1
00:00:06,923 --> 00:00:11,094
‫- סדרה תיעודית מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:20,645 --> 00:00:22,856
‫לפני 50 שנה בלבד,‬

3
00:00:23,440 --> 00:00:26,359
‫הגענו סוף־סוף אל הירח.‬

4
00:00:40,331 --> 00:00:45,837
‫לראשונה, הבטנו מבחוץ על כוכב הלכת שלנו.‬

5
00:00:53,344 --> 00:00:58,683
‫מאז‬‫,‬‫ האוכלוסייה האנושית‬
‫הכפילה את עצמה ולמעלה מכך.‬

6
00:01:04,189 --> 00:01:08,651
‫סדרה זו תהלל את פלאי הטבע הנותרים,‬

7
00:01:09,569 --> 00:01:12,280
‫ותחשוף את אלה שעלינו לשמר‬

8
00:01:12,655 --> 00:01:16,951
‫על מנת להבטיח את שגשוג האנושות והטבע.‬

9
00:01:41,017 --> 00:01:46,564
‫קטבי כוכב הלכת שלנו‬
‫אולי נראים לרובנו מחוץ להישג יד,‬

10
00:01:52,821 --> 00:01:55,532
‫אבל הם לא מחוץ לשליטתנו.‬

11
00:02:00,453 --> 00:02:05,458
‫בלי משים, אנחנו מחוללים שינויים‬
‫בעולמות הקפואים הללו,‬

12
00:02:08,878 --> 00:02:11,965
‫והשינויים הללו ישפיעו לא רק על הקטבים,‬

13
00:02:12,841 --> 00:02:14,467
‫אלא על כוכב הלכת כולו.‬

14
00:02:34,028 --> 00:02:40,994
‫- עולמות קפואים -‬

15
00:02:44,038 --> 00:02:45,165
‫אנטרקטיקה.‬

16
00:02:48,293 --> 00:02:52,463
‫קצהו הדרומי של כדור הארץ,‬
‫והמקום הקר ביותר בעולם.‬

17
00:02:56,217 --> 00:02:59,429
‫היא קפואה מזה 30 מיליון שנה.‬

18
00:03:01,723 --> 00:03:05,977
‫במרכזה, כיסוי הקרח‬
‫הוא בעובי של מעל ארבעה קילומטרים.‬

19
00:03:09,522 --> 00:03:12,525
‫רכסי הרים שלמים קבורים תחתיו.‬

20
00:03:15,945 --> 00:03:18,823
‫כל־כך קר כאן, עד כי מדי חורף‬

21
00:03:19,240 --> 00:03:23,244
‫קופאים 19 מיליון קילומטרים רבועים‬
‫של אוקיינוס,‬

22
00:03:23,578 --> 00:03:26,206
‫מה שמגדיל את כיפת הקרח יותר מכפליים.‬

23
00:03:30,168 --> 00:03:33,046
‫א‬‫ך ‬‫באביב‬‫,‬‫ ‬‫כש‬‫נמס הקרח הימי,‬

24
00:03:33,421 --> 00:03:37,383
‫החיים שבים אל חופי היבשת.‬

25
00:03:45,141 --> 00:03:48,478
‫חצי האי שמשתרע צפונה, לכיוון דרום אמריקה,‬

26
00:03:49,062 --> 00:03:52,565
‫הוא האזור הראשון שמשתחרר מלפיתתו של החורף.‬

27
00:03:59,948 --> 00:04:01,699
‫כשהקרח הימי נשבר,‬

28
00:04:03,576 --> 00:04:05,328
‫החיים חוזרים.‬

29
00:04:30,645 --> 00:04:33,940
‫יש כאן מגוון רחב יותר של יצורים חיים‬

30
00:04:34,190 --> 00:04:36,859
‫מבכל מקום אחר באנטרקטיקה.‬

31
00:04:54,335 --> 00:04:58,423
‫פינגווינים לבני־אוזן‬
‫מבלים את רוב חייהם בים,‬

32
00:05:00,717 --> 00:05:04,971
‫אבל כעת, באביב,‬
‫עליהם לעלות אל החוף כדי להתרבות.‬

33
00:05:06,180 --> 00:05:09,100
‫הם המהירים מבין הפינגווינים במים,‬

34
00:05:11,102 --> 00:05:15,106
‫אך ביבשה, החיים מאטים את הקצב.‬

35
00:05:26,743 --> 00:05:30,496
‫זהו מאבק מפרך להגיע לאדמות הקינון שלהם,‬

36
00:05:35,752 --> 00:05:37,670
‫אבל פינגווינים לא מוותרים לעולם.‬

37
00:05:43,760 --> 00:05:48,181
‫השבילים בהם הם הולכים,‬
‫שנחצבו על־ידי אלפי פסיעות קטנטנות,‬

38
00:05:48,431 --> 00:05:51,017
‫מובילים למצרך הנדיר ביותר באנטרקטיקה.‬

39
00:05:56,773 --> 00:05:57,774
‫סלעים חשופים.‬

40
00:06:04,655 --> 00:06:08,159
‫פחות מאחוז אחד מאנטרקטיקה‬
‫אינו מכוסה בקרח,‬

41
00:06:09,243 --> 00:06:10,912
‫והחלקות רצופות האבנים הללו,‬

42
00:06:11,037 --> 00:06:14,540
‫הן המקומות היחידים‬
‫בהם לבני־אוזן יכולים להטיל את ביציהם.‬

43
00:06:20,004 --> 00:06:22,131
‫זה היה מאבק בן 30 דקות.‬

44
00:06:26,219 --> 00:06:30,014
‫אבל הוא כמעט על הפסגה,‬
‫שם ממתינה לו בת זוגו.‬

45
00:06:46,030 --> 00:06:49,158
‫הוא מגיש לה אבן,‬

46
00:06:49,826 --> 00:06:53,746
‫מתנה לשיפור הקן, ובכך לזכות בחסדיה.‬

47
00:07:02,588 --> 00:07:04,590
‫הוא חזר בדיוק בזמן.‬

48
00:07:08,803 --> 00:07:10,930
‫יש עוד פה להאכיל.‬

49
00:07:26,863 --> 00:07:30,908
‫בעבר, פינגווינים לבני־אוזן‬
‫היו נדירים באזור זה של אנטרקטיקה,‬

50
00:07:31,409 --> 00:07:36,247
‫אבל כעת, עם עליית הטמפרטורות,‬
‫כמותם כאן גדלה.‬

51
00:07:44,380 --> 00:07:48,384
‫הקרח הימי אולי נראה שטוח וחסר חיים,‬

52
00:07:50,678 --> 00:07:54,640
‫אבל מתחתיו ישנו עולם אחר.‬

53
00:08:01,689 --> 00:08:04,901
‫כשהקרח נמס, האור חודר פנימה,‬

54
00:08:04,984 --> 00:08:09,030
‫ואצות שהיו כבולות בתוך הקרח‬
‫משך כל החורף - פורחות.‬

55
00:08:12,074 --> 00:08:14,118
‫העולם ההפוך הזה‬

56
00:08:14,202 --> 00:08:17,330
‫הוא המקביל הקוטבי לערבות הגדולות.‬

57
00:08:20,708 --> 00:08:24,545
‫הקרח הוא האדמה עליו גדלה הצמחייה,‬

58
00:08:25,630 --> 00:08:28,549
‫ועדרי לוחכי העשב מגיעים במהרה.‬

59
00:08:33,471 --> 00:08:34,639
‫קריל אנטרקטי.‬

60
00:08:37,934 --> 00:08:41,562
‫טריליונים מהם פושים במים סביב אנטרקטיקה.‬

61
00:08:42,563 --> 00:08:47,652
‫מוגנים על ידי הקרח מלמעלה,‬
‫הם מלחכים אצות בעוד השמש זורחת.‬

62
00:08:54,575 --> 00:08:57,078
‫אבל הזמנים הטובים לא נמשכים זמן רב.‬

63
00:08:59,372 --> 00:09:03,501
‫ברגע שכל הקרח נמס,‬
‫הקרילים מאבדים את ההגנה שלהם,‬

64
00:09:09,215 --> 00:09:10,925
‫וטורפים מופיעים.‬

65
00:09:21,561 --> 00:09:24,522
‫פינגווינים אולי איבדו את יכולתם לעוף,‬

66
00:09:24,814 --> 00:09:28,067
‫אבל הם עודם יוצרים להקות,‬
‫כמנהגם של עופות רבים.‬

67
00:09:40,413 --> 00:09:41,831
‫ככל שצלילתם ממושכת יותר,‬

68
00:09:41,998 --> 00:09:44,834
‫כך עובר זמן רב יותר‬
‫עד שהם מסדירים את נשימתם.‬

69
00:09:51,382 --> 00:09:57,013
‫פריעת‬‫ נוצותיהם לוכדת אוויר,‬
‫מה ש‬‫מתאים‬‫ את גופם לשיוט.‬

70
00:10:00,182 --> 00:10:01,475
‫נשימה אחת אחרונה...‬

71
00:10:04,645 --> 00:10:06,897
‫וכל הקבוצה צוללת מטה יחדיו.‬

72
00:10:14,905 --> 00:10:19,994
‫לבני־האוזן עוקבים אחר הקרילים‬
‫לעומק של מעל 200 מטרים.‬

73
00:10:36,344 --> 00:10:39,055
‫מה שלהקה יכולה לתפוס בצלילה אחת,‬

74
00:10:39,805 --> 00:10:43,184
‫ענק תופס במלוא הפה.‬

75
00:11:01,702 --> 00:11:03,663
‫לוו‬‫י‬‫יתנים גד‬‫ו‬‫לי־סנפיר מהאזור הטרופי‬

76
00:11:03,746 --> 00:11:07,249
‫נדדו למעלה מ־8,000 קילומטרים‬
‫כדי להגיע לכאן.‬

77
00:11:11,087 --> 00:11:14,006
‫הלוו‬‫י‬‫יתן הזה בוחר לאכול לבדו.‬

78
00:11:26,811 --> 00:11:29,814
‫הטכניקה הזו,‬
‫בין תנועה פתאומית קדימה להסתערות,‬

79
00:11:30,314 --> 00:11:33,359
‫עובדת רק אם הקרילים קרובים לפני המים.‬

80
00:11:35,986 --> 00:11:40,533
‫עם הגעתם של גד‬‫ו‬‫לי־סנפיר נוספים,‬
‫הם מתחילים לעבוד בצוותים.‬

81
00:11:51,794 --> 00:11:53,254
‫כשהם מסתערים יחד,‬

82
00:11:53,337 --> 00:11:58,592
‫עודפי האוכל שנשפכים מפה ענק אחד לא אובדים,‬
‫אלא נאספים על־ידי פה אחר.‬

83
00:12:39,133 --> 00:12:44,555
‫חלק מגד‬‫ו‬‫לי־הסנפיר עובדים בקביעות‬
‫באופן מתואם אף יותר.‬

84
00:13:01,280 --> 00:13:04,825
‫הם עושים זאת כשהקרילים צוללים אל המעמקים.‬

85
00:13:14,794 --> 00:13:19,006
‫כשהם במקומותיהם,‬
‫הם נושפים אוויר בחוזקה מנחיריהם.‬

86
00:13:28,849 --> 00:13:29,975
‫בעבודת צוות,‬

87
00:13:30,059 --> 00:13:33,395
‫הם יוצרים וילון בועות סביב טרפם.‬

88
00:13:42,071 --> 00:13:46,867
‫כשהרשת המתפתלת מתהדקת,‬
‫הקרילים נדחקים קרוב יותר זה אל זה,‬

89
00:13:49,578 --> 00:13:53,290
‫ואז הלווייתנים מסתערים מעלה ומלקטים אותם.‬

90
00:14:16,438 --> 00:14:19,483
‫כמעט כל הלווייתנים גד‬‫ו‬‫לי־הסנפיר‬
‫בחצי הכדור הדרומי‬

91
00:14:19,900 --> 00:14:22,820
‫מגיעים לאזור הקוטב הדרומי‬
‫כדי לאכול קרילים.‬

92
00:14:29,702 --> 00:14:34,123
‫מאז האיסור על ציד לווייתנים מסחרי,‬
‫כמותם עלתה באופן משמעותי,‬

93
00:14:35,583 --> 00:14:38,460
‫אבל כעת, אספקת מזונם בסכנה.‬

94
00:14:42,256 --> 00:14:44,216
‫ב‬‫חמישים‬‫ השנים האחרונות,‬

95
00:14:44,550 --> 00:14:47,761
‫עם עליית הטמפרטורות‬
‫והיעלמותו של הקרח הימי,‬

96
00:14:48,178 --> 00:14:50,931
‫מלאי הקרילים באזור זה של האוקיינוס הדרומי‬

97
00:14:51,223 --> 00:14:53,183
‫פחת ביותר מחצי.‬

98
00:15:00,858 --> 00:15:05,529
‫ציידים ימיים אחרים מגיעים לכאן‬
‫בחיפוש אחר טרף גדול יותר מקרילים.‬

99
00:15:16,123 --> 00:15:18,167
‫טורפי העל של אנטרקטיקה.‬

100
00:15:20,753 --> 00:15:23,964
‫אורקה, לווייתנים קטלנים.‬

101
00:15:26,634 --> 00:15:31,305
‫מעל מחצית מן האורקות בעולם‬
‫מסיירים ב‬‫מ‬‫ימי הקוטב הללו.‬

102
00:15:36,852 --> 00:15:42,566
‫הלהקה המסוימת הזו מתמחה בציד פינגווינים.‬

103
00:15:53,118 --> 00:15:56,705
‫הם עוברים למצב התגנבות.‬

104
00:16:03,754 --> 00:16:09,051
‫צדים בלי להשמיע קול,‬
‫כך שטרפם לא ישמע אותם מגיעים.‬

105
00:16:37,079 --> 00:16:40,541
‫פינגווין יכול להתחמק מקטלן אחד,‬

106
00:16:41,542 --> 00:16:43,711
‫אבל לעתים רחוקות בכוחו לברוח מלהקה.‬

107
00:17:11,280 --> 00:17:13,323
‫הציד הזה אולי נראה אכזרי,‬

108
00:17:14,742 --> 00:17:19,371
‫אבל כישורי חיים חשובים מועברים מדור לדור.‬

109
00:17:41,560 --> 00:17:43,771
‫החל מקטלנים וכלה בקרילים,‬

110
00:17:44,188 --> 00:17:49,651
‫כל החיים פה תלויים בסופו של דבר‬
‫בקרח הימי של אנטרקטיקה.‬

111
00:18:09,129 --> 00:18:13,592
‫הימים המקיפים את אנטרקטיקה‬
‫הם הקשוחים ביותר על כדור הארץ.‬

112
00:18:23,977 --> 00:18:27,856
‫המים המתערבלים הללו‬
‫מעלים ‬‫רכיב‬‫י מזון מן המעמקים‬

113
00:18:28,023 --> 00:18:33,946
‫ויוצרות אזור דיג עשיר‬
‫לנוודים כמו האלבטרוס הנודד.‬

114
00:18:51,547 --> 00:18:55,759
‫מתחת לגלים, זרמי ים נשטפים מאנטרקטיקה,‬

115
00:18:56,051 --> 00:19:00,347
‫משנעים חומרי מזון על פני כדור הארץ,‬
‫מפרים את האוקיינוסים‬

116
00:19:00,681 --> 00:19:03,392
‫ומסייעים לווסת את הטמפרטורות הגלובליות.‬

117
00:19:30,002 --> 00:19:32,921
‫אי ג'ורג'יה הדרומית.‬

118
00:19:37,259 --> 00:19:40,971
‫הם צפוניים במידה המספקת‬
‫כדי להיות מחוץ להישג ידו של הקרח הימי,‬

119
00:19:41,054 --> 00:19:42,347
‫אפילו באמצע החורף‬‫.‬

120
00:19:43,682 --> 00:19:46,185
‫ובעלי חיים רבים גרים כאן לאורך השנה כולה.‬

121
00:20:04,453 --> 00:20:09,833
‫גוזל האלבטרוס הנודד הזה‬
‫ישב בקנו ‬‫כל החורף‬‫,‬

122
00:20:11,084 --> 00:20:15,464
‫והוא תלוי באופן מוחלט‬
‫בכך שהוריו ישובו עם מזון.‬

123
00:20:17,424 --> 00:20:22,429
‫הוא עלול להמתין כמה ימים בין ארוחות,‬
‫או אפילו שבועיים,‬

124
00:20:23,013 --> 00:20:26,266
‫אבל לפחות הוא לא היחיד שממתין.‬

125
00:20:30,187 --> 00:20:34,566
‫גוזלי אלבטרוס צריכים לבלות שנה שלמה בגדילה‬

126
00:20:34,816 --> 00:20:37,319
‫בטרם יהיו מוכנים לעוף לראשונה.‬

127
00:20:44,910 --> 00:20:50,332
‫אז הם מבלים מספר שנים בים‬
‫בטרם שובם ליבשה.‬

128
00:21:05,097 --> 00:21:09,643
‫נדרש קצת תרגול על מנת‬
‫לשוב ליבשה עם כנפיים של שלושה מטרים.‬

129
00:21:12,312 --> 00:21:15,274
‫לאלבטרוסים אין מדחפים הפוכים.‬

130
00:21:35,711 --> 00:21:38,714
‫זהו הגוזל הראשון של הנקבה הזו.‬

131
00:21:42,884 --> 00:21:47,431
‫היא מגדלת אותו מזה שישה חודשים,‬
‫ויש שישה נוספים לפניה.‬

132
00:21:51,685 --> 00:21:54,354
‫הגוזל שלה קטן מכפי שהוא אמור להיות,‬

133
00:21:54,855 --> 00:21:58,317
‫סימן לכך שבן זוגה לא חוזר עם מזון.‬

134
00:22:00,277 --> 00:22:03,196
‫יתכן שהוא אחד מני הרבים שמתים,‬

135
00:22:03,322 --> 00:22:06,283
‫כשהם מסתבכים במערך חכות דיג.‬

136
00:22:12,122 --> 00:22:16,501
‫איי ג'ורג'יה הדרומית הם מקום אידאלי‬
‫לגידול צאצאיהם של הנוודים,‬

137
00:22:17,878 --> 00:22:21,131
‫אולם כעת פחות בוגרים שבים לכאן כדי לקנן,‬

138
00:22:21,631 --> 00:22:22,883
‫ובשנים האחרונות‬‫,‬

139
00:22:22,966 --> 00:22:27,054
‫האוכלוסייה המתרבה צנחה ב־40 אחוזים.‬

140
00:22:34,144 --> 00:22:38,899
‫לעת עתה, הגוזל הממתין בקנו מוגן.‬

141
00:22:40,067 --> 00:22:42,652
‫אין כאן טורפים יבשתיים.‬

142
00:22:48,450 --> 00:22:52,287
‫אבל אין נכון הדבר‬
‫לגבי ימיה של ג'ורג'יה הדרומית.‬

143
00:22:55,624 --> 00:22:59,753
‫קלפ ענק פורח במים נטולי הקרח הללו.‬

144
00:23:06,510 --> 00:23:09,471
‫המקום המושלם למארב.‬

145
00:23:17,979 --> 00:23:20,107
‫כלבי־ים נמריים חורפים כאן‬

146
00:23:20,190 --> 00:23:22,776
‫על מנת לחמוק‬
‫מהאוקיינוס הקפוא של אנטרקטיקה.‬

147
00:23:25,695 --> 00:23:28,031
‫בשלב זה‬‫,‬‫ הם אמורים היו לשוב דרומה,‬

148
00:23:30,367 --> 00:23:32,536
‫אך השנה הם נשארו לזמן ממושך יותר.‬

149
00:23:39,000 --> 00:23:42,129
‫הם התעכבו מלעזוב, ויש לכך סיבה טובה.‬

150
00:23:50,554 --> 00:23:52,431
‫יש כאן פינגווינים מלכותיים.‬

151
00:23:58,019 --> 00:24:00,147
‫כל אחד מהם מהווה ארוחה מזינה,‬

152
00:24:01,815 --> 00:24:03,024
‫אם תצליח לתפוס אותו.‬

153
00:24:11,158 --> 00:24:12,742
‫בשובם להאכיל את גוזליהם,‬

154
00:24:12,993 --> 00:24:16,204
‫המלכותיים נאלצים להתמודד עם קשיים רבים.‬

155
00:24:24,212 --> 00:24:26,840
‫מלכותיים קופצים כך, כמו פוקנות,‬
‫לעתים נדירות.‬

156
00:24:28,550 --> 00:24:32,804
‫זה גוזל אנרגיה רבה יותר,‬
‫אך זה מהיר יותר משחיה תת־מימית.‬

157
00:25:15,222 --> 00:25:19,142
‫קשה לבחור מטרה נעה בתוך קהל מבוהל,‬

158
00:25:25,398 --> 00:25:28,443
‫אך אם ישנם מזדנבים, הסיכויים משתנים.‬

159
00:25:37,285 --> 00:25:40,914
‫שיניים חדות כתער מול מקור דוקרני.‬

160
00:26:12,612 --> 00:26:13,780
‫זה תיקו.‬

161
00:26:14,990 --> 00:26:17,659
‫שניהם מותשים לאחר המרדף.‬

162
00:26:27,752 --> 00:26:31,715
‫הציד מחליט שהארוחה לא שווה את המאבק.‬

163
00:26:41,600 --> 00:26:44,603
‫עבור הפינגווין, זה היה קרוב כחוט השערה.‬

164
00:26:44,978 --> 00:26:49,357
‫אבל זה היה רק המכשול הראשון‬
‫בדרך לשוב להאכיל את גוזלו.‬

165
00:26:54,738 --> 00:26:57,365
‫זה לא יהיה משחק ילדים.‬

166
00:27:25,602 --> 00:27:28,772
‫למרבה המזל,‬
‫פינגווינים אינם חלק מהתפריט שלהם.‬

167
00:27:35,320 --> 00:27:38,782
‫ועדיין, מוטב שלא להעיר ענקים ישנים.‬

168
00:27:52,420 --> 00:27:57,801
‫נקבות פיל הים לא רואות בעין יפה‬
‫הפרעות בנמנומן,‬

169
00:27:59,552 --> 00:28:03,390
‫אבל אלו הזכרים במשקל ארבעה טון‬
‫מהם צריך להיזהר.‬

170
00:28:14,150 --> 00:28:17,320
‫הם נלחמים על גישה לנקבות.‬

171
00:28:25,578 --> 00:28:30,709
‫יש להימנע בכל מחיר‬
‫מלהימחץ תחת גוש שומן זועם.‬

172
00:28:41,678 --> 00:28:42,512
‫נתיב מילוט.‬

173
00:28:48,143 --> 00:28:49,769
‫הגיע הזמן להימלט.‬

174
00:29:01,823 --> 00:29:03,992
‫סוף־סוף, הוא הגיע לתינוקייה.‬

175
00:29:06,411 --> 00:29:08,830
‫כעת מגיע האתגר האחרון שלו.‬

176
00:29:11,124 --> 00:29:14,878
‫למצוא את הגוזל שלו בקהל של חצי מיליון.‬

177
00:29:19,215 --> 00:29:20,175
‫הוא קורא...‬

178
00:29:29,517 --> 00:29:32,854
‫ומאזין לשמוע תשובה מוכרת.‬

179
00:29:41,654 --> 00:29:44,365
‫יתכן שהגוזל שלו‬
‫במרחק שניים־שלושה קילומטרים,‬

180
00:29:44,949 --> 00:29:46,367
‫בקצה המושבה.‬

181
00:29:50,830 --> 00:29:52,582
‫אבל זו הבעיה עם גוזלים.‬

182
00:29:53,166 --> 00:29:54,751
‫הם לא נשארים במקום.‬

183
00:29:57,295 --> 00:29:59,589
‫באופן מדהים, בכל המהומה הזו,‬

184
00:29:59,672 --> 00:30:03,551
‫הורה וגוזלו‬
‫יכולים לזהות זה את קריאתו של זה.‬

185
00:30:13,603 --> 00:30:17,148
‫מה שהורים עוברים כדי להגיש ארוחה.‬

186
00:30:20,318 --> 00:30:21,778
‫לו רק ידעו.‬

187
00:30:29,285 --> 00:30:31,162
‫יחסית לאי כה קטן,‬

188
00:30:31,246 --> 00:30:35,166
‫ג'ורג'יה הדרומית‬
‫מכלכלת כמות יוצאת דופן של חיים.‬

189
00:30:40,004 --> 00:30:43,174
‫בסופו של דבר, כל היצורים הללו תלויים בקריל‬

190
00:30:43,508 --> 00:30:46,845
‫שמתפתח תחת הקרח הימי‬
‫סביב חצי האי ‬‫האנטרקטי.‬

191
00:30:49,889 --> 00:30:51,432
‫עם היעלמותו של קרח הים,‬

192
00:30:51,891 --> 00:30:55,228
‫עתידה של ג'ורג'יה הדרומית‬
‫רחוק מלהיות מובטח.‬

193
00:31:11,119 --> 00:31:13,788
‫בקצהו השני של גדור הארץ, בצפון,‬

194
00:31:14,414 --> 00:31:19,002
‫השפעות שינויי האקלים מורגשות אף יותר.‬

195
00:31:21,045 --> 00:31:24,257
‫האזור הארקטי אינו יבשת המוקפת בים,‬

196
00:31:25,425 --> 00:31:28,386
‫אלא אוקיינוס קפוא המוקף ביבשה.‬

197
00:31:32,307 --> 00:31:37,228
‫באביב, הקרח כאן עדיין בכמותו המרבית.‬

198
00:31:42,734 --> 00:31:49,032
‫זו אדמת ציד רחבת ידיים ומוצקה‬
‫עבור הטורף היבשתי הגדול בעולם.‬

199
00:32:00,668 --> 00:32:04,088
‫דוב קוטב זכר, בחיפוש אחר ארוחתו הבאה.‬

200
00:32:04,505 --> 00:32:08,635
‫על הפיורדים הקפואים של סבאלברד‬
‫באזור הארקטי של נורווגיה.‬

201
00:32:13,139 --> 00:32:17,018
‫הוא מחפש כלבי־ים,‬
‫שמהווים את חלק הארי ממזונו.‬

202
00:32:24,525 --> 00:32:28,571
‫עליו לאכול שני שליש ממזונו השנתי‬

203
00:32:28,655 --> 00:32:33,117
‫בטרם הקרח יימס ומצע הציד שלו יעלם.‬

204
00:33:06,734 --> 00:33:11,823
‫לאם הפוסה הטבעתית אין ברירה‬
‫אלא להשאיר את גורה לבד על פני השטח.‬

205
00:33:22,417 --> 00:33:26,879
‫בעבר, היא הייתה בונה מאורה‬
‫בתוך תלם על הקרח,‬

206
00:33:28,589 --> 00:33:32,510
‫אבל כעת הים קופא כה מאוחר,‬
‫עד כי הקרח שטוח,‬

207
00:33:33,177 --> 00:33:36,431
‫והיא חייבת להשאיר את הגור שלה חשוף.‬

208
00:33:47,358 --> 00:33:51,237
‫השינויים הללו בקרח‬
‫אולי מועילים לדובים כעת,‬

209
00:33:51,779 --> 00:33:53,448
‫אבל בטווח הרחוק,‬

210
00:33:53,531 --> 00:33:57,035
‫תגיע בעקבותיהם צניחה‬
‫בכמות הטרף החשוב ביותר שלהם.‬

211
00:34:01,039 --> 00:34:05,710
‫הקרח החדש והשטוח יותר הזה,‬
‫מקשה גם על הדובים.‬

212
00:34:06,502 --> 00:34:10,423
‫אין להם מקום מחבוא‬
‫ממנו ניתן להתגנב מאחורי כלב־ים.‬

213
00:34:15,136 --> 00:34:20,224
‫ועבור אם עם גור צעיר בעקבותיה,‬
‫קשה להיות חשאיים.‬

214
00:34:36,324 --> 00:34:39,535
‫הגור עדיין לא מבין את הצורך בזהירות‬

215
00:34:41,287 --> 00:34:43,206
‫כשמתגנבים מאחורי כלב־ים.‬

216
00:34:45,917 --> 00:34:48,252
‫כשפחות כלבי־ים מתחבאים במאורות,‬

217
00:34:48,336 --> 00:34:51,756
‫למידת טכניקת החבטה הזו,‬
‫שהייתה כה יעילה בעבר,‬

218
00:34:52,840 --> 00:34:54,634
‫היא כמעט חסרת טעם כעת.‬

219
00:35:06,229 --> 00:35:10,691
‫ובכל זאת, לפחות הוא גילה‬
‫כיצד נראה חור של כלבי־ים.‬

220
00:35:22,370 --> 00:35:26,999
‫אמו יודעת שמזג אוויר מעונן יעיל לציד,‬

221
00:35:28,543 --> 00:35:30,920
‫והוא יודע כשהיא רצינית.‬

222
00:35:39,303 --> 00:35:42,223
‫כלבי־ים בוגרים הם ארוחה טובה בהרבה.‬

223
00:35:53,985 --> 00:35:57,321
‫הגור שלה צועד בעקבותיה בזהירות,‬

224
00:35:59,574 --> 00:36:02,285
‫ונזהר שלא לזוז מהתוואי שלה.‬

225
00:36:06,622 --> 00:36:08,791
‫אסור לאף אחד מהם לבצע צעד לא נכון.‬

226
00:36:15,756 --> 00:36:18,217
‫עליהם לנוע כגוף אחד.‬

227
00:36:44,577 --> 00:36:47,538
‫מרבית צידי כלבי־הים נוחלים כישלון.‬

228
00:36:55,171 --> 00:36:57,215
‫על הדובים להמשיך לחפש.‬

229
00:37:01,344 --> 00:37:03,554
‫הגור שלה משוטט ומתרחק ממנה,‬

230
00:37:06,182 --> 00:37:07,850
‫וזוכה בהזדמנות נוספת.‬

231
00:37:18,611 --> 00:37:21,530
‫גור כלב־ים לבד על הקרח.‬

232
00:37:32,166 --> 00:37:36,754
‫כעת לא צריך חשאיות, אלא בטחון.‬

233
00:37:41,842 --> 00:37:43,678
‫אין בכוחה של האם לעשות דבר,‬

234
00:37:46,472 --> 00:37:50,559
‫אלא לקוות שהגור שלה‬
‫יצליח לחזור אל החור בזמן.‬

235
00:37:58,150 --> 00:38:00,987
‫הציד חסר הניסיון מהסס.‬

236
00:38:11,330 --> 00:38:12,707
‫אמו חכמה יותר.‬

237
00:38:36,939 --> 00:38:39,025
‫מוגן תחת הקרח.‬

238
00:38:44,947 --> 00:38:50,536
‫דובי קוטב הם טורפים סתגלנים,‬
‫אבל הם מסתמכים על קרח ימי.‬

239
00:38:52,455 --> 00:38:56,125
‫אם הוא ייעלם, ייעלמו גם הדובים.‬

240
00:39:10,222 --> 00:39:13,851
‫קיץ בקצה הקרח באזור הארקטי הקנדי,‬

241
00:39:14,352 --> 00:39:18,314
‫והנסיגה השנתית של קרח ימי בעיצומה.‬

242
00:39:27,782 --> 00:39:30,826
‫עם המסתו, מגיעים נוודים.‬

243
00:39:50,304 --> 00:39:54,517
‫חדשן חדקרן, מקור האגדה על חד הקרן.‬

244
00:39:55,434 --> 00:40:01,190
‫החט בן שלושת המטרים שלהם‬
‫הוא למעשה לא יותר מניב מגודל.‬

245
00:40:02,149 --> 00:40:06,445
‫אבל המטרה המדויקת שלו,‬
‫כמו דברים רבים אודות חדשן חדקרן,‬

246
00:40:06,695 --> 00:40:08,948
‫עודנה, בחלקה, תעלומה.‬

247
00:40:14,662 --> 00:40:18,416
‫מדי קיץ,‬
‫החדשן חדקרן נודדים אל אותו האזור בקוטב,‬

248
00:40:18,749 --> 00:40:23,129
‫וממתינים בסבלנות בקצה הקרח לסדק שייפתח.‬

249
00:40:26,173 --> 00:40:30,219
‫בקע בקרח,‬
‫ברוחב המספיק על מנת שיוכלו לשחות לאורכו.‬

250
00:40:43,441 --> 00:40:45,651
‫בסופו של דבר, מופיע סדק.‬

251
00:40:47,903 --> 00:40:50,948
‫המעבר שלהם למפרצים מוגנים ורדודים.‬

252
00:41:12,261 --> 00:41:16,891
‫חדשן חדקרן הם ביישנים ביותר‬
‫ומצולמים מתחת למים לעתים נדירות.‬

253
00:41:44,835 --> 00:41:49,340
‫לווייתני הקרח הללו נודדים בלהיטות‬
‫במורד הבקעים ברגע שהם נפתחים‬

254
00:41:49,548 --> 00:41:52,718
‫כיוון שהם בטוחים יותר מפני טורפים‬
‫כשהקרח מגן עליהם.‬

255
00:42:01,560 --> 00:42:05,523
‫הבקעים עשויים אף לאפשר להם גישה‬
‫לשטחי מרעה חדשים.‬

256
00:42:18,786 --> 00:42:20,579
‫הקרח הימי אינו רק חיוני‬

257
00:42:20,663 --> 00:42:23,749
‫עבור חיי היצורים החיים באזור הקטבים.‬

258
00:42:25,709 --> 00:42:30,464
‫הוא משחק תפקיד משמעותי‬
‫בקביעת האקלים של כדור הארץ כולו.‬

259
00:42:33,509 --> 00:42:36,220
‫משטח לבן שומר על קרירות כדור הארץ‬

260
00:42:36,303 --> 00:42:40,391
‫על־ידי החזרת רוב אנרגיית השמש אל החלל.‬

261
00:42:50,693 --> 00:42:52,903
‫משטח כהה עושה את ההפך,‬

262
00:42:53,904 --> 00:42:56,907
‫סופח למעלה מ־90 אחוזים מאנרגיית השמש‬

263
00:42:57,199 --> 00:42:58,867
‫וכך מחמם את כדור הארץ.‬

264
00:43:03,372 --> 00:43:04,790
‫ב‬‫עוד ה‬‫קרח הימי‬‫ מתכווץ,‬

265
00:43:04,999 --> 00:43:09,837
‫אנחנו מתחילים לאבד‬
‫את אחד מהמגנים הלבנים של כדור הארץ.‬

266
00:43:13,966 --> 00:43:15,467
‫במשך אלפי שנים,‬

267
00:43:15,551 --> 00:43:19,513
‫התקיים איזון‬
‫בין ההתקדמות והנסיגה של הקרח הימי,‬

268
00:43:20,180 --> 00:43:21,807
‫אבל זה לא המצב יותר.‬

269
00:43:22,558 --> 00:43:24,685
‫כיום, במשך חודשי הקיץ,‬

270
00:43:24,935 --> 00:43:30,065
‫מעטה הקרח הימי פחת ב־40 אחוז משנת 1980.‬

271
00:43:39,533 --> 00:43:44,330
‫האזור הארקטי מתחמם במהירות כפולה‬
‫מכל מקום אחר על כדור הארץ.‬

272
00:43:45,247 --> 00:43:50,336
‫עד 2040, האוקיינוס כאן יהיה נטול קרח ברובו‬

273
00:43:50,419 --> 00:43:51,837
‫במהלך חודשי הקיץ.‬

274
00:44:09,229 --> 00:44:14,276
‫אבדן הקרח הזה יוביל באופן בלתי נמנע‬
‫לתוצאות הרסניות‬

275
00:44:14,485 --> 00:44:16,737
‫עבור כל התלויים בו.‬

276
00:44:30,167 --> 00:44:33,504
‫החוף הצפון־מזרחי הרחוק של רוסיה.‬

277
00:44:50,437 --> 00:44:55,651
‫זוהי התאספות הניבתנים הגדולה בעולם.‬

278
00:45:06,912 --> 00:45:12,334
‫מעל מאה אלף עלו על חוף אחד.‬

279
00:45:19,925 --> 00:45:23,846
‫הם עושים זאת מתוך ייאוש, לא כבחירה.‬

280
00:45:28,058 --> 00:45:31,228
‫ביתם הטבעי הוא על־גבי הקרח הימי.‬

281
00:45:38,152 --> 00:45:41,113
‫אבל הקרח נסוג אל הצפון,‬

282
00:45:42,656 --> 00:45:46,452
‫וזהו המקום הקרוב ביותר לאזור בו הם אוכלים,‬

283
00:45:46,535 --> 00:45:48,120
‫שבו הם יכולים לנוח.‬

284
00:46:02,885 --> 00:46:05,971
‫על הגור הזה להישאר בקרבת אמו,‬

285
00:46:14,521 --> 00:46:17,608
‫אבל כל סנטימטר מרובע תפוס.‬

286
00:46:37,294 --> 00:46:42,382
‫הדרך היחידה לחצות את הקהל‬
‫היא לטפס על הגופים הדחוסים בצפיפות.‬

287
00:46:45,093 --> 00:46:47,429
‫אלו שנמצאים למטה עלולים להימחץ למוות.‬

288
00:46:55,896 --> 00:46:58,398
‫מנ‬‫ו‬‫סת בהלה עשויה לקרות ללא אזהרה.‬

289
00:47:20,420 --> 00:47:25,717
‫בתנאים הללו, ניבתנים מהווים סכנה לעצמם.‬

290
00:47:31,557 --> 00:47:35,561
‫חלקם מצליחים למצוא מקום הרחק מההתקהלות.‬

291
00:47:40,941 --> 00:47:43,735
‫הם נאבקים במעלה צוקים בגובה 80 מטרים,‬

292
00:47:49,408 --> 00:47:54,872
‫אתגר יוצא דופן עבור בעל חיים במשקל טון‬
‫המורגל בקרח ימי.‬

293
00:48:08,010 --> 00:48:10,929
‫לפחות כאן יש מקום לנוח.‬

294
00:48:18,729 --> 00:48:21,523
‫מחוץ למים, חוש הראייה של הניבתן גרוע,‬

295
00:48:23,609 --> 00:48:26,236
‫אבל הם חשים את האחרים למטה.‬

296
00:48:31,742 --> 00:48:35,454
‫כשהם נעשים רעבים, הם צריכים לשוב אל הים.‬

297
00:49:22,084 --> 00:49:24,336
‫בייאושם לעשות כן,‬

298
00:49:24,836 --> 00:49:28,840
‫מאות נופלים מגבהים‬
‫אליהם הם לא אמורים היו להעפיל.‬

299
00:50:30,902 --> 00:50:36,616
‫התקהלויות ניבתנים עצומות אלה‬
‫קורות כעת כמעט מדי שנה.‬

300
00:50:43,790 --> 00:50:49,421
‫כך שחייהם של הניבתנים,‬
‫כמו חייהם של דובי הקוטב וכלבי־הים,‬

301
00:50:49,796 --> 00:50:50,714
‫משתנים.‬

302
00:50:53,216 --> 00:50:56,762
‫כולם חיים בחזית שינוי האקלים,‬

303
00:50:58,722 --> 00:51:01,516
‫וכולם סובלים כתוצאה מכך.‬

304
00:51:20,035 --> 00:51:26,333
‫לעת עתה, החורף הארקטי שב והקרח הימי משתקם.‬

305
00:51:28,543 --> 00:51:30,754
‫הסדר שב על כנו.‬

306
00:51:34,716 --> 00:51:39,346
‫זו הקלה עבור היצורים הרבים התלויים בקרח.‬

307
00:51:52,567 --> 00:51:54,402
‫אבל כמה זמן נותר‬

308
00:51:54,653 --> 00:52:00,242
‫לעולמותיהם הקפואים‬
‫להיות חלק מהחיים על כדור הארץ?‬

309
00:52:18,385 --> 00:52:20,512
‫אנא פנו ל־ourplanet.com‬

310
00:52:20,762 --> 00:52:25,308
‫כדי לגלות מה עלינו לעשות כעת‬
‫על מנת לשמור על ‬‫ערבות ה‬‫ק‬‫טבים.‬

311
00:53:19,487 --> 00:53:22,073
‫תרגום כתוביות: אדוה לנציאנו‬

