1
00:00:00,000 --> 00:00:15,000
<font color="#ff8000">{\an8}𝄇 Downloaded From BollyFlix 𝄇</font>

2
00:00:06,006 --> 00:00:07,298
‫הבאנו לכם פינוקים.‬

3
00:00:07,382 --> 00:00:10,844
‫לא הזמנו את זה.‬
‫-זה באדיבות המטבח, עבור הסנגור בלינקולן.‬

4
00:00:10,927 --> 00:00:13,179
‫מה זה?‬
‫-רשימת האורחים שלי.‬

5
00:00:13,263 --> 00:00:16,599
‫יש בה שלושה שמות.‬
‫אתה לוקח את החתונה הזו ברצינות?‬

6
00:00:16,683 --> 00:00:19,811
‫איפה מצאת את זה?‬
‫-בארגז גדול מלא בדברים ישנים.‬

7
00:00:19,894 --> 00:00:22,397
‫זו טבעת המחזור של אבא שלי‬
‫מהפקולטה למשפטים.‬

8
00:00:22,480 --> 00:00:24,065
‫שכרתי עובדים זמניים.‬
‫-כמה מהם?‬

9
00:00:24,149 --> 00:00:25,358
‫ארבעה.‬
‫-טוב.‬

10
00:00:25,442 --> 00:00:28,403
‫אני נפגשת מחר עם מנהל הנכס בסטודיו.‬

11
00:00:28,486 --> 00:00:30,363
‫השכירות עלתה ל-15,000 בחודש.‬

12
00:00:30,447 --> 00:00:33,533
‫אני לא יכולה לשלם יותר מ-10,000.‬
‫-אני מצטער.‬

13
00:00:34,617 --> 00:00:38,163
‫הציעו לי משרה‬
‫במשרד התובע המחוזי בסן דייגו.‬

14
00:00:38,246 --> 00:00:39,205
‫מה עם היילי?‬

15
00:00:39,289 --> 00:00:41,458
‫היא יכולה להישאר איתך עד שתתאושש.‬

16
00:00:41,541 --> 00:00:43,168
‫אני חושב שאת עושה טעות.‬

17
00:00:43,251 --> 00:00:46,880
‫אתה העד היחיד שטען‬
‫שראה את ליסה תוקפת את בונדורנט.‬

18
00:00:47,464 --> 00:00:48,965
‫מפקח הבנייה צילם את אלה?‬

19
00:00:49,049 --> 00:00:50,508
‫הוא העד בצו ההרחקה הזמני.‬

20
00:00:50,592 --> 00:00:53,636
‫ג'נטריפיקציה או מוות.‬
‫הצטרפו אלינו לחשיפת הסיפור‬

21
00:00:53,720 --> 00:00:56,014
‫מאחורי הרצח האכזרי של מיטשל בונדורנט.‬

22
00:00:56,097 --> 00:00:57,515
‫זה הנרי דאל.‬
‫-כן.‬

23
00:00:57,599 --> 00:00:59,100
‫מה גילית?‬

24
00:00:59,184 --> 00:01:02,520
‫מה שנראה כמו כתם דם קטן על הכפפה הימנית.‬

25
00:01:02,604 --> 00:01:04,064
‫הוא תואם לקורבן הרצח.‬

26
00:01:04,147 --> 00:01:05,899
‫ג'ף טראמל?‬
‫-מה אתה רוצה?‬

27
00:01:05,982 --> 00:01:07,817
‫אתה זוכר את סט הכלים שהשארת?‬

28
00:01:07,901 --> 00:01:09,235
‫כן.‬
‫-אז הפטיש חסר.‬

29
00:01:09,319 --> 00:01:11,446
‫אני לא מתכוון להעיד.‬
‫אל תכניס אותי לבלגן הזה.‬

30
00:01:11,529 --> 00:01:14,157
‫מה קורה?‬
‫-אנדריאה בקשה התייעצות.‬

31
00:01:14,240 --> 00:01:15,450
‫לעזאזל.‬

32
00:01:15,533 --> 00:01:18,328
‫כבוד השופטת, התביעה השיגה ראיה חדשה.‬

33
00:01:18,411 --> 00:01:19,662
‫כלי הרצח.‬

34
00:01:48,942 --> 00:01:51,820
‫מיקי, אני נשבעת‬
‫שאני לא יודעת כלום על הפטיש הזה.‬

35
00:01:51,903 --> 00:01:53,154
‫זה מה שיש.‬

36
00:01:53,238 --> 00:01:55,198
‫החדשות הטובות הן‬
‫שזה כנראה סוף הטיעונים שלה.‬

37
00:01:55,281 --> 00:01:57,325
‫ואז סוף סוף נוכל לספר סיפור משלנו.‬

38
00:01:57,408 --> 00:01:59,410
‫זה מה שרציתי לעשות מהרגע הראשון.‬

39
00:01:59,494 --> 00:02:00,578
‫כלומר, להעיד?‬

40
00:02:00,662 --> 00:02:03,373
‫כן, להעיד. לא עשיתי את זה.‬

41
00:02:03,456 --> 00:02:07,043
‫זה לא משנה. את תעידי‬
‫רק אם לא אצליח לעשות לך תאקל קודם.‬

42
00:02:07,127 --> 00:02:10,672
‫הוא אומר את זה לכל הלקוחות שלו.‬
‫זה עובד טוב יותר עם גברים.‬

43
00:02:10,755 --> 00:02:14,759
‫אני מבין. זה עינוי לשבת בלי לעשות כלום‬
‫בזמן שאנשים קוראים לך רוצחת.‬

44
00:02:14,843 --> 00:02:16,052
‫אז למה שלא אגן על עצמי?‬

45
00:02:16,136 --> 00:02:20,473
‫כי לא משנה כמה כנה תהיי,‬
‫חבר המושבעים תמיד יתהה אם את משקרת.‬

46
00:02:20,557 --> 00:02:24,477
‫לכן אנחנו נותנים לעדים אחרים‬
‫לספר את הסיפור במקומך. כבר חוזר.‬

47
00:02:27,689 --> 00:02:28,523
‫כמה גרוע זה?‬

48
00:02:28,606 --> 00:02:32,485
‫אתה צוחק? חבר המושבעים של היום‬
‫גדל על כל החרא של CSI.‬

49
00:02:32,569 --> 00:02:36,447
‫הם רואים ראיות של דם, וזה נגמר.‬
‫הכפפות היו מספיק גרועות, אבל זה…‬

50
00:02:36,531 --> 00:02:39,242
‫טוב, נקווה שזה יעזור לאזן את המצב.‬

51
00:02:39,325 --> 00:02:41,661
‫זה חומר למתקפה על העדים של היום.‬

52
00:02:41,744 --> 00:02:46,207
‫אין אקדח מעשן,‬
‫אבל השוטרים עשו טעות בעיבוד הפטיש.‬

53
00:02:46,291 --> 00:02:49,002
‫ותוכל להרוויח‬
‫נקודות זיהוי פלילי מטכנאי המעבדה.‬

54
00:02:49,085 --> 00:02:52,922
‫אנדריאה צריכה שלושה דברים כדי לנצח.‬
‫מניע, אמצעי, והזדמנות.‬

55
00:02:53,006 --> 00:02:55,967
‫לפני כן היה לה רק המניע.‬
‫עכשיו יש גם אמצעי.‬

56
00:02:56,801 --> 00:02:58,511
‫אנחנו צריכים עוד עדים משלנו.‬

57
00:03:02,849 --> 00:03:05,810
‫אנחנו צריכים את הגרוש.‬
‫-יש לי מישהו שמנסה לאתר אותו במקסיקו.‬

58
00:03:05,894 --> 00:03:08,313
‫הטיעונים שלי מתחילים מחר. אולי אפילו היום.‬

59
00:03:08,396 --> 00:03:10,481
‫אם הוא שם, אמצא אותו.‬
‫-טוב.‬

60
00:03:10,565 --> 00:03:13,359
‫תראה להם מה זה, טוב?‬
‫-תודה על זה.‬

61
00:03:13,443 --> 00:03:14,652
‫מוכנה?‬
‫-כן.‬

62
00:03:22,827 --> 00:03:28,374
‫- סנגור במבחן -‬

63
00:03:28,458 --> 00:03:30,793
‫אני עוסק בעיצוב נוף, בבתים פרטיים.‬

64
00:03:31,669 --> 00:03:34,631
‫והאם עבדת בנכס של הלקוחה‬
‫ביום רביעי האחרון?‬

65
00:03:34,714 --> 00:03:35,673
‫כן.‬

66
00:03:38,509 --> 00:03:40,178
‫מר בלטרן, אתה צריך מים?‬

67
00:03:46,643 --> 00:03:48,311
‫תודה.‬
‫-בבקשה.‬

68
00:03:54,817 --> 00:03:56,861
‫הייתי בבית משפחת קפלן ברביעי.‬

69
00:03:56,945 --> 00:03:58,112
‫ואיפה זה נמצא?‬

70
00:03:58,196 --> 00:04:01,908
‫בהאוזר. דרום וילשייר,‬
‫בין רחוב 8 לאולימפיק.‬

71
00:04:01,991 --> 00:04:03,618
‫אז כאן.‬

72
00:04:03,701 --> 00:04:04,953
‫כן.‬

73
00:04:05,036 --> 00:04:08,081
‫וקרה משהו יוצא דופן כשעבדת שם ברביעי?‬

74
00:04:08,164 --> 00:04:13,795
‫מצאתי פטיש מתחת לגדר החיה‬
‫בגינה הקדמית, ליד המדרכה.‬

75
00:04:18,508 --> 00:04:21,302
‫האם זה הפטיש שמצאת?‬
‫-כן.‬

76
00:04:21,386 --> 00:04:24,514
‫מסמנת את הפטיש כראיה מס' 12 מטעם התביעה.‬
‫-נרשם.‬

77
00:04:24,597 --> 00:04:27,642
‫כעת, מר בלטרן,‬
‫מה עשית אחרי שראית את הפטיש?‬

78
00:04:28,226 --> 00:04:31,062
‫אמרתי למר קפלן, הבעלים.‬

79
00:04:31,145 --> 00:04:34,399
‫הוא התקשר למשטרה. לא נגעתי בפטיש.‬

80
00:04:34,482 --> 00:04:35,441
‫למה לא?‬

81
00:04:35,525 --> 00:04:38,444
‫כי היה נראה שיש עליו דם.‬

82
00:04:39,070 --> 00:04:40,571
‫אין שאלות נוספות, כבוד השופטת.‬

83
00:04:42,115 --> 00:04:43,616
‫העד שלך, מר הולר.‬

84
00:04:48,371 --> 00:04:52,792
‫מר בלטרן, באיזו תדירות‬
‫אתה עובד בנכס שבו מצאת את הפטיש?‬

85
00:04:52,875 --> 00:04:54,210
‫אחת לשבוע.‬

86
00:04:54,294 --> 00:04:55,795
‫אחת לשבוע. האם ניתן לומר‬

87
00:04:55,878 --> 00:04:58,756
‫שאתה מנקה את העלים שמתחת לגדר החיה‬
‫עם מפוח בכל ביקור?‬

88
00:04:59,590 --> 00:05:00,591
‫אני עושה עבודה טובה.‬

89
00:05:01,301 --> 00:05:02,969
‫אין לי ספק לגבי זה, אדוני.‬

90
00:05:03,052 --> 00:05:04,387
‫אז בחצי השנה האחרונה,‬

91
00:05:04,470 --> 00:05:07,140
‫בחנת את הגדר החיה הזו פעמים רבות, נכון?‬

92
00:05:07,974 --> 00:05:08,808
‫כן.‬

93
00:05:08,891 --> 00:05:10,393
‫פעמים רבות, אני בטוח.‬

94
00:05:11,352 --> 00:05:13,771
‫אבל לא ראית את הפטיש קודם לכן.‬

95
00:05:14,272 --> 00:05:16,649
‫עד שפתאום, הפטיש פשוט הופיע,‬

96
00:05:16,733 --> 00:05:19,902
‫בדיוק כשמרשתי נשפטת באשמת רצח.‬

97
00:05:19,986 --> 00:05:23,197
‫התנגדות.‬
‫-אני חוזר בי מהשאלה. אין שאלות נוספות.‬

98
00:05:29,787 --> 00:05:34,083
‫הבלש אובריאן, אחרי שגידרת‬
‫את האזור סביב הגדר החיה, מה עשית?‬

99
00:05:34,167 --> 00:05:36,210
‫הנחתי את הפטיש בשקית ראיות‬

100
00:05:36,294 --> 00:05:38,629
‫והעברתי אותו לקרימינולוג שהיה במקום.‬

101
00:05:38,713 --> 00:05:41,632
‫האם הבחנת במשהו בנוגע לפטיש?‬

102
00:05:41,716 --> 00:05:44,052
‫הבחנתי שראש הפטיש והידית שלו‬

103
00:05:44,135 --> 00:05:46,846
‫מוכתמים בחומר כהה שנראה כמו דם.‬

104
00:05:46,929 --> 00:05:49,974
‫כמו כן רשמתי‬
‫את המספר הסידורי מהחלק התחתון של הידית.‬

105
00:05:50,058 --> 00:05:51,225
‫למה עשית את זה?‬

106
00:05:51,309 --> 00:05:56,272
‫כדי לראות אם הוא תואם למספר הסידורי‬
‫של הפטיש החסר מערכת הכלים של גב' טראמל.‬

107
00:05:56,356 --> 00:05:57,315
‫והוא היה תואם?‬

108
00:05:57,398 --> 00:06:02,278
‫כבוד השופטת, כדי לחסוך לביהמ"ש זמן,‬
‫נקבע שהפטיש המדובר שייך לגב' טראמל.‬

109
00:06:05,907 --> 00:06:07,658
‫אתה בטוח, מר הולר?‬

110
00:06:07,742 --> 00:06:08,743
‫בהחלט.‬

111
00:06:08,826 --> 00:06:09,869
‫- מה נסגר? -‬

112
00:06:09,952 --> 00:06:12,288
‫יש לך התנגדות, גב' פרימן?‬

113
00:06:14,457 --> 00:06:16,584
‫לא, כבוד השופטת.‬
‫-בסדר גמור.‬

114
00:06:17,168 --> 00:06:19,587
‫חבר המושבעים, זוהי עובדה מוסכמת‬

115
00:06:19,670 --> 00:06:22,757
‫שהפטיש שבראיות היה שייך לנאשמת.‬

116
00:06:22,840 --> 00:06:25,676
‫זו לא שאלה שעליכם לענות עליה בדיונים.‬

117
00:06:26,636 --> 00:06:28,054
‫את רשאית להמשיך, גב' פרימן.‬

118
00:06:29,263 --> 00:06:31,057
‫אין שאלות נוספות, כבוד השופטת.‬

119
00:06:35,019 --> 00:06:38,147
‫הבלש אובריאן,‬
‫כשהגעתם לזירת הפשע לפני שישה חודשים,‬

120
00:06:38,231 --> 00:06:41,984
‫השוטרים שלכם סרקו את האזור‬
‫בחיפוש אחר כלי הרצח. זה נכון?‬

121
00:06:42,068 --> 00:06:43,111
‫כן.‬

122
00:06:43,194 --> 00:06:47,240
‫ואזור החיפוש כלל את השטח‬
‫שבו מר בלטרן מצא את הפטיש.‬

123
00:06:47,323 --> 00:06:49,283
‫האם זה נכון?‬
‫-נכון.‬

124
00:06:49,367 --> 00:06:51,035
‫עכשיו, בעדות הקודמת שלך,‬

125
00:06:51,119 --> 00:06:55,164
‫אמרת לחבר המושבעים‬
‫שהחיפוש שעשית היה יסודי מאוד.‬

126
00:06:55,248 --> 00:06:57,542
‫זה זכור לך?‬
‫-כן.‬

127
00:06:57,625 --> 00:06:59,669
‫אז אם החיפוש שלך היה יסודי כל כך,‬

128
00:06:59,752 --> 00:07:02,088
‫איך הפטיש הזה שכב שם‬
‫מבלי שהבחינו בו במשך חצי שנה?‬

129
00:07:02,171 --> 00:07:03,798
‫התנגדות. דורש ספקולציות.‬

130
00:07:03,881 --> 00:07:04,882
‫אנסח את זה מחדש.‬

131
00:07:04,966 --> 00:07:07,677
‫האם אתה עדיין מאמין‬
‫שהחיפוש שעשיתם היה יסודי,‬

132
00:07:07,760 --> 00:07:09,554
‫לאור הפטיש שהתגלה עכשיו?‬

133
00:07:10,972 --> 00:07:12,432
‫אין חיפוש שבו מוצאים הכול.‬

134
00:07:12,515 --> 00:07:14,684
‫זו שאלה של כן או לא, אדוני הבלש.‬

135
00:07:15,184 --> 00:07:19,105
‫אל תדאג. גב' פרימן תוכל‬
‫לתקן את העדות שלך בחקירה חוזרת.‬

136
00:07:19,188 --> 00:07:23,276
‫מר הולר, זה לא ראוי.‬
‫חבר המושבעים מתבקש להתעלם מההערה הזו.‬

137
00:07:23,359 --> 00:07:26,696
‫אני מתנצל, כבוד השופטת.‬
‫אבל אני סקרן, אדוני הבלש. מה נכון?‬

138
00:07:26,779 --> 00:07:30,575
‫האם היית יסודי מאוד,‬
‫והפטיש הושתל מאוחר יותר,‬

139
00:07:30,658 --> 00:07:33,035
‫או שהתרשלת,‬
‫ולא כדאי לסמוך על שום דבר מדבריך?‬

140
00:07:33,119 --> 00:07:35,163
‫התנגדות. כבוד השופטת…‬

141
00:07:35,246 --> 00:07:37,081
‫אני חוזר בי. אין שאלות נוספות.‬

142
00:07:41,335 --> 00:07:43,504
‫- מה נסגר? -‬

143
00:07:45,006 --> 00:07:47,258
‫התביעה קוראת לד"ר האנה גייטס.‬

144
00:07:48,759 --> 00:07:51,929
‫ד"ר גייטס, בעבר העדת על זיהוי דנ"א‬

145
00:07:52,013 --> 00:07:55,016
‫מדגימת הדם‬
‫שנמצאה על הכפפה בנכס של גב' טראמל.‬

146
00:07:55,099 --> 00:07:56,058
‫נכון.‬

147
00:07:56,142 --> 00:07:59,228
‫תוכלי להזכיר לחבר המושבעים‬
‫מה היו המסקנות שלך?‬

148
00:07:59,312 --> 00:08:03,941
‫הדם על הכפפה תואם ללא ספק‬
‫לקורבן הרצח, מיטשל בונדורנט.‬

149
00:08:04,025 --> 00:08:05,943
‫ונעבור לדגימת הדם שעל הפטיש.‬

150
00:08:06,027 --> 00:08:08,571
‫אני רוצה שתעברי איתנו על ההשוואה של…‬

151
00:08:08,654 --> 00:08:11,324
‫כבוד השופטת, כדי לחסוך לנו‬
‫הסבר ארוך נוסף על ראיות דנ"א,‬

152
00:08:11,407 --> 00:08:14,660
‫נקבע שהדם על הפטיש תואם לקורבן.‬

153
00:08:19,499 --> 00:08:20,666
‫האם נוכל לגשת?‬

154
00:08:23,794 --> 00:08:26,547
‫את סומכת עליי, נכון?‬
‫לא משנה מה אצטרך לעשות?‬

155
00:08:35,848 --> 00:08:39,810
‫כבוד השופטת, ברור מה המשחק של מר הולר.‬
‫-איזה משחק? אני מסכים איתך.‬

156
00:08:39,894 --> 00:08:43,397
‫הוא מנסה למנוע ממני‬
‫להציג את הראיות בדרך שיטתית ומשכנעת.‬

157
00:08:43,481 --> 00:08:46,400
‫אז אני מונע ממך את התאטרליות.‬
‫אני מצטער. זה אסור?‬

158
00:08:47,610 --> 00:08:50,238
‫אני בעד קידום העניינים, מר הולר,‬

159
00:08:50,321 --> 00:08:53,115
‫אבל אני לא רוצה שזה יחזור אליי כערעור.‬

160
00:08:53,199 --> 00:08:56,035
‫הלקוחה שלי הופללה.‬
‫זו ההגנה שלנו לאורך כל הדרך.‬

161
00:08:56,118 --> 00:08:58,955
‫עכשיו, אין לי ספק שהפטיש היה כלי הרצח,‬

162
00:08:59,038 --> 00:09:01,749
‫מפני שהרוצח שתל אותו שם,‬
‫בדיוק כמו את הכפפות.‬

163
00:09:02,416 --> 00:09:04,544
‫והלקוחה שלך מסכימה לכל זה?‬

164
00:09:04,627 --> 00:09:05,711
‫כן.‬

165
00:09:07,046 --> 00:09:10,258
‫בסדר. בית המשפט מקבל את הקביעה.‬

166
00:09:10,341 --> 00:09:12,802
‫אנחה את חבר המושבעים אחרי הפסקת הצהריים.‬

167
00:09:15,888 --> 00:09:17,515
‫אני יודע מה אני עושה.‬
‫-באמת?‬

168
00:09:17,598 --> 00:09:21,894
‫כי אם אתה מנסה להכין את השטח‬
‫לערעור על ייצוג עו"ד לא אפקטיבי, זה פועל.‬

169
00:09:21,978 --> 00:09:24,146
‫קביעת עובדה בראיות הכי גרועות שלהם?‬

170
00:09:24,230 --> 00:09:25,898
‫לפעמים עדיף לא להיאבק.‬

171
00:09:25,982 --> 00:09:29,819
‫זה שטויות!‬
‫צריך לתקוף כל עד ולהיאבק בכל פיסת ראיות,‬

172
00:09:29,902 --> 00:09:32,446
‫כי אי אפשר לדעת‬
‫מה יעורר ספק סביר בחבר המושבעים. ‬

173
00:09:32,530 --> 00:09:36,325
‫אז את לוקחת קורס אחד במשפט פלילי‬
‫וחושבת שאת יכולה להגן במשפט יותר טוב ממני?‬

174
00:09:36,409 --> 00:09:39,954
‫לא למדתי את זה בקורס. למדתי את זה ממך.‬
‫-היא עמדה לחסל אותנו.‬

175
00:09:40,037 --> 00:09:43,207
‫ככל שיהיה לה יותר זמן‬
‫לדבר על ראיות דנ"א ודם…‬

176
00:09:43,291 --> 00:09:45,126
‫אז פשוט נתת לה את כלי הרצח?‬

177
00:09:45,209 --> 00:09:48,087
‫לא הייתה לי ברירה.‬
‫זה היה מגיע כך או כך.‬

178
00:09:48,170 --> 00:09:51,090
‫קטעתי אותה‬
‫לפני שהיא הצליחה לחגוג על זה, זה הכול.‬

179
00:09:51,173 --> 00:09:56,178
‫אתה מזגזג באסטרטגיות מתחילת המשפט,‬
‫ונראה לי שאני יודעת למה.‬

180
00:09:57,305 --> 00:10:01,309
‫אה, עוד משהו. לא רציתי להעלות את זה‬
‫הבוקר, כי אני יודעת שאתה שונא את זה.‬

181
00:10:01,392 --> 00:10:02,643
‫אתה זוכר שהיום הוא…‬

182
00:10:03,227 --> 00:10:04,770
‫אוי, לא. אל תגידי את זה.‬

183
00:10:04,854 --> 00:10:08,441
‫היילי השאירה משהו במשרד, והבטחתי לה‬
‫שאחזיר אותך למשרד בצהריים כדי לקחת את זה.‬

184
00:10:08,524 --> 00:10:10,192
‫לורנה, אני באמצע משפט.‬

185
00:10:10,276 --> 00:10:12,486
‫אבל מדובר בהיילי. ואתה חייב לאכול.‬

186
00:10:12,570 --> 00:10:14,822
‫ויש שאריות מ"הולי בייזל" במקרר.‬

187
00:10:14,905 --> 00:10:16,532
‫טוב. נעשה את זה זריז.‬

188
00:10:16,616 --> 00:10:20,119
‫יופי. אבל קודם, כדאי שתסביר‬
‫את האסטרטגיה המבריקה שלך ללקוחה.‬

189
00:10:21,662 --> 00:10:23,331
‫היי.‬
‫-היי. את בסדר?‬

190
00:10:23,414 --> 00:10:24,957
‫כן. מה קרה שם?‬

191
00:10:25,041 --> 00:10:27,460
‫בואי. אסביר לך בדרך.‬
‫-לאן?‬

192
00:10:27,543 --> 00:10:29,712
‫למשרד שלי. מסתבר שיש אוכל תאילנדי.‬

193
00:10:31,505 --> 00:10:33,299
‫טוב, אני מבינה למה עשית את זה.‬

194
00:10:33,382 --> 00:10:36,510
‫האמת היא שזו נראית‬
‫כמו דרך טובה לנטרל את הטיעונים שלהם.‬

195
00:10:36,594 --> 00:10:38,471
‫זו הייתה התוכנית.‬
‫-ומה עם הטיעונים שלנו?‬

196
00:10:38,554 --> 00:10:40,723
‫למה שלא אספר את האמת על דוכן העדים?‬

197
00:10:40,806 --> 00:10:44,560
‫כי אנדריאה תנפח כל חוסר-עקביות‬
‫ותגרום לזה להיראות כמו שקר.‬

198
00:10:44,644 --> 00:10:45,895
‫אבל זה לא שקר.‬

199
00:10:45,978 --> 00:10:48,814
‫אני יודע, ליסה.‬
‫אבל גם אם תעלי לדוכן העדים,‬

200
00:10:48,898 --> 00:10:52,485
‫זה לא יהיה כדי לספר את הסיפור של אותו יום.‬
‫זה יהיה כדי לספר את הסיפור שלך.‬

201
00:10:52,568 --> 00:10:55,071
‫מי את, למה המסעדה חשובה לך כל כך.‬

202
00:10:55,154 --> 00:10:58,574
‫אם הייתי מכין אותך להעיד,‬
‫על זה היינו מדברים.‬

203
00:10:58,658 --> 00:11:01,410
‫אבל זה מסוכן מדי. תסמכי עליי.‬
‫-אני כן.‬

204
00:11:02,370 --> 00:11:03,245
‫סומכת עליך.‬

205
00:11:09,168 --> 00:11:10,002
‫שלום?‬

206
00:11:10,086 --> 00:11:12,129
‫היי! אנחנו בחדר הישיבות!‬

207
00:11:16,133 --> 00:11:18,135
‫מזל טוב!‬

208
00:11:19,470 --> 00:11:21,806
‫זה הרעיון של היילי.‬
‫תעמיד פנים שאתה אוהב את זה.‬

209
00:11:21,889 --> 00:11:26,727
‫מותק, תודה! זה כל כך מתוק. תודה.‬
‫לא היית צריכה.‬

210
00:11:26,811 --> 00:11:32,108
‫אתה לא צריך להגיד את הביטוי שמתחיל ב-י'.‬
‫אפשר להגיד: "חמישי מעל-הממוצע שמח."‬

211
00:11:32,191 --> 00:11:33,317
‫טוב.‬

212
00:11:34,694 --> 00:11:35,945
‫מי כל האנשים האלה?‬

213
00:11:36,028 --> 00:11:38,114
‫העובדים הזמניים.‬
‫תעמיד פנים שאתה מחבב גם אותם.‬

214
00:11:38,906 --> 00:11:40,324
‫היי.‬
‫-היי.‬

215
00:11:40,408 --> 00:11:42,410
‫מיקי, אולי פשוט נתראה בבית המשפט.‬

216
00:11:42,493 --> 00:11:45,413
‫לא, זה בסדר. אז שנתחיל?‬

217
00:11:45,496 --> 00:11:47,873
‫יש עוד מישהו שצריך לחכות לו.‬

218
00:11:48,416 --> 00:11:49,583
‫מי?‬

219
00:11:49,667 --> 00:11:51,419
‫מיגליטו, בן שלי!‬

220
00:11:52,086 --> 00:11:53,963
‫אימא, מה את עושה פה?‬

221
00:11:54,588 --> 00:11:59,552
‫טוב, היילי אמרה: "מאמא אלנה,‬
‫אבא שלי שונא את ימי ההולדת שלו. מה לעשות?"‬

222
00:11:59,635 --> 00:12:01,053
‫ואמרתי: אני בדרך!‬

223
00:12:01,929 --> 00:12:04,890
‫אוי, אני כל כך מצטערת שאימא שלך נטשה אותך.‬

224
00:12:04,974 --> 00:12:07,143
‫מגי לא… לא משנה. אימא…‬

225
00:12:07,226 --> 00:12:09,311
‫הכרתי את כולם.‬

226
00:12:09,979 --> 00:12:14,024
‫איזי כזאת מתוקה. ההוא עם האופנוע.‬
‫אני לא יודעת בקשר לשיער שלו.‬

227
00:12:14,734 --> 00:12:18,237
‫והאישה הבלונדינית.‬
‫-שמה לורנה, והיא דוברת ספרדית. זוכרת?‬

228
00:12:18,320 --> 00:12:20,573
‫"האישה הבלונדינית"‬
‫עדיף על "הגרושה השנייה".‬

229
00:12:21,282 --> 00:12:22,283
‫אותך לא הכרתי.‬

230
00:12:23,033 --> 00:12:24,994
‫אה, אני…‬
‫-זו ליסה, הלקוחה שלי.‬

231
00:12:25,077 --> 00:12:27,371
‫מה עשית?‬
‫-טוב. מספיק, אימא.‬

232
00:12:27,455 --> 00:12:30,207
‫היא הרגה מישהו?‬
‫-לא, וגם היא דוברת ספרדית.‬

233
00:12:30,291 --> 00:12:32,251
‫באמת? חשבתי שהיא יוונית.‬
‫-לא.‬

234
00:12:32,334 --> 00:12:34,295
‫למה מיקי שונא את יום ההולדת שלו?‬

235
00:12:34,378 --> 00:12:37,590
‫אבא שלו תמיד היה שוכח,‬
‫ואימא שלו תמיד סובבה את זה אליה.‬

236
00:12:38,090 --> 00:12:41,510
‫אה. זה מסביר הרבה.‬
‫-כן.‬

237
00:12:41,594 --> 00:12:44,805
‫נחמד מצידך שבאת, אבל זה לא זמן טוב.‬

238
00:12:44,889 --> 00:12:46,307
‫מתי זה זמן טוב?‬

239
00:12:46,390 --> 00:12:48,976
‫בטח לא כשאתה שוכב חצי מת בבית החולים.‬

240
00:12:49,059 --> 00:12:50,311
‫זה לא היה כזה רציני.‬

241
00:12:50,394 --> 00:12:53,314
‫זו לא הפעם הראשונה שאתה לא מספר לי משהו.‬
‫-דיברנו על זה.‬

242
00:12:53,397 --> 00:12:55,191
‫איך היית עוזרת לי בגמילה?‬

243
00:12:55,274 --> 00:12:58,652
‫עוזרת? אני אימא שלך.‬
‫אני ילדתי אותך. גידלתי אותך לבדי.‬

244
00:12:58,736 --> 00:13:00,070
‫אל תהיי כזאת דרמטית, אימא.‬

245
00:13:00,821 --> 00:13:03,991
‫ואם זו הייתה היילי?‬
‫מה אם היא הייתה כמעט מתה ולא מספרת לך?‬

246
00:13:05,576 --> 00:13:07,495
‫טוב. אני מבין. באמת.‬

247
00:13:07,578 --> 00:13:10,456
‫אבל תביני אותי,‬
‫אני באמצע משפט ואני חייב לחזור.‬

248
00:13:11,582 --> 00:13:14,084
‫אז סוף סוף אראה את הבן שלי בבית המשפט?‬

249
00:13:14,960 --> 00:13:16,670
‫ב… לא, אימא.‬

250
00:13:16,754 --> 00:13:19,840
‫בית המשפט הוא הבמה שלי.‬
‫אסור שיהיו שם הסחות דעת.‬

251
00:13:19,924 --> 00:13:23,928
‫אני מבינה. אבל אתה לא יכול ללכת ככה.‬

252
00:13:24,595 --> 00:13:27,306
‫אתה רזה. חיוור.‬

253
00:13:28,057 --> 00:13:29,016
‫תראה.‬

254
00:13:30,267 --> 00:13:32,394
‫קמומיל להחלמה.‬

255
00:13:33,062 --> 00:13:35,314
‫נראחו לתיאבון.‬

256
00:13:35,397 --> 00:13:37,817
‫ג'ינג'ר זה נפלא.‬

257
00:13:37,900 --> 00:13:41,028
‫והכי חשוב, שלושה חודשים של אנטיביוטיקה.‬

258
00:13:41,111 --> 00:13:43,197
‫הם היו בחצי מחיר בטיחואנה.‬

259
00:13:43,739 --> 00:13:45,533
‫את עדיין עושה תשדירי שירות?‬

260
00:13:46,200 --> 00:13:47,660
‫זה למען האנשים.‬

261
00:13:49,954 --> 00:13:51,121
‫תני לי שנייה.‬

262
00:13:51,831 --> 00:13:53,207
‫מיקי הולר. הלו?‬

263
00:13:53,290 --> 00:13:57,795
‫היי, זה ג'ף טראמל.‬
‫אני למטה. אני רוצה לדבר.‬

264
00:14:04,552 --> 00:14:05,803
‫ג'ף?‬

265
00:14:08,389 --> 00:14:10,057
‫כמעט לא זיהיתי אותך בלי הלינקולן.‬

266
00:14:10,140 --> 00:14:13,394
‫כן. אין לי הרבה זמן.‬
‫אני צריך לחזור לביהמ"ש.‬

267
00:14:13,477 --> 00:14:15,062
‫טוב, שיניתי את דעתי.‬

268
00:14:15,145 --> 00:14:18,148
‫אני רוצה להעיד.‬
‫ליסה לא עשתה את זה. אין מצב.‬

269
00:14:18,232 --> 00:14:21,193
‫טוב. זו התחלה טובה, אבל אצטרך עוד.‬

270
00:14:21,735 --> 00:14:22,736
‫מה זאת אומרת?‬

271
00:14:23,946 --> 00:14:25,072
‫למה נעלמת?‬

272
00:14:25,656 --> 00:14:29,743
‫איפה היית? הסתבכת בצרות עם החוק?‬
‫אני צריך לדעת מה התביעה עלולה לזרוק עליך.‬

273
00:14:29,827 --> 00:14:33,539
‫שום דבר מזה לא משנה.‬
‫רק תגיד לי מה אתה רוצה שאומר, ואגיד את זה.‬

274
00:14:37,501 --> 00:14:38,669
‫מה אתה עושה פה, ג'ף?‬

275
00:14:39,753 --> 00:14:40,588
‫אמרתי לך הרגע.‬

276
00:14:40,671 --> 00:14:44,758
‫מה, שתשקר על דוכן העדים אם אומר לך?‬
‫כן, את זה הבנתי. אבל מה אתה רוצה?‬

277
00:14:47,052 --> 00:14:50,014
‫תשמע, אני פורש מהמסעדה,‬
‫ואז היא מתחילה להצליח?‬

278
00:14:50,097 --> 00:14:52,641
‫זו הבעיה שלי.‬
‫אני רק רוצה נתח ממה שיהיה בעתיד.‬

279
00:14:57,313 --> 00:14:58,731
‫הפודקאסט של הנרי?‬
‫-בחייך.‬

280
00:14:58,814 --> 00:15:00,983
‫בטח יעשו מזה סרט, לא?‬

281
00:15:01,692 --> 00:15:05,487
‫לי ולליסה היו חילוקי דעות,‬
‫אבל עכשיו נוכל לעזור זה לזה.‬

282
00:15:05,571 --> 00:15:06,906
‫אנחנו יכולים לעשות פה עסקה.‬

283
00:15:06,989 --> 00:15:10,117
‫לא, ג'ף. אני לא עושה עסקאות,‬
‫ולא מעלה שקרנים לדוכן העדים.‬

284
00:15:11,911 --> 00:15:15,372
‫תשמע, אני מנסה לזרוק לך עצם.‬
‫מבין? תעזור לי לעזור לך.‬

285
00:15:15,456 --> 00:15:17,541
‫החיים של ליסה עומדים על הכף. מבין?‬

286
00:15:17,625 --> 00:15:21,962
‫עכשיו, אם אתה רוצה לדבר על עדות כנה,‬
‫ללא תשלום, בוא נדבר.‬

287
00:15:22,046 --> 00:15:23,464
‫עד אז, תתחפף.‬

288
00:15:29,386 --> 00:15:31,597
‫לא, אמרתי לך. לא אוכל לעמוד בזה. זה…‬

289
00:15:35,434 --> 00:15:36,310
‫לא.‬

290
00:15:39,271 --> 00:15:43,192
‫כן. אני מבינה. ידייך קשורות, שיהיה.‬

291
00:15:44,276 --> 00:15:46,612
‫שיחה שנגמרת ב"שיהיה" היא בד"כ לא טובה.‬

292
00:15:47,196 --> 00:15:48,530
‫כן. טוב…‬

293
00:15:50,032 --> 00:15:51,617
‫נראה שהסטודיו לריקוד שלי מת.‬

294
00:15:52,409 --> 00:15:53,994
‫חשבתי שסגרת משהו.‬

295
00:15:54,078 --> 00:15:55,037
‫נכון.‬

296
00:15:55,537 --> 00:15:58,290
‫עד שמנהל הנכס העלה את הפיקדון.‬

297
00:15:58,374 --> 00:15:59,708
‫מה? למה?‬

298
00:16:00,668 --> 00:16:05,047
‫סיפור ארוך. והוא מתחיל ונגמר בריי.‬
‫-אבל הם לא יכולים לעשות את זה.‬

299
00:16:06,882 --> 00:16:09,843
‫מה אני אמורה לעשות? לפנות לשופטת ג'ודי?‬

300
00:16:11,720 --> 00:16:13,847
‫זה לא שהפסדתי כסף. איבדתי רק…‬

301
00:16:15,933 --> 00:16:17,351
‫חלום מטופש.‬

302
00:16:17,434 --> 00:16:18,852
‫הוא לא מטופש.‬

303
00:16:19,853 --> 00:16:22,439
‫בואי נדבר אחרי המשפט. אולי נמצא פתרון.‬

304
00:16:28,237 --> 00:16:29,321
‫- ליידי מ' -‬

305
00:16:30,072 --> 00:16:33,701
‫או, הנה הוא! טוב, חברים.‬

306
00:16:33,784 --> 00:16:34,952
‫אני מצטער. סליחה, חברים.‬

307
00:16:35,035 --> 00:16:37,579
‫"יום הולדת שמ…"‬

308
00:16:39,957 --> 00:16:41,875
‫בחזרה לחדר הישיבות, להטעין מחדש.‬

309
00:16:44,461 --> 00:16:47,840
‫הוא מתכוון להעיד?‬
‫-לא, אני לא יכול לתת לו לעשות את זה.‬

310
00:16:47,923 --> 00:16:49,550
‫תן לי לנחש. הוא רוצה כסף.‬

311
00:16:50,384 --> 00:16:53,804
‫הוא כנראה שמע על הפרסום שהמשפט שלך מקבל.‬

312
00:16:53,887 --> 00:16:57,391
‫אולי החבר שלך, הנרי, שכנע אותו.‬
‫זה לא יפתיע אותי.‬

313
00:16:59,351 --> 00:17:00,978
‫אני חייב לשאול, ליסה.‬

314
00:17:01,061 --> 00:17:03,564
‫לא יצרת איתו קשר שוב, נכון?‬

315
00:17:05,274 --> 00:17:06,191
‫מה?‬

316
00:17:08,485 --> 00:17:11,030
‫מיקי, לא דיברתי איתו שנים,‬
‫ואתה יודע את זה.‬

317
00:17:12,614 --> 00:17:14,533
‫לא הייתי מבקשת ממנו כלום.‬

318
00:17:17,953 --> 00:17:19,872
‫נראה שאתה שוב מפקפק בי.‬

319
00:17:25,127 --> 00:17:27,671
‫אתה כל הזמן מבקש ממני לבטוח בך.‬

320
00:17:28,630 --> 00:17:30,466
‫אני צריכה שתבטח בי גם.‬

321
00:17:32,468 --> 00:17:35,387
‫את צודקת. אני מצטער. זה סיכון מקצועי.‬

322
00:17:39,641 --> 00:17:41,268
‫טוב, חברים.‬

323
00:17:41,935 --> 00:17:44,104
‫כן. טוב. מוכנים? ו…‬

324
00:17:44,188 --> 00:17:45,272
‫"יום הולדת…"‬

325
00:17:45,355 --> 00:17:46,982
‫חבר'ה, אני ממש מצטער.‬

326
00:17:47,066 --> 00:17:49,985
‫לא נעים לי לעשות את זה,‬
‫אבל אנחנו חייבים לחזור לבית המשפט.‬

327
00:17:50,069 --> 00:17:52,237
‫מצטער. אפשר לקחת את השאריות לדרך?‬

328
00:17:52,321 --> 00:17:54,656
‫אוי. כבר אכלתי אותן.‬

329
00:17:54,740 --> 00:17:58,118
‫מה? בלי עוגה? צמתי כל הדרך עד לכאן.‬

330
00:17:58,202 --> 00:18:01,872
‫תאכלו בלעדיי.‬
‫תודה לכולם. במיוחד לך.‬

331
00:18:01,955 --> 00:18:06,668
‫מצטערת שפישלתי עם יום ההולדת שלך. חשבתי‬
‫שאולי אצליח לדחוס אותה בארוחת הצהריים.‬

332
00:18:06,752 --> 00:18:10,798
‫מתוקה, את אף פעם לא יכולה‬
‫לפשל ביום חמישי מעל-הממוצע שלי.‬

333
00:18:10,881 --> 00:18:13,092
‫אגיד לך מה. נחגוג ביחד, רק אני ואת.‬

334
00:18:13,175 --> 00:18:15,094
‫נשיר "מנייניטאס" והכול.‬

335
00:18:15,177 --> 00:18:16,303
‫טוב.‬

336
00:18:16,386 --> 00:18:20,224
‫טוב, אם אי אפשר לראות אותך בבית המשפט,‬
‫אקח את היילי לקניות.‬

337
00:18:20,307 --> 00:18:23,352
‫היא זקוקה לאישה עם חוש אופנתי בחיים שלה.‬

338
00:18:23,435 --> 00:18:25,729
‫מעולה. תודה. כן.‬

339
00:18:27,981 --> 00:18:29,691
‫נכון. כן.‬

340
00:18:31,026 --> 00:18:31,944
‫בסדר.‬

341
00:18:33,737 --> 00:18:35,614
‫תיהנו, בנות. תודה.‬

342
00:18:42,121 --> 00:18:44,665
‫מה?‬
‫-מה זאת אומרת "מה"?‬

343
00:18:44,748 --> 00:18:45,999
‫אתה יודע מה.‬

344
00:18:46,083 --> 00:18:49,044
‫התעלמת ממני כל הדרך עד לכאן. אז, מה?‬

345
00:18:51,255 --> 00:18:52,131
‫העוגה.‬

346
00:18:52,965 --> 00:18:53,882
‫העוגה?‬

347
00:18:54,424 --> 00:18:55,592
‫עוגת יום ההולדת.‬

348
00:18:55,676 --> 00:18:57,052
‫היא הייתה מ"ליידי מ'".‬

349
00:18:57,886 --> 00:19:01,014
‫היה לנו שם זיכוי לעוגת החתונה שלנו.‬
‫-התוקף שלו עמד לפוג.‬

350
00:19:01,098 --> 00:19:03,350
‫וזה פתיר עם שיחה למנהל.‬
‫את אוהבת לעשות את זה.‬

351
00:19:03,433 --> 00:19:04,685
‫על מה אתה מדבר?‬

352
00:19:04,768 --> 00:19:08,272
‫אני מנסה לומר‬
‫שחשבתי שהחתונה נדחתה, לא בוטלה.‬

353
00:19:08,355 --> 00:19:12,359
‫פשוט עדיין לא קבענו תאריך חדש,‬
‫וכשאני מעלה את זה, אתה משנה את הנושא.‬

354
00:19:12,442 --> 00:19:13,443
‫מה?‬

355
00:19:13,944 --> 00:19:16,572
‫אני רוצה להתחתן בכל מקום, בכל שעה.‬

356
00:19:16,655 --> 00:19:19,783
‫רק תזרקי מקום ותאריך. אתחתן ברגע זה.‬

357
00:19:19,867 --> 00:19:21,034
‫תירגע.‬

358
00:19:21,118 --> 00:19:22,077
‫את עדיין רוצה?‬

359
00:19:22,161 --> 00:19:24,621
‫בטח שכן!‬
‫אני פשוט חושבת שזה סוג של סימן.‬

360
00:19:24,705 --> 00:19:25,873
‫למה?‬

361
00:19:25,956 --> 00:19:28,250
‫שאולי כדאי שנתחתן בסתר, כמו שרצית.‬

362
00:19:28,333 --> 00:19:31,003
‫אה, עכשיו את רוצה להתחתן בסתר?‬

363
00:19:31,587 --> 00:19:33,672
‫סליחה. אכפת לך?‬

364
00:19:33,755 --> 00:19:35,841
‫חשבתי שזה מה שאתה רוצה.‬
‫-נכון.‬

365
00:19:37,050 --> 00:19:38,719
‫זה מה ש… רציתי.‬

366
00:19:42,181 --> 00:19:45,642
‫אתה רוצה חתונה גדולה.‬
‫-לא. כן, אולי.‬

367
00:19:46,393 --> 00:19:50,564
‫עם הטוקסידו המושכרת,‬
‫והרמת הכוסית הדביקה, ולהקת הקאברים?‬

368
00:19:50,647 --> 00:19:52,733
‫אימא שלי עם כל ההערות המתנשאות שלה?‬

369
00:19:52,816 --> 00:19:54,318
‫כן, אני רוצה הכול.‬

370
00:19:55,194 --> 00:19:57,529
‫את כל זה. אני עושה את זה רק פעם אחת.‬

371
00:19:57,613 --> 00:20:01,617
‫אני הולך לבלות את שארית חיי איתך,‬
‫ואני רוצה להגיד את זה מול כולם.‬

372
00:20:03,368 --> 00:20:09,249
‫לא מול איזה חקיין של אלביס, או איזה שופט‬
‫שכנראה גזר עליי פעם תקופת מבחן.‬

373
00:20:17,466 --> 00:20:18,508
‫מה שתגיד.‬

374
00:20:25,432 --> 00:20:28,602
‫גב' סטרן,‬
‫כמה זמן את מתגוררת בשכנות לליסה טראמל?‬

375
00:20:29,269 --> 00:20:30,103
‫12 שנים.‬

376
00:20:30,729 --> 00:20:31,939
‫ועד כמה את מכירה אותה?‬

377
00:20:32,022 --> 00:20:36,735
‫לא יותר מדי. היינו שכנות,‬
‫אבל היא ובעלה מעולם לא היו שכנים טובים.‬

378
00:20:36,818 --> 00:20:37,986
‫מה זאת אומרת?‬

379
00:20:38,070 --> 00:20:40,906
‫מהרגע שעברתי לגור בבית, היו לנו מחלוקות.‬

380
00:20:40,989 --> 00:20:42,616
‫הגדר, העצים,‬

381
00:20:42,699 --> 00:20:45,619
‫רעש ממזנון האוכל שלה, רעש מהם.‬

382
00:20:45,702 --> 00:20:47,829
‫מה זאת אומרת "רעש מהם?"‬

383
00:20:47,913 --> 00:20:52,709
‫הם היו רבים כל הזמן.‬
‫לא הייתי יכולה לישון בלילה. ריבים מכוערים.‬

384
00:20:53,293 --> 00:20:55,879
‫שמעת משהו חוץ מהרמת קול?‬

385
00:20:55,963 --> 00:20:57,297
‫הם היו משליכים דברים.‬

386
00:20:58,173 --> 00:20:59,633
‫דברים היו נשברים.‬

387
00:20:59,716 --> 00:21:02,094
‫פעם אחת, הם נאלצו להזמין אמבולנס.‬

388
00:21:02,177 --> 00:21:04,012
‫היית עדה לזה?‬

389
00:21:04,096 --> 00:21:05,430
‫היה מאוחר.‬

390
00:21:05,514 --> 00:21:08,433
‫לקחו את בעלה, ג'ף, לבית החולים.‬

391
00:21:09,184 --> 00:21:12,312
‫זמן קצר לאחר מכן, הוא הסתלק.‬
‫אני לא יכולה להאשים אותו.‬

392
00:21:14,273 --> 00:21:16,358
‫תודה. אין לי עוד שאלות.‬

393
00:21:17,693 --> 00:21:19,194
‫העדה שלך, מר הולר.‬

394
00:21:20,320 --> 00:21:24,241
‫גב' סטרן, בלילה שציינת, שבו הגיע האמבולנס,‬

395
00:21:24,324 --> 00:21:27,828
‫האם תהיי מופתעת לגלות‬
‫שג'ף נלקח לבית החולים‬

396
00:21:27,911 --> 00:21:31,290
‫עקב מקרה חירום רפואי,‬
‫ולא בגלל פציעה כתוצאה מריב?‬

397
00:21:32,457 --> 00:21:34,876
‫לא שמעתי שום דבר על מקרה חירום רפואי.‬

398
00:21:34,960 --> 00:21:35,836
‫לא?‬

399
00:21:36,586 --> 00:21:37,713
‫שאלת?‬

400
00:21:38,380 --> 00:21:41,717
‫לא. כפי שאמרתי, לא היינו קרובים.‬

401
00:21:41,800 --> 00:21:42,718
‫הבנתי.‬

402
00:21:44,011 --> 00:21:44,928
‫נמשיך הלאה.‬

403
00:21:45,721 --> 00:21:49,766
‫האם ניהלת פעם מו"מ‬
‫עם חברת בונדורנט על מכירת הנכס שלך?‬

404
00:21:50,267 --> 00:21:53,061
‫כן, אבל לא יצא מזה שום דבר.‬

405
00:21:53,145 --> 00:21:54,521
‫הם הציעו לך הצעה?‬

406
00:21:55,147 --> 00:21:56,940
‫זו הייתה הצעה בתנאי.‬

407
00:21:57,024 --> 00:21:58,108
‫באיזה תנאי?‬

408
00:21:59,359 --> 00:22:01,278
‫שגב' טראמל תמכור את הנכס שלה.‬

409
00:22:01,361 --> 00:22:06,033
‫כי הנכס שלך לא יהיה קשור לנכס של בונדורנט,‬
‫אלא אם גם ליסה תמכור את הנכס שלה.‬

410
00:22:06,783 --> 00:22:07,909
‫משהו כזה.‬

411
00:22:07,993 --> 00:22:09,369
‫מה היה גובה ההצעה?‬

412
00:22:12,664 --> 00:22:13,749
‫אחד וחצי.‬

413
00:22:13,832 --> 00:22:15,709
‫מיליון?‬
‫-כן.‬

414
00:22:15,792 --> 00:22:19,963
‫מיליון וחצי דולר.‬
‫זה מה שהפסדת מפני שליסה סירבה למכור.‬

415
00:22:20,547 --> 00:22:23,967
‫זו הסיבה שיש לך טינה כלפיה, נכון?‬
‫-התנגדות.‬

416
00:22:24,051 --> 00:22:26,720
‫אני חוזר בי. אין לי שאלות נוספות לעדה.‬

417
00:22:30,807 --> 00:22:34,353
‫מר קים, האם זו התמונה של ההפגנה‬
‫שצילמת בתאריך הזה?‬

418
00:22:35,437 --> 00:22:36,396
‫כן.‬

419
00:22:36,480 --> 00:22:39,941
‫מכניסה את התצלום‬
‫כראיה מס' 17 מטעם התביעה, כבוד השופטת.‬

420
00:22:40,025 --> 00:22:41,693
‫למה צילמת את התמונה הזו?‬

421
00:22:42,402 --> 00:22:45,822
‫המצב היה די מתוח.‬
‫חשבתי שעלולה להיות אלימות.‬

422
00:22:45,906 --> 00:22:47,199
‫והייתה?‬

423
00:22:47,282 --> 00:22:49,910
‫טוב, את יכולה לראות בעצמך.‬

424
00:22:49,993 --> 00:22:53,830
‫גב' טראמל מאיימת על מר בונדורנט,‬
‫כועסת מאוד.‬

425
00:22:53,914 --> 00:22:56,500
‫הוא ניסה להרגיע אותה, אבל כשל.‬

426
00:22:56,583 --> 00:22:59,252
‫צילמתי את התמונה בדיוק כשהיא דחפה אותו.‬

427
00:22:59,336 --> 00:23:02,547
‫ואז הגיע איזה מאבטח של הבניין‬
‫וסילק אותם משם.‬

428
00:23:04,216 --> 00:23:06,343
‫איפה היית בזמן ההפגנה, מר קים?‬

429
00:23:06,426 --> 00:23:09,262
‫מר בונדורנט בנה אגף נוסף למשרדים שלו.‬

430
00:23:09,346 --> 00:23:11,681
‫הייתי שם כדי לבדוק את היסודות.‬

431
00:23:11,765 --> 00:23:13,642
‫בעבודתך כמפקח בנייה עירוני,‬

432
00:23:13,725 --> 00:23:16,269
‫האם בדקת את כל הפרויקטים של מר בונדורנט?‬

433
00:23:16,353 --> 00:23:18,105
‫רבים מהם. הוא מפתח…‬

434
00:23:18,772 --> 00:23:21,024
‫הוא היה מפתח רציני.‬

435
00:23:21,817 --> 00:23:25,779
‫אם כך, היית אומר שהפרנסה שלך‬
‫תלויה במפתחים כמו מר בונדורנט?‬

436
00:23:25,862 --> 00:23:29,533
‫התנגדות, כבוד השופטת.‬
‫מר קים הוא עובד ציבור שמקבל תשלום מהמחוז.‬

437
00:23:29,616 --> 00:23:31,701
‫המשכורת שלו לא תלויה בשום מפתח.‬

438
00:23:31,785 --> 00:23:34,996
‫מתקבלת. חבר המושבעים יתעלם מהאפיון.‬

439
00:23:35,997 --> 00:23:39,584
‫מר קים, על מה אתה ומר בונדורנט‬
‫דיברתם לפני ההפגנה?‬

440
00:23:40,335 --> 00:23:41,378
‫לא דיברנו.‬

441
00:23:41,461 --> 00:23:44,297
‫הוא לא ביקש ממך לצלם תמונות‬
‫שיוכל להשתמש בהן כדי לבקש צו הרחקה‬

442
00:23:44,381 --> 00:23:45,340
‫נגד גב' טראמל?‬

443
00:23:45,424 --> 00:23:46,925
‫לא.‬

444
00:23:47,008 --> 00:23:51,096
‫אז איך התמונה שלך הייתה כלולה‬
‫בבקשה של מר בונדורנט לצו הרחקה?‬

445
00:23:51,179 --> 00:23:53,723
‫הוא ראה אותי מצלם באותו יום,‬
‫וביקש לראות את התמונות.‬

446
00:23:53,807 --> 00:23:58,061
‫אתה כל הזמן אומר "תמונות" ברבים,‬
‫אבל התביעה הציגה רק תמונה אחת.‬

447
00:23:58,145 --> 00:23:59,354
‫מה קרה ליתר התמונות?‬

448
00:24:00,147 --> 00:24:01,815
‫מחקתי את כל היתר.‬

449
00:24:01,898 --> 00:24:03,567
‫מפני שמר בונדורנט אמר לך?‬

450
00:24:03,650 --> 00:24:06,570
‫לא, מפני שכל הסיפור היה די מכוער.‬

451
00:24:06,653 --> 00:24:08,280
‫לא רציתי להסתכל עליהן יותר.‬

452
00:24:09,406 --> 00:24:13,493
‫עכשיו, מר קים, התמונה הזו הוגדלה, נכון?‬

453
00:24:13,577 --> 00:24:14,578
‫כן.‬

454
00:24:18,039 --> 00:24:21,042
‫התמונה הזו הייתה‬
‫בהיסטוריית המיילים של מר בונדורנט.‬

455
00:24:21,126 --> 00:24:23,086
‫זו התמונה המקורית ששלחת לו?‬

456
00:24:23,587 --> 00:24:24,546
‫אני מאמין שכן.‬

457
00:24:24,629 --> 00:24:28,133
‫טוב. עכשיו, היה שם עוד מישהו שצילם?‬

458
00:24:28,675 --> 00:24:31,887
‫לא שידוע לי.‬
‫כתבי חדשות הגיעו מאוחר יותר.‬

459
00:24:31,970 --> 00:24:34,681
‫הבנתי. מה עם סרטונים?‬

460
00:24:35,932 --> 00:24:36,766
‫סרטונים?‬

461
00:24:37,559 --> 00:24:39,227
‫אתה רואה את האדון כאן?‬

462
00:24:39,853 --> 00:24:41,271
‫רוכב האופניים?‬

463
00:24:42,147 --> 00:24:44,608
‫תוכל לומר לנו מה יש לו על הקסדה?‬

464
00:24:45,442 --> 00:24:48,111
‫נראה כמו מצלמה קטנה.‬

465
00:24:48,195 --> 00:24:49,779
‫התנגדות, כבוד השופטת.‬

466
00:24:49,863 --> 00:24:51,656
‫למה? עדיין לא שאלתי כלום.‬

467
00:24:51,740 --> 00:24:55,368
‫חוסר בסיס,‬
‫לסרטון שמר הולר מתכוון לנסות להציג.‬

468
00:24:55,452 --> 00:24:57,913
‫אני חושב שמר קים והתמונה שלו‬
‫סיפקו את הבסיס.‬

469
00:24:57,996 --> 00:25:00,207
‫זו הטלת ספק, גב' פרימן. בואו נראה אותה.‬

470
00:25:01,917 --> 00:25:02,751
‫…חייב לעוף.‬

471
00:25:02,834 --> 00:25:06,880
‫היי, היי, הו הו, בונדורנט חייב לעוף!‬

472
00:25:06,963 --> 00:25:10,967
‫היי, היי, הו הו, בונדורנט חייב לעוף!‬

473
00:25:13,595 --> 00:25:15,430
‫זו חדירה לפרטיות!‬

474
00:25:15,514 --> 00:25:19,518
‫לא תבואו אליי ככה. אין לכם זכות להיות כאן!‬

475
00:25:19,601 --> 00:25:22,312
‫אני רוצה‬
‫שכל האנשים המחורבנים האלה יסתלקו מייד…‬

476
00:25:24,189 --> 00:25:29,444
‫מר קים, האם הקטע הזה של הסרטון‬
‫מראה את אותו הרגע שצילמת?‬

477
00:25:31,821 --> 00:25:32,739
‫פחות או יותר.‬

478
00:25:32,822 --> 00:25:33,782
‫פחות או יותר?‬

479
00:25:34,991 --> 00:25:37,327
‫אבל כרגע ראינו מה הוביל לרגע הזה.‬

480
00:25:37,410 --> 00:25:41,498
‫התוקף בעימות הזה‬
‫לא היה גב' טראמל, אלא מר בונדורנט, נכון?‬

481
00:25:41,581 --> 00:25:43,542
‫גב' טראמל פשוט ניסתה להגן על עצמה?‬

482
00:25:45,252 --> 00:25:46,586
‫אני…‬

483
00:25:46,670 --> 00:25:48,463
‫תשמע, אני יודע מה ראיתי.‬

484
00:25:49,047 --> 00:25:51,424
‫כנראה שלא הסתכלת בכל הקטעים האחרים.‬

485
00:25:51,508 --> 00:25:52,551
‫התנגדות.‬

486
00:25:52,634 --> 00:25:53,593
‫חוזר בי.‬

487
00:25:54,302 --> 00:25:57,097
‫אבל אני שומר את הזכות‬
‫לקרוא לעד לחקירה חוזרת.‬

488
00:25:57,180 --> 00:25:58,598
‫אין שאלות נוספות כרגע.‬

489
00:26:02,602 --> 00:26:06,815
‫רנה? אני חושבת שאתה הבא בתור.‬
‫התביעה עומדת לסיים את הטיעונים.‬

490
00:26:12,070 --> 00:26:12,946
‫רנה?‬

491
00:26:13,530 --> 00:26:14,573
‫סליחה. אני מוכן.‬

492
00:26:19,202 --> 00:26:20,495
‫- מדינת קליפורניה -‬

493
00:26:20,537 --> 00:26:23,707
‫גב' פרימן, יש לך עד נוסף?‬
‫-מבקשת לגשת, כבוד השופטת.‬

494
00:26:23,790 --> 00:26:26,126
‫- טרזה מדינה‬
‫שופטת -‬

495
00:26:29,671 --> 00:26:31,548
‫כבוד השופטת, השעה ארבע.‬

496
00:26:31,631 --> 00:26:33,300
‫התביעה רוצה להזמין עד נוסף,‬

497
00:26:33,383 --> 00:26:35,635
‫אבל אנחנו רוצים לשקול את הנושא עד מחר.‬

498
00:26:35,719 --> 00:26:36,886
‫יש לך מזל.‬

499
00:26:36,970 --> 00:26:41,349
‫הנכד שלי מופיע הערב בהצגה של בית הספר,‬
‫ולחבר המושבעים לא תזיק קצת מנוחה.‬

500
00:26:41,433 --> 00:26:45,770
‫אבל אני מצפה שתזמיני עד‬
‫או שתסיימי את הטיעונים מחר על הבוקר.‬

501
00:26:45,854 --> 00:26:47,397
‫בהחלט, כבוד השופטת. תודה.‬

502
00:26:47,480 --> 00:26:48,898
‫לילה טוב.‬
‫-לילה טוב.‬

503
00:26:51,234 --> 00:26:52,193
‫כבוד השופטת.‬

504
00:26:55,655 --> 00:26:56,865
‫הכול בסדר?‬

505
00:26:57,866 --> 00:27:00,660
‫כן. אני פשוט רוצה להיות מוכן למחר,‬
‫זה הכול.‬

506
00:27:00,744 --> 00:27:05,540
‫גם את צריכה להיות מוכנה.‬
‫בלי בישולים הערב. תזמיני אוכל.‬

507
00:27:05,624 --> 00:27:07,000
‫בישולים מרגיעים אותי.‬

508
00:27:07,083 --> 00:27:11,546
‫כן? אז תעשי סעודה גדולה.‬
‫רק תשאירי לי שאריות, טוב?‬

509
00:27:11,630 --> 00:27:13,506
‫קיבלת. נתראה מחר.‬

510
00:27:17,677 --> 00:27:18,762
‫מה קרה?‬

511
00:27:18,845 --> 00:27:21,097
‫אנדריאה אמרה שאולי היא תזמין עד נוסף.‬

512
00:27:21,181 --> 00:27:23,141
‫לא נשארו לה עדים מוצלחים ברשימה.‬

513
00:27:23,224 --> 00:27:27,437
‫ותאמינו לי, היא לא תסיים את הטיעונים‬
‫בפרמדיק שהכריז על מותו של בונדורנט.‬

514
00:27:27,520 --> 00:27:29,189
‫אז עם מי היא תסיים?‬

515
00:27:32,359 --> 00:27:34,402
‫אני חושד שיש לה מידע על ג'ף טראמל.‬

516
00:27:34,486 --> 00:27:35,612
‫הגרוש.‬

517
00:27:35,695 --> 00:27:39,824
‫כן. הוא כאן, בלוס אנג'לס.‬
‫הוא רצה כסף כדי להעיד לטובת ליסה.‬

518
00:27:39,908 --> 00:27:42,327
‫אני חושש שאולי עכשיו הוא יעיד נגדה.‬

519
00:27:42,410 --> 00:27:43,620
‫אני מטפל בזה.‬

520
00:27:45,246 --> 00:27:46,665
‫אני גם צריך לזוז.‬
‫-לאן?‬

521
00:27:46,748 --> 00:27:48,166
‫זה יום ההולדת שלי, שכחת?‬

522
00:27:56,675 --> 00:27:59,928
‫לא היית חייב לעשות את זה. יש לך משפט.‬

523
00:28:00,512 --> 00:28:04,599
‫לא, אמרתי לך שנחגוג ביחד.‬
‫חוץ מזה, איפה עוד יצא לי לראות את זה?‬

524
00:28:05,266 --> 00:28:07,602
‫אוי, אני מלאה בקקי!‬

525
00:28:09,104 --> 00:28:12,232
‫זה הסוכן שלה.‬
‫היא צועקת עליו כל אחר הצהריים.‬

526
00:28:13,692 --> 00:28:15,110
‫מה הסיפור שלהם?‬

527
00:28:15,193 --> 00:28:16,861
‫מאמא אלנה ואבא שלך?‬

528
00:28:17,570 --> 00:28:20,990
‫כאילו, אני יודעת איך זה נגמר,‬
‫אבל איך זה התחיל?‬

529
00:28:21,074 --> 00:28:24,369
‫טוב, סבא שלך‬
‫היה הסנגור הפלילי הכי גדול בלוס אנג'לס.‬

530
00:28:25,161 --> 00:28:28,957
‫ומאמא אלנה הייתה‬
‫שחקנית צעירה ממקסיקו סיטי,‬

531
00:28:29,040 --> 00:28:31,960
‫עם חלומות גדולים, כמו ריטה הייוורת'.‬

532
00:28:32,669 --> 00:28:34,337
‫את בטח לא יודעת מי זאת.‬

533
00:28:34,421 --> 00:28:37,716
‫אתה צוחק? כוכבת ממוצא ספרדי ששינתה את שמה.‬

534
00:28:37,799 --> 00:28:39,801
‫צפיתי איתך במספיק סרטים ישנים.‬

535
00:28:40,385 --> 00:28:43,680
‫אז מאמא אלנה ואבא שלך‬
‫נפגשו באיזה מועדון לילה מפונפן?‬

536
00:28:43,763 --> 00:28:45,140
‫לא, עוד יותר טוב.‬

537
00:28:45,223 --> 00:28:48,351
‫הוא ראה אותה‬
‫בקצה השני של הבריכה במלון בבוורלי הילס,‬

538
00:28:48,435 --> 00:28:50,562
‫וזו הייתה אהבה ממבט ראשון.‬

539
00:28:50,645 --> 00:28:51,855
‫לפחות לתקופה מסוימת.‬

540
00:28:52,439 --> 00:28:53,481
‫הוא היה כזה.‬

541
00:28:54,566 --> 00:28:58,153
‫הוא הכיר מישהי אחרת?‬
‫אתה יודע, אחרי מאמא אלנה?‬

542
00:28:58,236 --> 00:29:02,115
‫הוא הכיר הרבה נשים.‬
‫אבל אף אחת מהן לא נשארה לאורך זמן.‬

543
00:29:04,033 --> 00:29:05,076
‫מה איתך?‬

544
00:29:06,077 --> 00:29:08,413
‫ראיתי אותך עם הלקוחה שלך היום.‬

545
00:29:08,997 --> 00:29:10,123
‫קורה ביניכם משהו?‬

546
00:29:12,375 --> 00:29:15,670
‫הבטחתי לך שלא אשקר לך לעולם,‬
‫אז משהו באמת קרה.‬

547
00:29:16,963 --> 00:29:18,923
‫אבל שמתי לזה סוף‬
‫ברגע שהיא הפכה ללקוחה שלי.‬

548
00:29:19,007 --> 00:29:21,134
‫לעולם לא אחצה את הקו הזה.‬

549
00:29:22,093 --> 00:29:23,178
‫מה עם אבא שלך?‬

550
00:29:24,387 --> 00:29:26,806
‫זה סיפור אחר, לרכיבה ארוכה יותר.‬

551
00:29:26,890 --> 00:29:28,892
‫עכשיו, בואי. נראה לי שהספיק לה.‬

552
00:29:33,563 --> 00:29:35,231
‫אני מעריכה את זה שבאת לכאן.‬

553
00:29:35,732 --> 00:29:37,317
‫קרלוס עדכן אותי.‬

554
00:29:37,400 --> 00:29:39,736
‫הייתה בעיה עם הפיקדון?‬

555
00:29:39,819 --> 00:29:40,862
‫לא.‬

556
00:29:41,613 --> 00:29:44,699
‫לא, היה לי את סכום הפיקדון‬
‫שעליו סוכם בחוזה.‬

557
00:29:44,783 --> 00:29:46,785
‫הבעיה היא שקרלוס לא רצה לקבל אותו.‬

558
00:29:46,868 --> 00:29:48,787
‫כן. טוב, תנאי השוק השתנו.‬

559
00:29:48,870 --> 00:29:52,373
‫פרופיל הסיכון שלנו הצטמצם. אני מצטערת.‬

560
00:29:52,457 --> 00:29:55,126
‫אבל אם תגייסי מקדמה חדשה, המקום שלך.‬

561
00:29:55,210 --> 00:29:58,129
‫כן. בקשר לזה.‬
‫-מה זה?‬

562
00:29:58,213 --> 00:30:00,632
‫זה טופס הבקשה המקורי לשכירות של הסטודיו.‬

563
00:30:01,382 --> 00:30:07,889
‫וזה טופס הבקשה שהחברה שלי כאן נתנה לקרלוס‬
‫היום. גם עבור שכירות של סטודיו לריקוד.‬

564
00:30:10,225 --> 00:30:13,061
‫כפי שאת יכולה לראות, טופסי הבקשה זהים.‬

565
00:30:13,144 --> 00:30:15,104
‫היא רק שינתה את השמות.‬

566
00:30:15,188 --> 00:30:19,192
‫ולכן זה מוזר שקרלוס‬
‫הציע לי את הפיקדון המקורי,‬

567
00:30:19,275 --> 00:30:21,778
‫ולא את הפיקדון שקפץ ב-50% בשביל איזי.‬

568
00:30:21,861 --> 00:30:23,363
‫אז אנחנו סקרניות.‬

569
00:30:23,446 --> 00:30:26,032
‫האם תנאי השוק השתנו תוך שלוש שעות?‬

570
00:30:27,367 --> 00:30:29,494
‫תשמעי, אני רק הבעלים.‬

571
00:30:29,577 --> 00:30:34,624
‫קרלוס מנהל את הנכס,‬
‫את השכירות והכול. אני רק משלמת לו שכר.‬

572
00:30:34,707 --> 00:30:38,878
‫אז טוב שאנחנו אומרות לך‬
‫שמנהל הנכס שלך נקט באפליה בלתי חוקית,‬

573
00:30:38,962 --> 00:30:42,966
‫תוך הפרה של חוק זכויות האזרח,‬
‫חוק הדיור ההוגן, וגם כמה חוקי מדינה.‬

574
00:30:44,300 --> 00:30:46,803
‫את לא רוצה שמישהו‬
‫יחשוב שזה היה הרעיון שלך.‬

575
00:30:46,886 --> 00:30:48,471
‫הבוס שלנו, למשל.‬
‫-אוי.‬

576
00:30:48,555 --> 00:30:50,223
‫שהוא עו"ד ממש קשוח.‬

577
00:30:51,307 --> 00:30:52,767
‫או ה"אל-איי טיימס".‬

578
00:30:59,524 --> 00:31:04,279
‫טוב, אני אמורה להתקבל ללא אודישן,‬
‫אבל בשבילך, אחרוג ממנהגי.‬

579
00:31:05,029 --> 00:31:06,281
‫רק הפעם.‬

580
00:31:07,198 --> 00:31:09,242
‫טוב. נתראה.‬

581
00:31:13,663 --> 00:31:15,498
‫כל זה לשלושה ימים, אימא?‬

582
00:31:15,582 --> 00:31:19,168
‫מנהלי ליהוק.‬
‫אי אפשר לדעת איזה מראה הם ירצו.‬

583
00:31:22,922 --> 00:31:24,048
‫את נראית מרוצה.‬

584
00:31:25,091 --> 00:31:27,218
‫יש לי מחר אודישן לפיילוט.‬

585
00:31:27,302 --> 00:31:28,887
‫אתה יודע מה זה אומר?‬

586
00:31:28,970 --> 00:31:32,140
‫שאוכל להיות כאן כל הזמן איתך ועם היילי.‬

587
00:31:33,391 --> 00:31:34,225
‫כל הזמן?‬

588
00:31:34,309 --> 00:31:35,184
‫כן!‬

589
00:31:37,353 --> 00:31:38,980
‫תני לי רגע.‬
‫-כן.‬

590
00:31:40,815 --> 00:31:43,151
‫הצלחת?‬
‫-בינתיים לא.‬

591
00:31:43,735 --> 00:31:48,281
‫הצלחתי להשיג את צילומי מצלמות האבטחה‬
‫מהשיחה שלך עם ג'ף טראמל,‬

592
00:31:48,364 --> 00:31:50,825
‫אבל הן רק תפסו אותו בדרכו לרכבת התחתית.‬

593
00:31:50,909 --> 00:31:53,578
‫אחרי זה, הוא נעלם.‬
‫-שיט.‬

594
00:31:54,495 --> 00:31:56,247
‫זה לא בשבילך, כדור פרווה.‬

595
00:31:57,790 --> 00:32:00,209
‫אתה רוצה שאארוב במשרד התובע המחוזי?‬

596
00:32:00,293 --> 00:32:03,046
‫אם יקראו לו להעיד,‬
‫הוא עשוי להיות שם בהכנות.‬

597
00:32:03,129 --> 00:32:06,257
‫זה לא שווה את הטרחה כרגע.‬
‫אם השיגו אותו, השיגו אותו.‬

598
00:32:06,341 --> 00:32:07,383
‫תישן קצת, טוב?‬

599
00:32:07,467 --> 00:32:08,551
‫גם אתה, מיק.‬

600
00:32:09,260 --> 00:32:10,094
‫בוא.‬

601
00:32:12,931 --> 00:32:15,350
‫למה לא סיפרת לי שאתה מופיע על השער?‬

602
00:32:15,433 --> 00:32:18,061
‫כי זה לא חשוב.‬
‫-לא?‬

603
00:32:18,144 --> 00:32:20,563
‫תחשוב איפה היית לפני שנה.‬

604
00:32:20,647 --> 00:32:23,608
‫מכור לתרופות ועובד מהאוטו.‬

605
00:32:23,691 --> 00:32:25,193
‫אני אוהב לעבוד מהאוטו.‬

606
00:32:25,276 --> 00:32:28,988
‫עכשיו מכבדים אותך. כל העיר יודעת מי אתה.‬

607
00:32:29,072 --> 00:32:30,865
‫את משווה אותי אליו.‬

608
00:32:31,366 --> 00:32:32,992
‫אתה עונד את הטבעת שלו.‬

609
00:32:34,577 --> 00:32:38,081
‫גם אבא שלך וגם אני רצינו להיות כוכבים.‬

610
00:32:38,790 --> 00:32:40,416
‫זה מעולם לא הסתדר.‬

611
00:32:40,500 --> 00:32:43,670
‫עכשיו אתה הכוכב. הבן שלנו.‬

612
00:32:43,753 --> 00:32:46,297
‫למה אתה לא נותן לי להתגאות בך?‬

613
00:32:46,381 --> 00:32:49,384
‫אני נותן לך. אני מעריץ אותך.‬
‫אקח את המזוודות שלך לחדר.‬

614
00:32:49,467 --> 00:32:52,470
‫גם אני מעריצה אותך, ילד יפה שלי.‬

615
00:34:03,624 --> 00:34:05,168
‫סליחה, אני מפריעה לך?‬

616
00:34:05,752 --> 00:34:08,838
‫לא. אני זקוק לכמה שיותר שמחה.‬

617
00:34:09,380 --> 00:34:11,466
‫סוף סוף דברים מסתדרים.‬

618
00:34:13,676 --> 00:34:16,429
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬
‫את חושבת שהשתניתי?‬

619
00:34:16,512 --> 00:34:17,555
‫באיזה אופן?‬

620
00:34:18,139 --> 00:34:20,183
‫כעו"ד, כמעסיק?‬

621
00:34:21,309 --> 00:34:23,227
‫כמכור לשעבר? תבחרי את.‬

622
00:34:23,936 --> 00:34:28,316
‫אני לא יכולה להעיד על השניים הראשונים,‬
‫והשלישי הוא תמיד תהליך מתמשך.‬

623
00:34:36,074 --> 00:34:37,617
‫מה קורה, לורנה?‬
‫-שני דברים.‬

624
00:34:37,700 --> 00:34:41,079
‫אחת, הדיון נדחה לאחה"צ.‬
‫-מה? למה?‬

625
00:34:41,162 --> 00:34:44,540
‫לשופטת היה טיפול שיניים דחוף.‬
‫אבל זה לא העניין החשוב.‬

626
00:34:44,624 --> 00:34:47,126
‫מה שחשוב הוא שקיבלנו רשימת עדים מתוקנת,‬

627
00:34:47,210 --> 00:34:50,004
‫וג'ף טראמל הוא לא העד המסתורי.‬

628
00:34:50,088 --> 00:34:52,006
‫אז מי זה, לעזאזל?‬

629
00:34:53,716 --> 00:34:56,844
‫כבוד השופטת,‬
‫התביעה מזמינה את הנרי דאל לדוכן העדים.‬

630
00:34:56,928 --> 00:34:58,513
‫אפשר לגשת, כבוד השופטת?‬

631
00:35:04,185 --> 00:35:05,228
‫לפני שנתחיל,‬

632
00:35:05,311 --> 00:35:07,855
‫רציתי להתנצל על ההתחלה המאוחרת.‬

633
00:35:07,939 --> 00:35:12,068
‫אחרי ההצגה של הנכד שלי,‬
‫לקחנו אותו לאכול פרוזן יוגורט,‬

634
00:35:12,151 --> 00:35:14,570
‫ונשברה לי שן בגלל אגוז פקאן.‬

635
00:35:15,196 --> 00:35:19,033
‫זה היה אחרי ההפקה הכי ארוכה‬
‫של "העיירה שלנו" שנצפתה אי פעם במדינה.‬

636
00:35:20,034 --> 00:35:21,577
‫ההרדמה מתחילה להתפוגג.‬

637
00:35:21,661 --> 00:35:24,831
‫מצטער על אי הנוחות, כבוד השופטת,‬
‫אבל זו מכה עבורי.‬

638
00:35:24,914 --> 00:35:28,000
‫הנרי דאל‬
‫לא היה ברשימת העדים המקורית של התביעה.‬

639
00:35:28,084 --> 00:35:29,335
‫לא היה לי זמן להתכונן.‬

640
00:35:30,044 --> 00:35:33,422
‫גב' פרימן, כשביקשת זמן לשקול עד נוסף,‬

641
00:35:33,506 --> 00:35:36,175
‫השתמע מכך שזה עד שכבר ציינתם.‬

642
00:35:36,259 --> 00:35:38,344
‫זו הייתה כוונתי, כבוד השופטת.‬

643
00:35:38,427 --> 00:35:43,349
‫אבל אתמול בערב, ‬
‫נודע לי שלמר דאל יש ראיות שמצביעות‬

644
00:35:43,432 --> 00:35:47,353
‫על אשמת הנאשמת באופן ישיר,‬
‫תוך שימוש בהצהרות הנאשמת עצמה.‬

645
00:35:47,436 --> 00:35:48,396
‫אילו הצהרות?‬

646
00:35:48,479 --> 00:35:51,524
‫אלה שמופיעות‬
‫בהקלטות הגולמיות של הפודקאסט של מר דאל,‬

647
00:35:51,607 --> 00:35:54,068
‫שמר הולר יודע עליהן,‬
‫מפני שהוא ניסה להסתיר אותן מאיתנו.‬

648
00:35:54,152 --> 00:35:55,444
‫נו, באמת. זה שקר.‬

649
00:35:55,528 --> 00:35:57,905
‫העברתי כל הקלטה שהייתה לי, כבוד השופטת.‬

650
00:35:57,989 --> 00:35:59,365
‫טוב, שניכם.‬

651
00:36:01,284 --> 00:36:02,493
‫מר הולר.‬

652
00:36:03,661 --> 00:36:05,913
‫בדרך כלל הייתי נוטה להסכים איתך‬

653
00:36:05,997 --> 00:36:12,170
‫שהאיחור של גב' פרימן בעייתי‬
‫כמו קרמל מלוח, אבל…‬

654
00:36:13,588 --> 00:36:17,633
‫אם העד יכול‬
‫להציג את טיעוני הנאשמת בדרך רלוונטית,‬

655
00:36:17,717 --> 00:36:20,845
‫אני מאמינה שחבר המושבעים צריך לשמוע את זה.‬

656
00:36:20,928 --> 00:36:23,389
‫תוכל להתנגד, מר הולר.‬

657
00:36:23,472 --> 00:36:26,934
‫אם הראיות לא רלוונטיות,‬
‫נמחק אותן מהפרוטוקול.‬

658
00:36:27,018 --> 00:36:31,189
‫מעבר לכך, אני רק יכולה להציע לך‬
‫זמן נוסף כדי להתכונן לחקירה הנגדית.‬

659
00:36:31,272 --> 00:36:32,899
‫זמני את העד שלך, גב' פרימן.‬

660
00:36:35,109 --> 00:36:40,072
‫מר דאל, כמה שעות בערך‬
‫השקעת בריאיון הנאשמת לפודקאסט?‬

661
00:36:40,156 --> 00:36:43,367
‫בסך הכול? שבע או שמונה שעות.‬

662
00:36:43,451 --> 00:36:48,039
‫ובכמה מהחומרים האלה‬
‫השתמשת בשני הפרקים שסיימת עד כה?‬

663
00:36:48,122 --> 00:36:49,916
‫15 דקות, אולי 20.‬

664
00:36:49,999 --> 00:36:53,878
‫וזה, כמובן,‬
‫אומר שנשארו חומרים רבים שלא השתמשת בהם.‬

665
00:36:53,961 --> 00:36:58,090
‫עכשיו, בהקלטות שלא השתמשת בהן,‬
‫האם הנאשמת דיברה‬

666
00:36:58,174 --> 00:37:01,677
‫על תוכניות ספציפיות שלה‬
‫לעצור את הפיתוח של מר בונדורנט?‬

667
00:37:05,223 --> 00:37:06,057
‫כן.‬

668
00:37:07,016 --> 00:37:10,770
‫כבוד השופטת, התביעה מבקשת‬
‫לסמן את קובץ האודיו הזה כראיה מס' 18.‬

669
00:37:11,479 --> 00:37:12,396
‫בבקשה.‬

670
00:37:14,357 --> 00:37:17,151
‫טוב, כולם אוהבים סיפורי דויד וגוליית,‬
‫אבל בחייך.‬

671
00:37:17,235 --> 00:37:19,695
‫מה הסיכויים שלך לעצור מיליארדר?‬

672
00:37:19,779 --> 00:37:23,074
‫טוב, כגודל העלייה, כך גודל הנפילה, נכון?‬

673
00:37:23,616 --> 00:37:25,826
‫תשמע, אני לא אקטיביסטית,‬

674
00:37:25,910 --> 00:37:29,372
‫אבל הבנתי‬
‫שאם האדם הזה מתכוון לשחק אותה קשוח,‬

675
00:37:29,455 --> 00:37:32,667
‫אנחנו צריכים להיות קשוחים יותר.‬
‫-אהבתי.‬

676
00:37:32,750 --> 00:37:35,044
‫אז למדנו עליו הכול,‬

677
00:37:35,127 --> 00:37:37,630
‫החל מהמקום שבו הוא שותה קפה בבוקר‬

678
00:37:37,713 --> 00:37:41,133
‫ועד למקום בחניון‬
‫שבו הוא מחנה את רכב הספורט המטופש שלו.‬

679
00:37:41,634 --> 00:37:44,345
‫בכל מקום שאליו הלך, שם חיכינו.‬

680
00:37:46,555 --> 00:37:47,556
‫מר דאל,‬

681
00:37:47,640 --> 00:37:49,392
‫- אמצעי, מניע, הזדמנות -‬

682
00:37:49,475 --> 00:37:52,979
‫אתה מודע לכך שהחניון של מר בונדורנט‬
‫הוא המקום שבו הוא נרצח?‬

683
00:37:53,062 --> 00:37:57,149
‫התנגדות, כבוד השופטת. העובדה הזו‬
‫כבר נרשמה. ידע העד לגביה אינו רלוונטי.‬

684
00:37:57,233 --> 00:37:59,402
‫חוזרת בי. אין שאלות נוספות.‬

685
00:38:01,737 --> 00:38:03,614
‫מר הולר, העד שלך.‬

686
00:38:03,698 --> 00:38:07,159
‫אלא אם אתה רוצה לבקש הפסקה,‬
‫שאאשר לך בשמחה.‬

687
00:38:07,243 --> 00:38:10,371
‫אין צורך, כבוד השופטת. אין לי שאלות.‬

688
00:38:14,709 --> 00:38:17,211
‫אם כך, התביעה סיימה את דבריה.‬

689
00:38:18,004 --> 00:38:21,716
‫כבוד השופטת, האם נוכל לצאת להפסקה עכשיו,‬
‫לפני שנתחיל בטיעונים?‬

690
00:38:21,799 --> 00:38:23,634
‫לא אזדקק לזמן רב.‬
‫-בסדר גמור.‬

691
00:38:24,343 --> 00:38:27,972
‫חבר המושבעים יצא לחלץ איברים,‬
‫ונתכנס שוב בעוד עשר דקות.‬

692
00:38:28,055 --> 00:38:30,266
‫מיקי, יש לזה הסבר.‬
‫-לא עכשיו.‬

693
00:38:30,349 --> 00:38:32,893
‫לא מולם. חכי כאן. בואי.‬

694
00:38:40,151 --> 00:38:42,695
‫ביקשתי מדאל את כל ההקלטות, והוא דפק אותנו.‬

695
00:38:42,778 --> 00:38:45,948
‫לא יכולתי לתשאל אותו. הייתי חייב‬
‫להתייחס אליו כאילו שהוא לא ראוי ליחס.‬

696
00:38:46,032 --> 00:38:49,035
‫טוב, אבל ברור לך‬
‫שמה שאתה מתכנן לעשות זה טירוף, כן?‬

697
00:38:49,118 --> 00:38:52,163
‫אני חייב להיות אגרסיבי.‬
‫עוד מעט שישי בצהריים.‬

698
00:38:52,246 --> 00:38:55,833
‫אסור שחבר המושבעים יצא הביתה לסופ"ש‬
‫עם הפודקאסט של דאל בראש.‬

699
00:38:55,916 --> 00:38:59,795
‫ולא יספיק לקרוא למנהל המסעדה.‬
‫אני חייב לקחת סיכון.‬

700
00:38:59,879 --> 00:39:03,466
‫זה לא סיכון, מיקי.‬
‫אתה חושב שהכללים לא חלים עליך.‬

701
00:39:03,549 --> 00:39:04,925
‫את צודקת. הם לא.‬

702
00:39:05,009 --> 00:39:07,178
‫אני עו"ד אחר עכשיו, וזו ההחלטה שלי.‬

703
00:39:16,228 --> 00:39:17,396
‫ליסה.‬

704
00:39:18,105 --> 00:39:20,483
‫אני בוטח בך‬
‫ואת בוטחת בי, לא משנה מה, נכון?‬

705
00:39:21,901 --> 00:39:22,735
‫כן.‬

706
00:39:23,569 --> 00:39:25,112
‫יופי. אז תבטחי בי עכשיו.‬

707
00:39:25,738 --> 00:39:28,657
‫מר הולר, אתה מוכן לזמן את העד הראשון שלך?‬

708
00:39:29,158 --> 00:39:30,326
‫כן, כבוד השופטת.‬

709
00:39:31,702 --> 00:39:34,163
‫ההגנה מזמינה את ליסה טראמל לדוכן העדים.‬

710
00:39:46,050 --> 00:39:48,052
‫- מבוסס על הרומנים מאת מייקל קונלי -‬

711
00:41:26,859 --> 00:41:31,864
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬

712
00:41:32,864 --> 00:41:37,864
<font color="#ff8000">{\an8}𝄇 Downloaded From BollyFlix 𝄇</font>

