 00:50:03,396
‫העמידו אותה במצב בלתי אפשרי,‬

706
00:50:04,064 --> 00:50:05,440
‫קיבלתי מכתב,‬

707
00:50:06,358 --> 00:50:07,400
‫השבוע,‬

708
00:50:08,610 --> 00:50:09,945
‫מאת ליידי ויסלדאון.‬

709
00:50:20,247 --> 00:50:21,957
‫היא פונה לרחמיי,‬

710
00:50:23,125 --> 00:50:26,086
‫ומבקשת לפנות לכולכם בעצמה,‬

711
00:50:27,003 --> 00:50:29,214
‫להשמיע את טיעוניה בפרהסיה,‬

712
00:50:29,756 --> 00:50:31,842
‫בטרם אחרוץ את דינה.‬

713
00:50:33,718 --> 00:50:36,096
‫ולכן אני מפנה את הבמה כעת…‬

714
00:50:37,639 --> 00:50:39,641
‫לסופרת בכבודה ובעצמה.‬

715
00:50:50,026 --> 00:50:51,111
‫לא הוא.‬

716
00:50:51,611 --> 00:50:52,654
‫אלף סליחות.‬

717
00:50:53,822 --> 00:50:54,656
‫היא.‬

718
00:51:20,724 --> 00:51:22,517
‫שלום… לכולכם,‬

719
00:51:24,477 --> 00:51:25,812
‫או שמא…‬

720
00:51:26,521 --> 00:51:28,064
‫קוראים יקרים וחביבים.‬

721
00:51:34,237 --> 00:51:36,823
‫אני יודעת שזה לא נושא לצחוק,‬

722
00:51:37,782 --> 00:51:38,783
‫מה שעשיתי.‬

723
00:51:40,160 --> 00:51:41,578
‫בהתחלה,‬

724
00:51:41,661 --> 00:51:44,414
‫לא חשבתי שמישהו יתייחס לכתביי ברצינות.‬

725
00:51:46,249 --> 00:51:47,584
‫ולמה שיתייחס?‬

726
00:51:48,293 --> 00:51:50,921
‫מעולם לא התייחסו אליי ברצינות.‬

727
00:51:51,963 --> 00:51:54,799
‫רק כעת אני מבינה איזה רגש נפוץ זה:‬

728
00:51:56,176 --> 00:51:58,511
‫להיות צעירה שאיש אינו מקשיב לה.‬

729
00:52:00,388 --> 00:52:03,350
‫כתבתי עליכם מפני שהייתי מוקסמת מכם,‬

730
00:52:04,517 --> 00:52:06,728
‫החיים את חייכם כך, בגלוי.‬

731
00:52:08,188 --> 00:52:11,441
‫וכשכתבתי עליכם,‬
‫לפתע הרגשתי כאילו יש לי חיים.‬

732
00:52:12,442 --> 00:52:13,401
‫יש לי כוח.‬

733
00:52:15,403 --> 00:52:21,534
‫וכידוע לכל אדם כאן שטעם את הטעם הזה מימיו,‬
‫הוא יכול להיות משכר.‬

734
00:52:23,245 --> 00:52:25,622
‫אך השתמשתי בכוח הזה בחוסר זהירות.‬

735
00:52:26,373 --> 00:52:29,751
‫היה קל להטיח בוץ ולהסתתר בצללים.‬

736
00:52:31,711 --> 00:52:35,340
‫אך כעת אני מבינה‬
‫כמה אומץ דרוש כדי לחיות בפתיחות,‬

737
00:52:36,633 --> 00:52:38,635
‫כדי לקבל את חולשותינו,‬

738
00:52:39,427 --> 00:52:40,553
‫לעיני כול.‬

739
00:52:41,346 --> 00:52:42,222
‫ולדעת‬

740
00:52:43,265 --> 00:52:44,724
‫שללא קשר לתוצאה,‬

741
00:52:45,475 --> 00:52:47,102
‫לכל אדם יש ערך.‬

742
00:52:51,898 --> 00:52:53,191
‫כולנו מדברים.‬

743
00:52:54,067 --> 00:52:55,026
‫מרכלים.‬

744
00:52:56,695 --> 00:52:58,363
‫רכילות היא מידע.‬

745
00:52:59,406 --> 00:53:00,865
‫היא יוצרת קשרים.‬

746
00:53:02,200 --> 00:53:04,786
‫בייחוד לאלה מאיתנו שמספרים להם מעט מאוד.‬

747
00:53:06,621 --> 00:53:10,000
‫אך לא אוכל להוסיף ולהסתיר‬
‫את הידיעה המרעישה ביותר שיש לי:‬

748
00:53:11,293 --> 00:53:12,335
‫הזהות שלי.‬

749
00:53:14,421 --> 00:53:17,215
‫לכן אני אסירת תודה למלכה שלנו‬

750
00:53:18,091 --> 00:53:21,261
‫שהכריחה אותי לצאת מהצללים‬
‫בתחבולתה הפיקחית ביותר.‬

751
00:53:22,762 --> 00:53:24,764
‫אם היא תאפשר לי להמשיך,‬

752
00:53:26,182 --> 00:53:28,143
‫אשתדל להשתמש בעטי ביתר אחריות.‬

753
00:53:29,394 --> 00:53:30,854
‫זו כפרתי,‬

754
00:53:32,397 --> 00:53:33,315
‫ותחינתי.‬

755
00:53:43,575 --> 00:53:45,160
‫נראה שהיא למדה ענווה מהי.‬

756
00:53:46,244 --> 00:53:49,039
‫אך נשגיח כדי לוודא שכך זה יימשך.‬

757
00:53:57,088 --> 00:53:59,758
‫מה שווים החיים בלי קצת רכילות?‬

758
00:54:22,906 --> 00:54:23,740
‫באמת?‬

759
00:54:25,784 --> 00:54:28,036
‫עכשיו, וארלי! את החרקים!‬

760
00:55:06,241 --> 00:55:08,243
‫לא ידעתי שהם יהיו פרפרים!‬

761
00:55:08,326 --> 00:55:10,036
‫כמו שאמרתי, חרקים!‬

762
00:55:10,120 --> 00:55:11,079
‫את…‬

763
00:55:11,704 --> 00:55:13,665
‫פשוט גאונה.‬

764
00:55:13,748 --> 00:55:14,707
‫אני יודעת.‬

765
00:55:16,459 --> 00:55:17,460
‫שנרקוד?‬

766
00:55:52,454 --> 00:55:55,039
‫את? ״לא סובלת שקרים״?‬

767
00:55:55,123 --> 00:55:56,124
‫ליידי דנברי.‬

768
00:55:56,207 --> 00:55:57,417
‫הטור האחרון שלך.‬

769
00:55:58,293 --> 00:56:00,670
‫הוד מעלתה הייתה קרובה למטרה כשהניחה‬

770
00:56:00,753 --> 00:56:03,798
‫שוויסלדאון היא בת ברידג׳רטון‬
‫שמנסה להגן על משפחתה.‬

771
00:56:03,882 --> 00:56:08,052
‫אך אני מכירה את המשפחה היטב,‬
‫וידעתי שלא מדובר באחד מהם.‬

772
00:56:09,220 --> 00:56:13,600
‫ישנה רק אחת אשר אוהבת‬
‫את בני ברידג׳רטון יותר ממני.‬

773
00:56:15,101 --> 00:56:16,519
‫ידעת שזו אני.‬

774
00:56:16,603 --> 00:56:17,770
‫חשדתי.‬

775
00:56:18,521 --> 00:56:21,483
‫אינך היחידה בבון־טון אשר יודעת לשמור סוד.‬

776
00:56:23,026 --> 00:56:25,987
‫אצפה למהדורה הבאה שלך.‬

777
00:56:35,914 --> 00:56:36,998
‫את ממש פלא.‬

778
00:56:37,499 --> 00:56:40,376
‫לא יכולתי לעשות את זה ללא תמיכתך.‬
‫-ותמיכת המלכה.‬

779
00:56:40,460 --> 00:56:41,294
‫כן.‬

780
00:56:41,377 --> 00:56:42,795
‫ובעקבות הסכמתה,‬

781
00:56:42,879 --> 00:56:45,423
‫נוכל לומר לעורך הדין‬
‫שפרסומיי היו מקור הכסף.‬

782
00:56:46,257 --> 00:56:47,759
‫לא תהיה לו ברירה.‬

783
00:56:48,885 --> 00:56:50,220
‫הגיע הזמן שנשתפר.‬

784
00:56:55,767 --> 00:56:56,601
‫ילדה שלי.‬

785
00:57:16,538 --> 00:57:17,455
‫ערב טוב.‬

786
00:57:18,623 --> 00:57:19,499
‫ערב טוב.‬

787
00:57:21,876 --> 00:57:23,253
‫תודה לך על מכתבך.‬

788
00:57:24,087 --> 00:57:27,048
‫מעולם לא ראיתי את אמי‬
‫מזדעזעת במהירות שכזו.‬

789
00:57:28,633 --> 00:57:29,592
‫וגם…‬

790
00:57:30,552 --> 00:57:32,303
‫מתרשמת במהירות שכזו.‬

791
00:57:33,846 --> 00:57:35,223
‫אני מאמין שהיא גאה בך.‬

792
00:57:35,890 --> 00:57:37,267
‫יש משהו שהשמטתי מהמכתב.‬

793
00:57:39,769 --> 00:57:42,647
‫שלא אתנגד לביטול נישואינו, אם תבקש זאת.‬

794
00:57:43,231 --> 00:57:45,441
‫אינני רוצה שיאונה לך רע,‬

795
00:57:45,525 --> 00:57:47,694
‫או למשפחתך, בגלל מה שקרה היום.‬

796
00:57:48,820 --> 00:57:50,863
‫המלכה עצמה קיבלה אותך.‬

797
00:57:51,447 --> 00:57:52,282
‫נכון לעכשיו.‬

798
00:57:53,032 --> 00:57:54,867
‫ועל כולם לקבל אותי, בפומבי,‬

799
00:57:54,951 --> 00:57:58,246
‫אבל ויסלדאון הכעיסה רבים, שלא ימהרו לשכוח.‬

800
00:57:59,289 --> 00:58:01,291
‫העתיד עלול שלא להיות כה מאושר.‬

801
00:58:01,374 --> 00:58:02,208
‫פן,‬

802
00:58:02,959 --> 00:58:05,211
‫מאז שגיליתי שאת ויסלדאון,‬

803
00:58:05,795 --> 00:58:08,923
‫התאמצתי להפריד בינה ובינך.‬

804
00:58:09,424 --> 00:58:13,219
‫אך אתמול חזרתי וקראתי‬
‫בכל המכתבים ששלחת לי.‬

805
00:58:14,679 --> 00:58:17,515
‫מכתבייך תמיד היו אלה‬
‫שנפשי חשקה לקרוא יותר מכול.‬

806
00:58:17,599 --> 00:58:18,766
‫והבנתי‬

807
00:58:20,143 --> 00:58:21,185
‫שאת היא.‬

808
00:58:22,395 --> 00:58:25,023
‫תמיד היה לך קול אחד.‬

809
00:58:25,106 --> 00:58:27,650
‫אי אפשר להפריד בינך ובין ויסלדאון.‬

810
00:58:29,527 --> 00:58:31,237
‫ואחרי שראיתי את נאומך היום…‬

811
00:58:32,864 --> 00:58:34,407
‫גם לא הייתי רוצה להפריד.‬

812
00:58:35,241 --> 00:58:36,242
‫כי במחילה ממך,‬

813
00:58:36,909 --> 00:58:38,328
‫זה היה פשוט אדיר.‬

814
00:58:43,082 --> 00:58:44,626
‫למען האמת, אני…‬

815
00:58:47,128 --> 00:58:48,796
‫קינאתי בך.‬

816
00:58:49,922 --> 00:58:51,215
‫בהצלחה שלך.‬

817
00:58:52,216 --> 00:58:53,384
‫באומץ שלך.‬

818
00:58:54,427 --> 00:58:56,262
‫וכעת אני מתקשה להאמין‬

819
00:58:56,846 --> 00:58:59,349
‫שאישה בעלת אומץ שכזה אוהבת אותי.‬

820
00:59:01,726 --> 00:59:04,395
‫איזה מזל יש לי לעמוד לצדך‬

821
00:59:05,313 --> 00:59:07,523
‫ולספוג ולו קצת מאורך.‬

822
00:59:13,863 --> 00:59:15,823
‫אם מטרתי היחידה בחיים‬

823
00:59:15,907 --> 00:59:18,660
‫היא לאהוב אישה גדולה כמוך…‬

824
00:59:20,953 --> 00:59:23,247
‫אז אהיה גבר מסופק בהחלט.‬

825
00:59:24,916 --> 00:59:25,875
‫אני אוהבת אותך.‬

826
00:59:27,627 --> 00:59:29,712
‫אתה גבר טוב מאוד, מר ברידג׳רטון.‬

827
00:59:31,089 --> 00:59:32,006
‫אני אוהב אותך.‬

828
00:59:36,928 --> 00:59:37,762
‫ועכשיו,‬

829
00:59:38,680 --> 00:59:40,515
‫אנא תני לי הכבוד‬

830
00:59:40,598 --> 00:59:43,601
‫של ריקוד משותף על רחבת הריקודים,‬
‫גברת ברידג׳רטון.‬

831
01:00:55,339 --> 01:00:56,549
‫כולם נראים מאושרים.‬

832
01:00:57,175 --> 01:00:58,176
‫אכן.‬

833
01:00:59,761 --> 01:01:00,636
‫ואת?‬

834
01:01:01,971 --> 01:01:03,598
‫אני בעננים,‬

835
01:01:03,681 --> 01:01:05,850
‫מפני שיש לי רעיון מצוין.‬

836
01:01:05,933 --> 01:01:07,852
‫או בעצם, בקשה.‬

837
01:01:07,935 --> 01:01:09,187
‫איזו בקשה?‬

838
01:01:09,270 --> 01:01:10,813
‫תני לי לבוא איתך לסקוטלנד.‬

839
01:01:10,897 --> 01:01:13,232
‫אימא תאהב את הרעיון שאשגיח עלייך,‬

840
01:01:13,316 --> 01:01:16,152
‫אך האמת היא שאני פשוט רוצה לחיות קצת‬

841
01:01:16,235 --> 01:01:17,862
‫מחוץ לבועה הקטנטנה שלנו.‬

842
01:01:18,446 --> 01:01:19,906
‫לחוות הרפתקאות.‬

843
01:01:19,989 --> 01:01:22,784
‫לא אוכל לשנות את העולם‬
‫לפני שאראה חלק ממנו.‬

844
01:01:23,367 --> 01:01:25,328
‫אני מבטיחה לתת לכם פרטיות.‬

845
01:01:26,078 --> 01:01:27,330
‫מה דעתך?‬

846
01:01:28,456 --> 01:01:30,583
‫בתנאי שתישארי באגף שלך בטירה.‬

847
01:01:31,167 --> 01:01:33,377
‫אנחנו נגור בטירה אמיתית?‬

848
01:01:33,461 --> 01:01:34,295
‫״אנחנו״?‬

849
01:01:35,713 --> 01:01:37,882
‫אלואיז ביקשה להתלוות אלינו.‬

850
01:01:38,466 --> 01:01:41,135
‫אם אין לך התנגדות, אדוני.‬
‫-כלל לא.‬

851
01:01:41,219 --> 01:01:43,012
‫אילו בשורות נפלאות!‬

852
01:01:43,095 --> 01:01:46,933
‫ולשמחתי, דודניתי הגיעה,‬
‫וכעת המשלחת שלנו שלמה.‬

853
01:01:47,016 --> 01:01:49,435
‫אני מאושר להציג לכן את…‬

854
01:01:50,186 --> 01:01:51,521
‫מיכאלה סטירלינג.‬

855
01:01:52,021 --> 01:01:53,105
‫אני מזהירה אתכן:‬

856
01:01:53,189 --> 01:01:56,067
‫כל פרט עסיסי ששמעתן עליי מג׳ון היה שקר.‬

857
01:01:57,360 --> 01:01:58,736
‫האמת גרועה בהרבה.‬

858
01:02:00,196 --> 01:02:01,364
‫ואת בוודאי…‬

859
01:02:05,159 --> 01:02:06,369
‫אני…‬

860
01:02:07,161 --> 01:02:08,079
‫אני…‬

861
01:02:08,830 --> 01:02:11,165
‫פרנצ׳סקה. ברידג׳רטון. קילמרטין.‬

862
01:02:11,249 --> 01:02:13,209
‫״קילמרטין״ הוא שמי החדש.‬

863
01:02:13,835 --> 01:02:15,711
‫נעים מאוד להכירך.‬

864
01:02:16,295 --> 01:02:19,131
‫קורא יקר וחביב,‬

865
01:02:19,215 --> 01:02:23,469
‫אני מוצאת את עצמי לפתע בלי מילים.‬

866
01:02:26,389 --> 01:02:30,142
‫הססנותי אינה נובעת מתוך רצון‬

867
01:02:30,226 --> 01:02:33,521
‫לגונן על זיווגים אסורים כלשהם,‬

868
01:02:35,189 --> 01:02:38,818
‫אם כי שמעתי התלחשויות על כמה כאלה.‬

869
01:02:40,278 --> 01:02:44,740
‫הריסון שלי בא ממקום של אושר.‬

870
01:02:48,286 --> 01:02:53,332
‫לכל מי שחש שסופרת צנועה זו גרמה לו עוול,‬

871
01:02:53,416 --> 01:02:55,626
‫אני מתנצלת מקרב לב.‬

872
01:02:58,754 --> 01:03:01,299
‫אני מאחלת לך כל טוב.‬

873
01:03:13,477 --> 01:03:14,478
‫תחסרי לי.‬

874
01:03:16,689 --> 01:03:17,940
‫רק עד השנה הבאה.‬

875
01:03:18,649 --> 01:03:21,736
‫אתה חושב שאימא תרשה לי‬
‫להחמיץ את נשף המסכות שלה?‬

876
01:03:21,819 --> 01:03:22,695
‫אני מניח שלא.‬

877
01:03:23,321 --> 01:03:26,240
‫אהיה שם, חבוי מאחורי מסכה,‬

878
01:03:26,324 --> 01:03:28,284
‫מתחמק מרווקות כמו ממגפה.‬

879
01:03:28,868 --> 01:03:30,912
‫אבוא להסתתר יחד איתך.‬

880
01:03:42,465 --> 01:03:45,885
‫הגיע הזמן להביט קדימה, אל העתיד,‬

881
01:03:45,968 --> 01:03:47,595
‫יביא מה שיביא.‬

882
01:03:53,309 --> 01:03:55,269
‫סופרת זו יודעת שאין זה נבון‬

883
01:03:55,353 --> 01:03:59,565
‫להתנבא לגבי העתיד.‬

884
01:04:08,574 --> 01:04:10,451
‫אך בכל פרק שנגמר,‬

885
01:04:10,534 --> 01:04:14,956
‫הסיפור רק נהיה עשיר ועמוק יותר.‬

886
01:04:41,440 --> 01:04:44,860
‫עשינו יחד דרך ארוכה.‬

887
01:04:45,778 --> 01:04:48,656
‫וכך, בלב כבד,‬

888
01:04:48,739 --> 01:04:53,327
‫אני כותבת משפט אחרון, וקצר להדהים, זה‬

889
01:04:53,411 --> 01:04:55,997
‫בתור ליידי ויסלדאון.‬

890
01:04:58,165 --> 01:04:59,083
‫שלום.‬

891
01:05:05,923 --> 01:05:08,217
‫מי היפה מכולם?‬
‫-כן!‬

892
01:05:08,300 --> 01:05:09,135
‫אתה.‬

893
01:05:09,218 --> 01:05:10,886
‫חמודה!‬
‫-כה יפה.‬

894
01:05:10,970 --> 01:05:13,389
‫כן. בוא.‬

895
01:05:16,517 --> 01:05:19,520
‫אני עדיין לא לגמרי מאמינה שנולד לך בן.‬

896
01:05:19,603 --> 01:05:21,439
‫והיורש, לא פחות.‬

897
01:05:22,523 --> 01:05:25,151
‫לורד פת׳רינגטון החדש הוא יפה תואר.‬

898
01:05:25,860 --> 01:05:27,069
‫כמו אביו.‬

899
01:05:27,737 --> 01:05:31,574
‫אביך תמיד מנסה להסיח את הדעת‬
‫בעזרת אמירה מחוכמת וחיוך מקסים.‬

900
01:05:31,657 --> 01:05:33,367
‫החיוך שלי מקסים בעינייך?‬

901
01:05:35,036 --> 01:05:36,912
‫אני שמחה שנולדו לנו בנות.‬

902
01:05:36,996 --> 01:05:39,623
‫אני בטוחה ששתיהן תינשאנה היטב.‬

903
01:05:40,249 --> 01:05:43,210
‫אני חושבת שפילומנה הקטנה‬
‫תהיה סופרת גדולה,‬

904
01:05:43,294 --> 01:05:44,962
‫ולא תצטרך שום בעל.‬

905
01:05:45,046 --> 01:05:47,173
‫ככה זה במשפחה הזו.‬

906
01:05:47,757 --> 01:05:49,216
‫לא יכולתי לכתוב את ספרי‬

907
01:05:49,300 --> 01:05:51,635
‫ללא עזרת דודתה של פילומנה, פנלופי.‬

908
01:05:53,596 --> 01:05:55,222
‫- מסעותיי עם עצמי‬
‫קולין ברידג׳רטון -‬

909
01:05:55,306 --> 01:05:56,891
‫זה טוב משציפיתי.‬

910
01:05:58,017 --> 01:05:59,518
‫זה לגיל שלך?‬

911
01:06:00,061 --> 01:06:00,895
‫כן.‬

912
01:06:01,479 --> 01:06:03,898
‫זה הגיע! הבאתי כמעט מספיק לכולם.‬

913
01:06:06,609 --> 01:06:10,905
‫ועם יציאתה לגמלאות‬
‫של הפרסונה הספרותית שלי,‬

914
01:06:10,988 --> 01:06:13,949
‫ברצוני להציג את עצמי רשמית.‬

915
01:06:17,703 --> 01:06:19,955
‫פרח־קיר לשעבר,‬

916
01:06:20,956 --> 01:06:22,666
‫בעלת טור בהווה,‬

917
01:06:23,584 --> 01:06:24,418
‫משקיפה,‬

918
01:06:25,336 --> 01:06:27,129
‫מושכת בעט.‬

919
01:06:28,297 --> 01:06:32,510
‫לא אדם חשוב, ובכל זאת, יש לי רגעים.‬

920
01:06:34,678 --> 01:06:36,597
‫ואני מקווה, קורא יקר,‬

921
01:06:36,680 --> 01:06:38,933
‫שתמשיך לקרוא ולחוות אותם יחד איתי,‬

922
01:06:39,433 --> 01:06:41,936
‫בפרוש החלק הבא במסע שלנו.‬

923
01:06:44,605 --> 01:06:45,606
‫שלך,‬

924
01:06:47,149 --> 01:06:49,026
‫פנלופי ברידג׳רטון.‬

925
01:08:30,586 --> 01:08:33,088
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬

