1
00:00:15,880 --> 00:00:17,960
‫הייתי אמור למות כבר מזמן.‬

2
00:00:20,600 --> 00:00:23,280
‫כולם במשפחה שלי כבר מתו, חוץ ממני.‬

3
00:00:25,080 --> 00:00:26,560
‫תמיד שאלתי את עצמי למה.‬

4
00:00:28,160 --> 00:00:29,400
‫למה אני עדיין חי?‬

5
00:00:31,000 --> 00:00:32,840
‫אני הכבשה השחורה של המשפחה.‬

6
00:00:33,880 --> 00:00:35,680
‫אני היחיד שעשה צרות.‬

7
00:00:41,840 --> 00:00:48,720
‫- בארה"ב, יותר מ-135,000 בני אדם‬
‫מרצים מאסר באשמת רצח -‬

8
00:00:50,120 --> 00:00:57,080
‫- יותר מ-25 אחוזים מהם ‬
‫אובחנו כסובלים ממחלת נפש חמורה -‬

9
00:00:58,200 --> 00:01:04,400
‫- זהו סיפורו של אסיר מס' 1585559 -‬

10
00:01:05,800 --> 00:01:08,720
‫אני באמת חושב שיש עוד מישהו חוץ ממני‬

11
00:01:08,800 --> 00:01:11,240
‫שמתעסק עם המוח שלי או משהו כזה.‬

12
00:01:13,520 --> 00:01:17,320
‫אני יכול בהחלט לומר שדברים שעשיתי…‬

13
00:01:18,840 --> 00:01:21,960
‫הרבה מהם אני לא זוכר, ‬
‫וגם לא איך הגעתי לשם.‬

14
00:01:26,880 --> 00:01:29,960
‫זה כאילו שאני שומע קול אחר שאומר,‬

15
00:01:30,880 --> 00:01:32,160
‫"כן, אתה עשית את זה."‬

16
00:01:32,240 --> 00:01:33,200
‫אתם יודעים.‬

17
00:01:34,840 --> 00:01:36,840
‫ואני עונה, "לא, לא עשיתי את זה."‬

18
00:01:37,640 --> 00:01:40,240
‫וזה כאילו שאני משחק באיזה משחק עם עצמי.‬

19
00:01:44,280 --> 00:01:46,040
‫- סדרה של NETFLIX -‬

20
00:01:57,040 --> 00:02:02,040
‫- מישהו אחר -‬

21
00:02:31,000 --> 00:02:31,840
‫כן.‬

22
00:02:42,760 --> 00:02:48,920
‫- ב-2 באפריל, 1988, דקר דריל מדיסון למוות ‬
‫את ביולה ג'וליבט בת ה-81 -‬

23
00:02:49,000 --> 00:02:49,840
‫בטח.‬

24
00:02:51,000 --> 00:02:54,360
‫- מדיסון טען שהוא היה‬
‫תחת השפעת התקף פסיכוטי באותה עת -‬

25
00:02:54,440 --> 00:02:55,520
‫זה בסדר, כן.‬

26
00:03:05,280 --> 00:03:07,400
‫שמי דריל ויין מדיסון.‬

27
00:03:09,000 --> 00:03:12,880
‫נולדתי ב-29 באוגוסט, 1958 ‬
‫במונרו, לואיזיאנה.‬

28
00:03:15,200 --> 00:03:18,720
‫אני יושב בכלא כבר 33 שנים‬

29
00:03:20,320 --> 00:03:22,320
‫על פשע שביצעתי‬

30
00:03:22,800 --> 00:03:23,960
‫בשכונה שלי‬

31
00:03:25,000 --> 00:03:27,000
‫בשנת 1988.‬

32
00:03:37,560 --> 00:03:39,280
‫ובכן, גדלתי בטקסס.‬

33
00:03:40,680 --> 00:03:42,040
‫אימא שלי הייתה...‬

34
00:03:43,640 --> 00:03:45,040
‫אחות מוסמכת.‬

35
00:03:46,000 --> 00:03:48,960
‫היא הייתה אישה חרוצה, נוצרייה מאמינה.‬

36
00:03:50,120 --> 00:03:52,640
‫הסתדרתי טוב יותר עם אימי מאשר עם אבי.‬

37
00:03:54,080 --> 00:03:57,680
‫אבא שלי ואני התעמתנו מאז שהייתי בן חמש.‬

38
00:03:58,200 --> 00:04:00,120
‫אף פעם לא הסתדרתי איתו.‬

39
00:04:03,480 --> 00:04:05,840
‫חטפתי הרבה מכות מאבא שלי.‬

40
00:04:06,600 --> 00:04:07,440
‫הרבה.‬

41
00:04:09,360 --> 00:04:11,440
‫כבלים מאריכים וקרשים, בעיקר.‬

42
00:04:12,360 --> 00:04:16,080
‫הרבה פעמים ברחתי מהבית ולא רציתי לחזור.‬

43
00:04:17,480 --> 00:04:18,320
‫אתם יודעים...‬

44
00:04:20,680 --> 00:04:23,120
‫והמצב רק החמיר יותר ויותר.‬

45
00:04:30,760 --> 00:04:32,520
‫בפעם הראשונה שהצתתי אש,‬

46
00:04:33,720 --> 00:04:37,040
‫הצתתי לוח שנה על הקיר. שרפתי אותו.‬

47
00:04:39,760 --> 00:04:41,680
‫פשוט ישבתי שם וצפיתי בו.‬

48
00:04:43,240 --> 00:04:45,880
‫ומאותו רגע ואילך, זה כאילו ש...‬

49
00:04:47,360 --> 00:04:48,840
‫הייתה לי אובססיה לאש.‬

50
00:04:52,280 --> 00:04:55,560
‫אני לא יודע אם זאת הייתה... תוקפנות,‬

51
00:04:55,640 --> 00:04:58,880
‫שהוצאתי על אבא שלי, או בגללו,‬
‫אני לא יודע מה זה היה.‬

52
00:04:59,560 --> 00:05:00,640
‫אבל זה...‬

53
00:05:02,240 --> 00:05:03,480
‫אני ירדתי מהפסים.‬

54
00:05:07,480 --> 00:05:09,320
‫בגיל ההתבגרות...‬

55
00:05:10,240 --> 00:05:11,840
‫כשהייתי בן 12, 13...‬

56
00:05:12,840 --> 00:05:15,120
‫הצתתי הרבה מבנים,‬

57
00:05:15,200 --> 00:05:16,600
‫הרבה בתים ריקים.‬

58
00:05:20,280 --> 00:05:22,440
‫ובזמן שהאש בערה...‬

59
00:05:24,000 --> 00:05:26,560
‫ויש אנשים שחושבים שאני משוגע, אבל...‬

60
00:05:27,040 --> 00:05:29,040
‫הייתי מאונן בזמן שהאש בערה.‬

61
00:05:29,880 --> 00:05:30,960
‫וכשגמרתי,‬

62
00:05:31,920 --> 00:05:32,800
‫כאילו, בסדר,‬

63
00:05:33,720 --> 00:05:35,200
‫הרגשתי מסופק ופשוט הלכתי.‬

64
00:05:35,960 --> 00:05:36,800
‫אתם יודעים.‬

65
00:05:37,280 --> 00:05:38,440
‫זה די מוזר.‬

66
00:05:39,080 --> 00:05:41,320
‫לחשוב שאני עומד באמצע שריפה ‬

67
00:05:42,240 --> 00:05:44,800
‫ומאונן בזמן שהשריפה הארורה משתוללת.‬

68
00:05:45,320 --> 00:05:46,360
‫מי עושה דבר כזה?‬

69
00:05:47,320 --> 00:05:48,320
‫אתם מבינים אותי.‬

70
00:05:53,400 --> 00:05:56,640
‫זה כאילו שאני שומע קול אחר שאומר,‬

71
00:05:56,720 --> 00:05:57,920
‫"זמן אש". נכון?‬

72
00:05:58,920 --> 00:06:01,040
‫זה כמו בקומיקס "זמן אש".‬

73
00:06:04,760 --> 00:06:06,800
‫הייתי רוצה לומר שזה אדם אחר.‬

74
00:06:08,400 --> 00:06:09,360
‫אני מרגיש כאילו‬

75
00:06:10,440 --> 00:06:14,000
‫שהיה מישהו אחר, מישהו אחר בתוכי, חוץ ממני.‬

76
00:06:19,680 --> 00:06:21,880
‫פעם הצתתי את הבית שלי.‬

77
00:06:22,680 --> 00:06:24,480
‫כולם הלכו לכנסייה.‬

78
00:06:26,640 --> 00:06:29,000
‫הצתתי אותו, חזרתי למיטה‬

79
00:06:29,560 --> 00:06:30,560
‫ושכבתי בה.‬

80
00:06:31,640 --> 00:06:32,960
‫פשוט נשארתי לשכב שם.‬

81
00:06:33,960 --> 00:06:37,000
‫לפני שהבנתי מה קורה, הכבאי שלף אותי מהמיטה‬

82
00:06:37,080 --> 00:06:38,600
‫גרר אותי מהבית,‬

83
00:06:38,680 --> 00:06:40,240
‫והייתי מלא בעשן וכאלה.‬

84
00:06:42,120 --> 00:06:45,280
‫הם שאלו, "מי הצית את הבית?" ‬
‫אמרתי, "אני לא יודע".‬

85
00:06:47,680 --> 00:06:49,320
‫התברר שזה הייתי אני.‬

86
00:06:52,440 --> 00:06:54,520
‫זה הייתי אני, או שזה היה מישהו אחר?‬

87
00:06:55,240 --> 00:06:57,240
‫אני לא יודע, אני לא יכול לומר לכם.‬

88
00:06:59,200 --> 00:07:00,840
‫אני... אני לא עושה את זה.‬

89
00:07:01,320 --> 00:07:04,120
‫זה היה חייב להיות מישהו אחר, ‬
‫אני לא עושה את זה.‬

90
00:07:13,080 --> 00:07:18,280
‫התחלתי לעשן גראס ולשתות יין‬
‫כשהייתי בערך בן 12.‬

91
00:07:19,600 --> 00:07:22,640
‫ואז התחלתי לקחת כדורי ואליום ודסוקסין,‬

92
00:07:24,320 --> 00:07:26,280
‫וללכת על גגות של בנינים.‬

93
00:07:28,240 --> 00:07:32,360
‫כשאני עושה דברים כאלה,‬
‫אני מרגיש אמיץ ללא חת.‬

94
00:07:32,440 --> 00:07:35,440
‫אני מרגיש שאני בגובה 3 מטרים‬
‫ועושה כל מיני דברים.‬

95
00:07:42,320 --> 00:07:43,760
‫כשהייתי בן 16,‬

96
00:07:45,000 --> 00:07:48,000
‫הלכתי ברחובות יוסטון.‬

97
00:07:49,000 --> 00:07:51,600
‫כל מיני דברים הסעירו אותי.‬

98
00:07:53,280 --> 00:07:55,560
‫אם הייתי נכנס לחנות וגונב משהו‬

99
00:07:55,640 --> 00:07:58,280
‫או יכולתי לקחת כסף ממישהו, ‬
‫הייתי עושה את זה.‬

100
00:08:03,200 --> 00:08:08,200
‫- ב-1977, בגיל 19,‬
‫נכלא מדיסון באשמת שורת פשעים -‬

101
00:08:10,080 --> 00:08:11,600
‫יצאתי מהכלא ב-1983.‬

102
00:08:14,360 --> 00:08:17,640
‫הייתה לי עבודה, עבדתי בבניין דירות.‬

103
00:08:19,640 --> 00:08:23,720
‫זה היה טוב כל עוד זה נמשך,‬
‫אבל אז התחלתי לעשן קראק.‬

104
00:08:27,000 --> 00:08:29,240
‫כדי שאוכל להמשיך לעשות זאת,‬

105
00:08:30,360 --> 00:08:33,560
‫שדדתי וגנבתי בטירוף באותו זמן.‬

106
00:08:36,480 --> 00:08:38,720
‫ואז החיים שלי התדרדרו.‬

107
00:08:43,120 --> 00:08:48,120
‫- ב-1988, התגורר מדיסון ברובע פיפת' וורד,‬
‫סמוך לביולה ג'וליבט בת ה-81 -‬

108
00:08:55,280 --> 00:08:56,560
‫אותו יום,‬

109
00:08:58,280 --> 00:08:59,280
‫היה בחודש אפריל.‬

110
00:09:01,400 --> 00:09:02,960
‫הלכתי ברחוב.‬

111
00:09:03,040 --> 00:09:05,560
‫היו לי 1,800 דולר בכיס.‬

112
00:09:06,240 --> 00:09:11,520
‫והיו לי שלוש שקיות קוקאין בכיס.‬

113
00:09:14,000 --> 00:09:16,560
‫ומיס ג'וליבט ישבה על המרפסת שלה.‬

114
00:09:16,640 --> 00:09:18,640
‫נופפתי לה והיא נופפה בחזרה.‬

115
00:09:19,280 --> 00:09:22,200
‫קפצתי מעל הגדר וישבתי איתה על המרפסת.‬

116
00:09:24,760 --> 00:09:27,840
‫דיברנו על מזג האוויר, על מה שקורה.‬

117
00:09:27,920 --> 00:09:30,040
‫על הגן וכל הדברים האלה.‬

118
00:09:30,120 --> 00:09:33,800
‫נהגתי לעזור לה לנקות את החנייה ואת החצר.‬

119
00:09:35,400 --> 00:09:37,680
‫לא הייתי זקוק לשום דבר באותו יום.‬

120
00:09:38,560 --> 00:09:40,120
‫היה לי כל מה שרציתי.‬

121
00:09:40,600 --> 00:09:42,160
‫אני סתם ישבתי שם.‬

122
00:09:44,000 --> 00:09:47,600
‫פתאום איבדתי שליטה, ‬
‫כאילו שמשהו התפוצץ לי בראש.‬

123
00:09:48,680 --> 00:09:51,840
‫היא קמה ואמרה, "אתה מוכן ללכת?"‬
‫ואני אמרתי, "בסדר".‬

124
00:09:52,560 --> 00:09:55,400
‫קמתי ועזרתי לה להיכנס, החזקתי לה את הדלת,‬

125
00:09:56,320 --> 00:09:57,920
‫ובגלל איזו סיבה ארורה,‬

126
00:09:58,600 --> 00:10:01,160
‫דחפתי אותה לתוך הבית.‬

127
00:10:02,440 --> 00:10:03,520
‫אתם יודעים...‬

128
00:10:04,600 --> 00:10:07,000
‫דחפתי אותה פנימה והיא נפלה על הרצפה.‬

129
00:10:09,840 --> 00:10:11,800
‫הכיתי אותה שלוש או ארבע פעמים.‬

130
00:10:14,080 --> 00:10:15,280
‫היא צרחה.‬

131
00:10:17,600 --> 00:10:22,400
‫גררתי אותה לאחור,‬
‫רצתי והוצאתי סכין ממגירת המטבח‬

132
00:10:22,960 --> 00:10:24,400
‫ודקרתי אותה פעמיים.‬

133
00:10:26,000 --> 00:10:27,600
‫פשוט ככה, כאילו...‬

134
00:10:32,000 --> 00:10:35,200
‫אני לא יודע מה זה היה. ‬
‫אני לא יודע למה עשיתי את זה.‬

135
00:10:39,280 --> 00:10:40,960
‫ואז ישבתי על הרצפה.‬

136
00:10:42,040 --> 00:10:45,240
‫פשוט ישבתי שם, ממש לידה, פשוט ישבתי שם.‬

137
00:10:51,480 --> 00:10:54,760
‫אמרו לי שעשיתי הרבה דברים. ‬
‫אמרו לי שהפכתי את הבית...‬

138
00:10:55,320 --> 00:10:59,000
‫לא האמנתי לזה,‬
‫כי אני לא הפכתי את הבית של אף אחד.‬

139
00:11:00,800 --> 00:11:03,360
‫לפחות אני לא חושב שהפכתי את הבית.‬

140
00:11:05,000 --> 00:11:09,400
‫הייתי מפוצץ בסמים, ‬
‫אני לא יכול לדעת מה עשיתי, אין לי מושג.‬

141
00:11:22,480 --> 00:11:25,640
‫רצתי כל כך רחוק, ‬
‫פשוט רצתי עד שלא יכולתי לרוץ יותר.‬

142
00:11:27,320 --> 00:11:28,880
‫התיישבתי על שפת המדרכה...‬

143
00:11:30,920 --> 00:11:33,280
‫בפינת הרחובות טואם ומיין, פשוט ישבתי שם.‬

144
00:11:37,480 --> 00:11:39,960
‫ואז התחוור לי שאני הרגתי מישהו.‬

145
00:11:42,840 --> 00:11:44,440
‫לא, אני לא הרגתי אף אחד.‬

146
00:11:45,480 --> 00:11:47,360
‫אני לא יכול להרוג אף אחד, נכון?‬

147
00:12:11,880 --> 00:12:14,960
‫- פיפת' וורד, יוסטון, טקסס -‬

148
00:12:31,200 --> 00:12:34,480
‫הפיפת' וורד הוא קהילה ותיקה מאוד‬

149
00:12:34,560 --> 00:12:39,160
‫שהתבססה ביוסטון במשך שנים רבות.‬

150
00:12:40,920 --> 00:12:43,400
‫ב-1988, כשהרצח הזה התרחש,‬

151
00:12:43,480 --> 00:12:47,280
‫האזור היה מוקד של סחר בסמים,‬

152
00:12:47,880 --> 00:12:52,960
‫ואני לא ממש בטוחה ‬
‫שהוא השתנה בהרבה במהלך השנים.‬

153
00:12:57,400 --> 00:12:59,840
‫שמי סמלת שרון אוונס,‬

154
00:12:59,920 --> 00:13:05,760
‫ואני הייתי אחת מהבלשים ‬
‫שמונו לחקור את הרצח של ביולה ג'וליבט.‬

155
00:13:07,680 --> 00:13:13,040
‫- גופתה של ביולה ג'וליבט‬
‫התגלתה יומיים לאחר הרצח -‬

156
00:13:20,320 --> 00:13:22,080
‫כחוקרים,‬

157
00:13:22,920 --> 00:13:24,880
‫אנחנו אלה שמייצגים את הקורבן‬

158
00:13:24,960 --> 00:13:26,960
‫בכל הפשעים שאנחנו חוקרים.‬

159
00:13:30,280 --> 00:13:31,960
‫ולכן, כשחקרתי את הרצח,‬

160
00:13:32,040 --> 00:13:35,440
‫הרגשתי שאני מייצגת את מיס ג'וליבט.‬

161
00:13:41,120 --> 00:13:46,160
‫מהחקירה שערכנו, נודע לנו שמיס ג'וליבט‬

162
00:13:46,240 --> 00:13:49,920
‫גרה בבית הזה במשך שנים רבות ‬
‫וששכניה הכירו אותה וכיבדו אותה.‬

163
00:13:50,000 --> 00:13:51,600
‫- שרון אוונס ‬
‫קצינת חקירות -‬

164
00:13:54,880 --> 00:13:58,680
‫מבחינתי, החקירה מתחילה ‬
‫מהרגע שאני יוצאת מהמכונית,‬

165
00:13:58,760 --> 00:14:00,080
‫ניגשת לדלת הכניסה,‬

166
00:14:00,160 --> 00:14:01,680
‫ופותחת את הדלת.‬

167
00:14:01,760 --> 00:14:05,560
‫התפקיד שלי הוא לתעד כל פרט בתוך הבית.‬

168
00:14:06,040 --> 00:14:06,880
‫הכול.‬

169
00:14:10,680 --> 00:14:14,000
‫מהרגע שנכנסתי לשם, ידעתי שהרצח הזה אכזרי.‬

170
00:14:16,600 --> 00:14:18,120
‫היה דם על הרצפה.‬

171
00:14:18,200 --> 00:14:20,960
‫ניתן היה לראות כמה שיניים של הקורבן‬

172
00:14:21,040 --> 00:14:25,280
‫בתוך הדם, על המרבד שעל הרצפה.‬

173
00:14:25,360 --> 00:14:28,120
‫והיו כתמי דם שהתחילו מהמיקום הזה‬

174
00:14:28,200 --> 00:14:31,160
‫ונמשכו לתוך המסדרון וברחבי הבית.‬

175
00:14:32,680 --> 00:14:34,880
‫על שולחן הלילה שלה היה חסר מקלט רדיו.‬

176
00:14:34,960 --> 00:14:39,240
‫הוא השתמש בכבל הרדיו כדי לחנוק את צווארה,‬
‫הכבל הזה היה עדיין שם.‬

177
00:14:40,280 --> 00:14:43,760
‫והייתה גם סכין מגואלת בדם על הרצפה, ‬
‫סמוך לגופתה‬

178
00:14:44,240 --> 00:14:47,480
‫שהוא השתמש בה כדי לדקור אותה פעמיים בגבה.‬

179
00:14:47,560 --> 00:14:49,280
‫לפי הנתיחה שלאחר המוות,‬

180
00:14:49,360 --> 00:14:52,880
‫שני סימני הדקירה בסוף היו גורם המוות.‬

181
00:14:53,400 --> 00:14:58,160
‫התברר לנו שהוא התעלל‬
‫במיס ג'וליבט ברחבי ביתה,‬

182
00:14:58,240 --> 00:15:01,600
‫בעט בה, הכה אותה, חנק אותה בכבל החשמל‬

183
00:15:01,680 --> 00:15:04,880
‫והניח את תנור החימום על רגליה,‬

184
00:15:04,960 --> 00:15:07,760
‫אך אלה לא היו ההתרחשויות שגרמו למותה.‬

185
00:15:07,840 --> 00:15:11,520
‫אלה היו ההתרחשויות ‬
‫שמטרתן הייתה להתעלל בה בביתה שלה.‬

186
00:15:14,200 --> 00:15:16,920
‫הוא עבר על כל הרכוש בביתה של מיס ג'וליבט,‬

187
00:15:17,000 --> 00:15:19,600
‫וחיפש דברים שהוא חשב שיוכל למכור.‬

188
00:15:20,200 --> 00:15:22,880
‫הוא הסיט את הווילונות בכל חדר‬

189
00:15:22,960 --> 00:15:28,600
‫כדי שיוכל לשהות בבית ככל שהוא רוצה וצריך,‬
‫ולעבור על כל החפצים שלה.‬

190
00:15:29,600 --> 00:15:33,800
‫דריל יצא מהבית וחזר אליו‬
‫לפחות שלוש פעמים שידוע לי עליהן.‬

191
00:15:33,880 --> 00:15:37,680
‫הוא יצא מהבית, הלך לכמה בתים בשכונה‬

192
00:15:37,760 --> 00:15:41,400
‫ומכר את הפריטים לאחד מסוחרי הסמים כאן.‬

193
00:15:44,160 --> 00:15:47,280
‫כלומר, לא הייתה לו בעיה ‬
‫לצאת מהבית שלה ולחזור אליו,‬

194
00:15:47,360 --> 00:15:50,440
‫אף על פי שזה עתה הוא‬
‫התעלל בה באכזריות כזאת.‬

195
00:15:58,000 --> 00:15:59,920
‫הפרטים האלה חשובים מאוד‬

196
00:16:00,000 --> 00:16:02,760
‫כדי להבין מי הוא היה,‬
‫ולמה הוא עשה את מה שעשה.‬

197
00:16:03,960 --> 00:16:05,760
‫זאת לא הייתה התפרצות רגעית.‬

198
00:16:06,680 --> 00:16:10,640
‫הוא לא הכה אותה פעם אחת,‬
‫והיא לא נחבטה בראשה בשולחן הקפה ומתה.‬

199
00:16:12,080 --> 00:16:15,240
‫לדעתי, דריל מדיסון ‬
‫הפגין התנהגות סדיסטית ביותר.‬

200
00:16:16,200 --> 00:16:17,560
‫הוא תכנן את זה בראשו,‬

201
00:16:17,640 --> 00:16:22,240
‫או שהוא תכנן את זה כשהוא היה בבית, ‬
‫או גם וגם, אבל הוא לא מיהר.‬

202
00:16:30,960 --> 00:16:37,240
‫- מדיסון זוהה על ידי שכנים ‬
‫ונעצר ב-9 באפריל, 1988 -‬

203
00:16:46,720 --> 00:16:52,600
‫- במשפט, מצא חבר מושבעים את מדיסון אשם‬
‫ברצח מדרגה ראשונה -‬

204
00:16:54,080 --> 00:17:00,600
‫- אוניברסיטת טקסס A&M -‬

205
00:17:07,920 --> 00:17:12,600
‫- לאחר שהוכרזה אשמתו,‬
‫דן בית המשפט בגזר הדין -‬

206
00:17:13,360 --> 00:17:17,160
‫- בניין פסיכולוגיה -‬

207
00:17:17,240 --> 00:17:19,920
‫טוב, תודה לכולכם שבאתם היום.‬

208
00:17:20,000 --> 00:17:26,200
‫בשיעור היום נעסוק בסקירה קצרה של עונש מוות‬

209
00:17:26,280 --> 00:17:29,000
‫ובתפקיד שממלאות ראיות לבריאות הנפש‬

210
00:17:29,080 --> 00:17:30,840
‫במקרים כאלה.‬

211
00:17:30,920 --> 00:17:34,800
‫- במדינת טקסס, נשקל מתן עונש מוות‬
‫בכל מקרי הרצח מדרגה ראשונה -‬

212
00:17:34,880 --> 00:17:39,760
‫...והן קשורות לראיות מקלות‬
‫שהמושבעים עשויים לשקול‬

213
00:17:39,840 --> 00:17:43,880
‫כדי לקבוע שאדם אינו ראוי לעונש מוות.‬

214
00:17:45,480 --> 00:17:47,680
‫שמי ג'ון אידנס.‬

215
00:17:47,760 --> 00:17:50,560
‫אני פסיכולוג משפטי בהכשרתי,‬

216
00:17:50,640 --> 00:17:53,840
‫ואני מרצה באוניברסיטת טקסס A&M,‬

217
00:17:54,320 --> 00:17:58,640
‫שבה אני חוקר ומייעץ בתיקי רצח מדרגה ראשונה‬

218
00:17:58,720 --> 00:18:00,920
‫במשך כ-20 השנים האחרונות.‬

219
00:18:01,480 --> 00:18:04,600
‫מדובר במישהו שכבר נידון ‬

220
00:18:05,160 --> 00:18:08,680
‫למוות או למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.‬

221
00:18:08,760 --> 00:18:11,480
‫- עורכי הדין של מדיסון הגישו ראיות מקלות -‬

222
00:18:11,560 --> 00:18:14,160
‫- כדי לטעון שאינו ראוי לגזר דין מוות -‬

223
00:18:14,240 --> 00:18:19,440
‫- הן הכילו מידע אודות ‬
‫עברו הבעייתי של מדיסון -‬

224
00:18:19,960 --> 00:18:21,680
‫- מקצועני משפט ובריאות הנפש -‬

225
00:18:21,760 --> 00:18:24,160
‫אז במקרה של רצח מדרגה ראשונה כמו זה,‬

226
00:18:24,240 --> 00:18:27,600
‫תפקיד ההגנה נוטה להתמקד בדרך כלל‬

227
00:18:27,680 --> 00:18:30,680
‫בגורמים פסיכולוגיים, אם הם קיימים,‬

228
00:18:30,760 --> 00:18:34,160
‫שמציגים את הנאשם באור חיובי יותר.‬

229
00:18:34,920 --> 00:18:39,120
‫הכוונה אינה לשחרר אדם לחופשי,‬
‫או לומר שהוא חף מפשע או אינו ראוי לעונש...‬

230
00:18:39,200 --> 00:18:41,440
‫- ג'ון אידנס ‬
‫פרופסור ויועץ פסיכולוגי -‬

231
00:18:41,520 --> 00:18:45,680
‫אלא לטעון שלפי חוקי גזר הדין ‬
‫של מדינת טקסס, לא מגיע להם למות.‬

232
00:18:45,760 --> 00:18:47,560
‫- הראיה מרכזית מטעם ההגנה -‬

233
00:18:47,640 --> 00:18:51,200
‫- הייתה דוח מאת‬
‫הפסיכולוג ד"ר ונדל דיקרסון -‬

234
00:18:51,280 --> 00:18:54,280
‫- שביצע הערכה פסיכולוגית‬
‫למדיסון לפני מתן גזר הדין -‬

235
00:18:54,360 --> 00:18:59,760
‫- ומצא כי הוא סובל‬
‫מכמה בעיות נפשיות חמורות -‬

236
00:19:00,320 --> 00:19:01,560
‫- חוק ובריאות הנפש -‬

237
00:19:01,640 --> 00:19:07,080
‫ד"ר דיקרסון אמר בעיקרון‬
‫שדריל סובל מהפרעת זהות דיסוציאטיבית.‬

238
00:19:07,160 --> 00:19:11,520
‫- ... הוא סובל מחוסר יכולות סוציאליות... -‬

239
00:19:11,600 --> 00:19:13,680
‫בעיקרון, התסמין העיקרי...‬

240
00:19:13,760 --> 00:19:15,600
‫- כלומר, הפרעת אישיות חברתית… -‬

241
00:19:15,680 --> 00:19:19,640
‫היא נוכחות של לפחות ‬
‫שתי אישיויות נפרדות בתוך אותו אדם,‬

242
00:19:19,720 --> 00:19:23,160
‫שלרוב עשויות לפעול…‬

243
00:19:23,240 --> 00:19:25,800
‫בנפרד לחלוטין זו מזו.‬

244
00:19:26,400 --> 00:19:29,600
‫מבחינה היסטורית,‬
‫נהגו לכנות זאת כ"פיצול אישיות".‬

245
00:19:29,680 --> 00:19:32,240
‫- חלק אחד בו אינו מודע למעשי חלק אחר... -‬

246
00:19:32,320 --> 00:19:36,400
‫- מתקשה להבין את הקשר ‬
‫בין מה שהוא מרגיש לבין מה שהוא עושה… -‬

247
00:19:36,480 --> 00:19:38,760
‫לפי ההערכה של ד"ר דיקרסון,‬

248
00:19:39,640 --> 00:19:42,280
‫האישיות של דריל מקוטעת‬

249
00:19:42,360 --> 00:19:48,240
‫לחלקים שונים, והיכולת שלו‬
‫לשלוט בהתנהגותו לקויה באופן ברור.‬

250
00:19:52,000 --> 00:19:56,040
‫- ד"ר ג'ון אידנס -‬

251
00:20:03,360 --> 00:20:04,320
‫- מדיסון MP3 -‬

252
00:20:04,400 --> 00:20:05,800
‫הייתי בערך בן 14.‬

253
00:20:07,600 --> 00:20:08,760
‫הייתי בכיתה.‬

254
00:20:09,760 --> 00:20:11,840
‫כולם בכיתה נעצו בי מבטים.‬

255
00:20:12,360 --> 00:20:13,640
‫אז המורה אמרה,‬

256
00:20:14,160 --> 00:20:16,080
‫"עם מי אתה מדבר?" אמרתי...‬

257
00:20:16,840 --> 00:20:19,080
‫"מה זאת אומרת? לא דיברתי עם אף אחד."‬

258
00:20:19,160 --> 00:20:22,040
‫כולם בכיתה הסתכלו עליי, אני דיברתי...‬

259
00:20:22,120 --> 00:20:24,680
‫אבל לא הייתי מודע לכך שאני...‬

260
00:20:24,760 --> 00:20:25,600
‫מדבר.‬

261
00:20:26,080 --> 00:20:27,280
‫לא ידעתי שאני מדבר.‬

262
00:20:29,080 --> 00:20:31,880
‫ולכן אני יודע שזאת אישיות אחרת,‬
‫זה חייב להיות.‬

263
00:20:32,440 --> 00:20:34,720
‫היא פשוט צצה פתאום.‬

264
00:20:39,400 --> 00:20:45,760
‫הוא מתאר תסמינים‬
‫שקשורים לדיסוציאציה ולדה-פרסונליזציה.‬

265
00:20:45,840 --> 00:20:52,720
‫העובדה שהוא מדבר לעצמו‬
‫ושהוא לא מודע לכך היא קצת יוצאת דופן.‬

266
00:20:52,800 --> 00:20:57,040
‫זה בהחלט מעיד על מישהו שמנותק‬

267
00:20:57,120 --> 00:20:59,680
‫או מקוטע מחלקים מעצמו.‬

268
00:21:01,760 --> 00:21:04,000
‫אני לא יודע למה הרגתי את מיס ג'וליבט.‬

269
00:21:05,320 --> 00:21:06,240
‫באמת שלא.‬

270
00:21:08,400 --> 00:21:09,840
‫זה כמו זעם.‬

271
00:21:12,200 --> 00:21:14,560
‫התקף זעם שמגיע משום מקום.‬

272
00:21:15,480 --> 00:21:18,600
‫היא מעולם לא עשתה לי שום דבר. אבל...‬

273
00:21:19,600 --> 00:21:21,040
‫למה לקחתי את חייה?‬

274
00:21:27,080 --> 00:21:31,440
‫השאלה היא, האם דריל מספיק אשם‬
‫מבחינה מוסרית ולכן מגיע לו עונש מוות.‬

275
00:21:32,000 --> 00:21:35,760
‫אם אני מתייחס למסקנות‬

276
00:21:35,840 --> 00:21:40,520
‫ולאופן שבו ד"ר דיקרסון‬
‫מתאר את מצבו הנפשי של דריל,‬

277
00:21:40,600 --> 00:21:46,280
‫אז בעיניי זה נראה כמו גורם מקל בעל משקל רב‬

278
00:21:46,360 --> 00:21:48,200
‫שמושבעים צריכים לקחת בחשבון.‬

279
00:21:50,200 --> 00:21:54,120
‫הייתי מתקשה מאוד להגיע במקרה הזה למסקנה‬

280
00:21:54,200 --> 00:21:56,880
‫שמדובר במישהו שראוי לקבל עונש מוות.‬

281
00:21:59,880 --> 00:22:03,080
‫אם הייתי יכול לנופף בשרביט קסמים ‬
‫ולשים את דריל במקום‬

282
00:22:03,160 --> 00:22:06,560
‫שיהיה, לדעתי, ‬
‫המקום המתאים ביותר למישהו כמותו,‬

283
00:22:06,640 --> 00:22:09,560
‫זה יהיה בבית חולים פסיכיאטרי משפטי,‬

284
00:22:09,640 --> 00:22:12,000
‫יותר מאשר במערכת כלא.‬

285
00:22:12,480 --> 00:22:14,280
‫אבל אין לי שרביט קסמים.‬

286
00:22:19,200 --> 00:22:23,040
‫- לאחר ששמעו את הנסיבות המקלות,‬
‫חבר המושבעים היה צריך גם להחליט -‬

287
00:22:23,120 --> 00:22:26,720
‫- אם מדיסון מהווה סכנה מתמשכת לחברה -‬

288
00:22:33,760 --> 00:22:38,160
‫- דאלאס, טקסס -‬

289
00:22:46,880 --> 00:22:51,920
‫חוק הרצח מדרגה ראשונה במדינת טקסס,‬
‫הוא כמעט יוצא דופן בארצות הברית,‬

290
00:22:52,000 --> 00:22:55,920
‫והמושבעים צריכים לענות ‬
‫על שתי שאלות מסוימות.‬

291
00:22:57,000 --> 00:23:01,200
‫אחת היא, "האם המעשה שביצע הנאשם..."‬

292
00:23:01,280 --> 00:23:04,960
‫"האם הוא נעשה בכוונה תחילה?‬
‫האם הוא גרם למותו של אדם?"‬

293
00:23:06,280 --> 00:23:09,840
‫בשלב הבא, המושבעים צריכים להחליט פה אחד‬

294
00:23:09,920 --> 00:23:15,120
‫שהנאשם ימשיך להוות איום מתמשך על החברה.‬

295
00:23:15,200 --> 00:23:18,480
‫אם הם מסכימים על השאלה הראשונה‬
‫ועל השאלה השנייה המיוחדת,‬

296
00:23:18,560 --> 00:23:20,880
‫על הנאשם נגזר עונש מוות באופן אוטומטי.‬

297
00:23:23,480 --> 00:23:28,840
‫זה כאילו מסתכם בהטלת מטבע.‬
‫הכרעה בין חיים או מוות. זהו זה.‬

298
00:23:28,920 --> 00:23:33,520
‫- קפטן -‬

299
00:23:33,600 --> 00:23:35,760
‫שמי ג'יימס דבליו מארקוורט‬

300
00:23:35,840 --> 00:23:39,000
‫ואני סוציולוג וקרימינולוג בהכשרתי.‬

301
00:23:39,880 --> 00:23:43,120
‫ואני העדתי בתיק של דריל מדיסון‬

302
00:23:43,200 --> 00:23:46,760
‫כמומחה בתחום המסוים של מסוכנות עתידית.‬

303
00:23:47,480 --> 00:23:50,960
‫- סמל ג'ים מארקוורט‬
‫בהצלחה מחבריך בכלא איסטהאם סטייט פארמס -‬

304
00:23:51,040 --> 00:23:54,760
‫ראשית, דריל היה אחראי לחלוטין לרצח הזה.‬
‫אין ספק בכך.‬

305
00:23:54,840 --> 00:23:56,600
‫- כלא מדינת מיסיסיפי‬
‫תג מבקר -‬

306
00:23:56,680 --> 00:23:57,520
‫אבל...‬

307
00:23:57,600 --> 00:24:00,520
‫האם יש נסיבות מקלות ‬
‫במקרה הזה מבחינת העונש?‬

308
00:24:00,600 --> 00:24:02,320
‫- ג'יימס מארקוורט‬
‫קרימינולוג -‬

309
00:24:02,400 --> 00:24:05,120
‫אני מאמין לגמרי שכן.‬

310
00:24:05,200 --> 00:24:07,200
‫- התא הפנוי הראשון -‬

311
00:24:07,280 --> 00:24:10,280
‫דריל גדל במשפחה אפרו-אמריקאית ענייה.‬

312
00:24:10,760 --> 00:24:12,520
‫אביו היה פוגעני מאוד...‬

313
00:24:12,600 --> 00:24:14,040
‫- הפיכת ילדים לקורבנות -‬

314
00:24:14,120 --> 00:24:17,320
‫והיו לו עוד שלושה אחים, ‬
‫כלומר, הם היו ארבעה ילדים‬

315
00:24:17,400 --> 00:24:19,360
‫וכולם קיבלו יחס נורא.‬

316
00:24:19,440 --> 00:24:22,520
‫ואני סבור שכמה מהם מתו בגיל צעיר.‬

317
00:24:23,560 --> 00:24:27,960
‫הוא מעולם לא עבר תהליך חיברות‬
‫ולא למד איך להיות בן אדם.‬

318
00:24:28,040 --> 00:24:31,640
‫לכן הוא התקשה להסתגל ‬
‫אפילו רק לחיי היומיום,‬

319
00:24:31,720 --> 00:24:36,440
‫ומשום כך, הילד הזה היה מועד ל... ‬
‫לא היה לו סיכוי.‬

320
00:24:36,520 --> 00:24:37,960
‫שום סיכוי שבעולם.‬

321
00:24:45,280 --> 00:24:50,400
‫כשבוחנים את הנסיבות ‬
‫ששררו ביוסטון בתקופה שבה בוצע הפשע,‬

322
00:24:51,120 --> 00:24:53,960
‫העיר הייתה מוצפת בקוקאין.‬

323
00:24:55,920 --> 00:24:59,480
‫וניתן היה לראות‬
‫מגפה של פשיעה אלימה בעיר עצמה.‬

324
00:25:00,880 --> 00:25:02,720
‫אני זוכר שצפיתי בחדשות.‬

325
00:25:02,800 --> 00:25:06,200
‫בכל ערב דווחו על מקרה רצח נוסף...‬

326
00:25:06,280 --> 00:25:08,640
‫הם התרחשו על בסיס יומיומי.‬

327
00:25:10,280 --> 00:25:14,600
‫זה היה כמו כדור שלג‬
‫או רכבת שדוהרת במדרון בלי נהג.‬

328
00:25:14,680 --> 00:25:16,680
‫והוא נשאב לתוך כל זה.‬

329
00:25:20,480 --> 00:25:23,160
‫אם אני הייתי בחבר המושבעים ששפט אותו אז,‬

330
00:25:23,240 --> 00:25:26,480
‫כשברקע כל מקרי הרצח האחרים שמתרחשים בעיר,‬

331
00:25:26,560 --> 00:25:30,320
‫הייתי בוודאי חושב, ‬
‫"אני לא אעשה לך שום הנחות".‬

332
00:25:37,560 --> 00:25:40,720
‫- על אף שמיעת הנסיבות המקלות,‬
‫ב-23 ביוני 1989, -‬

333
00:25:40,800 --> 00:25:46,520
‫- גזר חבר המושבעים ‬
‫על דריל מדיסון עונש מוות -‬

334
00:25:56,600 --> 00:25:58,080
‫תאמינו או לא,‬

335
00:25:58,160 --> 00:26:01,560
‫לא הייתה לי שום תחושה ‬
‫כשגזרו עליי עונש מוות.‬

336
00:26:03,040 --> 00:26:06,400
‫לא ידעתי מה להרגיש. לא הרגשתי כלום.‬

337
00:26:06,480 --> 00:26:08,120
‫אני לא יודע למה זה ככה.‬

338
00:26:08,640 --> 00:26:11,320
‫כשאימא שלי מתה, ‬
‫כשהאחים שלי מתו, כשאחיותיי...‬

339
00:26:11,920 --> 00:26:13,880
‫מעולם לא הזלתי דמעה על אף אחד.‬

340
00:26:17,000 --> 00:26:18,960
‫אני לא יודע איך זה מרגיש להיות...‬

341
00:26:19,800 --> 00:26:21,240
‫נאהב על ידי אנשים.‬

342
00:26:21,880 --> 00:26:24,360
‫אני לא יודע. אני לא יודע מה זה.‬

343
00:26:25,680 --> 00:26:27,480
‫ולא הייתי יכול לומר לכם מה זה.‬

344
00:26:37,600 --> 00:26:39,760
‫- ג'יימס דבליו. מארקוורט -‬

345
00:26:39,840 --> 00:26:42,080
‫כל הסיכויים חברו נגד הבחור הזה‬

346
00:26:42,160 --> 00:26:45,920
‫כמעט מהרגע שבו הוא נולד‬
‫כי היו לו בעיות בבית הספר,‬

347
00:26:46,000 --> 00:26:46,960
‫בעיות בבית.‬

348
00:26:47,960 --> 00:26:51,320
‫כשאדם סובל מהתמכרות ומדברים כאלה, ‬
‫הוא נעשה פרנואיד.‬

349
00:26:51,400 --> 00:26:55,400
‫ואנשים עם התמכרות כזאת לקוקאין‬
‫עוסקים בהתנהגות מסוכנת.‬

350
00:26:56,040 --> 00:27:02,080
‫וזה השמיד בנפשו כל סוג של בלם או מעצור.‬

351
00:27:02,160 --> 00:27:06,000
‫הוא ראה אותה כמטרה וצד אותה.‬
‫הוא אפילו לא חשב על זה.‬

352
00:27:06,080 --> 00:27:08,080
‫הוא קיבל באופן אימפולסיבי...‬

353
00:27:09,200 --> 00:27:10,840
‫החלטה אימפולסיבית לעשות זאת‬

354
00:27:10,920 --> 00:27:14,120
‫בלי לחשוב על אף אחת מההשלכות שיתלוו לכך.‬

355
00:27:15,800 --> 00:27:18,560
‫הוא לא פושע אלים מקצועי.‬

356
00:27:18,640 --> 00:27:22,520
‫הוא לא מאורגן,‬
‫ומחר זה יכול להיות גם גניבה מחנות.‬

357
00:27:23,080 --> 00:27:26,840
‫אין לו נטיות אלימות כאלה‬

358
00:27:26,920 --> 00:27:29,160
‫שבגללן הוא יכול להיחשב כאיום עתידי.‬

359
00:27:29,240 --> 00:27:30,920
‫- פרס ברוס סמית' -‬

360
00:27:31,000 --> 00:27:34,480
‫אני מבין, הוא ביצע פשע נורא, ‬
‫אני מבין את זה.‬

361
00:27:34,560 --> 00:27:39,120
‫אבל עונש המוות לא היה‬
‫גזר דין הולם במקרה הזה.‬

362
00:27:39,200 --> 00:27:41,040
‫אני לא חושב שהוא היה הולם.‬

363
00:27:49,040 --> 00:27:54,160
‫- ברוכים הבאים לקייטי -‬

364
00:27:54,240 --> 00:27:57,760
‫- ברוכים הבאים לגרינגו'ס טקס-מקס המופלא -‬

365
00:28:03,400 --> 00:28:04,760
‫כשוטרת חוקרת,‬

366
00:28:05,480 --> 00:28:08,080
‫יש לי ביטחון מוחלט במערכת המשפט שלנו.‬

367
00:28:10,080 --> 00:28:12,880
‫אנחנו מבצעים ‬
‫את החקירות שלנו כמיטב יכולתנו.‬

368
00:28:12,960 --> 00:28:15,680
‫התובעים אמונים על ההליך המשפטי‬

369
00:28:15,760 --> 00:28:18,840
‫וכל הראיות מוצגות בפני חבר מושבעים.‬

370
00:28:20,440 --> 00:28:24,000
‫המושבעים מקשיבים לשני הצדדים‬
‫ולכל מה שמוצג בפניהם,‬

371
00:28:24,080 --> 00:28:25,480
‫והם מקבלים את ההחלטה.‬

372
00:28:25,560 --> 00:28:28,560
‫לא הייתה להם שום בעיה בכלל לקבוע שהוא אשם‬

373
00:28:28,640 --> 00:28:30,240
‫ולגזור עליו עונש מוות.‬

374
00:28:31,240 --> 00:28:35,400
‫- מריסקו -‬

375
00:28:36,640 --> 00:28:42,760
‫- לביולה ג'וליבט ‬
‫אין קרובי משפחה חיים מדרגה ראשונה -‬

376
00:28:49,320 --> 00:28:52,800
‫אני עדיין יכולה לראות בדמיוני‬
‫את מיס ג'וליבט שוכבת על הרצפה‬

377
00:28:52,880 --> 00:28:54,520
‫במצב שבו היא הייתה.‬

378
00:28:55,160 --> 00:28:59,360
‫וזה מה שעוזר לי לשבת פה ולדבר בשמה.‬

379
00:28:59,960 --> 00:29:03,960
‫באותו רגע, אנחנו היינו האנשים היחידים שם‬
‫שייצגו את מיס ג'וליבט.‬

380
00:29:07,080 --> 00:29:10,320
‫אני יודעת איך נראו‬
‫הרגעים האחרונים של חייה בעולם הזה,‬

381
00:29:11,040 --> 00:29:13,520
‫ואני לא רוצה שהחלק הזה יישכח.‬

382
00:29:27,280 --> 00:29:32,200
‫- פורמיה, איטליה -‬

383
00:29:33,120 --> 00:29:35,120
‫- כרטיסים -‬

384
00:29:38,560 --> 00:29:41,360
‫הייתי עדה לשתי הוצאות להורג.‬

385
00:29:42,680 --> 00:29:47,840
‫הייתי האישה האיטלקייה הראשונה ‬
‫שהייתה עדה להוצאה להורג באמריקה.‬

386
00:29:49,960 --> 00:29:52,680
‫וזה היה קשה מאוד,‬

387
00:29:52,760 --> 00:29:55,680
‫כי אפשר לצפות,‬

388
00:29:56,240 --> 00:30:00,040
‫אבל אי אפשר לעשות דבר למען האדם שמת.‬

389
00:30:01,800 --> 00:30:03,240
‫זו חוויה‬

390
00:30:03,320 --> 00:30:09,280
‫שתיחקק בתודעתכם ובליבכם למשך שארית חייכם.‬

391
00:30:14,120 --> 00:30:15,480
‫שמי מיקלה מנצ'יני,‬

392
00:30:15,560 --> 00:30:20,040
‫אני סגנית נשיא הקואליציה האיטלקית ‬
‫לביטול עונש המוות.‬

393
00:30:24,800 --> 00:30:29,920
‫כקואליציה איטלקית, ‬
‫אנחנו מנסים לעזור לאסירים רבים,‬

394
00:30:30,000 --> 00:30:32,640
‫במיוחד בארצות הברית,‬

395
00:30:32,720 --> 00:30:36,520
‫כי זאת הדמוקרטיה האחרונה ‬
‫שמשתמשת בעונש מוות.‬

396
00:30:36,600 --> 00:30:38,440
‫- מיקלה מנצ'יני ‬
‫חברה של דריל -‬

397
00:30:40,200 --> 00:30:43,160
‫מטרתנו היא ללכת לשם‬

398
00:30:43,240 --> 00:30:46,840
‫כדי לעזור להם להבין שאולי,‬

399
00:30:47,360 --> 00:30:50,000
‫זה אינו הפתרון הנכון.‬

400
00:30:51,280 --> 00:30:53,000
‫אנחנו אזרחי העולם.‬

401
00:30:54,600 --> 00:30:56,600
‫אנחנו חייבים להיות מודאגים‬

402
00:30:57,480 --> 00:31:00,560
‫ביחס למה שקורה במדינה אחרת.‬

403
00:31:02,480 --> 00:31:04,520
‫- במשך 30 השנים האחרונות, -‬

404
00:31:04,600 --> 00:31:07,560
‫- מיקלה סייעה לנידונים למוות רבים -‬

405
00:31:07,640 --> 00:31:12,480
‫- כששמע על פעילותה של מיקלה,‬
‫מדיסון כתב לה -‬

406
00:31:14,880 --> 00:31:18,280
‫הפעם הראשונה שקיבלתי מכתב מדריל מדיסון,‬

407
00:31:18,360 --> 00:31:22,360
‫הייתה ב-1995.‬

408
00:31:23,360 --> 00:31:25,880
‫התחלתי לכתוב לו בחזרה.‬

409
00:31:26,480 --> 00:31:28,920
‫ולאחר מכן, המשכנו להתכתב.‬

410
00:31:29,800 --> 00:31:32,760
‫וב-1996,‬

411
00:31:33,600 --> 00:31:36,000
‫נסעתי לבקר אותו בפעם הראשונה.‬

412
00:31:38,680 --> 00:31:44,000
‫ומאז הוא הפך לחלק מהמשפחה שלי.‬

413
00:31:47,880 --> 00:31:50,240
‫מה ששכנע אותי‬

414
00:31:50,320 --> 00:31:53,920
‫לעזור לו היה‬

415
00:31:54,000 --> 00:31:58,280
‫העובדה שדריל היה כל כך בודד,‬

416
00:31:58,840 --> 00:32:02,840
‫ושאף אחד לא טיפל בו, באמת.‬

417
00:32:05,080 --> 00:32:11,240
‫הפעם היחידה שלא יכולתי ‬
‫להביט לדריל בעיניים...‬

418
00:32:12,520 --> 00:32:19,520
‫הייתה ביום לאחר שראיתי ‬
‫את הצילום של האישה שמתה.‬

419
00:32:21,280 --> 00:32:25,160
‫אם מישהו היה הורג את סבתא שלי,‬

420
00:32:28,200 --> 00:32:32,920
‫הייתי רוצה שהאיש הזה ‬
‫ישב בכלא בגלל מה שהוא עשה.‬

421
00:32:34,360 --> 00:32:37,200
‫אבל במהלך הביקור,‬

422
00:32:38,760 --> 00:32:41,600
‫באמצעות שיחה והקשבה‬

423
00:32:41,680 --> 00:32:43,800
‫למה שהוא אמר,‬

424
00:32:44,560 --> 00:32:47,720
‫הבנתי, באותו זמן,‬

425
00:32:47,800 --> 00:32:50,560
‫שמי שנמצא מולי‬

426
00:32:50,640 --> 00:32:55,320
‫הוא כבר לא האדם שביצע את הפשע הזה.‬

427
00:32:55,880 --> 00:32:57,560
‫הוא היה חברי דריל.‬

428
00:33:00,840 --> 00:33:04,640
‫- ב-2001, לאחר חמש שנות חברות, -‬

429
00:33:04,720 --> 00:33:08,480
‫- נודע למיקלה‬
‫שעומדים להוציא את מדיסון להורג בעוד חודש -‬

430
00:33:11,000 --> 00:33:14,720
‫מטרתי הייתה להציל את חייו.‬

431
00:33:16,680 --> 00:33:18,000
‫לא היה לי אכפת איך.‬

432
00:33:20,600 --> 00:33:23,920
‫שלושה שבועות לפני תאריך הוצאתו להורג,‬

433
00:33:24,760 --> 00:33:29,640
‫ניסינו לפעול במהירות ולמצוא עורך דין טוב,‬

434
00:33:29,720 --> 00:33:31,720
‫מישהו שיכול לעזור לו,‬

435
00:33:32,440 --> 00:33:34,120
‫באופן מעשי.‬

436
00:33:35,080 --> 00:33:39,480
‫והיה לנו מזל גדול ‬
‫כי מצאנו את "מאייר אנד בראון",‬

437
00:33:39,560 --> 00:33:44,240
‫שהציעו לעזור לנו בחינם.‬

438
00:33:44,320 --> 00:33:45,800
‫- מאייר, בראון אנד פלאט -‬

439
00:33:45,880 --> 00:33:50,800
‫כשהם קיבלו את כל המסמכים, הם הבינו מיד‬

440
00:33:50,880 --> 00:33:56,080
‫שהם כנראה יכולים ‬
‫לעשות משהו מועיל למען דריל.‬

441
00:33:56,960 --> 00:34:00,360
‫- עורכי הדין החדשים של מדיסון ‬
‫טענו בהצלחה -‬

442
00:34:00,440 --> 00:34:04,000
‫- שהנסיבות המקלות בעניינו‬
‫לא נלקחו בחשבון כראוי במשפט -‬

443
00:34:13,560 --> 00:34:17,320
‫- למדיסון הוצעה בחירה ‬
‫בין משפט שבו ייקבע מחדש גזר דינו -‬

444
00:34:17,400 --> 00:34:22,400
‫- ובין האפשרות לחיות את שארית חייו בכלא -‬

445
00:34:25,480 --> 00:34:27,160
‫דריל פחד מאוד.‬

446
00:34:30,680 --> 00:34:34,800
‫וכשמישהו פוחד,‬

447
00:34:35,400 --> 00:34:37,680
‫זה קשה מאוד...‬

448
00:34:38,920 --> 00:34:44,160
‫לחשוב, לבחור ולהחליט משהו.‬

449
00:34:45,160 --> 00:34:49,360
‫אבל, כמובן, הסיכון היה שחבר מושבעים אחר‬

450
00:34:49,440 --> 00:34:52,760
‫יאשר את גזר דין המוות.‬

451
00:34:56,000 --> 00:34:58,120
‫הוא לא רצה לחזור למשפט.‬

452
00:34:58,920 --> 00:35:02,960
‫ולכן, לאחר מחשבה רבה,‬

453
00:35:03,640 --> 00:35:09,440
‫הוא הסכים להישאר בכלא לכל חייו.‬

454
00:35:12,960 --> 00:35:15,960
‫- ב-2009, לאחר עשרים שנה כנידון למוות, -‬

455
00:35:16,040 --> 00:35:21,280
‫- נידון דריל מדיסון מחדש ‬
‫למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה -‬

456
00:35:43,600 --> 00:35:46,840
‫אני מופתעת לגלות שעונשו בוטל.‬

457
00:35:48,240 --> 00:35:49,360
‫אני מאוכזבת,‬

458
00:35:50,000 --> 00:35:53,560
‫כי אני חושבת שהטיעונים שלנו ‬
‫היו חזקים מאוד במקרה הזה.‬

459
00:36:08,720 --> 00:36:10,880
‫כאדם שפוי, לא הייתי עושה את זה.‬

460
00:36:11,640 --> 00:36:12,480
‫מבינים?‬

461
00:36:14,240 --> 00:36:17,240
‫אני באמת חושב שיש עוד מישהו חוץ ממני.‬

462
00:36:17,320 --> 00:36:19,520
‫אולי כשאני עושה סמים,‬

463
00:36:19,600 --> 00:36:23,920
‫האישיות האחרת הזאת שלי‬

464
00:36:24,000 --> 00:36:25,080
‫נוהגת לצוץ.‬

465
00:36:26,880 --> 00:36:30,000
‫זה כאילו שאני שומע קול אחר שאומר,‬

466
00:36:30,840 --> 00:36:32,840
‫"כן, אתה עשית את זה." ‬

467
00:36:34,720 --> 00:36:36,760
‫ואני עונה, "לא, לא עשיתי את זה."‬

468
00:36:37,680 --> 00:36:40,400
‫זה כאילו שאני משחק באיזה משחק עם עצמי.‬

469
00:36:50,680 --> 00:36:55,680
‫דעתי האישית היא שדריל,‬
‫כמו גם אחרים שיושבים בכלא,‬

470
00:36:55,760 --> 00:36:58,560
‫ובמיוחד נידונים למוות,‬

471
00:36:58,640 --> 00:37:01,000
‫למדו מהמערכת‬

472
00:37:01,080 --> 00:37:02,720
‫מה שעליהם לומר.‬

473
00:37:05,880 --> 00:37:09,120
‫אני חושבת שזה מקובל בקרב אנשים שכלאנו‬

474
00:37:09,200 --> 00:37:11,160
‫לומר שזה היה מצבם הנפשי,‬

475
00:37:11,240 --> 00:37:12,760
‫או בגלל האופן שהם חונכו,‬

476
00:37:12,840 --> 00:37:15,240
‫או שהם סבלו מהתעללות כשהם היו ילדים,‬

477
00:37:15,320 --> 00:37:19,760
‫שהם היו מכורים לסמים‬
‫וכל מיני הצדקות שהם טוענים בהמשך,‬

478
00:37:19,840 --> 00:37:21,880
‫כדי להסביר את המעשים שהם עשו.‬

479
00:37:39,880 --> 00:37:45,080
‫הרגשות האישיים שלי על כך‬
‫שדריל אומר שהוא היה חולה נפש בזמנו‬

480
00:37:45,160 --> 00:37:47,640
‫ושהוא חושב שזה היה אדם אחר,‬

481
00:37:47,720 --> 00:37:52,480
‫אני חושבת שככה הוא בוודאי רואה זאת עכשיו,‬
‫לעומת האופן שבו הוא ראה זאת בזמנו.‬

482
00:37:53,600 --> 00:37:55,760
‫אולי הוא קצת יותר מתחרט עכשיו,‬

483
00:37:56,680 --> 00:37:59,280
‫אבל זה לא מחזיר את מיס ג'וליבט.‬

484
00:37:59,360 --> 00:38:01,760
‫זה לא מאפשר לה לחיות את שארית חייה.‬

485
00:38:01,840 --> 00:38:04,720
‫זה לא מבטל את הכאב ואת האכזריות‬

486
00:38:04,800 --> 00:38:06,920
‫שהיא סבלה מידיו,‬

487
00:38:07,440 --> 00:38:09,480
‫כאשר הוא ביצע את המעשה הזה.‬

488
00:38:13,280 --> 00:38:15,840
‫למיס ג'וליבט מגיע‬

489
00:38:16,680 --> 00:38:19,080
‫שהוא יקבל עונש מוות על מה שהוא עשה לה,‬

490
00:38:19,160 --> 00:38:22,520
‫כי זה הפשע שהוא ביצע כשהוא לקח את חייה.‬

491
00:38:24,680 --> 00:38:28,280
‫לדעתי, הוא לא ראוי ‬
‫למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.‬

492
00:38:46,440 --> 00:38:50,560
‫- לאחר הפסקה של 90 יום כנדרש על פי החוק,‬
‫אישר שירות בתי הסוהר של טקסס -‬

493
00:38:50,640 --> 00:38:53,360
‫- לערוך ריאיון שני עם דריל מדיסון -‬

494
00:38:55,280 --> 00:38:57,520
‫במהלך המשפט שלי, לאחר שעברו על הכול,‬

495
00:38:57,600 --> 00:38:59,880
‫לאחר שהקשבתי לכל העדויות,‬

496
00:38:59,960 --> 00:39:01,640
‫וכשאני מביט לאחור על חיי,‬

497
00:39:03,080 --> 00:39:04,400
‫ועל מה שעשיתי,‬

498
00:39:06,080 --> 00:39:09,120
‫באותה תקופה, כן, באמת הגיע לי עונש מוות.‬

499
00:39:10,280 --> 00:39:12,200
‫אי אפשר סתם לקחת חיים‬

500
00:39:12,680 --> 00:39:14,840
‫ממישהו שחי כל כך הרבה זמן.‬

501
00:39:15,560 --> 00:39:17,600
‫ומגיע לך להיענש על זה.‬

502
00:39:17,680 --> 00:39:21,560
‫הגיע לי עונש מוות על שעשיתי את מה שעשיתי.‬
‫כן, אני מבין.‬

503
00:39:22,480 --> 00:39:24,400
‫ככה החוק עובד, מה?‬

504
00:39:26,480 --> 00:39:29,840
‫אני אשב בכלא עד סוף חיי. ‬
‫לעולם לא אשתחרר שוב...‬

505
00:39:33,320 --> 00:39:34,160
‫אתם יודעים...‬

506
00:39:34,240 --> 00:39:35,840
‫אני לא מפלצת, נכון?‬

507
00:39:36,360 --> 00:39:37,920
‫אבל ביצעתי פשע,‬

508
00:39:38,560 --> 00:39:39,920
‫ואני משלם על זה.‬

509
00:39:45,600 --> 00:39:49,480
‫דריל יצא מהבית וחזר אליו‬
‫לפחות שלוש פעמים שידוע לי עליהן,‬

510
00:39:49,560 --> 00:39:54,560
‫ומכר את הפריטים לאחד מסוחרי הסמים כאן.‬

511
00:39:57,280 --> 00:40:00,440
‫לדעתי, דריל מדיסון ‬
‫הפגין התנהגות סדיסטית ביותר.‬

512
00:40:01,120 --> 00:40:02,800
‫הוא תכנן את זה בראשו,‬

513
00:40:02,880 --> 00:40:06,000
‫או שהוא תכנן את זה כשהוא היה בבית,‬
‫או גם וגם...‬

514
00:40:06,080 --> 00:40:07,520
‫אבל הוא לא מיהר.‬

515
00:40:11,960 --> 00:40:14,480
‫היא הבלשית שחקרה את התיק שלי, נכון?‬

516
00:40:15,360 --> 00:40:16,960
‫הם כל הזמן שאלו אותי שאלות,‬

517
00:40:18,240 --> 00:40:20,720
‫וסיפרתי להם בדיוק מה שעשיתי.‬

518
00:40:21,680 --> 00:40:23,000
‫לא שיקרתי בקשר לכלום.‬

519
00:40:23,960 --> 00:40:25,960
‫אני באמת לקחתי דברים מהבית.‬

520
00:40:26,040 --> 00:40:28,280
‫לא תכננתי לעשות את זה קודם,‬

521
00:40:29,000 --> 00:40:31,480
‫אבל כשנכנסתי לשם, ואחרי שהיא מתה,‬

522
00:40:31,560 --> 00:40:34,000
‫התחלתי לקחת דברים מהבית.‬

523
00:40:35,240 --> 00:40:37,360
‫אלה היו דברים שמכרתי בשביל קראק.‬

524
00:40:37,920 --> 00:40:41,280
‫חשבתי כמו נרקומן. הראש שלי לא היה צלול.‬

525
00:40:42,320 --> 00:40:44,400
‫הייתי נרקומן. רציתי סמים.‬

526
00:40:45,120 --> 00:40:46,400
‫זה מה שזה היה.‬

527
00:40:49,600 --> 00:40:52,640
‫לא תכננתי לרצוח את מיס ג'וליבט.‬

528
00:40:53,320 --> 00:40:58,000
‫זה קרה בזמן שהייתי שם, כן?‬
‫ זה פשוט... פתאום, פשוט...‬

529
00:40:58,840 --> 00:41:00,160
‫זה היה משהו אחר.‬

530
00:41:00,240 --> 00:41:01,760
‫ברגע שנכנסתי לשם,‬

531
00:41:01,840 --> 00:41:05,240
‫כל הלך הרוח שלי השתנה.‬

532
00:41:07,960 --> 00:41:10,640
‫אני לא רואה את עצמי כאדם מרושע, אבל...‬

533
00:41:11,680 --> 00:41:13,040
‫אנחנו חייבים לשלם את...‬

534
00:41:13,880 --> 00:41:17,040
‫חובנו לחברה בכל פעם שאנחנו עושים משהו רע.‬

535
00:41:19,640 --> 00:41:24,960
‫אולי זה לא מוצא חן בעיניי, אבל... ‬
‫אומרים, "הצעת את מיטתך, עכשיו תשכב בה".‬

536
00:41:29,600 --> 00:41:32,640
‫כשנולדתי, סבתא שלי נתנה לי את השם "באבא".‬

537
00:41:33,440 --> 00:41:35,800
‫ככה אני קורא לאישיות האחרת שלי.‬

538
00:41:38,880 --> 00:41:40,000
‫באבא הוא...‬

539
00:41:41,560 --> 00:41:44,280
‫לא הייתי בדיוק אומר ‬
‫שהוא האלטר אגו שלי, אבל...‬

540
00:41:46,280 --> 00:41:48,480
‫הוא סוג של טיפוס כמו ג'קיל והייד.‬

541
00:41:49,800 --> 00:41:52,960
‫אתם מבינים, הוא מכניס אותי לצרות.‬
‫אומר זאת ככה.‬

542
00:41:53,680 --> 00:41:54,520
‫הוא...‬

543
00:41:55,480 --> 00:41:58,440
‫זה יותר כאילו שאני שואל את עצמי שאלות, כן?‬

544
00:41:58,960 --> 00:42:02,120
‫אתם יודעים, "למה עשית את זה, לעזאזל?"‬

545
00:42:03,760 --> 00:42:07,000
‫אני קם באמצע הלילה והולך מצד לצד בתא.‬

546
00:42:07,960 --> 00:42:08,920
‫והוא אומר...‬

547
00:42:10,880 --> 00:42:11,880
‫"לא יכול לישון?"‬

548
00:42:13,160 --> 00:42:15,840
‫זה פשוט מטורף, בנאדם... אני לא יודע...‬

549
00:42:18,480 --> 00:42:21,160
‫אני מקווה שהוא לא יעשה משהו טיפשי מתישהו.‬

550
00:42:24,720 --> 00:42:27,200
‫זה לא מפחיד כי אני כאן בפנים, מה?‬

551
00:42:28,080 --> 00:42:29,840
‫אם הייתי בחוץ, זה היה אחרת.‬

552
00:43:01,280 --> 00:43:04,200
‫תרגום: שלמה ליברמן ‬