1
00:00:06,080 --> 00:00:09,000
‫- צולם במהלך מגפת הקורונה -‬

2
00:00:09,080 --> 00:00:11,960
‫- שירות בתי הסוהר של מדינת ניו יורק -‬

3
00:00:12,040 --> 00:00:14,960
‫- דרש שהאסירים ‬
‫יחבשו מסכות במהלך הריאיונות -‬

4
00:00:21,480 --> 00:00:24,200
‫כשאני מביט לאחור על החיים שחייתי...‬

5
00:00:27,200 --> 00:00:28,640
‫אלה לא היו חיים בכלל.‬

6
00:00:33,400 --> 00:00:34,760
‫מעולם לא הייתי אדם רע.‬

7
00:00:36,760 --> 00:00:39,720
‫אף פעם לא הבינו אותי כראוי,‬

8
00:00:41,000 --> 00:00:43,320
‫כי אני לא הבנתי את עצמי.‬

9
00:00:45,880 --> 00:00:48,680
‫- מאז שנת 2000, -‬

10
00:00:48,760 --> 00:00:54,040
‫- בוצעו יותר מ-300,000 מעשי רצח בארה"ב -‬

11
00:01:00,680 --> 00:01:04,000
‫פגעתי באנשים. פגעתי קשה באנשים.‬

12
00:01:05,920 --> 00:01:08,440
‫אבל מעולם לא הרגתי מישהו קודם לכן.‬

13
00:01:10,080 --> 00:01:14,040
‫זה משהו שאני צריך לחיות איתו בכל יום.‬

14
00:01:17,640 --> 00:01:21,800
‫- יותר מ-25 אחוז מאלה שהורשעו ברצח -‬

15
00:01:21,880 --> 00:01:26,080
‫- אובחנו כסובלים ממחלת נפש חמורה -‬

16
00:01:30,200 --> 00:01:33,000
‫נדרשו לי כמה שנים בכלא‬

17
00:01:35,680 --> 00:01:37,960
‫לקבל את העובדה שהרגתי מישהו.‬

18
00:01:44,840 --> 00:01:51,000
‫- זהו סיפורו של אסיר מס' 02B0916 -‬

19
00:01:52,320 --> 00:01:53,880
‫- סדרה של NETFLIX -‬

20
00:02:04,840 --> 00:02:08,840
‫- עלטה -‬

21
00:02:10,760 --> 00:02:16,440
‫- מתקן הכליאה אטיקה‬
‫ניו יורק -‬

22
00:02:28,760 --> 00:02:30,920
‫- באפריל 2002, -‬

23
00:02:31,000 --> 00:02:36,800
‫- הורשע ג'יימס ווקר ‬
‫ברצח מוכר החנות ג'יימס קורי -‬

24
00:02:37,840 --> 00:02:42,440
‫אף שאני נענש עכשיו,‬

25
00:02:43,080 --> 00:02:45,120
‫אני ממשיך להעניש את עצמי על מעשיי.‬

26
00:02:45,640 --> 00:02:50,720
‫האדם שיושב מולכם עכשיו...‬

27
00:02:53,360 --> 00:02:55,720
‫לא היה לוקח אחריות על שום דבר...‬

28
00:02:56,960 --> 00:02:57,800
‫באותו זמן.‬

29
00:02:59,880 --> 00:03:03,800
‫- ווקר מעולם לא הכחיש שביצע את הרצח -‬

30
00:03:03,880 --> 00:03:07,840
‫- אבל טוען שהוא אינו זוכר שעשה זאת -‬

31
00:03:08,680 --> 00:03:10,760
‫לא היה לי אכפת מאחריות.‬

32
00:03:12,440 --> 00:03:17,320
‫הדברים היחידים שעניינו אותי היו...‬
‫לאכול, לישון ולהתמסטל.‬

33
00:03:25,480 --> 00:03:28,840
‫נולדתי ב-1963 ברוצ'סטר, ניו יורק.‬

34
00:03:34,120 --> 00:03:36,360
‫זה היה מקום מאוד עירוני ולא קל.‬

35
00:03:39,800 --> 00:03:45,720
‫באותם זמנים, היה קשה מאוד ‬
‫להורים יחידים ולילדים באופן כללי.‬

36
00:03:50,040 --> 00:03:53,000
‫אני ואחיי ואחיותיי ‬
‫היינו קרובים מאוד זה לזה.‬

37
00:03:53,600 --> 00:03:57,520
‫אם מישהו מאיתנו נעדר, ‬
‫הרגשנו כאילו חסרה חתיכה בתצרף‬

38
00:03:57,600 --> 00:03:59,560
‫ושמשהו לא בסדר.‬

39
00:03:59,640 --> 00:04:05,120
‫והחתיכה שרוב הזמן הייתה חסרה בתצרף,‬
‫הייתה אני.‬

40
00:04:12,360 --> 00:04:18,040
‫- כבר מגיל צעיר, התקשה ווקר להשתלב בחברה -‬

41
00:04:20,280 --> 00:04:24,400
‫כשהתחלתי ללמוד בבית הספר, תמיד אמרו שם‬

42
00:04:24,480 --> 00:04:29,440
‫שאני תוקפני או שאני סובל מלקות למידה.‬

43
00:04:31,640 --> 00:04:33,240
‫לא הייתה לי בעיה ללמוד.‬

44
00:04:34,080 --> 00:04:36,080
‫אבל באמת הייתה לי לקות.‬

45
00:04:37,160 --> 00:04:42,600
‫- ווקר טוען שלתוקפנות שלו בילדותו‬
‫יש קשר לתקופות של אובדן זיכרון -‬

46
00:04:42,680 --> 00:04:47,840
‫- הוא מתייחס לתקריות האלה ‬
‫כאל ה"עלטות" שלו -‬

47
00:04:51,040 --> 00:04:53,640
‫כשהייתי בן שש, התחילו לתת לי תרופה‬

48
00:04:55,240 --> 00:05:00,760
‫כי עברתי תקרית שבה מורה‬
‫הורידה את המכנסיים שלי מול הכיתה ‬

49
00:05:00,840 --> 00:05:02,280
‫והכתה אותי עם סרגל.‬

50
00:05:03,120 --> 00:05:05,640
‫לסרגל הייתה לוחית פליז.‬

51
00:05:05,720 --> 00:05:08,240
‫הייתי ילד. בכיתי.‬

52
00:05:08,800 --> 00:05:13,120
‫והיא הכתה אותי כמה פעמים עם הסרגל,‬

53
00:05:13,200 --> 00:05:15,160
‫ושלחה אותי בחזרה לשולחן שלי.‬

54
00:05:16,160 --> 00:05:19,440
‫היא הסתובבה, הרמתי כיסא וזרקתי אותו עליה.‬

55
00:05:21,360 --> 00:05:23,040
‫ואז ברחתי מהכיתה.‬

56
00:05:24,680 --> 00:05:29,080
‫וזה היה מקרה העלטה הראשון שידוע לי עליו.‬

57
00:05:30,640 --> 00:05:35,160
‫כי כשאמא שלי שאלה אותי על זה, ‬
‫לא זכרתי את זה.‬

58
00:05:46,440 --> 00:05:50,800
‫כשהפסקתי לקחת את התרופה, חוויתי עלטות.‬

59
00:05:52,200 --> 00:05:55,240
‫הן ארכו בין שעתיים לשלושה שבועות.‬

60
00:05:59,160 --> 00:06:01,120
‫לא ידעתי במהלכן מה אני עושה.‬

61
00:06:01,200 --> 00:06:02,760
‫- רוצ'סטר זגגות רכב -‬

62
00:06:02,840 --> 00:06:05,600
‫אבל כולם מסביבי חשבו שאני מתנהג כרגיל.‬

63
00:06:08,160 --> 00:06:15,040
‫הייתי הרסני מאוד.‬
‫הייתי אלים מאוד... דפנסיבי מאוד.‬

64
00:06:18,560 --> 00:06:24,000
‫- מגיל 12, ברח ווקר בקביעות מהבית -‬

65
00:06:24,080 --> 00:06:30,640
‫- הוא נעצר שוב ושוב באשמת פשעים קטנים -‬

66
00:06:32,960 --> 00:06:35,480
‫- שחקו לוטו כאן -‬

67
00:06:35,560 --> 00:06:39,320
‫הייתי אומר שאת רוב חיי ביליתי ברחובות.‬

68
00:06:40,280 --> 00:06:41,840
‫הסתבכתי בהרבה צרות,‬

69
00:06:42,680 --> 00:06:46,640
‫פרצתי לבניינים,‬
‫עשיתי מה שהייתי צריך לעשות כדי לשרוד.‬

70
00:06:48,640 --> 00:06:53,720
‫בכל פעם שעצרו אותי או שנלקחתי למאסר,‬

71
00:06:54,760 --> 00:06:58,400
‫שלחו אותי למוסד לעבריינים צעירים.‬

72
00:07:01,440 --> 00:07:03,640
‫אני חושב שהייתי בכעשרה מוסדות כאלה.‬

73
00:07:04,760 --> 00:07:08,160
‫אלה היו מקומות שהיו אמורים לעזור לי, ‬

74
00:07:08,880 --> 00:07:11,360
‫אבל הם גרמו יותר נזק מאשר הביאו תועלת.‬

75
00:07:12,840 --> 00:07:17,400
‫וזה התפתח לכך שהפכתי לאסיר.‬

76
00:07:18,000 --> 00:07:24,080
‫- כאדם בוגר, התרבו מעשי הפשע של ווקר -‬

77
00:07:26,120 --> 00:07:29,520
‫מגיל 20 עד 30, ישבתי 7.5 שנים בכלא.‬

78
00:07:29,600 --> 00:07:32,400
‫- ניסיון פריצה ‬
‫18 חודשים עד 3 שנים -‬

79
00:07:32,480 --> 00:07:34,800
‫לרוב, אלה היו פשעים קטנים.‬

80
00:07:34,880 --> 00:07:36,440
‫- גניבה קטנה ‬
‫שנת מאסר -‬

81
00:07:37,920 --> 00:07:41,480
‫- עד אמצע שנות ה-30 לחייו,‬
‫הוא צבר תיק פלילי עשיר -‬

82
00:07:41,560 --> 00:07:44,320
‫- והיה מכור לסמים קשים -‬

83
00:07:47,200 --> 00:07:51,120
‫ההתמכרות שלי הייתה קשה מאוד.‬

84
00:07:54,040 --> 00:07:58,200
‫ניסיתי להשתלט על העלטות שלי‬
‫באמצעות אלכוהול וסמים.‬

85
00:08:00,680 --> 00:08:04,720
‫רגע אחד אתה חושב שאתה בשליטה,‬
‫ורגע לאחר מכן הם משתלטים עליך.‬

86
00:08:07,200 --> 00:08:10,680
‫פחדתי מעצמי, כי הרגשתי שמצבי מחמיר.‬

87
00:08:11,600 --> 00:08:13,760
‫העלטות נמשכו יותר ויותר זמן.‬

88
00:08:16,480 --> 00:08:18,080
‫ופשוט איבדתי שליטה.‬

89
00:08:28,400 --> 00:08:33,360
‫- שבת, 7 ביולי, 2001 -‬

90
00:08:33,440 --> 00:08:36,720
‫הייתי בן 37 בזמן שהפשע קרה.‬

91
00:08:38,360 --> 00:08:40,840
‫בדיוק סיימתי לעשן קראק.‬

92
00:08:44,000 --> 00:08:46,600
‫לא היה לי מושג מה אני עושה ולאן אני הולך.‬

93
00:08:48,800 --> 00:08:50,280
‫נכנסתי לחנות ספרים.‬

94
00:08:51,200 --> 00:08:56,960
‫- בשעה 00:35, ‬
‫נכנס ווקר לחנות הספרים "לאסטי לייף" -‬

95
00:08:57,040 --> 00:09:02,600
‫- לאסטי לייף‬
‫צעצועים לאוהבים -‬

96
00:09:02,680 --> 00:09:09,160
‫- בשעה 02:39 הוא שיסף את גרונו‬
‫של המוכר בחנות ג'יימס קורי -‬

97
00:09:19,840 --> 00:09:24,360
‫- קורי דימם למוות, ווקר נמלט מהמקום -‬

98
00:09:24,440 --> 00:09:30,160
‫- הוא נעצר חמישה ימים לאחר מכן -‬

99
00:09:30,240 --> 00:09:31,440
‫- ווקר, ג'יימס -‬

100
00:09:31,520 --> 00:09:33,840
‫אמרו לי שהרגתי מישהו.‬

101
00:09:35,200 --> 00:09:37,840
‫אמרו לי שמסרתי הודאה.‬

102
00:09:39,920 --> 00:09:41,320
‫זה נכון. הרגתי אותו.‬

103
00:09:44,240 --> 00:09:45,560
‫אני לא זוכר את זה.‬

104
00:09:54,640 --> 00:09:59,720
‫- ווקר הואשם ברצח מדרגה ראשונה, -‬

105
00:09:59,800 --> 00:10:04,520
‫- עבירה שהעונש עליה הוא מוות -‬

106
00:10:07,440 --> 00:10:09,440
‫- אוטובוס בית ספר -‬

107
00:10:14,720 --> 00:10:18,640
‫- רוצ'סטר, ניו יורק -‬

108
00:10:28,760 --> 00:10:33,680
‫העובדה שהוא היה יכול לקחת חיים, ‬
‫לא יכולתי להבין את זה.‬

109
00:10:38,640 --> 00:10:41,360
‫זה כאב לי כי הוא אחי.‬

110
00:10:44,840 --> 00:10:46,760
‫זה ממש שבר את ליבי.‬

111
00:10:51,720 --> 00:10:55,640
‫שמי טוני ווקר-קולמן ואני אחותו של ג'יימס.‬

112
00:11:06,640 --> 00:11:10,360
‫זו התמונה המשפחתית האמיתית היחידה ‬
‫שיש לנו עם ג'יימס.‬

113
00:11:10,440 --> 00:11:12,520
‫- טוני ווקר-קולמן ‬
‫אחותו של ג'יימס -‬

114
00:11:12,600 --> 00:11:15,760
‫אין לנו הרבה תמונות של ג'יימס.‬

115
00:11:18,640 --> 00:11:21,200
‫הוא היה אחינו הדובון השמנמן.‬

116
00:11:22,600 --> 00:11:25,080
‫הוא אהב לצחוק והכול.‬

117
00:11:26,440 --> 00:11:29,080
‫אמא שלי עשתה את המיטב ממה שהיה לה.‬

118
00:11:30,120 --> 00:11:33,840
‫ימים טובים היו מצוינים, ‬
‫אבל היו גם ימים אפלים.‬

119
00:11:35,960 --> 00:11:37,440
‫היא שתתה הרבה.‬

120
00:11:38,120 --> 00:11:43,000
‫לפעמים לא ידענו איזה מין אדם היא תהיה ‬
‫כשהיא תחזור הביתה.‬

121
00:11:45,120 --> 00:11:48,600
‫הוא היה זה שסבל מזה במיוחד.‬

122
00:11:49,560 --> 00:11:55,560
‫היא הכתה אותו עם כבל מאריך,‬
‫או עם כל דבר שהיה בהישג ידה.‬

123
00:11:56,600 --> 00:11:59,680
‫כשהיא הייתה תחת השפעה, אז...‬

124
00:12:01,560 --> 00:12:03,200
‫ואז הוא היה בורח מהבית.‬

125
00:12:06,880 --> 00:12:09,560
‫לפעמים הוא ברח למשך שבוע או שבועיים.‬

126
00:12:10,160 --> 00:12:13,160
‫לפעמים, במהלך הזמן הזה, הוא הסתבך בצרות.‬

127
00:12:15,680 --> 00:12:20,920
‫הוא הלך למוסדות לנערים, דברים כאלה,‬
‫עד שגמר בבית הכלא.‬

128
00:12:23,120 --> 00:12:25,040
‫הוא תמיד היה כלוא.‬

129
00:12:25,560 --> 00:12:28,920
‫אני לא זוכרת זמן...‬

130
00:12:30,720 --> 00:12:35,720
‫שבו הוא נשאר בבית ‬
‫למשך שנה שלמה מבלי לחזור לכלא.‬

131
00:12:40,280 --> 00:12:43,000
‫אני חושבת שנהגו לקרוא לזה:‬
‫"להכניס אותו למוסד".‬

132
00:13:10,480 --> 00:13:16,680
‫כילד, בכל פעם שעצרו אותי או שנלקחתי למאסר,‬

133
00:13:17,600 --> 00:13:21,080
‫שלחו אותי למוסד לעבריינים צעירים.‬

134
00:13:23,160 --> 00:13:25,760
‫בשנות ה-70, ובתחילת שנות ה-80,‬

135
00:13:26,960 --> 00:13:32,440
‫ניהלו את המוסדות האלה ‬
‫אסירים לשעבר ועברייני מין בילדים.‬

136
00:13:34,920 --> 00:13:38,600
‫היינו אמורים להיות מוגנים שם,‬
‫אבל הרגשנו ששולחים אותנו‬

137
00:13:39,240 --> 00:13:41,320
‫למשפחות שונות כדי להתעלל בנו.‬

138
00:13:47,800 --> 00:13:49,400
‫הפנמתי הרבה מזה,‬

139
00:13:51,160 --> 00:13:53,160
‫כי בהתחלה חשבתי שזאת אשמתי.‬

140
00:13:55,880 --> 00:14:00,560
‫חשבתי שהם עושים את זה ‬
‫בגלל סיבות רעות, דברים שעשיתי.‬

141
00:14:02,800 --> 00:14:06,400
‫ו... קודם אני קורס לתוך עצמי...‬

142
00:14:07,200 --> 00:14:08,280
‫ואז אני מתפוצץ...‬

143
00:14:10,840 --> 00:14:12,800
‫ואת השאר אני פשוט שוכח.‬

144
00:14:14,840 --> 00:14:16,600
‫זה הרגע שבו העלטות משתלטות.‬

145
00:14:17,480 --> 00:14:20,680
‫נדמה שזה פחות או יותר הדפוס שבו זה מתרחש.‬

146
00:14:22,400 --> 00:14:27,000
‫כאשר לא הצלחתי לפגוע מספיק בעצמי,‬

147
00:14:27,720 --> 00:14:29,480
‫הייתי פוגע במישהו אחר.‬

148
00:14:39,600 --> 00:14:43,880
‫זה היה חזק.‬

149
00:14:45,200 --> 00:14:48,800
‫ושמעתי כמה דברים שמעולם לא שמעתי קודם.‬

150
00:14:50,640 --> 00:14:54,360
‫והייתה בדבריו הרבה הבנה.‬

151
00:14:56,640 --> 00:14:58,640
‫אני יודעת שהוא עבר הרבה.‬

152
00:14:58,720 --> 00:15:02,840
‫ולכן זה רק בנוסף למה שהוא כבר עבר.‬

153
00:15:05,480 --> 00:15:07,240
‫אסור היה לו לעשות את מה שעשה.‬

154
00:15:09,200 --> 00:15:14,120
‫אבל מי הם האנשים האחראים ‬
‫שלא עשו את עבודתם?‬

155
00:15:15,120 --> 00:15:16,240
‫איש לא בא לעזרתו.‬

156
00:15:17,360 --> 00:15:21,520
‫במקום זאת, הם רק נתנו לזה להצטבר בתוכו,‬

157
00:15:21,600 --> 00:15:25,560
‫ופשוט חיכו שהוא ייצור את הפרק הבא בחייו,‬

158
00:15:26,480 --> 00:15:28,800
‫שהוביל אותו למקום שבו הוא נמצא עכשיו.‬

159
00:15:30,800 --> 00:15:33,920
‫ואני לא חושבת שהרבה אנשים מבחינים בזה.‬

160
00:15:36,120 --> 00:15:37,720
‫הם רואים פושע.‬

161
00:15:39,080 --> 00:15:40,120
‫ואנחנו רואים...‬

162
00:15:42,320 --> 00:15:44,680
‫אדם שגדל בזמנים קשים ‬

163
00:15:45,280 --> 00:15:49,320
‫ושהיה זקוק להרבה אהבה ותשומת לב.‬

164
00:15:51,840 --> 00:15:53,120
‫זה מה שאנחנו רואים.‬

165
00:16:12,520 --> 00:16:15,920
‫- בניין ביטחון הציבור העירוני -‬

166
00:16:16,000 --> 00:16:19,440
‫- לזכר שוטרי משטרת רוצ'סטר -‬

167
00:16:19,520 --> 00:16:23,000
‫- משטרת רוצ'סטר עצרה את ווקר -‬

168
00:16:23,080 --> 00:16:26,560
‫- ב-12 ביולי, 2001 -‬

169
00:16:28,960 --> 00:16:30,400
‫שמי ג'ו דומיניק.‬

170
00:16:31,040 --> 00:16:35,960
‫הייתי מעורב ב-200 עד 250‬
‫חקירות רצח במהלך הקריירה שלי.‬

171
00:16:37,600 --> 00:16:39,320
‫התיק הזה בעשירייה הראשונה.‬

172
00:16:40,120 --> 00:16:44,240
‫לא רק בגלל האלימות שהופגנה כאן,‬
‫אלא גם בשל מכלול הנסיבות המעורבות.‬

173
00:16:44,320 --> 00:16:46,160
‫- ג'ו דומיניק‬
‫חוקר רצח בגמלאות -‬

174
00:16:49,040 --> 00:16:51,720
‫אני יכול לספר לכם על הקורבן בתיק,‬

175
00:16:51,800 --> 00:16:54,800
‫מר קורי, שלא היה הרבה מידע עליו.‬

176
00:16:55,560 --> 00:16:57,680
‫הייתי מתאר אותו כמתבודד.‬

177
00:16:59,680 --> 00:17:02,120
‫לא הצלחנו ליצור קשר‬
‫עם אף אחד מבני משפחתו.‬

178
00:17:04,240 --> 00:17:07,320
‫רגעיו האחרונים היו בוודאי מחרידים מבחינתו.‬

179
00:17:08,560 --> 00:17:13,000
‫מישהו הגיח מאחוריו ולקח סכין יפנית,‬

180
00:17:13,080 --> 00:17:14,840
‫וחתך אותו מאוזן לאוזן.‬

181
00:17:18,480 --> 00:17:20,360
‫בשלב מסוים הוא דימם למוות.‬

182
00:17:20,440 --> 00:17:24,240
‫אני לא יכול לחשוב ‬
‫על מוות גרוע יותר מזה, בכנות.‬

183
00:17:32,960 --> 00:17:35,440
‫כשהבאנו את ג'יימס ווקר לחקירה,‬
‫ההתנהגות שלו‬

184
00:17:35,520 --> 00:17:38,840
‫הייתה החלק המצמרר בתיק מבחינתי.‬

185
00:17:39,600 --> 00:17:43,960
‫כי הוא היה כל כך רגוע ונינוח‬

186
00:17:44,040 --> 00:17:46,840
‫ביחס לפשע האלים שהוא ביצע,‬

187
00:17:46,920 --> 00:17:50,720
‫וזאת הייתה פשוט הודאה יוצאת דופן.‬

188
00:17:51,560 --> 00:17:55,920
‫- אף שהוא טוען כיום‬
‫שהוא אינו זוכר כלל שרצח את קורי, -‬

189
00:17:56,000 --> 00:18:00,600
‫- בזמן מעצרו, ‬
‫מסר ווקר למשטרה דיווח מפורט -‬

190
00:18:02,240 --> 00:18:05,840
‫הוא ביקש חפיסת סיגריות, ‬
‫נתנו לו כמה סיגריות‬

191
00:18:06,440 --> 00:18:11,320
‫והוא פשוט נפתח ‬
‫והתחיל לספר לנו מה שקרה‬

192
00:18:11,400 --> 00:18:13,400
‫ואיך הוא רצח את מר קורי.‬

193
00:18:15,480 --> 00:18:18,560
‫בזמן שדיברתי איתו,‬
‫חשבתי, "הבחור הזה נעים הליכות".‬

194
00:18:18,640 --> 00:18:21,360
‫אבל הרגשתי כאילו שאני מביט ברוע טהור.‬

195
00:18:23,880 --> 00:18:26,240
‫הבחור הזה הוא רוע טהור.‬

196
00:18:26,880 --> 00:18:33,840
‫האופן שבו הוא ישב וסיפר לנו בפרוטרוט‬
‫איך הוא הרג את הקורבן הזה.‬

197
00:18:35,080 --> 00:18:36,560
‫זה פשוט, אני לא יודע.‬

198
00:18:36,640 --> 00:18:40,560
‫זה היה משהו שמעולם לא שכחתי‬
‫כי זה היה כל כך מוזר.‬

199
00:18:47,760 --> 00:18:53,320
‫ביחס לטענה של ג'יימס ווקר ‬
‫שהוא סבל מהפרעה נפשית בשעת הפשע,‬

200
00:18:53,400 --> 00:18:56,520
‫אני לא מאמין שזה נכון.‬
‫לא האמנתי לזה אז וגם לא עכשיו.‬

201
00:18:57,240 --> 00:19:01,920
‫- מדור חקירות מרכזי -‬

202
00:19:02,000 --> 00:19:05,600
‫- ווקר נעצר לאחר שהוא זוהה בווידאו -‬

203
00:19:05,680 --> 00:19:09,440
‫- של מצלמת האבטחה בחנות -‬

204
00:19:19,600 --> 00:19:25,400
‫טוב, הווידאו הזה צולם‬
‫בטלוויזיה במעגל סגור שקיבלנו מהחנות.‬

205
00:19:26,000 --> 00:19:30,240
‫מה שרואים כאן הוא כיצד ג'יימס ווקר‬
‫אוזר אומץ לבצע את השוד הזה.‬

206
00:19:33,280 --> 00:19:35,200
‫זה הקורבן, ג'יימס קורי.‬

207
00:19:35,280 --> 00:19:36,920
‫הוא עומד מאחורי הדלפק,‬

208
00:19:37,000 --> 00:19:40,560
‫והאדם שכאן הוא ג'יימס דאגלס ווקר.‬

209
00:19:43,080 --> 00:19:46,280
‫הם סתם מפטפטים, שום דבר לא קורה.‬

210
00:19:49,600 --> 00:19:52,840
‫הוא שהה שם במשך כמעט שלוש שעות.‬

211
00:19:54,800 --> 00:19:57,840
‫אני חושב שהוא חיכה לרגע הנכון.‬

212
00:19:58,760 --> 00:20:01,080
‫אני אריץ קצת קדימה.‬

213
00:20:02,120 --> 00:20:03,360
‫ואתם תראו...‬

214
00:20:04,520 --> 00:20:06,920
‫ג'יימס קורי עומד לעזוב את התא.‬

215
00:20:08,440 --> 00:20:10,800
‫הנה הוא יוצא. קורי עוזב את התא,‬

216
00:20:11,360 --> 00:20:13,440
‫ואז הרצח עומד להתרחש.‬

217
00:20:16,080 --> 00:20:18,520
‫זה קורה ממש מהר, כהרף עין.‬

218
00:20:19,680 --> 00:20:21,680
‫למעשה, זה קורה ממש עכשיו.‬

219
00:20:23,600 --> 00:20:26,200
‫חייו של ג'יימס קורי זה עתה נלקחו ממנו.‬

220
00:20:32,160 --> 00:20:33,440
‫הנה ווקר מגיע.‬

221
00:20:38,280 --> 00:20:39,760
‫הוא נכנס לתא,‬

222
00:20:40,320 --> 00:20:42,480
‫ועכשיו הוא עורך חיפוש בקופה.‬

223
00:20:43,400 --> 00:20:45,720
‫יש בוודאי בעיה כלשהי בקופה,‬

224
00:20:45,800 --> 00:20:49,520
‫מגירה נוספת שהוא לא הצליח לפתוח,‬
‫כי הוא פתח את המגירה העליונה‬

225
00:20:49,600 --> 00:20:51,360
‫ולא מצא שם כלום.‬

226
00:20:57,600 --> 00:20:59,000
‫איך פותחים את זה?‬

227
00:20:59,080 --> 00:21:02,280
‫עכשיו הוא צועק לג'יימס קורי,‬
‫"איך פותחים את זה?"‬

228
00:21:03,120 --> 00:21:06,800
‫אני חושב שג'יימס קורי כבר היה מת בשלב הזה.‬

229
00:21:10,480 --> 00:21:12,640
‫הוא מוחה את טביעות אצבעותיו מהקופה, ‬

230
00:21:13,960 --> 00:21:15,480
‫ובסופו של דבר הוא עוזב.‬

231
00:21:18,040 --> 00:21:21,840
‫אז לומר שהוא היה אחוז טירוף‬
‫ושהוא לא ידע מה הוא עושה ‬

232
00:21:21,920 --> 00:21:26,960
‫בזמן שהוא ביצע את השוד הזה,‬
‫זה בעצם שקר מוחלט, נכון?‬

233
00:21:28,640 --> 00:21:32,040
‫זה לא קשור לשום דבר מלבד ביצוע השוד הזה.‬

234
00:21:32,120 --> 00:21:33,960
‫זה הכול. חד וחלק.‬

235
00:21:38,440 --> 00:21:42,880
‫הפשע המסוים הזה‬
‫לא היה מעשה חד פעמי בשביל ג'יימס ווקר.‬

236
00:21:44,160 --> 00:21:48,360
‫הוא חתך אנשים בעבר, וזאת שיטת הפעולה שלו.‬

237
00:21:54,880 --> 00:21:58,280
‫- קנאנדייגואה, ניו יורק -‬

238
00:22:03,000 --> 00:22:05,320
‫- שבע שנים לפני שרצח את ג'יימס קורי, -‬

239
00:22:05,400 --> 00:22:08,000
‫- ביצע ווקר תקיפה כמעט זהה -‬

240
00:22:08,080 --> 00:22:10,320
‫- כשהשתמש בבקבוק בירה שבור כנשק -‬

241
00:22:15,800 --> 00:22:20,240
‫זה היה טראומטי. זה היה מחריד.‬

242
00:22:25,600 --> 00:22:27,880
‫זה משהו שאף פעם לא שוכחים.‬

243
00:22:33,840 --> 00:22:37,520
‫למדתי להתמודד עם זה, ‬
‫אבל זה לא אומר שאני אסלח ‬

244
00:22:37,600 --> 00:22:41,840
‫על מה שקרה ועל האופן שבו זה שינה אותי‬
‫ועל מה שנגזל ממני בגלל זה.‬

245
00:22:47,280 --> 00:22:50,600
‫- ב-1994, עבד דייוויד אוגדנסקי כמוכר -‬

246
00:22:50,680 --> 00:22:54,320
‫- בחנות ספרים למבוגרים בדאונטאון רוצ'סטר -‬

247
00:22:59,440 --> 00:23:03,160
‫זה היה בערך ‬
‫בין 07:30 ל-07:40 בבוקר כשהכול קרה.‬

248
00:23:03,240 --> 00:23:05,360
‫- דייוויד אוגדנסקי‬
‫מוכר בחנות לשעבר -‬

249
00:23:07,960 --> 00:23:12,200
‫שמעתי את קולו מאחוריי‬
‫ואז הרגשתי משהו כמו מכה,‬

250
00:23:12,960 --> 00:23:14,960
‫כמו טפיחה קלה או משהו כזה.‬

251
00:23:15,040 --> 00:23:19,480
‫חשבתי שהוא צוחק איתי עד שהסתכלתי למטה‬

252
00:23:19,560 --> 00:23:22,640
‫וראיתי שם שלולית די גדולה של דם.‬

253
00:23:25,800 --> 00:23:28,000
‫הוא הסתכל עליי ואמר שהוא יהרוג אותי.‬

254
00:23:29,600 --> 00:23:32,600
‫זה היה פשוט קור טהור וחוסר לב.‬

255
00:23:32,680 --> 00:23:35,880
‫לא... כלום, רק, "אני אהרוג אותך".‬

256
00:23:39,720 --> 00:23:42,480
‫חשבתי שזה הסוף.‬

257
00:23:43,840 --> 00:23:45,680
‫ואני פשוט...‬

258
00:23:47,680 --> 00:23:54,560
‫אמרתי לו שיש לי בת ‬
‫שעומדת להיוולד באוקטובר.‬

259
00:23:56,280 --> 00:24:01,320
‫אמרתי, "אני רק רוצה לראות את הבת שלי.‬
‫קח מה שאתה רוצה מהחנות, מהקופה.‬

260
00:24:01,400 --> 00:24:03,520
‫לא אכפת לי. אני רק רוצה לראות אותה.‬

261
00:24:04,200 --> 00:24:06,720
‫ופתאום, באופן ממש מפתיע,‬

262
00:24:06,800 --> 00:24:10,440
‫וגם כיום זה עדיין מתמיה אותי, ‬
‫הוא פשוט הפסיק ‬

263
00:24:12,000 --> 00:24:16,760
‫ואמר לי לחכות שם עשר דקות.‬

264
00:24:19,560 --> 00:24:20,640
‫ואז הוא פשוט הלך.‬

265
00:24:28,200 --> 00:24:31,600
‫השוטרים סיפרו לי ‬
‫שהם תפסו אותו כ-15 דקות לאחר מכן,‬

266
00:24:31,680 --> 00:24:36,920
‫כשהוא הלך ברחוב ‬
‫עם שקית גדולה של מטבעות רבע דולר‬

267
00:24:37,760 --> 00:24:39,400
‫שנלקחו מהחנות.‬

268
00:24:43,480 --> 00:24:46,000
‫הלכתי לשירותים לבדוק את הפצעים‬

269
00:24:46,080 --> 00:24:50,560
‫והוצאתי מהגרון חתיכת זכוכית די גדולה‬

270
00:24:50,640 --> 00:24:52,320
‫של בקבוק הבירה השבור.‬

271
00:24:56,360 --> 00:25:00,800
‫יש לי צלקת גדולה מאוד כאן, על הגרון.‬

272
00:25:02,920 --> 00:25:08,120
‫יש לי גם צלקת נוספת על החזה ‬
‫במקום שבו העור נתלש.‬

273
00:25:11,600 --> 00:25:14,680
‫בסך הכול, כ-13 פצעים שונים.‬

274
00:25:24,080 --> 00:25:28,040
‫- ווקר נידון למקסימום של שמונה שנות מאסר -‬

275
00:25:28,120 --> 00:25:31,520
‫- באשמת תקיפת דייוויד אוגדנסקי -‬

276
00:25:31,600 --> 00:25:35,560
‫- הוא שוחרר על תנאי בדצמבר 1999, ‬
‫לאחר שריצה רק חמש שנות מאסר -‬

277
00:25:39,040 --> 00:25:42,240
‫לא יכולתי להבין זאת ‬
‫ואף אחד לא היה יכול להסביר לי‬

278
00:25:42,320 --> 00:25:44,160
‫למה הוא נענש כך.‬

279
00:25:44,840 --> 00:25:47,400
‫לא קיבלתי תשובות על כך כשהבעתי תהיות.‬

280
00:25:49,440 --> 00:25:52,920
‫אני לא יכול שלא לחשוב‬
‫שאולי אם הוא מרצה מאסר ממושך יותר,‬

281
00:25:53,760 --> 00:25:57,440
‫הבחור שהוא הרג היה עדיין בחיים, ‬
‫עם המשפחה שלו.‬

282
00:26:09,160 --> 00:26:14,320
‫- בופאלו, ניו יורק -‬

283
00:26:18,960 --> 00:26:24,200
‫- ווקר הפר את תנאי השחרור על תנאי שלו ‬
‫בספטמבר 2000 -‬

284
00:26:24,280 --> 00:26:30,600
‫- ונשלח לתוכנית גמילה מסמים -‬

285
00:26:37,840 --> 00:26:44,440
‫- סינת'יה מוני מונתה ‬
‫לקצינת המבחן שלו במאי 2001 -‬

286
00:26:49,480 --> 00:26:52,720
‫היה לי מסר עבור מר ווקר‬
‫בפעם הראשונה שפגשתי אותו,‬

287
00:26:54,680 --> 00:26:58,120
‫והוא שאני אתן לו כל הזדמנות...‬

288
00:26:58,200 --> 00:27:00,160
‫- סינת'יה מוני‬
‫קצינת מבחן לשעבר -‬

289
00:27:00,240 --> 00:27:01,960
‫לשנות את נתיב חייו.‬

290
00:27:02,920 --> 00:27:04,600
‫אבל שזאת בכל זאת הבחירה שלו.‬

291
00:27:06,840 --> 00:27:10,920
‫- מוני ניסתה לעזור לווקר‬
‫להתמודד עם ההתנהגות -‬

292
00:27:11,000 --> 00:27:15,040
‫- שלדעתה הייתה הגורם לפשיעה שלו -‬

293
00:27:17,200 --> 00:27:21,240
‫במהלך הפיקוח על מר ווקר,‬
‫דאגתי העיקרית הייתה ההתמכרות שלו לסמים.‬

294
00:27:21,920 --> 00:27:25,760
‫כי היה לה קשר ישיר לנטייתו לאלימות,‬

295
00:27:25,840 --> 00:27:28,720
‫והיא הייתה נטועה עמוקות בהתנהגותו הפלילית.‬

296
00:27:34,120 --> 00:27:36,640
‫כחודש וחצי לאחר תחילת הפיקוח המבחן שלו,‬

297
00:27:36,720 --> 00:27:41,120
‫הוא הגיע כנדרש ממנו‬
‫למפגש שגרתי איתי במשרד קצין המבחן,‬

298
00:27:41,200 --> 00:27:45,000
‫וסיפר לי שהוא השתמש שוב בסמים בסוף השבוע.‬

299
00:27:47,480 --> 00:27:51,360
‫אמרתי לו, "לך מיד ליועץ הגמילה שלך,‬

300
00:27:51,440 --> 00:27:55,440
‫תגבשו תוכנית, תוכנית מקיפה,‬
‫ותתקשר אליי משם."‬

301
00:27:55,520 --> 00:27:59,080
‫והוא עשה את זה. ‬
‫הוא עשה בדיוק מה שביקשתי ממנו.‬

302
00:27:59,600 --> 00:28:01,560
‫הוא פנה ישירות ליועץ הגמילה שלו‬

303
00:28:01,640 --> 00:28:05,640
‫והם גיבשו תוכנית גמילה מקיפה‬

304
00:28:05,720 --> 00:28:08,160
‫כדי להתמודד עם חזרתו לסמים.‬

305
00:28:10,040 --> 00:28:12,040
‫לאחר מכן לא שמעתי ממנו שוב.‬

306
00:28:12,640 --> 00:28:18,800
‫- פחות מחודש לאחר מכן,‬
‫רצח ווקר את ג'יימס קורי -‬

307
00:28:24,440 --> 00:28:27,040
‫הפעם הבאה שראיתי את ג'יימס ווקר‬

308
00:28:27,120 --> 00:28:29,120
‫הייתה כשהוא היה במעצר.‬

309
00:28:31,400 --> 00:28:35,800
‫ג'יימס נראה מובס, הוא היה שקט מאוד.‬

310
00:28:37,000 --> 00:28:42,280
‫אפילו שפת הגוף שלו הפגינה עצבות.‬

311
00:28:43,360 --> 00:28:46,960
‫כמעט כאילו שהוא הבין ‬
‫שזה עתה הוא הרס את חייו.‬

312
00:28:48,480 --> 00:28:51,280
‫אבל שוב, ‬
‫הוא התמקד בעובדה שהוא הרס את חייו,‬

313
00:28:51,360 --> 00:28:52,600
‫ולא בחיים שהוא לקח.‬

314
00:28:56,280 --> 00:28:58,800
‫אני לא יכולה לומר שאני מתחרטת שעזרתי לו.‬

315
00:28:59,440 --> 00:29:03,920
‫אני מקווה שלעולם לא אתחרט על כך,‬
‫שלעולם לא אתחרט שניסיתי לעזור לאנשים.‬

316
00:29:05,560 --> 00:29:09,200
‫אבל הוא בחר שלא לקבל את העזרה שניתנה לו.‬

317
00:29:09,280 --> 00:29:10,760
‫ולכן, זאת אחריותו.‬

318
00:29:11,400 --> 00:29:16,960
‫אני חושבת שהעלטות שלו,‬
‫אם הן אמיתיות, הן מפני שהוא בוחר בהן.‬

319
00:29:17,040 --> 00:29:21,040
‫הוא בחר לא לטפל בבריאותו הנפשית, ‬
‫בהתמכרות שלו לסמים,‬

320
00:29:21,120 --> 00:29:27,000
‫ואז השתמש בזה כתירוץ ‬
‫לשסף, להרוג אנשים ולעשות דברים אלימים.‬

321
00:29:27,960 --> 00:29:31,240
‫ולכן אני לא מאמינה שזאת לא אשמתו.‬

322
00:29:31,320 --> 00:29:34,560
‫זאת לחלוטין אשמתו, ‬
‫ויש לו אחריות מלאה על מעשיו.‬

323
00:29:45,680 --> 00:29:50,160
‫- רוצ'סטר, ניו יורק -‬

324
00:29:52,920 --> 00:29:56,480
‫- ווקר ניצב בפני האפשרות‬
‫לקבל גזר דין מוות -‬

325
00:29:56,560 --> 00:30:00,240
‫- באשמת הרצח של ג'יימס קורי -‬

326
00:30:01,840 --> 00:30:04,800
‫לג'יימס ווקר אף פעם לא היה סיכוי.‬

327
00:30:07,080 --> 00:30:10,160
‫מישהו שסבל מילדות מלאה בטראומות,‬

328
00:30:10,240 --> 00:30:15,560
‫ממחלת נפש שלא טיפלו בה‬
‫ומהתמכרות הולכת ומחמירה לסמים,‬

329
00:30:15,640 --> 00:30:18,320
‫היכולת שלו להתמודד עם לחץ נפגעת.‬

330
00:30:19,400 --> 00:30:23,120
‫זה הופך אנשים כאלה למועדים להיכנע לדחפים‬

331
00:30:23,960 --> 00:30:26,760
‫ולביצוע פשעים איומים ונוראיים.‬

332
00:30:35,800 --> 00:30:38,960
‫- בחודשים שלאחר מעצרו, ‬
‫קיבל משרד הסנגוריה הציבורית -‬

333
00:30:39,040 --> 00:30:43,320
‫- על נאשמים ברצח מדרגה ראשונה ‬
‫במדינת ניו יורק את ההגנה עליו -‬

334
00:30:45,640 --> 00:30:50,040
‫שמי ביל איסטון. אני עורך דין ברוצ'סטר ‬
‫וייצגתי את ג'יימס ווקר.‬

335
00:30:54,360 --> 00:30:57,680
‫אין ספק שיש לי לב רחמן. אני גאה בזה.‬

336
00:30:59,080 --> 00:31:01,040
‫- בית המשפט לערעורים -‬

337
00:31:01,120 --> 00:31:04,280
‫כשפגשתי את ג'יימס והתחלתי לייצג אותו,‬

338
00:31:04,360 --> 00:31:09,240
‫התחלנו מיד לאסוף עדויות ‬
‫רבות ככל האפשר למצבו ולחקור את הרקע שלו...‬

339
00:31:09,320 --> 00:31:10,720
‫- ביל איסטון ‬
‫עורך דין -‬

340
00:31:10,800 --> 00:31:12,360
‫עמוק ככל שיכולנו.‬

341
00:31:14,200 --> 00:31:17,120
‫ובתוך שישה שבועות,‬

342
00:31:17,200 --> 00:31:20,880
‫אספנו שפע עצום‬

343
00:31:20,960 --> 00:31:24,520
‫של מסמכים שהעידו על ילדות ‬
‫שהייתה פשוט טראומטית.‬

344
00:31:36,440 --> 00:31:42,560
‫ג'יימס היה אחד משבעה ילדים‬
‫שנולדו לאימו משבעה אבות שונים.‬

345
00:31:43,720 --> 00:31:49,280
‫ילדותו התאפיינה בהתעללות, בהזנחה,‬

346
00:31:49,360 --> 00:31:52,240
‫ובהיעדר מוחלט של הדרכה הורית.‬

347
00:31:53,560 --> 00:31:55,840
‫הפרטים כאן מפחידים.‬

348
00:31:57,760 --> 00:31:59,760
‫"כשהוא היה בן 16 חודשים,‬

349
00:31:59,840 --> 00:32:04,600
‫מבוגר בלתי מזוהה‬
‫הניח את ג'יימס על תנור בוער."‬

350
00:32:04,680 --> 00:32:09,400
‫"ג'יימס אושפז בחדר המיון‬
‫עם כוויות מדרגה שנייה ושלישית‬

351
00:32:09,480 --> 00:32:13,240
‫שצרבו על ישבניו סימן בצורת גריל."‬

352
00:32:13,320 --> 00:32:18,000
‫- אושפז למשך 12 יום... עד שהפצעים ‬
‫החלימו מספיק כדי לאפשר את שחרורו. -‬

353
00:32:18,120 --> 00:32:22,720
‫במשפחה שלו הייתה ‬
‫היסטוריה אלימה של אנשים שנרצחו.‬

354
00:32:22,800 --> 00:32:24,200
‫- מדריך ספסל השופטים -‬

355
00:32:24,280 --> 00:32:27,200
‫אביו של ג'יימס היה אדם מטיל אימה ואלים‬

356
00:32:27,280 --> 00:32:31,920
‫שנורה ונהרג כשג'יימס היה בן 15.‬

357
00:32:32,000 --> 00:32:34,240
‫- ג'יימס סקוט, 44, נרצח ב-12:30 -‬

358
00:32:34,320 --> 00:32:37,760
‫כלומר, הוא גדל במשפחה ‬
‫שאלימות עיצבה והשחיתה אותה.‬

359
00:32:37,840 --> 00:32:40,320
‫- הוא נורה פעמיים...‬
‫המניע לרצח אינו ידוע -‬

360
00:32:44,680 --> 00:32:47,000
‫היו לו מה שאנחנו מכנים, "נסיבות מקלות".‬

361
00:32:47,640 --> 00:32:50,720
‫לא מדובר בניסיון להצדיק או לתרץ את הפשע,‬

362
00:32:50,800 --> 00:32:53,440
‫אבל הנסיבות המקלות נותנות לפשע הקשר.‬

363
00:32:54,960 --> 00:32:57,680
‫יצאנו להוכיח שעונש המוות ‬

364
00:32:57,760 --> 00:33:01,520
‫יהיה עונש שג'יימס ווקר אינו ראוי לו.‬

365
00:33:02,120 --> 00:33:04,960
‫- איסטון ערך דוח -‬

366
00:33:05,040 --> 00:33:09,800
‫- שאותו הציג בפני משרד התובע המחוזי ‬
‫לפני תחילת משפטו של ווקר -‬

367
00:33:12,480 --> 00:33:17,880
‫יש הרבה אנשים שנפגעו‬
‫בגלל אלכוהוליזם או התמכרות לסמים,‬

368
00:33:17,960 --> 00:33:20,920
‫וילדים רבים הם תוצר של בתים הרוסים.‬

369
00:33:21,000 --> 00:33:23,080
‫אחרים גדלו להורים אלכוהוליסטים.‬

370
00:33:23,160 --> 00:33:27,240
‫יש כאלה שמתמודדים עם הורה שנמצא במאסר‬
‫או עם אלימות במשפחתם.‬

371
00:33:27,320 --> 00:33:29,400
‫וכאלה שאיבדו הורה בגלל אלימות.‬

372
00:33:30,440 --> 00:33:34,320
‫אבל מה שיוצא דופן בתיק הזה‬

373
00:33:34,400 --> 00:33:38,160
‫הוא שלא מדובר רק בגורם אחד, ‬
‫אלא שג'יימס סבל מכולם.‬

374
00:33:40,360 --> 00:33:44,440
‫זה אדם שחייו נפגעו באופן מחריד‬

375
00:33:44,520 --> 00:33:48,960
‫והוא נכנע לגורמים ‬
‫שהיו מכניעים כל אחד מאיתנו‬

376
00:33:49,040 --> 00:33:50,640
‫אם אנחנו היינו במצבו.‬

377
00:34:00,680 --> 00:34:04,320
‫- על בסיס הדוח של איסטון -‬

378
00:34:04,400 --> 00:34:09,240
‫- התובעים הסכימו ‬
‫לא לדרוש עונש מוות לג'יימס ווקר -‬

379
00:34:09,800 --> 00:34:12,280
‫- במקום זאת, לאחר הרשעתו, -‬

380
00:34:12,360 --> 00:34:17,880
‫- הוא נשלח למאסר עולם‬
‫ללא אפשרות לחנינה -‬

381
00:34:38,800 --> 00:34:43,160
‫הייתי מאוכזב מאוד מג'יימס ‬
‫כשנודע לי מה הוא עשה.‬

382
00:34:46,040 --> 00:34:49,920
‫אין לך זכות לקחת חיים. ‬
‫הזכות הזאת שייכת לאלוהים.‬

383
00:34:51,160 --> 00:34:53,920
‫- כשהתבגר, היחסים הקרובים ביותר של ווקר -‬

384
00:34:54,000 --> 00:34:56,560
‫- היו עם אחיו המבוגר ממנו, טדי -‬

385
00:35:02,720 --> 00:35:07,480
‫אני תיאודור ווקר ‬
‫ואני הבכור מבין שבעה אחים.‬

386
00:35:14,360 --> 00:35:18,480
‫הייתי בן 22 ‬
‫כשהחלטתי להקדיש את חיי לאלוהים.‬

387
00:35:23,160 --> 00:35:26,480
‫לא היו לנו ‬
‫מה שאנשים מחשיבים כ"חיים טובים".‬

388
00:35:26,560 --> 00:35:28,680
‫- הכומר תיאודור ווקר‬
‫אחיו של ג'יימס -‬

389
00:35:28,760 --> 00:35:30,560
‫נאלצנו להסתדר כמיטב יכולתנו.‬

390
00:35:30,640 --> 00:35:33,080
‫- מכולת ביג מאמא רוז -‬

391
00:35:33,160 --> 00:35:34,880
‫נהגנו לפזר סוכר על לחם,‬

392
00:35:35,680 --> 00:35:37,880
‫רק כדי שיהיה לנו מה לאכול.‬

393
00:35:39,600 --> 00:35:41,680
‫זאת הייתה ילדות קשה.‬

394
00:35:44,320 --> 00:35:51,000
‫אני סחרתי בסמים ומכרתי גראס וקוקאין, ‬
‫דברים כאלה.‬

395
00:35:54,280 --> 00:35:58,000
‫אבל אני חושב שהוא הלך קצת יותר רחוק ממני,‬

396
00:35:58,080 --> 00:36:00,880
‫בכל הקשור למעשי שוד ודברים כאלה.‬

397
00:36:04,320 --> 00:36:08,120
‫לאחי ג'יימס תמיד הייתה נוכחות פיזית חזקה.‬

398
00:36:09,040 --> 00:36:12,960
‫אם הוא התעצבן, ‬
‫הצעיר הזה היה עלול להיות מסוכן.‬

399
00:36:15,040 --> 00:36:16,160
‫- מרקט -‬

400
00:36:16,240 --> 00:36:21,760
‫הייתי אומר שזה התחיל ‬
‫לבוא לידי ביטוי מגיל שמונה‬

401
00:36:21,840 --> 00:36:25,560
‫בכך שאף אחד לא היה מסוגל‬
‫להתמודד איתו כשהוא כעס.‬

402
00:36:28,320 --> 00:36:32,920
‫הוא הפך לאדם אחר ובאמת איבד שליטה.‬

403
00:36:33,000 --> 00:36:36,920
‫אי אפשר היה לעצור אותו.‬
‫הוא לא הסכים להקשיב. הוא פשוט נעלם.‬

404
00:36:43,920 --> 00:36:48,960
‫בתוך תוכי, תמיד הרגשתי שג'יימס ‬
‫ילך רחוק מדי ושלא תהיה לו דרך חזרה.‬

405
00:36:51,360 --> 00:36:55,240
‫מעולם לא אמרתי זאת בגלוי‬
‫כי לא רציתי להאמין בזה,‬

406
00:36:55,320 --> 00:36:58,120
‫אבל הסימנים העידו על כך.‬

407
00:37:01,280 --> 00:37:04,280
‫- תיאודור ווקר לא דיבר עם אחיו -‬

408
00:37:04,360 --> 00:37:08,000
‫- או שמע את קולו‬
‫מאז שהוא נכנס לכלא לפני 20 שנה -‬

409
00:37:20,680 --> 00:37:23,800
‫העלטות שלי היו ‬
‫הסוד השמור ביותר שלי ושל אמא שלי.‬

410
00:37:27,480 --> 00:37:32,920
‫היא לא רצתה ‬
‫שהילדים האחרים ידעו שיש לי בעיות כאלה.‬

411
00:37:33,640 --> 00:37:37,600
‫והיא לא רצתה שיחשבו שאני שונה‬
‫או שיתייחסו אליי ככזה.‬

412
00:37:40,080 --> 00:37:44,360
‫תמיד היה לי בית, ‬
‫אבל כשאני מחליק אל העלטות שלי,‬

413
00:37:45,240 --> 00:37:46,680
‫ומחליק מתוכן החוצה,‬

414
00:37:47,880 --> 00:37:52,560
‫הייתי מתעורר לפעמים במקומות שלא הכרתי.‬

415
00:37:54,160 --> 00:37:58,200
‫הייתי ילד. ‬
‫אני אמור להיות בבית עם אחיי ואחיותיי.‬

416
00:37:59,480 --> 00:38:01,640
‫אבל התעוררתי מאחורי בניין.‬

417
00:38:03,400 --> 00:38:07,160
‫ואני אפילו לא יכול ללכת הביתה ‬
‫כי אני לא יודע איפה אני.‬

418
00:38:09,360 --> 00:38:14,080
‫פחדתי. אף פעם לא ידעתי ‬
‫מה יקרה או מתי זה יקרה.‬

419
00:38:14,680 --> 00:38:19,680
‫זה קרה מפני שמישהו צעק עליי, ‬
‫או מפני שמישהו התעלל בי.‬

420
00:38:23,240 --> 00:38:26,080
‫לא זכרתי כלום כי לא רציתי לזכור.‬

421
00:38:39,760 --> 00:38:42,960
‫מה ששמעתי הוא פשוט מדהים.‬

422
00:38:44,400 --> 00:38:45,800
‫הוא פתח את ליבו.‬

423
00:38:47,800 --> 00:38:50,040
‫זה עזר לי להבין עכשיו‬

424
00:38:50,120 --> 00:38:54,080
‫מה שחוויתי איתו כשהיו לו עלטות,‬

425
00:38:54,760 --> 00:38:57,560
‫כי אני חשבתי שהוא פשוט…‬

426
00:38:57,640 --> 00:39:01,280
‫שזה פשוט ג'יימס, ‬
‫כי הוא תמיד היה אדם קשוח.‬

427
00:39:04,600 --> 00:39:09,120
‫אבל עכשיו אנחנו יודעים שהוא בעצם לא זכר‬

428
00:39:09,720 --> 00:39:11,320
‫מה שהוא עשה ממש לפני כן.‬

429
00:39:13,920 --> 00:39:17,080
‫הוא מעולם לא שיתף הרבה דברים אישיים.‬

430
00:39:17,160 --> 00:39:18,360
‫הוא קבר אותם בתוכו.‬

431
00:39:18,960 --> 00:39:22,760
‫אבל ג'יימס הזה, שמדבר עכשיו כאן...‬

432
00:39:22,840 --> 00:39:24,400
‫הוא ג'יימס שהשתנה.‬

433
00:39:25,920 --> 00:39:28,120
‫כן. זה רגע די מרגש בשבילי...‬

434
00:39:30,200 --> 00:39:31,600
‫אם לומר לכם בכנות.‬

435
00:39:41,360 --> 00:39:43,840
‫אני אדם טוב יותר עכשיו מכפי שהייתי קודם.‬

436
00:39:48,160 --> 00:39:51,160
‫מהיום שבו נעצרתי, אני לוקח תרופות.‬

437
00:39:53,280 --> 00:39:58,080
‫לא ביצעתי מעשה אלים נגד עצמי,‬

438
00:39:59,680 --> 00:40:00,880
‫או נגד אף אחד אחר...‬

439
00:40:03,120 --> 00:40:04,400
‫במשך יותר מ-20 שנה.‬

440
00:40:05,640 --> 00:40:10,000
‫אני אצטרך לקחת תרופות‬
‫ולהיות בטיפול במשך שארית חיי,‬

441
00:40:11,240 --> 00:40:14,920
‫וזה לא בגלל הפשע שבוצע.‬

442
00:40:15,840 --> 00:40:18,440
‫הייתי זקוק לכך לפני שהפשע בוצע.‬

443
00:40:24,760 --> 00:40:28,000
‫- ארבעה חודשים לאחר הריאיון הראשון איתו, -‬

444
00:40:28,080 --> 00:40:32,400
‫- הסכים ג'יימס ווקר ‬
‫לענות על שאלות נוספות -‬

445
00:40:35,680 --> 00:40:39,880
‫הוא בחר לא לטפל בבריאותו הנפשית ‬
‫או בהתמכרות שלו לסמים,‬

446
00:40:39,960 --> 00:40:42,000
‫ואז השתמש בזה כתירוץ‬

447
00:40:42,080 --> 00:40:45,400
‫לשסף, להרוג אנשים ולעשות דברים אלימים.‬

448
00:40:46,440 --> 00:40:48,120
‫לאמיתו של דבר...‬

449
00:40:49,560 --> 00:40:53,120
‫כשהייתי זקוק לעזרה, ביקשתי עזרה.‬

450
00:40:57,840 --> 00:41:02,000
‫נהגתי לומר ליועץ ולמטפל, "זה מה שעובר עליי‬

451
00:41:02,080 --> 00:41:04,000
‫אבל אין לי את התרופות שלי."‬

452
00:41:04,080 --> 00:41:05,040
‫- עצור -‬

453
00:41:05,920 --> 00:41:07,920
‫"טוב, כן. תחזור בשבוע הבא."‬

454
00:41:10,520 --> 00:41:14,280
‫כלומר, זה לא נכון שרק עשיתי סמים.‬

455
00:41:16,480 --> 00:41:20,160
‫מאחר שלא קיבלתי את התרופות שלי,‬
‫איבדתי כל קשר עם המציאות.‬

456
00:41:23,680 --> 00:41:26,240
‫אבל אני יושב כאן לפניכם עכשיו.‬

457
00:41:27,880 --> 00:41:29,160
‫אני לא אדם רע.‬

458
00:41:30,240 --> 00:41:32,240
‫אני לעולם לא אהיה האדם הזה שוב.‬

459
00:41:33,800 --> 00:41:36,920
‫ואני כבר לא מתבייש לומר, ‬
‫"היי, אני צריך עזרה".‬

460
00:41:43,320 --> 00:41:46,800
‫למה אתה חושב שביצעת‬
‫שתי התקפות כמעט זהות‬

461
00:41:46,880 --> 00:41:49,240
‫על גברים שעבדו בחנויות ספרים למבוגרים?‬

462
00:41:49,800 --> 00:41:52,240
‫ובכן, למען האמת,‬

463
00:41:52,320 --> 00:41:56,080
‫כי כשהייתי ילד שגדל ברחובות,‬

464
00:41:56,160 --> 00:42:00,000
‫האנשים במקומות האלה‬
‫היו אלה שפגעו בי במיוחד.‬

465
00:42:02,320 --> 00:42:03,320
‫פשוט מאוד.‬

466
00:42:05,880 --> 00:42:07,920
‫אם היית במרכז העיר,‬

467
00:42:08,000 --> 00:42:12,320
‫יכולת למצוא משהו לאכול,‬
‫למצוא בגדים, לעשות כל דבר.‬

468
00:42:13,560 --> 00:42:14,920
‫אבל האנשים האלה‬

469
00:42:16,040 --> 00:42:20,640
‫השתמשו בדברים האלה‬
‫כדי לפתות ילדים ואז פגעו בהם,‬

470
00:42:21,360 --> 00:42:23,560
‫ואני הייתי אחד מהילדים שהם פגעו בהם.‬

471
00:42:27,800 --> 00:42:31,360
‫מבחינה נפשית, ‬
‫ראיתי בהם את האנשים שפגעו בי,‬

472
00:42:33,480 --> 00:42:34,960
‫ועשיתי את מה שעשיתי.‬

473
00:42:43,480 --> 00:42:47,280
‫הוא מעולם לא שיתף הרבה דברים אישיים.‬
‫הוא קבר אותם בתוכו.‬

474
00:42:48,880 --> 00:42:51,840
‫אבל ג'יימס הזה, שמדבר עכשיו כאן...‬

475
00:42:52,440 --> 00:42:54,160
‫הוא ג'יימס שהשתנה.‬

476
00:42:56,040 --> 00:43:00,800
‫זאת התקדמות ‬
‫ואני צריך לקחת כל מה שאני יכול לקבל‬

477
00:43:01,440 --> 00:43:03,120
‫כשמדובר באחי.‬

478
00:43:05,400 --> 00:43:12,080
‫ואני רוצה לתת לו ‬
‫את כל החיזוקים החיוביים שאני יכול לתת לו‬

479
00:43:14,440 --> 00:43:18,320
‫כדי שימשיך לעשות את מה שהוא עושה. ‬
‫אל תשתנה.‬

480
00:43:23,400 --> 00:43:25,600
‫היה קשה מאוד להקשיב לזה.‬

481
00:43:27,560 --> 00:43:29,440
‫זה... רק לשמוע את הקול שלו‬

482
00:43:30,920 --> 00:43:35,680
‫הפכו 20 שנה של מאבק ושל שינוי למשתלמות.‬

483
00:43:37,160 --> 00:43:41,360
‫בשבילי, להיות האדם שאני עכשיו, ‬
‫זה כמו הפרס שלי.‬

484
00:43:46,960 --> 00:43:49,840
‫פחדתי מעצמי במשך הרבה מאוד זמן,‬

485
00:43:50,640 --> 00:43:52,160
‫כי לא הכרתי את עצמי.‬

486
00:43:52,800 --> 00:43:55,960
‫אבל עכשיו, כשאני מכיר את עצמי, ‬
‫אין ממה לפחד.‬

487
00:44:29,680 --> 00:44:32,440
‫תרגום: שלמה ליברמן‬