1
00:00:06,040 --> 00:00:09,760
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:15,000 --> 00:00:17,760
‫אני מצטער. אני אצטרך לבקש ממך‬
‫להגביר את קולך.‬

3
00:00:17,840 --> 00:00:19,880
‫אני לא שומע אותך כל כך טוב.‬

4
00:00:19,960 --> 00:00:21,760
‫בסדר. אין בעיה.‬
‫-כן?‬

5
00:00:21,840 --> 00:00:23,640
‫אז מה השאלה הראשונה שלך?‬

6
00:00:23,720 --> 00:00:25,840
‫אני רוצה לדעת יותר על איך זה התחיל.‬

7
00:00:25,920 --> 00:00:28,880
‫טוב, זה… אני… זה התחיל כתאונה.‬

8
00:00:29,400 --> 00:00:31,120
‫כלומר, בתאונה, אני…‬

9
00:00:35,600 --> 00:00:38,880
‫כן, נפצעתי פעם אחת יותר מדי במשחק פולו.‬

10
00:00:40,680 --> 00:00:42,480
‫את מבינה מה אני אומר?‬

11
00:00:42,560 --> 00:00:44,160
‫כן, אני מבינה.‬

12
00:00:44,240 --> 00:00:45,560
‫יופי.‬

13
00:00:46,080 --> 00:00:50,520
‫אז בגיל 50, החלטתי לוותר‬
‫על האהבה הגדולה של חיי‬

14
00:00:50,600 --> 00:00:52,560
‫ולחפש הנאה במקום אחר.‬

15
00:00:53,680 --> 00:00:57,480
‫לא, זה לא נשמע טוב.‬
‫אני מתעקש שנעשה את זה שוב.‬

16
00:00:57,560 --> 00:00:58,560
‫סליחה?‬

17
00:00:59,160 --> 00:01:00,520
‫אנחנו נעשה את זה שוב.‬

18
00:01:03,240 --> 00:01:04,080
‫שוב!‬

19
00:01:06,320 --> 00:01:07,920
‫את מוכנה?‬
‫-כן.‬

20
00:01:08,000 --> 00:01:08,840
‫כן.‬

21
00:01:09,600 --> 00:01:14,680
‫וכך, בגיל 50, החלטתי לוותר‬
‫על האהבה הספורטיבית הגדולה של חיי‬

22
00:01:14,760 --> 00:01:16,880
‫ולחפש אתגרים חדשים…‬

23
00:01:16,960 --> 00:01:18,040
‫קדימה!‬

24
00:01:20,520 --> 00:01:23,000
‫וכך הגעתי לנהיגת מרכבות.‬

25
00:01:27,720 --> 00:01:29,040
‫בדיוק!‬

26
00:01:29,600 --> 00:01:30,560
‫קדימה!‬

27
00:01:35,560 --> 00:01:36,760
‫קדימה!‬

28
00:01:41,560 --> 00:01:42,760
‫קדימה!‬

29
00:01:47,880 --> 00:01:49,600
‫הפכנו לכנופיה רצינית.‬

30
00:01:49,680 --> 00:01:53,520
‫אנו נוסעים ברחבי המדינה מתחרות לתחרות.‬

31
00:01:53,600 --> 00:01:57,240
‫זה מרגיש כמו משפחה שנייה. מה?‬

32
00:02:03,560 --> 00:02:04,520
‫מתי?‬

33
00:02:08,520 --> 00:02:10,600
‫בסדר. תודה.‬

34
00:02:23,000 --> 00:02:27,120
‫"חסד מופלא‬

35
00:02:27,200 --> 00:02:31,480
‫"כמה מתוק הצליל‬

36
00:02:31,560 --> 00:02:35,480
‫"שגאל אומלל‬

37
00:02:35,560 --> 00:02:39,680
‫"שכמותי‬

38
00:02:39,760 --> 00:02:44,040
‫"פעם הייתי אבוד‬

39
00:02:44,120 --> 00:02:48,600
‫"אבל כעת איני תועה‬

40
00:02:48,680 --> 00:02:50,440
‫"הייתי עיוור‬

41
00:02:50,520 --> 00:02:56,240
‫"אבל כעת אני רואה‬

42
00:02:57,160 --> 00:02:59,000
‫"האל…"‬

43
00:02:59,080 --> 00:03:00,080
‫תודה, פגי.‬

44
00:03:14,280 --> 00:03:17,680
‫יש תאוריה רפואית מתקדמת‬

45
00:03:18,480 --> 00:03:22,320
‫שמציעה שאנו מביאים סרטן על עצמנו‬

46
00:03:23,200 --> 00:03:29,080
‫כתוצאה מרגש מודחק‬
‫או מטראומה פסיכולוגית בלתי פתורה.‬

47
00:03:31,040 --> 00:03:35,200
‫ואז ילדה מלאכית בת חמש מתה מזה,‬

48
00:03:36,800 --> 00:03:39,720
‫ואתה מבין איזה קשקוש מוחלט זה.‬

49
00:03:41,480 --> 00:03:42,720
‫נורטון המסכן.‬

50
00:03:43,320 --> 00:03:44,280
‫כן.‬

51
00:03:46,040 --> 00:03:47,640
‫אולי תבקר אותו?‬

52
00:03:49,080 --> 00:03:51,760
‫לא תזיק לו תמיכה מהסנדק שלו.‬

53
00:03:53,800 --> 00:03:54,760
‫כן.‬

54
00:03:55,640 --> 00:03:56,800
‫כן, נכון.‬

55
00:04:01,480 --> 00:04:02,720
‫מה זה המבט הזה?‬

56
00:04:06,280 --> 00:04:09,760
‫מעולם לא ראיתי כל כך הרבה מחשבות‬
‫מאחורי עיניו של מישהו.‬

57
00:04:10,280 --> 00:04:11,240
‫הכרת טובה.‬

58
00:04:12,080 --> 00:04:13,360
‫הערכה.‬

59
00:04:13,960 --> 00:04:14,920
‫על מה?‬

60
00:04:16,560 --> 00:04:18,520
‫את הופכת אותי לאדם טוב יותר.‬

61
00:04:19,440 --> 00:04:20,760
‫ואתה אותי.‬

62
00:04:23,280 --> 00:04:25,040
‫זו לא המטרה של נישואים?‬

63
00:04:34,640 --> 00:04:35,680
‫לילה טוב.‬

64
00:04:43,200 --> 00:04:44,240
‫לילה טוב.‬

65
00:05:58,240 --> 00:06:02,040
‫- המערכת -‬

66
00:06:08,480 --> 00:06:09,320
‫הלו?‬

67
00:06:09,960 --> 00:06:12,280
‫היי. את…‬

68
00:06:13,360 --> 00:06:14,400
‫את באה?‬

69
00:06:14,480 --> 00:06:16,880
‫סליחה, בוקר שכזה. נגיע בעוד…‬

70
00:06:16,960 --> 00:06:18,240
‫דקה.‬
‫-דקה.‬

71
00:06:18,320 --> 00:06:19,440
‫דקה.‬

72
00:06:22,280 --> 00:06:24,720
‫עוד דקה, והיא מתנצלת.‬

73
00:06:25,840 --> 00:06:27,160
‫זו באמת הייתה היא?‬

74
00:06:27,240 --> 00:06:29,720
‫כן, זו באמת הייתה היא.‬

75
00:06:40,360 --> 00:06:42,720
‫- אנחנו אוהבים אותך די -‬

76
00:06:55,720 --> 00:06:57,320
‫מה שלום הנסיך?‬

77
00:07:05,320 --> 00:07:06,360
‫כאן למעלה!‬

78
00:07:07,080 --> 00:07:08,320
‫דיאנה!‬

79
00:07:10,480 --> 00:07:12,520
‫תודה שהסכמת לזה.‬
‫-כמובן.‬

80
00:07:14,720 --> 00:07:17,320
‫ראינו את התמונות שלך באיטליה.‬
‫-דיאנה!‬

81
00:07:17,840 --> 00:07:19,680
‫טוב, כולכם נראיתם מאושרים.‬

82
00:07:19,760 --> 00:07:21,800
‫אם רק היית יודע את האמת.‬
‫-באמת?‬

83
00:07:21,880 --> 00:07:24,920
‫בחיי שזה גרוע מתמיד. אני אובדת עצות.‬

84
00:07:25,480 --> 00:07:26,920
‫את עשית את זה?‬

85
00:07:27,000 --> 00:07:28,120
‫לא.‬
‫-לא.‬

86
00:07:29,200 --> 00:07:30,440
‫קדימה. תתקרבו.‬

87
00:07:31,080 --> 00:07:35,280
‫- אנחנו אוהבים אותך, דיאנה! -‬

88
00:07:54,160 --> 00:07:55,080
‫טוב.‬

89
00:07:59,400 --> 00:08:00,840
‫ג'יימס קולטהרסט, נכון?‬

90
00:08:02,280 --> 00:08:04,120
‫כן.‬
‫-יש לך דקה?‬

91
00:08:04,720 --> 00:08:05,640
‫איזה מהם?‬

92
00:08:07,520 --> 00:08:09,240
‫גבוה עם משקפיים?‬

93
00:08:10,840 --> 00:08:12,000
‫אני מכירה אותו.‬

94
00:08:12,600 --> 00:08:13,640
‫קלארק קנט.‬

95
00:08:13,720 --> 00:08:17,120
‫הוא אמר שקוראים לו אנדרו.‬
‫-זה רק הכינוי שנתתי לו, טיפשון.‬

96
00:08:17,640 --> 00:08:19,240
‫אנדרו מורטון.‬

97
00:08:19,320 --> 00:08:21,120
‫הוא אחד הידידותיים.‬

98
00:08:21,640 --> 00:08:23,840
‫הוא כתב עליי דברים נחמדים בעבר.‬

99
00:08:23,920 --> 00:08:26,280
‫טוב, עכשיו הוא רוצה לכתוב עלייך ספר שלם‬

100
00:08:26,360 --> 00:08:29,400
‫ואיך זה באמת להתחתן עם בן משפחת המלוכה.‬

101
00:08:29,480 --> 00:08:31,320
‫האמת מאחורי האגדה.‬

102
00:08:31,400 --> 00:08:34,240
‫אמרתי שבחיים לא תסכימי‬
‫להיות מעורבת במשהו כזה.‬

103
00:08:34,320 --> 00:08:35,160
‫לא.‬

104
00:08:35,240 --> 00:08:37,080
‫ואז קבענו לשחק סקווש.‬

105
00:08:37,160 --> 00:08:38,240
‫מה?‬

106
00:08:38,320 --> 00:08:41,040
‫הוא ראה את המחבט בפינת המשרד שלי‬
‫והציע שנשחק.‬

107
00:08:41,120 --> 00:08:43,120
‫ג'יימס.‬
‫-אל תדאגי.‬

108
00:08:43,200 --> 00:08:46,120
‫אמרתי שכל דיון בנוגע אלייך הוא מחוץ לתחום.‬

109
00:08:46,200 --> 00:08:48,960
‫כדאי מאוד.‬
‫-אני אתקשר אחרי שאיפגש איתו.‬

110
00:09:06,880 --> 00:09:07,720
‫הלו?‬

111
00:09:37,520 --> 00:09:38,480
‫תודה.‬

112
00:09:45,000 --> 00:09:46,000
‫שלום!‬

113
00:09:48,640 --> 00:09:49,680
‫שלום?‬

114
00:09:53,160 --> 00:09:54,080
‫אוי, לא.‬

115
00:09:54,680 --> 00:09:57,760
‫מה עשיתי עכשיו?‬
‫-טוב, הגעת. היום.‬

116
00:09:58,280 --> 00:10:00,320
‫נורטון אמר שתבוא מחר.‬

117
00:10:00,400 --> 00:10:03,360
‫הוא יצא ללונדון לפגישות עם הבנק.‬

118
00:10:04,480 --> 00:10:06,280
‫אני אבדוק אם אוכל להשיג אותו.‬

119
00:10:06,360 --> 00:10:08,880
‫אל תטריחי את עצמך.‬

120
00:10:13,640 --> 00:10:15,000
‫מה אוכל להביא לך?‬

121
00:10:15,080 --> 00:10:18,280
‫אתה רעב?‬
‫-אלוהים, לא. שום דבר.‬

122
00:10:20,440 --> 00:10:21,560
‫לא, אני…‬

123
00:10:23,920 --> 00:10:26,440
‫באתי כדי לראות איך אתם מתמודדים.‬

124
00:10:28,480 --> 00:10:29,680
‫זה אדיב.‬

125
00:10:31,680 --> 00:10:33,360
‫ולהביא את אלה.‬

126
00:10:36,000 --> 00:10:36,920
‫חינניות.‬

127
00:10:37,440 --> 00:10:38,600
‫לליאונורה.‬

128
00:10:39,320 --> 00:10:43,200
‫הזכרת בלוויה שהן היו האהובות עליה.‬

129
00:10:45,200 --> 00:10:46,840
‫זה מאוד אדיב מצידך.‬

130
00:10:48,400 --> 00:10:49,760
‫שניקח אותן אליה?‬

131
00:11:00,120 --> 00:11:04,880
‫נורטון חשב שזה חולני שהיא קרובה כל כך,‬

132
00:11:06,280 --> 00:11:08,880
‫אבל רציתי שתהיה במקום שאוכל לראות בכל יום.‬

133
00:11:10,880 --> 00:11:12,560
‫להיות קרובה אליה בכל יום.‬

134
00:11:14,160 --> 00:11:16,360
‫זה גם אומר שלעולם לא אוכל לעזוב.‬

135
00:11:17,800 --> 00:11:19,120
‫למה שתרצי?‬

136
00:11:22,400 --> 00:11:23,720
‫זה לא תמיד קל.‬

137
00:11:47,800 --> 00:11:53,040
‫את יודעת, אחד הדברים הרבים‬
‫שמשכו אותי לליליבט‬

138
00:11:53,760 --> 00:11:58,600
‫היה שהמחויבות תהיה בהכרח לכל החיים.‬

139
00:11:59,600 --> 00:12:05,040
‫ועבור בחור צעיר שילדותו הייתה‬
‫כה בלתי צפויה ומפוזרת,‬

140
00:12:05,680 --> 00:12:09,640
‫בהירות הקביעות הזו הייתה כל כך מרגיעה.‬

141
00:12:09,720 --> 00:12:10,760
‫זה עדיין נכון.‬

142
00:12:13,080 --> 00:12:15,080
‫אך היא מביאה גם בעיות.‬

143
00:12:16,880 --> 00:12:21,040
‫כי היא לא לוקחת בחשבון את הדבר היחיד‬
‫שבני אדם עושים‬

144
00:12:21,560 --> 00:12:24,960
‫ברגע שהם מתחייבים לחיים משותפים.‬

145
00:12:25,840 --> 00:12:26,800
‫והוא?‬

146
00:12:28,240 --> 00:12:30,280
‫הם מתבגרים בדרכים שונות.‬

147
00:12:47,160 --> 00:12:50,080
‫תגידי לנורטון שאצור קשר בקרוב‬

148
00:12:50,160 --> 00:12:52,160
‫לשיחה סנדקית.‬

149
00:12:53,440 --> 00:12:57,000
‫ובאשר לך, יש שני דברים שתוכלי לשקול.‬

150
00:12:57,840 --> 00:13:00,960
‫למה לא להקים צדקה בשמה של ליאונורה?‬

151
00:13:01,600 --> 00:13:03,640
‫כן, כבר חשבתי על זה.‬

152
00:13:03,720 --> 00:13:05,720
‫ואולי תמצאי לעצמך תחביב.‬

153
00:13:06,240 --> 00:13:08,840
‫משהו שאין לו קשר לכל זה.‬

154
00:13:08,920 --> 00:13:10,280
‫לא תחביב.‬

155
00:13:10,800 --> 00:13:11,640
‫בריחה.‬

156
00:13:12,280 --> 00:13:14,640
‫תשוקה.‬
‫-אני אחשוב על זה.‬

157
00:13:15,760 --> 00:13:16,880
‫יופי.‬

158
00:13:18,000 --> 00:13:19,480
‫אם כבר מדברים על תחביבים,‬

159
00:13:19,560 --> 00:13:22,800
‫נורטון אמר שוויתרת על פולו‬

160
00:13:22,880 --> 00:13:25,480
‫ופיתחת חיבה לנהיגת מרכבות.‬

161
00:13:25,560 --> 00:13:28,800
‫נכון, כן. אני אובססיבי.‬

162
00:13:28,880 --> 00:13:29,720
‫למה?‬

163
00:13:36,320 --> 00:13:37,800
‫תסתכלי על זה.‬

164
00:13:40,240 --> 00:13:42,080
‫מרכבת ארבעה סוסים ישנה.‬

165
00:13:42,160 --> 00:13:45,000
‫נורטון רצה למכור אותה.‬
‫-אסור לו לעשות את זה!‬

166
00:13:45,080 --> 00:13:46,760
‫נאמר לנו שלא ניתן לתקן אותה.‬

167
00:13:46,840 --> 00:13:49,080
‫ואז הוא חשב שאולי תוכל למצוא לה שימוש…‬

168
00:13:49,160 --> 00:13:50,960
‫אולי היא קצת מאובקת…‬

169
00:13:51,040 --> 00:13:53,600
‫אני חושבת שהנזק גרוע מזה.‬

170
00:13:53,680 --> 00:13:55,560
‫טוב. מעט סדוקה במקומות מסוימים.‬

171
00:13:55,640 --> 00:13:58,600
‫אמרו לנורטון, "חסרת תקנה מבחינה מבנית".‬

172
00:13:58,680 --> 00:14:01,160
‫לא, היא יפהפייה.‬

173
00:14:01,680 --> 00:14:03,760
‫וחלק מהמורשת המשפחתית.‬

174
00:14:07,320 --> 00:14:08,440
‫אני אגיד לך מה.‬

175
00:14:09,680 --> 00:14:11,040
‫נעשה דבר כזה.‬

176
00:14:12,920 --> 00:14:15,000
‫אני אשלח מישהו לאסוף אותה.‬

177
00:14:15,720 --> 00:14:19,880
‫ננקה אותה, נבדוק אותה ואז נוכל לדבר שוב.‬

178
00:14:19,960 --> 00:14:21,720
‫אנחנו לא צריכים לדבר שוב.‬

179
00:14:22,920 --> 00:14:24,880
‫זה יכול להיות תחביב בשבילך.‬

180
00:14:24,960 --> 00:14:27,760
‫לא, זה ממש לא בשבילי.‬

181
00:14:27,840 --> 00:14:32,760
‫טוב, זה גם מה שאני חשבתי בתחילה,‬
‫אבל אז ניסיתי,‬

182
00:14:33,760 --> 00:14:34,720
‫וראיתי את האור.‬

183
00:15:28,840 --> 00:15:29,720
‫שלום.‬

184
00:15:32,400 --> 00:15:34,120
‫אני אקח אותם.‬
‫-תודה.‬

185
00:15:38,640 --> 00:15:39,600
‫תודה.‬

186
00:15:47,440 --> 00:15:48,840
‫איך היה?‬
‫-אה.‬

187
00:15:49,440 --> 00:15:50,520
‫לכל הרוחות.‬

188
00:15:51,240 --> 00:15:52,520
‫יריב שקול.‬

189
00:15:52,600 --> 00:15:55,560
‫הוא זז היטב בצורה מרגיזה‬
‫בשביל בחור גבוה.‬

190
00:15:56,080 --> 00:15:59,640
‫מהיר בטירוף.‬
‫המון מכות הצנחה מרושעות והשווצות.‬

191
00:15:59,720 --> 00:16:03,080
‫המנצח היה הטוב מבין שלושה משחקים.‬
‫בקושי ניצחתי בשלישי.‬

192
00:16:03,160 --> 00:16:06,960
‫לא שאלתי על הסקווש.‬
‫אני רוצה לדעת על ארוחת הצהריים.‬

193
00:16:07,040 --> 00:16:10,000
‫מקום איטלקי קטן ליד מועדון הסקווש.‬

194
00:16:10,080 --> 00:16:12,360
‫לה בארקה? מנוהל על ידי בעל ואישה.‬

195
00:16:12,440 --> 00:16:13,920
‫לא איפה אכלתם צהריים.‬

196
00:16:14,000 --> 00:16:15,360
‫סליחה.‬

197
00:16:15,440 --> 00:16:16,720
‫או מה אכלתם.‬

198
00:16:16,800 --> 00:16:17,880
‫לינגוויני.‬

199
00:16:20,280 --> 00:16:22,040
‫נתחיל במי שילם.‬

200
00:16:22,120 --> 00:16:25,080
‫הוא.‬
‫-ג'יימס. הוא עיתונאי צהובונים.‬

201
00:16:25,160 --> 00:16:27,000
‫והוא שילם כי הוא הפסיד.‬

202
00:16:27,080 --> 00:16:30,600
‫ואם את מודאגת כי לא נזהרתי,‬
‫הוא לא שמע ממני כלום. אף מילה.‬

203
00:16:30,680 --> 00:16:33,160
‫ואילו אני שמעתי הרבה ממנו.‬

204
00:16:33,240 --> 00:16:34,560
‫תגלית מספר אחת.‬

205
00:16:35,280 --> 00:16:37,160
‫הוא כבר התחיל לכתוב.‬
‫-מה?‬

206
00:16:37,240 --> 00:16:39,600
‫הוא חושב שייצא עוד ספר עלייך‬

207
00:16:39,680 --> 00:16:41,360
‫שעלול להיות די אכזרי,‬

208
00:16:41,440 --> 00:16:43,880
‫הוא מבוסס על מקורות מקורבים לנסיך ויילס.‬

209
00:16:43,960 --> 00:16:44,800
‫אלוהים.‬

210
00:16:44,880 --> 00:16:49,200
‫בכל אופן, מורטון חושב שהגרסה שלו‬
‫לפחות תיתן לך קצת שליטה.‬

211
00:16:49,280 --> 00:16:50,480
‫היא תהיה אוהדת.‬

212
00:16:51,920 --> 00:16:54,120
‫הוא אפילו יאפשר לך לתת אישור סופי.‬

213
00:16:54,200 --> 00:16:57,800
‫אני אשמח שייצא ספר‬
‫שיעזור לאנשים להבין כמה קשה זה,‬

214
00:16:57,880 --> 00:17:00,360
‫אבל אני לא רוצה להיות אחראית להתחלת מלחמה.‬

215
00:17:00,440 --> 00:17:03,240
‫מורטון אמר שאת לא צריכה‬
‫להיפגש איתו. אף פעם.‬

216
00:17:04,040 --> 00:17:06,760
‫לא יהיה ביניכם קשר שמישהו יוכל להוכיח.‬

217
00:17:06,840 --> 00:17:08,160
‫הכול יהיה ניתן להכחשה.‬

218
00:17:09,200 --> 00:17:10,600
‫איך זה יעבוד?‬

219
00:17:10,680 --> 00:17:11,760
‫הקלטות.‬

220
00:17:12,800 --> 00:17:16,040
‫תקליטי את הצד שלך בסיפור,‬
‫תגידי רק מה שאת רוצה להגיד,‬

221
00:17:16,120 --> 00:17:17,120
‫במילים שלך,‬

222
00:17:17,200 --> 00:17:21,040
‫ואז מורטון יכתוב את הספר מההקלטות האלה.‬

223
00:17:21,960 --> 00:17:24,800
‫אם הוא ואני לא ניפגש,‬
‫איך הוא יקבל את ההקלטות?‬

224
00:17:27,560 --> 00:17:29,320
‫יצטרך להיות מתווך.‬

225
00:17:30,640 --> 00:17:33,440
‫מישהו שיקשר. מישהו ששניכם סומכים עליו.‬

226
00:17:35,600 --> 00:17:37,560
‫מישהו שחושב שזה חשוב.‬

227
00:17:39,800 --> 00:17:41,280
‫ואתה מוכן לעשות את זה?‬

228
00:17:42,200 --> 00:17:43,680
‫אם תרצי.‬

229
00:18:09,040 --> 00:18:11,360
‫תן לזה עוד קצת בצד הזה.‬

230
00:18:17,320 --> 00:18:18,360
‫בוקר טוב.‬

231
00:18:18,880 --> 00:18:21,640
‫נפלא. קיבלת את ההיקורי בזמן.‬

232
00:18:30,240 --> 00:18:31,760
‫אני מקווה שזה בסדר.‬

233
00:18:31,840 --> 00:18:34,520
‫הרשיתי לעצמי לשרטט כמה רעיונות.‬

234
00:18:43,360 --> 00:18:45,800
‫בואו נביא את הציר כדי שנוכל לתמרן…‬

235
00:18:46,880 --> 00:18:47,720
‫פספסת קצת.‬

236
00:18:48,560 --> 00:18:49,920
‫נורטון.‬
‫-כן, אדוני.‬

237
00:19:05,880 --> 00:19:06,920
‫העץ מוכן.‬

238
00:19:22,120 --> 00:19:24,320
‫פשוט נפלא.‬
‫-תודה, אדוני.‬

239
00:19:26,360 --> 00:19:29,320
‫הם אמרו שזה לא בר-ביצוע.‬
‫-עשינו מעל ומעבר, אדוני.‬

240
00:19:29,400 --> 00:19:30,640
‫נכון.‬
‫-כולם עבדו קשה.‬

241
00:19:42,760 --> 00:19:45,680
‫מה דעתך?‬
‫-זו אותה המרכבה?‬

242
00:19:48,000 --> 00:19:51,080
‫הצבע המקורי היה שחור כהה.‬

243
00:19:51,160 --> 00:19:56,000
‫חשבתי שנוסיף קווי זהב‬
‫ואת המדרך המשופע היפה הזה.‬

244
00:19:58,000 --> 00:19:58,880
‫תעלי.‬

245
00:20:04,600 --> 00:20:05,880
‫עכשיו תפסי כאן.‬

246
00:20:07,040 --> 00:20:08,040
‫רגל פה.‬

247
00:20:08,560 --> 00:20:09,760
‫הרגל השנייה כאן.‬

248
00:20:18,640 --> 00:20:20,240
‫איך ההרגשה?‬

249
00:20:20,320 --> 00:20:21,320
‫בסדר.‬

250
00:20:22,240 --> 00:20:24,280
‫בעיקר כי היא לא זזה.‬

251
00:20:42,000 --> 00:20:42,960
‫תנסי.‬

252
00:20:45,040 --> 00:20:49,360
‫שתי המושכות האלה שולטות במנהיגים.‬
‫אלה הסוסים בחזית.‬

253
00:20:49,440 --> 00:20:51,200
‫ושתי אלה באחוריים.‬

254
00:20:51,280 --> 00:20:53,960
‫הם שולטים בסוסים הקרובים אלינו.‬

255
00:20:54,960 --> 00:20:58,840
‫תרגישי חופשי להנהן או להגיד כן‬
‫כדי שאדע שאת עדיין בחיים.‬

256
00:20:58,920 --> 00:21:00,000
‫כן.‬

257
00:21:00,080 --> 00:21:06,000
‫הטריק הוא לשמור על שתיהן יחד.‬
‫שימי אותן בין שתי האצבעות האלה. הנה.‬

258
00:21:06,080 --> 00:21:11,320
‫עכשיו, עם שתי המושכות האלה,‬
‫יש לך שליטה בארבעת הסוסים.‬

259
00:21:11,400 --> 00:21:15,000
‫כדי לפנות שמאלה, תעשי לולאה. זהו זה.‬

260
00:21:15,080 --> 00:21:16,080
‫פני שמאלה.‬

261
00:21:18,280 --> 00:21:19,880
‫וכדי לפנות ימינה…‬

262
00:21:20,760 --> 00:21:21,920
‫טוב מאוד.‬

263
00:21:23,720 --> 00:21:24,960
‫צאי לדרך.‬

264
00:21:33,720 --> 00:21:35,680
‫הנה. אני אקח אותן.‬

265
00:21:41,720 --> 00:21:43,200
‫לאן אנחנו הולכים?‬

266
00:21:53,680 --> 00:21:54,920
‫תחזיקי חזק!‬

267
00:22:10,640 --> 00:22:11,880
‫מפתיע, לא?‬

268
00:22:11,960 --> 00:22:12,920
‫כן!‬

269
00:22:13,000 --> 00:22:14,600
‫יותר כיף משזה נראה.‬

270
00:22:14,680 --> 00:22:16,200
‫כן!‬

271
00:22:23,120 --> 00:22:24,800
‫ההצעה סקרנה את הנסיכה‬

272
00:22:24,880 --> 00:22:26,400
‫והיא מוכנה לשקול אותה.‬

273
00:22:26,480 --> 00:22:28,080
‫אבל בתור חבר שלה…‬

274
00:22:30,640 --> 00:22:34,200
‫אני רוצה לוודא שזה ישפר את חייה,‬
‫לא רק את החיים שלך.‬

275
00:22:34,840 --> 00:22:36,480
‫אתה מבין למה אני שואל?‬

276
00:22:36,560 --> 00:22:40,680
‫היא יכולה להיות תמימה לעיתים,‬
‫ואתה עומד להפוך לאדם עשיר.‬

277
00:22:41,840 --> 00:22:43,000
‫עליי לגונן עליה.‬

278
00:22:43,880 --> 00:22:45,440
‫ככתב מלכותי,‬

279
00:22:45,520 --> 00:22:48,720
‫הייתה לי תצפית קרובה‬
‫לנישואים האלה כבר זמן מה.‬

280
00:22:49,320 --> 00:22:52,400
‫לאחרונה, ירח הדבש השני שלה.‬

281
00:22:53,320 --> 00:22:55,880
‫ואני לא מסוגל לראות איך רומסים כך מישהי.‬

282
00:22:55,960 --> 00:22:57,640
‫אתה חושב שזה מה שקורה?‬
‫-כן.‬

283
00:22:58,240 --> 00:23:00,360
‫קח לדוגמה את הספר הזה שנכתב.‬

284
00:23:00,440 --> 00:23:02,760
‫בשיתוף פעולתו של נסיך ויילס?‬

285
00:23:02,840 --> 00:23:05,960
‫אולי לא הוא באופן ישיר,‬
‫אבל חבריו, בוודאות.‬

286
00:23:06,040 --> 00:23:09,080
‫הם רוצים שתסופר האמת על דיאנה,‬
‫כפי שהם רואים אותה.‬

287
00:23:09,600 --> 00:23:12,040
‫תאמין לי. זה לא יהיה מחזה נעים.‬

288
00:23:14,160 --> 00:23:17,640
‫אני רק רוצה לעשות את הדבר הנכון עבורה.‬
‫היא כמו אחות עבורי.‬

289
00:23:19,800 --> 00:23:21,160
‫ואני מבטיח לך.‬

290
00:23:21,240 --> 00:23:23,920
‫אף אחד לא ידע שהיא קשורה לזה.‬

291
00:23:26,280 --> 00:23:28,240
‫בוא נתקדם צעד אחר צעד.‬

292
00:23:28,760 --> 00:23:30,080
‫נכתוב טיוטה.‬

293
00:23:30,600 --> 00:23:33,360
‫הנסיכה תמיד תוכל לשים לזה סוף אם תרצה.‬

294
00:23:41,320 --> 00:23:43,400
‫הנה רשימה של שאלות בשבילה.‬

295
00:23:54,120 --> 00:23:55,200
‫ביי, אמא.‬

296
00:23:56,800 --> 00:23:57,640
‫ביי.‬

297
00:24:34,320 --> 00:24:35,640
‫ג'יימס קולטהרסט.‬

298
00:24:37,560 --> 00:24:38,440
‫תודה.‬

299
00:24:51,960 --> 00:24:52,840
‫מוכנה?‬

300
00:24:58,320 --> 00:25:00,280
‫פתאום אני ממש לחוצה.‬

301
00:25:02,640 --> 00:25:08,120
‫אנדרו רצה שתתחילי‬
‫בכך שתסבירי מדוע את עושה את זה.‬

302
00:25:13,080 --> 00:25:14,880
‫כי ניסיתי הכול.‬

303
00:25:17,520 --> 00:25:20,440
‫התעמתי עם בעלי על המאהבת שלו,‬

304
00:25:20,520 --> 00:25:21,960
‫והוא התייחס אליי בביטול.‬

305
00:25:23,640 --> 00:25:25,080
‫הלכתי למלכה.‬

306
00:25:27,000 --> 00:25:28,560
‫זה כמו לעמוד מול קיר אטום.‬

307
00:25:29,800 --> 00:25:34,400
‫ולבסוף הבנתי שאם לא אפרסם‬
‫את הצד שלי בסיפור,‬

308
00:25:35,240 --> 00:25:38,680
‫אנשים לעולם לא יבינו מה באמת עברתי.‬

309
00:25:40,400 --> 00:25:44,680
‫וחשבתי לעבור לגור בחו"ל עם הבנים,‬

310
00:25:44,760 --> 00:25:49,840
‫אבל הכתר יכול לקחת‬
‫משמורת חוקית על כל יורש עצר.‬

311
00:25:51,520 --> 00:25:53,960
‫וייקחו ממני את הבנים.‬

312
00:25:58,840 --> 00:26:00,680
‫וזה מה שקרה לאמא שלי.‬

313
00:26:03,400 --> 00:26:05,120
‫ואני לא אשרוד את זה.‬

314
00:26:21,200 --> 00:26:23,640
‫תוכלי לספר לי משהו על הילדות שלך?‬

315
00:26:24,160 --> 00:26:27,080
‫זו הייתה ילדות מאוד אומללה.‬

316
00:26:29,320 --> 00:26:32,040
‫ההורים שלי תמיד היו עסוקים בבעיות שלהם.‬

317
00:26:33,520 --> 00:26:35,560
‫ואמא שלי כל הזמן בכתה.‬

318
00:26:37,120 --> 00:26:41,560
‫ואבא שלי אף פעם לא סיפר לנו מה קורה.‬

319
00:26:44,000 --> 00:26:46,560
‫ותמיד היה רצף של מטפלות‬

320
00:26:47,600 --> 00:26:48,760
‫ששנאתי.‬

321
00:26:50,520 --> 00:26:53,920
‫הנסיך צ'ארלס ענה את התשובה המפורסמת,‬
‫"מה שלא תהיה המשמעות של להיות 'מאוהב'".‬

322
00:26:54,000 --> 00:26:56,240
‫כשנשאל אם הוא מאוהב בך.‬

323
00:26:56,760 --> 00:26:58,400
‫איך הרגשת?‬

324
00:26:58,920 --> 00:27:01,640
‫בטראומה מוחלטת.‬

325
00:27:02,480 --> 00:27:05,960
‫הערך העצמי שלי צנח.‬

326
00:27:06,560 --> 00:27:07,640
‫אבל‬

327
00:27:09,040 --> 00:27:11,520
‫פחדתי לשאול אותו למה הוא התכוון.‬

328
00:27:12,120 --> 00:27:13,760
‫ואז היה מאוחר מדי.‬

329
00:27:14,280 --> 00:27:16,760
‫מבחוץ, זו הייתה חתונה מהאגדות.‬

330
00:27:17,680 --> 00:27:19,720
‫איך זה הרגיש מבפנים?‬

331
00:27:22,480 --> 00:27:24,000
‫כמו חלום רע.‬

332
00:27:24,800 --> 00:27:26,520
‫בלילה שלפני החתונה,‬

333
00:27:27,840 --> 00:27:31,400
‫פתאום הרגשתי המומה,‬

334
00:27:32,000 --> 00:27:34,680
‫ובכיתי ללא הפסקה.‬

335
00:27:36,880 --> 00:27:39,160
‫אכלתי כל מה שהיה בסביבה.‬

336
00:27:39,880 --> 00:27:41,680
‫הקאתי בכל מקום,‬

337
00:27:42,200 --> 00:27:46,200
‫וזה היה סימן גדול שהמצב לא היה טוב.‬

338
00:27:47,680 --> 00:27:51,440
‫כשצעדתי במעבר,‬
‫הרגשתי אהבה בלתי נשלטת לבעלי.‬

339
00:27:52,440 --> 00:27:53,960
‫ואז ראיתי את קמילה‬

340
00:27:54,760 --> 00:27:58,120
‫בחליפה האפורה שלה ובכובע הפילבוקס שלה.‬

341
00:27:58,920 --> 00:28:01,040
‫והרגשתי קור חודר עצמות.‬

342
00:28:03,000 --> 00:28:05,680
‫באיזו מהירות המצב התחיל להתדרדר?‬

343
00:28:05,760 --> 00:28:08,520
‫טוב, התחלתי להתפרק בירח הדבש.‬

344
00:28:09,120 --> 00:28:12,760
‫ובלילה היו לי סיוטים איומים על קמילה.‬

345
00:28:12,840 --> 00:28:16,040
‫כשהמלכה הייתה שם, תמיד הרגשתי במקום שני…‬

346
00:28:16,120 --> 00:28:18,880
‫צ'ארלס בקושי הסתכל עליי…‬
‫הרגשתי כמו דג מחוץ למים…‬

347
00:28:18,960 --> 00:28:19,960
‫והייתי רזה כל כך,‬

348
00:28:20,040 --> 00:28:22,200
‫כל העצמות שלי בלטו…‬

349
00:28:22,280 --> 00:28:25,520
‫כשדיברתי איתו על צלמים שרודפים אחריי,‬

350
00:28:25,600 --> 00:28:26,720
‫הוא דיבר על קמילה…‬

351
00:28:26,800 --> 00:28:29,200
‫וניסיתי להיות אמיצה ולנאום בוולשית…‬

352
00:28:29,280 --> 00:28:32,600
‫לא קיבלתי שום תמיכה.‬
‫הרגשתי כמו צאן המובל לטבח.‬

353
00:28:32,680 --> 00:28:35,360
‫האם הרגשת שבעלך מחויב לנישואים‬

354
00:28:35,440 --> 00:28:37,160
‫כמוך?‬

355
00:28:37,240 --> 00:28:39,440
‫טוב, תמיד הייתה האחרת.‬

356
00:28:41,880 --> 00:28:43,200
‫מהרגע הראשון.‬

357
00:28:45,440 --> 00:28:47,000
‫לא יכולתי להתחרות.‬

358
00:28:49,240 --> 00:28:51,520
‫ושמעתי אותו מדבר איתה בטלפון.‬

359
00:28:53,040 --> 00:28:55,640
‫והוא דיבר בטון‬
‫שמעולם לא שמעתי כשדיבר איתי.‬

360
00:28:56,760 --> 00:28:59,480
‫רך, אכפתי, מעריץ.‬

361
00:29:03,240 --> 00:29:06,120
‫כשהייתי בהיריון עם ויליאם,‬
‫הפלתי את עצמי במורד המדרגות‬

362
00:29:06,200 --> 00:29:07,400
‫בסאנדרינגהאם.‬

363
00:29:40,520 --> 00:29:42,640
‫אנדרו הקשיב לקלטות?‬
‫-כן.‬

364
00:29:42,720 --> 00:29:45,280
‫וניסח כמה שאלות המשך.‬

365
00:29:46,400 --> 00:29:47,480
‫מה הוא חשב?‬

366
00:29:49,280 --> 00:29:51,080
‫נראה לי שהוא היה קצת המום.‬

367
00:29:51,560 --> 00:29:54,840
‫הוא אמר שנאלץ לחפש‬
‫"בולימיה נרבוזה" בספר רפואה.‬

368
00:29:55,960 --> 00:29:57,040
‫עליי להודות,‬

369
00:29:58,160 --> 00:30:01,000
‫היו כמה דברים שהפתיעו גם אותי בכל זה.‬

370
00:30:06,320 --> 00:30:07,960
‫הלוואי שהיית מספרת לי קודם.‬

371
00:30:09,160 --> 00:30:10,080
‫על ה…‬

372
00:30:13,120 --> 00:30:14,640
‫ניסיונות ההתאבדות?‬

373
00:30:15,920 --> 00:30:17,080
‫אני כל כך מצטער.‬

374
00:30:19,840 --> 00:30:21,240
‫למה לא התקשרת אלינו?‬

375
00:30:30,600 --> 00:30:33,320
‫הוא רוצה לדעת‬
‫אם הוא יכול לדבר עם חברים שלך.‬

376
00:30:33,400 --> 00:30:35,760
‫למה?‬
‫-הוא חושב שזה יעזור לך להכחיש קשר.‬

377
00:30:35,840 --> 00:30:39,200
‫אם הוא יוכל להוכיח שיש לו מקורות נוספים,‬
‫זה ייתן לך כיסוי.‬

378
00:30:39,720 --> 00:30:41,840
‫הוא ישאל את אותן השאלות ששאלתי אותך,‬

379
00:30:41,920 --> 00:30:43,640
‫והם יהיו עדים מאמתים.‬

380
00:30:47,880 --> 00:30:48,720
‫טוב.‬

381
00:30:53,840 --> 00:30:55,200
‫אפשר להתחיל עם סו.‬

382
00:30:55,880 --> 00:30:58,120
‫מי זאת סו?‬
‫-הארומתרפיסטית שלי.‬

383
00:31:00,680 --> 00:31:02,240
‫ופליקס לייל.‬

384
00:31:02,320 --> 00:31:04,240
‫פליקס לייל.‬

385
00:31:04,320 --> 00:31:05,560
‫האסטרולוג שלי.‬

386
00:31:06,720 --> 00:31:10,440
‫ואונה שאנלי-טופולו.‬

387
00:31:10,520 --> 00:31:12,680
‫אל תגידי לי. היא המרפאת ברייקי שלך.‬

388
00:31:14,520 --> 00:31:16,000
‫המדקרת שלי.‬

389
00:31:16,520 --> 00:31:19,440
‫וסטיבן טוויג, מטפל הגוף שלי.‬

390
00:31:23,000 --> 00:31:24,360
‫זה כמו אוסטיאופת.‬

391
00:31:25,680 --> 00:31:26,560
‫טוב.‬

392
00:31:35,920 --> 00:31:38,760
‫יופי. את עושה עבודה מצוינת.‬

393
00:31:40,560 --> 00:31:41,640
‫מעולה.‬

394
00:31:48,160 --> 00:31:49,280
‫הגענו.‬

395
00:31:52,400 --> 00:31:57,600
‫עכשיו, הסתכלתי על חוזי קרן הצדקה.‬

396
00:31:59,160 --> 00:32:01,680
‫אלה שטרות הנאמנות.‬

397
00:32:01,760 --> 00:32:03,120
‫המזכר.‬

398
00:32:03,200 --> 00:32:04,440
‫והתקנות.‬

399
00:32:04,520 --> 00:32:07,640
‫מה דעתך על מלגת מחקר?‬

400
00:32:09,000 --> 00:32:11,200
‫למחקר סרטן בילדים.‬

401
00:32:12,720 --> 00:32:14,920
‫כולם היו כ"כ אדיבים כלפינו ב"ברתס".‬

402
00:32:15,400 --> 00:32:18,120
‫זה היה משמעותי מאוד‬
‫בימיה האחרונים של ליאונורה.‬

403
00:32:18,200 --> 00:32:19,880
‫אני חושב שזה רעיון נפלא.‬

404
00:32:20,760 --> 00:32:23,760
‫תהליך הרישום יכול להיות ממושך, אבל…‬

405
00:32:23,840 --> 00:32:27,200
‫ובכן, אני בקשר טוב‬
‫עם כמה מחברי ועדת הצדקה.‬

406
00:32:27,720 --> 00:32:28,960
‫אני אדבר איתם.‬

407
00:32:39,360 --> 00:32:44,160
‫את יודעת, לפני זמן רב,‬
‫איבדתי את אחותי האהובה.‬

408
00:32:44,760 --> 00:32:45,760
‫ססיל.‬

409
00:32:46,520 --> 00:32:47,960
‫בהתרסקות מטוס.‬

410
00:32:50,000 --> 00:32:52,600
‫אז למדתי מה זה צער.‬

411
00:32:54,040 --> 00:32:55,160
‫צער אמיתי.‬

412
00:32:59,640 --> 00:33:03,160
‫איך הוא נע דרך הגוף.‬

413
00:33:04,880 --> 00:33:06,360
‫איך הוא מאכלס אותו.‬

414
00:33:08,920 --> 00:33:10,920
‫איך הוא הופך לחלק מהעור שלך.‬

415
00:33:12,040 --> 00:33:13,120
‫מהתאים שלך.‬

416
00:33:16,400 --> 00:33:17,960
‫והוא משתקע שם.‬

417
00:33:20,560 --> 00:33:22,040
‫באופן קבוע.‬

418
00:33:27,800 --> 00:33:29,600
‫אבל לומדים לחיות איתו.‬

419
00:33:32,400 --> 00:33:34,240
‫ואת תהיי מאושרת שוב.‬

420
00:33:35,760 --> 00:33:40,520
‫לעולם לא באותו האופן כמו קודם,‬
‫אבל זו הנקודה.‬

421
00:33:42,800 --> 00:33:45,880
‫להמשיך למצוא דרכים חדשות.‬

422
00:33:49,600 --> 00:33:50,560
‫כן.‬

423
00:34:26,760 --> 00:34:28,200
‫היי!‬

424
00:34:32,920 --> 00:34:34,000
‫אתה בסדר?‬

425
00:34:34,760 --> 00:34:36,560
‫זה הגיע משום מקום.‬
‫-ראית את זה?‬

426
00:35:18,280 --> 00:35:19,240
‫תודה.‬

427
00:35:19,880 --> 00:35:20,960
‫שטויות.‬

428
00:35:22,680 --> 00:35:27,000
‫כל מה שתצטרכי,‬
‫יש לך את המספר שמגיע ישר אליי.‬

429
00:35:27,520 --> 00:35:30,120
‫כדי להימנע מהמרכזייה ומכל השטויות האלה.‬

430
00:35:30,680 --> 00:35:34,880
‫כמעט שכחתי, משהו שנורטון רצה שאעביר הלאה.‬

431
00:35:34,960 --> 00:35:38,200
‫מסתבר שנכתב ספר על נסיכת ויילס,‬

432
00:35:38,280 --> 00:35:39,520
‫בשיתוף איתה.‬

433
00:35:39,600 --> 00:35:40,960
‫איזה מין ספר?‬

434
00:35:41,040 --> 00:35:44,480
‫כזה שטוען שהמשפחה התייחסה אליה בצורה רעה.‬

435
00:35:44,560 --> 00:35:47,200
‫הכישלון של כולם להבין אותה.‬

436
00:35:47,280 --> 00:35:50,560
‫הקנאה שכולם חשים‬
‫לגבי הפופולריות וההצלחה שלה.‬

437
00:35:51,080 --> 00:35:54,440
‫נורטון אמר שכמה אנשים התקשרו אליו ואמרו‬

438
00:35:54,520 --> 00:35:57,960
‫שפנו אליהם או שהם מכירים מישהו שפנו אליו.‬

439
00:35:59,960 --> 00:36:01,360
‫בטח רק רכילות.‬

440
00:36:02,400 --> 00:36:03,960
‫נורטון אמור לדעת.‬

441
00:36:07,760 --> 00:36:08,840
‫מסרי לו ד"ש.‬

442
00:36:09,520 --> 00:36:10,440
‫אני אמסור.‬

443
00:36:30,240 --> 00:36:32,520
‫אתה לא חושב ששתי התקריות קשורות?‬

444
00:36:32,600 --> 00:36:35,720
‫מעיפים אותך מהאופניים,‬
‫ואז פורצים לבית של אנדרו.‬

445
00:36:35,800 --> 00:36:38,760
‫זו לא הפעם הראשונה‬
‫שמסחרית לבנה מעיפה אותי לשוליים.‬

446
00:36:38,840 --> 00:36:42,240
‫ופריצות מתרחשות בלונדון מאות פעמים ביום.‬

447
00:36:42,320 --> 00:36:43,720
‫חוץ מזה, שום דבר לא נגנב.‬

448
00:36:44,320 --> 00:36:47,600
‫אני לא עונה לזה.‬
‫אני לא מדברת דרך הקו הזה יותר לעולם.‬

449
00:36:47,680 --> 00:36:50,880
‫שמעתי קליק על הקו שלנו הבוקר. אצלי.‬

450
00:36:51,560 --> 00:36:52,400
‫פטריק.‬

451
00:37:01,000 --> 00:37:02,160
‫ג'פסון.‬

452
00:37:03,800 --> 00:37:05,240
‫מיילס, אחר צהריים טובים.‬

453
00:37:07,600 --> 00:37:09,520
‫כן. כמובן.‬

454
00:37:10,720 --> 00:37:12,200
‫מיד נחזור אליך.‬

455
00:37:13,880 --> 00:37:17,360
‫מיילס האנט-דייוויס,‬
‫המזכיר הפרטי של הדוכס מאדינבורו‬

456
00:37:17,440 --> 00:37:19,880
‫מבקש פגישה איתך בהקדם האפשרי.‬

457
00:37:24,800 --> 00:37:27,840
‫…כחמישה קילומטרים מקסטלדרג במחוז טיירון.‬

458
00:37:27,920 --> 00:37:30,160
‫כשלפחות שני מחבלים נמלטו‬

459
00:37:30,240 --> 00:37:32,240
‫כאשר ניסו לתקוף חבר לא פעיל‬

460
00:37:32,320 --> 00:37:34,440
‫של הרגימנט המלכותי האירי בביתו.‬

461
00:37:38,120 --> 00:37:41,360
‫…על ידי כוחות הביטחון‬
‫בשעות הבוקר המוקדמות.‬

462
00:37:41,440 --> 00:37:43,960
‫לפי המשטרה, חילופי הירי העזים…‬

463
00:38:19,440 --> 00:38:20,360
‫ובכן,‬

464
00:38:21,480 --> 00:38:24,480
‫מזמן לא הייתי בארמון קנסינגטון.‬

465
00:38:25,000 --> 00:38:26,240
‫מושבת המצורעים.‬

466
00:38:27,280 --> 00:38:28,680
‫כך את מכנה אותו?‬

467
00:38:30,360 --> 00:38:34,840
‫אני חושב עליו כמחסן‬
‫שבו שמנו את כל הדודות הזקנות המטורפות.‬

468
00:38:37,080 --> 00:38:41,440
‫כולן מציצות על הכניסות והיציאות של כולם‬
‫דרך וילונות תחרה.‬

469
00:38:45,200 --> 00:38:46,920
‫יש כאן פרטיות?‬

470
00:38:47,880 --> 00:38:49,480
‫בכלל לא.‬
‫-מחריד.‬

471
00:38:50,000 --> 00:38:52,440
‫כי פרטיות היא דבר כל כך חשוב, נכון?‬

472
00:38:53,880 --> 00:38:54,880
‫כן.‬

473
00:38:56,000 --> 00:38:57,280
‫גם סודיות.‬

474
00:39:01,920 --> 00:39:04,640
‫אני מניח שלכן באתי לפגוש אותך היום.‬

475
00:39:05,600 --> 00:39:06,480
‫בבקשה.‬

476
00:39:08,000 --> 00:39:09,760
‫אני לא אשב, אם זה בסדר.‬

477
00:39:18,320 --> 00:39:21,000
‫כן, אני יכול להיות זקן קשוח,‬

478
00:39:21,920 --> 00:39:24,000
‫אבל תמיד הייתה לי פינה חמה עבורך.‬

479
00:39:24,920 --> 00:39:28,920
‫אולי כי את צעירה. אולי כי את אישה יפהפייה.‬

480
00:39:30,320 --> 00:39:34,000
‫אולי כי לעתים קרובות‬
‫אני חולק את תסכולך כלפי בעלך.‬

481
00:39:35,280 --> 00:39:38,360
‫תמיד הרגשתי צורך לגונן עלייך.‬

482
00:39:39,680 --> 00:39:41,960
‫חיבבתי אותך. הנה, אמרתי את זה.‬

483
00:39:43,640 --> 00:39:46,200
‫אז כשאני רואה אותך טועה בשיקול דעת,‬

484
00:39:46,960 --> 00:39:49,920
‫אני רוצה להושיט יד ולהזכיר לך‬

485
00:39:50,600 --> 00:39:52,000
‫שאני בצד שלך.‬

486
00:39:53,960 --> 00:39:55,280
‫מה אני מנסה לומר?‬

487
00:39:56,560 --> 00:39:58,440
‫את כבר לא טירונית.‬

488
00:39:59,240 --> 00:40:02,440
‫כבר הפסקת לחשוב עלינו כמשפחה.‬

489
00:40:02,520 --> 00:40:05,080
‫זאת הטעות שאנשים עושים בהתחלה,‬

490
00:40:05,160 --> 00:40:08,280
‫אבל אני חושב שאת מבינה שזו מערכת.‬

491
00:40:09,360 --> 00:40:10,960
‫כולנו בתוך המערכת הזו.‬

492
00:40:11,600 --> 00:40:14,400
‫את, אני, הבוס.‬

493
00:40:15,080 --> 00:40:18,240
‫הדודנים, הדודים, הדודות.‬

494
00:40:18,800 --> 00:40:19,920
‫המצורעים.‬

495
00:40:21,240 --> 00:40:23,120
‫לטוב ולרע.‬

496
00:40:23,200 --> 00:40:24,720
‫כולנו תקועים בזה.‬

497
00:40:25,840 --> 00:40:28,320
‫ואנחנו לא יכולים פשוט להתלונן בפומבי‬

498
00:40:28,400 --> 00:40:31,800
‫ולזרוק פצצות באוויר כמו משפחה רגילה,‬

499
00:40:32,760 --> 00:40:35,440
‫כי אנו עלולים לפגוע במשהו גדול בהרבה‬

500
00:40:35,520 --> 00:40:37,840
‫והרבה יותר חשוב.‬

501
00:40:39,760 --> 00:40:40,760
‫במערכת.‬

502
00:40:43,680 --> 00:40:46,160
‫אז הטיפ שאני רוצה לתת לך הוא זה.‬

503
00:40:47,640 --> 00:40:51,000
‫כלומר, פשוט תהיי יצירתית.‬

504
00:40:53,560 --> 00:40:57,720
‫את יכולה להפר כמה חוקים שתרצי.‬
‫את יכולה לעשות מה שתרצי.‬

505
00:40:58,920 --> 00:41:03,240
‫את יכולה לעשות כל סידור‬
‫כדי למצוא את האושר שלך.‬

506
00:41:04,200 --> 00:41:06,720
‫כל עוד תזכרי תנאי אחד.‬

507
00:41:07,640 --> 00:41:08,920
‫כלל אחד.‬

508
00:41:10,480 --> 00:41:14,840
‫את תישארי נאמנה לבעלך ונאמנה למשפחה הזו‬

509
00:41:15,440 --> 00:41:16,560
‫בפומבי.‬

510
00:41:19,520 --> 00:41:20,720
‫אתה מתכוון שאשתוק?‬

511
00:41:20,800 --> 00:41:21,760
‫כן.‬

512
00:41:24,160 --> 00:41:25,480
‫אל תטלטלי את הסירה.‬

513
00:41:31,480 --> 00:41:32,360
‫טוב.‬

514
00:41:33,000 --> 00:41:33,880
‫לעולם לא.‬

515
00:41:35,680 --> 00:41:36,880
‫עד הקבר.‬

516
00:41:49,840 --> 00:41:51,160
‫את לא אומרת כלום.‬

517
00:41:54,120 --> 00:41:56,080
‫אני לא חושבת שיש מה להגיד.‬

518
00:42:00,400 --> 00:42:03,920
‫אני חושב שזה הדבר הכי חכם‬
‫ששמעתי אותך אומרת אי פעם.‬

519
00:42:44,840 --> 00:42:45,920
‫היא תהיה בסדר.‬

520
00:42:48,200 --> 00:42:49,320
‫יופי.‬

521
00:42:49,400 --> 00:42:50,520
‫כן.‬

522
00:42:51,800 --> 00:42:54,840
‫אמרתי לה שאם תהיה קצת יותר חכמה,‬

523
00:42:56,080 --> 00:42:57,720
‫קצת יותר אסטרטגית,‬

524
00:42:57,800 --> 00:43:01,320
‫היא תוכל למצוא‬
‫את כל האושר שתצטרך במערכת הזו‬

525
00:43:02,280 --> 00:43:04,360
‫בלי שאף אחד ישים לב.‬

526
00:43:05,760 --> 00:43:07,520
‫זה הפתרון, לדעתך?‬

527
00:43:08,680 --> 00:43:12,120
‫שבעלים ונשים צריכים לשמור סודות זה מזה?‬

528
00:43:12,200 --> 00:43:14,520
‫סודות? זו לא מילה נחמדה במיוחד.‬

529
00:43:15,480 --> 00:43:16,480
‫לא.‬

530
00:43:17,520 --> 00:43:21,520
‫לא, אני מתכוון שאם אנשים היו יותר מתחשבים,‬

531
00:43:21,600 --> 00:43:25,080
‫יותר בוגרים, יותר דיסקרטיים,‬

532
00:43:25,960 --> 00:43:29,320
‫זה יכול להיות הדבק שיחזיק את הכול.‬

533
00:43:32,400 --> 00:43:35,240
‫אתה מבין, אני חושבת שבנישואים,‬
‫צריך לשאוף להתקיים‬

534
00:43:35,760 --> 00:43:39,200
‫ללא סודות או התאמות.‬

535
00:43:39,280 --> 00:43:42,160
‫כן, זה כי את מי שאת.‬

536
00:43:42,840 --> 00:43:47,560
‫ולא רק כי כל בעל או אישה יכולים להרגיש‬
‫כשמשהו לא תקין,‬

537
00:43:47,640 --> 00:43:51,360
‫אלא בסופו של דבר, זה לא מה שאני יודעת עליך‬

538
00:43:52,160 --> 00:43:54,040
‫או אפילו מה שאתה יודע עליי.‬

539
00:43:54,680 --> 00:43:56,280
‫זה מה שהוא יודע.‬

540
00:43:57,800 --> 00:43:59,120
‫על כולנו.‬

541
00:44:00,160 --> 00:44:02,640
‫אני חושב שהוא לוקח חופש מדי פעם.‬

542
00:44:10,400 --> 00:44:11,240
‫לילה טוב.‬

543
00:44:12,080 --> 00:44:13,080
‫לילה טוב.‬

544
00:44:35,480 --> 00:44:37,760
‫הערב מצטרף אליי אנדרו מורטון,‬

545
00:44:37,840 --> 00:44:39,440
‫אשר צפה במשפחת המלוכה במקצועו,‬

546
00:44:39,520 --> 00:44:42,600
‫וכעת מחבר הספר שכולם מדברים עליו.‬

547
00:44:43,200 --> 00:44:45,240
‫אנדרו, ערב טוב.‬
‫-ערב טוב.‬

548
00:44:45,320 --> 00:44:50,000
‫בשביל כל מי שלא שם לב ולא יודע,‬
‫תוכל לספר לנו על מה הספר שלך?‬

549
00:44:50,080 --> 00:44:53,080
‫הספר שלי הוא דיוקן אינטימי‬
‫של הנסיכה דיאנה.‬

550
00:44:53,160 --> 00:44:57,960
‫ניסיון לספר את הסיפור האמיתי של חייה‬
‫ובעיקר של נישואיה.‬

551
00:44:58,480 --> 00:45:01,960
‫והאמת היא שמאחורי החזית הציבורית הזוהרת‬

552
00:45:02,040 --> 00:45:04,440
‫יש אישה מאוד אומללה.‬

553
00:45:04,520 --> 00:45:06,600
‫ואתה מתאר זאת בפרטי פרטים‬

554
00:45:06,680 --> 00:45:09,440
‫בספר שנדמה שמתעל את דיאנה עצמה,‬

555
00:45:09,520 --> 00:45:12,720
‫ועם זאת אתה טוען‬
‫שהיא לא הייתה מעורבת בשום אופן.‬

556
00:45:12,800 --> 00:45:16,280
‫אני יכול להגיד באופן מוחלט‬
‫שלא ראיינתי את הנסיכה,‬

557
00:45:16,360 --> 00:45:20,560
‫אבל דיברתי עם חבריה,‬
‫מכריה, כל מי שהיה מוכן לדבר.‬

558
00:45:20,640 --> 00:45:23,160
‫רבים לא רק היו מוכנים,‬
‫אלא נואשים לספר לעולם את האמת.‬

559
00:45:23,240 --> 00:45:24,400
‫- חיי הם עינוי -‬

560
00:45:24,480 --> 00:45:27,080
‫- צ'ארלס חסר האכפתיות‬
‫הביא את דיאנה ל-5 ניסיונות התאבדות -‬

561
00:45:27,160 --> 00:45:30,000
‫וזה באמת כל העולם.‬
‫כלומר, הספר הזה שובר שיאי הוצאה לאור.‬

562
00:45:30,080 --> 00:45:32,640
‫בצרפת, הולנד, גרמניה, יפן,‬

563
00:45:32,720 --> 00:45:35,840
‫והוא הופך אותך לאדם עשיר בו-זמנית.‬

564
00:45:35,920 --> 00:45:38,840
‫האם אתה מרגיש תחושת אשמה או אחריות‬

565
00:45:38,920 --> 00:45:41,960
‫שמשפחת המלוכה נקלעה למשבר בגללך?‬

566
00:45:42,040 --> 00:45:45,640
‫בכנות, אני חושב שמשפחת המלוכה‬
‫הובילה את עצמה למשבר.‬

567
00:45:45,720 --> 00:45:49,600
‫הם ידעו למה הם נכנסים עם דיאנה.‬
‫הם ידעו שהיא פגיעה.‬

568
00:45:49,680 --> 00:45:51,800
‫הם ידעו שהייתה לה ילדות קשה.‬

569
00:45:53,240 --> 00:45:57,280
‫הם ידעו שהיא הייתה זקוקה‬
‫לאהבה וביטחון ועידוד.‬

570
00:45:58,720 --> 00:46:00,800
‫אך האם הם נתנו לה את זה? לא.‬

571
00:46:01,400 --> 00:46:03,440
‫הם נתנו לה את ההפך הגמור.‬

572
00:46:03,520 --> 00:46:07,720
‫אז הם לא יכולים להיות מופתעים‬
‫שהיא רוצה שיבינו למה היא לא מאושרת.‬

573
00:46:08,640 --> 00:46:10,520
‫אז היכן זה מותיר אותנו?‬

574
00:46:10,600 --> 00:46:13,480
‫זה מותיר אותנו‬
‫באחד מאותם הרגעים המחזוריים האלה‬

575
00:46:13,560 --> 00:46:16,400
‫שבהם משפחת המלוכה נמצאת במשבר אמיתי,‬

576
00:46:17,040 --> 00:46:21,240
‫אך זה ברור שהפסקת האש השברירית‬
‫בין דיאנה לבני המלוכה אינה עובדת.‬

577
00:46:21,760 --> 00:46:23,720
‫יש שתי חלופות להפסקת אש.‬

578
00:46:24,240 --> 00:46:27,600
‫או שיש משא ומתן לשלום ארוך טווח,‬

579
00:46:27,680 --> 00:46:31,960
‫דבר שאני לא חושב שיקרה,‬
‫שני הצדדים מבוצרים בעמדותיהם,‬

580
00:46:33,120 --> 00:46:35,160
‫או שיש הסלמה.‬

581
00:46:36,160 --> 00:46:37,240
‫למה?‬

582
00:46:37,920 --> 00:46:39,040
‫מלחמה כוללת.‬

583
00:46:39,920 --> 00:46:42,720
‫שלמרבה הצער, נדמה שלשם זה הולך.‬

584
00:48:04,960 --> 00:48:07,080
‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬

