1
00:00:17,767 --> 00:00:22,439
‫רק מעטים מבינים‬
‫מה נדרש כדי להיות ממש טוב בהכנת פסטה.‬

2
00:00:25,483 --> 00:00:27,193
‫זאת עבודה גופנית קשה מאוד.‬

3
00:00:30,113 --> 00:00:32,323
‫אתה עומד במקום אחד,‬

4
00:00:33,616 --> 00:00:36,995
‫וחוזר שוב ושוב על אלפים,‬

5
00:00:37,078 --> 00:00:40,874
‫אלפים ועוד אלפים של תנועות ידיים זהות.‬

6
00:00:46,337 --> 00:00:48,006
‫זה דורש הרבה מהמפרקים.‬

7
00:00:49,215 --> 00:00:50,258
‫זה קשה.‬

8
00:00:52,093 --> 00:00:53,678
‫ולכן בחרתי בזה.‬

9
00:01:00,685 --> 00:01:03,980
‫פחות ופחות אנשים מוכנים‬
‫להשקיע את הזמן הנדרש‬

10
00:01:04,814 --> 00:01:06,941
‫כדי להגיע למומחיות אמיתית.‬

11
00:01:18,078 --> 00:01:20,955
‫רציתי לעשות משהו קשה.‬

12
00:01:26,544 --> 00:01:27,462
‫מצאתי אותו.‬

13
00:01:29,214 --> 00:01:30,131
‫ו…‬

14
00:01:31,549 --> 00:01:33,093
‫מעולם לא הבטתי לאחור.‬

15
00:02:31,651 --> 00:02:34,904
‫- שולחן השף -‬

16
00:02:39,742 --> 00:02:44,581
‫- לוס אנג'לס, קליפורניה -‬

17
00:02:46,207 --> 00:02:49,878
‫לוס אנג'לס היא אחת‬
‫מערי האוכל הטובות בעולם.‬

18
00:02:50,920 --> 00:02:55,049
‫אבל תאמינו לי,‬
‫לא אוכלים שם פסטה. לא אוכלים שם גלוטן.‬

19
00:02:55,133 --> 00:02:56,509
‫הם ממש קנאים לזה.‬

20
00:02:57,760 --> 00:03:02,473
‫אז זה בלתי צפוי שבבירת הסלידה מגלוטן,‬

21
00:03:02,557 --> 00:03:05,185
‫יש את אחד ממכיני הפסטה הגדולים בעולם.‬

22
00:03:09,564 --> 00:03:11,983
‫מה שצריך להבין לגבי אוון פאנקי‬

23
00:03:12,066 --> 00:03:14,777
‫זה שהוא בחר את הדרך הקשה מכולן.‬

24
00:03:15,695 --> 00:03:20,700
‫הוא בחר להכין פסטה ביד, בלי מכונה.‬

25
00:03:21,201 --> 00:03:23,536
‫צריך לרדד כל יריעה,‬

26
00:03:24,662 --> 00:03:26,289
‫וזה מצריך שלמות.‬

27
00:03:27,540 --> 00:03:29,584
‫- פאנקי -‬

28
00:03:29,667 --> 00:03:32,754
‫כשהולכים ל"פאנקי",‬
‫המסעדה שלו בבוורלי הילס,‬

29
00:03:33,254 --> 00:03:36,466
‫הוא עומד כמו גלדיאטור, ממש באמצע המסעדה,‬

30
00:03:36,549 --> 00:03:37,884
‫ומרדד יריעות בצק.‬

31
00:03:38,885 --> 00:03:42,096
‫זה יוצר מעין יראת כבוד לדברים שהוא עושה.‬

32
00:03:43,598 --> 00:03:49,145
‫הוא מכין באותו רגע פסטה,‬
‫שאולי תאכל כמה רגעים אחר כך.‬

33
00:03:49,646 --> 00:03:51,272
‫וזה יוצא דופן.‬

34
00:03:52,774 --> 00:03:53,650
‫לזניה,‬

35
00:03:55,109 --> 00:03:57,111
‫טליאטלה בולונייזה,‬

36
00:03:58,238 --> 00:03:59,530
‫טורטליני אין ברודו.‬

37
00:04:00,740 --> 00:04:02,951
‫האובססיה שלו עמוקה ביותר.‬

38
00:04:03,785 --> 00:04:05,995
‫והוא אוהב לחלוק את הקרדיט‬

39
00:04:06,079 --> 00:04:08,665
‫עם האנשים שמהם הוא למד את המנות האלה.‬

40
00:04:09,624 --> 00:04:15,922
‫הוא מבין שפסטה בעבודת יד‬
‫היא מסורת שעברה מדור לדור,‬

41
00:04:16,005 --> 00:04:20,551
‫ושהוא אחד מהאפוטרופוסים הנוכחיים‬
‫שנושאים את המסורת הזאת.‬

42
00:04:21,761 --> 00:04:23,388
‫יפהפה לראות את זה.‬

43
00:04:24,681 --> 00:04:26,140
‫יפהפה לטעום את זה.‬

44
00:04:35,191 --> 00:04:40,113
‫- טרטוריה דה אמריגו‬
‫קפה ויני -‬

45
00:04:46,119 --> 00:04:49,289
‫הצעירים כבר לא מכינים בצק בידיים.‬

46
00:04:51,082 --> 00:04:53,626
‫עכשיו כולם משתמשים במכונות,‬

47
00:04:54,877 --> 00:04:57,505
‫וזה משהו אחר.‬

48
00:04:58,006 --> 00:05:00,550
‫כן. פסטה בעבודת יד היא משהו אחר.‬

49
00:05:02,510 --> 00:05:04,971
‫כשמתחילים עם קמח וביצים,‬

50
00:05:06,723 --> 00:05:08,516
‫ומחברים ביניהם…‬

51
00:05:11,477 --> 00:05:13,271
‫זאת לא סתם פסטה.‬

52
00:05:15,898 --> 00:05:17,233
‫זאת דת.‬

53
00:05:30,496 --> 00:05:35,168
‫לכל צורה שרואים בחנות יש צורה מקורית,‬

54
00:05:36,586 --> 00:05:40,340
‫שפעם הייתה נוצרת בעבודת יד,‬

55
00:05:41,924 --> 00:05:44,719
‫מקמח ומים, על ידי אישה.‬

56
00:05:46,637 --> 00:05:48,681
‫אתה אוכל היסטוריה.‬

57
00:05:52,226 --> 00:05:56,981
‫היום, הרבה מהצורות שנעשות ביד‬
‫מתות ביחד עם האומניות האמיתיות.‬

58
00:06:00,109 --> 00:06:04,364
‫פחות ופחות אנשים צעירים‬
‫מוכנים לרכוש את האומנות הזאת.‬

59
00:06:09,077 --> 00:06:10,620
‫אני רוצה להיות מגן.‬

60
00:06:12,038 --> 00:06:14,582
‫צינור הולכה זעיר‬

61
00:06:15,083 --> 00:06:17,585
‫באלפי שנות מסורת.‬

62
00:06:20,088 --> 00:06:25,426
‫אני רוצה להציע את עצמי‬
‫לנשים האלה כבן סנדקות,‬

63
00:06:26,928 --> 00:06:30,807
‫כי הן נתנו לי משהו מיוחד ביותר.‬

64
00:06:32,892 --> 00:06:38,981
‫- טורטליני אין ברודו -‬

65
00:06:52,078 --> 00:06:53,746
‫גדלתי בלוס אנג'לס.‬

66
00:06:54,539 --> 00:06:56,999
‫אבא שלי היה בתעשיית הקולנוע.‬

67
00:06:57,500 --> 00:07:02,713
‫ואמא שלי הייתה מקור קבוע של אהבה אינסופית.‬

68
00:07:05,133 --> 00:07:07,802
‫ההורים שלי אמרו, "תעשה מה שאתה רוצה.‬

69
00:07:08,845 --> 00:07:10,430
‫"תעשה משהו שנותן לך השראה".‬

70
00:07:11,222 --> 00:07:14,142
‫הם אמרו, "לא אכפת לי מה תעשה,‬

71
00:07:14,225 --> 00:07:17,186
‫"אבל מה שזה לא יהיה,‬
‫עדיף שתעשה את זה טוב".‬

72
00:07:20,606 --> 00:07:23,609
‫תמיד הייתה מוזיקה ותמיד הייתה אומנות,‬

73
00:07:24,527 --> 00:07:27,697
‫אז הבית היה יצירתי מאוד.‬

74
00:07:30,241 --> 00:07:34,328
‫אחי, ג'נס, מנגן במשהו‬
‫כמו 13 כלים שונים, את כולם הוא למד לבד.‬

75
00:07:35,663 --> 00:07:38,458
‫לאחותי יש קול נהדר לשירה.‬

76
00:07:39,417 --> 00:07:43,671
‫זה מה שרציתי,‬
‫אבל אף פעם לא הייתי טוב בשום דבר.‬

77
00:07:45,381 --> 00:07:49,427
‫התיכון היה אסון מבחינתי.‬

78
00:07:50,261 --> 00:07:56,267
‫סבלתי מעודף משקל‬
‫ומודעות עצמית, ולא הרגשתי בנוח בעור שלי.‬

79
00:08:00,438 --> 00:08:02,440
‫לא ידעתי מה אני רוצה לעשות.‬

80
00:08:06,486 --> 00:08:08,613
‫הייתי מוכר בחנות ויטמינים,‬

81
00:08:09,405 --> 00:08:11,574
‫עבדתי כמעסה,‬

82
00:08:12,325 --> 00:08:14,452
‫עבדתי במכון כושר.‬

83
00:08:15,745 --> 00:08:17,455
‫ניסיתי המון דברים,‬

84
00:08:17,955 --> 00:08:21,042
‫בחיפוש אחר פתרון אחד שייתן לי הכול.‬

85
00:08:24,712 --> 00:08:27,048
‫הייתי ממש אבוד.‬

86
00:08:37,642 --> 00:08:39,852
‫אני חושבת שהטרופיה נהיו פופולריים‬

87
00:08:40,603 --> 00:08:43,731
‫כי הם מייצגים את הצורה המושלמת.‬

88
00:08:44,357 --> 00:08:49,278
‫הצורה הזאת נאחזת היטב‬
‫בפסטו ומאפשרת בישול מושלם.‬

89
00:08:50,196 --> 00:08:52,740
‫הבצק בסדר? אתה מכין בצק יותר רך?‬

90
00:08:52,823 --> 00:08:54,242
‫לא, הוא מושלם.‬

91
00:08:54,325 --> 00:08:56,077
‫מושלם? בסדר.‬
‫-כן.‬

92
00:08:56,160 --> 00:08:57,119
‫כי זה תלוי,‬

93
00:08:57,203 --> 00:09:00,081
‫אפשר להכין אותו יותר קשה או יותר רך.‬
‫-לא, לא.‬

94
00:09:00,873 --> 00:09:03,084
‫תגלגל אותו על משטח הלישה,‬

95
00:09:03,584 --> 00:09:06,754
‫וכשאתה מחזיר אותו, תלחץ עליו חזק. בסדר?‬

96
00:09:08,089 --> 00:09:10,550
‫לכל אחד יש דרך אחרת להכין אותם.‬

97
00:09:10,633 --> 00:09:13,344
‫אני, למשל, משתמשת בחלק הזה של כף היד.‬

98
00:09:13,427 --> 00:09:16,222
‫ואת, ג'וסי, את משתמשת‬
‫בחלק הזה? בכף היד, גם את.‬

99
00:09:19,684 --> 00:09:21,811
‫הצורות של הפסטה בעצם אישיות מאוד.‬

100
00:09:22,728 --> 00:09:24,146
‫זאת טביעת האצבע שלך.‬

101
00:09:25,731 --> 00:09:29,819
‫סופיה מכינה טרופיה כל החיים.‬

102
00:09:30,903 --> 00:09:35,783
‫כמה מהפסטות הכי יפות‬

103
00:09:35,866 --> 00:09:40,496
‫שאי פעם ראיתי‬
‫איך יוצרים אותן, נוצרו על ידיה.‬

104
00:09:54,927 --> 00:10:00,308
‫עד לרגע שבו פגשתי את סופיה, טרופיה,‬
‫לפחות בשבילי, הייתה פסטה קשה מאוד.‬

105
00:10:01,350 --> 00:10:05,730
‫איך יוצרים צורה של חולץ פקקים‬
‫ששני הקצוות שלו מחודדים?‬

106
00:10:10,443 --> 00:10:12,862
‫כשצפיתי בה מכינה טרופיה,‬

107
00:10:13,779 --> 00:10:19,702
‫גיליתי שהיא מנצלת‬
‫את כל השדרה של כף היד שלה.‬

108
00:10:24,040 --> 00:10:27,960
‫היא מתחילה ממש בשורש כף היד,‬
‫ומסיימת ממש בקצה,‬

109
00:10:28,461 --> 00:10:30,296
‫במרחק קצר מאוד.‬

110
00:10:37,011 --> 00:10:41,474
‫זה אלגנטי מאוד, אבל נראה גם קצת אלים…‬

111
00:10:44,018 --> 00:10:46,187
‫כמו סופת ציקלון שנתפסה.‬

112
00:10:49,482 --> 00:10:54,987
‫אם תסתכלו עליי, על פניו,‬
‫אני לא חושב שהרבה אנשים היו אומרים,‬

113
00:10:55,071 --> 00:10:57,031
‫"סביר שהוא יכול לעשות משהו עדין".‬

114
00:10:59,075 --> 00:11:03,412
‫אבל כשראיתי אותה‬
‫מכינה פסטה, הצורה שלי השתנתה.‬

115
00:11:04,580 --> 00:11:06,123
‫והיא לא השתנתה בחזרה.‬

116
00:11:16,676 --> 00:11:21,222
‫סופיה שינתה לגמרי את כל החשיבה שלי‬
‫על מה שטרופיה אמורים להיות.‬

117
00:11:24,767 --> 00:11:30,064
‫עכשיו זאת שלוחה שלה,‬
‫שמתבטאת בכל פיסת פסטה קטנה.‬

118
00:11:35,861 --> 00:11:42,743
‫- טרופיה אל פסטו ג'נובזה -‬

119
00:12:03,097 --> 00:12:04,390
‫אחרי התיכון,‬

120
00:12:04,473 --> 00:12:08,394
‫הייתי מאוד לא מרוצה‬
‫מהכיוון שהחיים שלי הלכו אליו.‬

121
00:12:11,772 --> 00:12:15,401
‫החברה שלי באותם ימים הייתה טבחית נהדרת,‬

122
00:12:15,901 --> 00:12:17,445
‫והייתי מבשל איתה.‬

123
00:12:18,571 --> 00:12:22,491
‫היא אמרה, "ברור שיש לך כישרון טבעי לבישול.‬

124
00:12:22,575 --> 00:12:26,078
‫"למה שלא תלמד בבית ספר לבישול?",‬
‫ואז חשבתי, "אה,‬

125
00:12:27,037 --> 00:12:28,414
‫"רעיון מצוין".‬

126
00:12:37,590 --> 00:12:39,133
‫ידיים, בבקשה.‬
‫-כן, שף.‬

127
00:12:39,216 --> 00:12:40,551
‫אחד בוסה.‬
‫-בוסה.‬

128
00:12:40,634 --> 00:12:41,719
‫לימון אחד.‬
‫-לימון.‬

129
00:12:41,802 --> 00:12:43,345
‫אחד טליאטלה.‬
‫-טליאטלה.‬

130
00:12:43,429 --> 00:12:45,347
‫תתכוננו לצלעות מדיום-ול.‬

131
00:12:46,390 --> 00:12:51,687
‫אחרי שלושה חודשים בבית הספר לבישול,‬
‫קיבלתי עבודה עם וולפגנג פאק ב"ספאגו".‬

132
00:12:52,980 --> 00:12:54,064
‫מהמטבח ההוא‬

133
00:12:54,148 --> 00:12:57,109
‫יצאו כמה מהטבחים‬
‫הטובים ביותר אי פעם בקליפורניה.‬

134
00:13:03,699 --> 00:13:05,534
‫כשנכנסתי למטבח ההוא,‬

135
00:13:05,618 --> 00:13:11,540
‫הוא היה טעון באנרגיה קינטית, בתשוקה ובפחד.‬

136
00:13:15,169 --> 00:13:19,423
‫כולם הונעו בשיא המהירות, כל יום.‬

137
00:13:22,134 --> 00:13:23,928
‫הייתי מפוחד עד מוות.‬

138
00:13:26,514 --> 00:13:28,891
‫לא דיברתי. הקשבתי.‬

139
00:13:30,100 --> 00:13:31,727
‫רשמתי אין ספור הערות.‬

140
00:13:33,187 --> 00:13:34,188
‫ולמדתי.‬

141
00:13:35,606 --> 00:13:40,486
‫השלכתי את נפשי, גופי ונשמתי‬
‫לתוך העבודה עם וולפגנג.‬

142
00:13:42,780 --> 00:13:43,864
‫זה היה מטורף.‬

143
00:13:43,948 --> 00:13:45,074
‫פשוט לעבוד.‬

144
00:13:45,991 --> 00:13:50,496
‫לעבוד הכי קשה שאפשר, כל יום.‬

145
00:13:50,579 --> 00:13:51,539
‫לעבוד קשה.‬

146
00:13:53,165 --> 00:13:54,166
‫ואהבתי את זה.‬

147
00:14:07,847 --> 00:14:09,807
‫עזבתי את "ספאגו" כסו שף.‬

148
00:14:10,891 --> 00:14:14,061
‫שכנעתי אנשים למנות אותי למנהל המטבח‬

149
00:14:14,144 --> 00:14:16,105
‫במלון בבוורלי הילס.‬

150
00:14:17,606 --> 00:14:20,651
‫המנהל היה שף שהמשפחה שלו הייתה מבולוניה.‬

151
00:14:22,862 --> 00:14:24,947
‫השף ידע להכין פסטה.‬

152
00:14:27,283 --> 00:14:29,785
‫אבל הוא לא הסכים‬
‫ללמד אותי כלום, וזה עצבן אותי.‬

153
00:14:31,495 --> 00:14:35,207
‫אז חשבתי, "לך תזדיין,‬
‫אני אלך ללמוד ישר מהמקור".‬

154
00:14:38,878 --> 00:14:44,925
‫התחלתי לחפש מקומות באיטליה‬
‫שאפשר ללמוד בהם להכין פסטה.‬

155
00:14:45,426 --> 00:14:48,262
‫ונתקלתי ב"לה וקיה סקולה בולונייזה".‬

156
00:14:48,762 --> 00:14:52,224
‫המנהלת הייתה אלסנדרה ספיסני,‬

157
00:14:52,308 --> 00:14:57,062
‫אחת מהספוליני הטובות בעולם.‬

158
00:14:57,146 --> 00:15:01,734
‫פסטה טרייה היא שיטה‬
‫שהומצאה על ידי הסבתות-רבות שלנו,‬

159
00:15:01,817 --> 00:15:04,904
‫כדי למלא את השולחן‬
‫ולשמח אנשים בעלות נמוכה.‬

160
00:15:06,113 --> 00:15:09,617
‫לקחתי את הטלפון והגעתי לאלסנדרה.‬

161
00:15:10,117 --> 00:15:12,703
‫היא אמרה, "בסדר, נתראה כשתגיע".‬

162
00:15:13,579 --> 00:15:14,413
‫"יופי."‬

163
00:15:20,669 --> 00:15:25,090
‫- בולוניה, איטליה -‬

164
00:15:29,053 --> 00:15:32,431
‫הגעתי לבולוניה. לא ידעתי את השפה.‬

165
00:15:33,307 --> 00:15:35,935
‫צלצלתי בפעמון ב"לה וקיה סקולה".‬

166
00:15:36,018 --> 00:15:39,438
‫אלסנדרה פתחה את הדלת ואמרה, "בונג'ורנו!"‬

167
00:15:39,521 --> 00:15:43,525
‫מין קבלת פנים גדולה וקולנית.‬

168
00:15:43,609 --> 00:15:45,945
‫חשבתי, "זה המקום".‬

169
00:15:46,028 --> 00:15:49,657
‫בואו נתחיל מהבצק, בסדר?‬

170
00:15:49,740 --> 00:15:54,620
‫תכינו את המזרקה.‬
‫תיצרו חור שיכיל את הביצים.‬

171
00:15:56,997 --> 00:16:02,127
‫אלסנדרה מלמדת בחמימות שנובעת ממנה.‬

172
00:16:03,545 --> 00:16:04,672
‫תעשו טעויות.‬

173
00:16:05,172 --> 00:16:07,132
‫תרדדו. תיהנו. תרקדו.‬

174
00:16:07,216 --> 00:16:08,634
‫הולך להם טוב, אוון?‬

175
00:16:08,717 --> 00:16:10,177
‫כן.‬
‫-הולך להם טוב.‬

176
00:16:10,260 --> 00:16:13,472
‫אם לא ילך להם טוב, אנחנו ננזוף בהם מיד.‬

177
00:16:13,973 --> 00:16:16,600
‫כי הם צריכים ללמוד מהר,‬

178
00:16:16,684 --> 00:16:19,853
‫אחרת הטעויות בחיים יתחילו להתרבות.‬

179
00:16:21,438 --> 00:16:24,191
‫בשביל בצק צריך ידיים, לא מתכת.‬

180
00:16:24,274 --> 00:16:26,402
‫צריך להכניס אליו את הלב.‬

181
00:16:26,485 --> 00:16:28,237
‫צריך להרגיש את הבצק.‬

182
00:16:29,071 --> 00:16:30,531
‫ולכן צריך את הלב.‬

183
00:16:30,614 --> 00:16:34,785
‫כאן יש קמח, ביצים ואוויר,‬
‫אבל בבצק צריך גם לב.‬

184
00:16:42,876 --> 00:16:49,508
‫אלסנדרה הייתה מעיין של כל מה שרציתי לדעת.‬

185
00:16:51,760 --> 00:16:57,307
‫היא הבינה‬
‫שאני מתעניין מאוד בתהליכי הבישול,‬

186
00:16:57,391 --> 00:16:59,768
‫ופתאום היא התחילה לתת לי משימות‬

187
00:16:59,852 --> 00:17:02,229
‫שיעזרו לה במטבח. חשבתי, "אוי, וואו".‬

188
00:17:04,189 --> 00:17:07,276
‫כולם קיבלו הנחיה,‬

189
00:17:07,776 --> 00:17:12,531
‫אבל אני קיבלתי תשומת לב מיוחדת,‬

190
00:17:12,614 --> 00:17:15,576
‫מעבר למה שציפיתי לקבל.‬

191
00:17:17,995 --> 00:17:21,206
‫ופשוט התמסרתי לכל העניין.‬

192
00:17:43,645 --> 00:17:45,981
‫רציתי שמלאכת הכנת הפסטה ביד‬

193
00:17:46,065 --> 00:17:49,735
‫תהיה המוקד של כל מה שאעשה מאותו רגע ואילך.‬

194
00:17:55,783 --> 00:18:00,162
‫אבל ממש לא הסתדרתי עם רידוד הספוליה.‬

195
00:18:01,455 --> 00:18:05,584
‫כל הזמן עשיתי את זה, היריעה נתפסה לי,‬
‫גלגלתי את המערוך על האצבעות.‬

196
00:18:10,839 --> 00:18:12,382
‫לא היה לי מערוך מאטרלו,‬

197
00:18:12,883 --> 00:18:15,302
‫ורציתי נואשות שיהיה לי אחד.‬

198
00:18:17,930 --> 00:18:21,475
‫אז אלסנדרה נתנה לי‬
‫כתובת של מקום לקנות בו מאטרלו.‬

199
00:18:22,768 --> 00:18:26,396
‫נכנסתי פנימה,‬
‫והיה שם ריח של עץ שזה עתה נוסר,‬

200
00:18:27,272 --> 00:18:28,440
‫ושל אבק,‬

201
00:18:28,941 --> 00:18:30,567
‫ושל מכונות,‬

202
00:18:31,443 --> 00:18:32,736
‫ושל שמן.‬

203
00:18:33,737 --> 00:18:37,491
‫ואז המאסטרו אוקי יצא אליי,‬

204
00:18:38,033 --> 00:18:39,034
‫ועשה…‬

205
00:18:58,846 --> 00:19:00,180
‫בחרתי מערוך.‬

206
00:19:00,681 --> 00:19:02,307
‫הסתכלתי על העץ…‬

207
00:19:04,143 --> 00:19:06,937
‫וסיבי העץ היו יפהפיים.‬

208
00:19:09,898 --> 00:19:12,609
‫וידעתי שזה לא סתם מקל…‬

209
00:19:15,612 --> 00:19:17,739
‫זה משהו מיוחד.‬

210
00:19:42,764 --> 00:19:46,476
‫נכנסתי לקצב של להתעורר,‬

211
00:19:47,477 --> 00:19:50,606
‫ואז להכין כמה שיותר פסטה.‬

212
00:19:51,106 --> 00:19:54,610
‫המשכתי להכין בצק אחרי בצק אחרי בצק,‬

213
00:19:56,028 --> 00:19:58,405
‫וחיפשתי את הקצב המתאים.‬

214
00:20:00,490 --> 00:20:04,745
‫יום אחד התחלתי לעבוד על הספוליה,‬

215
00:20:05,913 --> 00:20:07,915
‫ולא הרגשתי שום היסוס.‬

216
00:20:09,750 --> 00:20:12,002
‫לראשונה, הרגשתי שזה טבעי לי.‬

217
00:20:22,512 --> 00:20:27,142
‫הבצק דיבר אליי‬
‫בצורה שסוף סוף יכולתי להבין.‬

218
00:20:31,146 --> 00:20:33,523
‫ממש ניהלנו שיחה.‬

219
00:20:36,526 --> 00:20:39,112
‫הייתי בהלם ממה שקרה שם.‬

220
00:20:42,991 --> 00:20:45,535
‫כאילו, "טוב, כנראה שזה קורה".‬

221
00:20:52,501 --> 00:20:54,294
‫הבצק היה טרי ודק…‬

222
00:20:57,297 --> 00:20:59,841
‫חזק ומאוזן…‬

223
00:21:02,761 --> 00:21:06,306
‫ובסוף, הוא היה מושלם.‬

224
00:21:09,810 --> 00:21:11,895
‫זה היה הרגע המכריע,‬

225
00:21:13,897 --> 00:21:16,316
‫"זה מי שאהיה".‬

226
00:21:43,260 --> 00:21:47,848
‫ראגו בולונייזה הוא‬
‫אבן הפינה של המטבח הבולונזי,‬

227
00:21:48,348 --> 00:21:52,728
‫ובעיניי, הוא הביטוי‬
‫האמיתי ביותר של אלסנדרה.‬

228
00:22:05,282 --> 00:22:07,159
‫רציתי ללכוד את זה…‬

229
00:22:10,037 --> 00:22:13,415
‫והתחלתי לבנות את הבולונייזה‬

230
00:22:13,498 --> 00:22:17,377
‫כהעתק של הראגו שלה,‬

231
00:22:19,212 --> 00:22:24,092
‫עם טעם בסיס חזק של אוממי.‬

232
00:22:27,721 --> 00:22:28,764
‫לא הצלחתי.‬

233
00:22:30,015 --> 00:22:33,560
‫לבקר שגדל בקליפורניה יש טעם של עשב יבש.‬

234
00:22:34,853 --> 00:22:39,483
‫אז אני מוסיף מח עצם‬
‫כדי להשיג את הבסיס הזה…‬

235
00:22:41,860 --> 00:22:44,571
‫אני מכניס את מח העצם לשומן חזיר.‬

236
00:22:47,949 --> 00:22:50,952
‫אני לוקח את הסופריטו,‬
‫ומוסיף אותו לשומן החזיר.‬

237
00:22:52,579 --> 00:22:55,165
‫אני מוסיף חזה בקר טחון,‬

238
00:22:56,166 --> 00:22:59,086
‫וברגע שהמיץ מתחיל לטפטף ממנו,‬

239
00:23:00,045 --> 00:23:01,171
‫אני מוסיף את היין,‬

240
00:23:02,714 --> 00:23:03,632
‫ואת העגבנייה…‬

241
00:23:05,926 --> 00:23:06,843
‫את הברודו,‬

242
00:23:07,677 --> 00:23:10,263
‫ואז מעלה את החום לאט לאט.‬

243
00:23:13,183 --> 00:23:16,853
‫אלסנדרה לימדה אותי שאי אפשר לזרז ראגו.‬

244
00:23:17,771 --> 00:23:18,772
‫איך אתה מעז?‬

245
00:23:20,023 --> 00:23:21,733
‫צריך רק לשמור עליו.‬

246
00:23:23,318 --> 00:23:25,529
‫צריך לאהוב אותו.‬

247
00:23:27,030 --> 00:23:28,490
‫זה הדבר שאני הכי אוהב לבשל.‬

248
00:23:32,285 --> 00:23:36,998
‫וכמה? 17, 18 שנה אחר כך?‬
‫נדמה לי שדי הבנתי את זה.‬

249
00:23:53,640 --> 00:23:58,979
‫- טליאטלה אל ראגו -‬

250
00:24:01,565 --> 00:24:02,649
‫הנה.‬

251
00:24:03,150 --> 00:24:04,025
‫תודה.‬

252
00:24:08,947 --> 00:24:11,700
‫את זוכרת את הפעם הראשונה?‬

253
00:24:11,783 --> 00:24:15,120
‫אני זוכרת הכול על כל התלמידים שלי.‬

254
00:24:15,954 --> 00:24:19,291
‫אתה זוכר שאתה היחיד שהיה במטבח שלי?‬

255
00:24:19,374 --> 00:24:20,208
‫כן.‬

256
00:24:20,709 --> 00:24:24,546
‫ב-35 שנה, אתה היחיד שהיה במטבח שלי.‬

257
00:24:26,423 --> 00:24:28,341
‫למדתי באיטליה שלושה חודשים,‬

258
00:24:29,009 --> 00:24:30,427
‫שישה ימים בשבוע,‬

259
00:24:30,510 --> 00:24:33,680
‫כמה שעות שרק הרשו לי להיות בבית הספר.‬

260
00:24:38,143 --> 00:24:43,565
‫הרגשתי שאני פורח כבן אדם.‬

261
00:24:47,277 --> 00:24:50,489
‫יום אחד, אלסנדרה אמרה, "אנחנו נכין לזניה.‬

262
00:24:51,490 --> 00:24:52,991
‫"אני אלמד אותך".‬

263
00:24:54,826 --> 00:24:56,912
‫זה נשמע לי כמו מוזיקה!‬

264
00:24:59,414 --> 00:25:01,500
‫צריך לתת שם למערוך, לא?‬

265
00:25:01,583 --> 00:25:02,417
‫אלסנדרה!‬

266
00:25:02,501 --> 00:25:06,254
‫אז עכשיו אתה היחיד‬
‫שיש לו מערוך עם שם של אישה.‬

267
00:25:06,338 --> 00:25:07,547
‫כן. תמיד.‬

268
00:25:07,631 --> 00:25:09,424
‫ככה תמיד נהיה ביחד.‬

269
00:25:22,062 --> 00:25:25,565
‫היא הכינה אותה באופן פשוט יפהפה.‬

270
00:25:27,317 --> 00:25:30,570
‫התערובת של הבשמל והרוטב,‬

271
00:25:31,988 --> 00:25:35,659
‫מין איזון מתורגל בלי מדידה.‬

272
00:25:37,661 --> 00:25:40,038
‫למרות שהיא הכינה לזניה המון פעמים,‬

273
00:25:40,121 --> 00:25:42,499
‫היא הכירה בכך שזאת הפעם הראשונה שלי.‬

274
00:25:44,251 --> 00:25:47,212
‫היא הקפידה מאוד להראות לי איך עושים את זה.‬

275
00:25:50,966 --> 00:25:52,884
‫היא רצתה לתת לי את זה.‬

276
00:25:56,012 --> 00:25:58,557
‫לפני איטליה, לא ידעתי מי אני.‬

277
00:26:01,309 --> 00:26:06,022
‫ומצאתי משהו שאוכל לעצב את חיי סביבו.‬

278
00:26:07,440 --> 00:26:09,359
‫זה מי שאני. אני מכין פסטה.‬

279
00:26:09,442 --> 00:26:10,610
‫מושלם.‬

280
00:26:10,694 --> 00:26:13,196
‫אני חייבת להגיד‬
‫שאנחנו טובים. עשינו עבודה טובה.‬

281
00:26:14,322 --> 00:26:16,032
‫לא רציתי לעזוב.‬

282
00:26:16,116 --> 00:26:21,705
‫רציתי לעקור את השורשים שלי‬
‫מארה"ב ולשתול אותם בבולוניה.‬

283
00:26:33,216 --> 00:26:34,593
‫אבל הייתי מרושש.‬

284
00:26:49,316 --> 00:26:51,401
‫כשחזרתי מבולוניה,‬

285
00:26:51,901 --> 00:26:58,033
‫לוס אנג'לס נראה מאוד משעממת ועצובה להדהים,‬

286
00:26:59,534 --> 00:27:01,119
‫והייתי חייב למצוא עבודה.‬

287
00:27:02,537 --> 00:27:04,998
‫הכרתי את ג'וש ב"ראסטי קניון".‬

288
00:27:05,081 --> 00:27:07,584
‫זאת מסעדה מגניבה בסנטה מוניקה.‬

289
00:27:07,667 --> 00:27:09,252
‫היא הייתה בקשיים.‬

290
00:27:10,378 --> 00:27:14,132
‫ג'וש היה נחוש מאוד‬
‫שהיא תהיה מסעדה שכונתית.‬

291
00:27:15,342 --> 00:27:16,843
‫היה חייב להיות בה המבורגר.‬

292
00:27:22,932 --> 00:27:26,519
‫הדבר האחרון שרציתי לבשל היה המבורגר.‬

293
00:27:29,397 --> 00:27:30,357
‫אבל הייתי חייב.‬

294
00:27:34,235 --> 00:27:37,864
‫כשלקחתי פיקוד על ההמבורגר,‬
‫הוא היה מגיע עם גבינה כחולה,‬

295
00:27:38,531 --> 00:27:39,783
‫קונפי בייקון,‬

296
00:27:40,617 --> 00:27:43,536
‫קציצה תעשייתית, ממש אסון.‬

297
00:27:43,620 --> 00:27:47,290
‫הוא היה נצלה על ברזל יצוק‬
‫והיה לו טעם מתכתי.‬

298
00:27:51,127 --> 00:27:54,255
‫אם אני צריך להכין המבורגר,‬
‫אני אהפוך אותו לשלי.‬

299
00:27:56,549 --> 00:27:58,677
‫אז התחלתי לשחק איתו,‬

300
00:28:00,428 --> 00:28:01,721
‫לקנות גבינה טובה יותר,‬

301
00:28:02,305 --> 00:28:03,640
‫לקנות בשר טוב יותר,‬

302
00:28:04,224 --> 00:28:05,517
‫למצוא לחמנייה טובה יותר,‬

303
00:28:05,600 --> 00:28:08,478
‫לאדות בצלים לנצח נצחים.‬

304
00:28:11,731 --> 00:28:14,109
‫וההמבורגר הפך למין מפלצת.‬

305
00:28:20,740 --> 00:28:23,076
‫הוא הפך למעין להיט של כת,‬

306
00:28:23,660 --> 00:28:26,538
‫פרת המזומנים של המסעדה.‬

307
00:28:28,248 --> 00:28:31,418
‫הוא היה מצוין, מצליח, מדהים, רווחי. יופי.‬

308
00:28:31,501 --> 00:28:35,839
‫אבל זאת לא הייתה השאיפה שלי ולא החלום שלי.‬

309
00:28:40,927 --> 00:28:42,762
‫ההמבורגר המזדיין הזה,‬

310
00:28:44,514 --> 00:28:48,977
‫הוא לא הגשים את הרצון העז להכין פסטה.‬

311
00:28:49,644 --> 00:28:50,895
‫זה מה שרציתי.‬

312
00:28:51,479 --> 00:28:58,236
‫הייתי צריך להטביע חותם‬
‫עם הידיים שלי, עם מערוך, קמח ומים.‬

313
00:29:05,785 --> 00:29:10,623
‫לא ידעתי מה לעשות.‬
‫המסעדה שרציתי לא הייתה קיימת.‬

314
00:29:12,709 --> 00:29:17,380
‫כשמצאתי את השותף העסקי שלי,‬
‫מצאתי דרך להתקדם.‬

315
00:29:19,007 --> 00:29:23,344
‫רציתי עיר מקלט, שתוקדש לפסטה בעבודת יד.‬

316
00:29:23,428 --> 00:29:26,765
‫בלי מכונות, רק עבודה.‬

317
00:29:30,351 --> 00:29:32,771
‫יצרתי קשר עם קוסאקו.‬

318
00:29:33,730 --> 00:29:38,735
‫קו היה עוזר ההוראה של אלסנדרה.‬

319
00:29:40,236 --> 00:29:44,491
‫קוסאקו הוא בטח אחד‬
‫ממכיני הפסטה הכי טובים שיש.‬

320
00:29:46,201 --> 00:29:48,703
‫אדם ממוקד מאוד.‬

321
00:29:49,204 --> 00:29:50,789
‫נזירי, אפילו.‬

322
00:30:00,757 --> 00:30:02,091
‫וכשאמרתי לו‬

323
00:30:02,175 --> 00:30:06,471
‫שאני מתכוון לפתוח מסעדה‬
‫שתבוסס על פסטה בעבודת יד,‬

324
00:30:06,554 --> 00:30:10,183
‫הוא אמר, "אני אבוא לשם,‬
‫ונהיה הטובים מכולם".‬

325
00:30:10,767 --> 00:30:12,685
‫אז אמרתי, "מעולה, בוא נלך על זה".‬

326
00:30:20,401 --> 00:30:24,614
‫הכנו פסטה בכל יום ויום,‬

327
00:30:24,697 --> 00:30:27,867
‫משש בבוקר עד עשר בלילה.‬

328
00:30:28,743 --> 00:30:30,620
‫אלתרנו.‬

329
00:30:31,204 --> 00:30:32,580
‫מקורסטי,‬

330
00:30:32,664 --> 00:30:34,457
‫דרך בוסה,‬

331
00:30:34,541 --> 00:30:35,625
‫דרך טורטלוני,‬

332
00:30:35,708 --> 00:30:38,044
‫לאניולוטי, לקיטרה.‬

333
00:30:38,920 --> 00:30:40,338
‫שום דבר חוץ מפסטה.‬

334
00:30:41,464 --> 00:30:43,383
‫רציתי שאנשים לא ידברו.‬

335
00:30:43,466 --> 00:30:46,386
‫רציתי שהם יתמקדו באכילה.‬

336
00:30:47,345 --> 00:30:48,555
‫"תאכלו את זה!‬

337
00:30:51,641 --> 00:30:53,142
‫"כדי שאוכל לתת לכם עוד."‬

338
00:31:01,192 --> 00:31:07,532
‫"בוקאטו" הייתה הרגע הבודד‬
‫הגדול ביותר… בחיים שלי.‬

339
00:31:13,788 --> 00:31:16,207
‫כולם מוכנים ללכת לכנסייה?‬
‫-כן, שף.‬

340
00:31:16,291 --> 00:31:19,669
‫אורקייטה וטלה, 72.‬

341
00:31:21,337 --> 00:31:23,047
‫תכין ארביאטה, מארק.‬

342
00:31:23,131 --> 00:31:23,965
‫בסדר.‬

343
00:31:24,465 --> 00:31:26,301
‫ג'ו, מה אתה מביא לי עכשיו?‬

344
00:31:27,677 --> 00:31:28,678
‫קיבלתי.‬

345
00:31:31,848 --> 00:31:36,394
‫יום אחד קו ניגש אליי ואמר,‬
‫"אני לא יכול לעבוד עם השותף שלך.‬

346
00:31:36,895 --> 00:31:38,354
‫"אני חוזר לטוקיו.‬

347
00:31:38,855 --> 00:31:40,732
‫"אתה צריך לשים לב".‬

348
00:31:42,025 --> 00:31:45,153
‫ואני כזה, "וואו, היי, מה?‬

349
00:31:45,236 --> 00:31:49,115
‫"איך בדיוק אני אמור‬
‫לעשות את זה בלעדיך, גבר?"‬

350
00:31:51,117 --> 00:31:53,620
‫עדיין חשבתי רק על הפסטה,‬

351
00:31:53,703 --> 00:31:56,080
‫על עצם ההכנה של הפסטה.‬

352
00:31:56,164 --> 00:31:57,874
‫קחי את הצ'יפולינה, 52.‬

353
00:31:57,957 --> 00:31:59,500
‫ואז התחלתי להסתכל.‬

354
00:32:02,003 --> 00:32:04,005
‫הצ'קים של המשכורות חזרו,‬

355
00:32:04,589 --> 00:32:06,633
‫הספקים אמרו, "לא שלמתם לנו.‬

356
00:32:06,716 --> 00:32:08,259
‫"אתם מאחרים בתשעים יום".‬

357
00:32:08,343 --> 00:32:10,345
‫אז חשבתי, "אוי, אלוהים".‬

358
00:32:13,806 --> 00:32:16,726
‫חתמתי על ערבויות אישיות‬

359
00:32:16,809 --> 00:32:22,065
‫בכל בקשת אשראי שהמסעדה הגישה.‬

360
00:32:22,148 --> 00:32:27,654
‫הכול, כלי חרסינה, זכוכית,‬
‫סכו"ם, אלכוהול, אוכל, מזון יבש,‬

361
00:32:27,737 --> 00:32:30,615
‫החתימה שלי הייתה על הכול.‬

362
00:32:31,908 --> 00:32:34,494
‫קבעתי פגישה עם אחד מהמשקיעים,‬

363
00:32:34,994 --> 00:32:40,959
‫והוא אמר לי, "אתה צריך‬
‫להיפרד מהאדם הזה באופן מיידי.‬

364
00:32:42,210 --> 00:32:43,544
‫"מיידי".‬

365
00:32:44,545 --> 00:32:47,090
‫ניסחנו מכתב היפרדות.‬

366
00:32:47,590 --> 00:32:52,553
‫שלחנו שליח שימסור את המכתב,‬
‫ואז פרצה מהומת אלוהים.‬

367
00:32:52,637 --> 00:32:54,514
‫הטלפון צלצל בלי הפסקה.‬

368
00:32:55,390 --> 00:32:58,059
‫"מה קורה?‬
‫אפשר לפתור את זה. אפשר לסדר את זה."‬

369
00:33:00,019 --> 00:33:01,646
‫ואז זה התחיל להיות לא נעים.‬

370
00:33:06,734 --> 00:33:08,861
‫הייתי כל כך שקוע…‬

371
00:33:11,531 --> 00:33:14,951
‫בפעילות היום יומית של הכנת פסטה,‬

372
00:33:17,245 --> 00:33:20,957
‫וכל כך הסתנוורתי מהמלאכה…‬

373
00:33:23,084 --> 00:33:27,630
‫שלא הקדשתי שום תשומת לב למה שקרה בעסק.‬

374
00:33:28,506 --> 00:33:33,678
‫ועכשיו נדפקתי לגמרי.‬

375
00:33:34,721 --> 00:33:37,306
‫יצרנו קשר עם עו"ד מומחה לפשיטות רגל, שאמר,‬

376
00:33:37,390 --> 00:33:42,645
‫"טוב, אוון, זה יוצא בערך‬
‫שלושה וחצי מיליון דולר".‬

377
00:33:44,188 --> 00:33:46,357
‫פשיטת רגל הייתה האפשרות היחידה.‬

378
00:34:01,789 --> 00:34:05,543
‫"בוקאטו" הייתה אמורה‬
‫להיות מסעדת החלומות שלו,‬

379
00:34:06,627 --> 00:34:09,756
‫המקדש שלו לפסטה בעבודת יד.‬

380
00:34:11,299 --> 00:34:13,051
‫המסעדה קרסה,‬

381
00:34:14,385 --> 00:34:15,970
‫הוא הכריז על פשיטת רגל,‬

382
00:34:17,346 --> 00:34:18,931
‫ויצא לגלות.‬

383
00:34:29,317 --> 00:34:30,735
‫הייתי פשוט אבוד.‬

384
00:34:36,407 --> 00:34:37,950
‫ושתיתי המון.‬

385
00:34:42,330 --> 00:34:44,582
‫לא הייתי במקום טוב.‬

386
00:34:47,794 --> 00:34:52,673
‫כעסתי מאוד על זה‬
‫שנכשלתי כי לא שמתי לב לדברים.‬

387
00:34:54,634 --> 00:34:56,636
‫מי יבטח בי?‬

388
00:34:59,889 --> 00:35:03,851
‫כדי להתגבר על הפחד,‬

389
00:35:04,727 --> 00:35:08,231
‫נאלצתי לעשות את הדבר‬
‫שממנו פחדתי יותר מכול.‬

390
00:35:09,941 --> 00:35:13,611
‫נאלצתי לקבל את העובדה‬

391
00:35:13,694 --> 00:35:17,865
‫שאני לא מבין כלום בניהול מסעדות.‬

392
00:35:28,876 --> 00:35:31,629
‫יצרתי קשר עם ריץ' מלמן.‬

393
00:35:31,712 --> 00:35:33,923
‫הוא הבעלים של "לט אס אנטרטיין יו",‬

394
00:35:34,882 --> 00:35:37,552
‫אחת מקבוצות המסעדות הכי מצליחות שיש.‬

395
00:35:39,554 --> 00:35:42,807
‫הייתי צריך ללכת ללמוד את העסק מאפס.‬

396
00:35:46,644 --> 00:35:49,230
‫ריץ' היה ב"בוקאטו",‬

397
00:35:49,313 --> 00:35:52,024
‫אז הוא כבר שמע עליי.‬

398
00:35:53,151 --> 00:35:57,071
‫הוא אמר, "אוו, תגיע לשיקגו.‬

399
00:35:57,155 --> 00:36:00,324
‫"נראה אם נוכל למצוא בשבילך משהו לעשות".‬

400
00:36:06,372 --> 00:36:08,374
‫ריץ' הוא אומן התפעול.‬

401
00:36:10,751 --> 00:36:17,633
‫כשעבדתי איתו, התחלתי להבין‬
‫את האומנות ואת המדע של העסק הזה,‬

402
00:36:18,217 --> 00:36:23,431
‫הנהלת חשבונות, ביטוח,‬
‫עלויות מזון, עלויות עבודה, מלאי.‬

403
00:36:23,514 --> 00:36:29,061
‫אבל השיעור הכי חשוב‬
‫היה האופן שבו הוא התייחס לאנשים.‬

404
00:36:29,645 --> 00:36:34,442
‫איך הוא גידל אנשים שהוכיחו את ערכם.‬

405
00:36:37,111 --> 00:36:42,658
‫שיקגו הפכה להתעוררות של צד אחר שלי,‬

406
00:36:42,742 --> 00:36:44,493
‫שלא ידעתי על קיומו.‬

407
00:36:46,495 --> 00:36:49,624
‫כל הדברים שצריך כדי להיות מנהיג.‬

408
00:36:50,917 --> 00:36:52,460
‫חשבתי, "פאק.‬

409
00:36:53,044 --> 00:36:54,253
‫"עוד לא סיימתי".‬

410
00:37:06,182 --> 00:37:08,226
‫יום אחד קיבלתי אימייל.‬

411
00:37:08,309 --> 00:37:12,647
‫"היי, אוון.‬
‫אני פותח מסעדה בשדרות אבוט קיני.‬

412
00:37:12,730 --> 00:37:15,399
‫"רציתי לבדוק אם תהיה מעוניין לשוחח".‬

413
00:37:15,483 --> 00:37:17,735
‫אז חשבתי, "ועוד איך".‬

414
00:37:17,818 --> 00:37:19,654
‫- פליקס -‬

415
00:37:19,737 --> 00:37:26,410
‫"פליקס" הפכה למקום שבו יכולתי‬
‫להוכיח ללוס אנג'לס שאני מסוגל להצליח.‬

416
00:37:29,080 --> 00:37:30,915
‫הגישה החדשה‬

417
00:37:30,998 --> 00:37:35,211
‫להכנת טורטליני, טורטלוני, טורטלצ'י,‬

418
00:37:35,294 --> 00:37:40,508
‫היא לאטום את הצורה רק כשזה הכרחי.‬

419
00:37:42,385 --> 00:37:45,680
‫הצעד הראשון היה לבנות צוות.‬

420
00:37:47,348 --> 00:37:52,019
‫אתה לוקח חמישה מכיני פסטה,‬
‫עם כפות ידיים בגדלים שונים…‬

421
00:37:53,938 --> 00:37:57,942
‫איך נותנים לכולם ליצור‬
‫את אותם גדלים ואותן צורות?‬

422
00:37:59,318 --> 00:38:01,862
‫אהבתי ללמד אנשים.‬

423
00:38:02,363 --> 00:38:04,949
‫ובחיי, פשוט המראנו.‬

424
00:38:08,369 --> 00:38:12,290
‫כשהלכתי לשם בפעם הראשונה,‬
‫ראיתי את אוון פאנקי,‬

425
00:38:12,999 --> 00:38:18,212
‫והוא בתוך מין קופסת זכוכית באמצע המסעדה…‬

426
00:38:20,298 --> 00:38:24,385
‫הוא הכין פסטה בפראות.‬

427
00:38:24,885 --> 00:38:26,095
‫חשבתי, "טוב, וואו".‬

428
00:38:28,055 --> 00:38:30,516
‫גל אחרי גל של אוכל יצאו מהמטבח.‬

429
00:38:31,267 --> 00:38:36,147
‫הפסטה הייתה כל כך מעולה,‬
‫שהייתי במצב של הזיה.‬

430
00:38:38,524 --> 00:38:40,860
‫באותם ימים, עזרתי להרכיב‬

431
00:38:40,943 --> 00:38:44,113
‫את רשימת המסעדות‬
‫החדשות הטובות של מגזין "אסקווייר".‬

432
00:38:44,739 --> 00:38:46,866
‫חשבתי, "זאת מסעדה מספר 1 שלי".‬

433
00:38:47,825 --> 00:38:52,163
‫באסקווייר קבעו שאנחנו‬
‫המסעדה החדשה הטובה באמריקה בשנת 2017.‬

434
00:38:52,246 --> 00:38:54,874
‫ואז היינו מועמדים לפרס ג'יימס בירד,‬

435
00:38:54,957 --> 00:38:57,209
‫"המסעדה החדשה הטובה באמריקה".‬

436
00:38:59,670 --> 00:39:02,631
‫"פליקס" הייתה התזה שלי,‬

437
00:39:03,215 --> 00:39:06,719
‫שעסקה בכל מה שלמדתי על עצמי‬

438
00:39:06,802 --> 00:39:10,639
‫ובמה שבאמת רציתי להעניק.‬

439
00:39:15,144 --> 00:39:15,978
‫זה עבד.‬

440
00:39:17,772 --> 00:39:18,773
‫זה עבד.‬

441
00:39:22,485 --> 00:39:23,319
‫ערב טוב!‬

442
00:39:23,402 --> 00:39:24,820
‫ערב טוב!‬

443
00:39:24,904 --> 00:39:27,823
‫ברוכים הבאים ליום שישי. איך אתם מרגישים?‬

444
00:39:27,907 --> 00:39:28,949
‫מצוין, שף!‬

445
00:39:29,033 --> 00:39:29,909
‫נפלא.‬

446
00:39:29,992 --> 00:39:34,538
‫בעקבות ההצלחה של "פליקס",‬
‫הציעו לי לפתוח מסעדה בבוורלי הילס.‬

447
00:39:35,706 --> 00:39:37,958
‫הם אמרו לי, "קדימה, תחלום.‬

448
00:39:38,459 --> 00:39:42,421
‫"תקבל כל מה שתצטרך.‬
‫אנחנו ניתן לאומן ליצור אומנות".‬

449
00:39:45,257 --> 00:39:49,678
‫באותה תקופה, חזרתי לאיטליה כמה שרק יכולתי.‬

450
00:39:51,097 --> 00:39:52,640
‫חיפשתי צורה,‬

451
00:39:54,225 --> 00:39:56,977
‫ומצאתי אישה שתלמד אותי את הצורה הזאת.‬

452
00:40:03,818 --> 00:40:06,362
‫רציתי להלל את הנשים האלה.‬

453
00:40:09,115 --> 00:40:11,617
‫אז כשפתחתי את "פאנקי",‬

454
00:40:12,201 --> 00:40:15,079
‫כתבתי בתפריט‬
‫את צורות הפסטה עם אילן היוחסין שלהן.‬

455
00:40:17,123 --> 00:40:18,082
‫האזור,‬

456
00:40:19,792 --> 00:40:20,793
‫העיר,‬

457
00:40:22,044 --> 00:40:23,754
‫והאישה שלימדה אותי.‬

458
00:40:27,800 --> 00:40:31,887
‫הגיבורות האמיתיות‬
‫של פסטה בעבודת יד הן נשים.‬

459
00:40:33,556 --> 00:40:35,266
‫והוא מייצג אותן.‬

460
00:40:36,267 --> 00:40:40,563
‫המסירות שלו אליהן, המחויבות שלו לציון שמן,‬

461
00:40:40,646 --> 00:40:42,523
‫זה דבר יוצא דופן למדי.‬

462
00:40:46,318 --> 00:40:49,071
‫אנחנו מהללים את ההיסטוריה שלהן,‬

463
00:40:50,823 --> 00:40:53,242
‫ונותנים את הקרדיט למי שמגיע לה.‬

464
00:40:56,537 --> 00:40:59,874
‫עכשיו הסיפור שלהן‬
‫יוכל להמשיך לחיות ב"פאנקי".‬

465
00:41:16,682 --> 00:41:20,603
‫- טרופיה אל פסטו ג'נובזה‬
‫סופיה, ליגורי -‬

466
00:41:28,027 --> 00:41:32,031
‫- טורטליני אין ברודו‬
‫אמיליה רומניה -‬

467
00:41:39,330 --> 00:41:43,417
‫- טליאטלה אל ראגו בולונייזה‬
‫אלסנדרה, אמיליה רומניה -‬

468
00:41:50,799 --> 00:41:54,720
‫- טורטלצ'י בורו אי סלביה‬
‫אלסנדרה, אמיליה רומניה -‬

469
00:41:59,808 --> 00:42:03,729
‫- אורקייטה קון סלסיצ'יה‬
‫פיימונטה, נונציה -‬

470
00:42:11,153 --> 00:42:15,074
‫- אניולוטי דל פלין‬
‫ג'מה, פיימונטה -‬

471
00:42:22,581 --> 00:42:26,585
‫- מריניאטה‬
‫גרניטה רימונים, פינוקיו קנדיטו -‬

472
00:42:49,733 --> 00:42:56,073
‫- לזניה ורדה אלה בולונייזה‬
‫אלסנדרה, אמיליה רומניה -‬

473
00:43:01,120 --> 00:43:07,960
‫- אסוסיאציונה דלה ספולינה -‬

474
00:43:13,173 --> 00:43:14,383
‫בוקר טוב.‬

475
00:43:17,761 --> 00:43:19,054
‫ברוך הבא הביתה.‬

476
00:43:22,141 --> 00:43:22,975
‫היי.‬

477
00:43:25,269 --> 00:43:26,520
‫תינוק שלי.‬

478
00:43:30,190 --> 00:43:34,862
‫שימו לב, הוא יראה לנו איך לרדד את הבצק,‬

479
00:43:34,945 --> 00:43:36,989
‫ואתן תעשו כמוהו.‬

480
00:43:37,072 --> 00:43:40,534
‫רידוד הבצק הוא ריקוד.‬

481
00:43:41,702 --> 00:43:43,746
‫עם רגש,‬

482
00:43:45,247 --> 00:43:46,373
‫אנרגיה,‬

483
00:43:47,416 --> 00:43:48,792
‫לב. כן?‬

484
00:43:48,876 --> 00:43:49,960
‫עם חיים.‬

485
00:44:08,103 --> 00:44:10,522
‫העיקר בפסטה הוא אהבה.‬

486
00:44:13,400 --> 00:44:14,818
‫זה האור שמנחה אותי.‬

487
00:44:17,029 --> 00:44:21,492
‫חשוב לי מאוד להמשיך את המסורת.‬

488
00:44:22,910 --> 00:44:24,286
‫אני לא רוצה שהיא תמות.‬

489
00:44:24,870 --> 00:44:27,039
‫אני רוצה שאף חלק ממנה לא ימות.‬

490
00:44:38,634 --> 00:44:41,679
‫אני כמו חישור אחד קטן בגלגל עצום,‬

491
00:44:42,805 --> 00:44:46,767
‫וכל ספוליה שאני מרדד היא חלק מההיסטוריה.‬

492
00:44:49,228 --> 00:44:51,063
‫בעיניי זה ממש יפהפה.‬

493
00:44:54,274 --> 00:44:55,734
‫לזה נועדתי,‬

494
00:44:57,778 --> 00:44:59,238
‫להכין פסטה.‬

495
00:45:02,074 --> 00:45:03,409
‫להכין פסטה.‬

496
00:45:06,620 --> 00:45:08,205
‫להכין פסטה.‬

497
00:45:12,042 --> 00:45:14,128
‫- עבור גרייס קים פאנקי -‬

498
00:47:19,378 --> 00:47:24,383
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬

