1
00:00:07,257 --> 00:00:11,553
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:17,851 --> 00:00:19,602
‫בפרקים הקודמים...‬

3
00:00:21,688 --> 00:00:23,189
‫לא אלך איתך לזאדיה.‬

4
00:00:24,607 --> 00:00:26,359
‫עליי לשאת באחריות שלי.‬

5
00:00:26,693 --> 00:00:29,029
‫כעת אני מלך, ועליי לשוב הביתה.‬

6
00:00:29,404 --> 00:00:31,698
‫יתכן שאעזור לעולם מכס המלכות.‬

7
00:00:32,574 --> 00:00:34,909
‫אעשה הכול כדי לעצור את המלחמה.‬

8
00:00:37,704 --> 00:00:38,872
‫הנה זה, קאלום.‬

9
00:00:41,624 --> 00:00:42,459
‫זאדיה!‬

10
00:00:43,084 --> 00:00:43,918
‫סורן.‬

11
00:00:44,627 --> 00:00:46,379
‫מה אבא ביקש ממך לעשות?‬

12
00:00:49,299 --> 00:00:50,425
‫לחסל את הנסיכים.‬

13
00:01:23,124 --> 00:01:25,085
‫- ספר שלישי: "שמש" -‬

14
00:01:25,210 --> 00:01:28,046
‫- פרק שני: "הכתר" -‬

15
00:02:25,770 --> 00:02:27,564
‫הם בוודאי הגיעו לזאדיה.‬

16
00:02:30,316 --> 00:02:32,110
‫יום יבוא ונגיע לשם.‬

17
00:02:37,740 --> 00:02:39,701
‫אולי איני מוכן לזה, בייט.‬

18
00:03:20,325 --> 00:03:21,534
‫לא יאמן!‬

19
00:03:26,706 --> 00:03:30,752
‫זה מטורף, ריילה.‬
‫הכול קורן באנרגיה קדמונית.‬

20
00:03:31,085 --> 00:03:33,296
‫כן, זו זאדיה.‬
‫-רגע.‬

21
00:03:37,467 --> 00:03:38,426
‫מה?‬

22
00:03:38,801 --> 00:03:41,512
‫את צוחקת עליי. את צוחקת עליי!‬

23
00:03:42,096 --> 00:03:44,849
‫אדמת קסמים? מה?‬

24
00:03:45,433 --> 00:03:48,311
‫שמור את התדהמה הנלהבת הזו לאחר כך.‬

25
00:03:48,853 --> 00:03:50,438
‫אנו עדיין במשימה.‬

26
00:03:50,939 --> 00:03:52,440
‫אקח אותך לביתי.‬

27
00:03:52,899 --> 00:03:57,028
‫האלפים יעזרו לנו לקחת את זים‬
‫למלכת הדרקונים במהירות.‬

28
00:03:57,737 --> 00:03:58,571
‫ו...‬

29
00:03:58,905 --> 00:04:02,242
‫אם נגיע הביתה עד הערב, אראה לך משהו מיוחד.‬

30
00:04:02,450 --> 00:04:03,576
‫באמת? מה זה?‬

31
00:04:03,993 --> 00:04:05,161
‫זו הפתעה.‬

32
00:04:13,127 --> 00:04:14,545
‫אתה בבית כעת, זים.‬

33
00:04:54,419 --> 00:04:57,839
‫אוכל להציע להוד מעלתו עוגיות ריבה טריות?‬

34
00:04:58,840 --> 00:05:00,591
‫באמת? זה בסדר?‬

35
00:05:01,843 --> 00:05:04,345
‫בטח.‬
‫-המלך דורש עוגיית ריבה.‬

36
00:05:04,804 --> 00:05:05,722
‫כמובן!‬

37
00:05:06,764 --> 00:05:07,765
‫אפשר עוד אחת?‬

38
00:05:07,849 --> 00:05:09,976
‫המלך מבקש עוד עוגיית ריבה!‬

39
00:05:10,518 --> 00:05:14,605
‫אינך חייב לחזור על דבריי.‬
‫-המלך מבקש שתפסיק לחזור על דבריו.‬

40
00:05:17,191 --> 00:05:18,735
‫הבנתי ברגע שאמרתי.‬

41
00:05:19,652 --> 00:05:22,071
‫תקבל כמה עוגיות שתרצה.‬

42
00:05:25,783 --> 00:05:26,617
‫קורבוס!‬

43
00:05:28,703 --> 00:05:30,788
‫ארזת לקראת המסע לכס המלכות?‬

44
00:05:31,539 --> 00:05:32,874
‫תרצה עוגיית ריבה?‬

45
00:05:33,708 --> 00:05:34,542
‫לא, תודה.‬

46
00:05:34,792 --> 00:05:36,794
‫אל תדאג, נקבל כמה שנרצה!‬

47
00:05:38,046 --> 00:05:39,422
‫לא דאגתי.‬

48
00:05:46,054 --> 00:05:47,597
‫בוקר טוב, המלך אזראן.‬

49
00:05:53,895 --> 00:05:56,898
‫במפגשי המועצה העליונה נוכחת המועצה עצמה‬

50
00:05:56,981 --> 00:05:59,650
‫ואנשי אבטחה הכרחיים, ותו לא.‬

51
00:06:00,485 --> 00:06:02,904
‫אלא אם זו בקשה ספציפית של המלך.‬

52
00:06:04,072 --> 00:06:05,865
‫ובכן, אני...‬

53
00:06:06,366 --> 00:06:08,242
‫אני מבקש מקורבוס לבוא.‬

54
00:06:08,701 --> 00:06:09,535
‫ספציפית.‬

55
00:06:11,329 --> 00:06:12,163
‫זה מקובל.‬

56
00:06:42,360 --> 00:06:44,362
‫ובכן, מה נעשה כעת?‬

57
00:06:44,612 --> 00:06:47,281
‫המשימה הראשונה היא לעבור על הודעות‬

58
00:06:47,365 --> 00:06:48,783
‫שהתקבלו בממלכה.‬

59
00:06:49,325 --> 00:06:50,159
‫לורד עורב.‬

60
00:06:53,079 --> 00:06:54,080
‫לורד עורב!‬

61
00:06:59,168 --> 00:07:02,839
‫מצטער, לורד עורב לא נמצא כאן.‬
‫הוא בחופשה היום.‬

62
00:07:03,256 --> 00:07:05,425
‫ומי אתה?‬

63
00:07:05,591 --> 00:07:06,592
‫מאסטר עורב.‬

64
00:07:06,717 --> 00:07:09,053
‫זה דומה. מעין הסגן שלו.‬

65
00:07:09,345 --> 00:07:13,099
‫אם לורד עורב ימות, או לא יהיה כשיר...‬

66
00:07:13,182 --> 00:07:17,478
‫בסדר, כן. נדמה לי שהבנו.‬
‫תוכל להקריא למלך את ההודעות?‬

67
00:07:21,065 --> 00:07:23,609
‫זה קטן. בטח אין המון דברים, נכון?‬

68
00:07:26,737 --> 00:07:29,282
‫יש לך 417 הודעות שלא נקראו.‬

69
00:07:38,374 --> 00:07:40,460
‫הוד מעלתך, אם זה רצון המלך,‬

70
00:07:40,543 --> 00:07:43,171
‫נוכל להתחיל בהודעות הדחופות.‬

71
00:07:45,673 --> 00:07:47,008
‫זה אכן רצוני.‬

72
00:07:48,342 --> 00:07:49,177
‫זה מקובל.‬

73
00:07:56,601 --> 00:07:57,977
‫זה משמיע מוזיקה!‬

74
00:08:01,397 --> 00:08:03,524
‫כן, זו "חינגנית".‬

75
00:08:08,279 --> 00:08:11,240
‫ריילה, את לוחצת עלינו להתקדם מהר מדי.‬

76
00:08:11,365 --> 00:08:15,828
‫יש פתגם של בני אנוש.‬
‫"לפעמים צריך לעצור ולהריח את הוורדים".‬

77
00:08:15,912 --> 00:08:17,830
‫או להאזין להם, משהו כזה.‬

78
00:08:19,457 --> 00:08:21,125
‫אולי אתה צודק, קאלום.‬

79
00:08:21,542 --> 00:08:23,419
‫האם ידעת שיש פרח בזאדיה‬

80
00:08:23,503 --> 00:08:26,589
‫שניחוחו מדהים מכל דבר בממלכות בני האנוש?‬

81
00:08:27,381 --> 00:08:29,926
‫קדימה, עצור ותריח את זה.‬

82
00:08:37,517 --> 00:08:38,726
‫מה זה היה?‬

83
00:08:40,436 --> 00:08:44,398
‫יש קוראים להם "שושני הנפיחות",‬
‫"צבעוניכס", "וינקה מסריחה".‬

84
00:08:44,565 --> 00:08:46,108
‫יש להם שמות רבים.‬

85
00:08:46,192 --> 00:08:48,694
‫אבל בסופו של יום, זה פרח פלוצים.‬

86
00:08:52,949 --> 00:08:54,116
‫זים, לא!‬

87
00:09:00,831 --> 00:09:01,832
‫זה יותר גרוע.‬

88
00:09:02,708 --> 00:09:04,710
‫הלוואי שאז היה מריח את זה.‬

89
00:09:05,711 --> 00:09:06,712
‫הוא היה נהנה.‬

90
00:09:17,890 --> 00:09:18,849
‫אבוי.‬

91
00:09:22,061 --> 00:09:22,937
‫מה קרה?‬

92
00:09:23,354 --> 00:09:26,566
‫לא נוח לי להקריא את זה בקול.‬

93
00:09:27,275 --> 00:09:29,902
‫ובכן, תוכל לסכם?‬

94
00:09:32,530 --> 00:09:35,241
‫היו כמה אירועים קשים.‬

95
00:09:35,616 --> 00:09:39,704
‫אולי נמתין לשובו של לורד עורב, והוא...‬
‫-תן לי את זה.‬

96
00:09:46,919 --> 00:09:48,421
‫כאן מתוארים אותם...‬

97
00:09:50,339 --> 00:09:51,340
‫אירועים קשים.‬

98
00:09:53,384 --> 00:09:55,386
‫התנקשויות.‬
‫-מה?‬

99
00:09:55,678 --> 00:09:57,638
‫היו מתקפות בממלכות אחרות.‬

100
00:09:58,431 --> 00:09:59,682
‫מתקפות מוצלחות.‬

101
00:10:00,808 --> 00:10:03,894
‫מה?‬
‫-המלך פלוריאן והמלכה פרידה מתים.‬

102
00:10:05,354 --> 00:10:07,356
‫המלך אהלינג נפצע קשה.‬

103
00:10:08,107 --> 00:10:12,194
‫נראה שזאדיה מנהלת מלחמה על האנושות כולה.‬

104
00:10:16,907 --> 00:10:19,327
‫אנו באמצע דיון חשוב.‬

105
00:10:19,910 --> 00:10:21,245
‫עצרנו שני בוגדים.‬

106
00:10:21,537 --> 00:10:23,331
‫אנו זקוקים להחלטת המלך.‬

107
00:10:45,853 --> 00:10:46,979
‫כיצד נרד?‬

108
00:10:47,396 --> 00:10:49,690
‫כדי לרדת, עלינו לעלות.‬

109
00:10:52,735 --> 00:10:53,569
‫וואו.‬

110
00:10:54,070 --> 00:10:56,822
‫זה בוודאי העץ הגדול בעולם!‬

111
00:10:57,198 --> 00:10:58,199
‫איך הוא נקרא?‬

112
00:10:59,075 --> 00:10:59,909
‫עץ.‬

113
00:11:01,410 --> 00:11:02,411
‫קדימה, עולים.‬

114
00:11:16,550 --> 00:11:17,468
‫מה קורה פה?‬

115
00:11:18,594 --> 00:11:19,679
‫למה הם קשורים?‬

116
00:11:20,554 --> 00:11:23,724
‫הוד מעלתך, הם הילדים של לורד וירן.‬
‫-אז מה?‬

117
00:11:24,141 --> 00:11:27,103
‫המכשף הגדול בכלא, בעוון בגידה.‬

118
00:11:27,478 --> 00:11:30,439
‫אנו חושדים שהם היו מעורבים במזימה שלו.‬

119
00:11:30,856 --> 00:11:32,817
‫לא, אתם טועים.‬

120
00:11:32,900 --> 00:11:36,696
‫כשאבא שלח אותנו לנסיכים...‬
‫-וירן שלח אתכם לנסיכים?‬

121
00:11:37,822 --> 00:11:39,323
‫"שלח" זו מילה חזקה.‬

122
00:11:39,532 --> 00:11:43,953
‫הנקודה היא שהוא רצה שנציל את הנסיכים,‬
‫לא נהרוג אותם.‬

123
00:11:44,495 --> 00:11:47,498
‫להרוג אותם? מי דיבר על הריגת הנסיכים?‬

124
00:11:47,581 --> 00:11:50,459
‫אף אחד. זה מה שאני אומרת. או לא אומרת.‬

125
00:11:50,543 --> 00:11:53,629
‫סורן, עזור לי. תגיד להם שלא עשינו כל רע.‬

126
00:11:56,465 --> 00:12:00,469
‫המלך אזראן, צריך לכלוא אותם. תן את הפקודה.‬

127
00:12:00,678 --> 00:12:01,512
‫אבל...‬

128
00:12:01,679 --> 00:12:03,931
‫אני לא יודע מה הם ניסו לעשות.‬

129
00:12:04,014 --> 00:12:06,475
‫אזראן, בבקשה. דיברנו על זה.‬

130
00:12:06,642 --> 00:12:07,560
‫שקט!‬

131
00:12:08,144 --> 00:12:10,688
‫מלכי, אתה צריך להחליט.‬

132
00:12:13,023 --> 00:12:15,568
‫טוב, אבל תנו להם לנוח, עד שאחליט.‬

133
00:12:17,611 --> 00:12:18,654
‫תנו להם אוכל.‬

134
00:12:20,197 --> 00:12:21,323
‫תודה, אזראן.‬

135
00:12:21,907 --> 00:12:23,367
‫זו טעות.‬

136
00:12:23,492 --> 00:12:24,994
‫הם מסוכנים מדי.‬

137
00:12:25,327 --> 00:12:29,498
‫אינך יכול לשחרר אותם.‬
‫-בסדר. השאירו את השלשלאות.‬

138
00:12:30,374 --> 00:12:31,834
‫עד שאגיע להחלטה.‬

139
00:12:32,626 --> 00:12:33,461
‫אני מצטער.‬

140
00:12:39,633 --> 00:12:40,634
‫אני מצטער.‬

141
00:13:14,585 --> 00:13:16,545
‫כמה זמן יחזיקו בנו כך?‬

142
00:13:16,879 --> 00:13:18,672
‫אנו אסירים בביתנו!‬

143
00:13:19,465 --> 00:13:21,342
‫ובכן, לפחות יש לנו לחם.‬

144
00:13:23,385 --> 00:13:25,429
‫יתנו לנו לחם בצינוק, נכון?‬

145
00:13:25,763 --> 00:13:28,098
‫לא נלך לצינוק, סורן.‬

146
00:13:28,182 --> 00:13:29,892
‫לא עשינו כל רע.‬

147
00:13:30,100 --> 00:13:31,477
‫קלאודיה, אמרתי לך.‬

148
00:13:31,560 --> 00:13:34,772
‫אבא רצה שאהרוג את הנסיכים,‬
‫אז אנו אשמים.‬

149
00:13:36,398 --> 00:13:37,483
‫לפחות אני אשם.‬

150
00:13:37,566 --> 00:13:38,943
‫לא, אתה לא.‬

151
00:13:39,443 --> 00:13:41,070
‫יתכן שלא הבנת נכון,‬

152
00:13:41,153 --> 00:13:44,448
‫או לא זכרת נכון, או לא הקשבת.‬

153
00:13:44,615 --> 00:13:47,493
‫אבל אין מצב שאבא אמר לך לעשות זאת.‬

154
00:13:49,411 --> 00:13:50,579
‫זה כבר לא משנה.‬

155
00:13:51,038 --> 00:13:54,583
‫אבא בכלא, וכולם אומרים לאזראן ‬
‫שגם אנחנו אשמים.‬

156
00:13:54,792 --> 00:13:56,126
‫אזראן חושב בעצמו.‬

157
00:13:56,418 --> 00:13:59,380
‫הוא יבין את הבעיה ויעשה את הדבר הנכון.‬

158
00:14:00,172 --> 00:14:02,007
‫למה עשית ערמות של לחם?‬

159
00:14:03,425 --> 00:14:04,385
‫זה כריך לחם.‬

160
00:14:13,602 --> 00:14:15,771
‫המלך אזראן, אורח הגיע.‬

161
00:14:16,230 --> 00:14:19,859
‫הנסיך קייסף מניולנדיה,‬
‫בנו הבכור של המלך אהלינג.‬

162
00:14:35,332 --> 00:14:38,168
‫הנסיך קייסף, שמעתי מה קרה לאביך.‬

163
00:14:38,669 --> 00:14:39,628
‫צר לי מאוד.‬

164
00:14:40,170 --> 00:14:41,881
‫תודה לך על תנחומיך.‬

165
00:14:42,089 --> 00:14:44,592
‫האובדן של אביך שבר את לבי.‬

166
00:14:45,259 --> 00:14:47,386
‫אבל העיקר שאנו כאן עכשיו.‬

167
00:14:48,095 --> 00:14:49,889
‫כן. אני שמח לפגוש אותך.‬

168
00:14:55,227 --> 00:14:57,938
‫הצבא שלי עומד מחוץ לחומותיך, ומוכן.‬

169
00:14:58,147 --> 00:14:59,982
‫מוכן? מה זאת אומרת?‬

170
00:15:01,233 --> 00:15:02,067
‫סלח לי...‬

171
00:15:02,443 --> 00:15:06,780
‫לפני שבוע המשנה שלך קרא לנו ‬
‫להתאחד כנגד האיום מזאדיה.‬

172
00:15:08,324 --> 00:15:09,700
‫אני לא יודע.‬

173
00:15:09,825 --> 00:15:12,995
‫זאדיה תקפה את ממלכות בני האנוש. את כולנו!‬

174
00:15:13,245 --> 00:15:15,122
‫חייבת להיות תגובה תואמת.‬

175
00:15:15,497 --> 00:15:18,417
‫מצטער, אבל אני די חדש בזה.‬

176
00:15:18,500 --> 00:15:21,837
‫לא ממש הבנתי את הכוונה שלך. ‬
‫איזו מין תגובה?‬

177
00:15:22,296 --> 00:15:23,130
‫מלחמה.‬

178
00:15:23,505 --> 00:15:24,548
‫מה? לא!‬

179
00:15:24,632 --> 00:15:27,801
‫תושבי ממלכות בני האנוש וזאדיה רוצים שלום!‬

180
00:15:29,386 --> 00:15:30,596
‫אני מפספס משהו?‬

181
00:15:30,930 --> 00:15:32,431
‫למה הילד הוא מלך?‬

182
00:15:33,891 --> 00:15:38,520
‫לא אוכל לדבר עם יועץ מבוגר?‬
‫-אני כאן. תוכל לדבר איתי.‬

183
00:15:38,938 --> 00:15:43,442
‫אם לא תצא לפעולה נגד זאדיה,‬
‫נכשלת כמלך.‬

184
00:15:44,401 --> 00:15:46,487
‫ונכשלת כבן.‬

185
00:15:46,820 --> 00:15:47,655
‫מספיק!‬

186
00:15:48,197 --> 00:15:51,367
‫אין ביניכם הסכמה,‬
‫אבל אתה בחצר המלך אזראן.‬

187
00:15:51,450 --> 00:15:53,702
‫מי אתה שתפריע לדיון המלכותי?‬

188
00:15:53,911 --> 00:15:55,079
‫אני קורבוס.‬

189
00:15:55,871 --> 00:15:57,623
‫זומנתי באופן ספציפי.‬

190
00:16:00,542 --> 00:16:03,712
‫אני בטוח שלאחר שהמלך אזראן‬
‫יקבל ייעוץ נאות‬

191
00:16:04,004 --> 00:16:06,006
‫הוא יעשה את הבחירה הנכונה.‬

192
00:16:06,548 --> 00:16:09,301
‫אשאר בקאטוליס ואמתין להחלטתך.‬

193
00:16:49,967 --> 00:16:51,635
‫היכון, החזק חזק.‬

194
00:16:55,931 --> 00:16:59,018
‫את בטוחה שזה לא מסוכן?‬
‫-כל עוד תחזיק חזק.‬

195
00:17:26,754 --> 00:17:28,922
‫מצטער, לא התכוונתי.‬
‫-זה בסדר.‬

196
00:17:29,048 --> 00:17:30,507
‫היו טלטולים בדרך.‬

197
00:17:43,103 --> 00:17:44,063
‫אוכל להצטרף?‬

198
00:17:45,064 --> 00:17:45,898
‫בטח.‬

199
00:17:46,273 --> 00:17:47,107
‫שבי.‬

200
00:17:49,902 --> 00:17:52,071
‫שמתי לב שאינך חובש אותו.‬

201
00:17:52,362 --> 00:17:53,197
‫חובש מה?‬

202
00:17:53,989 --> 00:17:57,910
‫אזראן, הכתר הוא נטל כבד מאוד.‬

203
00:18:00,621 --> 00:18:02,039
‫יש התרחשויות רבות.‬

204
00:18:02,831 --> 00:18:04,083
‫איני יודע מה לעשות.‬

205
00:18:07,586 --> 00:18:09,838
‫אל תתבייש אם אינך מוכן.‬

206
00:18:10,506 --> 00:18:12,925
‫איש לא מאשים אותך בכך שאתה ילד.‬

207
00:18:15,385 --> 00:18:17,387
‫אני מרגיש שאכזבתי את כולם.‬

208
00:18:21,016 --> 00:18:23,268
‫יתכן שיש דרך החוצה.‬
‫-מה?‬

209
00:18:24,311 --> 00:18:26,605
‫אתה מוקף באנשים מוכשרים‬

210
00:18:26,688 --> 00:18:29,650
‫שיעמדו בנטל המלוכה לכמה שנים, כשאתה...‬

211
00:18:30,275 --> 00:18:32,194
‫תתמקד בגדילתך.‬

212
00:18:32,736 --> 00:18:34,780
‫כלומר, משנה למלך?‬

213
00:18:35,405 --> 00:18:36,240
‫כן.‬

214
00:18:36,698 --> 00:18:39,618
‫אדם שבו אתה בוטח. אתה תבחר בו.‬

215
00:18:40,202 --> 00:18:41,453
‫למספר שנים.‬

216
00:18:42,204 --> 00:18:44,623
‫הכתר ימתין לך כאן, כשתהיה מוכן.‬

217
00:18:47,417 --> 00:18:48,919
‫רק... תחשוב על כך.‬

218
00:18:55,676 --> 00:18:57,344
‫זה נטל עצום.‬

219
00:19:00,305 --> 00:19:02,933
‫מה אתה אומר, בייט? תהיה המשנה שלי?‬

220
00:19:03,976 --> 00:19:06,019
‫אני מסכים. תהיה רודן.‬

221
00:19:09,523 --> 00:19:11,275
‫הגענו בדיוק בזמן.‬

222
00:19:14,444 --> 00:19:16,989
‫אז... מה רצית להראות לי?‬

223
00:19:27,374 --> 00:19:29,501
‫טיילתי באחו הזה בילדותי.‬

224
00:19:30,627 --> 00:19:32,588
‫הייתי מבלה שעות לבדי,‬

225
00:19:32,671 --> 00:19:35,674
‫טיילתי ומצאתי חברים מכל מיני צבעים.‬

226
00:19:38,093 --> 00:19:38,927
‫חברים?‬

227
00:19:43,473 --> 00:19:44,308
‫מה זה?‬

228
00:19:51,106 --> 00:19:52,232
‫זה "קוצוני"!‬

229
00:19:55,694 --> 00:19:58,197
‫הם כל כך מתוקים!‬

230
00:19:58,322 --> 00:20:01,950
‫תראה, הם נדבקים זה לזה.‬
‫ידעתי שתאהב אותם.‬

231
00:20:02,409 --> 00:20:03,827
‫אני מת עליהם.‬

232
00:20:09,708 --> 00:20:10,626
‫זה נחמד.‬

233
00:20:10,959 --> 00:20:13,170
‫לא, באמת. הלוק הזה מתאים לך.‬

234
00:20:21,887 --> 00:20:24,223
‫היי, הדברים האלה יורדים, נכון?‬

235
00:21:28,495 --> 00:21:31,123
‫האם חשבת על מה שדיברנו?‬

236
00:21:32,416 --> 00:21:33,250
‫אכן.‬

237
00:21:33,625 --> 00:21:34,835
‫ויש לי מה לומר.‬

238
00:21:40,632 --> 00:21:42,968
‫כולכם הכרתם את הארו כמלך נהדר.‬

239
00:21:43,135 --> 00:21:46,346
‫הוא היה מנהיג, לוחם וגיבור. ‬

240
00:21:47,764 --> 00:21:48,974
‫לי הוא היה אבא.‬

241
00:21:50,767 --> 00:21:53,103
‫הוא אהב אותי, את אחי ואת אמנו.‬

242
00:21:53,520 --> 00:21:55,856
‫לפעמים הוא סיפר בדיחות גרועות.‬

243
00:21:57,607 --> 00:22:00,235
‫לא ראיתי את כל מה שהוא עשה כמלך...‬

244
00:22:00,861 --> 00:22:04,281
‫אבל אני יודע שאבי נאלץ לעשות החלטות קשות.‬

245
00:22:05,240 --> 00:22:06,325
‫אני רק ילד.‬

246
00:22:06,533 --> 00:22:08,076
‫לא נלחמתי בקרבות.‬

247
00:22:08,785 --> 00:22:10,662
‫לא קראתי הרבה ספרי הגות.‬

248
00:22:11,371 --> 00:22:14,833
‫לא עברתי את הדברים שהפכו את אבי‬
‫למלך שהוא היה.‬

249
00:22:16,126 --> 00:22:17,127
‫אז החלטתי...‬

250
00:22:19,338 --> 00:22:21,882
‫שאני לא צריך להיות המלך שהיה אבי.‬

251
00:22:23,800 --> 00:22:28,722
‫אבי החליט להמשיך בקרבות‬
‫שהחלו מאות שנים לפני שנולד...‬

252
00:22:29,514 --> 00:22:32,392
‫כדי להעניש אויבים על פשעים של הוריהם.‬

253
00:22:33,393 --> 00:22:35,270
‫איני רוצה להיות מלך כזה.‬

254
00:22:38,315 --> 00:22:39,733
‫שחררו אותם לחופשי.‬

255
00:22:40,317 --> 00:22:43,904
‫סורן וקלאודיה לא ישלמו ‬
‫על הטעויות של אביהם.‬

256
00:22:45,197 --> 00:22:47,616
‫אבל הוד מעלתך, הם פושעים!‬

257
00:22:48,450 --> 00:22:50,202
‫הסירו את השלשלאות.‬

258
00:22:54,039 --> 00:22:55,749
‫קאטוליס לא תצא למלחמה.‬

259
00:22:56,500 --> 00:23:00,003
‫אני מצטער על מה שקרה לאביכם,‬
‫ועל מה שקרה לאבי.‬

260
00:23:00,504 --> 00:23:02,214
‫אבל אין צורך בנקמה.‬

261
00:23:02,923 --> 00:23:04,549
‫אין צורך להשיב מתקפה.‬

262
00:23:05,092 --> 00:23:06,426
‫נוכל לבחור בשלום.‬

263
00:23:21,900 --> 00:23:24,611
‫המלך אזראן, אני מעריכה את אומץ לבך.‬

264
00:23:24,986 --> 00:23:28,156
‫אבל השלום דורש כוח, בדיוק כמו מלחמה.‬

265
00:23:29,116 --> 00:23:30,992
‫אתה מוכן להגן עליו?‬

266
00:23:31,326 --> 00:23:32,160
‫כן.‬

267
00:23:40,669 --> 00:23:41,503
‫בהחלט.‬

268
00:24:24,087 --> 00:24:26,131
‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬