1
00:00:00,000 --> 00:00:15,000
<font color="#ff8000">{\an8}𝄇 Downloaded From BollyFlix 𝄇</font>

2
00:00:06,006 --> 00:00:07,340
‫לא עשיתי את זה, מיקי.‬

3
00:00:07,424 --> 00:00:10,176
‫אני כל הזמן אומר לך שזה לא משנה.‬
‫-לי זה משנה!‬

4
00:00:10,260 --> 00:00:12,762
‫למה בעלך עזב אותך?‬
‫-תצטרכי לשאול אותו.‬

5
00:00:12,846 --> 00:00:15,265
‫למרות מה שאמרתי קודם, אני רוצה להעיד.‬

6
00:00:15,348 --> 00:00:17,100
‫לא יצרת איתו קשר, נכון?‬

7
00:00:17,183 --> 00:00:19,644
‫לא דיברתי איתו שנים, ואתה יודע את זה.‬

8
00:00:19,728 --> 00:00:22,522
‫אתה פרסמת את הפוסט הזה, מר מוראלס.‬
‫תוכל להקריא אותו?‬

9
00:00:22,605 --> 00:00:26,484
‫"היא פסיכית כשהיא ככה.‬
‫אי אפשר לדבר איתה."‬

10
00:00:26,568 --> 00:00:30,780
‫עצרי. היא לא מגיעה.‬
‫לא מספיק כדי לתת מכה בעוצמה מספקת.‬

11
00:00:32,532 --> 00:00:37,662
‫את לא יכולה לדעת בוודאות‬
‫מה קרה בחניון באותו יום, נכון?‬

12
00:00:37,746 --> 00:00:39,372
‫אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת.‬

13
00:00:39,456 --> 00:00:41,249
‫ההגנה קוראת לאלכס גרנט.‬

14
00:00:41,332 --> 00:00:43,334
‫"בהתאם לזכותי לתיקון החמישי לחוקה,‬

15
00:00:43,418 --> 00:00:47,672
‫"אני מסרב לענות לשאלה זו‬
‫או לשאלות נוספות."‬

16
00:00:47,756 --> 00:00:49,090
‫אתה רוצה חתונה גדולה.‬

17
00:00:49,174 --> 00:00:51,885
‫כן, אני רוצה את כל הסיפור.‬
‫ואני רוצה להגיד את זה מול כולם.‬

18
00:00:53,094 --> 00:00:54,471
‫בניגוד לאלכס גרנט,‬

19
00:00:54,554 --> 00:01:00,018
‫לליסה טראמל היה את המניע,‬
‫האמצעי וההזדמנות לרצוח.‬

20
00:01:00,101 --> 00:01:02,353
‫אלוהים. אני עלולה להישלח לכלא מחר, מיקי.‬

21
00:01:02,437 --> 00:01:03,938
‫איך הוא קשור לסיפור?‬

22
00:01:04,022 --> 00:01:07,650
‫הוא בא לבדיקת פתע במסעדה‬
‫יום לפני שליסה נעצרה.‬

23
00:01:07,734 --> 00:01:08,860
‫זה היה וולטר קים.‬

24
00:01:08,943 --> 00:01:13,323
‫הוא היה עלול להפסיד הכול. את הבית, המשפחה.‬
‫-את החלום האמריקני שלו.‬

25
00:01:13,406 --> 00:01:15,158
‫וולטר קים נעדר.‬

26
00:01:15,241 --> 00:01:19,287
‫סיימנו את הטיעונים, סיסקו.‬
‫בלי קים, לא נוכל לפתוח את הדיון מחדש.‬

27
00:03:19,199 --> 00:03:22,160
‫מיקי, אני ממש בלחץ. אני קצת מתחרפנת.‬

28
00:03:22,911 --> 00:03:26,956
‫נכון שהיו לי השגות לאורך כל הדרך‬
‫בנוגע לאישה הזו והקשר שלך איתה, ‬

29
00:03:27,040 --> 00:03:30,710
‫אבל היום, וזה, אני…‬
‫-עכשיו את יודעת איך ההרגשה להיות עו"ד.‬

30
00:03:31,419 --> 00:03:34,214
‫אני כל כך מצטערת.‬
‫אני צריכה לעשות לך שיחת עידוד.‬

31
00:03:35,840 --> 00:03:40,220
‫זה בסדר, לורנה. הצגנו טיעון חזק.‬
‫ואני מרגיש טוב בקשר לטיעוני הסיכום.‬

32
00:03:44,224 --> 00:03:46,392
‫עדיין לא תזיק לי שיחת עידוד.‬

33
00:03:49,520 --> 00:03:50,438
‫טוב.‬

34
00:03:52,315 --> 00:03:54,317
‫זה יהיה קצת שונה הפעם.‬

35
00:03:54,400 --> 00:03:56,444
‫אבל היום, תניח את כל הרגשות בצד.‬

36
00:03:57,028 --> 00:03:58,196
‫טיפסת על הגבעה הזו.‬

37
00:03:58,279 --> 00:04:00,406
‫אתה תיכנס לשם ותנעץ את הדגל הזה,‬

38
00:04:00,490 --> 00:04:02,617
‫כי אתה מיקי פאקינג הולר.‬

39
00:04:02,700 --> 00:04:05,912
‫ואתה מנצח בתיקים. זה מה שאתה עושה,‬
‫לא משנה על מי אתה מגן.‬

40
00:04:10,708 --> 00:04:11,584
‫מר הולר!‬

41
00:04:13,169 --> 00:04:15,838
‫איך אתה מרגיש בנוגע להגנה?‬
‫-אין תגובה.‬

42
00:04:15,922 --> 00:04:18,341
‫איך אתה מרגיש בקשר לתיק?‬
‫מר הולר!‬

43
00:04:18,424 --> 00:04:19,634
‫- סיסקו -‬

44
00:04:19,717 --> 00:04:21,302
‫מה התחושות שלך בנוגע לתיק?‬

45
00:04:22,804 --> 00:04:24,097
‫מר הולר.‬

46
00:04:24,180 --> 00:04:26,516
‫מצאת את וולטר קים?‬
‫-לא בדיוק.‬

47
00:04:26,599 --> 00:04:31,354
‫המשטרה איתרה את הרכב שלו‬
‫במגרש חניה במרינה דל ריי.‬

48
00:04:32,814 --> 00:04:36,818
‫נראה שהוא ננטש.‬
‫-אם הוא היה במנוסה, הוא לא היה זקוק לרכב?‬

49
00:04:37,402 --> 00:04:40,947
‫טוב, זה העניין. אני לא חושב שהוא במנוסה.‬

50
00:04:41,030 --> 00:04:42,031
‫מה זאת אומרת?‬

51
00:04:42,115 --> 00:04:45,618
‫אני חושב שבאמת בעטת בקן צרעות פה.‬

52
00:04:45,702 --> 00:04:49,122
‫אנחנו לא יודעים בוודאות‬
‫שוולטר קים רצח את בונדורנט,‬

53
00:04:49,205 --> 00:04:53,626
‫אבל אנחנו יודעים‬
‫שאלכס גרנט שילם דמי שוחד לקים.‬

54
00:04:53,710 --> 00:04:56,421
‫גרנט ירצה לטשטש את העקבות שלו בדבר כזה.‬

55
00:04:57,338 --> 00:04:59,924
‫קים היה היחיד‬
‫שיכול להפנות אליו אצבע מאשימה.‬

56
00:05:00,008 --> 00:05:02,552
‫כן. ולא משנה מה קרה,‬

57
00:05:03,469 --> 00:05:08,558
‫יש לי הרגשה רעה שאלכס גרנט‬
‫החליט להשתיק את וולטר קים לצמיתות.‬

58
00:05:08,641 --> 00:05:10,852
‫תגלה כל מה שאפשר.‬
‫-כן, אני מטפל בזה.‬

59
00:05:12,937 --> 00:05:15,690
‫בלי קים,‬
‫אין שום סיכוי לפתוח מחדש את המשפט.‬

60
00:05:16,316 --> 00:05:17,692
‫לא תצטרך לעשות את זה.‬

61
00:05:17,775 --> 00:05:18,735
‫אתה שומע אותי?‬

62
00:05:27,243 --> 00:05:31,664
‫- סנגור במבחן -‬

63
00:05:32,248 --> 00:05:33,624
‫כולם מתבקשים לעמוד.‬

64
00:05:34,334 --> 00:05:38,671
‫תיק 4-0-9-7-5, המדינה נגד ליסה טראמל.‬

65
00:05:38,755 --> 00:05:40,715
‫כולם לשבת, בבקשה.‬

66
00:05:44,761 --> 00:05:47,597
‫מר הולר, אתה רשאי להמשיך.‬

67
00:05:48,514 --> 00:05:49,599
‫תודה, כבוד השופטת.‬

68
00:05:54,228 --> 00:05:55,438
‫בוקר טוב לכולם.‬

69
00:05:56,356 --> 00:05:59,942
‫אתמול שמענו סיפור נפלא.‬

70
00:06:00,526 --> 00:06:03,071
‫אישה כעוסה וחמת מזג‬

71
00:06:03,154 --> 00:06:06,324
‫רצחה את הזאב הרע‬
‫שניסה לנשוף לה על הבית.‬

72
00:06:06,407 --> 00:06:10,787
‫זה היה סיפור משכנע,‬
‫וגב' פרימן היא מספרת סיפורים נפלאה.‬

73
00:06:10,870 --> 00:06:12,080
‫אפילו אני האמנתי לה.‬

74
00:06:13,039 --> 00:06:14,374
‫לפחות לרגע.‬

75
00:06:15,541 --> 00:06:19,170
‫העניין בסיפור הזה הוא שזה סיפור אגדה.‬

76
00:06:20,088 --> 00:06:22,757
‫ליסה טראמל לא רצחה את מיטשל בונדורנט.‬

77
00:06:22,840 --> 00:06:27,637
‫ולתביעה אין עדים‬
‫ואין הסברים כיצד היא עשתה את זה.‬

78
00:06:28,429 --> 00:06:32,141
‫אם ליסה טראמל לבשה את הכפפות שלה‬
‫כדי לרצוח את בונדורנט,‬

79
00:06:33,017 --> 00:06:36,979
‫למה שהיא תיקח אותן הביתה‬
‫ותשאיר אותן במקום שהמשטרה תוכל למצוא אותן?‬

80
00:06:37,605 --> 00:06:40,274
‫למה שתזרוק את כלי הרצח‬
‫במקום שיהיה ניתן למצוא אותו?‬

81
00:06:40,775 --> 00:06:47,073
‫ולמה כלי הנשק הזה הופיע, למרבה הנוחות,‬
‫דווקא כשליסה עומדת למשפט?‬

82
00:06:48,324 --> 00:06:49,742
‫יש סיבה אחת לכך.‬

83
00:06:50,493 --> 00:06:52,954
‫מפני שמישהו שתל את הפריטים האלה.‬

84
00:06:53,037 --> 00:06:57,375
‫מישהו שהיו לו סיבות משלו‬
‫לרצוח במותו של מיטשל בונדורנט.‬

85
00:06:57,917 --> 00:07:00,169
‫וליסה הייתה מושלמת כשעירה לעזאזל.‬

86
00:07:00,253 --> 00:07:02,755
‫היא הביעה את חוסר אהדתה למיטשל בונדורנט.‬

87
00:07:02,839 --> 00:07:05,716
‫הייתה קשוחה ואגרסיבית‬
‫כשהיא התעמתה עם מיליארדר‬

88
00:07:05,800 --> 00:07:10,805
‫בניסיון להגן על הבית שלה, בדיוק כפי‬
‫שכל אחד מאיתנו היה עשוי לפעול באותו מצב.‬

89
00:07:13,516 --> 00:07:16,519
‫עכשיו, כולנו גדלנו‬
‫על החלום האמריקני, נכון?‬

90
00:07:17,645 --> 00:07:20,773
‫ליסה טראמל עבדה קשה‬
‫כדי להגשים את החלום הזה.‬

91
00:07:21,399 --> 00:07:24,777
‫אבל היא נאלצה‬
‫להיאבק שוב ושוב כדי להגן עליו‬

92
00:07:24,861 --> 00:07:27,613
‫מכל האנשים שרצו לקחת אותו ממנה.‬

93
00:07:28,114 --> 00:07:32,326
‫הגרוש שלה, שלא האמין לה.‬
‫מיטשל בונדורנט, שלא היה אכפת לו ממה שבנתה.‬

94
00:07:33,828 --> 00:07:38,875
‫מה קורה כשהעשירים ובעלי הכוח משתמשים‬
‫בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי להפיל אותך?‬

95
00:07:40,877 --> 00:07:42,336
‫כדי לקבוע את גורלך?‬

96
00:07:44,464 --> 00:07:46,382
‫כפי שאמרתי, זה היה סיפור טוב.‬

97
00:07:46,466 --> 00:07:48,384
‫המשטרה והתביעה קנו אותו.‬

98
00:07:48,468 --> 00:07:52,305
‫הם ננעלו על ליסה עד כדי כך‬
‫שהם לא הצליחו לראות את העובדות.‬

99
00:07:53,347 --> 00:07:57,602
‫אבל העובדות ברורות.‬
‫הרבה אנשים כעסו על מיטשל בונדורנט.‬

100
00:07:58,186 --> 00:08:01,564
‫למשל, למה המשטרה לא התעניינה באלכס גרנט?‬

101
00:08:02,064 --> 00:08:06,194
‫אלכס גרנט, שפרויקט הכפר האולימפי שלו‬
‫היה בסכנה בגלל מיטשל בונדורנט?‬

102
00:08:07,653 --> 00:08:10,448
‫שאפילו גרם לבולשת לפשפש בענייניו?‬

103
00:08:11,240 --> 00:08:12,325
‫מה הוא מסתיר?‬

104
00:08:13,743 --> 00:08:15,703
‫ניסינו להגיע אל האמת, אבל‬

105
00:08:16,704 --> 00:08:19,415
‫יש תשובות שאנשים לא מוכנים לספק.‬

106
00:08:19,916 --> 00:08:23,127
‫מה שכן ידוע לנו הוא‬
‫שמשאית המשלוחים של אלכס גרנט‬

107
00:08:23,211 --> 00:08:26,631
‫חנתה מחוץ לבניין‬
‫של מיטשל בונדורנט בזמן הרצח.‬

108
00:08:28,049 --> 00:08:29,926
‫ואם יש משהו שלמדנו מההיסטוריה,‬

109
00:08:30,009 --> 00:08:34,514
‫זה שאנשים עם שלדים בארון‬
‫יעשו הכול כדי להשאיר אותם שם.‬

110
00:08:35,890 --> 00:08:40,186
‫האמת היא שאף אחד מאיתנו לא יכול‬
‫לדעת בוודאות מה אלכס גרנט מסתיר.‬

111
00:08:42,230 --> 00:08:45,149
‫אז אנחנו לא יכולים להגיד מעבר לספק סביר‬

112
00:08:45,233 --> 00:08:47,568
‫שאנחנו יודעים מי הרג את מיטשל בונדורנט.‬

113
00:08:49,946 --> 00:08:55,159
‫מעבר לספק סביר.‬
‫זה הנטל שהמדינה צריכה לעמוד בו.‬

114
00:08:55,243 --> 00:08:57,912
‫וזה תפקידכם לקבוע אם היא אכן עשתה זאת.‬

115
00:09:00,581 --> 00:09:01,582
‫אני לא מקנא בכם.‬

116
00:09:02,291 --> 00:09:05,419
‫חירותה של אישה,‬

117
00:09:06,462 --> 00:09:09,465
‫שארית חייה תלויה על הכף.‬

118
00:09:11,884 --> 00:09:14,845
‫כרגע, אם יש לכם יותר שאלות מתשובות,‬

119
00:09:15,346 --> 00:09:17,765
‫אז ידידיי, ההחלטה שלכם ברורה.‬

120
00:09:19,767 --> 00:09:22,895
‫אין לכם ברירה‬
‫אלא לקבוע שליסה טראמל לא אשמה.‬

121
00:09:25,982 --> 00:09:26,899
‫תודה.‬

122
00:09:52,967 --> 00:09:53,926
‫אפשר לשבת?‬

123
00:10:00,349 --> 00:10:02,101
‫עשינו כל מה שיכולנו, ליסה.‬

124
00:10:03,561 --> 00:10:06,105
‫עכשיו זה תלוי באליי האשמה.‬

125
00:10:07,690 --> 00:10:09,108
‫אליי האשמה?‬

126
00:10:09,191 --> 00:10:10,234
‫חבר המושבעים.‬

127
00:10:11,360 --> 00:10:13,029
‫כל הכוח בידיהם עכשיו.‬

128
00:10:13,112 --> 00:10:15,823
‫כל מה שעשיתי נועד לשכנע אותם.‬

129
00:10:17,241 --> 00:10:19,201
‫אני לא אדם דתי במיוחד.‬

130
00:10:20,578 --> 00:10:23,039
‫אבל כרגע, אני מוכנה להתפלל לכל אל שיש.‬

131
00:10:34,258 --> 00:10:35,259
‫סליחה.‬

132
00:10:41,182 --> 00:10:43,267
‫הפקיד התקשר. חבר המושבעים חזר.‬

133
00:10:44,018 --> 00:10:45,353
‫כבר? זה טוב או רע?‬

134
00:10:51,442 --> 00:10:53,486
‫האם חבר המושבעים הגיע להחלטה?‬

135
00:10:53,569 --> 00:10:54,904
‫כן, כבוד השופטת.‬

136
00:11:01,243 --> 00:11:02,203
‫מה החלטתכם?‬

137
00:11:02,703 --> 00:11:06,248
‫בתיק של המדינה נגד ליסה טראמל,‬

138
00:11:06,332 --> 00:11:11,003
‫באשמת רצח מדרגה ראשונה,‬
‫אנחנו מוצאים שהנאשמת‬

139
00:11:12,129 --> 00:11:13,005
‫לא אשמה.‬

140
00:11:18,344 --> 00:11:19,303
‫אלוהים.‬

141
00:11:20,805 --> 00:11:21,931
‫זה נגמר, ליסה.‬

142
00:11:36,654 --> 00:11:38,406
‫משרד עורכי דין, רק רגע בבקשה.‬

143
00:11:38,489 --> 00:11:42,827
‫סי-אן-אן, אל-איי טיימס,‬
‫לקוחות נואשים. שכולם יעברו לתא הקולי.‬

144
00:11:42,910 --> 00:11:44,829
‫זה זמן לחגיגות.‬

145
00:11:44,912 --> 00:11:47,665
‫סיידר תוסס לך ולאיזי.‬
‫-תודה.‬

146
00:11:47,748 --> 00:11:49,959
‫הדבר האמיתי שלכל השאר.‬

147
00:11:52,002 --> 00:11:55,548
‫מזל טוב. אני כל כך גאה בך.‬

148
00:11:55,631 --> 00:11:57,133
‫תודה רבה, אימא.‬

149
00:12:00,219 --> 00:12:01,053
‫אוי.‬

150
00:12:01,679 --> 00:12:03,514
‫תסלחו לי לרגע.‬

151
00:12:05,683 --> 00:12:06,517
‫היי. מה נשמע?‬

152
00:12:06,600 --> 00:12:09,311
‫לחיי הסנגור הכי לוהט בלוס אנג'לס.‬

153
00:12:09,395 --> 00:12:12,690
‫ולחיי הצוות המדהים שלו. בלעדיכם…‬

154
00:12:12,773 --> 00:12:14,734
‫היית נאלץ לענות לטלפונים בעצמך?‬

155
00:12:14,817 --> 00:12:16,360
‫זה לא יקרה בחיים.‬
‫-כן.‬

156
00:12:17,027 --> 00:12:19,905
‫אני רק רוצה לומר שזה ניצחון קבוצתי.‬

157
00:12:19,989 --> 00:12:21,991
‫אז תודה לכולם.‬

158
00:12:22,074 --> 00:12:24,618
‫יש! כן!‬

159
00:12:24,702 --> 00:12:25,661
‫אימא?‬

160
00:12:25,745 --> 00:12:26,620
‫מה קרה?‬

161
00:12:26,704 --> 00:12:28,372
‫חזרתי, בן!‬

162
00:12:29,081 --> 00:12:31,125
‫קיבלתי את התפקיד!‬

163
00:12:31,208 --> 00:12:33,043
‫חשבתי שהסוכן שלך זרק אותך.‬
‫-כן.‬

164
00:12:33,127 --> 00:12:35,713
‫עכשיו הוא יתחנן שאחזור.‬

165
00:12:35,796 --> 00:12:37,965
‫מעולה, אימא.‬
‫-אז אני צריכה ללכת.‬

166
00:12:38,048 --> 00:12:42,052
‫אני צריכה לארוז. צריכים אותי על הסט השבוע.‬

167
00:12:42,136 --> 00:12:43,429
‫על הסט?‬
‫-כן.‬

168
00:12:43,512 --> 00:12:45,014
‫איפה?‬
‫-קלגרי.‬

169
00:12:46,599 --> 00:12:51,103
‫קלגרי. אימא, את שונאת קור.‬
‫מה תעשי בקלגרי?‬

170
00:12:51,187 --> 00:12:54,940
‫אקנה מעיל גדול.‬

171
00:12:55,024 --> 00:12:59,111
‫אתה רואה, בן? היום כולנו מנצחים.‬

172
00:13:00,905 --> 00:13:05,367
‫אני מניחה שהנהגת שלך‬
‫לא תוכל לקחת אותי אליך הביתה, נכון?‬

173
00:13:07,787 --> 00:13:11,665
‫לא. בסדר, אל תדאג. אסע במונית.‬

174
00:13:12,333 --> 00:13:13,459
‫טוב, בבקשה,‬

175
00:13:13,542 --> 00:13:17,254
‫תיפרד מהיילי בשמי.‬
‫תגיד לה שאני אוהבת אותה. אני אוהבת אותך.‬

176
00:13:17,338 --> 00:13:18,839
‫סליחה, אני חייבת לארוז.‬

177
00:13:19,632 --> 00:13:20,549
‫ביי.‬
‫-טוב.‬

178
00:13:20,633 --> 00:13:23,803
‫ביי, אימא. אל תתקררי בקלגרי.‬

179
00:13:25,888 --> 00:13:28,516
‫באמת אין פלא שיצאת ככה.‬

180
00:13:31,727 --> 00:13:32,561
‫כן.‬

181
00:13:34,605 --> 00:13:36,607
‫אני צריך לענות. תודה לכולם.‬

182
00:13:36,690 --> 00:13:37,525
‫ביי.‬

183
00:13:38,567 --> 00:13:40,027
‫אז איך ההרגשה?‬

184
00:13:40,110 --> 00:13:43,823
‫זה כמו לראות שוב את השמש‬
‫אחרי שחייתי במערה.‬

185
00:13:45,074 --> 00:13:48,577
‫נכון שכבר אמרתי את זה,‬
‫אבל אני באמת לא יודעת איך להודות לך.‬

186
00:13:48,661 --> 00:13:50,830
‫חבל שאתה לא כאן עכשיו, כי‬

187
00:13:50,913 --> 00:13:55,751
‫אנחנו עושים חגיגה גדולה,‬
‫וחצי מהשכונה מגיעה. אתה חושב שתוכל להגיע?‬

188
00:13:55,835 --> 00:13:59,630
‫הייתי מגיע בשמחה רבה, ליסה,‬
‫אבל אחרי זה, אני רק רוצה לישון שבוע.‬

189
00:13:59,713 --> 00:14:02,716
‫בכל מקרה, מגיע לך‬
‫להיות באור הזרקורים בעצמך. תיהני ממנו.‬

190
00:14:02,800 --> 00:14:06,262
‫טוב, אתה מפסיד.‬
‫אני מכינה את כל המאכלים האהובים עליך.‬

191
00:14:07,096 --> 00:14:08,180
‫בהזדמנות אחרת, טוב?‬

192
00:14:09,306 --> 00:14:12,101
‫רק אם אתה מבטיח.‬
‫-אני מבטיח.‬

193
00:14:12,852 --> 00:14:13,811
‫מיק.‬

194
00:14:14,645 --> 00:14:15,938
‫חדר ישיבות.‬

195
00:14:16,021 --> 00:14:17,523
‫טוב. נתראה בקרוב, ליסה.‬

196
00:14:17,606 --> 00:14:18,566
‫נתראה.‬

197
00:14:24,738 --> 00:14:25,656
‫מה זה?‬

198
00:14:26,323 --> 00:14:29,451
‫השגתי תמונות משטרתיות.‬

199
00:14:29,535 --> 00:14:32,705
‫כל הדברים שהם מצאו ברכב של וולטר קים.‬

200
00:14:33,289 --> 00:14:34,623
‫תסתכל על זה.‬

201
00:14:34,707 --> 00:14:35,666
‫מה זה?‬

202
00:14:35,749 --> 00:14:37,918
‫זו מראת בדיקה טלסקופית.‬

203
00:14:38,002 --> 00:14:40,421
‫כלי סטנדרטי של מפקחי בניה.‬

204
00:14:40,504 --> 00:14:44,550
‫משתמשים בה כדי לראות מקומות‬
‫שאי אפשר להגיע אליהם. אבל תראה את זה.‬

205
00:14:45,134 --> 00:14:48,804
‫במראה של קים חסרה חתיכת זכוכית.‬

206
00:14:48,888 --> 00:14:54,101
‫עכשיו, אולי זה היה שבר הזכוכית‬
‫שמצאו בזירת הרצח.‬

207
00:14:54,184 --> 00:14:57,479
‫אבל אם וולטר קים באמת רצח‬
‫את מיטשל בונדורנט, איך הוא עשה את זה?‬

208
00:14:57,563 --> 00:15:01,859
‫הוא בגובה של ליסה, ואם היא לא הייתה‬
‫מגיעה לו לראש, איך הוא היה מגיע?‬

209
00:15:01,942 --> 00:15:03,819
‫תהיתי את אותו הדבר.‬

210
00:15:04,612 --> 00:15:06,739
‫אפשר להשאיל את הפודרה שלך?‬

211
00:15:08,115 --> 00:15:08,949
‫כן.‬

212
00:15:10,284 --> 00:15:11,410
‫תודה.‬

213
00:15:12,077 --> 00:15:15,497
‫עכשיו, בהתחלה שאלתי את עצמי:‬

214
00:15:15,581 --> 00:15:17,833
‫אם קים היה שם כדי לרצוח את בונדורנט,‬

215
00:15:17,917 --> 00:15:21,003
‫למה שהוא ייקח איתו מראת בדיקה בכלל?‬

216
00:15:21,086 --> 00:15:22,546
‫ואז הבנתי.‬

217
00:15:25,716 --> 00:15:28,594
‫הוא השתמש במראה כדי לגרום לו להביט למעלה.‬

218
00:15:32,473 --> 00:15:36,018
‫וינסטון. אוי, מתוק. זה בסדר.‬

219
00:15:36,644 --> 00:15:37,937
‫תיאוריה טובה, סיסקו.‬

220
00:15:38,020 --> 00:15:42,149
‫נראה שזו יותר מסתם תיאוריה.‬
‫המראה היא ההוכחה שלך.‬

221
00:15:42,232 --> 00:15:46,070
‫כן, אולי. אולי לא.‬
‫למזלי, זו כבר לא הבעיה שלי.‬

222
00:15:46,153 --> 00:15:50,240
‫התיק נגמר והלקוחה שלנו השתחררה.‬
‫המשטרה תטפל ביתר, לא?‬

223
00:15:50,324 --> 00:15:52,034
‫מתקשרים מאולם החתונה!‬

224
00:15:52,660 --> 00:15:56,580
‫היי, לורנה מדברת. אני מוכנה‬
‫לדבר על הקייטרינג. איזה כיף שהתקשרתם.‬

225
00:15:57,831 --> 00:15:58,749
‫רגע, מה?‬

226
00:16:00,000 --> 00:16:02,711
‫לא, זה לא אפשרי. נתנו לכם מקדמה שמנה.‬

227
00:16:02,795 --> 00:16:07,132
‫לא, זה לא ייתכן.‬
‫איך עושים הזמנה כפולה באולם חתונות?‬

228
00:16:07,216 --> 00:16:12,304
‫הייתה לכם עבודה אחת. לא, אתם…‬
‫תגידו לכלה השנייה שהיא תצטרך לשנות.‬

229
00:16:12,388 --> 00:16:14,264
‫למה אנחנו צריכים לשנות?‬

230
00:16:14,348 --> 00:16:17,351
‫כן. טוב. כן, יום מעולה גם לך.‬

231
00:16:18,143 --> 00:16:19,103
‫מה קרה?‬

232
00:16:20,437 --> 00:16:24,775
‫מסתבר שעוד זוג הזמין את האולם לפנינו.‬

233
00:16:24,858 --> 00:16:26,986
‫אבל לא חתמתם על חוזה?‬

234
00:16:27,069 --> 00:16:27,987
‫כן!‬

235
00:16:28,862 --> 00:16:30,990
‫לא. הם אמרו שישלחו אותו.‬

236
00:16:32,908 --> 00:16:35,869
‫הם אמרו שיתנו לנו 10% הנחה על אי הנוחות.‬

237
00:16:36,453 --> 00:16:38,455
‫זה אפילו לא מכסה את הדי-ג'יי.‬

238
00:16:38,539 --> 00:16:42,543
‫טוב. הם אמרו אילו עוד תאריכים פנויים?‬

239
00:16:42,626 --> 00:16:45,129
‫כן. שבת באוקטובר.‬

240
00:16:45,796 --> 00:16:47,339
‫זה לא כזה נורא.‬

241
00:16:47,423 --> 00:16:48,799
‫זה אוקטובר הבא.‬

242
00:16:49,842 --> 00:16:50,801
‫אה.‬

243
00:16:51,760 --> 00:16:56,348
‫אני מרגישה שזה סימן.‬
‫בכל פעם שאנחנו מתקרבים לחתונה,‬

244
00:16:56,432 --> 00:16:59,101
‫היקום סוטר לנו ישר בפרצוף.‬

245
00:17:00,728 --> 00:17:02,229
‫אולי אנחנו מקוללים.‬

246
00:17:02,312 --> 00:17:03,647
‫אנחנו לא מקוללים.‬

247
00:17:04,231 --> 00:17:06,734
‫אלך לשם. אסדר את זה.‬

248
00:17:06,817 --> 00:17:09,695
‫אוי, סיסקו. מאוחר מדי.‬

249
00:17:09,778 --> 00:17:12,156
‫זה לא ישנה כלום אם תעשה את זה.‬

250
00:17:15,159 --> 00:17:17,077
‫נחשוב על משהו, מותק.‬

251
00:17:17,161 --> 00:17:18,996
‫אבל הבטחתי לך חתונה גדולה.‬

252
00:17:26,462 --> 00:17:30,507
‫הדבר היחיד שחשוב הוא שנתחתן, נכון?‬

253
00:17:30,591 --> 00:17:31,508
‫טוב.‬

254
00:18:04,041 --> 00:18:05,584
‫היי.‬
‫-הפתעה.‬

255
00:18:05,667 --> 00:18:07,711
‫חשבתי שאת חוגגת.‬

256
00:18:07,795 --> 00:18:11,423
‫נכון, אבל זה לא הרגיש נכון,‬

257
00:18:12,257 --> 00:18:15,052
‫כי עו"ד גיבור מסוים לא היה שם.‬

258
00:18:15,844 --> 00:18:17,137
‫הוא כאן.‬

259
00:18:20,516 --> 00:18:22,559
‫תזמין אותי להיכנס הפעם?‬

260
00:18:23,268 --> 00:18:24,478
‫הבאתי אוכל.‬

261
00:18:25,813 --> 00:18:27,439
‫אעשה את זה בשמחה, ליסה, אבל‬

262
00:18:28,607 --> 00:18:30,192
‫אני צריך שתעשי קודם משהו.‬

263
00:18:30,776 --> 00:18:31,985
‫לנגב רגליים?‬

264
00:18:33,570 --> 00:18:34,947
‫את צריכה לפטר אותי.‬

265
00:18:41,578 --> 00:18:45,791
‫מיקי הולר, אתה מפוטר באופן רשמי.‬

266
00:18:47,751 --> 00:18:49,378
‫אתה כבר לא…‬

267
00:18:52,297 --> 00:18:53,423
‫עורך הדין שלי.‬

268
00:18:53,507 --> 00:18:54,591
‫אני מת על זה.‬

269
00:19:54,651 --> 00:19:56,028
‫- מיקי הולר -‬

270
00:20:02,242 --> 00:20:04,870
‫- אני יודע שלא האמנת לי,‬
‫אבל הבטחתי שאפצה אותך. -‬

271
00:20:04,953 --> 00:20:07,456
‫- אולי עכשיו תסכים‬
‫להתארח בפודקאסט שלי? הנרי. -‬

272
00:20:20,219 --> 00:20:21,220
‫שלום?‬

273
00:20:21,720 --> 00:20:25,432
‫אנדי? מה את עושה כאן?‬
‫את יודעת שהמשפט נגמר, נכון?‬

274
00:20:26,225 --> 00:20:27,142
‫ניצחתי.‬

275
00:20:27,226 --> 00:20:29,186
‫סמוך עליי, אני מודעת לזה.‬

276
00:20:29,978 --> 00:20:33,065
‫הגעת מוקדם. אין מנוחה לרשעים, מה?‬

277
00:20:33,148 --> 00:20:37,027
‫הייתי צריך לעבוד קצת.‬
‫אני רוצה לבלות את היום עם היילי, אז…‬

278
00:20:37,819 --> 00:20:43,200
‫את יודעת, מפתיע שאת רוצה לראות אותי שוב‬
‫אחרי איך שכיסחתי אותך.‬

279
00:20:44,034 --> 00:20:46,036
‫בבקשה, תשמח לאיד. זה מגיע לי.‬

280
00:20:47,287 --> 00:20:50,123
‫גם אני קצת שמחתי לאיד בתחילת המשפט,‬

281
00:20:50,207 --> 00:20:53,168
‫ולכן הבאתי לך משהו קטן.‬

282
00:20:53,252 --> 00:20:54,211
‫טוב.‬

283
00:20:54,920 --> 00:20:58,882
‫התכוונתי להשאיר את זה ליד הדלת,‬
‫אבל… בבקשה.‬

284
00:20:58,966 --> 00:21:00,759
‫שאקרא לחבלן?‬

285
00:21:06,974 --> 00:21:08,225
‫- עו"ד מספר 1 -‬

286
00:21:08,308 --> 00:21:09,643
‫תודה.‬

287
00:21:10,435 --> 00:21:11,270
‫זה לא חרוט.‬

288
00:21:12,187 --> 00:21:15,065
‫לא רציתי שזה יעלה לך לראש.‬
‫-אה.‬

289
00:21:15,148 --> 00:21:18,026
‫הרי שנינו יודעים שלא תנצח אותי שוב.‬

290
00:21:18,110 --> 00:21:19,194
‫מבחינה סטטיסטית.‬

291
00:21:19,278 --> 00:21:20,696
‫כן. נראה.‬

292
00:21:21,780 --> 00:21:24,866
‫את יודעת, אנדי, את עו"ד מצוינת.‬

293
00:21:26,910 --> 00:21:29,204
‫תודה, הולר. גם אתה.‬

294
00:21:30,372 --> 00:21:31,248
‫מס' אחת.‬

295
00:21:32,874 --> 00:21:34,167
‫כדאי שאומר לך‬

296
00:21:34,918 --> 00:21:37,671
‫שמחלקת השריף מצאה שיירים מהדם של בונדורנט‬

297
00:21:37,754 --> 00:21:39,131
‫על המגפיים של וולטר קים.‬

298
00:21:39,214 --> 00:21:43,176
‫ופיסת הזכוכית שהם מצאו‬
‫התאימה בדיוק למראה השבורה שברכב שלו.‬

299
00:21:44,136 --> 00:21:47,806
‫זו בטח הרגשה טובה לדעת‬
‫שהלקוחה שלך באמת לא אשמה, לשם שינוי.‬

300
00:21:49,099 --> 00:21:52,144
‫זו בטח הרגשה טובה לדעת‬
‫שלא הרשעת את האדם הלא נכון.‬

301
00:21:53,228 --> 00:21:56,523
‫אז אתם מתכוונים לפתוח תיק נגד קים‬
‫או לבדוק את אלכס גרנט?‬

302
00:21:56,606 --> 00:21:58,900
‫טוב, מניחים שוולטר קים מת.‬

303
00:21:58,984 --> 00:22:01,903
‫והבולשת הפדרלית‬
‫חוקרת את אלכס גרנט על הונאת בנייה.‬

304
00:22:01,987 --> 00:22:04,573
‫הם לא אוהבים‬
‫שהמקומיים הורסים להם את החגיגות.‬

305
00:22:04,656 --> 00:22:06,742
‫ובניגוד לאקסית שלך,‬

306
00:22:06,825 --> 00:22:09,745
‫אני אוהבת לנצח בתיקים,‬
‫לא רק להוכיח נקודות.‬

307
00:22:10,996 --> 00:22:12,414
‫לא אגיד לה שאמרת את זה.‬

308
00:22:12,497 --> 00:22:13,665
‫היא יודעת.‬

309
00:22:15,459 --> 00:22:17,627
‫טוב, כדאי שאזוז.‬

310
00:22:17,711 --> 00:22:20,130
‫אראה את פניך היפות במשפט הבא.‬

311
00:22:20,714 --> 00:22:24,176
‫ותדע לך שאהיה מוכנה.‬

312
00:22:25,010 --> 00:22:27,471
‫הנקמה מתוקה.‬

313
00:22:29,681 --> 00:22:31,850
‫תודה על המתנה שמגיעה לי בהחלט, אנדי.‬

314
00:22:41,360 --> 00:22:43,862
‫חבל שהקיץ הזה צריך להיגמר.‬

315
00:22:45,697 --> 00:22:47,783
‫ממש כיף לי לבלות איתך.‬

316
00:22:48,325 --> 00:22:50,452
‫עדיין נתראה בסופי שבוע.‬

317
00:22:50,535 --> 00:22:54,081
‫ולא אוותר על שיעורי הרכיבה.‬
‫אתה ממש תשתעמם מהצפייה בי.‬

318
00:22:54,164 --> 00:22:56,333
‫בחיים לא. אני מת על זה.‬

319
00:22:56,917 --> 00:22:58,043
‫מה שלום אימא שלך?‬

320
00:22:58,710 --> 00:23:00,837
‫טוב. היא אוהבת את העבודה החדשה שלה.‬

321
00:23:00,921 --> 00:23:04,633
‫היא סוף סוף יכולה לבחור איזה תיקים לקחת.‬

322
00:23:04,716 --> 00:23:06,551
‫אתה יודע, וייבים של בוסית.‬

323
00:23:07,511 --> 00:23:08,762
‫היא עובדת הרבה?‬

324
00:23:08,845 --> 00:23:11,765
‫המון. אולי קצת יותר מדי.‬

325
00:23:12,808 --> 00:23:18,480
‫טוב, אבוא לבקר כמה שאוכל. להסתובב קצת.‬
‫ואני במרחק שיחת טלפון בלבד, את יודעת.‬

326
00:23:18,563 --> 00:23:19,815
‫אני יודעת, אבא.‬

327
00:23:22,359 --> 00:23:24,111
‫זה לא רע, נכון?‬
‫-כן.‬

328
00:23:24,778 --> 00:23:25,695
‫אני יודעת.‬

329
00:23:37,833 --> 00:23:39,000
‫אבא, אתה בסדר?‬

330
00:23:39,501 --> 00:23:40,419
‫אבא.‬

331
00:23:56,101 --> 00:23:58,478
‫אבא, הכול טוב?‬

332
00:23:58,562 --> 00:24:00,188
‫כן. אני פשוט…‬

333
00:24:11,158 --> 00:24:14,369
‫אתה עדיין באנסנדה?‬
‫יש אחלה גלים בבאחה, נכון?‬

334
00:24:14,453 --> 00:24:15,412
‫אני צריך לזוז.‬

335
00:24:15,495 --> 00:24:17,080
‫תן לי שנייה, ג'ף. בבקשה.‬

336
00:24:22,377 --> 00:24:23,545
‫אבא.‬

337
00:24:26,965 --> 00:24:29,342
‫כן. אני רק אעשה טלפון זריז, טוב?‬

338
00:24:30,802 --> 00:24:31,720
‫סיסקו.‬

339
00:24:39,436 --> 00:24:42,397
‫הצטרכנו לספר לחבר המושבעים‬
‫מי שתל את הפריטים, ולמה.‬

340
00:24:44,316 --> 00:24:47,068
‫- מתרגשת לפתוח את הפרק הבא‬
‫במסע הקולינרי שלי עם הצוות האדיר -‬

341
00:24:55,535 --> 00:24:56,912
‫- סיסקו‬
‫תסתכל במייל -‬

342
00:24:56,995 --> 00:24:59,206
‫- תציץ בקובץ‬
‫מסמכי_גירושין_טראמל -‬

343
00:25:26,274 --> 00:25:27,150
‫אה.‬

344
00:25:27,651 --> 00:25:28,568
‫היי.‬

345
00:25:29,402 --> 00:25:30,654
‫זר.‬

346
00:25:31,404 --> 00:25:33,573
‫לא ענית להודעות שלי.‬

347
00:25:33,657 --> 00:25:35,867
‫התחלתי לחשוב שאתה עושה לי גוסטינג.‬

348
00:25:38,828 --> 00:25:39,788
‫אתה בסדר?‬

349
00:25:45,001 --> 00:25:47,087
‫ג'ף לא רצה‬
‫שהמקום הזה יהיה בבעלותך, נכון?‬

350
00:25:47,754 --> 00:25:52,133
‫הקשר שלכם עמד להסתיים,‬
‫והוא רצה לקבל חצי מהמקום הזה.‬

351
00:25:52,884 --> 00:25:54,177
‫זה מה שקרה, נכון?‬

352
00:25:55,178 --> 00:25:59,391
‫אני מצטערת. אני לא מבינה.‬
‫למה אתה מעלה את ג'ף?‬

353
00:25:59,474 --> 00:26:02,269
‫תמיד היה משהו מוזר בסיפור שלך, ליסה. פשוט…‬

354
00:26:03,270 --> 00:26:05,230
‫לא הצלחתי לשים על זה את האצבע.‬

355
00:26:05,313 --> 00:26:07,315
‫זה לא היה חשוב לתיק שלך, אז…‬

356
00:26:07,399 --> 00:26:08,650
‫על מה אתה מדבר?‬

357
00:26:08,733 --> 00:26:11,570
‫ליסה, ג'ף הגיש תביעת גירושין לפני 11 שנה.‬

358
00:26:12,237 --> 00:26:14,197
‫אבל שבועיים אחר כך, הוא חזר בו.‬

359
00:26:14,281 --> 00:26:17,951
‫בערך בזמן שבו הוא עזב אותך.‬
‫ואין זכר אליו אחרי זה.‬

360
00:26:18,034 --> 00:26:18,910
‫טוב, אמרתי לך.‬

361
00:26:18,994 --> 00:26:23,832
‫עבדנו על הקשר, ואז ג'ף פשוט ויתר.‬

362
00:26:23,915 --> 00:26:26,042
‫אז למה הוא לא המשיך בתביעת הגירושין?‬

363
00:26:26,543 --> 00:26:28,837
‫קליפורניה זו מדינה של רכוש קהילתי.‬

364
00:26:28,920 --> 00:26:31,423
‫הוא היה מקבל חצי מהרכוש. למה שיוותר על זה?‬

365
00:26:31,506 --> 00:26:33,925
‫אני לא יודעת. ג'ף היה מתוסבך לגמרי.‬

366
00:26:34,884 --> 00:26:37,012
‫לא הבנתי חצי מהדברים שהוא עשה.‬

367
00:26:37,095 --> 00:26:39,014
‫הרי פגשת אותו.‬

368
00:26:39,097 --> 00:26:41,641
‫לא. מעולם לא פגשתי אותו, ליסה.‬

369
00:26:42,142 --> 00:26:45,478
‫הבחור ההוא שהגיע למשרד שלי‬
‫לא היה הגרוש שלך, נכון?‬

370
00:26:46,479 --> 00:26:47,647
‫מצאתי את זה.‬

371
00:26:49,190 --> 00:26:52,485
‫זו תמונה של הצוות מהפתיחה של המסעדה.‬

372
00:26:52,569 --> 00:26:56,448
‫מחקת אותה מהרשתות החברתיות,‬
‫אבל רנה לא מחק את שלו.‬

373
00:26:56,948 --> 00:26:58,074
‫זה הבחור שפגשתי.‬

374
00:26:58,700 --> 00:27:01,578
‫הוא שחקן מובטל שעבד פה פעם כמלצר.‬

375
00:27:01,661 --> 00:27:04,497
‫מיקי, זה לא מה שאתה חושב.‬

376
00:27:04,581 --> 00:27:06,124
‫אז מה זה לעזאזל, ליסה?‬

377
00:27:06,207 --> 00:27:08,251
‫הוא אפילו לא היה באנסנדה כשהוא התקשר אליי.‬

378
00:27:08,335 --> 00:27:11,463
‫הוא היה בווניס ביץ', שם הוא גר. עבדת עליי.‬

379
00:27:11,546 --> 00:27:12,589
‫פשוט…‬

380
00:27:13,423 --> 00:27:15,592
‫רק רציתי שתפסיק לשאול על ג'ף.‬

381
00:27:15,675 --> 00:27:17,177
‫אז שיקרת לי, סידרת אותי?‬

382
00:27:17,260 --> 00:27:20,305
‫הייתי נואשת, טוב? לא חשבתי כמו שצריך.‬

383
00:27:20,388 --> 00:27:23,975
‫כל הזמן אמרת שג'ף הוא קצה פרום,‬
‫ורק רציתי שתפסיק לחפש אותו.‬

384
00:27:24,059 --> 00:27:26,936
‫למה? למה זה היה כל כך חשוב‬
‫שאפסיק לחפש אותו?‬

385
00:27:29,230 --> 00:27:31,524
‫יש שלושה דברים לא הגיוניים בסיפור שלך.‬

386
00:27:31,608 --> 00:27:35,278
‫קודם כול, למה לא מכרת למיטשל בונדורנט?‬
‫זה היה הרבה כסף.‬

387
00:27:35,362 --> 00:27:38,657
‫יכולת לפתוח מסעדה במקום אחר.‬
‫-לא רציתי להיות במקום אחר.‬

388
00:27:38,740 --> 00:27:41,618
‫שנית, למה סירבת לשקול‬
‫שימוש בבית למתן הערבות?‬

389
00:27:41,701 --> 00:27:45,580
‫היית מוכנה לשבת בכלא‬
‫ולא להסתכן בכך שתאבדי את הבית.‬

390
00:27:45,664 --> 00:27:50,085
‫ושלישית, למה את תמיד‬
‫מאבדת את קור הרוח כשמזכירים את ג'ף?‬

391
00:27:50,168 --> 00:27:51,127
‫מיקי, בבקשה.‬

392
00:27:52,462 --> 00:27:53,588
‫אל תעשה את זה.‬

393
00:27:54,339 --> 00:27:58,802
‫אני עורך דין כבר הרבה זמן, ליסה.‬
‫ואני יודע לזהות כשמשהו לא תקין.‬

394
00:27:59,386 --> 00:28:02,472
‫אחרי כמה זמן ידעתי‬
‫שלא רצחת את מיטשל בונדורנט, אבל…‬

395
00:28:04,432 --> 00:28:06,851
‫רק מפני שאת לא אשמה במשהו‬

396
00:28:06,935 --> 00:28:08,978
‫זה לא אומר שאת חפה מכל פשע.‬

397
00:28:10,397 --> 00:28:12,524
‫במה אתה מאשים אותי בדיוק?‬

398
00:28:17,487 --> 00:28:21,408
‫ג'ף עמד להרוס הכול. ואז הוא נעלם.‬

399
00:28:22,200 --> 00:28:23,118
‫אז איפה הוא?‬

400
00:28:24,994 --> 00:28:26,037
‫מיקי, לא.‬

401
00:28:26,705 --> 00:28:28,081
‫איפה הוא?‬

402
00:28:30,083 --> 00:28:31,126
‫זה מטורף.‬

403
00:28:43,930 --> 00:28:45,265
‫הוא שנא כוסברה.‬

404
00:28:45,348 --> 00:28:47,100
‫מיקי, בבקשה. טוב?‬

405
00:28:47,934 --> 00:28:49,769
‫אתה לא יודע מה נאלצתי לעבור.‬

406
00:28:49,853 --> 00:28:52,147
‫אתה לא יודע. אתה לא יודע על ההתעללות.‬

407
00:28:52,230 --> 00:28:54,691
‫זו הסיבה האמיתית שלא יכולת למכור את הנכס?‬

408
00:28:54,774 --> 00:28:57,861
‫בגלל מה שימצאו אם יהרסו את הבית?‬

409
00:28:57,944 --> 00:29:01,114
‫אתה לא יודע שום דבר על החיים שלי.‬
‫מיקי, בבקשה.‬

410
00:29:01,698 --> 00:29:03,533
‫אני יודע כל מה שאני צריך לדעת.‬

411
00:29:05,160 --> 00:29:06,244
‫שלום, ליסה.‬

412
00:29:12,751 --> 00:29:13,710
‫מיקי.‬

413
00:29:15,003 --> 00:29:16,129
‫מיקי!‬

414
00:29:32,604 --> 00:29:33,855
‫הלך טוב, מה?‬

415
00:29:36,191 --> 00:29:37,400
‫היא הודתה בזה?‬

416
00:29:38,443 --> 00:29:40,069
‫כן, זה היה מספיק קרוב.‬

417
00:29:41,613 --> 00:29:42,864
‫אני מצטערת.‬

418
00:29:43,656 --> 00:29:45,450
‫אני יודעת שהיא מצאה חן בעיניך.‬

419
00:29:46,534 --> 00:29:49,871
‫אבל נראה לי שניצלת מצרה. ואולי מסכין מטבח.‬

420
00:29:55,084 --> 00:29:56,252
‫התקשרת למשטרה?‬

421
00:29:58,254 --> 00:30:00,799
‫לורנה, אני סנגור.‬
‫אני לא יכול לעשות כזה דבר.‬

422
00:30:00,882 --> 00:30:03,092
‫אתה סנגור, אבל אני לא.‬

423
00:30:03,176 --> 00:30:06,262
‫ולא התקשרתי למשטרה. התקשרתי לשוטר אחד.‬

424
00:30:09,098 --> 00:30:11,392
‫אלוהים.‬

425
00:30:11,976 --> 00:30:14,854
‫זה מפתיע מאוד, אפילו יחסית אליך.‬

426
00:30:14,938 --> 00:30:16,731
‫אני לא קשור לזה.‬

427
00:30:19,943 --> 00:30:22,320
‫אתה באמת חושב שיש גופה בנכס?‬

428
00:30:23,029 --> 00:30:25,657
‫אם יש, אני בטוח שתמצאו אותה.‬

429
00:30:26,449 --> 00:30:28,117
‫רק אל תערב אותי בסיפור, טוב?‬

430
00:30:31,412 --> 00:30:32,914
‫הולר הזה.‬

431
00:30:39,045 --> 00:30:43,049
‫אתה יודע, זה די פואטי,‬
‫בסגנון של אדגר אלן פו.‬

432
00:30:46,010 --> 00:30:48,513
‫כן. טוב. בואי נעוף מפה.‬

433
00:30:48,596 --> 00:30:50,890
‫את צריכה להתכונן לחתונה.‬

434
00:30:51,599 --> 00:30:52,934
‫ועוד איך.‬

435
00:30:53,017 --> 00:30:54,519
‫קדימה.‬

436
00:31:02,735 --> 00:31:04,362
‫היי!‬

437
00:31:05,071 --> 00:31:06,865
‫טוב, עכשיו חיוך.‬

438
00:31:06,948 --> 00:31:08,157
‫כאן?‬
‫-כן.‬

439
00:31:10,410 --> 00:31:11,786
‫תתנשקו.‬

440
00:31:12,328 --> 00:31:15,874
‫כן. מעולה.‬

441
00:31:15,957 --> 00:31:19,168
‫אתה כועס שלא לקחתי את שם המשפחה שלך?‬
‫יש בו המון עיצורים.‬

442
00:31:19,252 --> 00:31:22,046
‫מותק, אני פשוט שמח שאנחנו סוף סוף נשואים.‬

443
00:31:24,424 --> 00:31:27,969
‫וזה לגמרי היה המהלך הנכון.‬
‫עכשיו נוכל להשקיע יותר בירח הדבש.‬

444
00:31:28,052 --> 00:31:32,098
‫וחסכנו כסף, אז תמיד אפשר‬
‫לחגוג בעוד כמה חודשים עם כמה כחברים.‬

445
00:31:32,181 --> 00:31:35,935
‫ללמה לחכות? בואי נחגוג היום.‬
‫קדימה, בואי נלך.‬

446
00:31:36,019 --> 00:31:38,396
‫לאן?‬
‫-אקח אותך לבראנץ'.‬

447
00:31:38,479 --> 00:31:40,273
‫אתה שונא בראנץ'.‬
‫-אבל את אוהבת.‬

448
00:31:40,356 --> 00:31:42,358
‫מתה על בראנץ'. אני אוהבת מימוזה.‬

449
00:31:42,442 --> 00:31:44,903
‫מה עם מימוזה ללא תחתית?‬
‫-כן.‬

450
00:31:44,986 --> 00:31:46,863
‫אבל תצטרכי לשים כיסוי עיניים.‬

451
00:31:47,405 --> 00:31:48,698
‫מה אתה מתכנן?‬

452
00:31:50,617 --> 00:31:51,451
‫את תראי.‬

453
00:31:51,534 --> 00:31:52,911
‫- הרגע נישאו -‬

454
00:31:52,994 --> 00:31:53,995
‫בואי.‬

455
00:31:54,078 --> 00:31:56,748
‫אלוהים.‬
‫-המרכבה שלך ממתינה.‬

456
00:32:07,425 --> 00:32:08,509
‫מכאן.‬

457
00:32:11,012 --> 00:32:13,348
‫אנחנו בגן עדן? אני מריחה פרנץ' טוסט.‬

458
00:32:14,891 --> 00:32:15,850
‫כמעט.‬

459
00:32:16,517 --> 00:32:17,477
‫טוב.‬

460
00:32:18,436 --> 00:32:20,939
‫מוכנה?‬
‫-כן, אני כל כך רעבה.‬

461
00:32:21,022 --> 00:32:23,107
‫שלוש, שתיים…‬

462
00:32:24,400 --> 00:32:26,402
‫הפתעה!‬

463
00:32:26,486 --> 00:32:28,279
‫אלוהים!‬
‫-מזל טוב!‬

464
00:32:31,032 --> 00:32:35,578
‫סיסקו, מתי תכננת את זה?‬
‫-זה היה הרעיון של איזי.‬

465
00:32:37,997 --> 00:32:40,083
‫הזמנתי עוגה מפורטוס.‬

466
00:32:40,166 --> 00:32:43,836
‫יש משאית טאקוס בחוץ,‬
‫והכנתי את הפרנץ' טוסט האהוב עלייך.‬

467
00:32:44,462 --> 00:32:46,381
‫אוי!‬
‫-מה עוד צריך?‬

468
00:32:53,262 --> 00:32:56,516
‫וינסטון, אתה נראה כל כך מהודר!‬

469
00:32:56,599 --> 00:32:58,184
‫אני בחרתי את העניבה.‬

470
00:32:58,685 --> 00:33:01,104
‫ילד טוב. איזה ילד טוב!‬

471
00:33:31,884 --> 00:33:33,219
‫אתה באמת מכיר אותי.‬

472
00:33:38,558 --> 00:33:40,101
‫זו החתונה המושלמת.‬

473
00:33:41,602 --> 00:33:42,562
‫תודה.‬

474
00:33:43,813 --> 00:33:44,772
‫אני אוהב אותך.‬

475
00:34:15,303 --> 00:34:16,929
‫- לורנה וסיסקו -‬

476
00:34:17,013 --> 00:34:18,848
‫- רשימת השמעה‬
‫לחתונה של לורנה וסיסקו -‬

477
00:34:23,394 --> 00:34:24,312
‫כן.‬

478
00:34:25,021 --> 00:34:26,647
‫הסטודיו מעולה, איזי.‬

479
00:34:26,731 --> 00:34:29,942
‫תודה. אני יכולה לסדר לך כמה שיעורים בחינם.‬

480
00:34:30,026 --> 00:34:32,653
‫לא, אני די בטוח שאפול על הפרצוף.‬

481
00:34:32,737 --> 00:34:33,571
‫לא.‬

482
00:34:34,238 --> 00:34:36,032
‫תעשי פתיחה חגיגית?‬

483
00:34:37,742 --> 00:34:40,203
‫נראה לי שזו הפתיחה החגיגית. אתה מבין?‬

484
00:34:40,286 --> 00:34:41,746
‫כן.‬

485
00:34:41,829 --> 00:34:43,081
‫אני…‬

486
00:34:47,502 --> 00:34:49,420
‫צריכה להחזיר לך את זה.‬

487
00:34:52,006 --> 00:34:53,883
‫תאמין או לא, אני אתגעגע להסיע אותך.‬

488
00:34:54,467 --> 00:34:56,511
‫כן. אני אתגעגע אלייך יותר, איזי.‬

489
00:34:58,721 --> 00:35:02,308
‫הגענו רק לאמצע הסיור‬
‫של משאיות המזון הטובות בלוס אנג'לס.‬

490
00:35:02,391 --> 00:35:04,435
‫את זה אני עדיין רוצה לסיים.‬

491
00:35:06,312 --> 00:35:07,438
‫אני ממש גאה בך.‬

492
00:35:08,147 --> 00:35:10,233
‫לא הייתי יכולה לעשות את זה בלעדייך.‬

493
00:35:11,442 --> 00:35:12,819
‫לקחתי איתי סיכון.‬

494
00:35:14,320 --> 00:35:15,822
‫לעולם לא אשכח את זה.‬

495
00:35:15,905 --> 00:35:16,864
‫תביאי חיבוק.‬

496
00:35:18,449 --> 00:35:21,202
‫היי! תנו לי להיכנס!‬

497
00:35:21,285 --> 00:35:23,329
‫את לא הולכת לשום מקום.‬

498
00:35:23,412 --> 00:35:26,749
‫סיסקו ואני נוסעים לקאבו.‬
‫תצטרכי למלא מקום במשרד.‬

499
00:35:26,833 --> 00:35:30,169
‫כן.‬
‫-אוי, תודה לאל. כי הסטודנטים ממש מוזרים.‬

500
00:35:31,045 --> 00:35:33,047
‫אלוהים, אין לך מושג.‬

501
00:35:33,756 --> 00:35:37,885
‫האמת היא שקיוויתי שאוכל‬
‫להישאר במשרה חלקית, לפחות בהתחלה.‬

502
00:35:37,969 --> 00:35:41,013
‫אני צריכה לשפץ פה את הרצפות.‬
‫זה יקר לנהל עסק.‬

503
00:35:41,097 --> 00:35:42,890
‫כן.‬
‫-ספרי לי על זה.‬

504
00:35:43,641 --> 00:35:45,685
‫את יכולה לעבוד כמה שעות שתרצי, איזי.‬

505
00:35:46,686 --> 00:35:47,603
‫תודה.‬

506
00:35:47,687 --> 00:35:49,397
‫עכשיו, אם תסלחו לי,‬

507
00:35:49,480 --> 00:35:52,692
‫אני והבת שלי צריכים לצאת‬
‫לפני שהיא תהפוך לדלעת.‬

508
00:35:54,152 --> 00:35:55,820
‫לא ככה משתמשים בביטוי הזה.‬

509
00:35:55,903 --> 00:35:56,821
‫ממש לא.‬

510
00:35:59,323 --> 00:36:01,159
‫מזל טוב, גרושה בלונדינית.‬

511
00:36:01,742 --> 00:36:04,370
‫תודה, גרוש פסיכי.‬

512
00:36:11,419 --> 00:36:12,962
‫טוב. את מוכנה?‬

513
00:36:13,838 --> 00:36:17,592
‫כן. אני חושבת שאזמין להקת מריאצ'י‬
‫ליום ההולדת שלך בשנה הבאה.‬

514
00:36:17,675 --> 00:36:19,135
‫באמת?‬
‫-כן.‬

515
00:36:19,218 --> 00:36:20,928
‫טוב, אם תעשי את זה,‬

516
00:36:21,012 --> 00:36:26,100
‫אראה לבחור הראשון שתביאי הביתה‬
‫תמונה שלך מהאלווין בתחפושת של הארי פוטר.‬

517
00:36:26,184 --> 00:36:27,059
‫רשמתי לעצמי.‬

518
00:36:28,394 --> 00:36:30,771
‫עדיין מוקדם. בא לך ללכת לסרט?‬

519
00:36:30,855 --> 00:36:35,067
‫מצטערת, אבא. קבעתי עם חברים. אמרתי לך.‬

520
00:36:35,818 --> 00:36:38,613
‫אה, נכון. שכחתי.‬

521
00:36:38,696 --> 00:36:41,532
‫כן. המונית שלי מגיעה עוד דקה.‬

522
00:36:42,033 --> 00:36:44,243
‫כן. זה בסדר. תיהני.‬

523
00:36:44,327 --> 00:36:45,745
‫אתה בטוח?‬
‫-כן.‬

524
00:36:45,828 --> 00:36:49,123
‫טוב. לא אחזור מאוחר. נתראה.‬

525
00:36:49,207 --> 00:36:52,710
‫תשלחי לי הודעה בעוד שעה כהוכחה שאת חיה.‬

526
00:36:53,336 --> 00:36:56,297
‫נראה לי שהוא עדיין מדוכדך‬
‫מכל הסיפור שליסה רצחה את בעלה.‬

527
00:36:56,380 --> 00:36:57,965
‫זה אפילו לא החלק הכי גרוע.‬

528
00:36:58,466 --> 00:36:59,300
‫מה זאת אומרת?‬

529
00:36:59,383 --> 00:37:01,677
‫את יודעת שיש לי תחושות לגבי אנשים?‬
‫-כן.‬

530
00:37:01,761 --> 00:37:04,013
‫אז חשבתי על הלילה שבו מיקי הוכה.‬

531
00:37:04,096 --> 00:37:06,682
‫מי בדיוק הרוויח מזה? אלכס גרנט?‬

532
00:37:06,766 --> 00:37:09,936
‫הוא עשה הכול‬
‫כדי לנסות להיראות כמו איש עסקים לגיטימי,‬

533
00:37:10,019 --> 00:37:12,897
‫אבל סיכן הכול כדי לשלוח‬
‫שני בריונים שיכניסו את מיקי לבי"ח‬

534
00:37:12,980 --> 00:37:16,108
‫בגלל ששלחנו לו‬
‫צו זימון לבית משפט? זה לא מסתדר.‬

535
00:37:16,192 --> 00:37:19,987
‫ליסה, לעומת זאת, הייתה אובססיבית‬
‫בניסיון לשכנע את מיקי שהיא חפה מפשע.‬

536
00:37:20,071 --> 00:37:23,032
‫היא אפילו שלחה גרוש מזויף שישכנע אותו.‬

537
00:37:23,115 --> 00:37:26,077
‫אז כשהיא הבינה‬
‫שאלכס גרנט הוא איש הקש שלנו,‬

538
00:37:26,160 --> 00:37:28,120
‫זו הייתה דרך מעולה‬
‫להשאיר את מיקי בכיוון.‬

539
00:37:28,204 --> 00:37:31,791
‫היא צריכה להיות לא שפויה בשביל זה.‬
‫-היא אכן כזאת. עם תעודות.‬

540
00:37:31,874 --> 00:37:33,584
‫סיפרת את זה למיקי?‬

541
00:37:33,668 --> 00:37:37,672
‫לא. אני לא רוצה לשגע אותו עוד.‬
‫חוץ מזה, אין לי הוכחות. זו סתם תחושה.‬

542
00:37:37,755 --> 00:37:40,508
‫אבל אני יודעת שהאישה הזו היא צרה צרורה.‬

543
00:37:40,591 --> 00:37:44,053
‫אוף. היקום ממשיך להנחית עליו מכות.‬

544
00:37:57,483 --> 00:38:00,486
‫אז כמה זמן אימא שלך תהיה בקנדה?‬

545
00:38:00,569 --> 00:38:01,529
‫מי יודע?‬

546
00:38:02,822 --> 00:38:04,991
‫כל עוד היא מאושרת, אני מאושר.‬

547
00:38:05,783 --> 00:38:07,410
‫אתה בסדר, בחורצ'יק?‬

548
00:38:07,493 --> 00:38:11,247
‫אני יודע שהתיק שלך‬
‫לא הסתדר בדיוק כפי שקיווית.‬

549
00:38:11,330 --> 00:38:12,623
‫אבל ניצחת, לא?‬

550
00:38:14,875 --> 00:38:15,710
‫כן.‬

551
00:38:16,252 --> 00:38:21,257
‫אתה יודע, אבא שלך הפר יותר מדי כללי אתיקה‬

552
00:38:21,340 --> 00:38:24,468
‫בכל הנוגע להתרועעות עם הלקוחות שלו.‬

553
00:38:24,969 --> 00:38:28,514
‫זה לא חטא אבות שהייתי ממליץ לחזור עליו.‬

554
00:38:30,558 --> 00:38:31,642
‫זה היה כל כך ברור?‬

555
00:38:31,726 --> 00:38:34,186
‫היה צריך להיות עיוור כדי לא לראות את זה.‬

556
00:38:34,270 --> 00:38:37,773
‫טוב, אני חושב שזה בדיוק מה שהייתי, עיוור.‬

557
00:38:38,899 --> 00:38:44,780
‫ראיתי בעיתון שאלכס גרנט‬
‫איבד את פרויקט הכפר האולימפי.‬

558
00:38:46,365 --> 00:38:47,450
‫זה לא מפתיע.‬

559
00:38:47,950 --> 00:38:50,369
‫אבל למרבה הצער,‬

560
00:38:50,453 --> 00:38:54,290
‫נראה שהוא פתח במסע נקמה,‬

561
00:38:54,373 --> 00:38:56,042
‫אם אתה מבין את כוונתי.‬

562
00:38:56,125 --> 00:38:59,337
‫לא משנה כמה הוא כעס עליך קודם לכן,‬

563
00:38:59,962 --> 00:39:02,840
‫עכשיו יש לו עוד יותר סיבות לכעוס.‬

564
00:39:03,549 --> 00:39:06,594
‫סליחה, אני לא מנסה להדאיג אותך.‬

565
00:39:06,677 --> 00:39:09,638
‫זה פשוט חומר למחשבה, זה הכול.‬

566
00:39:09,722 --> 00:39:12,183
‫חלק מסכנות המקצוע.‬

567
00:39:14,852 --> 00:39:15,853
‫אה.‬

568
00:39:16,771 --> 00:39:18,356
‫זה בסדר אם נזמין חשבון?‬

569
00:39:19,065 --> 00:39:22,360
‫יש לי תור לרופא מוקדם בבוקר.‬

570
00:39:22,443 --> 00:39:23,652
‫הכול בסדר?‬

571
00:39:23,736 --> 00:39:26,072
‫כן, אני רק צריך לעשות כמה בדיקות.‬

572
00:39:26,155 --> 00:39:28,574
‫לוודא שהלב עדיין דופק כמו שצריך.‬

573
00:39:28,657 --> 00:39:30,868
‫חוץ מזה, אין לך משהו יותר טוב לעשות‬

574
00:39:30,951 --> 00:39:33,120
‫חוץ מלצאת לארוחת ערב עם זקן?‬

575
00:39:33,704 --> 00:39:35,331
‫אני אוהב לצאת איתך לארוחת ערב.‬

576
00:39:36,207 --> 00:39:40,586
‫עוד מעט תזמין אותי‬
‫למסעדה איטלקית לכבוד יום האהבה.‬

577
00:39:41,587 --> 00:39:42,421
‫מיקי.‬

578
00:39:43,464 --> 00:39:46,675
‫אם תקריב יותר מדי למען העבודה הזו,‬

579
00:39:46,759 --> 00:39:48,844
‫תגמור בסוף כמוני.‬

580
00:39:48,928 --> 00:39:51,222
‫לבד, גרוש.‬

581
00:39:51,305 --> 00:39:53,808
‫עם ילדים שבקושי מדברים איתי.‬

582
00:39:54,975 --> 00:39:57,853
‫אתה לא רוצה להיות רווק זקן. תאמין לי.‬

583
00:39:57,937 --> 00:40:00,773
‫זו קלישאת הוליווד נוראית.‬

584
00:40:01,565 --> 00:40:03,067
‫אל תחשוב על זה אפילו.‬

585
00:40:33,722 --> 00:40:35,391
‫היי.‬
‫-היי, איזי. מה נשמע?‬

586
00:40:35,474 --> 00:40:38,269
‫אני בדיוק יוצאת. אבל אגיע מוקדם מחר.‬

587
00:40:38,352 --> 00:40:40,396
‫לורנה השאירה לי ערמת בקשות להגשה.‬

588
00:40:40,479 --> 00:40:43,274
‫תודה על השמירה על המבצר‬
‫בזמן שהיא לא כאן, איזי.‬

589
00:40:43,357 --> 00:40:45,359
‫בשמחה. אתה צריך משהו?‬

590
00:40:47,027 --> 00:40:48,028
‫לא. פשוט…‬

591
00:40:48,946 --> 00:40:52,700
‫בלילה ההוא שאת ולורנה הגשתן צו לאלכס גרנט,‬

592
00:40:52,783 --> 00:40:54,994
‫ראית במקרה באיזה רכב הוא נהג?‬

593
00:40:55,786 --> 00:41:00,791
‫בערך. זו הייתה מכונית סדאן שחורה,‬
‫מפוארת. אולי אאודי?‬

594
00:41:01,459 --> 00:41:02,293
‫למה?‬

595
00:41:03,377 --> 00:41:04,378
‫סתם.‬

596
00:41:04,462 --> 00:41:05,504
‫הכול בסדר?‬

597
00:41:06,464 --> 00:41:07,715
‫כן. סתם שטויות.‬

598
00:41:08,799 --> 00:41:12,553
‫טוב. תשמע, בדקתי את ההודעות במשרד.‬

599
00:41:12,636 --> 00:41:15,639
‫יש לך שיחה מלקוח חדש. שמו ג'וליאן לקוס.‬

600
00:41:15,723 --> 00:41:18,434
‫הוא עצור בתחנת השריף של ווסט הוליווד.‬

601
00:41:18,517 --> 00:41:20,269
‫באיזו אשמה?‬
‫-רצח.‬

602
00:41:21,228 --> 00:41:23,772
‫הוא אמר שהוא יכול‬
‫לשלם את התעריף שלך. זו לא בעיה.‬

603
00:41:27,735 --> 00:41:30,279
‫אני… אעשה את זה בבוקר.‬

604
00:41:30,362 --> 00:41:33,616
‫טוב. תנהג בזהירות. לילה טוב.‬

605
00:41:33,699 --> 00:41:35,034
‫טוב. לילה טוב, איזי.‬

606
00:41:56,263 --> 00:41:57,556
‫ג'וליאן לקוס?‬

607
00:41:58,807 --> 00:42:00,184
‫אתה מיקי הולר?‬

608
00:42:00,267 --> 00:42:02,061
‫כן. איך הגעת אליי?‬

609
00:42:02,144 --> 00:42:03,646
‫חברה המליצה עליך.‬

610
00:42:03,729 --> 00:42:06,315
‫ג'יזל. ג'יזל דלינג'ר.‬

611
00:42:06,899 --> 00:42:08,943
‫אני לא מכיר ג'יזל דלינג'ר.‬

612
00:42:09,568 --> 00:42:13,948
‫מה? לא. אתה בטוח מכיר אותה.‬
‫היא אמרה להתקשר אליך אם אסתבך בצרות.‬

613
00:42:14,031 --> 00:42:15,950
‫שאתה עורך הדין הכי טוב בעיר.‬

614
00:42:17,284 --> 00:42:20,746
‫ועכשיו היא מתה, ואני בצרות.‬

615
00:42:20,829 --> 00:42:23,749
‫טוב. אני לא מבין. החברה שלך מתה?‬

616
00:42:23,832 --> 00:42:27,878
‫הם אומרים שרצחתי אותה.‬
‫אבל בחיים לא הייתי עושה את זה.‬

617
00:42:27,962 --> 00:42:30,422
‫תשמע, ג'יזל התחייבה שאתה טוב,‬

618
00:42:31,298 --> 00:42:33,425
‫ואין לי למי עוד לפנות.‬

619
00:42:35,427 --> 00:42:36,470
‫תוכל לעזור לי?‬

620
00:42:40,224 --> 00:42:41,725
‫- דוח נתיחה -‬

621
00:42:45,187 --> 00:42:46,063
‫בוקר טוב.‬

622
00:42:46,605 --> 00:42:50,818
‫הגיעה גופה לפני כמה ימים. ג'יזל דלינג'ר?‬

623
00:42:51,527 --> 00:42:52,778
‫אתה קרוב משפחה?‬

624
00:42:53,737 --> 00:42:55,489
‫מסתבר שהייתי עורך הדין שלה.‬

625
00:43:03,789 --> 00:43:06,292
‫התחלתי לחשוב שאף אחד לא יזהה אותה.‬

626
00:43:07,167 --> 00:43:09,044
‫רישיון הנהיגה היה מזויף.‬

627
00:43:09,128 --> 00:43:10,879
‫השוטרים לקחו טביעות אצבעות לזיהוי,‬

628
00:43:10,963 --> 00:43:14,925
‫אבל לצערי, עובדת מין מתה‬
‫היא לא בדיוק בראש סדר העדיפויות שלהם.‬

629
00:43:25,519 --> 00:43:26,770
‫אימא שלי גרה בהוואי.‬

630
00:43:27,354 --> 00:43:31,233
‫אלך לשם לכמה זמן. אולי להרבה זמן.‬

631
00:43:35,195 --> 00:43:38,407
‫אין צורך בטביעות אצבעות.‬
‫קוראים לה גלוריה דייטון.‬

632
00:43:42,411 --> 00:43:44,121
‫היא הייתה מכונה גלורי דייז.‬

633
00:43:50,794 --> 00:43:52,963
‫- מבוסס על הרומנים מאת מייקל קונלי -‬

634
00:45:31,770 --> 00:45:36,608
‫תרגום כתוביות: טל אקשטיין‬

635
00:45:37,608 --> 00:45:42,608
<font color="#ff8000">{\an8}𝄇 Downloaded From BollyFlix 𝄇</font>

